קשר איתן - וויז'ניץ · Kesher Eitan - Vishnitz — וירא (2026-10-26)

תשפ"ז
במרחשון תשפ"ז
י"ב במרחשון
ויראלך ••י"ט
פרשתלך
••250פרשת
גיליון249
בס"ד,ד ,גיליון
בס"
בל יחסר
מצאנהו י"ע
ז 'ם'אמרי חיי
ה
בנו
ב
תקופת מלחמת סיני
70שנה להנהגת ר
ד ח מדור
ש
בס"ד
בירנבוים בירנבוים אמרי ברוך אהבת שלום אברהם בן דוד
דירת 6חד׳ ,קומה א׳ דופלקס 5חד׳ ,קומה 4 דירת 3חד׳ ,קומה 8 דירת גן 5חד׳ ,ק .קרקע דופלקס 5חד׳ ,קומה 4
ימ ׁינָ םׁ נִ ְתיַ ֵצ ֹב ִל ִ 132מ״ר 4 ,כ״א ,חזית 150מ״ר 2 ,כ״א ,חזית 62מ״ר 2 ,כ״א ,חזית 150מ״ר 2 ,כ״א ,חזית 120מ״ר 3 ,כ״א ,חזית
מעלית ,חדשה מקבלן גג ,היתר ,מעלית ,שמורה מעלית ,חדשה מקבלן חצר ,משופצת 2יח״ד ,משופצת
ר ֵרי ַה ּ ָש ֹ ַחר
ֶשל ְמעו ְ ֹ בניין בוטיק וייחודי! מחיר דרמטי! בבלעדיות! 2 +יחידות מושכרות! מפוארת ברמה גבוהה!
ָּת ִמיד ַ ּב ּבו ֶקר ַבב ֶקר
ּ ּ
האדמו"ר מקוצק האדמו"ר מויז'ניץ שד' ויז'ניץ דמשק אליעזר בירנבוים
והשבוע הבא פר' חיי שרה דירת 4חד׳ ,קומה ב׳ דופלקס 9חד׳ ,קומה 4 דופלקס במקור - דופלקס 5חד׳ ,קומה 4 דירת 5חד׳ ,קומה 3
100מ״ר 3 ,כ״א 250מ״ר ,עורף פתוח 120מ״ר 3 ,כ״א ,חזית 90מ״ר 2 ,כ״א ,חזית
יהיה שבוע ער בקהילות אנ"ש הנכבדות
מעלית ,ממ״ד ,שמורה חניה ,מעלית ,שמורה כרגע מחולקת ל- מעלית ,שמורה חניה ,מעלית ,שמורה
+היתר 18מ״ר פרטים במשרד 4חד' 110 ,מ"ר +יח״ד מושכרת +מעטפת 60מ״ר
יום שני
כ"ב מרחשוון
יום ראשון
כ"א מרחשוון
מוצש"ק וירא
אור לכ' מרחשוון
קומה 3 ,3כ"א
קרית מלך רב (ב) קרית מלך רב (א) אשדוד – רובע ח' הרב עוזיאל הרב כהנמן שמורה ומרווחת הרב כהנמן האדמו"ר מקוצק
בבית ידידנו הדגול בבית ידידנו הדגול בבית ידידנו הדגול
דופלקס 6חד׳ ,קומה 4 דירת 4חד׳ ,קומה א׳
3 +יחי"ד להשכרה! דירת 5חד׳ ,קומה ב׳ דירת 4חד׳ ,קומה ב׳
הרב הרב הרב
יהודה עיבר רוזנברג צבי אריה גלדציילר מאיר ויזל 199מ״ר 4 ,כ״א ,חזית 100מ״ר 2 ,כ״א 110מ״ר 2 ,כ״א 90מ״ר ,עורף פתוח
הי"ו הי"ו הי"ו
גג ,מעלית ,ממ״ד ,שמורה מעלית ,חדשה מקבלן מעלית ,חדשה מקבלן חניה ,מעלית ,משופצת
קהילות יעקב 47 רח' דמשק אליעזר 19 הצבעוני 15
דירה ייחודית ונדירה! בבלעדיות! מחיר דרמטי! בבלעדיות! +מרפסת 40מ״ר
יום חמישי יום רביעי יום שלישי קהילות יעקב קהילות יעקב צמח צדיק מתתיהו מתתיהו
כ"ה מרחשוון כ"ד מרחשוון כ"ג מרחשוון
פנטהאוז 5חד׳ ,קומה 6 פנטהאוז 7חד׳ ,קומה 7 דירת גן 5חד׳ ,ק .קרקע דופלקס 7חד׳ ,קומה 4 דירת 5חד׳ ,קומה 3
חיפה אלעד קרית מלך רב (ג)
בבית ידידנו הדגול בבית ידידנו הדגול בבית ידידנו הדגול
115מ״ר ,עורף פתוח 250מ״ר 4 ,כ״א ,חזית 120מ״ר 3 ,כ״א ,חזית 180מ״ר ,חזית לגינה 115מ״ר ,חזית לגינה
הרב הרב הרב גג ,מעלית ,משופצת מעלית ,חדשה מקבלן צריכה שיפוץ מתאימה לחלוקה ,שמורה חניה ,צריכה שיפוץ
ישראל שטרן
הי"ו
חיים מאיר גפנר
הי"ו
יהודה עקיבא גלבר
הי"ו
דירה נדירה! למבינים בלבד! +חצר 60מ״ר בבלעדיות! +אופציה 40מ״ר
אורלוזורוב 14 רבי יהודה הנשיא 81 שד' ויזניץ 9
תורת חיים תורת חיים תורת חיים תורת חיים קהילות יעקב
דירת 4חד׳ ,קומה א׳ פנטהאוז 5חד׳ ,קומה 3 דירת 4חד׳ ,קומה ב׳ דירת 3חד׳ ,קומה ב׳ דופלקס 7חד׳ ,קומה 5
שאר קהילות אנ"ש ,גם אתם תזכו בס"ד 90מ״ר 3 ,כ״א ,חזית 117מ״ר 3 ,כ״א ,חזית 82מ״ר 2 ,כ״א ,חזית 59מ״ר ,חזית 200מ״ר 4 ,כ״א ,חזית
בפרשת תולדות הבעל"ט יח״ד ,צריכה שיפוץ ממ״ד ,חדשה מקבלן ממ״ד ,חדשה מקבלן ממ״ד ,חדשה מקבלן מחסן ,גג ,חניה ,משופצת
יום ה' ,ב' כסליו יום ד' ,א' כסליו יום ג' ,א' דר"ח כסליו יום ב' ,כ"ט מרחשוון ירידת מחיר! בבלעדיות! בבלעדיות! בבלעדיות! דירת חלומות!
עפולה מודיעין עילית אשדוד – רובע ז' עיה"ק ירושלים
עמלי הבוקר ממתינים לכם
המגבית השנתית שע"י
רשת כוללי בוקר 'תורת משה'
עוּר ּו נָא ,הִ תְ י ַּצְב ּו נָא
מובילות זה שם המשחק
1 נטו
צעד
חסכוני
שוב ושוב ושוב עשו לכם מנהג קבוע ,אחת לחודש עברו על החיובים
לאומית במקום הראשון באשראי ,בטלו את המיותר והחזירו כסף לתקציב
חוסכים נכון עם נטו חיסכון
בכל בזמני בשביעות רצון בזמינות
הקטגוריות ההמתנה מהשירות תורים
ע"פ מידרג ע״פ סקר צרכנים ע״פ סקר גלובס ע"פ משרד הבריאות
*הנתונים מבוססים על פרסומי המקורות
המוזכרים ,מהשנים 2026/2025
מכבדים כרטיסי:
משרד הפנים ,היימיש כארד -טובה וברכה ,אידיש כארד ,מלכי רבנן
אשל ירושלים ,להחזיקם ולהחיותם ,מזון ומחיה ,נדרים כארד,כארד שופ.
