gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אמשינאוו - דברי תורה · Amshinov - Divrei Torah — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: אמשינאוו - דברי תורה · Amshinov - Divrei Torah

שבוע: וירא (2026-10-26)

אמשינאוו - דברי תורה · Amshinov - Divrei Torah — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון‬ ‫גליון רנ"ד‬ ‫פרשת וירא תשפ"ז‬ ‫ניתן להשיג הגליון‬ ‫בארה"ק‬ ‫בארה"ב‬ ‫יו"ל ע"י מכון אוצרות אמשינאוו‬ ‫ירושלים‬ ‫© כל הזכויות שמורות‬ ‫בארא פארק‬ ‫אצל הר"ר זלמן לעווין הי"ו‬ ‫ביהמ"ד אמשינאוו ‪4408-15th Ave.‬‬ ‫לתרומות‪ ,‬הנצחות‪ ,‬ולקבלת הגליון‬ ‫ביתר‬ ‫אצל הר"ר אברהם לאנדא הי"ו‬ ‫וויליאמסבורג‬ ‫‪amshinov40@gmail.com‬‬ ‫בני ברק‬ ‫ביהמ"ד אמשינאוו ‪144 Rodney st.‬‬ ‫אצל הר"ר שלמה לייב לאנדא הי"ו‬ ‫מאנסי‬ ‫קו אוצרות אמשינאוו‬ ‫בית שמש‬ ‫ביהמ"ד ווארקע ‪10 Maple ter.‬‬ ‫אצל הר"ר יהודה ווידער הי"ו‬ ‫‪605.313.6873‬‬ ‫חיפה‬ ‫לעייקוואד‬ ‫(בארה"ק ‪)074-7964020‬‬ ‫אצל הר"ר ישראל ברודבקר הי"ו‬ ‫אצל הר"ר ישראל נתן בוים הי"ו‬ ‫שיעורי תניא בשלוחה ‪2‬‬ ‫סדר ועימוד‪:‬‬ ‫טקסטורה‬ ‫‪bs0504177@gmail.com | 0504.177.077‬‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫הגה"ק רבי אלעזר הכהן ב"ר זאב וואלף‬ ‫מפאלטוסק זי"ע‬ ‫בעל חידושי מהרא"ך‬ ‫נלב"ע כ"א מרחשוון ה'תרמ"ב‬ ‫הונצח ע"י נכדו‬ ‫הרה"ח ר' שמואל ווייסבראד שליט"א‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫הגה"ק רבי הלל משה מעשיל זי"ע‬ ‫ב"ר צבי הירש‬ ‫געלבשטיין‬ ‫בעל משכנות לאביר יעקב ושא"ס‬ ‫נלב"ע כ"ד במרחשוון ה'תרס"ח‬ ‫הונצח ע"י נכדו‬ ‫הרה"ח שלמה יעקב געלבשטיין הי"ו‬ ‫בני ברק‬ ‫הרה"ח ר' מרדכי מאזעסאן שליט"א‬ ‫_לעיקוואד‬ ‫לרגל אירוסי בנו‬ ‫החתן יחזקאל שרגא הי"ו‬ ‫למזל טוב ובשעטומ"צ‬ ‫תוכן הﬠנינים‬ ‫שאברהם נימול ‪ c‬מעשה אלישע הנביא שנתברך‬ ‫‪ #‬דברי תורה ‪#‬‬ ‫השמן ‪ c‬הנשמה צועקת על מניעת אהבת ה'‬ ‫ויראתו ‪ c‬יעסוק במצוות מעשיות‪ ,‬ועי"ז אח"כ‬ ‫ה‬ ‫‪............................‬‬ ‫סעודה שלישית תשפ"ג‬ ‫יתעורר ליבו‬ ‫מעשה אבות סימן לבנים ‪ c‬אהבה מקלקלת את‬ ‫השורה ‪ c‬אדם נפעל כפי פעולותיו ‪ c‬עוצם עיניו‬ ‫מראות ברע ‪ c‬ולא רמו עיני ‪ c‬כח התפילה לבטל‬ ‫‪ #‬שיחות קודש ‪#‬‬ ‫גזירות ‪ c‬תן לו משלו‪ ,‬שאתה ושלך שלו ‪ c‬יפה‬ ‫כח הבן ‪ -‬מכח האב‬ ‫הגה"ק ר' אלעזר הכהן מפאלטוסק זי"ע טו‬ ‫‪...‬‬ ‫מתולדותיו ‪ c‬אצל הרר"ב מפשיסחא ‪ c‬ועל מי‬ ‫ח‬ ‫‪............................‬‬ ‫סעודה שלישית תשפ"ד‬ ‫יש לנו להישען‪ c ...‬זקניך ויאמרו לך ‪ c‬ביטול‬ ‫לפתח חטאת רובץ ‪ c‬כי מנסה ה'‬ ‫הגזירה על החסידים ‪ c‬שקט לצדיקים הנאה להן‬ ‫אתכם ‪ c‬בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה‬ ‫והנאה לעולם ‪ c‬הוכחה לכשרות האתרוג ממעשה‬ ‫תבלין ‪ c‬יצרו של אדם מתחדש עליו בכל‬ ‫רב ‪ c‬אצל הרה"ק מאפטא ‪ c‬יברכך‪ ...‬וישם לך‬ ‫יום ‪ c‬לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע‬ ‫שלום ‪ c‬מרחוק ה' נראה לי‬ ‫י‬ ‫‪...........................‬‬ ‫סעודה שלישית תשפ"ה‬ ‫יח‬ ‫‪................‬‬ ‫החסיד רבי משה מידנער זצ"ל‬ ‫עיקר חיבתו של אברהם ‪ -‬חינוך זרעו ‪ c‬זריזות‬ ‫מעתיק השמועה ‪ c‬לא ידע צורתא‬ ‫והתלהבות בקיום המצוות ‪ c‬הקדמת התחלת‬ ‫דזוזא‪ c ...‬והריחו ביראת ה' ‪ c‬דולה ומשקה ‪ c‬אין‬ ‫המצוה בעוד ליבו בוער ‪ c‬מעלת ניסיון העקדה ‪-‬‬ ‫דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו‬ ‫שעשאה בזריזות ובחשק ‪ c‬ההתלהבות במצוות‬ ‫עליה ‪ c‬סור מרע ועשה טוב ‪ c‬אבטח ולא‬ ‫משפיעה על הבנים לחנכם‬ ‫אפחד ‪ c‬ועתה אל תעצבו ‪ c‬מאי דהוה הוה ‪ c‬הוי‬ ‫מחשב שכר מצוה‬ ‫יא‬ ‫‪..........................‬‬ ‫סעודה שלישית תשפ"ו‬ ‫התגלות השכינה בזכות הברית מילה ‪ c‬אמאי לא‬ ‫כא‬ ‫‪.........‬‬ ‫הגה"ח ר' מעשיל געלבשטיין זצ"ל‬ ‫נולד אברהם מהול ‪ c‬חשיבות העשיה יותר מן‬ ‫מקאצק‬ ‫‪c‬‬ ‫לקאצק‬ ‫התקרבותו‬ ‫המחשבה ‪ c‬כוח מעשה המילה גדול משאר‬ ‫שרבו‬ ‫תלמיד‬ ‫אשרי‬ ‫‪c‬‬ ‫לליובאוויטש‬ ‫מצוות ‪ c‬עבודת אברהם להאיר ולגלות את‬ ‫ישראל‬ ‫לארץ‬ ‫עלייתו‬ ‫‪c‬‬ ‫משבחו‬ ‫השכינה בעולם ‪ c‬מילה גורמת גילוי אלקות ‪ -‬ולכן‬ ‫ופעלו ‪ c‬הנהגותיו ופטירתו‬ ‫דוחה שבת ‪ c‬אנשי סדום נענשו דייקא אחרי‬ ‫ה‬ ‫פרשת וירא‬ ‫דברי תורה •‬ ‫פרשת וירא‬ ‫סﬠודה שלישית תשפ"ג‬ ‫שהזריזות הוא תולדה של ההתלהטות‬ ‫מעשה אבות סימן לבנים‬ ‫הפנימיות‪ ,‬כמו כן מן הזריזות נולד‬ ‫לימדונו בתנא דבי אליהו )רבה פרק‬ ‫חז"ל‬ ‫מעוררת‬ ‫החיצוניות‬ ‫כי‬ ‫ההתלהטות‪.‬‬ ‫כה( שכל אחד ואחד מישראל‬ ‫הפנימית‪ ,‬ולכן אם יעשה המצוות בלא‬ ‫חייב לומר מתי יגיעו מעשי למעשה‬ ‫עצלות‪ ,‬גורם הוא בכך שיתעורר בו‬ ‫אבותי אברהם יצחק ויעקב וכו'‪.‬‬ ‫השמחה הפנימית והחשק והחפץ תלך‬ ‫ותגבר בו‪ .‬אך אם יתנהג בכבדות‪ ,‬גם‬ ‫אהבה מקלקלת את השורה‬ ‫רוחו תשקע ותכבה‪.‬‬ ‫איך‬ ‫ראינו‬ ‫הפרשה‬ ‫בראש‬ ‫והנה‬ ‫שאברהם אבינו היה חולה‪ ,‬כי‬ ‫עוצם עיניו מראות ברע‬ ‫היתה שלישי למילה‪ ,‬וקיימו בו ביקור‬ ‫מצינו בפרשה עפ"י דברי הבני‬ ‫עוד‬ ‫חולים‪ ,‬בכל זאת התאמץ לקיים מצוות ה'‬ ‫יששכר בספרו אגרא דכלה‪ ,‬שמבאר‬ ‫ולחפש אורחים‪ ,‬ולא זו בלבד‪ ,‬אלא ואל‬ ‫מה שנאמר אצל אברהם 'וישא עיניו‬ ‫הבקר 'רץ' אברהם‪ ,‬שקיבלם בחשק‬ ‫וירא' )יח‪ ,‬ב(‪ .