gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עמק השבוע · Eimek Hashuvia — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: עמק השבוע · Eimek Hashuvia

שבוע: וירא (2026-10-26)

עמק השבוע · Eimek Hashuvia — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫פרשת וירא תשפ"ז והימים שסביבותי'ה‬ ‫גליון קלח‬ ‫שנה ג‬ ‫‪ Û‬תﬠנית שני בתרא ‪Ü‬‬ ‫למי שלא התﬠנה בשני קמא וחמישי‬ ‫להתענות מקצת מהתעניות‪ ,‬ושפיר יש להו שם‬ ‫הנה יש לי ראי' ברורה לכאורה דאין התעניות‬ ‫הנה יל"ע לגבי מי שלא התענה תעניות בה"ב‬ ‫תעניות בה"ב המיוחדות‪.‬‬ ‫תלויות אהדדי‪ ,‬שהרי כשפסח שני חל להיות‬ ‫ולא התפלל תפילות בה"ב בשבוע שעבר בשני‬ ‫בשני בתרא דחודש אייר אז הרבה סוברים‬ ‫קמא ובחמישי‪ ,‬האם עדיין יש ענין לו להתענות‬ ‫ואם כן גם מי שלא התענה או התפלל תפילות‬ ‫שאין מתענים ואין מתפללים תפילות מיוחדות‬ ‫ולהתפלל תפילות מיוחדות בשני בתרא‪ ,‬או‬ ‫מיוחדות בהאי חודש בשני קמא או בחמישי‬ ‫כלל בשני בתרא‪ ,‬ואפילו הכי מתענים ומתפללים‬ ‫האם תעניות בה"ב הן חטיבה אחת‪ ,‬ואם לא‬ ‫עדיין יש לו לעזור חילו ולהתפלל התפילות‬ ‫בשני קמא ובחמישי )ובמי שבירך לבה"ב רק‬ ‫התענה והתפלל תפילות מיוחדות בשני וחמישי‪,‬‬ ‫המיוחדות בשני בתרא מעומקא דליבא‪ ,‬והקב"ה‬ ‫אומרים "שני וחמישי"(‪ ,‬וא"כ מבואר דגם מי‬ ‫תו לית לו ענין מיוחד להתענות ולהתפלל‬ ‫ישמע שעוותינו‪.‬‬ ‫שאינו מתענה "שני חמישי שני" עדיין יכול‬ ‫תפילות מיוחדות בשני בתרא‪.‬‬ ‫‪ Û‬י"ז מרחשון יום מיוחד לירידת גשמים ‪Ü‬‬ ‫והנה יל"ע למה הוי התאריך די"ז מרחשון מיוחד‬ ‫וברותחין נידונו כתיב הכא וישכו המים וכתיב‬ ‫עיין במס' תענית דף ו ע"א דאיתא דתניא‬ ‫לירידת גשמים‪ ,‬דאה"נ חזינן מהתנאים ומהמבול‬ ‫התם וחמת המלך שככה תנו רבנן חכמי ישראל‬ ‫איזו היא רביעה ראשונה הבכירה בשלשה‬ ‫ומהליקוטי הש"ס דיום י"ז מרחשון הוא יום‬ ‫מונין למבול כרבי אליעזר ולתקופה כרבי יהושע‬ ‫במרחשון בינונית בשבעה בו אפילה בשבעה‬ ‫מיוחד לירידת גשמים‪ ,‬אבל הא גופא צ"ב‪ ,‬למה‬ ‫חכמי אומות העולם מונין אף למבול כרבי‬ ‫עשר בו דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר בשבעה‬ ‫הוי יום י"ז מרחשון מיוחד לירידת גשמים‪.‬‬ ‫יהושע‪ .‬הרי למסקנת הסוגיא חכמי ישראל‬ ‫ובשבעה עשר ובעשרים ושלשה רבי יוסי אומר‬ ‫ולפי הנתבאר בליקוטי הש"ס יש להסביר‪,‬‬ ‫סוברים דהמבול התחיל בי"ז מרחשון‪ ,‬ולכאורה‬ ‫בשבעה עשר ובעשרים ושלשה ובראש חדש‬ ‫דהנה הו"ר הוא יום כ"ו מתחילת הבריאה‪.‬‬ ‫י"ל דזה מראה די"ז מרחשון הוא יום מיוחד‬ ‫כסליו‪ .‬הרי דהיום היחיד שהוא "רביעה" לפי‬ ‫)דתחילת הבריאה היתה בכ"ה אלול‪ ,‬דאדם‬ ‫לירידת גשמים‪ ,‬וזה מתאים עם הנתבאר דיום‬ ‫כל התנאים הוא יום י"ז במרחשון‪.‬‬ ‫הראשון נברא בא' תשרי‪ ,‬ויום כ"ו הוא בכ"א‬ ‫י"ז מרחשון לחוד הוא יום רביעה לפי כל התנאים‪.