סניפים :אלעד | אשדוד | באר שבע | בית שמש | ביתר עילית | בת-ים | חדרה | מודיעין עילית | מעלות | עפולה
נתניה אגמים | נתניה הפלדה | כרמי גת | קרית אתא | קרית יערים -טלזסטון | קרית שמונה | רמות -ירושלים
NG
השבוע ,בס"ד
אתם קובעים
את העתיד שלו!
חתונה פלאן ויזניץ
מבית עזרת נישואין
הורים לילד ראשון בגיל שנה?
הכינוס
הוא קרייט
בעבורכם!
פלאן ויזניץ חתונה
המעמד בלונדון
ת ש פ " ז ב ח ש ו ן כ " א
ש ׂה!
ש ׂה עֲ ֵ
עֲ ֵ
יום שלישי ,כ"ג חשוון
חתונה פלאן ויזניץ
מבית עזרת נישואין אולם 'דיצה וחדווה' בבית ויזניץ
גבריאל יוסף פולק שבת בשבתו
תסתכלו להם
בעיניים מסירות נפש
הילדים הרכים האלה
הם החתנים והכלות של עוד כמה שנים לעבן מיטן באשעפער
מסירות נפשו ודבקותו בקונו ית' בכל עת וכל רגע ממש". משנתו של רבנו ותביעתו מאיתנו תמיד ,מזוקקת היא במאמר השגור
בשבת קודש זו ,פרשת וירא ,גואים רגשות הלב במלאות חצי יובל על לשונו בכל זמן ועידן ,וביותר בתקופה זו" ,לעבן מיט'ן באשעפער
לסיום מגילת נדודיו של מרן רבנו שליט"א .אז נבקעו שערי הישועה פיר און צוואנציג שעה" ,ואידך פירושא זיל גמור.
בכח האמונה האיתנה ,שממנה למד רבנו שליט"א ומלמד אותנו פרק יהודי ,הוא זה אשר חי תמיד עם אלקיו בליבו .ותחילת הווייתה
באמונה ובבטחון ,גם כאשר נסתמים עיניהם וליבם של ישראל מקושי בפרשת עקידת יצחק .מאז עקד אברהם אבינו את יצחק בנו על גבי
השעבוד ,לעבט מען מיטן באשעפער ,סומכים עליו ומשליכים יהבינו המזבח וכבש רחמיו לעשות רצונו ,נחקקה בכל איש יהודי באשר הוא
עליו ,והישועה בא-תבוא ,בפתע פתאום יפתחו שערי רחמים ורצון. שם ,עד סוף כל הדורות ,נקודת מסירות נפש להשי"ת .נקודה פנימית
במערכה לד' ולתורתו אליה נקראנו השבוע ,גילו המוני בית ישראל בוערת באש .נשמה אלקית שתובעת מן האדם דבקות אלקית עד כדי
נקודה זו שבליבם .אמנם קשה ומר הוא מצבם של היראים לדבר ד' מסירות נפש" .כי האבות הן הן המרכבה ועל כן זכו להמשיך נפש רוח
יושבי הארץ .אמנם טרוניות רבות בליבם ואמנם נדמה כי נקלענו למבוי ונשמה לבניהם אחריהם עד עולם מעשר ספירות דקדושה ,לכל אחד
ואחד כפי מדרגתו וכפי מעשיו"
[תניא פרק י"ח].
דייקא בשל כך ,מתעצמת שבעתיים קריאת קידוש השם זו .כסבור הוא ומלמדנו רבנו תמיד .כי מסירות
נפש איננה דווקא אך ורק בשעת שאין תועלת ממשית ומעשית בעשייתו זו ,ולמרות זאת עושה הוא זאת
מתוך ידיעה כי זהו רצון השי"ת ולמען כבוד שמים ,הרי שאין זאת אלא מיתה למען כבוד שמו יתברך.
'לעבן מיטן באשעפער'. עיקר מסירות נפש היא החיים
עלי אדמות למען כבוד שמו יתברך.
לחשוב בכל רגע ורגע על השי"ת,
לא לסור הימנו גם בעיתות קשות וגם כשבא לידי נסיון קשה .שכן :סתום ולדרך ללא מוצא .אולם יהודי ,נוהג כפי שיהודי צריך לנהוג ואם
"האיש המקבל עליו עול מלכות שמים ומשעבד כל המעשים אליו נקרא הוא לקדש את שמו יתברך ולעשות את המוטל עליו ,הרי שזה
חתונה פלאן ויזניץ יתברך שמו ,ובכל אשר יעש כל שעה וכל רגע משווה את השי"ת לנגדו הוא עושה .בעצם עשייתו הוא קורא 'לקדש שם שמים' ,הא ותו לא.
מבית עזרת נישואין וד' הטוב בעיניו יעשה. ולא יסור מעמו ,ער לעבט מיט'ן באשעפער" [דא"ח וירא תשפ"א].
לעבן מיט'ן באשעפער ,פירושו להעניק את כל האהבה שיש בקרבו
ואולי דייקא בשל כך ,מתעצמת שבעתיים קריאת קידוש השם זו.
להשי"ת ,וכמו שממשיך רבנו שם" :מצינו ביעקב אבינו ,הוא קיים בנפשו
כסבור הוא שאין תועלת ממשית ומעשית בעשייתו זו ,ולמרות זאת
הדרגה העליונה של קבלת עול מלכות שמים במסירות נפש ,למסור כל
הספירה לאחור החלה!
עושה הוא זאת מתוך ידיעה כי זהו רצון השי"ת ולמען כבוד שמים,
עצמו להשי"ת ,בשעה שראה את יוסף אחר כ"ב שנה ,היה קורא את
הרי שאין זאת אלא 'לעבן מיטן באשעפער' .מפקיד הוא את יהבו ואת
שמע ,וכבר אמרו שאם היה זמן קריאת שמע ,הרי שיוסף היה צריף
האם הוא יהיה
אף הוא לקרוא ,אלא ודאי שלא היה זה הזמן ,אלא כיון שבאותה שעה ידיעתו ואת הבנתו בידי ד' ,איננו בוטח בנדיבים ובבן אדם שאין לו
גדלו בלבו רגשי אהבה וחדווה עד אין חקר ,וגמר בנפשו למסור אותו תשועה ,בממשלה כזו או בקואליציה אחרת ,לא לשם כך נתנו את
חתונה פלאן ויזניץ
חבר ב'אפריון'? תענוג להשי"ת ,ולייחד שמו בגודל האהבה והחדווה ,הרי לנו עוצם קולנו אלא למענו יתברך .וד' הטוב בעיניו יעשה .אכי"ר.
מוצאי שבת הדלקת נרות
חיפה עפולה עמנואל בני ברק ירושלים אשדוד אלעד מודיעין בית שמש ביתר חיפה עפולה עמנואל בני ברק ירושלים אשדוד אלעד מודיעין בית שמש ביתר
05:28 05:27 05:28 05:29 05:29 05:29 05:29 05:30 05:28 05:30 04:14 04:19 04:21 04:16 04:15 04:22 04:22 04:31 04:16 04:30
הגליון מיועד להפצה בערב או במוצאי ש"ק .אסור לקרוא את המודעות המסחריות בשבת!