‬וצריך ביאור למה צריך‬ ‫ובהתלהבות ובזריזות גדולה‪.‬‬ ‫להוסיף תיבות 'וישא עיניו'‪ ,‬וכי לא ידענו‬ ‫שבכדי לראות צריך לישא עפעפי העין‪,‬‬ ‫אדם נפעל כפי פעולותיו‬ ‫ולמה לא נאמר 'וירא' בלבד‪ .‬אלא בא‬ ‫ישרים )פרק ז( מבאר שכל‬ ‫במסילת‬ ‫להורות דבר גדול‪ ,‬שאברהם אבינו לא‬ ‫עבודתם של צדיקים בזריזות‪,‬‬ ‫ראה בפתאום שום דבר‪ ,‬שכן עיניו לא‬ ‫כי כאשר תלהט הנפש לעבודת הבורא‪,‬‬ ‫היו הפקר‪ ,‬אלא תמיד היה 'שאלה' קודם‪,‬‬ ‫תהיה התנועות במהירות כדי להשלים‬ ‫ורק אחר ששפט בשכלו‪ ,‬אם הראיה‬ ‫רצון הבורא‪ .‬ומוסיף שם דבר נפלא‪ ,‬שכן‬ ‫הזאת אינו נגד חוקי התורה‪ ,‬אז הורשה‬ ‫הדבר נמי איפכא‪ ,‬שאם אין החמדה‬ ‫עיניו‬ ‫עפעפי‬ ‫את‬ ‫להרים‬ ‫לעצמו‬ ‫לרוחניות לוהטת בו כראוי‪ ,‬עצה טובה‬ ‫ולהשתמש בחוש הראיה‪.‬‬ ‫כמו‬ ‫כי‬ ‫במעשיו‪,‬‬ ‫שיזדרז‬ ‫לו‬ ‫היא‬ ‫פרשת וירא • דברי תורה‬ ‫ו‬ ‫והודיעו שהדבר תלוי בו שאם יתפלל‬ ‫ולא רמו עיני‬ ‫עליהם לא יכלם‪.‬‬ ‫היו‬ ‫שלא‬ ‫לצדיקים‬ ‫מצינו‬ ‫וכן‬ ‫אמותיהם‬ ‫לד'‬ ‫חוץ‬ ‫מסתכלים‬ ‫להתפלל‪,‬‬ ‫אברהם‬ ‫נעמד‬ ‫אכן‬ ‫וכאן‬ ‫מפחד השכינה‪ ,‬וראה בגמרא )מנחות קי‪,‬‬ ‫וכשראה שלא פעל‪ ,‬ניסה עוד‬ ‫א( שאמר רב‪ ,‬לתלמידו רב שימי שהיה‬ ‫דרך תפילה‪ ,‬ועוד אופן לעורר מידת‬ ‫עומד תמיד לפניו‪ ,‬ושאלו 'שימי את'‪,‬‬ ‫הרחמים‪ ,‬והנה לפי פשוטו אין ניכר‬ ‫האם אתה שימי‪ ,‬שלא היה נושא עיניו‬ ‫פירות תפילתו של אברהם‪ ,‬אך בספה"ק‬ ‫להסתכל בו מרחוק‪.‬‬ ‫הביאו שפעל בתפילתו להציל את לוט‪,‬‬ ‫כי אף שכבר היה המלאך מוכן להצילו‪,‬‬ ‫ח'(‬ ‫הקדושה‬ ‫)שער‬ ‫חכמה‬ ‫ובראשית‬ ‫עדיין היה צריך את כח התפילה לפעול‬ ‫כותב שמי שרוצה להרגיל‬ ‫את ההצלה הזאת‪ ,‬ומלוט הרי יוצא‬ ‫עצמו להיות שח עינים‪ ,‬צריך להתרגל‬ ‫משיח‪ ,‬נמצא דאכן על כל סדום לא‬ ‫להתנהג כן בהיותו בביתו‪ ,‬כדי שיהיה‬ ‫היה צריך התפילה כי הם לא היו‬ ‫מלומד לקיים מדה זו כאשר יצטרך‪,‬‬ ‫ראויים להינצל‪ ,‬אלא על הנקודה של‬ ‫כגון בעת שילך בשוק או כשעומד‬ ‫לוט‪ ,‬ועל זה אכן פעל‪ ,‬ולכן גם אנחנו‪,‬‬ ‫בבית הכנסת בעת התפילה‪ .‬וזהו שאמר‬ ‫אף בשעה שאין רואים התפילה מה‬ ‫דוד המלך )תהלים קא‪ ,‬ב( אתהלך בתם‬ ‫פעל‪ ,‬בכל זאת נדע שנעשים מכך‬ ‫לבבי בקרב ביתי‪ .‬כי כל מילי דחסידות‬ ‫דברים גדולים‪.‬‬ ‫צריך לקיימם בתוך ביתו קודם‪ ,‬ואחר‬ ‫כך יהיה נקל לו לקיים זאת גם כשהוא‬ ‫תן לו משלו‪ ,‬שאתה ושלך שלו‬ ‫חוץ לביתו‪.‬‬ ‫יצחק‪,‬‬ ‫עקידת‬ ‫הפרשה‪,‬‬ ‫ובסוף‬ ‫שאברהם אבינו נולד לו בנו‬ ‫כח התפילה לבטל גזירות‬ ‫בהיותו בן מאה שנה‪ ,‬וזהו בנו יחידו‬ ‫ראינו בהמשך הפרשה‪ ,‬שאמר‬ ‫עוד‬ ‫אשר אהבת את יצחק‪ ,‬והקב"ה מבקש‬ ‫מאברהם‪,‬‬ ‫אני‬ ‫המכסה‬ ‫הקב"ה‬ ‫ממנו שיתן לו את בנו בחזרה‪ ,‬היינו‬ ‫וסיפר לו אודות ענין סדום‪ ,‬והרי בוודאי‬ ‫הקב"ה מבקש בחזרה מהטובה שהשפיע‬ ‫לא נאמרה לו סתם‪ ,‬אלא היה צורך‬ ‫עליו‪ ,‬וזה היה הנסיון של עקידת יצחק‪.‬‬ ‫שאברהם ידע מכך‪ ,‬כדי שיהא לו שהות‬ ‫ואף שאין כל אחד בדרגא זו‪ ,‬אך תוכן‬ ‫וכדמצינו‬ ‫הגזירה‪,‬‬ ‫ולבטל‬ ‫להתפלל‬ ‫הענין של העקידה‪ ,‬שהקב"ה מבקש מן‬ ‫במעשה העגל שהקב"ה אמר למשה‬ ‫האדם מעט מן הטובה שהשפיע עליו‪ ,‬כי‬ ‫רבינו ועתה הניחה לי )שמות לב‪ ,‬י( וע'‬ ‫הקב"ה נותן לנו בכל רגע ורגע כח‬ ‫פתח‬ ‫הקב"ה‬ ‫לו‬ ‫פתח‬ ‫שכאן‬ ‫רש"י‬ ‫ז‬ ‫פרשת וירא‬ ‫דברי תורה •‬ ‫עשה אותו עם כל הענפים העתידים‬ ‫הנשימה‪ ,‬ועינים לראות ואזניים לשמוע‪,‬‬ ‫להתפשט ממנו‪ .‬וזהו 'אשר יצוה'‪ ,‬רצה‬ ‫ונותן כח הדיבור בפיו‪ ,‬וכמה שמחזיר‬ ‫לומר לשון צוותא וחיבור‪ ,‬כי בעשותו‬ ‫מזה להקב"ה‪ ,‬יש לאדם יותר שייכות‬ ‫המצוות צירף עימו את נשמת בניו ואת‬ ‫ל'מעשי אבותי'‪.‬‬ ‫ביתו אחריו‪.‬‬ ‫יפה כח הבן ‪ -‬מכח האב‬ ‫שאמרו חכמינו ז"ל חייב כל אדם‬ ‫וזהו‬ ‫לומר מתי יגיעו מעשי למעשי‬ ‫בספרו‬ ‫מבאר‬ ‫זי"ע‬ ‫מאפטא‬ ‫הרה"ק‬ ‫)וע"ע בקדושת‬ ‫אוהב ישראל‪,‬‬ ‫כבר‬ ‫שהשער‬ ‫ויעקב‪.‬‬ ‫יצחק‬ ‫אברהם‬ ‫לוי( כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו‬ ‫פתוח‪ ,‬שכל אדם כבר עשה כל המצות‬ ‫ואת ביתו אחריו וגו' שענין מתי יגיעו‬ ‫בכוחו של אברהם‪ ,‬ואם כן אינו צריך רק‬ ‫מעשי וכו' אין הכוונה שנלמד מכח‬ ‫אברהם‬ ‫של‬ ‫ולכוחו‬ ‫לשורשו‬ ‫לשוב‬ ‫זכרון מעשי אבותינו שבעבר בלבד‪,‬‬ ‫ולהוציא הדבר מכח אל הפועל‪ ,‬וצריך‬ ‫אלא יתירה מכך‪ ,‬שכן כל ישראל יש‬ ‫רק לעוררו‪.‬‬ ‫להם בעצם שייכות למעשי אבותינו‪,‬‬ ‫השי"ת שנוכל ללמוד ממעשי‬ ‫יעזור‬ ‫מכיון שכל ישראל שבכל דור ודור היו‬ ‫אבותינו ולהתנהג כראוי וכנכון‬ ‫כלולים באברהם אבינו‪ ,‬כי הבן גנוז‬ ‫ונזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו‬ ‫בכח האב‪ ,‬והוא היה השורש של כל‬ ‫אמן‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬ואם כן כשעשה איזה מצוה‪,‬‬ ‫‪BCDCA‬‬ ‫פרשת וירא • דברי תורה‬ ‫ח‬ ‫סﬠודה שלישית תשפ"ד‬ ‫בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין‬ ‫לפתח חטאת רובץ‬ ‫מובן‪ ,‬כי היצר הרע הוא‬ ‫והנמשל‬ ‫אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב‬ ‫וירא‬ ‫המורד נגד המלך‪ ,‬והאיש‬ ‫פתח האהל כחום היום‪ .