‬‬ ‫ועיין בפ' נח דכתיב "בשנת שש מאות שנה‬ ‫תשרי דהיינו הו"ר‪ ,‬וראיתי הדגשה זו בראשונים‪,‬‬ ‫)הנה בסוגיא בתענית הנ"ל נחלקו התנאים‬ ‫לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש‬ ‫דעי' ברבנו בחיי על במדבר פי"ד פ"ט דאיתא‬ ‫איזה "רביעה" היא בי"ז מרחשון‪ ,‬דלר' מאיר‬ ‫ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה וארבת‬ ‫וז"ל והרמב"ן ז"ל פירש סר צלם מעליהם‪,‬‬ ‫הוא רביעה שלישית‪ ,‬ולר' יהודה הוא רביעה‬ ‫השמים נפתחו"‪ .‬ועי' במס' ר"ה דף יא ע"ב‬ ‫שהוסר הצל מעל ראשם‪ ,‬ממה שידוע כי בליל‬ ‫שניה‪ ,‬ולר' יוסי הוא רביעה ראשונה‪ .‬ולהנתבאר‬ ‫דאיתא דתניא בשנת שש מאות שנה לחיי נח‬ ‫החותם הגדול של הושענא רבה‪ ,‬הוא יום עשרים‬ ‫נמצא שנחלקו אי המבול התחיל ביום רביעה‬ ‫בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש רבי יהושע‬ ‫ושש לבריאת העולם‪ ,‬לא ימצא צל לראש מי‬ ‫ראשונה‪ ,‬שניה או שלישית‪ .‬וצ"ע מהו ביאור‬ ‫אומר אותו היום שבעה עשר באייר היה יום‬ ‫שעתיד למות באותה שנה‪ ,‬וזה כאילו אמר כבר‬ ‫מחלוקתם בזה‪ .‬וצע"ע‪(.‬‬ ‫שמזל כימה שוקע ביום ומעינות מתמעטין‬ ‫נגזרה עליהם‪ .‬עכ"ל‪ .‬ועי' ברבנו בחיי בספר כד‬ ‫ועיין בליקוטי הש"ס במסכת תענית דאיתא‬ ‫ומתוך ששינו מעשיהן שינה הקדוש ברוך הוא‬ ‫הקמח ערך ערבה דאיתא וז"ל ויום שביעי של‬ ‫וז"ל ענין רביעה ראשונה שהוא י"ז במרחשון‬ ‫עליהם מעשה בראשית והעלה מזל כימה ביום‬ ‫ערבה זה הוא יום כ"א לתשרי כמספר שם‬ ‫כי ארז"ל אין האשה מתעברת מביאה ראשונה‬ ‫ונטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם‬ ‫יה"ו שבו נחתם העולם לשש קצוות והוא יום‬ ‫והנה ביאה ראשונה שהי' לישראל עם רחל וכו'‬ ‫רבי אליעזר אומר אותו היום שבעה עשר‬ ‫כ"ו לבריאת עולם שנברא בכ"ה באלול ונקרא‬ ‫מבריאת העולם הי' ביום שמיני עצרת בסוד‬ ‫במרחשון היה יום שמזל כימה עולה ביום‬ ‫היום הזה יום החותם הגדול כנגד השם הגדול‬ ‫משיב הרוח ומוריד הגשם וזה הי' ע"י חבטת‬ ‫ומעינות מתגברים ומתוך ששינו מעשיהם שינה‬ ‫שבו נברא העולם ולכך נקרא הושענא רבה‪.‬‬ ‫ההושענא בהושענא רבה כי ערבה גי' זרע ואינה‬ ‫הקדוש ברוך הוא עליהם מעשה בראשית והעלה‬ ‫עכ"ל‪ (.‬וי"ז מרחשון הוא יום כ"ו אחרי הו"ר‬ ‫מתעברת מביאה ראשונה עד שבעה עשר‬ ‫מזל כימה ביום ונטל שני כוכבים והביא מבול‬ ‫)דמכ"ב תשרי עד ל' תשרי יש ט' ימים ועוד‬ ‫במרחשון שהיא הביאה שנייה ואז יבא המטר‬ ‫לעולם בשלמא לרבי יהושע היינו דכתיב שני‬ ‫י"ז ימים מחשון הוא כ"ו ימים(‪ ,‬וא"כ י"ל‬ ‫בביאה הב' ואח"כ בט"ו בשבט יורדת הרביעה‬ ‫אלא לרבי אליעזר מאי שני שני לדין בשלמא‬ ‫דמאיזה סיבה דהביאה ראשונה היא כ"ו ימים‬ ‫הג' ועולה אש התהום ומחניט האילנות וע"כ‬ ‫לרבי יהושע היינו דשינה אלא לרבי אליעזר מאי‬ ‫מתחילת הבריאה )מסתמא זה שייך להא דכ"ו‬ ‫הוא ר"ה לאילנות‪ .‬עכ"ל‪ .‬הרי שוב משמע די"ז‬ ‫שינה כדרב חסדא דאמר רב חסדא ברותחין‬ ‫הוא כמנין הוי"ה וכדמבואר בדברי רבנו בחיי‬ ‫מרחשון הוא יום מיוחד לענין גשמים‪.‬‬ ‫קלקלו וברותחין נידונו ברותחין קלקלו בעבירה‬ ‫משבעה עשר במרחשון ואילך ואיני יודע מה‬ ‫ולענין פסק כתבנו במסכת תענית כרבי מאיר‬ ‫הנ"ל( הוא הדין דהביאה שניה הוא בי"ז מרחשון‪,‬‬ ‫הביאם לכך ומתוך כך נראה לי לפסוק כרבי‬ ‫וכמו שאמרו שם שאם הגיע שבעה עשר‬ ‫אחרי עוד כ"ו ימים‪ .