יום שלישי ,כ"ג חשוון יו"ל בס"ד ע"י :קשר איתן הוצאה לאור | באישור וועדת הו"ל שע"י בד"צ דקה"ק
אולם 'דיצה וחדווה' בבית ויזניץ קשר איתן
כתובת :רח' תורת חיים 7בני-ברק | טל' | 03-7174233 :דוא"לke@i-m-wiznitz.com : גליון
חתונה פלאן ויזניץ פרסום | m61829@gmail.com - 052-7661829 :טל מסר להערות והארות 03-6777647 שבועי
מבית עזרת נישואין
קשר איתן • וירא תשפ"ז 8
הרה"ג חיים גרינפלד הליכות עולם
הלכות המצויות בימות הגשמים
הזכרת ושאלת גשמים -ד
פרטי דינים לשוכח ותן טל ומטר: שאלות השכיחות בשמו"ע בהזכרת ותן טל ומטר:
שכח להזכיר ותן טל ומטר חוזר ומתפלל ,4ואם נזכר תיכף אחר
שסיים שמו"ע שוהה כ 3שניות ,5ולכתחילה נכון שיחזור ויתפלל א] נזכר לפני ברכת שומע תפילה ,שלא אמר ותן טל ומטר ,כגון
כשעומד בברכת ולמלשינים וחזר לברך עלינו...ותן טל ומטר,
רק עכשיו!
במנין ,6ואשה שהתפללה ושכחה נכון שתחזור להתפלל ,7וכן
קטן נכון לחנכו.8 ונזכר שצריך לאומרו בשומע בתפילה יחזור לברכת ולמלשינים,
שכח להזכיר ותן טל ומטר ונזכר אחר זמן: ויאמר ותן טל ומטר בשומע תפילה.1
שכח ותן טל ומטר ונזכר אחר זמן כגון ששכח בתפילת שחרית ב] אם גמר ברכת שומע תפילה ולפני שהתחיל רצה נזכר שלא
על פי תקנון אפריון
ונזכר לאחר שעבר זמן תפילת שחרית ,מתפלל מנחה פעמיים,9 אמר טל ומטר ,והתחיל לומר ברך עלינו ,ונזכר שיכול לומר ותן טל
בראשונה יכוון לשם מנחה ובשניה תשלומין לתפילת שחרית,10 ומטר קודם רצה ,לא ימשיך בברכת ברך עלינו אלא ידלג לרצה.2
יצורפו מדי שנה בחודשים אלה
ואם שכח גם בתפילת מנחה יכול להשלים תפילתו עד סוף
זמן תפילת מנחה ,ונכון להתנות שאם אינו חייב יהיה התפילה ג] נזכר באלוקי נצור שלא אמר ותן טל ומטר לא יענה לקדיש
כלל הילדים שנולדו בשנה החולפת
לנדבה.11 וקדושה ,ובדיעבד אף אם ענה חוזר לברך עלינו.3
לתפילה כשיעור ד"א ( 2-3שניות). 1שאלה זו מתבדרא בבי מדרשא ,ויש בזה ב' צדדים א .כיון שחזר למקום לא
הזדמנות אחת ויחידה 6עיין הערה 4שהובא המחלוקת בגדר תפילה שחסר בה הזכרה ראויה ,וביארו נכון צריך לפסוק מיד ולחזור למקום שעמד והוי כמו שדיבר בטעות ב .כיון
(קהילות יעקב ברכות סט"ז ועוד) שזהו יסוד המחלוקת בין ר"י לחכמי פרובינצא שעיקר הזכרת טו"מ היא בברכת השנים אלא שאפשר לתקנו בש"ת ועתה שחזר
לכל ימי חייהם
(הובא בתוס' ברכות כ"ו) בשכח יעו"י ר"ח במנחה אם יתפלל פעמיים ערבית, לברכת השנים י"ל שימשיך על הסדר משם ואילך (כעין שמצינו בתפילות שבת
אל תחמיצו
ולא הוכרע להלכה ולכן יתפלל נדבה (עיין שו"ע סי' קח סי"א) גם תפילה במנין, שאם התחיל אתה חונן מסיים הברכה כיון שמעיקר הדין תפילת י"ח אף בשבת,
תלוי בספק זה אם תפילתו נחשבת כבטילה ע"כ נכון לכתחילה להחמיר. אלא שלא הטריחוהו) ופוסקי זמנינו נחלקו בסברות אלו ,ונראה דמספק לא
7נחלקו הפוסקים בזה ,י"א שא"צ לחזור (שו"ת דברי יציב או"ח סי' ס"ב ,מטעם ימשיך בברך עלינו.
ס"ס ,עיי"ש) וי"א שתחזור להתפלל בתנאי נדבה (עיין שו"ת ארץ צבי ח"א סכ"ד 2גם בזה יש ב' צדדים ,א .ימשיך מברך עלינו על הסדר ,לא מיבעיא לפי צד
כיון שתלוי במחלוקת הנ"ל אם תפילה בלי הזכרה הראויה נחשב כתפילה) וי"א הב' הנ"ל בהערה הקודמת אלא אף לצד א' י"ל דכאן גרע די"ל דמה שחזר לברך
את השעה!
חתונה פלאן ויזניץ שאם היא מתפללת כל יום עכ"פ שחרית מנחה כדעת רוב הפוסקים (עיין מ"ב עלינו נחשב כהיסח הדעת ,וכעקירה מברכת שמע קולנו ,ב .כיון שרצונו להזכיר
מבית עזרת נישואין סי' קו סק"ד) דינה כאיש ,ואם מתפללת רק לפעמים (עיין מ"ב שם ,ובפרט בזמן טו"מ באופן מעולה ולא הסיח דעתו נחשב הכל כהזכרה אחת מורחבת וכן
שמטופלת בילדים קטנים) א"צ לחזור ולהתפלל (שו"ת מחזה אליהו סנ"ד עיי"ש פסק הגרנ"ק[ .ויש שרצו לתלות נידו"ד במחלוקת הח"א והביה"ל (סי' קפח ס"ו
טעמו) וי"א שבכל אופן חוזרת ומתפללת מאחר שהתפללה שמו"ע שויה עליה ד"ה עד שהתחיל) במי שלא הזכיר רצה בברהמ"ז והתחיל ברכת הטוב והמטיב
לחובה לתפילה הזאת וכן נקטו כמה אחרוני זמנינו. האם באמירת בא"י נחשב כהיסח הדעת מאמירת רצה או לא ,ואף לפי"ד מכלל
8י"א שבקטן לא חייבו חז"ל להשלים תפילתו ששכח דתקנתא לתקנתא לא ספיקא לא נפקא ,וסב"ל].
עבדינן (שו"ת בצל החכמה ח"ה סי' קסט) וכ"ש כששכח אזכרה (אך י"ל דגרע 3דנו הפוסקים אם עצם ענייה לדברים שבקדושה הוי כגמר תפילתו (בתהל"ד
לי"א דנחשב כלא התפלל) והאחרונים חולקים וס"ל שיש לחנכו גם ע"ז ככל סי' קכב סק"ד מסתפק בזה ,ובשו"ת שו"מ קמא ח"ג סי' קסט כתב שחוזר לראש,
המצוות (עיין שו"ת ויברך דוד סי' רצז) והכל לפי הענין. ובשו"ת אג"מ או"ח ח"ג סנ"ו כתב דלא הוי הפסק ,ובשו"ת ארץ צבי ח"א סכ"ד
9ככל דיני תשלומין ,שאם שכח להתפלל שחרית מתפלל מנחה שתיים (שו"ע רצה לתלותו במחלוקת אם תפילה בלי הזכרה נחשבת כתפילה עיי"ש) ולמעשה
סי' קח ס"א ,ואם שכח גם במנחה אינו יכול להשלים בערבית ,דרק בתפילה הכריע בשו"ת שבה"ל (ח"ג סי"א ,ח"י סי"ז) דלכתחילה לא יפסיק ,ובדיעבד
חתונה פלאן ויזניץ הסמוכה אפשר להשלים) אך מסתבר שאף שבשכח תפילה צריך להסמיכה ואין אם הפסיק יחזור לברך עלינו ולא לראש ,וכ"ה בא"א מבוטשאטש .אך לשאר
להתעסק בשום דבר בין תפילת חובה לתשלומין כששכח הזכרה יותר קיל ,עיין תחנונים פשוט שא"צ להפסיק כדי לענות על דברים שבקדושה דגורם שיצטרך
הערה . 4 לחזור מראש התפילה.
