אמשינאוו - דברי תורה · Amshinov - Divrei Torah — וירא (2026-10-26)

גליון
גליון רנ"ד
פרשת וירא תשפ"ז
ניתן להשיג הגליון
בארה"ק בארה"ב יו"ל ע"י מכון אוצרות אמשינאוו
ירושלים © כל הזכויות שמורות
בארא פארק
אצל הר"ר זלמן לעווין הי"ו
ביהמ"ד אמשינאוו 4408-15th Ave. לתרומות ,הנצחות ,ולקבלת הגליון
ביתר
אצל הר"ר אברהם לאנדא הי"ו וויליאמסבורג amshinov40@gmail.com
בני ברק ביהמ"ד אמשינאוו 144 Rodney st.
אצל הר"ר שלמה לייב לאנדא הי"ו
מאנסי קו אוצרות אמשינאוו
בית שמש ביהמ"ד ווארקע 10 Maple ter.
אצל הר"ר יהודה ווידער הי"ו 605.313.6873
חיפה לעייקוואד (בארה"ק )074-7964020
אצל הר"ר ישראל ברודבקר הי"ו אצל הר"ר ישראל נתן בוים הי"ו שיעורי תניא בשלוחה 2
סדר ועימוד:
טקסטורה
bs0504177@gmail.com | 0504.177.077
לעילוי נשמת
הגה"ק רבי אלעזר הכהן ב"ר זאב וואלף
מפאלטוסק זי"ע
בעל חידושי מהרא"ך
נלב"ע כ"א מרחשוון ה'תרמ"ב
הונצח ע"י נכדו
הרה"ח ר' שמואל ווייסבראד שליט"א
לעילוי נשמת
הגה"ק רבי הלל משה מעשיל זי"ע
ב"ר צבי הירש
געלבשטיין
בעל משכנות לאביר יעקב ושא"ס
נלב"ע כ"ד במרחשוון ה'תרס"ח
הונצח ע"י נכדו
הרה"ח שלמה יעקב געלבשטיין הי"ו
בני ברק
הרה"ח ר' מרדכי מאזעסאן שליט"א
_לעיקוואד
לרגל אירוסי בנו
החתן יחזקאל שרגא הי"ו
למזל טוב ובשעטומ"צ
תוכן הﬠנינים
שאברהם נימול cמעשה אלישע הנביא שנתברך #דברי תורה #
השמן cהנשמה צועקת על מניעת אהבת ה'
ויראתו cיעסוק במצוות מעשיות ,ועי"ז אח"כ ה ............................ סעודה שלישית תשפ"ג
יתעורר ליבו מעשה אבות סימן לבנים cאהבה מקלקלת את
השורה cאדם נפעל כפי פעולותיו cעוצם עיניו
מראות ברע cולא רמו עיני cכח התפילה לבטל
#שיחות קודש # גזירות cתן לו משלו ,שאתה ושלך שלו cיפה
כח הבן -מכח האב
הגה"ק ר' אלעזר הכהן מפאלטוסק זי"ע טו
...
מתולדותיו cאצל הרר"ב מפשיסחא cועל מי ח ............................ סעודה שלישית תשפ"ד
יש לנו להישען c ...זקניך ויאמרו לך cביטול
לפתח חטאת רובץ cכי מנסה ה'
הגזירה על החסידים cשקט לצדיקים הנאה להן
אתכם cבראתי יצר הרע ובראתי לו תורה
והנאה לעולם cהוכחה לכשרות האתרוג ממעשה
תבלין cיצרו של אדם מתחדש עליו בכל
רב cאצל הרה"ק מאפטא cיברכך ...וישם לך
יום cלעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע
שלום cמרחוק ה' נראה לי
י ........................... סעודה שלישית תשפ"ה
יח ................ החסיד רבי משה מידנער זצ"ל עיקר חיבתו של אברהם -חינוך זרעו cזריזות
מעתיק השמועה cלא ידע צורתא והתלהבות בקיום המצוות cהקדמת התחלת
דזוזא c ...והריחו ביראת ה' cדולה ומשקה cאין המצוה בעוד ליבו בוער cמעלת ניסיון העקדה -
דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו שעשאה בזריזות ובחשק cההתלהבות במצוות
עליה cסור מרע ועשה טוב cאבטח ולא משפיעה על הבנים לחנכם
אפחד cועתה אל תעצבו cמאי דהוה הוה cהוי
מחשב שכר מצוה
יא .......................... סעודה שלישית תשפ"ו
התגלות השכינה בזכות הברית מילה cאמאי לא
כא ......... הגה"ח ר' מעשיל געלבשטיין זצ"ל נולד אברהם מהול cחשיבות העשיה יותר מן
מקאצק c לקאצק התקרבותו המחשבה cכוח מעשה המילה גדול משאר
שרבו תלמיד אשרי c לליובאוויטש מצוות cעבודת אברהם להאיר ולגלות את
ישראל לארץ עלייתו c משבחו השכינה בעולם cמילה גורמת גילוי אלקות -ולכן
ופעלו cהנהגותיו ופטירתו דוחה שבת cאנשי סדום נענשו דייקא אחרי
ה פרשת וירא דברי תורה •
פרשת וירא
סﬠודה שלישית תשפ"ג
שהזריזות הוא תולדה של ההתלהטות מעשה אבות סימן לבנים
הפנימיות ,כמו כן מן הזריזות נולד לימדונו בתנא דבי אליהו )רבה פרק חז"ל
מעוררת החיצוניות כי ההתלהטות. כה( שכל אחד ואחד מישראל
הפנימית ,ולכן אם יעשה המצוות בלא חייב לומר מתי יגיעו מעשי למעשה
עצלות ,גורם הוא בכך שיתעורר בו אבותי אברהם יצחק ויעקב וכו'.
השמחה הפנימית והחשק והחפץ תלך
ותגבר בו .אך אם יתנהג בכבדות ,גם אהבה מקלקלת את השורה
רוחו תשקע ותכבה. איך ראינו הפרשה בראש והנה
שאברהם אבינו היה חולה ,כי
עוצם עיניו מראות ברע היתה שלישי למילה ,וקיימו בו ביקור
מצינו בפרשה עפ"י דברי הבני עוד חולים ,בכל זאת התאמץ לקיים מצוות ה'
יששכר בספרו אגרא דכלה ,שמבאר ולחפש אורחים ,ולא זו בלבד ,אלא ואל
מה שנאמר אצל אברהם 'וישא עיניו הבקר 'רץ' אברהם ,שקיבלם בחשק
וירא' )יח ,ב( .וצריך ביאור למה צריך ובהתלהבות ובזריזות גדולה.
