gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אמשינאוו - שיח חסידים · Amshinov - Siach Chasidim — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: אמשינאוו - שיח חסידים · Amshinov - Siach Chasidim

שבוע: וירא (2026-10-26)

אמשינאוו - שיח חסידים · Amshinov - Siach Chasidim — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ליקוט דברי תורה והנהגות מפי ספרים וסופרים‬ ‫מרבותינו הקדושים מאמשינאוו‬ ‫גליון רצ"ג‬ ‫•‬ ‫פרשת וירא תשפ"ז‬ ‫מכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות‬ ‫הרבי ר' אברהם משה זצ"ל מפשיסחא‪ ,‬וחתן הרבי‬ ‫בכל עת עדיין בהתחלה‬ ‫בשם משמואל (תרפ"א) מביא הא דאיתא בזוה"ק שמחשבה‬ ‫מווארקי זצ"ל‪.‬‬ ‫וַ ֵי ָּרא ֵא_ָלָ יו ה' ְּב ֵא_לֹנֵ י ַמ ְמ ֵרא וְ הוּא י ׁ ֵֹשב ּ ֶפ ַתח ָהא ֶֹה_ל‬ ‫בלא מעשה איננה מעוררת בעליונים עכ"ד‪ .‬ומקשה‪ ,‬דלכאורה‬ ‫הרה"ק ר' הערש מרדכי התגורר בווארקי ואחר‬ ‫ְּכחֹם ַה ּיוֹ ם (יח‪ ,‬א)‪ .‬אף כאשר התראה הקב"ה אל‬ ‫הסתלקות חותנו הסב"ק מווארקי נשאר שם בצילו‬ ‫המחשבה הוא החלק החשוב באדם‪ ,‬וא"כ אמאי מבכר הזוה"ק‬ ‫אברהם אבינו ע"ה‪ ,‬וזכה להתגלות הגבוהה הזו‪,‬‬ ‫של גיסו הרה"ק רמ"מ זצ"ל‪ .‬לרבי הערש מרדכי‬ ‫את המעשה‪ .‬וביותר קשה‪ ,‬שהרי ידענו שכל הזוהר הק' מלא‬ ‫הנה לאברהם אבינו עצמו נדמה היה שהוא עדיין‬ ‫הייתה 'חזקה' להעמיד יין בשבתות ובחגים על‬ ‫בחשיבות הכוונה ורעותא דלבא‪ .‬ומביא בשם אביו הרה"ק האבני‬ ‫יושב פתח האהל‪ ,‬שלא עשה עוד כלום‪ ,‬ולא נכנס‬ ‫שולחן גיסו הרה"ק זצ"ל‪ ,‬ומזה התפרנס‪ .‬לימים‬ ‫נזר זי"ע‪ ,‬שהגיד 'שההתעוררות למעלה תלוי' יותר במחשבה‪ ,‬אך‬ ‫לפנים הבית אף במעט‪ ,‬רק הוא אצל הפתח עדיין‪.‬‬ ‫התחילו כמה אנשים לערער על חזקה זו שברשותו‪,‬‬ ‫ההמשכה למטה תלוי' במעשה' עכת"ד‪ .‬היינו בעליונים משפיע‬ ‫רבי צבי מרדכי למרות שהיה יכול להדפם בקלות‪,‬‬ ‫(הרה"ק מווארקי זי"ע)‬ ‫יותר המחשבה‪ ,‬אך בכדי לשנות את העולם ולעשות דירה‬ ‫בתחתונים‪ ,‬לזה מעשה עדיף‪.