‬בתולדות‬ ‫המשכיל יבין שבוודאי לא היה הקב"ה‬ ‫יעקב יוסף )אות א'( הנה האדם נברא כדי‬ ‫משאיר כח הרשע בעולם ללא צורך‪ ,‬אלא‬ ‫שיעבוד את השי"ת‪ ,‬ומיד בצאתו לאוויר‬ ‫וודאי כוונת היצה"ר לשם שמים לעשות‬ ‫העולם נכנס בו יצר הרע שמנסה להסיתו‬ ‫שליחותו של מקום‪ ,‬שממריד נגד הבורא‬ ‫ולהכשילו לעבור על רצון בוראו‪ ,‬אך זאת‬ ‫ומנסה להסיט את האדם מדרך האמת‪,‬‬ ‫לדעת שגם היצר הרע הוא בריאה של‬ ‫בכדי לגלות מי הם אוהביו של המלך‬ ‫הקב"ה‪ ,‬שהרי אין שום דבר בעולם שאין‬ ‫אשר יוצאים להלחם כנגד שונאיו‪ ,‬ומי‬ ‫חיותו מהשי"ת‪ ,‬ואם אין בו צורך לא היה‬ ‫הם המצטרפים למרידה ח"ו‪ ,‬נמצא‬ ‫נברא כלל‪ ,‬אמנם מטרת בריאת היצר הרע‬ ‫שבתוך היצר הרע שממרה פי ה' נמצא‬ ‫היא כדי לנסות את האדם‪.‬‬ ‫כוחו של השי"ת‪ ,‬שבא לנסות את האדם‬ ‫שבזה יוכל להראות גודל נאמנותו לבורא‬ ‫כי מנסה ה' אתכם‬ ‫ב"ה‪ ,‬וזהו שנאמר‪ ,‬וירא אליו ה' באלוני‬ ‫למה הדבר דומה‪ ,‬למלך שביקש‬ ‫משל‬ ‫ממרא‪' ,‬ממרא' הוא מלשון זקן ממרא‪,‬‬ ‫לבחון איך אנשי המדינה נאמנים‬ ‫שנתגלה לפני אברהם אבינו שכוונת היצר‬ ‫לו‪ ,‬על כן בחר אחד מעבדיו‪ ,‬ושלח עימו‬ ‫לעשות רצון קונו וחפץ צורו‪ .‬ועל כן‬ ‫קבוצת לוחמים‪ ,‬וציווה עליהם שילכו‬ ‫צריך כל אחד לדעת שבשעה שהיצר‬ ‫לכל מדינות מלכותו‪ ,‬ויכריזו לאמור שהם‬ ‫מסיתו לעבור פי ה'‪ ,‬הוא עת נסיון שבו‬ ‫מורדים במלכות‪ ,‬היה שם חכם אחד אשר‬ ‫בודקים את האדם‪ ,‬איך ימשיך לעבוד את‬ ‫נתן ליבו שלא יתכן כזאת שיהא זה האיש‬ ‫ה'‪ ,‬גם בזמן שיש כח המנגדו‪.‬‬ ‫מורד אמיתי במלך‪ ,‬שאם כן בוודאי כבר‬ ‫היה המלך בכוחו הגדול יוצא כנגדו‬ ‫יצרו של אדם מתחדש עליו בכל יום‬ ‫ומשמידו מן הארץ‪ ,‬אלא וודאי אין זה כי‬ ‫אף למי שנראה שהיצר עזב‬ ‫והנה‬ ‫אם שלוחו של המלך שנשלח לנסות בו‬ ‫אותו‪ ,‬ומרגיש שאין לו כל כך‬ ‫את אנשי המדינה‪ ,‬ומעתה יבחן מי הם‬ ‫בתוך‬ ‫נמצא‬ ‫שעדיין‬ ‫ידע‬ ‫נסיונות‪,‬‬ ‫המתקרבים אל המורדים‪ ,‬ובזה יווכח‬ ‫המלחמה וצריך ללמוד ספרי מוסר‬ ‫שאינם נאמנים למלך‪ ,‬ומאידך יתברר מי‬ ‫ולהתחזק ביראת שמים‪ ,‬כמו שאמרו חז"ל‬ ‫הם הלוחמים כנגדם בכל כוחם ובזה‬ ‫)אבות פ"ב מ"ד( אל תאמין בעצמך עד יום‬ ‫יתגלה גודל נאמנותם למלך‪.‬‬ ‫ט‬ ‫פרשת וירא‬ ‫דברי תורה •‬ ‫ליד הדוגמא של מלך‪ ,‬שהם דברים‬ ‫מותך‪ ,‬וזה נרמז בקרא‪ ,‬ואברהם ושרה‬ ‫הפוכים לגמרי‪ .‬אלא בא לרמז לשתי‬ ‫רומז‬ ‫אברהם‬ ‫בימים‪,‬‬ ‫באים‬ ‫זקנים‬ ‫בחינות אלו בעבודה‪ ,‬כי יש מי שצריך‬ ‫לרוחניות ושרה לגשמיות‪ ,‬כשהיו זקנים‬ ‫להתאבק עם היצר‪ ,‬ובשעה שמרגיש‬ ‫זכו שנזדכך אף חשכות החומר עד שהיה‬ ‫שקשה עליו המלחמה‪ ,‬יחזק רוחו ויזכור‬ ‫מאיר באור יום‪ ,‬ולכן המה נקראים 'באים‬ ‫נאמנה שעתה הוא שעת נסיון ויכול‬ ‫בימים'‪ .‬ואז נאמר להם שיחזרו להוליד‬ ‫לעשות נחת רוח גדול לפני השי"ת‪ ,‬ויש‬ ‫בן‪ ,‬שמרמז שירדו ממדרגתם ושוב‬ ‫עוד בחינה‪ ,‬דהיינו מי שכבר זכה ואין‬ ‫יצטרכו לזכך את הגוף‪ ,‬וזהו ותצחק שרה‬ ‫מרגיש כל כך נסיונות‪ ,‬צריך ליזהר שלא‬ ‫בקרבה לאמר אחרי בלותי היתה לי‬ ‫יתרשל מלעסוק בעבודת ה'‪ ,‬כי אתה ישן‬ ‫עדנה‪ ,‬כי הגוף עומד ותמה‪ ,‬איך יתכן‬ ‫והוא ער לך‪ ,‬ועל שתי אלו הזהירו חכמים‬ ‫אחר שכבר ביטל כל תאות החומר ותש‬ ‫בדבריהם‪ ,‬אפילו נחש כרוך על עקבו‪,‬‬ ‫כח היצר יצטרך שוב ללחום‪ ,‬אבל באמת‬ ‫מרמז לזה הנכרך בזוהמת הנחש‪ ,‬ויש לו‬ ‫צריך להזדרז ולהוסיף יראת שמים בכל‬ ‫נסיונות קשים‪ ,‬ימשיך להידבק בה'‪ ,‬וכן‬ ‫עת ובכל שעה‪.‬‬ ‫הצדיק שכבר הגיע לבחינת 'המלך שואל‬ ‫בשלומו'‪ ,‬לא ירף מעבודתו ית'‪ ,‬כמ"ש‬ ‫לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע‬ ‫ואל תאמין בעצמך וכו'‪.‬‬ ‫שלמה מביא הא דאמרו‬ ‫ובתפארת‬ ‫חז"ל )גמ' ברכות ל‪ ,‬ב( לגבי‬ ‫השי"ת שנזכה לעמוד בנסיונות‬ ‫יעזור‬ ‫תפילה‪ ,‬אפילו המלך שואל בשלומו וכו'‬ ‫ולהתחזק ביראת שמים‪ ,‬ונזכה‬ ‫ואפילו נחש כרוך על עקבו‪ ,‬לא יפסיק‪.‬‬ ‫לגאולה שלימה במהרה בימינו‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫ויש להבין למה הביאו דוגמא של נחש‬ ‫‪BCDCA‬‬ ‫פרשת וירא • דברי תורה‬ ‫י‬ ‫סﬠודה שלישית תשפ"ה‬ ‫הקדמת התחלת המצוה בעוד ליבו בוער‬ ‫עיקר חיבתו של אברהם ‪ -‬חינוך זרעו‬ ‫בספה"ק נועם אלימלך הקשה‪,‬‬ ‫והנה‬ ‫אמר המכסה אני מאברהם אשר אני‬ ‫וה'‬ ‫למה היה לו לאברהם ליקח‬ ‫עושה‪ ,‬ואברהם היו יהיה לגוי גדול‬ ‫עצים מביתו ולשאת את כל המשא‬ ‫ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ‪ ,‬כי‬ ‫הזאת דרך שלשה ימים‪ ,‬וכי לא היה‬ ‫ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת‬ ‫יכול לקחת עצים באמצע הדרך‪ ,‬ואף‬ ‫ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה‬ ‫אם תאמר שחשש פן לא יהיה מצוי‬ ‫ומשפט למען הביא ה' על אברהם את‬ ‫עצים בכל הדרך‪ .‬עדיין קשה למה היה‬ ‫אשר דבר עליו‪.‬‬ ‫לו לבקוע את העצים בביתו‪ ,‬הרי זה‬ ‫אפשר לעשות במקום המזבח שהעלהו‬ ‫הרה"ק רבי מנחם זי"ע‪ ,‬הפליג‬ ‫אא"ז‬ ‫לעולה‪.‬‬ ‫מאד בדבר זה שאף שאברהם‬ ‫אבינו עמד בהרבה נסיונות מכל מקום‬ ‫מדרך בני אדם כשיעלה על‬ ‫אולם‬ ‫החביבות המיוחדת של הקב"ה הוא‬ ‫מחשבתם לעשות מצוה‪ ,‬אזי‬ ‫דוקא בגין העברת דרך ה' לדורות‬ ‫בהתחלה כל אחד לפי גודל צדקתו‬ ‫הבאים‪.‬‬ ‫מתעורר לבבו בהשתוקקות וחשק גדול‬ ‫היה‬ ‫וכן‬ ‫בשלימות‪.‬‬ ‫המצוה‬ ‫לעשות‬ ‫זריזות והתלהבות בקיום המצוות‬ ‫כאשר אמר השי"ת אל אברהם‪ ,‬קח נא‬ ‫אכן רואים אנו בתחילת הפרשה‬ ‫וכך‬ ‫את בנך וגו' והעלהו לעולה‪ ,‬התחיל לבו‬ ‫איך שטרח אברהם אבינו בגופו‬ ‫שלהבת‬ ‫להבת‬ ‫אש‬ ‫כגחלת‬ ‫לבעור‬ ‫והשתדל‬ ‫אורחים‪,‬‬ ‫הכנסת‬ ‫במצוות‬ ‫לעשות רצון קונו‪ .