להוסיף תיבות 'וישא עיניו' ,וכי לא ידענו
שבכדי לראות צריך לישא עפעפי העין, אדם נפעל כפי פעולותיו
ולמה לא נאמר 'וירא' בלבד .אלא בא ישרים )פרק ז( מבאר שכל במסילת
להורות דבר גדול ,שאברהם אבינו לא עבודתם של צדיקים בזריזות,
ראה בפתאום שום דבר ,שכן עיניו לא כי כאשר תלהט הנפש לעבודת הבורא,
היו הפקר ,אלא תמיד היה 'שאלה' קודם, תהיה התנועות במהירות כדי להשלים
ורק אחר ששפט בשכלו ,אם הראיה רצון הבורא .ומוסיף שם דבר נפלא ,שכן
הזאת אינו נגד חוקי התורה ,אז הורשה הדבר נמי איפכא ,שאם אין החמדה
עיניו עפעפי את להרים לעצמו לרוחניות לוהטת בו כראוי ,עצה טובה
ולהשתמש בחוש הראיה. כמו כי במעשיו, שיזדרז לו היא
פרשת וירא • דברי תורה ו
והודיעו שהדבר תלוי בו שאם יתפלל ולא רמו עיני
עליהם לא יכלם. היו שלא לצדיקים מצינו וכן
אמותיהם לד' חוץ מסתכלים
להתפלל, אברהם נעמד אכן וכאן מפחד השכינה ,וראה בגמרא )מנחות קי,
וכשראה שלא פעל ,ניסה עוד א( שאמר רב ,לתלמידו רב שימי שהיה
דרך תפילה ,ועוד אופן לעורר מידת עומד תמיד לפניו ,ושאלו 'שימי את',
הרחמים ,והנה לפי פשוטו אין ניכר האם אתה שימי ,שלא היה נושא עיניו
פירות תפילתו של אברהם ,אך בספה"ק להסתכל בו מרחוק.
הביאו שפעל בתפילתו להציל את לוט,
כי אף שכבר היה המלאך מוכן להצילו, ח'( הקדושה )שער חכמה ובראשית
עדיין היה צריך את כח התפילה לפעול כותב שמי שרוצה להרגיל
את ההצלה הזאת ,ומלוט הרי יוצא עצמו להיות שח עינים ,צריך להתרגל
משיח ,נמצא דאכן על כל סדום לא להתנהג כן בהיותו בביתו ,כדי שיהיה
היה צריך התפילה כי הם לא היו מלומד לקיים מדה זו כאשר יצטרך,
ראויים להינצל ,אלא על הנקודה של כגון בעת שילך בשוק או כשעומד
לוט ,ועל זה אכן פעל ,ולכן גם אנחנו, בבית הכנסת בעת התפילה .וזהו שאמר
אף בשעה שאין רואים התפילה מה דוד המלך )תהלים קא ,ב( אתהלך בתם
פעל ,בכל זאת נדע שנעשים מכך לבבי בקרב ביתי .כי כל מילי דחסידות
דברים גדולים. צריך לקיימם בתוך ביתו קודם ,ואחר
כך יהיה נקל לו לקיים זאת גם כשהוא
תן לו משלו ,שאתה ושלך שלו חוץ לביתו.
יצחק, עקידת הפרשה, ובסוף
שאברהם אבינו נולד לו בנו כח התפילה לבטל גזירות
בהיותו בן מאה שנה ,וזהו בנו יחידו ראינו בהמשך הפרשה ,שאמר עוד
אשר אהבת את יצחק ,והקב"ה מבקש מאברהם, אני המכסה הקב"ה
ממנו שיתן לו את בנו בחזרה ,היינו וסיפר לו אודות ענין סדום ,והרי בוודאי
הקב"ה מבקש בחזרה מהטובה שהשפיע לא נאמרה לו סתם ,אלא היה צורך
עליו ,וזה היה הנסיון של עקידת יצחק. שאברהם ידע מכך ,כדי שיהא לו שהות
ואף שאין כל אחד בדרגא זו ,אך תוכן וכדמצינו הגזירה, ולבטל להתפלל
הענין של העקידה ,שהקב"ה מבקש מן במעשה העגל שהקב"ה אמר למשה
האדם מעט מן הטובה שהשפיע עליו ,כי רבינו ועתה הניחה לי )שמות לב ,י( וע'
הקב"ה נותן לנו בכל רגע ורגע כח פתח הקב"ה לו פתח שכאן רש"י
ז פרשת וירא דברי תורה •
עשה אותו עם כל הענפים העתידים הנשימה ,ועינים לראות ואזניים לשמוע,
להתפשט ממנו .וזהו 'אשר יצוה' ,רצה ונותן כח הדיבור בפיו ,וכמה שמחזיר
לומר לשון צוותא וחיבור ,כי בעשותו מזה להקב"ה ,יש לאדם יותר שייכות
המצוות צירף עימו את נשמת בניו ואת ל'מעשי אבותי'.
ביתו אחריו.
יפה כח הבן -מכח האב
שאמרו חכמינו ז"ל חייב כל אדם וזהו
לומר מתי יגיעו מעשי למעשי
בספרו מבאר זי"ע מאפטא הרה"ק
)וע"ע בקדושת אוהב ישראל,
כבר שהשער ויעקב. יצחק אברהם
לוי( כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו
פתוח ,שכל אדם כבר עשה כל המצות
ואת ביתו אחריו וגו' שענין מתי יגיעו
בכוחו של אברהם ,ואם כן אינו צריך רק
מעשי וכו' אין הכוונה שנלמד מכח
אברהם של ולכוחו לשורשו לשוב
זכרון מעשי אבותינו שבעבר בלבד,
ולהוציא הדבר מכח אל הפועל ,וצריך
אלא יתירה מכך ,שכן כל ישראל יש
רק לעוררו.
להם בעצם שייכות למעשי אבותינו,
השי"ת שנוכל ללמוד ממעשי יעזור מכיון שכל ישראל שבכל דור ודור היו
אבותינו ולהתנהג כראוי וכנכון כלולים באברהם אבינו ,כי הבן גנוז
ונזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו בכח האב ,והוא היה השורש של כל
אמן. ישראל ,ואם כן כשעשה איזה מצוה,
BCDCA
פרשת וירא • דברי תורה ח
סﬠודה שלישית תשפ"ד
בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין לפתח חטאת רובץ
מובן ,כי היצר הרע הוא והנמשל אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב וירא
המורד נגד המלך ,והאיש פתח האהל כחום היום .בתולדות
המשכיל יבין שבוודאי לא היה הקב"ה יעקב יוסף )אות א'( הנה האדם נברא כדי
משאיר כח הרשע בעולם ללא צורך ,אלא שיעבוד את השי"ת ,ומיד בצאתו לאוויר
וודאי כוונת היצה"ר לשם שמים לעשות העולם נכנס בו יצר הרע שמנסה להסיתו
שליחותו של מקום ,שממריד נגד הבורא ולהכשילו לעבור על רצון בוראו ,אך זאת
ומנסה להסיט את האדם מדרך האמת, לדעת שגם היצר הרע הוא בריאה של
בכדי לגלות מי הם אוהביו של המלך הקב"ה ,שהרי אין שום דבר בעולם שאין
אשר יוצאים להלחם כנגד שונאיו ,ומי חיותו מהשי"ת ,ואם אין בו צורך לא היה
הם המצטרפים למרידה ח"ו ,נמצא נברא כלל ,אמנם מטרת בריאת היצר הרע
שבתוך היצר הרע שממרה פי ה' נמצא היא כדי לנסות את האדם.