‬‬ ‫לא רצה שתצא ח"ו מחלוקת מהעניין‪ ,‬עזב הכל‬ ‫***‬ ‫ועבר לפלאוונה (הסמוכה לראדאמסק) בה הקים‬ ‫ובהפטרת השבוע (מלכים‪-‬ב ד‪ ,‬א) ואשה אחת מנשי בני הנביאים‬ ‫כידוע היה מרן הרה"ק רבי יצחק זי"ע מתפלל‬ ‫את חצרו והמשיך עדה‪ .‬לא הרבה זמן ישב רבי‬ ‫במתינות‪ ,‬ומחוץ לא נראה סערת רוחו‪ ,‬אך כשהיה‬ ‫צעקה אל אלישע לאמר וגו'‪ .‬ומפרש בעל התניא (מאמרים‬ ‫צבי מרדכי על כיסא ממלכתו‪ ,‬ביום כ"ט כסליו‬ ‫מתפלל בחדרו לבד היה מתפלל בקול ובהשתפכות‬ ‫הקצרים)‪ ,‬ואישה אחת‪ ,‬הכוונה אל הנשמה שהיא חלק אלוה‬ ‫תרכ"ז הסתלק לבית עולמו והוא אך כבן ארבעים‬ ‫הנפש‪ ,‬והיו חסידים עומדים מבחוץ ומצטרפים‬ ‫ממעל‪ ,‬מנשי בני הנביאים‪ ,‬שבשעה שהיתה בגן עדן השיגה‬ ‫ואחת שנים‪ ,‬ונטמן באהל בפשיסחא‪ .‬בניו הקטנים‬ ‫לתפילה‪ .‬פעם בגמר תפילתו פנה ואמר לבנו כ"ק‬ ‫השגות רבות בגילויי אלקות‪ ,‬צעקה אל אלישע‪ ,‬ועתה הנשמה‬ ‫נלקחו בתחילה לווארקי עד לפטירתו של הרה"ק‬ ‫אדמו"ר זי"ע שהיה בחדרו‪ ,‬מי יודע האם זה לשם‬ ‫שצועקת אל הקב"ה‪ ,‬אלי‪-‬שע‪ ,‬הושיעה נא כי עבדך אישי מת‪,‬‬ ‫רמ"מ בשנת תרכ"ח‪ ,‬ואח"כ עברו לאמשינאוו‬ ‫שמים‪ ...‬ואחר ששהה קמעא אמר "יעדער יוד האט‬ ‫'אישי' היינו הרשפי 'אש' של אהבה ויראה שהיו לי‪ ,‬מת ממני ואין‬ ‫ושם נתגדלו‪.‬‬ ‫דאך א חלק אלוק ממעל‪ ,‬איז דאך עפעס זיכער‬ ‫לי שום אהבה ויראה‪ ,‬ואתה ידעת כי עבדך הי' ירא את ה'‪ ,‬כשהיה‬ ‫מסטרא דקדושה"‪...‬‬ ‫בגן עדן‪ ,‬ורק עתה מצד ההתלבשות בגוף בא הנושה שהיא היצר‬ ‫אהבת רעים מסוגל לישועה‬ ‫הרע‪ ,‬לקחת את שני ילדיי לו לעבדים‪ ,‬היינו שרוצה לקחת את‬ ‫וַ ּיֹ ַ‬ ‫אמר ַא_ל נָ א ַא ַחי ָּת ֵרע ּו (יט‪ ,‬ז)‪ .‬סיפר הרה"ח רבי‬ ‫חידוש בהכנסת אורחים‬ ‫אהבה ויראה שלי לעבודתו בתאוות רעות‪.‬‬ ‫משה הלוי בוים ז"ל‪ ,‬אשר אביו הרה"ח ר' קלמן‬ ‫וְ הוּא י ׁ ֵֹשב ּ ֶפ ַתח ָהא ֶֹה_ל ְּכחֹם ַה ּיוֹ ם (יח‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫ויאמר לה אלישע הוא הקב"ה‪ ,‬מה אעשה לך אחר שנטבעת‬ ‫בוים היה פעם במצב קשה ונסע להזכיר עצמו‬ ‫בעת שהשתתף אדה"ז הרה"ק רבי יעקב דוד‬ ‫כ"כ בעמקי הקליפות‪ ,‬אך הגידה נא לי‪ ,‬מה יש לכי בבית‪ ,‬איזו‬ ‫אצל הרה"ק הרבי מווארקי זי"ע‪ ,‬אמר לו רבינו‪:‬‬ ‫זי"ע בחתונה של בן אחותו הרה"ח ר' יצחק'ל‬ ‫כוחות נשארי לך שהם קודש לה'‪ ,‬ואין בהם שליטה להיצה"ר‪ ,‬אך‬ ‫קלמן‪ ,‬התפלל להשי"ת ולו הישועה‪ .