‬וא"ש למאד‪.‬‬ ‫מאיר אף לענין נדרים כסתם משנה שבתעניות‪.‬‬ ‫במרחשון ולא ירדו גשמים מתחילין יחידים‬ ‫עיין במתני' במס' תענית פ"א מ"ד דאיתא‬ ‫עכ"ל‪ .‬ולהנ"ל אפשר דמה שהביאם לכך היינו‬ ‫להתענות ויש פוסקים כרבי יוסי ולענין נדר‬ ‫הגיע שבעה עשר במרחשון ולא ירדו גשמים‬ ‫משום שקיבלו שי"ז מרחשון הוא יום מיוחד‬ ‫מיהא רוב פוסקים כתבוה כן אלא שלענין‬ ‫התחילו היחידים מתענין שלש תעניות‪ .‬ועי'‬ ‫לירידת גשמים‪ .‬וצע"ע בזה‪.‬‬ ‫תענית יחידים פסקו כלם להיות יחידים מתענים‬ ‫במאירי למסכת נדרים דף סב ע"ב דאיתא וז"ל‬ ‫‪ Û‬האם י"ז מרחשון הוא "יום הגשמים" ‪Ü‬‬ ‫שאפילו ישועה פרה ורבה בו שנאמר תפתח‬ ‫שהוזכרו בסוגיא הם ג' זמנים לרביעה שני'‪,‬‬ ‫הנה עע"ש במס' תענית דף ו' דמבואר לפי‬ ‫ארץ ויפרו ישע‪ ,‬ועיי"ש בדף ח ע"ב דאיתא‬ ‫לכאו' צ"ב קצת דלמה באמת רק הוזכרו הזמנים‬ ‫גירסא דילן דקיי"ל כר' יוסי דהג' רביעות הן‬ ‫ואמר רבי יצחק גדול יום הגשמים שאפילו‬ ‫להרביעה שני' ולא הוזכר הזמן לרביעה ראשונה‪.‬‬ ‫בי"ז חשון ובכ"ג בו ובראש חדש כסליו‪ ,‬ולפ"ז‬ ‫פרוטה שבכיס מתברכת בו שנאמר לתת מטר‬ ‫והנה עיי"ש בפהמ"ש החדשים דאיתא וז"ל‬ ‫י"ז חשון אינו רק מיוחד לגשמים בעלמא‪ ,‬אלא‬ ‫ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידך וכו' אמר‬ ‫והמטר אשר ירד לפני שבעה עשר במרחשון‬ ‫הוא מיוחד לתחילת הגשמים‪) .‬ועי' בירושלמי‬ ‫רבי יוחנן גדול יום הגשמים כיום קבוץ גליות‬ ‫אינו אלא ממאורעות זמן האסיף לא משל‬ ‫במס' קדושין דאיתא ובקידוש השם כתיב‬ ‫שנאמר שובה ה' את שביתנו כאפיקים בנגב‬ ‫תחילת החורף‪ .‬עכ"ל‪ .‬הרי דהרמב"ם סובר דיש‬ ‫מתחלת הקציר עד נתך מים עליהם‪ ,‬מלמד‬ ‫ואין אפיקים אלא מטר שנאמר ויראו אפקי ים‬ ‫חילוק יסודי בין הרביעה ראשונה להרביעה שני'‪,‬‬ ‫שהיו תלויין מששה עשר בניסן עד שבעה עשר‬ ‫ואמר רבי יוחנן גדול יום הגשמים שאפילו גייסות‬ ‫דדוקא הרביעה השני' נחשב לגשמים מתחילת‬ ‫במרחשון והיו העוברים והשבים אומרים מה‬ ‫פוסקות בו שנאמר תלמיה רוה נחת גדודיה‪.‬‬ ‫החורף‪ ,‬ואפשר דלכך לא הוזכר הזמן דרביעה‬ ‫חטאו אלו שנשתנית עליהן מידת הדין‪ ,‬והיו‬ ‫הרי מבואר בגמ' שיש ז' מעלות ל"יום‬ ‫ראשונה‪ ,‬דדוקא הוזכרו הזמנים להגשמים של‬ ‫אומרים על שפשטו ידיהן בגרים גרורים‪(.‬‬ ‫הגשמים"‪ ,‬שהוא גדול מתחיית המתים‪ ,‬שהוא‬ ‫השנה הבאה‪) .‬ואפשר דזהו הביאור בהא דחזי'‬ ‫]עיין ברמב"ם בהל' מתנ"ע פ"א הי"א דאיתא‬ ‫גדול מיום שניתנה בו תורה‪ ,‬שהוא כיום שנבראו‬ ‫במשנה שם בפאה ובמס' שביעית פ"ט מ"ו‬ ‫וז"ל מאימתי מותרין כל אדם בשכחה של זיתים‬ ‫שמים וארץ‪ ,‬שאפילו ישועה פרה ורבה בו‪,‬‬ ‫ומ"ז שיש הרבה דברים שתלויים דוקא ברביעה‬ ‫בארץ ישראל אם שכח אותה בראש הזית הרי‬ ‫שאפילו פרוטה שבכיס מתברכת בו‪ ,‬שהוא‬ ‫שני' ולא ברביעה ראשונה‪ .‬עיין‪ (.‬הנה לפ"ז‬ ‫זה מותר בה מראש חדש כסליו שהוא זמן‬ ‫כיום קבוץ גליות‪ ,‬שאפילו גייסות פוסקות בו‪.