10שו"ע (סי' ק"ח ס"א) דתחילת חובת השעה קודמת ועוד שלא תקנו חכמים 4שו"ע (סי' קיז ס"ה) ונחלקו בגדרו וטעמו של השוכח אזכרה בשמו"ע שחוזר
השלמה אלא בזמן התעסקות בתפילה חיובית (מ"ב שם סק"ז) ובדיעבד שכוון ומתפלל ,האם תפילתו הראשונה כבטילה או שתפילתו הראשונה תפילה ורק
שהראשונה לתפילת שחרת ,נחלקו הפוסקים כשלא גילה דעתו בפי' להיפך (מ"ב שחסר בה אזכרה הראויה ,ומיוחד באזכרה של 'ותן טל ומטר' שי"א שבזה לכו"ע
שם) ע"כ נכון לחזור להתפלל בתנאי נדבה. נחשב שלא התפלל כיון ששינה ממטבע שטבעו חכמים (הגר"ח מבריסק ברכות
כ"ו ,וכבר הוזכר בחכמת שלמה על גיליון השו"ע ,והרבה חולקים עליו (עיין
יום שלישי ,כ"ג חשוון
11עיין מ"ב (שם סקט"ו) שהרבה אחרונים הסכימו דאף שלכתחילה יש ליזהר
להתפלל תפילת השלמה תיכף אחר תפילה החיובית ,אבל בדיעבד אינו מעכב, ישועות יעקב סי' קיז ,שו"ת הר צבי או"ח סנ"ד ובהליכ"ש).
מ"מ נכון שבכה"ג יתפלל בתנאי נדבה דלהשועה"ר כבר א"א להשלים בכה"ג). 5שו"ע (סי' קה) שהמתפלל שתי תפילות זו אחר זו צריך לשהות בין תפילה
חתונה פלאן ויזניץ
מבית עזרת נישואין אולם 'דיצה וחדווה' בבית ויזניץ
10קשר איתן • וירא תשפ"ז
חיים מאיר אוביץ נושאים בראי התקופה והפרשה עניינא דיומא
פעם החל הרה"ק רבי משה מרדכי הזמר הנודע של ליל שבת -בהיכל רבוה"ק (ב)
ָיָ ּ-ה ִִרּבֹון ָָע ַַלם
מלעלוב זי"ע לזמר בסעודה במארמורש על ענינים שונים ,כגון תפילה ,לימוד התורה ,מקוה). חוצב להבות אש
שלישית 'קה רבון' בנוסח ויזניץ, לילות השבת בצל רביה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע היו מפורסמים
ואמר 'מיר האבן זיך פארבענקט צו בעמידה ובבכיות עצומות לתהילה עוד בחיי אביו מרן הסב"ק זי"ע .הס"ק העריך מאוד את
הרה"ח ר' קלמן שטעקל ז"ל סיפר על שירת הזמר ע"י מרן
רבי חיים מאיר'ל!' ה'דמשק אליעזר' זי"ע בערוב ימיו בתל אביב" :זכורני שהרבי
עבודתו ,ונימי נפשו היו קשורים אליו .כאשר שבת רבינו בעיירת
רבנותו וילחוביץ ,התבטא בליל ש״ק" :מה מאוד נכסף לבי להיות
ה'דמשק אליעזר' נעמד ,הכניס יד אחת לתוך שרוול השנייה,
כעת בווילחוביץ ,לעמוד בפינה נסתרת מבלי שיראוני ,ולהאזין
וכך שר 'קה רבון' .היה זה מחזה מרגש עד מאוד .בתקופה זו
הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זי"ע ל׳שחור׳ שלי כיצד הוא שר ׳קה רבון עלם׳...
[שנת תש"ו] לא ערך שלחן שני כל שבוע ממש .היות ובדרך כלל
סיפר הרה"ח ר' אפרים זלמן לרנר ז"ל :חמי הרה"ח ר' בערל
מזמרים את הניגון המרטיט 'קה רבון' בסיום ה'צווייטע טיש',
נכסף ליבו לשמוע את הזמר 'קה ריבון עלם'. שמשליך מישיבתו בחור הגון בלא סיבה הנראית לעין כלל. ולצר ע"ה סיפר ,כי בהתגוררו בשכונת נוה אחיעזר בב"ב ,הרגיש
הרי שבשבוע שלא ערכו 'צווייטע טיש' לא זימרוהו .מאותה שנה
בחורף תש"ט התגורר ר' משה במחנה הפליטים פערנוואלד בהזדמנות הקרובה שאל רבינו ה'אמרי חיים' את אחיו למה זה פעם שלא בקו הבריאות ,ולכן לא בא להשתתף בשלה"ט של ליל
זכור לי רק שלוש פעמים בהם זכיתי לשמוע זמר מרטיט זה מפי
בגרמניה ,וכשביקר שם רבינו ה'אמרי חיים' ושבת במחנה ברגן- ועל מה זה .השיב ה'דמשק אליעזר' ,שבכל ליל שב"ק כשמזמרים קדשו ,בעמידה ,מתוך בכיות עצומות :בשבתות חנוכה' ,זכור' ויומא שב"ק .בעת ההוא היתה דרכו של רבינו ה'אמרי חיים' להתהלך
בלזן ,החליט ר' משה לנסוע ולהסתופף בצל הק' ,תוך שאיפה 'קה רבון' ,הוא מביט בחשאי על פני הבחורים ,בפניהם נכתב דהילולא ב' סיון .אציין שעל אף חולשתו מחוליו הקשה ממנו סבל בשירת 'קה רבון' בצפון ביהמ"ד ממזרח למערב [רבינו סיפר
לשמוע מפי מרן 'קה ריבון עלם'. ונחתם רגשי לבבם בלהט אש קודש ,ויש שעיניהם מתלחלחות אז ,נעמד רבינו בכוחות פעם שגם אביו הסב"ק נהג כן] ,ופעמים שנעמד אצל החלון
רבות התענג ר' משה באותו ליל שב"ק מהליכות רבינו, בדמעות געגועים והתלהבות ,אבל אותו בחור ,כבר ד' שבתות ובגבורה מיוחדת במזרח .לפתע שמע
לקראת סיום ה'טיש' המתין בדריכות לשמוע את ה'קה ריבון', שאין יכולים להבחין בפניו שום שינוי ורמז להתרגשות והתלהבות, ['אהבת קדומים'] חמי ז"ל את קול רבינו,
אך גדולה היתה אכזבתו כשרבינו סיים מבלי לזמר את הזמר והרי זה מוכיח שהינו מזויף מתוכו ,על כן מיהר להשליכו מן סיפר כ"ק אדמו"ר עדות גדולי ישראל שקולו היה כקול ארי,
שכה השתוקק לשמוע .בעומדו כבר ליד הדלת ,חזר מרן ,נעמד הישיבה כדי שלא ישחית אחרים רח"ל .אמרו ,לא יצאו ימים מטאלנא שליט"א בשב"ק פר' משפטים 'שקלים' תשי"ב ,שבת רבינו ה'אמרי שר את הזמר 'קה רבון'.