‬נענה ר'‬ ‫הנשמה משיבה אין לשפחתך כל‪ ,‬כי את הכל לקח ממני‪ ,‬כי אם‬ ‫מזוואלין זצ"ל‪ ,‬והמחותן היה עשיר‪ ,‬והיה לו חצר‬ ‫קלמן ואמר‪ :‬אינני מסוגל להתפלל כי ראשי בל‬ ‫אסוך שמן‪ ,‬שמן היא חכמה‪ ,‬שנשארה רק נקודה החכמה דאס‬ ‫גדולה‪ ,‬והחסידים הסתובבו שם ביד רמה ונגרמו‬ ‫עמי‪ .‬אזי אמר לו רבינו עה"פ 'אל נא אחי תרעו'‪,‬‬ ‫פינטעלע יוד‪.‬‬ ‫עי"ז לכלוך ונזקים‪ ,‬וכיון שהמחותן לא היה יכול‬ ‫'נא' הוא לשון בקשה‪ ,‬וזהו 'אל נא' כאשר מרוב‬ ‫להביט בזה‪ ,‬סגר את עצמו בחדר בכדי שלא‬ ‫ויאמר לה אלישע שהוא הקב"ה‪' ,‬כלים ריקים אל תמעיטי' לך‬ ‫טרדא לא יוכל ליישב דעתו לתפילה – אז העצה‬ ‫והמשך לעסוק במצוות מעשיות‪ ,‬אף בתוך החשכות‪ ,‬ואל תזלזלי‬ ‫יראה את כל הלכלוך בעיניו‪ .‬ובראות רבינו זה‪,‬‬ ‫היא – 'אחי תרעו'‪ ,‬מלשון 'רעות' צריך לשבת יחד‬ ‫בזה כלל‪ ,‬אעפ"י שהם ריקים מאהבה ויראה‪.‬‬ ‫אמר בדרך הלצה‪ ,‬המחותן שלנו הוא מכניס אורח‬ ‫באהבת רעים ובכך ממשיכים את ישועת ה'‪ .‬ואכן‬ ‫גדול‪ ,‬ומלמד אותנו דרך חדשה בהכנסת אורחים‪,‬‬ ‫ואח"כ‪ ,‬וסגרת הדלת בעדך ובעד בניך וגו'‪ ,‬פי' שיתאמץ ויאסוף‬ ‫ר' קלמן עשה סעודת מרעים‪ ,‬ובעז"ה נושע‪.‬‬ ‫דוגמת מ"ש אצל אברהם אבינו 'והוא יושב פתח‬ ‫את הכוחות של אהבה ויראה ויבוא היום שיתעורר נקודת ליבו‬ ‫(הרה"ק מווארקי זי"ע)‬ ‫וכשיצליח להתעורר מעט‪ ,‬ויצקת על כל הכלים האלה‪ ,‬על כל‬ ‫האהל'‪ ,‬שלימד בזה חידוש בהכנסת אורחים‪ ,‬הוא‬ ‫המצוות שנעשו בלא אהבה ויראה ואז יזכה להשיבם אל ה'‪ ,‬וזהו‬ ‫***‬ ‫התיישב בחוץ אצל הדלת 'עהר שטעלט זיך בייא‬ ‫ואת ובניך תחיי ב'נותר'‪ ,‬היינו שיזכה לאור גדול‪ ,‬כ'יתרון האור‬ ‫ראה ב'זרע קדש' (ראפשיץ) המביא 'תורה' דומה‬ ‫דיא טיער'‪ ,‬בכדי שהאורחים ירגישו בנוח להתנהג‬ ‫לזה בשם הרבי מלובלין זי"ע‪ .‬ובס' 'צבי עדיו‬ ‫כבעלי הבית‪' ,‬זיי זאלן זיך פילן פריי ביי זיך'‪.‬‬ ‫הבא מתוך החשך'‪ ,‬שהוא גדול מאד‪.