‬‬ ‫נמצא דבין לאידך שיטות ובין להרמב"ם י"ז‬ ‫רביעה שנייה בשנה אפילה‪ .‬עכ"ל‪ .‬הרי מבואר‬ ‫]ועי' בספר הליקוטים בפרשת ויצא פרק ל"ו‬ ‫חשון הוא מיוחד לתחילת הגשמים‪ ,‬דלפי אידך‬ ‫דר"ח כסלו הוא זמן רביעה שניה בשנה אפילה‪.‬‬ ‫דאיתא וז"ל ולהיות כל טובתינו תלויה בזה‬ ‫שיטות הוא מיוחד לתחילת הגשמים משום‬ ‫ועי' במפרשים שביארו שהרמב"ם פירש דאין‬ ‫הבירור‪ ,‬כי כשיושלם כל הבירור יבא משיחנו‬ ‫דהוא זמן רביעה ראשונה‪ ,‬ולהרמב"ם הוא מיוחד‬ ‫הג' זמנים הנ"ל הזמנים של הג' רביעות‪ ,‬אלא‬ ‫בע"ה‪ ,‬והבירור תלוי במטר‪ ,‬לכן לא נזכר עונש‬ ‫לתחילת הגשמים משום דרביעה שניה הוא‬ ‫הם ג' זמנים לרביעה שני' )ובע"כ שלא גרס‬ ‫גדול בתורה כמו מניעת המטר‪ ,‬והשכר היותר‬ ‫תחילת גשמי החורף הבא‪[.‬‬ ‫"איזו היא רביעה ראשונה" בסוגיא שם‪ ,‬אלא‬ ‫גדול ונתתי מטר ארצכם‪ ,‬משום שבמטר תלויה‬ ‫הנה לפ"ז יש גם עוד ייחוד לי"ז מרחשון‪,‬‬ ‫מסתמא גרס כגירסת הר"ח שם "מאימתי זמן‬ ‫ביאת המשיח‪ ,‬וז"ש ז"ל גדול יום הגשמים כיום‬ ‫דהוא היום דמתחילים הבני אדם לקבל עיקר‬ ‫רביעה"(‪ ,‬וכ"ה בפהמ"ש בפרק ח' דמס' פאה‬ ‫קבוץ גליות‪ ,‬כי מה שייכות לזה עם זה‪ ,‬אלא‬ ‫ה"תוצאות" מה"דין" שהיה בר"ה ויוהכ"פ והו"ר‬ ‫וז"ל וזמן רביעה שניה בארץ הצבי בשנה המבכרת‬ ‫קבוץ הגליות עצמן‪ ,‬הוא קבוץ כל הניצוצות‬ ‫ושמינ"ע‪ ,‬דבאותם ימים היה איזה גזר דין )ועיקר‬ ‫הוא בי"ז במרחשון ובשנה הבינונית בכ"ג‬ ‫הללו שהם שבויים בגלות‪ ,‬ולכן גדול יום‬ ‫הגמר דין הוא הגמר דין על המים כדמבואר‬ ‫במרחשון ובשנה המאוחרת בראש חדש כסליו‪.‬‬ ‫הגשמים‪ ,‬כי הוא קבוץ גליות עצמו‪ ,‬וז"ש בגמ'‬ ‫בדיני הו"ר(‪ ,‬ועתה יורד גשם מחמת אותו דין‬ ‫עכ"ל‪ .‬וא"כ גם ראש חודש כסלו נכלל ברביעה‬ ‫שובה ה' את שבותינו כאפיקים בנגב‪ ,‬שהוא‬ ‫או לא יורד גשם מחמת אותו דין‪) ,‬ובימי נח‬ ‫שני'‪ ,‬וא"ש שהרמב"ם סובר כנ"ל דאין היתר‬ ‫המטר‪ .‬עכ"ל‪[.‬‬ ‫מבול בא מחמת הדין כדאיתא בסוגיא במס'‬ ‫הזיתים עד ר"ח כסלו‪) .‬אלא דעדיין צ"ב דלמה‬ ‫ולפי הנתבאר נמצא דהני ז' מעלות נאמרו בעיקר‬ ‫ר"ה הנ"ל(‪.‬‬ ‫אזלינן בתר שנה אפילה ולא שנה בינונית לענין‬ ‫על יום י"ז מרחשון‪ ,‬שהוא יום מיוחד לגשמים‪,‬‬ ‫ועיין במס' תענית דף ז ע"א דאיתא אמר רבי‬ ‫היתר הזיתים‪ .‬עי' בכס"מ ובעוד מפרשים‪(.‬‬ ‫ויום זה יותר משאר ימים נקרא יום הגשמים‪.‬‬ ‫אבהו גדול יום הגשמים מתחיית המתים דאילו‬ ‫נמצא דלהרמב"ם יש לי"ז חשון ייחוד אחר‪,‬‬ ‫)אבל עי' בספר אמרי אמת ימים אחרונים‬ ‫תחיית המתים לצדיקים ואילו גשמים בין‬ ‫דהוא הזמן דרביעה שניה בשנה בכירה‪) .