‬אך כיון שידע שצריך‬ ‫להנחיל זאת אף לבנו‪ ,‬כמ"ש ואל הבקר‬ ‫עוד ללכת דרך שלשת ימים עד עשיית‬ ‫רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן‬ ‫יתעכב‬ ‫שאם‬ ‫מתירא‬ ‫היה‬ ‫המצוה‪,‬‬ ‫אל הנער וימהר לעשות אותו‪ ,‬ואיתא‬ ‫ויתמהמה יפול ח"ו מתשוקתו הגדולה‪,‬‬ ‫ברש"י שהנער היה ישמעאל כדי לחנכו‬ ‫על כן בעוד חפץ ה' בוער בלבו התחיל‬ ‫הפרשה‬ ‫בסוף‬ ‫מצינו‬ ‫וכן‬ ‫במצות‪,‬‬ ‫במעשה המצוה לבקוע את עצי העולה‬ ‫במעשה העקידה‪ ,‬שנזדרז לעשות רצון‬ ‫כדי שיהא נעשה בשלהבת אש קודש‪,‬‬ ‫קונו כדכתיב וישכם אברהם בבוקר‬ ‫וזהו שאמר יצחק לאברהם‪ ,‬הנה 'האש'‬ ‫ויקח את שני נעריו‪ ,‬כך ראו בניו‬ ‫האש‬ ‫ראיתי‬ ‫כלומר‬ ‫הידועה‪,‬‬ ‫בה"א‬ ‫ואנשי ביתו את גודל התלהבותו ואיך‬ ‫הגדול שבער בך‪ ,‬שכן ראיתי 'העצים'‪,‬‬ ‫שנזדרז למצוה‪.‬‬ ‫יא‬ ‫פרשת וירא‬ ‫דברי תורה •‬ ‫למלאות רצון קונו ולעשות נחת רוח‬ ‫דהיינו בקיעת העצים לפני היציאה‬ ‫ליוצרו‪.‬‬ ‫לדרך‪ ,‬שלא עצרת כח ובקעת אותם מיד‬ ‫כדי לקיימו בהתלהבות‪.‬‬ ‫ההתלהבות במצוות משפיעה על הבנים לחנכם‬ ‫לנו גודל החשיבות של מצוות‬ ‫הרי‬ ‫מעלת ניסיון העקדה ‪ -‬שעשאה בזריזות ובחשק‬ ‫הנעשית בחשק והתלהבות‪ ,‬וזה‬ ‫בספה"ק תניא )אגה"ק כ"א( כי‬ ‫וראה‬ ‫מועיל מאד לחינוך הבנים‪ ,‬כי כאשר‬ ‫נחשבת‬ ‫אינה‬ ‫עצמה‬ ‫העקדה‬ ‫רואים איך האב מתפלל בהתלהבות וכן‬ ‫לנסיון גדול כל כך לפי ערך מעלת‬ ‫לומד בחשק‪ ,‬הרי זה משפיע על ביתו‬ ‫אברהם אבינו‪ ,‬ובפרט שהשי"ת ביקש‬ ‫אחריו‪ ,‬ועל זה אומר הקב"ה כי ידעתיו‪,‬‬ ‫ממנו להדיא קח נא את בנך וגו'‪,‬‬ ‫שהוא חביב אצלי‪ ,‬יען הוא מלמד את‬ ‫ומצינו במשך הדורות הרבה קדושים‬ ‫ביתו אחריו לשמור דרך ה'‪ .‬יעזור‬ ‫שמסרו נפשם על קדושת ה'‪ ,‬אלא‬ ‫השי"ת שנוכל לגדל את בנינו לקיום‬ ‫עיקר החשיבות היא זאת‪ ,‬שאברהם‬ ‫התורה והמצוה בהתלהבות‪ ,‬ובמהרה‬ ‫אבינו עשה את המצווה עליו בזריזות‬ ‫ניגאל ברחמים אמן‪.‬‬ ‫נפלאה שבזה הראה שמחתו וחפצו‬ ‫‪BCDCA‬‬ ‫סﬠודה שלישית תשפ"ו‬ ‫אמאי לא נולד אברהם מהול‬ ‫התגלות השכינה בזכות הברית מילה‬ ‫משמואל )תרפ"א( הקשה‪ ,‬הרי‬ ‫ובשם‬ ‫אליו ה' באלוני ממרא‪ ,‬והוא יושב‬ ‫וירא‬ ‫מצינו בחז"ל )אבות דר"נ ב‪ ,‬ה(‬ ‫פתח האהל כחם היום‪ .‬אברהם‬ ‫כאדם‬ ‫מהול‬ ‫נולדו‬ ‫צדיקים‬ ‫דהרבה‬ ‫אבינו זכה להתגלות השכינה בזכות‬ ‫הראשון‪ ,‬נח וכו' עיי"ש‪ ,‬וא"כ אמאי לא‬ ‫המצוה של ברית מילה‪ ,‬כדאיתא במדרש‬ ‫זכה אברהם אבינו לדרגא זו להיות נולד‬ ‫עה"פ )איוב יט‪ ,‬כו( ואחר עורי נקפו זאת‪,‬‬ ‫מהול‪ ,‬והיה צריך להמתין עד שיצווהו ה'‬ ‫שבבשרו‪,‬‬ ‫המילה‬ ‫עור‬ ‫שחתך‬ ‫אחר‬ ‫על המילה‪ ,‬והלוא מדריגת אברהם היתה‬ ‫ומבשרי אחזה אלוה‪ ,‬נתקדש גופו ונגלית‬ ‫גדולה מנח‪.‬‬ ‫עליו שכינה‪.‬‬ ‫פרשת וירא • דברי תורה‬ ‫יב‬ ‫להמשיך על ידה האלקות למטה‪ .‬משא"כ‬ ‫חשיבות העשיה יותר מן המחשבה‬ ‫נח שהי' צריך סעד לתומכו‪ ,‬לא הי'‬ ‫בהקדם הא דאיתא בזוה"ק‬ ‫ומפרש‬ ‫ולהוריד‬ ‫החושך‬ ‫את‬ ‫להאיר‬ ‫בכוחו‬ ‫שמחשבה בלא מעשה איננה‬ ‫האלקות למטה‪ ,‬כדאיתא בחז"ל )מדרש‬ ‫ולכאורה‬ ‫עכ"ד‪.‬‬ ‫בעליונים‬ ‫מעוררת‬ ‫נשא יג‪ ,‬ב(‪ ,‬שבימיו עלתה ונסתלקה‬ ‫המחשבה הוא החלק החשוב באדם‪,‬‬ ‫השכינה מרקיע לרקיע‪ ,‬ולא היה זקוק‬ ‫וא"כ אמאי מבכר הזוה"ק את הנעשה‬ ‫אלא להשלים את עצמו‪ ,‬ולכך די היה לו‬ ‫בידים על פני המחשבה‪ .‬וביותר קשה‬ ‫שנולד מהול‪.‬‬ ‫שהרי ידענו שכל הזוהר הק' מלא‬ ‫בחשיבות הכוונה ורעותא דלבא‪ .‬ומביא‬ ‫מילה גורמת גילוי אלקות ‪ -‬ולכן דוחה שבת‬ ‫בשם אביו הרה"ק האבני נזר זי"ע‪ ,‬שהגיד‬ ‫יומתק אמאי מילה דוחה את‬ ‫ובזה‬ ‫יותר‬ ‫תלוי'‬ ‫למעלה‬ ‫'שההתעוררות‬ ‫השבת‪ ,‬אף דלכאורה שבת עונשה‬ ‫במחשבה‪ ,‬אך ההמשכה למטה תלוי'‬ ‫בסקילה החמורה‪ ,‬ומילה אינה אלא‬ ‫במעשה' עכת"ד‪ .‬היינו בעליונים משפיע‬ ‫בכרת‪ ,‬וא"כ למה תדחה שבת מפני‬ ‫יותר המחשבה‪ ,‬אך בכדי לשנות את‬ ‫המילה‪ .‬אלא יש מעלה יתירה במצות‬ ‫העולם ולעשות דירה בתחתונים‪ ,‬לזה‬ ‫מילה‪ ,‬שהיא ממשיכה האלקות למטה‪,‬‬ ‫מעשה עדיף‪.‬‬ ‫מה שאין כן בשבת‪ .‬דאף דשבת הוא‬ ‫יומא דנשמתא‪ ,‬מכל מקום אין בה עליית‬ ‫כוח מעשה המילה גדול משאר מצוות‬ ‫העולמות אלא בפנימיות‪ ,‬אבל בחיצוניות‬ ‫אין לך בכל המצוות המעשיות‬ ‫והנה‬ ‫אין שום שינוי בדרכי הטבע‪ ,‬ע"כ מילה‬ ‫מצוה כמו המילה‪ ,‬שהרי כל‬ ‫דוחה אותה‪.‬‬ ‫הגוף'‪,‬‬ ‫'עם‬ ‫עושים‬ ‫המצוות‬ ‫מעשה‬ ‫כדוגמת אתרוג ולולב שנוטלם בידו‪ ,‬אך‬ ‫אנשי סדום נענשו דייקא אחרי שאברהם נימול‬ ‫מילה היא עשי' ושינוי בתוך הגוף עצמו‪,‬‬ ‫יתבאר בזה‪ ,‬מה שדקדקו מפרשי‬ ‫ועוד‬ ‫ולכן יש בה כוח רב להמשיך האלקות‬ ‫התורה‪ ,‬למה הצטרף המלאך‬ ‫למטה‪ ,‬ולהאיר מתוך החושך‪.‬‬ ‫שבא להפוך את סדום‪ ,‬לשני המלאכים‬ ‫שבאו לבקר את אברהם אבינו‪ .‬בהקדם‬ ‫עבודת אברהם להאיר ולגלות את השכינה בעולם‬ ‫דברי הרמב"ן )יט‪ ,‬ה( דבאמת אנשי סדום‬ ‫פי זה מובן הטעם שאברהם אבינו‬ ‫ועל‬ ‫נענשו יותר משאר האומות‪ ,‬אף שהיו‬ ‫לא נולד מהול‪ ,‬כי עיקר עבודתו‬ ‫מקומות שהיו יותר רעים וחטאים ממנה‪,‬‬ ‫היתה להאיר את העולם‪ ,‬ולהפוך את‬ ‫והטעם שדוקא אנשי סדום נענשו ביותר‪,‬‬ ‫החושך לאורה‪ ,‬ולהוריד את השכינה‬ ‫כיון שזה היה בארץ ישראל שהיא‬ ‫למטה‪ ,‬ועל כן אם הי' נולד מהול‪ ,‬לא‬ ‫פלטרין של מלך‪ ,‬ומחמת רוב קדושתה‬ ‫היתה בידו המצוה של מילה‪ ,‬שיוכל‬ ‫יג‬ ‫פרשת וירא‬ ‫דברי תורה •‬ ‫בידה‬ ‫שאין‬ ‫להם‬ ‫וכשענתה‬ ‫כספם‪,‬‬ ‫אינה מקיימת אנשי תועבה ועוברי עבירה‬ ‫מאומה‪ ,‬ואיך תחזיר את החובות‪ .