כוחו של השי"ת ,שבא לנסות את האדם
שבזה יוכל להראות גודל נאמנותו לבורא כי מנסה ה' אתכם
ב"ה ,וזהו שנאמר ,וירא אליו ה' באלוני למה הדבר דומה ,למלך שביקש משל
ממרא' ,ממרא' הוא מלשון זקן ממרא, לבחון איך אנשי המדינה נאמנים
שנתגלה לפני אברהם אבינו שכוונת היצר לו ,על כן בחר אחד מעבדיו ,ושלח עימו
לעשות רצון קונו וחפץ צורו .ועל כן קבוצת לוחמים ,וציווה עליהם שילכו
צריך כל אחד לדעת שבשעה שהיצר לכל מדינות מלכותו ,ויכריזו לאמור שהם
מסיתו לעבור פי ה' ,הוא עת נסיון שבו מורדים במלכות ,היה שם חכם אחד אשר
בודקים את האדם ,איך ימשיך לעבוד את נתן ליבו שלא יתכן כזאת שיהא זה האיש
ה' ,גם בזמן שיש כח המנגדו. מורד אמיתי במלך ,שאם כן בוודאי כבר
היה המלך בכוחו הגדול יוצא כנגדו
יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום ומשמידו מן הארץ ,אלא וודאי אין זה כי
אף למי שנראה שהיצר עזב והנה אם שלוחו של המלך שנשלח לנסות בו
אותו ,ומרגיש שאין לו כל כך את אנשי המדינה ,ומעתה יבחן מי הם
בתוך נמצא שעדיין ידע נסיונות, המתקרבים אל המורדים ,ובזה יווכח
המלחמה וצריך ללמוד ספרי מוסר שאינם נאמנים למלך ,ומאידך יתברר מי
ולהתחזק ביראת שמים ,כמו שאמרו חז"ל הם הלוחמים כנגדם בכל כוחם ובזה
)אבות פ"ב מ"ד( אל תאמין בעצמך עד יום יתגלה גודל נאמנותם למלך.
ט פרשת וירא דברי תורה •
ליד הדוגמא של מלך ,שהם דברים מותך ,וזה נרמז בקרא ,ואברהם ושרה
הפוכים לגמרי .אלא בא לרמז לשתי רומז אברהם בימים, באים זקנים
בחינות אלו בעבודה ,כי יש מי שצריך לרוחניות ושרה לגשמיות ,כשהיו זקנים
להתאבק עם היצר ,ובשעה שמרגיש זכו שנזדכך אף חשכות החומר עד שהיה
שקשה עליו המלחמה ,יחזק רוחו ויזכור מאיר באור יום ,ולכן המה נקראים 'באים
נאמנה שעתה הוא שעת נסיון ויכול בימים' .ואז נאמר להם שיחזרו להוליד
לעשות נחת רוח גדול לפני השי"ת ,ויש בן ,שמרמז שירדו ממדרגתם ושוב
עוד בחינה ,דהיינו מי שכבר זכה ואין יצטרכו לזכך את הגוף ,וזהו ותצחק שרה
מרגיש כל כך נסיונות ,צריך ליזהר שלא בקרבה לאמר אחרי בלותי היתה לי
יתרשל מלעסוק בעבודת ה' ,כי אתה ישן עדנה ,כי הגוף עומד ותמה ,איך יתכן
והוא ער לך ,ועל שתי אלו הזהירו חכמים אחר שכבר ביטל כל תאות החומר ותש
בדבריהם ,אפילו נחש כרוך על עקבו, כח היצר יצטרך שוב ללחום ,אבל באמת
מרמז לזה הנכרך בזוהמת הנחש ,ויש לו צריך להזדרז ולהוסיף יראת שמים בכל
נסיונות קשים ,ימשיך להידבק בה' ,וכן עת ובכל שעה.
הצדיק שכבר הגיע לבחינת 'המלך שואל
בשלומו' ,לא ירף מעבודתו ית' ,כמ"ש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע
ואל תאמין בעצמך וכו'. שלמה מביא הא דאמרו ובתפארת
חז"ל )גמ' ברכות ל ,ב( לגבי
השי"ת שנזכה לעמוד בנסיונות יעזור תפילה ,אפילו המלך שואל בשלומו וכו'
ולהתחזק ביראת שמים ,ונזכה ואפילו נחש כרוך על עקבו ,לא יפסיק.
לגאולה שלימה במהרה בימינו ,אמן. ויש להבין למה הביאו דוגמא של נחש
BCDCA
פרשת וירא • דברי תורה י
סﬠודה שלישית תשפ"ה
הקדמת התחלת המצוה בעוד ליבו בוער עיקר חיבתו של אברהם -חינוך זרעו
בספה"ק נועם אלימלך הקשה, והנה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני וה'
למה היה לו לאברהם ליקח עושה ,ואברהם היו יהיה לגוי גדול
עצים מביתו ולשאת את כל המשא ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ ,כי
הזאת דרך שלשה ימים ,וכי לא היה ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת
יכול לקחת עצים באמצע הדרך ,ואף ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה
אם תאמר שחשש פן לא יהיה מצוי ומשפט למען הביא ה' על אברהם את
עצים בכל הדרך .עדיין קשה למה היה אשר דבר עליו.
לו לבקוע את העצים בביתו ,הרי זה
אפשר לעשות במקום המזבח שהעלהו הרה"ק רבי מנחם זי"ע ,הפליג אא"ז
לעולה. מאד בדבר זה שאף שאברהם
אבינו עמד בהרבה נסיונות מכל מקום
מדרך בני אדם כשיעלה על אולם החביבות המיוחדת של הקב"ה הוא
מחשבתם לעשות מצוה ,אזי דוקא בגין העברת דרך ה' לדורות
בהתחלה כל אחד לפי גודל צדקתו הבאים.
מתעורר לבבו בהשתוקקות וחשק גדול
היה וכן בשלימות. המצוה לעשות זריזות והתלהבות בקיום המצוות
כאשר אמר השי"ת אל אברהם ,קח נא אכן רואים אנו בתחילת הפרשה וכך
את בנך וגו' והעלהו לעולה ,התחיל לבו איך שטרח אברהם אבינו בגופו
שלהבת להבת אש כגחלת לבעור והשתדל אורחים, הכנסת במצוות
לעשות רצון קונו .אך כיון שידע שצריך להנחיל זאת אף לבנו ,כמ"ש ואל הבקר
עוד ללכת דרך שלשת ימים עד עשיית רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן
יתעכב שאם מתירא היה המצוה, אל הנער וימהר לעשות אותו ,ואיתא
ויתמהמה יפול ח"ו מתשוקתו הגדולה, ברש"י שהנער היה ישמעאל כדי לחנכו
על כן בעוד חפץ ה' בוער בלבו התחיל הפרשה בסוף מצינו וכן במצות,
במעשה המצוה לבקוע את עצי העולה במעשה העקידה ,שנזדרז לעשות רצון
כדי שיהא נעשה בשלהבת אש קודש, קונו כדכתיב וישכם אברהם בבוקר
וזהו שאמר יצחק לאברהם ,הנה 'האש' ויקח את שני נעריו ,כך ראו בניו
האש ראיתי כלומר הידועה, בה"א ואנשי ביתו את גודל התלהבותו ואיך
הגדול שבער בך ,שכן ראיתי 'העצים', שנזדרז למצוה.
יא פרשת וירא דברי תורה •
למלאות רצון קונו ולעשות נחת רוח דהיינו בקיעת העצים לפני היציאה
ליוצרו. לדרך ,שלא עצרת כח ובקעת אותם מיד
כדי לקיימו בהתלהבות.