‬הנה‬ ‫של סוכות דאיתא וז"ל איתא בגמרא גדול יום‬ ‫לצדיקים בין לרשעים ופליגא דרב יוסף דאמר‬ ‫בסוגיא הנ"ל בתענית איתא דהלכה כרבן גמליאל‬ ‫הגשמים כיום שניתנה בו תורה וכו' רבא אמר‬ ‫רב יוסף מתוך שהיא שקולה כתחיית המתים‬ ‫דמתחילים לשאול ותן טל ומטר לברכה בז'‬ ‫יותר מיום שניתנה בו תורה שנאמר יערף כמטר‬ ‫קבעוה בתחיית המתים אמר רב יהודה גדול יום‬ ‫חשון‪ ,‬ואיתא שם דהנפק"מ מרביעה ראשונה‬ ‫לקחי מי נתלה במי הוי אומר קטן נתלה בגדול‪,‬‬ ‫הגשמים כיום שניתנה בו תורה שנאמר יערף‬ ‫היא לשאול‪ ,‬וא"כ בע"כ דרביעה ראשונה היא‬ ‫ואיתא בעבודת ישראל מהמגיד מקאזניץ ז"ל‬ ‫כמטר לקחי ואין לקח אלא תורה שנאמר כי‬ ‫בז' חשון‪ ,‬אבל איתא שם דפסקינן כר' יוסי‬ ‫דיום הגשמים הכוונה לשמיני עצרת שמתחילים‬ ‫לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו רבא אמר‬ ‫ולר' יוסי הרביעה ראשונה היא בי"ז חשון ולא‬ ‫לומר בו משיב הרוח ומוריד הגשם‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫יותר מיום שניתנה בו תורה שנאמר יערף כמטר‬ ‫בז' חשון‪ ,‬עיי"ש ברש"י ובש"ך ביו"ד סי' ר"כ‬ ‫ועע"ש דאיתא וז"ל איתא בגמרא גדול יום‬ ‫לקחי מי נתלה במי הוי אומר קטן נתלה בגדול‪,‬‬ ‫ס"ק ל"א‪ ,‬והעירו דלהרמב"ם זה לא קשה‪,‬‬ ‫הגשמים וכו' יותר מיום שניתנה בו תורה ואיתא‬ ‫ועיי"ש בדף ז ע"ב דאיתא אמר רבי חמא ברבי‬ ‫דלהרמב"ם הא דר' יוסי הקדים להזכיר י"ז חשון‬ ‫דיום הגשמים היינו היום שמתפללים בו על‬ ‫חנינא גדול יום הגשמים כיום שנבראו שמים‬ ‫אינו משום דסובר דהרביעה ראשונה היא בי"ז‬ ‫הגשמים‪ ,‬שמיני עצרת גדול יותר משבועות‬ ‫וארץ שנאמר הרעיפו שמים ממעל ושחקים‬ ‫חשון‪ ,‬אלא משום דסובר דבשנה בכירה הרביעה‬ ‫כדאיתא גדולה שמושה של תורה יותר מלמודה‬ ‫יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח‬ ‫שני' היא בי"ז חשון אבל לעולם י"ל דהרביעה‬ ‫וכו' אשר יצק מים וכו'‪ .‬עכ"ל‪ .‬הרי מבואר‬ ‫יחד אני ה' בראתיו בראתים לא נאמר אלא‬ ‫ראשונה היא בז' חשון ולכך מתחילים לשאול‬ ‫דשמיני עצרת הוא "יום הגשמים"‪ .‬וצע"ע‪(.‬‬ ‫בראתיו אמר רב אושעיא גדול יום הגשמים‬ ‫בז' חשון‪ (.‬הנה לפי שיטת הרמב"ם דהג' זמנים‬ ‫‪ Û‬האם י"ז מרחשון הוא הרביﬠה ראשונה להלכה ‪Ü‬‬ ‫בי"ז במרחשון וכן על המחבר אלא שיש ליישב‬ ‫ואף דהשו"ע ביו"ד שם רק הביא דעת הרמב"ם‬ ‫אבל יש להעיר‪ ,‬דאפשר דלהלכה אין הרביעה‬ ‫בדוחק וצ"ע‪ ,‬ונ"ל שמטעם זה נהגו לברך בה"ב‬ ‫דפסק כר' יוסי‪ ,‬ולא הביא דעת הטור‪ ,‬אבל‬ ‫ראשונה בי"ז מרחשון‪ .‬דראינו דבסוגיא במס'‬ ‫בשבת ראשון שאחר ר"ח מרחשון שאע"פ‬ ‫נראה דהא מיהא דבני אשכנז פוסקים כהטור‪,‬‬ ‫תענית הנ"ל שיש ג' שיטות מתי הן הרביעות‪,‬‬ ‫שכתב מהרי"ו בדינין והלכות סי' י"ב שאין‬ ‫דעיי"ש ברמ"א דאיתא וז"ל ובגולה‪ ,‬זמן הגשמים‬ ‫ואף שראינו דמבואר מפשטות הסוגיא דקיי"ל‬ ‫להתחיל להתענות בה"ב עד י"ז במרחשון דהוי‬ ‫ששים יום אחר התקופה שמתחילין אז השאלה‪,‬‬ ‫כר' יוסי הסובר דרביעה ראשונה הוא בי"ז‬ ‫רביעה ראשונה והכי איתא בספר אבי"ה וכן‬ ‫וזמן רביעה שניה שבעים יום אחר התקופה‪.‬‬ ‫מרחשון‪ ,‬אבל אפשר דאין זה ההלכה‪ .‬דעיי"ש‬ ‫ראיתי ממהרי"ל ז"ל‪ ,‬והביאו בהגה' מנהגים מ"מ‬ ‫עכ"ל‪ .‬ודוקא לר' יהודה הוי הרביעה שניה י'‬ ‫דאיתא דהלכה כר"ג הסובר דשואלים בז'‬ ‫כיון דקי"ל דרביעה ראשונה היא ז' במרחשון‬ ‫ימים אחרי הרביעה הראשונה‪ ,‬ולא לר' יוסי‪,‬‬ ‫מרחשון‪ ,‬ואיתא שם שהנפק"מ דרביעה ראשונה‬ ‫וכמ"ש אם כן יש לברך ברביעה ראשונה ואם‬ ‫וא"כ לכאורה חזינן דהרמ"א נקט דקיי"ל כהטור‪.