ע"י הבימה והחל לשיר 'קה ריבון' .שמחתו של ר' משה היתה מועטים עד שהוכיח סופו על תחילתו ,שהיה יסודו רקוב ומושחת. ששמע מאיש נאמן, חיים' בירושת"ו .הרה"ק ר' מרדכי חיים סלאנימער זצ"ל טרח חותני ובני ביתו יצאו
גדולה מאוד .בסיום ניגש אליו רבינו ,בשתי ידיו הק' אחז בימינו אצל הרה"ק ה'תורת מרדכי' זי"ע הוי עובדא ,שפעם בליל מעשה שהתרחש להשתתף בשולה"ט ,וכששר מרן 'קה ריבון עלם' ,צבט הרה"ק למרפסת ,ושמעו כל
של ר' משה ,והפטיר' :נו ,ר' משה ,זענען מיר קוויט?!'[ ...האם שב"ק בשעה ששרו 'קה רבון' הבחין בשני בחורים ששוחחו בצל קדשו של רבינו בהתרגשות באחד ממקורביו ,והעיר' :דין רפש מן בית אבא!' (ב"ר מילה היוצאת מפ"ק
הגענו לעמק השווה?] ...כולו משתאה ומחריש נשאר ר' משה ביניהם .אח"כ הוכיחם הרבי' :בשעת שירת הזמר 'קה רבון' איז ה'דמשק אליעזר', צ"ג ,ו -יהודא אמר הגדרה זו לאחיו על גבורתו של מנשה ,כי בקדושה ובטהרה...
כמאובן ,בראותו שרבינו יודע מחשבות ליבו... נישט קיין צייט צו שמוסן ,אז מ'וויל שמוסן זאל מען ארויס גיין שפעם הורה לאחד יש לו הכוח של בית אבא -יעקב אבינו ע"ה). פעם בשולחן ליל
בשנותיו האחרונות היה רבינו ה'אמרי חיים' מכבד את בני אין דרויסן' [אין הזמן לשוחח ,אם רוצים לשוחח ייצאו לחוץ] הבחורים תלמיד מספר הגה"ח ר' שמשון לרנר שליט"א ,כי הרה"ק ר' משה שב"ק ,לפני 'קה ריבון'
המשפחה לזמר קטעים מתוך 'קה ריבון' ,ואז היה רבינו ה'ישועות (הרה"ח ר' ישראל האס ,שיכון וויזשניץ קיימישא). הישיבה בוויזניצא, מרדכי מלעלוב זי"ע סיפר לו (כ"ו באייר תשמ"ג)' :קיבלתי קלטת שר רבינו עם התיבות
משה' מזמר את החרוז 'שבחין' ,הרה"צ רבי משה ארנסטר זצ"ל שיתכבד וישוב שהקליטו את הרבי מויזניץ [רבינו ה'אמרי חיים'] בשירת 'קה את הניגון הנודע:
יודע מחשבות לב לביתו .ידידי הבחור רבון' [היה זה כשרבינו לא ערך את השולה"ט בליל ש"ק ושר 'ברודער זיסער וואזשע
את הקטע 'רברבין' ,וכן הלאה ,וכשהגיע הרה"צ רבי נפתלי חיים רבינו ה'אמרי חיים' לא שר 'קה ריבון עלם' בכל שבת בקביעות.
אדלר זצ"ל לשבות בצל רבינו ,התכבד גם הוא בשירת קטע, הוריו ומוריו הפצרות 'קה ריבון' בס"ג אחר צאת השבת] אני כבר שמעתי זאת פעמים שלאפסט-דו? איינס,
ולפעמים כאשר לא שר בליל שב"ק ,שוררו בסעודה שלישית. צוויי ,דריי ,פיהר...
לפעמים גם כיבד רבינו את נכדיו ,כמו מרן אדמו"ר שליט"א, ובקשות הירבו על אין ספור ,וככל שאני שומע יותר ,אינני יכול להשביע את עצמי".
רבינו סיפר שגם אביו הסב"ק לא שר 'קה ריבון' בכל שבת (ב"פ) ,ס'איז געקומען
בני הרה"ק ה'תורת מרדכי' זי"ע ,ובני חתני דבי נשיאה הרה"צ רב ינו בהפצר ות בשב"ק פר' שמיני תשמ"א שבת רבינו ה'ישועות משה'
(הרה"ח ר' קלמן שטעקל ז"ל) .הגה"צ רבי יהושע דייטש זצ"ל דער צייט קה ריבון
מוהרנ"ח והרה"צ מוהר"מ ארנסטר זצ"ל. להשאירו על כנו בירושת"ו .בעש"ק ,בבוא רבינו זי"ע לבקר אצל הרה"ק מלעלוב
אבד"ק קטמון סיפר ,שפעם כשהשתתף בשולה"ט אצל הסב"ק, עלם צו זינגען ,איינס,
הרבנית הצדקנית מרת מרגלית ע"ה א"ח רבינו ה'אמרי בישיבה ,אולם רבינו בביתו ,שח הרבי מלעלוב" :אילו ידעתי את גודל מתיקות הזמר
השתוקק מאוד לשמוע את הזמר ,אולם לאכזבתו באותה שבת 'קה ריבון' כשהוא מושר ע"י הרבי מויזניץ ,בעודו בחייו ,הייתי צוויי ,דריי ,פיהר...
חיים' ,היתה עד אחרית ימיה מגיעה להשתתף בלילות שבת סירב בכל תוקף.
לא זימרו הס"ק .כשהס"ק עמד בחוץ לאחר השולה"ט ,הבחין הולך אליו ל'טיש' לשמעו מפיו!" (ב"פ) .נישט געזינגען
בשולחנות בנה רביה"ק ה'ישועות משה' זי"ע ,כשהיא יושבת אבי הבחור שהיה
ברב מקטמון ותפס מחשבתו ,ושר על ידו את כל הזמר( ...הרה"ג בבוא כ"ק אדמו"ר מלעלוב שליט"א לנחם את מרן רבינו קה ריבון עלם נאר
בחדר הסמוך .במיוחד ציפתה לשמוע מרבינו זי"ע את ה'קה מנגידי וחשובי הקהל
ר' פרץ טוביה שטיינמץ). שליט"א בפטירת אחותו הרבנית מסקווירא ע"ה בשנת תשפ"ד, געשלאפן ,וואזשע
בווילחוביץ ,עלה אל
ריבון' ,ולפעמים כשהתאחרה להגיע ,היה רבינו ממתין לה [ויש ידוע הסיפור על גבאי הצדקה החסיד המופלא ר' משה
רב העיירה רביה"ק סיפר שפעם החל זקנו הרה"ק מלעלוב לזמר בסעודה שלישית טוסטי אויף דער
ששרו בינתיים כמה ניגונים] עד שהגיעה ואז שר רבינו 'קה שוסטר זצ"ל מבני ברק ,מחסידי בעלזא ,שהתגורר לפני השואה
ה'אמרי חיים' זי"ע, 'קה רבון' בנוסח ויזניץ ,ואמר 'מיר האבן זיך פארבענקט צו וועלט ,און וואזשע
ריבון' .לפעמים כשכבר ביקשה לשוב לביתה ,היה רבינו מקדים בסטאניסלוב ,שם התגורר גם הרה"ק ר' חיים מאטיניא זי"ע רבי חיים מאיר'ל' [התגעגענו אל רבי חיים מאיר'ל]''( ...פונעם וועסטי ענטפערן אויף
והטיח דברים קשים
את שירת 'קה ריבון' שלא לפי הסדר ,כדי שתוכל לשמוע בטרם ור' משה השתתף לפרקים בשולחנו ,גם כשמרן הס"ק ה'אהבת רבי'נס הויף' קעז). די אמת'דיגע וועלט"...