ההתלהבות במצוות משפיעה על הבנים לחנכם
לנו גודל החשיבות של מצוות הרי מעלת ניסיון העקדה -שעשאה בזריזות ובחשק
הנעשית בחשק והתלהבות ,וזה בספה"ק תניא )אגה"ק כ"א( כי וראה
מועיל מאד לחינוך הבנים ,כי כאשר נחשבת אינה עצמה העקדה
רואים איך האב מתפלל בהתלהבות וכן לנסיון גדול כל כך לפי ערך מעלת
לומד בחשק ,הרי זה משפיע על ביתו אברהם אבינו ,ובפרט שהשי"ת ביקש
אחריו ,ועל זה אומר הקב"ה כי ידעתיו, ממנו להדיא קח נא את בנך וגו',
שהוא חביב אצלי ,יען הוא מלמד את ומצינו במשך הדורות הרבה קדושים
ביתו אחריו לשמור דרך ה' .יעזור שמסרו נפשם על קדושת ה' ,אלא
השי"ת שנוכל לגדל את בנינו לקיום עיקר החשיבות היא זאת ,שאברהם
התורה והמצוה בהתלהבות ,ובמהרה אבינו עשה את המצווה עליו בזריזות
ניגאל ברחמים אמן. נפלאה שבזה הראה שמחתו וחפצו
BCDCA
סﬠודה שלישית תשפ"ו
אמאי לא נולד אברהם מהול התגלות השכינה בזכות הברית מילה
משמואל )תרפ"א( הקשה ,הרי ובשם אליו ה' באלוני ממרא ,והוא יושב וירא
מצינו בחז"ל )אבות דר"נ ב ,ה( פתח האהל כחם היום .אברהם
כאדם מהול נולדו צדיקים דהרבה אבינו זכה להתגלות השכינה בזכות
הראשון ,נח וכו' עיי"ש ,וא"כ אמאי לא המצוה של ברית מילה ,כדאיתא במדרש
זכה אברהם אבינו לדרגא זו להיות נולד עה"פ )איוב יט ,כו( ואחר עורי נקפו זאת,
מהול ,והיה צריך להמתין עד שיצווהו ה' שבבשרו, המילה עור שחתך אחר
על המילה ,והלוא מדריגת אברהם היתה ומבשרי אחזה אלוה ,נתקדש גופו ונגלית
גדולה מנח. עליו שכינה.
פרשת וירא • דברי תורה יב
להמשיך על ידה האלקות למטה .משא"כ חשיבות העשיה יותר מן המחשבה
נח שהי' צריך סעד לתומכו ,לא הי' בהקדם הא דאיתא בזוה"ק ומפרש
ולהוריד החושך את להאיר בכוחו שמחשבה בלא מעשה איננה
האלקות למטה ,כדאיתא בחז"ל )מדרש ולכאורה עכ"ד. בעליונים מעוררת
נשא יג ,ב( ,שבימיו עלתה ונסתלקה המחשבה הוא החלק החשוב באדם,
השכינה מרקיע לרקיע ,ולא היה זקוק וא"כ אמאי מבכר הזוה"ק את הנעשה
אלא להשלים את עצמו ,ולכך די היה לו בידים על פני המחשבה .וביותר קשה
שנולד מהול. שהרי ידענו שכל הזוהר הק' מלא
בחשיבות הכוונה ורעותא דלבא .ומביא
מילה גורמת גילוי אלקות -ולכן דוחה שבת
בשם אביו הרה"ק האבני נזר זי"ע ,שהגיד
יומתק אמאי מילה דוחה את ובזה
יותר תלוי' למעלה 'שההתעוררות
השבת ,אף דלכאורה שבת עונשה
במחשבה ,אך ההמשכה למטה תלוי'
בסקילה החמורה ,ומילה אינה אלא
במעשה' עכת"ד .היינו בעליונים משפיע
בכרת ,וא"כ למה תדחה שבת מפני
יותר המחשבה ,אך בכדי לשנות את
המילה .אלא יש מעלה יתירה במצות
העולם ולעשות דירה בתחתונים ,לזה
מילה ,שהיא ממשיכה האלקות למטה,
מעשה עדיף.
מה שאין כן בשבת .דאף דשבת הוא
יומא דנשמתא ,מכל מקום אין בה עליית כוח מעשה המילה גדול משאר מצוות
העולמות אלא בפנימיות ,אבל בחיצוניות אין לך בכל המצוות המעשיות והנה
אין שום שינוי בדרכי הטבע ,ע"כ מילה מצוה כמו המילה ,שהרי כל
דוחה אותה. הגוף', 'עם עושים המצוות מעשה
כדוגמת אתרוג ולולב שנוטלם בידו ,אך
אנשי סדום נענשו דייקא אחרי שאברהם נימול
מילה היא עשי' ושינוי בתוך הגוף עצמו,
יתבאר בזה ,מה שדקדקו מפרשי ועוד
ולכן יש בה כוח רב להמשיך האלקות
התורה ,למה הצטרף המלאך
למטה ,ולהאיר מתוך החושך.
שבא להפוך את סדום ,לשני המלאכים
שבאו לבקר את אברהם אבינו .בהקדם עבודת אברהם להאיר ולגלות את השכינה בעולם
דברי הרמב"ן )יט ,ה( דבאמת אנשי סדום פי זה מובן הטעם שאברהם אבינו ועל
נענשו יותר משאר האומות ,אף שהיו לא נולד מהול ,כי עיקר עבודתו
מקומות שהיו יותר רעים וחטאים ממנה, היתה להאיר את העולם ,ולהפוך את
והטעם שדוקא אנשי סדום נענשו ביותר, החושך לאורה ,ולהוריד את השכינה
כיון שזה היה בארץ ישראל שהיא למטה ,ועל כן אם הי' נולד מהול ,לא
פלטרין של מלך ,ומחמת רוב קדושתה היתה בידו המצוה של מילה ,שיוכל
יג פרשת וירא דברי תורה •
בידה שאין להם וכשענתה כספם, אינה מקיימת אנשי תועבה ועוברי עבירה
מאומה ,ואיך תחזיר את החובות .אמרו עיי"ש .והנה כשארץ ישראל היה עדיין
לה הנושים ,שאם אין לה לשלם ,יקחו תחת יד הכנענים ,לא היתה בתכלית
את שני בניה לשמש כעבדים תמורת מעלת קדושתה ,ועל כן לא היתה
החוב. העבירה פוגמת בה כל כך ,אך עתה
כשקיים אברהם אבינו מצות מילה,
לה הלכה האלמנה אל אלישע בצר נמשכה בכח מצוה זו התגלות גדולה של
הנביא ,וצעקה לפניו ,עבדך אישי
אלקות בעולם ,ונתעוררה באותה שעה
מת ,ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את ה',
קדושת ארץ ישראל בשלימות ,ולכן
והנושה בא לקחת את שני ילדי לו
כשבא המלאך ממקומו של אברהם
לעבדים .שאל אותה אלישע' ,מה יש לך
נמשך הקדושה אפי' במקומות הנמוכים
בבית' ,והיא השיבה ,אין לשפחתך כל
כסדום ,ולכן הקיאה הארץ את עוברי
בבית ,כי אם אסוך שמן ,שהיא צלוחית
העבירה .נמצא לפי"ז שהפיכת סדום
קטנה של שמן.