‬‬ ‫היא לשאול‪ ,‬וא"כ מבואר דקיי"ל דרביעה‬ ‫כן לעולם אין פוסקין תענית בה"ב קודם ז'‬ ‫ואף אם תאמר דזהו סתום ברמ"א כיון שלא‬ ‫ראשונה היא בז' מרחשון‪ ,‬וזהו כר' יהודה ודלא‬ ‫במרחשון‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫כתב להדיא דקיי"ל כר' יהודה‪ ,‬אפ"ה נראה‬ ‫כר' יוסי‪ .‬ועיי"ש ברש"י שבאמת גרס הלכה‬ ‫אולם יש להעיר‪ ,‬דעיי"ש בתענית דף ו' דמבואר‬ ‫שלמעשה קיי"ל כר' יהודה‪ ,‬דעיי"ש בש"ך בס"ק‬ ‫כר' יהודה‪ .‬וכיון דקיי"ל להלכה דשואלין בז'‬ ‫דלפי ר' יהודה הרביעה השלישית היא בכ"ג‬ ‫ל"א דאיתא וז"ל והמחבר והרב השמיטו דעתם‬ ‫מרחשון אפשר דמבואר דקיי"ל כגירסת רש"י‬ ‫מרחשון‪ ,‬ומבואר שם דהנפק"מ מהרביעה‬ ‫משום שתמה בב"י היאך פסקו כר' יודא לגבי‬ ‫ודלא כגירסא דילן‪.‬‬ ‫השלישית היא "להתענות"‪ .‬וא"כ לכאורה מבואר‬ ‫ר' יוסי אבל באמת תמהני על תמיהתו שהרי‬ ‫ועיין בטור ביו"ד סי' ר"כ דאיתא וז"ל האוסר‬ ‫דלהטור דמתחילים להתענות בשביל גשמים‬ ‫מבואר בש"ס בנדרים )דף ס"ג ע"א( למאי נ"מ‬ ‫עצמו מדבר עד הגשם אסור עד זמן הגשם‬ ‫מכ"ג מרחשון ואילך‪.‬‬ ‫לשאלה ולנדרים ולתענית ובשאלה קי"ל שהוא‬ ‫וכשיגיע זמן הגשם שהוא בא"י ז' במרחשון‬ ‫אבל למעשה לכאו' זה אינו‪ ,‬דעי' בטור או"ח‬ ‫בשבעה במרחשון וכמ"ש הט"ו בא"ח ריש סי'‬ ‫ובגולה ס' יום לתקופה מותר אפי' לא ירדו‬ ‫סי' תקע"ה דאיתא וז"ל סדר תעניות שמתענין‬ ‫קי"ז והוא מוסכם מכל הפוסקים וכ"כ רש"י‬ ‫גשמים ואם אומר עד שירדו גשמים או עד‬ ‫בא"י על הגשמים כך היא הגיע י"ז במרחשון‬ ‫רפ"ק דתענית נראה לר' דה"ג אמר רב חסדא‬ ‫הגשמים אסור עד שתרד רביעה שנייה שהיא‬ ‫ולא ירדו הגשמים היחידים מתענין וכו' אבל‬ ‫הלכה כרבי יודא דאמר ראשונה בז' במרחשון‬ ‫בא"י י"ז במרחשון ובגולה ע' יום לתקופה‪.‬‬ ‫לא שאר העם הגיע ר"ח כסליו ולא ירדו הגשמים‬ ‫ואז מתחילין לשאול כדלקמן‪ ,‬וכן מוכח שם‬ ‫עכ"ל‪ .‬ועי' בטור בחו"מ סי' רע"ד דאיתא וז"ל‬ ‫ב"ד גוזרין שלש תעניות על הציבור ב' וה' וב'‪.‬‬ ‫בש"ס דאמר רב חסדא הלכה כר"ג דשואלין‬ ‫לאחר שנקצרה התבואה הולכים בשביל שעל‬ ‫עכ"ל‪ .‬הרי מאיזה טעם הטור פסק דהתעניות‬ ‫בז' במרחשון והכי קא פסיק הלכתא בש"ס‬ ‫פני השדות עד שבעה עשר במרחשון שהוא‬ ‫תלויות בי"ז מרחשון ור"ח כסלו ולא בכ"ג‬ ‫)שם דף י'( ואדרבה על הרמב"ם יש לתמוה‬ ‫זמן רביעה שנייה ומשם ואילך אינו רשאי ליכנס‬ ‫מרחשון‪ ,‬וא"כ אפשר דחזינן דלא קיי"ל כר'‬ ‫שבפ"ב מהל' תפלה פסק דשואלין בז' במרחשון‬ ‫בשדות שדריסת הרגל קשה להן‪ .‬עכ"ל‪ .‬הרי‬ ‫יהודה‪ .‬וצע"ע בזה‪.‬‬ ‫והיינו כר' יודא וכאן פסק דרביעה ראשונה היא‬ ‫דהטור פסק כר' יהודה‪.‬‬ ‫‪ Û‬החילוק בין י"ז מרחשון לט"ו בשבט ‪Ü‬‬ ‫לגבי תחנון ותﬠניות‬ ‫זמן ביאה‪ ,‬ולא מצינו שום שמחה בי"ז במרחשון‪.‬‬ ‫שחנטו לפני ט"ו בשבט על פירות שחנטו אחרי‬ ‫הנה ראינו המבואר בליקוטי הש"ס די"ז מרחשון‬ ‫הנה אולי י"ל‪ ,‬דאה"נ ביום י"ז מרחשון יבוא‬ ‫ט"ו בשבט‪ ,‬ואין תורמין ומעשרין מפירות שחנטו‬ ‫וט"ו בשבט נכללו בסדר אחד דגשמים‪ .