בסערת נפש בגנות
לכתה ['הליכות הישועות משה']. ישראל זי"ע ביקר שם השתדל ר' משה להסתופף בצילו ,ובמיוחד (הניגון היה מפורסם
אחיו ה'דמשק אליעזר',
וירא תשפ"ז • קשר איתן 13 12קשר איתן • וירא תשפ"ז
| שלמה קליין -חיים מאיר אוביץ |
בתחומי ארץ ישראל .בנוסף להידרדרות המצב מלחמת סיני ,הידועה גם בשם 'מבצע קדש'
אש בסיני
ִִאם ָ�ָּתקּוּ ם ָָע ַַלי ִִמ ְְל ָָח ָָמה
בעיקר באזורי הגבול ,היה גם חשש כבד מפני הייתה מלחמה קצרה שהתחוללה בתחילת
התחדשות המלחמה עם מדינות ערביות שלא החורף של שנת תשי"ז ,בין הימים כ"ד בחשון
השלימו מעולם עם תבוסתן במלחמת תש"ח.
כיון שמצרים עסקה בהתחמשות ורכישת
עד ראש חודש כסלו .זה מול זה נלחמו צבאות
ארץ ישראל בריטניה וצרפת יחד ,מול צבא
ְְּב� ֹזֹאת ֲֲאִנִי בֹוֹ ֵֵט ַַח
נשק חדיש בהשראת ברית המועצות ,הבינו כי מצרים .במהלך המלחמה פלשו חיילים אל חצי
פניהם למלחמה .צרפת הסיתה לצאת למלחמה האי 'סיני' וכבשו את השטח ,למעט רצועה
נגד מצרים ,וכך היתה המלחמה בלתי נמנעת צרה לאורך 'תעלת סואץ'.
בשל פעילות ה'פדאיון' שהלכה והתגברה. המטרה ליציאה למלחמה היתה להפסיק
מטרות המערכה היו ,השמדת בסיסי את שפיכות הדמים על ידי מחבלים שהיו
ה'פדאיון' ברצועת עזה ועל גבול סיני .מניעת מסתננים מרצועת עזה וירדן אל גבולות
התקפה מצרית ,לפחות בטווח הקצר ,על ידי הארץ ,ורצחו ופצעו מאות איש .בשמונת
'במצב כזה אינני עוזב את השיכון ואת החסידים' • רבינו
הריסת המערך הלוגיסטי המצרי ושדות התעופה השנים שמאז סיום המלחמה בשנת תש"ט
בסיני .ובהמשך פתיחת 'מפרץ אילת' לשיט .כן ('העצמאות') ועד היציאה ל'מבצע סיני' ,נרצחו
היו שורה של מטרות מדיניות ,הפלת משטרו רח"ל כאלף ושלוש מאות איש. ה'אמרי חיים' שירטט על המפה כיצד לפרוץ דרכים
ולנצח במערכה • רבינו שורר 'עד שאני אהיה רועהו,
של גמאל עבד אל נאצר ,השגת הסכם שלום עם בשנת תשט"ו הפעילו המצרים חוליות
מצרים ובהמשך פתיחת תעלת סואץ לשייט. 'פדאיון' לשם ביצוע מעשי רצח וחבלה
בל יחסר מצאנהו' ולא נעדר איש מאנ"ש שגויסו לשרת
בקרבות המסוכנים • שבעים שנה לימי 'מלחמת סיני
– מבצע קדש' בארץ הקודש ,בצל רבוה"ק זי"ע ,חשון
תשי"ז -תשפ"ז
"המצב אצלנו לא כ"כ בסדר ,אנחנו נמצאים כאן במצב מלחמה ההפגזות שנשמעו בשיכון
וצריכים רחמים רבים מהשי"ת .צריכים ישועה ברוחניות בראשית שנת תשי"ז ,מספר ימים לפני המלחמה ,החלו
וגשמיות ...כ"ק אדמו"ר שליט"א מויזניץ הורה בתחילת ראשי הצבא בארצנו בגיוס מילואים גדול ,האווירה בקרב
השבוע לכל האורחים הנמצאים כאן שיחזרו לארצם ,אבל תושבי הארץ החלה להיות קודרת ומתוחה.
הבחורים החליטו להישאר כאן" [תשוח"ח להר"ר יהושע המצב המתוח ששרר בכל רחבי ארה"ק ,וביותר בין
גרוס ,לונדון]. תושבי הערים הסמוכות לגבול ,השפיע גם על תושבי מרכז
יש לצין את עצרות התפילה שערך הצדיק החסיד ר' הארץ ובתוכם דיירי השיכון בקרית מלך רב במחיצת רבינו
מענדיל גפנר ז"צ"ל באותם ימים בעיה"ק ירושלים ,יהודים הק' בעל 'אמרי חיים' זי"ע.
רבים צבאו על דלתות ה'שטיבלאך' להשתתף בהתקפה נצטט מתוך מכתב שכתב בימים ההם הרה"ח ר' אפרים
נגד אויבי ישראל ,ורבי מנדל שילבם בקבוצות של עשרה פישל שטיין שיחי' אל ידידו מאז הרה"ח ר' חיים משה
איש לכל משמר ומשמר .גם תינוקות של בית רבן יצאו פלדמן ז"ל ,שכבר התגורר בלונדון [מאז נשואיו בחודש
מ'חדרם' להשתתף במערכה ,כשרבי מנדל עומד עליהם בזעקו: אדר תשט"ז]" :בוודאי שמעת מה שקרה פה אור ליום
'קינדערלאך! שרייט געוואלד' ...וצאן הקדשים הומים ועונים חמישי ,ד' לך לך ,ה' חשון ,בכפר הנקרא קלקיליה ששמו
לעומתו בקול מרטיט לבבות' :געוואלד ,טאטע! געוואלד'... מעיד עליו ,שבלילה -מצאת הכוכבים עד עלות השחר -
פסוק בפסוק הקריא רבי מנדל לפניהם מזמורי תהלים, נלחמו עם המחבלים ,הקולות והברקים נשמעו עד לשיכון
כשקולם המתייפח של ילדי ירושלים הרכים נשמע למרחוק, ויזניץ ,מבנין הישיבה היה אפשר לראות את האש הגדולה
קורע לבבות-אבן ובוקע שבעה רקיעים. שנראה ממרחק כשלושים קילומטר ,בלי הפסקה של רגע
את ימי התפילה ליוו דבריו המעודדים של הגרי"ז מבריסק בלי גוזמא נמשכו ההפגזות והקולות ,עד כדי שכל בנין
זצ"ל ,שהרגיע את הפונים אליו באמרו" :כשר' מענדיל עורך הישיבה נזדעזע ,החלונות היו דא לדא נקשן כל אותו
ימי תפילה ,אינני מתיירא מפני האויב והגנרלים שלו"... הלילה .באמת היה זה קרב קשה יוצא מן הכלל ונשפך בו
הרבה דם יהודים ,ח"י במספר הי"ד".