‬‬ ‫לגאון' בפ' תרומה כ' בשם הרה"ק היהודי זצללה"ה‬ ‫הרי לנו גודל המעלה של מצוות מעשיות‪ ,‬שכוחם גדול להפוך‬ ‫(הרה"ק רבי יעקב דוד זי"ע)‬ ‫מפרשיסחא שהי' מבקש מאנ"ש ואומר להם 'אל‬ ‫את החושך לאור‪ ,‬לכן אל יפול לב האדם גם בעת החשכות‪ ,‬כי‬ ‫נא אחי תרעו'‪ ,‬מלת 'נא' מצינו בתורה על חצי צלי'‪,‬‬ ‫***‬ ‫בכח המצוות יאיר נשמתו באור גדול‪.‬‬ ‫וגם כאן אמר אל 'נא' אחי תרעו‪( ,‬פירש 'נא' מלשון‬ ‫הרה"ח ר' יצחק'ל מזוואלין זצ"ל היה בנו של‬ ‫(מתוך סעודה שלישית תשפ"ו)‬ ‫מחצה) שלא תהי' חצי אחים‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫הרה"ק ר' הערש מרדכי בונהרט זצ"ל בן הרה"ק‬ ‫הגאון החסיד ר' מעשי_ל גע_לבשטיין זצ"_ל‬ ‫כך שבשיעורים שלמד הצמח צדק עם בנו ממלא מקומו ר' שמואל‬ ‫התקרבותו לקאצק‬ ‫[לימים המהר"ש] ‪ ,‬צירף את ר' מעשל לחברותא‪ .‬וכן זכה לקירבה יתירה‬ ‫השבוע (כ"ד בחשון) היארצייט של החסיד הנודע‪ ,‬הגאון ר' מעשיל‬ ‫כאשר לקראת חג הפסח הזמינו הרבי להשתתף עימו ב'ליל הסדר' (שבו לא‬ ‫געלבשטיין זצ״ל‪ .‬הוא נולד בביאליסטוק‪ ,‬היא הייתה עיר גדולה‪ ,‬והיה שם‬ ‫הכניסו אף אחד אחר)‪ ,‬כך נשאר בליובאוויטש במשך חצי שנה‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫שטיבל של חסידי קאצק‪ .‬אחד מחסידי קאצק המפורסמים שהתגורר שם‪,‬‬ ‫חזר לקאצק‪.‬‬ ‫היה ר' אלעזר ביאליסטוקער‪.‬‬ ‫לאחר פטירת הרבי מקאצק נסע להחידושי הרי"ם‪ ,‬פעם אמר‬ ‫ר' מעשיל היה תלמידו של הרה״ק רבי מנחם מענדל מקאצק זי"ע‪.‬‬ ‫עליו רבו זה‪ ,‬אילולא היה שקוע כל כך בקבלה‪ ,‬היה יכול לצמוח למדן‬ ‫תחילת התקרבותו היתה‪ ,‬כשהיה בן חמש עשרה שנים‪ ,‬ושמע שמדברים‬ ‫כה"שאגת אריה"‪.‬‬ ‫רבות אודות חסידי קאצק‪ ,‬ורצה לראות פעם אחת את מעשיהם מקרוב‪.‬‬ ‫עלייתו לארץ ישראל ופעלו‬ ‫הוא נכנס לבית המדרש‪ ,‬ומצא שם קבוצת חסידים‪ ,‬אחד מהם היה יהודי‬ ‫נעלה ביותר‪ ,‬שרקד עמו א חסידישען ריקוד‪ ,‬וברוב הימים אף הפך‬ ‫לימים כבר לאחר פטירת החידושי הרי"ם‪ ,‬החליט לנסוע לארץ ישראל‪,‬‬ ‫להיות חותנו‪ .‬מאז אותו נסיעה החל לנסוע תמידין כסדרן לקאצק במשך‬ ‫וכשהיה בן שלושים וחמש אכן עלה לארה"ק והתיישב בירושלים ת"ו‪,‬‬ ‫עשר שנים‪.