‬אמרו‬ ‫עיי"ש‪ .‬והנה כשארץ ישראל היה עדיין‬ ‫לה הנושים‪ ,‬שאם אין לה לשלם‪ ,‬יקחו‬ ‫תחת יד הכנענים‪ ,‬לא היתה בתכלית‬ ‫את שני בניה לשמש כעבדים תמורת‬ ‫מעלת קדושתה‪ ,‬ועל כן לא היתה‬ ‫החוב‪.‬‬ ‫העבירה פוגמת בה כל כך‪ ,‬אך עתה‬ ‫כשקיים אברהם אבינו מצות מילה‪,‬‬ ‫לה הלכה האלמנה אל אלישע‬ ‫בצר‬ ‫נמשכה בכח מצוה זו התגלות גדולה של‬ ‫הנביא‪ ,‬וצעקה לפניו‪ ,‬עבדך אישי‬ ‫אלקות בעולם‪ ,‬ונתעוררה באותה שעה‬ ‫מת‪ ,‬ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את ה'‪,‬‬ ‫קדושת ארץ ישראל בשלימות‪ ,‬ולכן‬ ‫והנושה בא לקחת את שני ילדי לו‬ ‫כשבא המלאך ממקומו של אברהם‬ ‫לעבדים‪ .‬שאל אותה אלישע‪' ,‬מה יש לך‬ ‫נמשך הקדושה אפי' במקומות הנמוכים‬ ‫בבית'‪ ,‬והיא השיבה‪ ,‬אין לשפחתך כל‬ ‫כסדום‪ ,‬ולכן הקיאה הארץ את עוברי‬ ‫בבית‪ ,‬כי אם אסוך שמן‪ ,‬שהיא צלוחית‬ ‫העבירה‪ .‬נמצא לפי"ז שהפיכת סדום‬ ‫קטנה של שמן‪.‬‬ ‫נסתעף ממצות מילה דאברהם‪ ,‬ולכן היה‬ ‫המלאך מקודם אצל אברהם‪ ,‬שיקבל‬ ‫כן זאת עשי‪ ,‬לכי ושאלי כלים‬ ‫אם‬ ‫ריקים משכנותיך‪ ,‬אחר כן תסתגרי‬ ‫מקדושת המילה‪ ,‬שבזה היה ביכולתו‬ ‫בתוך ביתך‪ ,‬ותשפכי את השמן מתוך‬ ‫להפוך את סדום‪.‬‬ ‫האסוך אל הכלים‪ ,‬והתרחש הנס וכל‬ ‫מעשה אלישע הנביא שנתברך השמן‬ ‫הכלים התמלאו על כל גדותיהם‪ .‬הלכה‬ ‫בהפטרת השבוע )מלכים‪-‬ב ד‪ ,‬א(‬ ‫והנה‬ ‫וסיפרה זאת לנביא‪ .‬אמר לה‪ ,‬לכי למכור‬ ‫ואשה אחת מנשי בני הנביאים‬ ‫את השמן‪ ,‬וברווח הגדול תחזיר את‬ ‫צעקה אל אלישע לאמר וגו'‪ ,‬כשהמרשעת‬ ‫החובות‪ ,‬ובשמן הנותר באסוך תוכלי‬ ‫איזבל אשת אחאב‪ ,‬ציוותה להרוג את‬ ‫לפרנס את משפחתך‪.‬‬ ‫נביאי ה'‪ ,‬הצליח עובדיה הנביא להציל‬ ‫מאה נביאים במערות בין ההרים‪ ,‬ופירנס‬ ‫הנשמה צועקת על מניעת אהבת ה' ויראתו‬ ‫מחסורם‪,‬‬ ‫לכל‬ ‫ודאג‬ ‫מנכסיו‬ ‫אותם‬ ‫בעל התניא )מאמרים הקצרים(‪,‬‬ ‫ומפרש‬ ‫וכשאזל כספו לוה בריבית והמשיך‬ ‫אל‬ ‫הכוונה‬ ‫אחת‪,‬‬ ‫ואישה‬ ‫להביא מזון לנביאים במקום מחבואם‬ ‫הנשמה שהיא חלק אלוה ממעל‪ ,‬מנשי בני‬ ‫במערות הנסתרות‪.‬‬ ‫הנביאים‪ ,‬שבשעה שהיתה בגן עדן השיגה‬ ‫השגות רבות בגילויי אלקות‪ ,‬צעקה אל‬ ‫מות עובדיה הנביא‪ ,‬נשארה‬ ‫לאחר‬ ‫אל‬ ‫הנשמה שצועקת‬ ‫ועתה‬ ‫אלישע‪,‬‬ ‫בניה‬ ‫ושני‬ ‫האלמנה‬ ‫אשתו‬ ‫הקב"ה‪ ,‬אלי‪-‬שע‪ ,‬הושיעה נא כי עבדך‬ ‫בחוסר כל‪ ,‬והבעלי חובות באו לתבוע‬ ‫פרשת וירא • דברי תורה‬ ‫יד‬ ‫בתוך‬ ‫אף‬ ‫במצוות מעשיות‪,‬‬ ‫לעסוק‬ ‫אישי מת‪' ,‬אישי' היינו הרשפי 'אש' של‬ ‫החשכות‪ ,‬ואל תזלזלי בזה כלל‪ ,‬אעפ"י‬ ‫אהבה ויראה שהיו לי‪ ,‬מת ממני ואין לי‬ ‫שהם ריקים מאהבה ויראה‪.‬‬ ‫שום אהבה ויראה‪ ,‬ואתה ידעת כי עבדך‬ ‫הי' ירא את ה'‪ ,‬כשהיה בגן עדן‪ ,‬ורק עתה‬ ‫וסגרת הדלת בעדך ובעד בניך‬ ‫ואח"כ‪,‬‬ ‫מצד ההתלבשות בגוף בא הנושה שהיא‬ ‫וגו'‪ ,‬פי' שיתאמץ ויאסוף את‬ ‫היצר הרע‪ ,‬לקחת את שני ילדיי לו לעבדים‪,‬‬ ‫הכוחות של אהבה ויראה ויבוא היום‬ ‫היינו שרוצה לקחת את אהבה ויראה שלי‬ ‫וכשיצליח‬ ‫ליבו‬ ‫נקודת‬ ‫שיתעורר‬ ‫לעבודתו בתאוות רעות‪.‬‬ ‫להתעורר מעט‪ ,‬ויצקת על כל הכלים‬ ‫האלה‪ ,‬על כל המצוות שנעשו בלא אהבה‬ ‫לה אלישע הוא הקב"ה‪ ,‬מה‬ ‫ויאמר‬ ‫ויראה ואז יזכה להשיבם אל ה'‪ ,‬וזהו ואת‬ ‫אעשה לך אחר שנטבעת כ"כ‬ ‫ובניך תחיי ב'נותר'‪ ,‬היינו שיזכה לאור‬ ‫בעמקי הקליפות‪ ,‬אך הגידה נא לי‪ ,‬מה יש‬ ‫גדול‪ ,‬כ'יתרון האור הבא מתוך החשך'‪,‬‬ ‫לכי בבית‪ ,‬איזו כוחות נשארי לך שהם‬ ‫שהוא גדול מאד‪.‬‬ ‫קודש לה'‪ ,‬ואין בהם שליטה להיצה"ר‪,‬‬ ‫אך הנשמה משיבה אין לשפחתך כל‪ ,‬כי‬ ‫מצוות‬ ‫המעלה של‬ ‫לנו גודל‬ ‫הרי‬ ‫את הכל לקח ממני‪ ,‬כי אם אסוך שמן‪,‬‬ ‫מעשיות‪ ,‬שכוחם גדול להפוך את‬ ‫שמן היא חכמה‪ ,‬שנשארה רק נקודה‬ ‫החושך לאור‪ ,‬לכן אל יפול לב האדם גם‬ ‫החכמה דאס פינטעלע יוד‪.‬‬ ‫בעת החשכות‪ ,‬כי בכח המצוות יאיר‬ ‫נשמתו באור גדול‪ ,‬כן יתן ה' שנזכה‬ ‫יעסוק במצוות מעשיות‪ ,‬ועי"ז אח"כ יתעורר ליבו‬ ‫ניגאל‬ ‫ובמהרה‬ ‫שלם‬ ‫בלבב‬ ‫לעבדו‬ ‫לה אלישע שהוא הקב"ה‪' ,‬כלים‬ ‫ויאמר‬ ‫ברחמים אמן‪.‬‬ ‫ריקים אל תמעיטי' לך והמשך‬ ‫טו‬ ‫הגה"ק רבי אלﬠזר הכהן מפאלטוסק זי"ﬠ‬ ‫שיחות קודש •‬ ‫הגה"ק רבי אלﬠזר הכהן מפאלטוסק זי"ﬠ‬ ‫מוצש"ק וירא תשפ"ב‬ ‫מתולדותיו‬ ‫השבוע )כ"א בחשוון( היארצייט של הגאון ר' אלעזר הכהן מפאלטוסק‬ ‫זצללה"ה‪ ,‬בעל חידושי מהרא"ך‪ ,‬היה רב בכמה עיירות‪ .‬היה חתנו של הגאון‬ ‫הנודע בעל חוות דעת זי"ע לאחר נישואיו התגורר במשך תקופה בליסא‪ ,‬ולמד‬ ‫הרבה עם חותנו‪ ,‬שם נסמך לרבנות על ידי חמיו החוות דעת וכן על ידי הגאון‬ ‫רבי עקיבא אייגר‪.‬‬ ‫אצל הרר"ב מפשיסחא‬ ‫לאחר כמה שנים עבר לווארשא‪ ,‬והתדבק בהרה"ק הרבי רבי שמחה בונם‬ ‫מפשיסחא‪ ,‬פעם כשבאו ואמרו להרבי ר' בונם‪ ,‬כי גדולי ווארשא מציקים לחסידי‬ ‫פשיסחא‪ ,‬נענה ואמר בתמיהה‪ ,‬גדולי ווארשא? גדולי ווארשא המה ר' איטשע‬ ‫מאיר ור' אלעזר‪...‬‬ ‫ועל מי יש לנו להישען‪...‬‬ ‫בסוף ספרו חידושי מהרא"ך‪ ,‬יש קונטרס עץ אבות שכתב בנו ושם מביא הרבה‬ ‫דברים נפלאים‪ ,‬ונביא כמה מהם‪ .