אחוז שרעפי קודש בגנזי ר' חיים משה ז"ל נמצא מכתב נוסף מהימים ההם,
חסידים אמרו אז שעל פני רבינו ה'אמרי חיים' ניכר שכתב אליו הרה"ח ר' מרדכי גליק ז"ל מתושבי קרייתנו:
שינוי כלשהו בהנהגה ,כי לפני אמירת דברי התורה בשולחן
הטנקים בעזה בימי מלחמת סיני
תהלים ותפילות רבים
רבינו הורה להרבות באמירת פרקי תהלים
אישרתם את
ולעורר רחמים לישועה ולהצלחה .מסופר
שבאחד הימים כשרבינו אמר פרקי תהלים עם
הציבור בבית המדרש ,ביקש מהרה"ח ר' יעקב
השתתפותכם בכינוס?
שמרלר הי"ו שהיה אז בחור מתלמידי הישיבה,
לבוא לעמוד על ידו בשעת התפילה ,לפנים מן
הגדר ,באמרו שהיות והוא נין ונכד לסניגורן של
ישראל הרה"ק מבארדיטשוב ,על כן תעורר זכותו
שיעלו התפילות ויתקבלו לרחמים ולרצון [מפי
אם לא ,מהרו והתקשרו עכשיו למוקד הרה"ח ר' שמעון צבי ברמינקה].
אחד התלמידים ב'מוסד הילדים' בימים
03:6285819
ההם ,היה יהודי ישיש כיום בשם ברוך גרינר
[כיום תושב בת ים] .לאחרונה סיפר כמשיח לפי
תומו שבתקופת המלחמה בשבת אחר התפילה,
אמר רבינו כי היות ויש מבני ישראל הנלחמים
שור הגעה שלוחה 3לאי
בגבולות ,יתכנסו בבית המדרש בשבת אחר
הצהריים לאמירת פרקי תהילים ,וכך הוי [כך
שמענו גם מפי הרה"ח ר' יהושע כהן].
תלמידי ישיבתנו הק' בשנת תשי"ז
בל יחסר מצאנהו
רבינו ה'אמרי חיים' שהתכונן כבר תקופה ארוכה לצאת לבקר
הטהור ,היה יושב ומתעמק זמן ניכר כשהוא אחוז שרעפים,
במדינות ברית המועצות של רוסיא ,במסגרת משלחת רבנים מטעם
כהכנה לאמירת ה'תורה' .כך היה כבר בעריכת השולחן ביום
אגודת ישראל [כפי שכבר נכתב בהרחבה לאחרונה] ,נאלץ לגנוז את
הושענא רבה תשי"ז ,בטרם נודע על פרוץ המלחמה ,רבינו
הרעיון ,כי כתוצאה מהמלחמה ניתקה רוסיה את קשריה עם הממשלה
לתשומת לבכם
שקע בשרעפי קודש לזמן ממושך מאוד ,ורק אחר כך פתח
בארה"ק והנסיעה לא היתה יכולה לצאת לפועל.
באמירת ה'תורה' [הרה"ח ר' יודא פדר ז"ל].
הכינוס מיועד
למעשה היה רבינו מוכן ומזומן מתחילת ימי החורף לנסוע לימי
כך מסופר שבאותם הימים התעמק רבינו רבות באותם
מנוחה בטבריה ,כדרכו באותם שנים ,אף החבילות כבר היו ארוזות,
פתקאות מופלאות שהיו לו ,שלא עמד איש על סודם עד
לשני ההורים
אלא שהרה"ח ר' יהושע ורטהיימר ז"ל ששירת כקצין בצבא ,הגיע
היום הזה ,במיוחד בשעה שנכנסו לפניו חסידים ותלמידים
אל רבינו וסיפר על מבצע צבאי בסיני העומד לפרוץ בימים הקרובים.
עם קוויטלעך להיפקד בדבר ישועה ורחמים.
חתונה פלאן ויזניץ
מבית עזרת נישואין
עיניים צופיות למרחוק
להצעה ,אבל משגברו מאוד הלחצים והבטיחו לו משכורת סיפר הרה"ח ר' אורי טייטלבוים ז"ל ,שהיה נוכח
חודשית מכובדת ,החליט להציע את הדבר לפני רבינו כשרבינו עמד עם הגה"ח ר' מאיר מגיד והרה"ח ר' יהושע
ה'אמרי חיים' .בבואו בקודש פנימה היה בטוח שרבינו ורטהיימר ז"ל ,ושוחחו אודות מצב המלחמה .רבינו עיין
יצווה עליו לסרב ,אך מה מאד הופתע שרבינו הורה לו במפה שהציג ר' יהושע ,וסימן להם כי אפשר לפרוץ מדרך
להסכים להמשיך לשרת בצבא למשך חצי שנה נוספת. זו ,לכתר את האויב מדרך זו ,וכך ללחום ולנצח במערכה.
חתונה פלאן ויזניץ כעבור חודשיים פרצה המלחמה ,ואז הבין האברך למעשה התברר אח"כ ,שאכן כפי שאמר רבינו וסימן
את עיניו הצופיות של הרבי ,כי גם אם היה משתחרר על המפה כך בדיוק הלכו הלוחמים וניצחו...
היה נאלץ לשוב לעבוד בתקופת המלחמה חינם אין כסף, מעשה פלא מסופר על אחד מאנ"ש שהיה מגויס לצבא,
ועתה לפחות הרוויח משכורת הגונה לכל אורך התקופה ושירת בתפקיד אחראי ביותר .כשהגיעה שעתו לסיים את
['מאיר החיים' ח"ה]. שירותו ,לחצו עליו שיחתום על שירות קבע .האברך סירב
יום שלישי ,כ"ג חשוון
חתונה פלאן ויזניץ
מבית עזרת נישואין אולם 'דיצה וחדווה' בבית ויזניץ 16קשר איתן • וירא תשפ"ז
בס"ד
יע+לזו
ח+סידי+ם רבינו ביטל את נסיעתו ,באמרו כי אינו עוזב
את השיכון ואת החסידים במצב כזה [מפי
בכבו+ד הרה"ח ר' מנחם אליעזר מוזס].
יצוין שערב המלחמה ר' יהושע ישב
במטה הכללי של הצבא -המטכ"ל ,ובעוד
שהקצינים ישבו עם תוכניות המלחמה ,קם
הוא ונסע מירונה להתפלל .כשתמה עליו
הרמטכ"ל להיכן נעלם ,הופתע כשר' יהושע
סיפר לו כי נסע להתפלל במירון .ר' יהושע
דבוק היה בהאי אתרא קדישא ,ואף היה שר
לחן שחיבר באידיש" :בעזרת השומר ,יעדן
ל"ג בעומר ,וועלן מיר פארן קיין מירון .מיר
וועלן דארטן קומען ,צום הייליגען ר' שמעון,
צום הייליגן רבי שמעון בר יוחאי .מיר וועלן
מיר נישט אפטרעטן ,ביז מיר וועלן זיך אויס
בעטן ,שזכותו יגן עלינו ועל כל ישראל .ביי
די ציון פון בר יוחאי ,וועלן מיר זיך אויס
ציען ,און מיר וועלן שרייען מיט א געשריי,
ר' שמעון זאל זיך פאר אונז מיען...
בעריכת השולה"ט בשב"ק פר' וירא,
הורה רבינו לזמר את הזמר 'שירנאק רינאק'
קריאה אל הרה"ח ר' חיים מאיר פוקס ז"ל מעסקני אנ"ש בלונדון ,לעריכת מגבית חירום לנוכח המצב מהרה"ק מקאליב זי"ע ,וכששרו את התיבות
'עד שאני אהיה רועהו ,בל יחסר מצאנהו'...