נסתעף ממצות מילה דאברהם ,ולכן היה
המלאך מקודם אצל אברהם ,שיקבל
כן זאת עשי ,לכי ושאלי כלים אם
ריקים משכנותיך ,אחר כן תסתגרי מקדושת המילה ,שבזה היה ביכולתו
בתוך ביתך ,ותשפכי את השמן מתוך להפוך את סדום.
האסוך אל הכלים ,והתרחש הנס וכל מעשה אלישע הנביא שנתברך השמן
הכלים התמלאו על כל גדותיהם .הלכה בהפטרת השבוע )מלכים-ב ד ,א( והנה
וסיפרה זאת לנביא .אמר לה ,לכי למכור ואשה אחת מנשי בני הנביאים
את השמן ,וברווח הגדול תחזיר את צעקה אל אלישע לאמר וגו' ,כשהמרשעת
החובות ,ובשמן הנותר באסוך תוכלי איזבל אשת אחאב ,ציוותה להרוג את
לפרנס את משפחתך. נביאי ה' ,הצליח עובדיה הנביא להציל
מאה נביאים במערות בין ההרים ,ופירנס
הנשמה צועקת על מניעת אהבת ה' ויראתו
מחסורם, לכל ודאג מנכסיו אותם
בעל התניא )מאמרים הקצרים(, ומפרש
וכשאזל כספו לוה בריבית והמשיך
אל הכוונה אחת, ואישה
להביא מזון לנביאים במקום מחבואם
הנשמה שהיא חלק אלוה ממעל ,מנשי בני
במערות הנסתרות.
הנביאים ,שבשעה שהיתה בגן עדן השיגה
השגות רבות בגילויי אלקות ,צעקה אל מות עובדיה הנביא ,נשארה לאחר
אל הנשמה שצועקת ועתה אלישע, בניה ושני האלמנה אשתו
הקב"ה ,אלי-שע ,הושיעה נא כי עבדך בחוסר כל ,והבעלי חובות באו לתבוע
פרשת וירא • דברי תורה יד
בתוך אף במצוות מעשיות, לעסוק אישי מת' ,אישי' היינו הרשפי 'אש' של
החשכות ,ואל תזלזלי בזה כלל ,אעפ"י אהבה ויראה שהיו לי ,מת ממני ואין לי
שהם ריקים מאהבה ויראה. שום אהבה ויראה ,ואתה ידעת כי עבדך
הי' ירא את ה' ,כשהיה בגן עדן ,ורק עתה
וסגרת הדלת בעדך ובעד בניך ואח"כ, מצד ההתלבשות בגוף בא הנושה שהיא
וגו' ,פי' שיתאמץ ויאסוף את היצר הרע ,לקחת את שני ילדיי לו לעבדים,
הכוחות של אהבה ויראה ויבוא היום היינו שרוצה לקחת את אהבה ויראה שלי
וכשיצליח ליבו נקודת שיתעורר לעבודתו בתאוות רעות.
להתעורר מעט ,ויצקת על כל הכלים
האלה ,על כל המצוות שנעשו בלא אהבה לה אלישע הוא הקב"ה ,מה ויאמר
ויראה ואז יזכה להשיבם אל ה' ,וזהו ואת אעשה לך אחר שנטבעת כ"כ
ובניך תחיי ב'נותר' ,היינו שיזכה לאור בעמקי הקליפות ,אך הגידה נא לי ,מה יש
גדול ,כ'יתרון האור הבא מתוך החשך', לכי בבית ,איזו כוחות נשארי לך שהם
שהוא גדול מאד. קודש לה' ,ואין בהם שליטה להיצה"ר,
אך הנשמה משיבה אין לשפחתך כל ,כי
מצוות המעלה של לנו גודל הרי את הכל לקח ממני ,כי אם אסוך שמן,
מעשיות ,שכוחם גדול להפוך את שמן היא חכמה ,שנשארה רק נקודה
החושך לאור ,לכן אל יפול לב האדם גם החכמה דאס פינטעלע יוד.
בעת החשכות ,כי בכח המצוות יאיר
נשמתו באור גדול ,כן יתן ה' שנזכה יעסוק במצוות מעשיות ,ועי"ז אח"כ יתעורר ליבו
ניגאל ובמהרה שלם בלבב לעבדו לה אלישע שהוא הקב"ה' ,כלים ויאמר
ברחמים אמן. ריקים אל תמעיטי' לך והמשך
טו הגה"ק רבי אלﬠזר הכהן מפאלטוסק זי"ﬠ שיחות קודש •
הגה"ק רבי אלﬠזר הכהן מפאלטוסק זי"ﬠ
מוצש"ק וירא תשפ"ב
מתולדותיו
השבוע )כ"א בחשוון( היארצייט של הגאון ר' אלעזר הכהן מפאלטוסק
זצללה"ה ,בעל חידושי מהרא"ך ,היה רב בכמה עיירות .היה חתנו של הגאון
הנודע בעל חוות דעת זי"ע לאחר נישואיו התגורר במשך תקופה בליסא ,ולמד
הרבה עם חותנו ,שם נסמך לרבנות על ידי חמיו החוות דעת וכן על ידי הגאון
רבי עקיבא אייגר.
אצל הרר"ב מפשיסחא
לאחר כמה שנים עבר לווארשא ,והתדבק בהרה"ק הרבי רבי שמחה בונם
מפשיסחא ,פעם כשבאו ואמרו להרבי ר' בונם ,כי גדולי ווארשא מציקים לחסידי
פשיסחא ,נענה ואמר בתמיהה ,גדולי ווארשא? גדולי ווארשא המה ר' איטשע
מאיר ור' אלעזר...
ועל מי יש לנו להישען...
בסוף ספרו חידושי מהרא"ך ,יש קונטרס עץ אבות שכתב בנו ושם מביא הרבה
דברים נפלאים ,ונביא כמה מהם .פעם אמר לו הרבי ר' בונם זי"ע ,אלעזר ,אלעזר,
דע כי ברבות הימים בעקבתא דמשיחא יקוימו בשלימות דבריו של הנביא ישעי'
)ג ,א(' :כי הנה האדון ה' צבקות מסיר מירושלים ומיהודה משען ומשענה' וגו'.
שלא יהא על מי לסמוך' ,שמלה לכה ,וקצין תהיה לנו' .כלומר שיתפסו באדם
פשוט שיש לו בגד ,ויבקשו ממנו להנהיג אותם.
זקניך ויאמרו לך
ורומז לכך ,שאז יקנאו בחסידים אשר עוד זכו להסתופף בצל הצדיקים,
ודבריהם יהיו חשובים ,וינקטו החסידים בשפולי גלימתם ,וירוצו אחריהם לשמוע
מהם דבר מה אשר שמעו מאתנו ,ובזה יחזקו את לבם ויתקנו נפשם ,וגם הסיפור
הזה ,יהיה אצלם יקר מפנינים.