‬פעם אמר לו הרבי ר' בונם זי"ע‪ ,‬אלעזר‪ ,‬אלעזר‪,‬‬ ‫דע כי ברבות הימים בעקבתא דמשיחא יקוימו בשלימות דבריו של הנביא ישעי'‬ ‫)ג‪ ,‬א(‪' :‬כי הנה האדון ה' צבקות מסיר מירושלים ומיהודה משען ומשענה' וגו'‪.‬‬ ‫שלא יהא על מי לסמוך‪' ,‬שמלה לכה‪ ,‬וקצין תהיה לנו'‪ .‬כלומר שיתפסו באדם‬ ‫פשוט שיש לו בגד‪ ,‬ויבקשו ממנו להנהיג אותם‪.‬‬ ‫זקניך ויאמרו לך‬ ‫ורומז לכך‪ ,‬שאז יקנאו בחסידים אשר עוד זכו להסתופף בצל הצדיקים‪,‬‬ ‫ודבריהם יהיו חשובים‪ ,‬וינקטו החסידים בשפולי גלימתם‪ ,‬וירוצו אחריהם לשמוע‬ ‫מהם דבר מה אשר שמעו מאתנו‪ ,‬ובזה יחזקו את לבם ויתקנו נפשם‪ ,‬וגם הסיפור‬ ‫הזה‪ ,‬יהיה אצלם יקר מפנינים‪.‬‬ ‫ביטול הגזירה על החסידים‬ ‫עוד מספר‪ ,‬שפ"א גזרה הממשלה גזירה שלא ינהרו החסידים להסתופף בצל‬ ‫הצדיקים‪ ,‬בעת ההוא היה בווארשא אשה צדקנית עשירה מופלגת ושמה ‪¤‬תּ § §‬ ‫מר'ל‪,‬‬ ‫הגה"ק רבי אלﬠזר הכהן מפאלטוסק זי"ﬠ • שיחות קודש‬ ‫טז‬ ‫אשר תמכה רבות בחצרות הצדיקים‪ ,‬ובשמעה על דבר הגזירה‪ ,‬השתדלה בכל‬ ‫מיני השתדלות עד שפעלה אצל הממשלה לבטל הגזירה‪ ,‬ובקבלה את המסמך‬ ‫על ביטול הגזירה‪ ,‬שלחה מכתב עם הבשורה הטובה לפשיסחא‪.‬‬ ‫שקט לצדיקים הנאה להן והנאה לעולם‬ ‫באותה שעה ישב הגאון ר' אלעזר בקודש פנימה אצל הרר"ב‪ ,‬אמר לו הרבי‬ ‫הקדוש‪ ,‬דע לך אלעזר‪ ,‬אכן כוונתה היה לש"ש‪ ,‬אך לו היו שומעים לעצתי‪ ,‬היה‬ ‫צריך לפעול אצל הממשלה לעשות חומה מסביב לביתי‪ ,‬ויעמידו קאזאקען עם‬ ‫נאגייקעס ולא יניחו שום אדם להתקרב אצלינו שלא יבלבלו רעיוני‪ ,‬וזה היה‬ ‫טובה גדולה לכל העולם‪ ,‬עכד"ק‪.‬‬ ‫הוכחה לכשרות האתרוג ממעשה רב‬ ‫בחידושי מהרא"ך )הל' לולב סי' תרמ"ח(‪ ,‬יש שם וויכוח עם אא"ז הנפש חיה‬ ‫שרצה בכל מאודו שגדולי ישראל יבואו על החתום שיקנו אך אתרוגי ארץ ישראל‬ ‫וידחו את אתרוגי קורפו‪ ,‬אך ר' אלעזר טוען כנגדו בין השאר שאין יכול להצטרף‬ ‫אליו מאחר שהרה"ק הרבי מלובלין זצוק"ל והמגיד מקאזניץ השתמשו בהם‪.‬‬ ‫הנפש חיה עונה כנגדו‪ ,‬שמהרבי מלובלין אין להביא ראיה‪ ,‬כי ידע לקחת כוס‬ ‫של 'קידוש' בידו‪ ,‬ולהביט עליו ולומר זה כשר‪ ,‬וזה נסך‪ .‬אך למעשה גם אא"ז‬ ‫הגאון מקוטנא בהמשך התשובה שם‪ ,‬תמך בדברי ר' אלעזר‪ ,‬וסבר שאי אפשר‬ ‫לדחות לגמרי את אתרוגי הקורפו מאחר שכבר רבים ושלמים נהגו לצאת בהם‪.‬‬ ‫אצל הרה"ק מאפטא‬ ‫ר' אלעזר נסע להסתופף גם אצל עוד צדיקים‪ ,‬וסיפר לבנו אודות נסיעתו‬ ‫להרה"ק מאפטא זי"ע ותיאר את אמירת התורה בלהב אש‪ ,‬איך שבאמצע‬ ‫הסעודה של שבת קודש‪ ,‬תנוח עליו הרוח ופניו בוערים כלפיד אש ואז הרים‬ ‫קולו בהתלהבות‪ ,‬ובתוך כך אחז בכפות ידיו על הלב‪ ,‬וכה אמר‪ ,‬דעו רבותי‪ ,‬שקו‬ ‫הימין שבלב מורה על בחינות חסד ותוך כדי כך אחז בכף ידו הקדושה בצד ימין‪,‬‬ ‫ואח"כ אחז בכפו בצד השמאל של הלב‪ ,‬ואמר קו השמאל מורה על בחינות‬ ‫הגבורה‪ ,‬וקו הממוצע מורה על תפארת‪.‬‬ ‫ואח"כ ביקש שיאמרו לפניו מאמר אחד מהזוהר הקדוש‪ ,‬וכשהשלימו לקרוא‬ ‫לפניו‪ ,‬צוה לחזור שוב על המאמר‪ .‬ואמר‪ ,‬הלוא המאמר הזה עדיין אינו מובן‪,‬‬ ‫וה' יפתח את לבי ויאיר עיני שאוכל לפרש פירוש המאמר‪ .‬ואז צוה לנגן איזה‬ ‫ניגון מהזמירות‪ ,‬ואחר הזמירות הרים שוב את קולו הקדוש ואז ביאר את דברי‬ ‫הזוה"ק כמין חומר‪.‬‬ ‫יז‬ ‫הגה"ק רבי אלﬠזר הכהן מפאלטוסק זי"ﬠ‬ ‫שיחות קודש •‬ ‫יברכך‪ ...‬וישם לך שלום‬ ‫כמו כן נסע ר' אלעזר אל הרב הקדוש מרוז'ין זי"ע‪ ,‬ובתוך הדברים אמר לו‬ ‫הרבי מרוז'ין‪ ,‬הרי כהן אתה‪ ,‬ועליך לדעת מה לכוון בעת ברכת כוהנים‪ ,‬ואמר לו‬ ‫דברי תורה בענין שנשיאות כפים הוא כנגד קליפת אדום ושבכוח ברכה זו אפשר‬ ‫להינצל משעבוד האומות‪ ,‬וביקשו לכוון בפרט נגד ניקאליי הרשע‪ ,‬אשר כידוע‬ ‫הרה"ק לחם מאד נגד קליפה זו‪.‬‬ ‫מרחוק ה' נראה לי‬ ‫יש דבר תורה ממנו על פרשת השבוע‪ ,‬כתיב וירא את המקום מרחוק וגו'‪,‬‬ ‫והנה בפרשת נח אומר רש"י‪ ,‬נח היה צריך סעד לתמכו אבל אברהם התחזק‬ ‫מאליו‪ ,‬וכל נסיון נחשב דוקא כשהאדם מתחזק מאליו ואין מרגיש את הסעד‬ ‫לתמכו‪ ,‬וזה מה שנאמר כאן‪ ,‬וירא את המקום מרחוק‪ ,‬המקום כלומר השכינה‬ ‫מקומו של עולם‪ ,‬התרחק ממנו שלא סעדו לעמוד בנסיון‪ ,‬ובכל זאת התחזק‬ ‫מאליו ועמד בבחינה‪ ,‬לכך נחשב לו זאת לנסיון‪.‬‬ ‫זכות הצדיקים יגן עלינו‪ ,‬א גוטע וואך‪ ,‬א פרייליכער וואך‪.‬‬ ‫החסיד רבי משה מידנﬠר זצ"ל • שיחות קודש‬ ‫יח‬ ‫החסיד רבי משה מידנﬠר זצ"ל‬ ‫אחר הבדלה פרשת וירא תשפ"ג‬ ‫מעתיק השמועה‬ ‫השבוע )כ"ג בחשוון( היארצייט של החסיד רבי משה מידנער זצ"ל הוא היה‬ ‫¨‬ ‫מסלאנים‪ .‬ר' משה היה אדם גדול‪ ,‬ועמד‬ ‫נכדו של הרה"ק ה'יסוד העבודה'‬ ‫בראשית הישיבה דסלאנים לפני המלחמה‪ ,‬ונסתלק בשנת תר"צ‪ .‬הוא כתב‬ ‫הרבה מאד חידושים על הש"ס אך הם נאבדו בצוק העיתים‪ ,‬ורק מעט נשאר‬ ‫לפליטה‪ .‬ואכן רוב התורות שנשארו בסלאנים הכתובים בספר 'תורת אבות'‬ ‫המה מכתבי ידו‪.‬‬ ‫לא ידע צורתא דזוזא‪...‬‬ ‫לצד גדולתו בתורה ורוב חסידותו‪ ,‬היה מופשט מאד מעניני עולם הזה‪ ,‬ולכן‬ ‫לא ידע את מקום מגוריו‪ ,‬פעם כשהוצרך לחזור לבדו אל ביתו‪ ,‬תעה ברחובות‬ ‫הסמוכים‪ ,‬עד שניגש לאחד ושאל‪ :‬אולי תועיל לומר לי היכן גר כאן משה‬ ‫מידנער‪ ...‬וכך ידע את הדרך ילכון בה‪.