‬‬ ‫והיה זהיר לא ללון במקום אחר‪ ,‬ואפילו כשהוצרך לצאת מהעיר‪ ,‬הקפיד‬ ‫לחזור מיד באותו היום כדי שלא ילון חוץ לירושלים‪.‬‬ ‫מקאצק לליובאוויטש‬ ‫ר' מעשל היה זייער א קאכעדיגער‪ ,‬ואף שהיה פרוש מאד מכל הבלי‬ ‫כעבור מספר שנים כאשר שמע ר׳ מעשיל אודות דרך חב"ד ותורתה‪,‬‬ ‫עוה"ז היה מלא התלהבות בהרבה עניינים‪ .‬התמסר מאד ללימודי הקבלה‬ ‫ביקש מאד לקבל תורה מפי קדשו של הרה"ק ה׳צמח צדק' מליובאוויטש‪.‬‬ ‫והרז‪ ,‬ובהיותו גדול בקבלה היה ממקימי ישיבת שער השמים‪ ,‬וכן עסק‬ ‫כאשר כבר גמלה בליבו ההחלטה לנסוע לליובאוויטש‪ ,‬ישב בבית מדרשו‬ ‫רבות בעניני בית המקדש‪ ,‬והפצת לימוד הלכותיה‪ .‬פעל רבות נגד הכנסת‬ ‫של הרבי מקאצק‪ ,‬ובמוחו חלפה המחשבה‪ ,‬אכן אני רוצה מאד לנסוע‬ ‫ידיים בין אבני הכותל‪ .‬כן היה פוקד רבות את קברי הצדיקים כגון שמעון‬ ‫לשמוע לקח מפי הצמח צדק‪ ,‬אך אולי יקפיד ח״ו עלי הרבי מקאצק על‬ ‫הצדיק ורבי שמעון בר יוחאי‪ .‬ארבע פעמים בשנה אף היה נוסע לחברון‪,‬‬ ‫זה שאני נוסע לרבי אחר‪ ,‬עודו מהרהר כך בחדר החיצון‪ ,‬נפתח לפתע‬ ‫אך לא היה ישן שם‪ ,‬אלא ישן אך ורק בירושלים‪ .‬כך ניתן למצוא בספר‬ ‫הדלת והרבי עומד שם‪ ,‬חיל ורעד עבר בכל גופו‪ ,‬והנה כל החסידים רצים‬ ‫תשובותיו נושאים רבים שהרעישו עולם‪.‬‬ ‫לשמוע בקול דברו‪ ,‬וכאשר התקבצו הקהל פתח ואמר הרבי‪' :‬הוא חושב כי‬ ‫התנגד לחידוש התכלת‪ ,‬היות שגדולי ישראל יצאו נגד התכלת אין‬ ‫מענדיל ומענדיל‪ ,‬הוא גזירה שווה'‪ .‬והמתין מעט והוסיף‪' ,‬אולי באמת הוא‬ ‫ללבשה‪ ,‬וכתב בחריפות רבה נגד מי שלובש אותה‪ .‬כן פעל להקים בית‬ ‫גזירה שווה'! ציבור החסידים כמובן לא הבינו כלפי מה הדברים אמורים‬ ‫מדרש וכן מקווה סמוך לכותל המערבי בכדי שיהא מקום קבוע לתפילה‪.‬‬ ‫ומה כוונת הדברים‪ ,‬אך בשביל ר' מעשיל היה בכך די והותר‪ ,‬כשהרבי‬ ‫בהמשך חידש חידוש‪ ,‬שחייבים להעמיד שומרים מסביב לבית המקדש‪,‬‬ ‫כיוון למחשבות ליבו ופסק לו את פסוקו ובכך רמז לו ברכת הדרך‪ ,‬משם‬ ‫כיון שלדעתו המצוה נוהג גם בזמן הזה‪ ,‬והרעיש בזה עולם ומלואו‪.‬‬ ‫ארז חפציו ונסע לליובאוויטש‪.