‬והנה‬ ‫המטר‪ ,‬אבל לאו דוקא שיבוא מהאי מטר שום‬ ‫אחרי ט"ו בשבט על פירות שחנטו לפני ט"ו‬ ‫ט"ו בשבט הוזכר בשו"ע באו"ח בב' מקומות‪.‬‬ ‫גידול )והרי בהדי ימות הגשמים בא עונה‬ ‫בשבט‪ ,‬ולמה הוי זה סיבה ליום שמחה‪.‬‬ ‫בסי' קל"א ס"ו מבואר דנהגו שלא ליפול על‬ ‫שהאילנות נחרבות ונעשים כמתים(‪ ,‬אלא בעינן‬ ‫פניהם בט"ו בשבט‪ ,‬ובסי' תקע"ב ס"ג מבואר‬ ‫והנה לפי הנתבאר בדברי הליקוטי הש"ס‬ ‫שבט"ו בשבט שהקב"ה יביא איזה כח נוסף‬ ‫שיש איזה איסור תענית בט"ו בשבט‪ .‬והנה‬ ‫לכאורה יש לנו ביאור בהשמחה דט"ו בשבט‪,‬‬ ‫)שיעלה אש התהום( שעי"ז יבוא חנטת הפירות‪.‬‬ ‫בדרך כלל לא אומרים תחנון ויש איסור תענית‬ ‫דט"ו בשבט הוא "זמן ביאה" וחיבור בין הקב"ה‬ ‫ויש לומר דלכן השמחה הוא בט"ו בשבט‪ ,‬ולא‬ ‫בימים שהם "ימי שמחה"‪ ,‬וא"כ משמע בשו"ע‬ ‫לארץ‪ ,‬דומיא לשמיני עצרת‪ ,‬ולא הוי שמחה כל‬ ‫בי"ז במרחשון‪ ,‬שרק בט"ו בשבט חזינן‬ ‫דט"ו בשבט הוא יום שמחה‪ .‬והמפרשים העירו‬ ‫כך כשמיני עצרת‪ ,‬דשמיני עצרת הוי כמו שמחת‬ ‫שהגשמים שירדו בי"ז במרחשון יביאו לפירות‬ ‫דצ"ב‪ ,‬למה הוי ט"ו בשבט יום שמחה‪ ,‬הרי‬ ‫חתונה‪ ,‬השמחה של הביאה ראשונה‪ ,‬אבל הא‬ ‫ולא רק לחורבן ומבול )לאפוקי שנת המבול‬ ‫בפשוטו הא דאיתא במשנה בריש ראש השנה‬ ‫מיהא הוי שמחה משום דהוי זמן ביאה‪.‬‬ ‫דהגשמים די"ז מרחשון רק הביאו לחורבן(‪.‬‬ ‫דט"ו בשבט ראש השנה לאילן הוי דין מדיני‬ ‫וצע"ע בזה‪.‬‬ ‫אבל לכאורה קשה‪ ,‬דהא גם י"ז במרחשון הוי‬ ‫תרומות ומעשרות דאין תורמין ומעשרין מפירות‬ ‫גליון זה מוקדש לע"נ‬ ‫ר' צבי אהרן בן ר' אברהם יצחק כרמל ז"ל‬ ‫ר' גרשון ברוך בן ר' משה ז"ל‬ ‫זעקת סדום ועמורה כי רבה ]י"ח‪ ,‬כ'[‬ ‫ויבואו שני המלאכים סדומה וגו'‬ ‫וירא לוט ויקם לקראתם וגו' ]י"ט‪ ,‬א'[‬ ‫עיין ברמב"ם בהלכות תשובה פ"ג ה"א וה"ב דאיתא‬ ‫עיין בפירוש רש"י‪ ,‬שמבית אברהם למד לוט לחזר על האורחים‪ .‬והנה באמת‬ ‫וז"ל כל אחד ואחד מבני האדם יש לו זכיות ועונות‬ ‫מצינו מידת 'הכנסת אורחים' גם אצל בתואל‪ ,‬שהרי כששאל אליעזר את רבקה‬ ‫מי שזכיותיו יתירות על עונותיו צדיק ומי שעונותיו‬ ‫– 'היש בית אביך מקום לנו ללין' )בראשית כ"ד(‪ ,‬והיינו כמו שפירש רש"י‬ ‫'כמה לינות'‪ ,‬אמרה לו מיד – 'גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון'‬ ‫יתירות על זכיותיו רשע מחצה למחצה בינוני‪ .‬וכן‬ ‫)שם(‪ ,‬ולא היססה בדבר‪ ,‬כי בטוחה היתה בבתואל שיכניס את אליעזר ואת‬ ‫המדינה אם היו זכיות כל יושביה מרובות על עונותיהן‬ ‫אנשיו אל ביתו‪ .‬ויתירה מזו מצינו שנענשו אנשי סדום על שנמנעו מהכנסת‬ ‫הרי זו צדקת ואם היו עונותיהם מרובין הרי זו‬ ‫אורחים‪) ,‬כמפורש ביחזקאל ט"ז‪ ,‬ובגמ' סנהדרין דף ק"ט ע"א‪ ,‬ובפירוש רש"י‬ ‫להלן פסוק כ"ו(‪ ,‬הרי דגם אנשי סדום נתבעים על כך‪ ,‬וגם משמע דרק אנשי‬ ‫רשעה‪ .‬וכן כל העולם כולו‪ ,‬אדם שעונותיו מרובין‬ ‫סדום חטאו בזה‪ ,‬ולא שאר הגוים‪ ,‬ואם כן למה הוצרך לוט ללמוד מידה זו‬ ‫על זכיותיו מיד הוא מת ברשעו שנאמר על רוב‬ ‫של 'הכנסת אורחים' מבית אברהם‪.