‬‬ ‫והריחו ביראת ה'‬ ‫כולם נזהרו מאד בשעה שעברו על ידו‪ ,‬כי ראו עליו שהוא תופס מחשבות‪,‬‬ ‫ומי שעבר לפניו והיה באותה עת במחשבה לא טובה‪ ,‬היה ר' משה יורק יריקה‬ ‫על הריצפה מתוך סלידה ומיאוס‪.‬‬ ‫דולה ומשקה‬ ‫היה מגדולי מעתיקי השמועה‪ ,‬והעביר סדר עבודתן של צדיקים לדור אחרון‪,‬‬ ‫וכן דברים המעוררים את הלב לעבודתו ית' באמת ובאמונה‪ ,‬נביא כמה מהם‪.‬‬ ‫)ואולי חלקם הם דברים שאמר בשם רבותיו(‪.‬‬ ‫אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה‬ ‫בגמרא )ברכות כח‪ ,‬א( מסופר שרבן גמליאל היה מכריז ואומר‪ ,‬כל תלמיד אין‬ ‫תוכו כברו לא יכנס לבית המדרש‪ ,‬וביום שסלקוהו מנשיאות‪ ,‬העבירו את שומר‬ ‫הפתח ממשמרתו‪ ,‬ואז ניתוספו ספסלים בבית המדרש‪ ,‬לדעה אחת ד' מאות‬ ‫יט‬ ‫החסיד רבי משה מידנﬠר זצ"ל‬ ‫שיחות קודש •‬ ‫לדעה אחרת ז' מאות‪ .‬ולכאורה מה לנו עם כל המספרים הללו‪ ,‬וגם הרי לא נדע‬ ‫כמה יושבים על ספסל אחד‪ .‬אלא משום שהחידוש היה עצם העסק סביב‬ ‫ה'ספסלים'‪ ,‬כי בעבר כשלא בא רק מי שתוכו כברו‪ ,‬היו נכנסים לבית המדרש‬ ‫ללא שום חשבונות‪ ,‬העיקר שנמצאים בתוך בית המדרש‪ ,‬אך עתה שהגיעו אלו‬ ‫שאין תוכם כברם‪ ,‬נהיה 'עסק' שלם מסביב למקומות‪ ,‬שכל אחד צריך שיהיה‬ ‫באקוועם‪ ,‬וספסל להנאתו‪.‬‬ ‫סור מרע ועשה טוב‬ ‫זכה נעשה לו סם חיים וכו' )יומא עב‪ ,‬ב(‪ .‬אמר‪ ,‬התורה עוזרת לכל אחד‪ ,‬אלא‬ ‫ההבדל הוא כך‪ ,‬אם 'זכה' שזיכך את עצמו‪ ,‬הרי זה מביא לו שמחה ותענוג‬ ‫בעבודת ה'‪ ,‬וזהו סם החיים‪ .‬אך מי שח"ו נמצא בבחינת 'לא זכה'‪ ,‬אזי התורה‬ ‫מועיל לו באופן אחר‪' ,‬נעשה לו סם המות'‪ ,‬היינו שמזכירה לו שכר המצוות‬ ‫ועונש העבירות‪ ,‬ואיך רע ומר עזבך את ה'‪.‬‬ ‫אבטח ולא אפחד‬ ‫סיפר שהרה"ק ר' מענדעלע מוויטעפסק זי"ע בעת נסיעתו לארה"ק קודם‬ ‫הפלגתם‪ ,‬נתמלא בחרדה אודות הנסיעה על פני המים‪ ,‬וכך התהלך טרוד‬ ‫במחשבותיו תפוס שרעפים אנה ואנה בחדרו‪ .‬לבסוף שם לב שבכל זמן הליכתו‬ ‫הלוך ושוב‪ ,‬היה פוסע והולך על פני קרש אחד מקרשי הריצפה‪ .‬וואז נתן אל‬ ‫ליבו וחשב‪ ,‬אם קרש זה היה צף בים על פני המים‪ ,‬וכי הייתי מוכן לפסוע עליו‬ ‫הלוך ושוב בלא מורא‪ ,‬בוודאי שלא‪ ,‬אלא מאי‪ ,‬כאשר נוסעים בספינה סומכים‬ ‫על כך שהקרש נתמך על ידי עוד קרש‪ ,‬וחברו נתמך ג"כ בקרשים מכל צד‪ ,‬והם‬ ‫מחוזקים ע"י יתדות וכו'‪ ,‬ואז אמר לנפשו‪ ,‬אם אנשים מסתמכים על קרש‬ ‫המסתמך על קרש אחר‪ ,‬ולכן אינם מפחדים‪ ,‬כל שכן באם אשען ואסמוך על‬ ‫אבינו שבשמים וחסדיו הרבים אין לי מה לפחד כלל‪ ,‬ובזה השקיט דאגותיו‪ ,‬ונסע‬ ‫לחיים טובים ולשלום‪.‬‬ ‫ועתה אל תעצבו‬ ‫סטאלינער זי"ע‪ ,‬שאמר שמצא פעם את‬ ‫¨‬ ‫סיפר אודות הרה"ק ר' אשר‬ ‫היצה"ר הולך ברחובה של עיר‪ ,‬וראה שהוא אינו אלא קלייניטשקער און א‬ ‫דארטשיקער‪ ,‬על כן שאל אותו‪ ,‬הלא אתה קטן כל כך‪ ,‬ואיך אתה מצליח‬ ‫להפיל את כל העולם‪ ,‬ענה לו היצר הנה הנה יש לי שני חבלים שבהם‬ ‫אני תופס אנשים‪ ,‬אחד הוא חבל של 'גיאות' והשני הוא חבל של של‬ ‫'עצבות'‪ ,‬ודע לך שהחבל של עצבות הוא יותר ארוך‪ ,‬ועמו אני כובש הרבה‬ ‫יותר אנשים‪.‬‬ ‫החסיד רבי משה מידנﬠר זצ"ל • שיחות קודש‬ ‫כ‬ ‫מאי דהוה הוה‬ ‫ונביא מספריו שתי דברי חיזוק‪ ,‬סור מרע ועשה טוב‪ ,‬תסור ממחשבתך את‬ ‫כל הרוע‪ ,‬כאילו לא עשית רע מעולם‪ ,‬בעת שאתה עוסק ב'ועשה טוב'‪ ,‬כלומר‬ ‫שתעשה את המצוות בשמחה ובטוב לבב‪.‬‬ ‫הוי מחשב שכר מצוה‬ ‫וגם אמר שמה שנאמר שצריך להיות ממרא דחושבנא‪ ,‬יש חושבים שצריך‬ ‫למנות ולחשבן את כל העבירות‪ ,‬כדי לשוב עליהם בתשובה שלימה‪ ,‬אך יש‬ ‫אנשים שבמצבם בעבודה‪ ,‬כדי שיוכלו להמשיך‪ ,‬אדרבא צריכים לחשוב את כל‬ ‫המצוות שזכו בהם‪ ,‬כי העיקר הוא לבוא לידי התכלית לעבוד את השי"ת‪.‬‬ ‫זכותו יגן עלינו‪ ,‬א גוטע וואך א פרייליכע וואך‪.‬‬ ‫כא‬ ‫הגאון החסיד ר' מﬠשיל גﬠלבשטיין זצ"ל‬ ‫שיחות קודש •‬ ‫הגאון החסיד ר' מﬠשיל גﬠלבשטיין זצ"ל‬ ‫אחר הבדלה פרשת וירא תשפ"ד לפ"ק‬ ‫התקרבותו לקאצק‬ ‫השבוע )כ"ד בחשון( היארצייט של החסיד הנודע‪ ,‬הגאון ר' מעשיל‬ ‫געלבשטיין זצ"ל‪ .‬הוא נולד בביאליסטוק‪ ,‬היא הייתה עיר גדולה‪ ,‬והיה שם‬ ‫שטיבל של חסידי קאצק‪ .‬אחד מחסידי קאצק המפורסמים שהתגורר שם‪ ,‬היה‬ ‫ר' אלעזר ביאליסטוקער‪.‬‬ ‫ר' מעשיל היה תלמידו של הרה"ק רבי מנחם מענדל מקאצק זי"ע‪ .‬תחילת‬ ‫התקרבותו היתה‪ ,‬כשהיה בן חמש עשרה שנים‪ ,‬ושמע שמדברים רבות אודות‬ ‫חסידי קאצק‪ ,‬ורצה לראות פעם אחת את מעשיהם מקרוב‪ .‬הוא נכנס לבית‬ ‫המדרש‪ ,‬ומצא שם קבוצת חסידים‪ ,‬אחד מהם היה יהודי נעלה ביותר‪ ,‬שרקד‬ ‫עמו א חסידישען ריקוד‪ ,‬וברוב הימים אף הפך להיות חותנו‪ .‬מאז אותו נסיעה‬ ‫החל לנסוע תמידין כסדרן לקאצק במשך עשר שנים‪.‬‬ ‫מקאצק לליובאוויטש‬ ‫כעבור מספר שנים כאשר שמע ר' מעשיל אודות דרך חב"ד ותורתה‪ ,‬ביקש‬ ‫מאד לקבל תורה מפי קדשו של הרה"ק ה'צמח צדק' מליובאוויטש‪ .‬כאשר כבר‬ ‫גמלה בליבו ההחלטה לנסוע לליובאוויטש‪ ,‬ישב בבית מדרשו של הרבי מקאצק‪,‬‬ ‫ובמוחו חלפה המחשבה‪ ,‬אכן אני רוצה מאד לנסוע לשמוע לקח מפי הצמח צדק‪,‬‬ ‫אך אולי יקפיד ח"ו עלי הרבי מקאצק על זה שאני נוסע לרבי אחר‪ ,‬עודו מהרהר‬ ‫כך בחדר החיצון‪ ,‬נפתח לפתע הדלת והרבי עומד שם‪ ,‬חיל ורעד עבר בכל גופו‪,‬‬ ‫והנה כל החסידים רצים לשמוע בקול דברו‪ ,‬וכאשר התקבצו הקהל פתח ואמר‬ ‫הרבי‪' :‬הוא חושב כי מענדיל ומענדיל‪ ,‬הוא גזירה שווה'‪ .