‬‬ ‫מהנהגותיו‬ ‫אשרי תלמיד שרבו משבחו‬ ‫תפילתו היתה אורכת זמן רב‪ ,‬וכאשר יצא שהתפלל מאוחר והתאחרה‬ ‫בבואו לראשונה לקבל פני קדשו של ה׳צמח צדק׳‪ ,‬שאלו הרבי‬ ‫אצלו האכילה עד סמוך לערב‪ ,‬היה נזהר לאכול קודם הלילה‪ ,‬כדי שלא‬ ‫׳מאיזה עיר אתה׳? והשיב שבא מביאליסטוק‪ .‬עוד שאלו ׳איזה חסידים‬ ‫יהיה נחשב לתענית‪ ,‬כי אמר שאינו רוצה למלא תאות "נפשו הבהמית"‬ ‫יש בעירך?׳ ויען ר' מעשיל ׳פוילישע חסידים׳‪ ,‬ולא רצה לגלות כי קיבל‬ ‫שירגיש שעוסק בצום ותעניות‪.‬‬ ‫תורה וחסידות בקאצק‪ ,‬וכי איך יוכל לומר שהרבי מקאצק לא די לו‪ ,‬על‬ ‫ר' מעשיל היה נוהג לאכול רק "סעודת מצווה"‪ ,‬ולכן בכל יום עשה‬ ‫כן העלים דבר זה‪.‬‬ ‫'סיום מסכת' כדי שיחשב סעודתו לסעודת מצוה‪ .‬ואם לא נזדמן לו לסיים‬ ‫וכששאלו ׳מדוע באת אלי׳? השיב‪ :‬למדתי בספר התניא‪ ,‬וליבי התחיל‬ ‫מסכת בגמרא‪ ,‬אזי היה לומד ומסיים או משניות 'מדות'‪ ,‬או משניות‬ ‫לבעור‪ ,‬אמרתי לעצמי‪ ,‬אם הכתוב בספר‪ ,‬בוער בנקודת הלב כאש להבת‬ ‫'תמיד'‪ ,‬שהם בענייני בית המקדש‪.‬‬ ‫שלהבת‪ ,‬בוודאי יעשה עלי רושם יותר גדול כאשר אזכה לשמוע תורה‬ ‫(כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪ .‬מתוך שיחת אחר הבדלה פרשת וירא תשפ"ד)‬ ‫מפה קדשו‪ .‬הצמח צדק אכן קיבל אותו וקירב אותו עד מאד‪ ,‬עד כדי‬ ‫מספר המנהגים 'משמרת הקודש' ומכתבי חסידים‬ ‫ראש חודש (ד)‬ ‫צדיקי בית אמשינאוו נהגו לערוך שלחנם בראש חודש בשני הימים‪ ,‬אך מרן האור יצחק לא ערך שולחנו ברביםא ‪.‬‬ ‫א‪ .‬סיפר האור יצחק זי"ע‪ ,‬שאביו מרן רבי יוסף זי"ע למד הרבה בספה"ק 'בני יששכר'‪ ,‬והדברי תורה שהיה נוהג להשמיע בימי ראש חודש‬ ‫היו בנויים על דברי הבני יששכר שכידוע מחולק לפי חדשי השנה‪.‬‬ ‫ועוד סיפר שהבני יששכר זי"ע הי' מקובל אצל כל החסידים‪ ,‬ובשעה שהרה"ק רבי שלמה לייב מלענטשנא זי"ע עלה ביום היארצייט על‬ ‫ציון הק' ברימנוב‪ ,‬יצאו כמה מן הצדיקים מחמת ההתנגדות לפשיסחא‪ ,‬מ"מ לא הצטרף עימהם הבני יששכר ונשאר באוהל‪.‬‬ ‫קו אוצרות אמשינאוו ‪ ,1-605-3136-873 :‬בארה"ק ‪074-7964020‬‬ ‫_להערות והארות‪ ,‬ו_לקב_לת הג_ליון ‪• amsh4408@gmail.com :‬‬