ביטול הגזירה על החסידים
עוד מספר ,שפ"א גזרה הממשלה גזירה שלא ינהרו החסידים להסתופף בצל
הצדיקים ,בעת ההוא היה בווארשא אשה צדקנית עשירה מופלגת ושמה ¤תּ § §
מר'ל,
הגה"ק רבי אלﬠזר הכהן מפאלטוסק זי"ﬠ • שיחות קודש טז
אשר תמכה רבות בחצרות הצדיקים ,ובשמעה על דבר הגזירה ,השתדלה בכל
מיני השתדלות עד שפעלה אצל הממשלה לבטל הגזירה ,ובקבלה את המסמך
על ביטול הגזירה ,שלחה מכתב עם הבשורה הטובה לפשיסחא.
שקט לצדיקים הנאה להן והנאה לעולם
באותה שעה ישב הגאון ר' אלעזר בקודש פנימה אצל הרר"ב ,אמר לו הרבי
הקדוש ,דע לך אלעזר ,אכן כוונתה היה לש"ש ,אך לו היו שומעים לעצתי ,היה
צריך לפעול אצל הממשלה לעשות חומה מסביב לביתי ,ויעמידו קאזאקען עם
נאגייקעס ולא יניחו שום אדם להתקרב אצלינו שלא יבלבלו רעיוני ,וזה היה
טובה גדולה לכל העולם ,עכד"ק.
הוכחה לכשרות האתרוג ממעשה רב
בחידושי מהרא"ך )הל' לולב סי' תרמ"ח( ,יש שם וויכוח עם אא"ז הנפש חיה
שרצה בכל מאודו שגדולי ישראל יבואו על החתום שיקנו אך אתרוגי ארץ ישראל
וידחו את אתרוגי קורפו ,אך ר' אלעזר טוען כנגדו בין השאר שאין יכול להצטרף
אליו מאחר שהרה"ק הרבי מלובלין זצוק"ל והמגיד מקאזניץ השתמשו בהם.
הנפש חיה עונה כנגדו ,שמהרבי מלובלין אין להביא ראיה ,כי ידע לקחת כוס
של 'קידוש' בידו ,ולהביט עליו ולומר זה כשר ,וזה נסך .אך למעשה גם אא"ז
הגאון מקוטנא בהמשך התשובה שם ,תמך בדברי ר' אלעזר ,וסבר שאי אפשר
לדחות לגמרי את אתרוגי הקורפו מאחר שכבר רבים ושלמים נהגו לצאת בהם.
אצל הרה"ק מאפטא
ר' אלעזר נסע להסתופף גם אצל עוד צדיקים ,וסיפר לבנו אודות נסיעתו
להרה"ק מאפטא זי"ע ותיאר את אמירת התורה בלהב אש ,איך שבאמצע
הסעודה של שבת קודש ,תנוח עליו הרוח ופניו בוערים כלפיד אש ואז הרים
קולו בהתלהבות ,ובתוך כך אחז בכפות ידיו על הלב ,וכה אמר ,דעו רבותי ,שקו
הימין שבלב מורה על בחינות חסד ותוך כדי כך אחז בכף ידו הקדושה בצד ימין,
ואח"כ אחז בכפו בצד השמאל של הלב ,ואמר קו השמאל מורה על בחינות
הגבורה ,וקו הממוצע מורה על תפארת.
ואח"כ ביקש שיאמרו לפניו מאמר אחד מהזוהר הקדוש ,וכשהשלימו לקרוא
לפניו ,צוה לחזור שוב על המאמר .ואמר ,הלוא המאמר הזה עדיין אינו מובן,
וה' יפתח את לבי ויאיר עיני שאוכל לפרש פירוש המאמר .ואז צוה לנגן איזה
ניגון מהזמירות ,ואחר הזמירות הרים שוב את קולו הקדוש ואז ביאר את דברי
הזוה"ק כמין חומר.
יז הגה"ק רבי אלﬠזר הכהן מפאלטוסק זי"ﬠ שיחות קודש •
יברכך ...וישם לך שלום
כמו כן נסע ר' אלעזר אל הרב הקדוש מרוז'ין זי"ע ,ובתוך הדברים אמר לו
הרבי מרוז'ין ,הרי כהן אתה ,ועליך לדעת מה לכוון בעת ברכת כוהנים ,ואמר לו
דברי תורה בענין שנשיאות כפים הוא כנגד קליפת אדום ושבכוח ברכה זו אפשר
להינצל משעבוד האומות ,וביקשו לכוון בפרט נגד ניקאליי הרשע ,אשר כידוע
הרה"ק לחם מאד נגד קליפה זו.
מרחוק ה' נראה לי
יש דבר תורה ממנו על פרשת השבוע ,כתיב וירא את המקום מרחוק וגו',
והנה בפרשת נח אומר רש"י ,נח היה צריך סעד לתמכו אבל אברהם התחזק
מאליו ,וכל נסיון נחשב דוקא כשהאדם מתחזק מאליו ואין מרגיש את הסעד
לתמכו ,וזה מה שנאמר כאן ,וירא את המקום מרחוק ,המקום כלומר השכינה
מקומו של עולם ,התרחק ממנו שלא סעדו לעמוד בנסיון ,ובכל זאת התחזק
מאליו ועמד בבחינה ,לכך נחשב לו זאת לנסיון.
זכות הצדיקים יגן עלינו ,א גוטע וואך ,א פרייליכער וואך.
החסיד רבי משה מידנﬠר זצ"ל • שיחות קודש יח
החסיד רבי משה מידנﬠר זצ"ל
אחר הבדלה פרשת וירא תשפ"ג
מעתיק השמועה
השבוע )כ"ג בחשוון( היארצייט של החסיד רבי משה מידנער זצ"ל הוא היה
¨
מסלאנים .ר' משה היה אדם גדול ,ועמד נכדו של הרה"ק ה'יסוד העבודה'
בראשית הישיבה דסלאנים לפני המלחמה ,ונסתלק בשנת תר"צ .הוא כתב
הרבה מאד חידושים על הש"ס אך הם נאבדו בצוק העיתים ,ורק מעט נשאר
לפליטה .ואכן רוב התורות שנשארו בסלאנים הכתובים בספר 'תורת אבות'
המה מכתבי ידו.
לא ידע צורתא דזוזא...
לצד גדולתו בתורה ורוב חסידותו ,היה מופשט מאד מעניני עולם הזה ,ולכן
לא ידע את מקום מגוריו ,פעם כשהוצרך לחזור לבדו אל ביתו ,תעה ברחובות
הסמוכים ,עד שניגש לאחד ושאל :אולי תועיל לומר לי היכן גר כאן משה
מידנער ...וכך ידע את הדרך ילכון בה.
והריחו ביראת ה'
כולם נזהרו מאד בשעה שעברו על ידו ,כי ראו עליו שהוא תופס מחשבות,
ומי שעבר לפניו והיה באותה עת במחשבה לא טובה ,היה ר' משה יורק יריקה
על הריצפה מתוך סלידה ומיאוס.
דולה ומשקה
היה מגדולי מעתיקי השמועה ,והעביר סדר עבודתן של צדיקים לדור אחרון,
וכן דברים המעוררים את הלב לעבודתו ית' באמת ובאמונה ,נביא כמה מהם.
)ואולי חלקם הם דברים שאמר בשם רבותיו(.
אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה
בגמרא )ברכות כח ,א( מסופר שרבן גמליאל היה מכריז ואומר ,כל תלמיד אין
תוכו כברו לא יכנס לבית המדרש ,וביום שסלקוהו מנשיאות ,העבירו את שומר
הפתח ממשמרתו ,ואז ניתוספו ספסלים בבית המדרש ,לדעה אחת ד' מאות
יט החסיד רבי משה מידנﬠר זצ"ל שיחות קודש •
לדעה אחרת ז' מאות .ולכאורה מה לנו עם כל המספרים הללו ,וגם הרי לא נדע
כמה יושבים על ספסל אחד .אלא משום שהחידוש היה עצם העסק סביב
ה'ספסלים' ,כי בעבר כשלא בא רק מי שתוכו כברו ,היו נכנסים לבית המדרש
ללא שום חשבונות ,העיקר שנמצאים בתוך בית המדרש ,אך עתה שהגיעו אלו
שאין תוכם כברם ,נהיה 'עסק' שלם מסביב למקומות ,שכל אחד צריך שיהיה
באקוועם ,וספסל להנאתו.
סור מרע ועשה טוב
זכה נעשה לו סם חיים וכו' )יומא עב ,ב( .אמר ,התורה עוזרת לכל אחד ,אלא
ההבדל הוא כך ,אם 'זכה' שזיכך את עצמו ,הרי זה מביא לו שמחה ותענוג
בעבודת ה' ,וזהו סם החיים .אך מי שח"ו נמצא בבחינת 'לא זכה' ,אזי התורה
מועיל לו באופן אחר' ,נעשה לו סם המות' ,היינו שמזכירה לו שכר המצוות
ועונש העבירות ,ואיך רע ומר עזבך את ה'.
אבטח ולא אפחד
סיפר שהרה"ק ר' מענדעלע מוויטעפסק זי"ע בעת נסיעתו לארה"ק קודם
הפלגתם ,נתמלא בחרדה אודות הנסיעה על פני המים ,וכך התהלך טרוד
במחשבותיו תפוס שרעפים אנה ואנה בחדרו .לבסוף שם לב שבכל זמן הליכתו
הלוך ושוב ,היה פוסע והולך על פני קרש אחד מקרשי הריצפה .וואז נתן אל
ליבו וחשב ,אם קרש זה היה צף בים על פני המים ,וכי הייתי מוכן לפסוע עליו
הלוך ושוב בלא מורא ,בוודאי שלא ,אלא מאי ,כאשר נוסעים בספינה סומכים
על כך שהקרש נתמך על ידי עוד קרש ,וחברו נתמך ג"כ בקרשים מכל צד ,והם
מחוזקים ע"י יתדות וכו' ,ואז אמר לנפשו ,אם אנשים מסתמכים על קרש
המסתמך על קרש אחר ,ולכן אינם מפחדים ,כל שכן באם אשען ואסמוך על
אבינו שבשמים וחסדיו הרבים אין לי מה לפחד כלל ,ובזה השקיט דאגותיו ,ונסע
לחיים טובים ולשלום.
ועתה אל תעצבו
סטאלינער זי"ע ,שאמר שמצא פעם את ¨ סיפר אודות הרה"ק ר' אשר
היצה"ר הולך ברחובה של עיר ,וראה שהוא אינו אלא קלייניטשקער און א
דארטשיקער ,על כן שאל אותו ,הלא אתה קטן כל כך ,ואיך אתה מצליח
להפיל את כל העולם ,ענה לו היצר הנה הנה יש לי שני חבלים שבהם
אני תופס אנשים ,אחד הוא חבל של 'גיאות' והשני הוא חבל של של
'עצבות' ,ודע לך שהחבל של עצבות הוא יותר ארוך ,ועמו אני כובש הרבה
יותר אנשים.
החסיד רבי משה מידנﬠר זצ"ל • שיחות קודש כ
מאי דהוה הוה
ונביא מספריו שתי דברי חיזוק ,סור מרע ועשה טוב ,תסור ממחשבתך את
כל הרוע ,כאילו לא עשית רע מעולם ,בעת שאתה עוסק ב'ועשה טוב' ,כלומר
שתעשה את המצוות בשמחה ובטוב לבב.
הוי מחשב שכר מצוה
וגם אמר שמה שנאמר שצריך להיות ממרא דחושבנא ,יש חושבים שצריך
למנות ולחשבן את כל העבירות ,כדי לשוב עליהם בתשובה שלימה ,אך יש
אנשים שבמצבם בעבודה ,כדי שיוכלו להמשיך ,אדרבא צריכים לחשוב את כל
המצוות שזכו בהם ,כי העיקר הוא לבוא לידי התכלית לעבוד את השי"ת.
זכותו יגן עלינו ,א גוטע וואך א פרייליכע וואך.
כא הגאון החסיד ר' מﬠשיל גﬠלבשטיין זצ"ל שיחות קודש •
הגאון החסיד ר' מﬠשיל גﬠלבשטיין זצ"ל
אחר הבדלה פרשת וירא תשפ"ד לפ"ק
התקרבותו לקאצק
השבוע )כ"ד בחשון( היארצייט של החסיד הנודע ,הגאון ר' מעשיל
געלבשטיין זצ"ל .הוא נולד בביאליסטוק ,היא הייתה עיר גדולה ,והיה שם
שטיבל של חסידי קאצק .אחד מחסידי קאצק המפורסמים שהתגורר שם ,היה
ר' אלעזר ביאליסטוקער.
ר' מעשיל היה תלמידו של הרה"ק רבי מנחם מענדל מקאצק זי"ע .תחילת
התקרבותו היתה ,כשהיה בן חמש עשרה שנים ,ושמע שמדברים רבות אודות
חסידי קאצק ,ורצה לראות פעם אחת את מעשיהם מקרוב .הוא נכנס לבית
המדרש ,ומצא שם קבוצת חסידים ,אחד מהם היה יהודי נעלה ביותר ,שרקד
עמו א חסידישען ריקוד ,וברוב הימים אף הפך להיות חותנו .מאז אותו נסיעה
החל לנסוע תמידין כסדרן לקאצק במשך עשר שנים.
מקאצק לליובאוויטש
כעבור מספר שנים כאשר שמע ר' מעשיל אודות דרך חב"ד ותורתה ,ביקש
מאד לקבל תורה מפי קדשו של הרה"ק ה'צמח צדק' מליובאוויטש .כאשר כבר
גמלה בליבו ההחלטה לנסוע לליובאוויטש ,ישב בבית מדרשו של הרבי מקאצק,
ובמוחו חלפה המחשבה ,אכן אני רוצה מאד לנסוע לשמוע לקח מפי הצמח צדק,
אך אולי יקפיד ח"ו עלי הרבי מקאצק על זה שאני נוסע לרבי אחר ,עודו מהרהר
כך בחדר החיצון ,נפתח לפתע הדלת והרבי עומד שם ,חיל ורעד עבר בכל גופו,
והנה כל החסידים רצים לשמוע בקול דברו ,וכאשר התקבצו הקהל פתח ואמר
הרבי' :הוא חושב כי מענדיל ומענדיל ,הוא גזירה שווה' .והמתין מעט והוסיף,
'אולי באמת הוא גזירה שווה'! ציבור החסידים כמובן לא הבינו כלפי מה הדברים
אמורים ומה כוונת הדברים ,אך בשביל ר' מעשיל היה בכך די והותר ,כשהרבי
כיוון למחשבות ליבו ופסק לו את פסוקו ובכך רמז לו ברכת הדרך ,משם ארז
חפציו ונסע לליובאוויטש.