‬‬ ‫אמנם באמת אצל לוט מצינו שלא רק הכניס את האורחים שנזדמנו לפתחו‪,‬‬ ‫עונך וכן מדינה שעונותיה מרובין מיד היא אובדת‬ ‫אלא היה מחזר על האורחים‪ ,‬ומפציר בהם שיסורו אל ביתו‪ ,‬כדכתיב – וירא‬ ‫שנאמר זעקת סדום ועמורה כי רבה וגו' וכן כל‬ ‫לוט ויקם לקראתם וגו' ויאמר הנה נא אדוני סורו נא אל בית עבדכם וגו'‬ ‫העולם כולו אם היו עונותיהם מרובין מזכיותיהן מיד‬ ‫ויפצר בם מאד וגו'‪ ,‬ומידה זו של חיזור אחר האורחים מידה גדולה היא יותר‬ ‫מהכנסת אורחים גרידא‪ ,‬ואם כן יש לומר דמידה זו של חיזור אחר האורחים‬ ‫הן נשחתין שנאמר וירא ה' כי רבה רעת האדם‬ ‫למדה לוט אצל אברהם‪ ,‬דכתיב ביה ‪' -‬והוא יושב פתח האוהל'‪ ,‬לראות אם‬ ‫ושקול זה אינו לפי מנין הזכיות והעונות אלא לפי‬ ‫יש עובר ושב ויכניסם לביתו‪' .‬כחום היום'‪ ,‬שהוציא הקדוש ברוך הוא חמה‬ ‫מנרתיקה שלא להטריחו באורחים‪ ,‬ולפי שראהו מצטער שלא היו אורחים באים‪,‬‬ ‫גודלם יש זכות שהיא כנגד כמה עונות שנאמר יען‬ ‫הביא מלאכים עליו בדמות אנשים‪' .‬וירא וירץ לקראתם'‪ ,‬שהיו נצבים במקום‬ ‫נמצא בו דבר טוב ויש עון שהוא כנגד כמה זכיות‬ ‫אחד‪ ,‬שלא היו רוצים להטריחו‪ ,‬וקדם הוא ורץ לקראתם‪ ,‬וזהו שכתב רש"י‬ ‫שמבית אברהם למד לוט 'לחזר על האורחים'‪.‬‬ ‫שנאמר וחוטא אחד יאבד טובה הרבה ואין שוקלין‬ ‫אלא בדעתו של אל דעות והוא היודע היאך עורכין‬ ‫ויּשׁכּם אברהם בבוקר‪ ,‬ויקח לחם וחמת מים‪ ,‬ויתן אל‬ ‫©© § ‪¥‬‬ ‫הזכיות כנגד העונות‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫שׁכמהּ ואת הילד © § © § ‪¨ ¤‬‬ ‫וישׁלּחה וגו' ]כ"א‪ ,‬י"ד[‬ ‫הגר ¨שׂם על ¦ § ¨‬ ‫והנה בגמ' פסחים דף ד' ע"א ילפינן דינא ד'זריזין מקדימין למצוות' מדכתיב‬ ‫הרי שהרמב"ם למד מהפרשה דחורבן סדום ועמורה‬ ‫'ויּשׁכּם אברהם בבוקר'‪ ,‬וצריך ביאור‪ ,‬למה לא למדה הגמ'‬ ‫להלן בפרשת העקידה ַ ַ ְ ֵ‬ ‫דינים הנוגעים בכל זמן‪ ,‬וחורבן סדום ועמורה לא היה‬ ‫דין זה מדכתיב 'וישכם אברהם בבוקר' קודם לכן גבי קיום מצות גירוש הגר‬ ‫איזה סוג הוראת שעה מחמת גודל רעתם או מחמת‬ ‫'גּרשׁ האמה הזאת ואת בנה' הוא שלא‬ ‫וישמעאל‪ .‬ונראה‪ ,‬דכיון דענין המצוה של ָ ֵ‬ ‫יהיו אצלו‪ ,‬יש לומר דעצם המצוה מחייב למהר בקיומה‪ ,‬ואין צריך לזה את הדין‬ ‫שהיו בארץ ישראל‪.‬‬ ‫הכללי של 'זריזין מקדימין למצוות'‪ ,‬וממילא אין ללמוד מזה שבשאר מצוות יש‬ ‫ענין של 'זריזין מקדימין למצוות'‪ ,‬דשאני הכא דמחויב בכך מצד עצם המצוה‪.‬‬ ‫והנה לפ"ז צ"ב מה היה כל השו"ט בין הקב"ה‬ ‫ומבני הישיבה שיחיו שאלו על דברינו ממה שכתב ה'חינוך' במצוה תקמ"ד‬ ‫ואברהם אבינו בענין מספר הצדיקים‪ ,‬איך הני צדיקים‬ ‫לגבי מצות שילוח הקן‪ ,‬דהחיוב למהר לשלחה הוא רק משום ש'זריזין מקדימין‬ ‫למצוות'‪ ,‬ע"ש‪ .‬ויש לחלק‪ ,‬דבמצוה ד'גרש האמה ואת בנה' הוי כל המצוה שלא‬ ‫יצילו המדינות‪ .‬ולמה הרמב"ם לא הזכיר מזה כלום‪.‬‬ ‫יהיו אצלו‪ ,‬מה שאין כן בשילוח הקן המצוה היא לעשות מעשה שילוח‪ ,‬ורק‬ ‫וצע"ע בזה‪.‬‬ ‫דטעם מצוה זו הוא שלא תשאר האם אצלו‪.‬‬