‬והמתין מעט והוסיף‪,‬‬ ‫'אולי באמת הוא גזירה שווה'! ציבור החסידים כמובן לא הבינו כלפי מה הדברים‬ ‫אמורים ומה כוונת הדברים‪ ,‬אך בשביל ר' מעשיל היה בכך די והותר‪ ,‬כשהרבי‬ ‫כיוון למחשבות ליבו ופסק לו את פסוקו ובכך רמז לו ברכת הדרך‪ ,‬משם ארז‬ ‫חפציו ונסע לליובאוויטש‪.‬‬ ‫אשרי תלמיד שרבו משבחו‬ ‫בבואו לראשונה לקבל פני קדשו של ה'צמח צדק'‪ ,‬שאלו הרבי 'מאיזה עיר‬ ‫הגאון החסיד ר' מﬠשיל גﬠלבשטיין זצ"ל • שיחות קודש‬ ‫כב‬ ‫אתה'? והשיב שבא מביאליסטוק‪ .‬עוד שאלו 'איזה חסידים יש בעירך?' ויען ר'‬ ‫מעשיל 'פוילישע חסידים'‪ ,‬ולא רצה לגלות כי קיבל תורה וחסידות בקאצק‪ ,‬וכי‬ ‫איך יוכל לומר שהרבי מקאצק לא די לו‪ ,‬על כן העלים דבר זה‪.‬‬ ‫וכששאלו 'מדוע באת אלי'? השיב‪ :‬למדתי בספר התניא‪ ,‬וליבי התחיל לבעור‪,‬‬ ‫אמרתי לעצמי‪ ,‬אם הכתוב בספר‪ ,‬בוער בנקודת הלב כאש להבת שלהבת‪ ,‬בוודאי‬ ‫יעשה עלי רושם יותר גדול כאשר אזכה לשמוע תורה מפה קדשו‪ .‬הצמח צדק‬ ‫אכן קיבל אותו וקירב אותו עד מאד‪ ,‬עד כדי כך שבשיעורים שלמד הצמח צדק‬ ‫עם בנו ממלא מקומו ר' שמואל ]לימים המהר"ש[ ‪ ,‬צירף את ר' מעשל לחברותא‪.‬‬ ‫וכן זכה לקירבה יתירה כאשר לקראת חג הפסח הזמינו הרבי להשתתף עימו ב'ליל‬ ‫הסדר' )שבו לא הכניסו אף אחד אחר(‪ ,‬כך נשאר בליובאוויטש במשך חצי שנה‪,‬‬ ‫ולאחר מכן חזר לקאצק‪.‬‬ ‫לאחר פטירת הרבי מקאצק נסע להחידושי הרי"ם‪ ,‬פעם אמר עליו רבו זה‪,‬‬ ‫אילולא היה שקוע כל כך בקבלה‪ ,‬היה יכול לצמוח למדן כה"שאגת אריה"‪.‬‬ ‫עלייתו לארץ ישראל ופעלו‬ ‫לימים כבר לאחר פטירת החידושי הרי"ם‪ ,‬החליט לנסוע לארץ ישראל‪,‬‬ ‫וכשהיה בן שלושים וחמש אכן עלה לארה"ק והתיישב בירושלים ת"ו‪ ,‬והיה זהיר‬ ‫לא ללון במקום אחר‪ ,‬ואפילו כשהוצרך לצאת מהעיר‪ ,‬הקפיד לחזור מיד באותו‬ ‫היום כדי שלא ילון חוץ לירושלים‪.‬‬ ‫ר' מעשל היה זייער א קאכעדיגער‪ ,‬ואף שהיה פרוש מאד מכל הבלי עוה"ז‬ ‫היה מלא התלהבות בהרבה עניינים‪ .‬התמסר מאד ללימודי הקבלה והרז‪ ,‬ובהיותו‬ ‫גדול בקבלה היה ממקימי ישיבת שער השמים‪ ,‬וכן עסק רבות בעניני בית‬ ‫המקדש‪ ,‬והפצת לימוד הלכותיה‪ .‬פעל רבות נגד הכנסת ידיים בין אבני הכותל‪.‬‬ ‫כן היה פוקד רבות את קברי הצדיקים כגון שמעון הצדיק ורבי שמעון בר יוחאי‪.‬‬ ‫ארבע פעמים בשנה אף היה נוסע לחברון‪ ,‬אך לא היה ישן שם‪ ,‬אלא ישן אך‬ ‫ורק בירושלים‪ .‬כך ניתן למצוא בספר תשובותיו נושאים רבים שהרעישו עולם‪.‬‬ ‫התנגד לחידוש התכלת‪ ,‬היות שגדולי ישראל יצאו נגד התכלת אין ללבשה‪,‬‬ ‫וכתב בחריפות רבה נגד מי שלובש אותה‪ .‬כן פעל להקים בית מדרש וכן מקווה‬ ‫סמוך לכותל המערבי בכדי שיהא מקום קבוע לתפילה‪ .‬בהמשך חידש חידוש‪,‬‬ ‫שחייבים להעמיד שומרים מסביב לבית המקדש‪ ,‬כיון שלדעתו המצוה נוהג גם‬ ‫בזמן הזה‪ ,‬והרעיש בזה עולם ומלואו‪.‬‬ ‫כג‬ ‫הגאון החסיד ר' מﬠשיל גﬠלבשטיין זצ"ל‬ ‫שיחות קודש •‬ ‫הנהגותיו ופטירתו‬ ‫תפילתו היתה אורכת זמן רב‪ ,‬וכאשר יצא שהתפלל מאוחר והתאחרה אצלו‬ ‫האכילה עד סמוך לערב‪ ,‬היה נזהר לאכול קודם הלילה‪ ,‬כדי שלא יהיה נחשב‬ ‫לתענית‪ ,‬כי אמר שאינו רוצה למלא תאות "נפשו הבהמית" שירגיש שעוסק‬ ‫בצום ותעניות‪.‬‬ ‫ר' מעשיל היה נוהג לאכול רק "סעודת מצווה"‪ ,‬ולכן בכל יום עשה 'סיום‬ ‫מסכת' כדי שיחשב סעודתו לסעודת מצוה‪ .‬ואם לא נזדמן לו לסיים מסכת‬ ‫בגמרא‪ ,‬אזי היה לומד ומסיים או משניות 'מדות'‪ ,‬או משניות 'תמיד'‪ ,‬שהם‬ ‫בענייני בית המקדש‪.‬‬ ‫כמו כן ידוע שגם הרה"ק ר' צדוק הכהן מלובלין היה אוכל רק מסעודת מצוה‪,‬‬ ‫ולכן עשה סיום מסכתא בכל יום‪ ,‬כששמע על כך רבו בעל מי השילוח מאיזביצא‪,‬‬ ‫שאינו אוכל אלא סעודה אחת ביום‪ ,‬צווה עליו לאכול עוד סעודה בכל יום‪ ,‬על‬ ‫כן מאז התחיל לאכול שתי סעודות‪ ,‬ואמר ששניהם הם סעודות מצוה‪ ,‬האחת‬ ‫לסיום מסכת‪ ,‬והשניה הוא מפני 'מצוה לשמוע דברי חכמים'‪.‬‬ ‫לקראת פטירתו היה נזקק לרפואתו לנסוע למקום עם אוויר טוב ובמקום גבוה‪,‬‬ ‫ופעלו אצלו שיסכים לנסוע לחברון‪ .‬שם בחברון היה בקירבה מיוחדת עם הגאון‬ ‫הגדול בעל "שדי חמד"‪ ,‬מסופר שפעם אחת קבעו להיפגש‪ ,‬והמתין לו השדי‬ ‫חמד על פתח ביתו במשך שעתיים‪ .‬כאשר שאלו תלמידו אמאי חולק לו כבוד‬ ‫רב להמתין עליו זמן רב‪ ,‬אמר‪ :‬שעתיים זה מעט לחכות ליהודי כזה‪ ,‬בשביל יהודי‬ ‫כזה הייתי ממתין אפילו עשרים וארבע שעות‪.‬‬ ‫הוא היה חסיד גדול‪ ,‬השאיר ספרים בהרבה מקצועות‪ ,‬בעיקר בענייני בית‬ ‫המקדש‪ ,‬דבר שהיה אצלו חשיבות יתירה‪ .‬הסתלק לבית עולמו בחברון ושם נטמן‬ ‫סמוך ונראה לחלקת ה"ראשית חכמה"‪.‬‬ ‫זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל אמן‪ .‬א גוטע וואך א פרייליכער וואך‪,‬‬ ‫א לעכטיגער וואך‪.‬‬ ‫ערש"ק פרשת וירא תשפ"ז‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫סדר השיעורים בספר הק' תניא‬ ‫ע"י כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪:‬‬ ‫יום ד' פרשת וירא‬ ‫השיעור בלעיקוואד פרק כ"ח‬ ‫ביהמ"ד יגדיל תורה | ‪ | 910 E Kennedy Blvd‬בשעה ‪10:15‬‬ ‫מעריב לפני השיעור בשעה ‪10:00‬‬ ‫***‬ ‫יום ד' פרשת חיי שרה‬ ‫השיעור במאנסי פרק ז'‬ ‫ביהמ"ד זוועהיל | ‪ | 101 W. Maple Ave‬בשעה ‪10:20‬‬ ‫מעריב לפני השיעור בשעה ‪10:05‬‬ ‫***‬ ‫יום ד' פרשת תולדות‬ ‫השיעור בבארא פארק פרק מ'‬ ‫בבית מדרשינו | בשעה ‪ | 9:15‬מעריב אחר השיעור‬ ‫בברכת התורה‬