אשרי תלמיד שרבו משבחו
בבואו לראשונה לקבל פני קדשו של ה'צמח צדק' ,שאלו הרבי 'מאיזה עיר
הגאון החסיד ר' מﬠשיל גﬠלבשטיין זצ"ל • שיחות קודש כב
אתה'? והשיב שבא מביאליסטוק .עוד שאלו 'איזה חסידים יש בעירך?' ויען ר'
מעשיל 'פוילישע חסידים' ,ולא רצה לגלות כי קיבל תורה וחסידות בקאצק ,וכי
איך יוכל לומר שהרבי מקאצק לא די לו ,על כן העלים דבר זה.
וכששאלו 'מדוע באת אלי'? השיב :למדתי בספר התניא ,וליבי התחיל לבעור,
אמרתי לעצמי ,אם הכתוב בספר ,בוער בנקודת הלב כאש להבת שלהבת ,בוודאי
יעשה עלי רושם יותר גדול כאשר אזכה לשמוע תורה מפה קדשו .הצמח צדק
אכן קיבל אותו וקירב אותו עד מאד ,עד כדי כך שבשיעורים שלמד הצמח צדק
עם בנו ממלא מקומו ר' שמואל ]לימים המהר"ש[ ,צירף את ר' מעשל לחברותא.
וכן זכה לקירבה יתירה כאשר לקראת חג הפסח הזמינו הרבי להשתתף עימו ב'ליל
הסדר' )שבו לא הכניסו אף אחד אחר( ,כך נשאר בליובאוויטש במשך חצי שנה,
ולאחר מכן חזר לקאצק.
לאחר פטירת הרבי מקאצק נסע להחידושי הרי"ם ,פעם אמר עליו רבו זה,
אילולא היה שקוע כל כך בקבלה ,היה יכול לצמוח למדן כה"שאגת אריה".
עלייתו לארץ ישראל ופעלו
לימים כבר לאחר פטירת החידושי הרי"ם ,החליט לנסוע לארץ ישראל,
וכשהיה בן שלושים וחמש אכן עלה לארה"ק והתיישב בירושלים ת"ו ,והיה זהיר
לא ללון במקום אחר ,ואפילו כשהוצרך לצאת מהעיר ,הקפיד לחזור מיד באותו
היום כדי שלא ילון חוץ לירושלים.
ר' מעשל היה זייער א קאכעדיגער ,ואף שהיה פרוש מאד מכל הבלי עוה"ז
היה מלא התלהבות בהרבה עניינים .התמסר מאד ללימודי הקבלה והרז ,ובהיותו
גדול בקבלה היה ממקימי ישיבת שער השמים ,וכן עסק רבות בעניני בית
המקדש ,והפצת לימוד הלכותיה .פעל רבות נגד הכנסת ידיים בין אבני הכותל.
כן היה פוקד רבות את קברי הצדיקים כגון שמעון הצדיק ורבי שמעון בר יוחאי.
ארבע פעמים בשנה אף היה נוסע לחברון ,אך לא היה ישן שם ,אלא ישן אך
ורק בירושלים .כך ניתן למצוא בספר תשובותיו נושאים רבים שהרעישו עולם.
התנגד לחידוש התכלת ,היות שגדולי ישראל יצאו נגד התכלת אין ללבשה,
וכתב בחריפות רבה נגד מי שלובש אותה .כן פעל להקים בית מדרש וכן מקווה
סמוך לכותל המערבי בכדי שיהא מקום קבוע לתפילה .בהמשך חידש חידוש,
שחייבים להעמיד שומרים מסביב לבית המקדש ,כיון שלדעתו המצוה נוהג גם
בזמן הזה ,והרעיש בזה עולם ומלואו.
כג הגאון החסיד ר' מﬠשיל גﬠלבשטיין זצ"ל שיחות קודש •
הנהגותיו ופטירתו
תפילתו היתה אורכת זמן רב ,וכאשר יצא שהתפלל מאוחר והתאחרה אצלו
האכילה עד סמוך לערב ,היה נזהר לאכול קודם הלילה ,כדי שלא יהיה נחשב
לתענית ,כי אמר שאינו רוצה למלא תאות "נפשו הבהמית" שירגיש שעוסק
בצום ותעניות.
ר' מעשיל היה נוהג לאכול רק "סעודת מצווה" ,ולכן בכל יום עשה 'סיום
מסכת' כדי שיחשב סעודתו לסעודת מצוה .ואם לא נזדמן לו לסיים מסכת
בגמרא ,אזי היה לומד ומסיים או משניות 'מדות' ,או משניות 'תמיד' ,שהם
בענייני בית המקדש.
כמו כן ידוע שגם הרה"ק ר' צדוק הכהן מלובלין היה אוכל רק מסעודת מצוה,
ולכן עשה סיום מסכתא בכל יום ,כששמע על כך רבו בעל מי השילוח מאיזביצא,
שאינו אוכל אלא סעודה אחת ביום ,צווה עליו לאכול עוד סעודה בכל יום ,על
כן מאז התחיל לאכול שתי סעודות ,ואמר ששניהם הם סעודות מצוה ,האחת
לסיום מסכת ,והשניה הוא מפני 'מצוה לשמוע דברי חכמים'.
לקראת פטירתו היה נזקק לרפואתו לנסוע למקום עם אוויר טוב ובמקום גבוה,
ופעלו אצלו שיסכים לנסוע לחברון .שם בחברון היה בקירבה מיוחדת עם הגאון
הגדול בעל "שדי חמד" ,מסופר שפעם אחת קבעו להיפגש ,והמתין לו השדי
חמד על פתח ביתו במשך שעתיים .כאשר שאלו תלמידו אמאי חולק לו כבוד
רב להמתין עליו זמן רב ,אמר :שעתיים זה מעט לחכות ליהודי כזה ,בשביל יהודי
כזה הייתי ממתין אפילו עשרים וארבע שעות.
הוא היה חסיד גדול ,השאיר ספרים בהרבה מקצועות ,בעיקר בענייני בית
המקדש ,דבר שהיה אצלו חשיבות יתירה .הסתלק לבית עולמו בחברון ושם נטמן
סמוך ונראה לחלקת ה"ראשית חכמה".
זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן .א גוטע וואך א פרייליכער וואך,
א לעכטיגער וואך.
ערש"ק פרשת וירא תשפ"ז בעזהשי"ת
סדר השיעורים בספר הק' תניא
ע"י כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א:
יום ד' פרשת וירא
השיעור בלעיקוואד פרק כ"ח
ביהמ"ד יגדיל תורה | | 910 E Kennedy Blvdבשעה 10:15
מעריב לפני השיעור בשעה 10:00
***
יום ד' פרשת חיי שרה
השיעור במאנסי פרק ז'
ביהמ"ד זוועהיל | | 101 W. Maple Aveבשעה 10:20
מעריב לפני השיעור בשעה 10:05
***
יום ד' פרשת תולדות
השיעור בבארא פארק פרק מ'
בבית מדרשינו | בשעה | 9:15מעריב אחר השיעור
בברכת התורה