הצביע רבינו על עצמו .אכן בס"ד לא נעדר
זיין קיין שום נפש אחת ,מיר דארפן די אלע בחורים און יונגעלייט, איש מציבור אנ"ש שהיו מגויסים אל שדה
מיר האבן שוין גענוג קרבנות געגעבן ,עס איז שוין גענוג געוועהן. המלחמה ,מהם גם שנלחמו במקומות מסוכנים בחזית
דעריבער דארפן מיר זיך נעמען צו תשובה-טוהן ,און אויפוואקסן הקרבות.
א דור ,א נייע דור וואס ווייסן אז עס איז דא א גאט אין הימל ,דאס
איז די ערשטע זאך ,מ'זאל וויסן א קלארע וויסנשאפט ,אז דער גאט קול קורא לתשובה
אין הימל און אין די גאנצע וועלט ער פירט די גאנצע וועלט און אן בסעודה שלישית בשב"ק פר' חיי שרה עורר רבינו את
איהם ווערט גארנישט געטוהן" [אנו נזקקים לישועה גדולה ומיוחדת
שהבוכ"ע ירחם עלינו ,כי אנו איננו מסכימים ולא מאשרים בשום
אופן שבעולם להפקיר שום נפש אחת ,אנו זקוקים לכל האברכים
והבחורים ,כבר הקרבנו די ומספיק קרבנות ,כבר היה די עד כה .לכן
באותם הימים התעמק רבינו רבות באותם
אנו צריכים לקחת עצמנו לדרכי תשובה ולגדל דור ,דור חדש היודע
פתקאות מופלאות שהיו לו ,שלא עמד איש
שיש מנהיג בשמים ,זה הוא הדבר הראשון ,שיידעו ברור שהשי"ת
בשמים ובכל העולם מנהיג הכל ובלעדיו לא נעשה מאומה .נרשם על סודם עד היום הזה ,במיוחד בשעה
בשעתו מילה במילה על ידי הרה"ח ר' אפרים פישל שטיין הי"ו]. שנכנסו לפניו חסידים ותלמידים עם
באחד הימים ההם באו בקודש פנימה האחים לבית לאו ,בנש"ק ר' קוויטלעך להיפקד בדבר ישועה ורחמים
יהושע [שיקו] ז"ל ואחיו ר' נפתלי ז"ל ויבלחט"א הג"ר ישראל מאיר
שליט"א ,לקבל ברכת הקודש לנשואי ר' נפתלי .רבינו האריך עימם
בנועם שיח ,אחר התייחס למצב המלחמה וההוראה שהיתה אז על
האפלה ברחבי ארה"ק ,ואמר בצחות" :מה דעתכם על המופת שלי?... הציבור לתשובה ותיקון המעשים ,במיוחד בעניני צניעות
בליל שבת שבתו כל תושבי תל אביב ממלאכה ...ברחוב דיזנגוף היה וקדושה .אחר הפטיר ברוב רגש:
חושך!"[ ...מפי הרה"ג ר' משה חיים לאו]. "לכן עכשיו לעת כזאת ,ווען מיר דארפן א בעזונדער-
אויסנאם-גרויסע ישועה ,דאס דער בורא כל עולמים זאל
ַַא ָָּתה ֵּוֵב ְ
יְת ָך ָָׁשלֹום רחמנות האבן אויף אונז .ווייל מיר זענען נישט מסכים
משפרצה המלחמה ונשמעה האזעקות ,ביקשו מאת רבינו למהר און מיר באשטייען נישט בשום אופן שבעולם מפקיר צו
18קשר איתן • וירא תשפ"ז
להיכנס אל המקלט כפי ההוראות ,אך הרבי לא הזדרז מאד
והתעכב מעט ,כשאינו מביע כל סימן של פחד .פעם כאשר
נשמעה אזעקה ,ניגש רביה"ק ה'ישועות משה' זי"ע והעיר
שצריך להיכנס אל המקלט .פתח רבינו וסיפר ,שאצל זקנו
בעל 'אמרי נועם' זי"ע קרה פעם שהגיע לקראתו כלב,
וה'אמרי נועם' החל לפחד ,כי ידוע שבדז'יקוב היו תמיד
חששות ופחדים .העיז אחד המקורבים ושאל" :ילמדנו
רבינו ,הרי ישנם הרבה רביים ומנהיגי עדות שאינם כל כך
צדיקים ,והם אינם מגלים שום סימנים של פחד ומורא,
ומה טעם שבדזיקוב אין הדבר כן?"
נענה ה'אמרי נועם' בענוותנותו" :משל למה הדבר דומה,
רביה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע קורא קוויטל במרפסת ביתו נאוה קודש בימים ההם תרומה לביהמ"ד ולת"ת ,כסלו תשי"ז למוכס העובר בבתים לגבות מס ומכס ,אלה שכבר שילמו
הכל ,יושבים בבית שלווים ושקטים בלי פחד ,כי יודעים
מלמדי ומחנכי הת"ת ומוסד הילדים בשיכון ,תשי"ז ברור שאין על מה לתבוע אותם מאומה ,לא כן אלו שאינם
ברורים בעצמם אם כבר שילמו הכל ,הם חוששים מביקור
בזמן האחרון פגע קשה מאד במצבינו הכללי והכלכלי ,התקופה אזא מצב וויא מיר גיפינין זיך איצט ,מ'האט צו קיינעם נישט המוכס .כן הדבר בענין זה -ענה ה'אמרי נועם' -הצדיקים
הנוכחית הביאה אתה מצב שממש נסגרו כל שערי פעולותינו כאן צו רעדין וועגין געלד ,וויא איהר קענט אליין פארשטיין, כ"ק אדמו"ר מסקווירא שליט"א ,ששמע מאמו הרבנית הצדקנית
ע"ה כי בימי המלחמה כאשר נשמעו האזעקות והיה צורך למהר שאינם חוששים ,כבר השלימו עצמם בכל העניינים ומה
בארץ .נסגרו כל השערים של הפעולות לטובת הישיבה שנעשו עד ס'קומט אויס חלילה מ'זאל פארשפארין דיא ישיבה מיט דיא להם לחשוש ולפחד ,לא כן אני ,היודע צדיק נפש בהמתו
כה במדינתנו ,ומצד שני לוחצים עלינו מאד החובות מכל הצדדים, ת"ת ח"ו .א גיוואלד מענשין איינגיריקט ,און דיא איבריגע להיכנס אל המקלטים ,היה רבינו שולח את נכדתו הילדה הרבנית
מסקווירא ע"ה ,שטרם כל תיגש לביתה של אשה אלמנה שהתגוררה כמה חיסרתי ולא השלמתי עדיין הכל כתיקונו ,הריני חושש
פשוט שאין לתאר המצב בה נמצאת כעת ישיבתנו ,לא נגזים אם אויך דערדריקט פין מצב המלחמה ,ע"כ בעט'יך אייך למען ומפחד מכל אשר בא לפני".
נאמר שממש סכנת התמוטטות נשקפה ח"ו לכל עבודתנו הרמה קיום הישיבה והת"ת והמוסד אז דעם טאטע'ס שליט"א בסמיכות ,והיתה מטופלת בילדים קטנים ,כדי לעזור לה להסתדר
במהירות ולהיכנס עימם אל המקלט ,וכך עשתה הרבנית בכל פעם הפטיר רבינו ואמר" :איך האב פאר וואס מורא צו
שהשקענו בעז"ה .קשה כח הסבל .מחובתנו לפנות לכל ידידנו ואנ"ש בקשה ממלא צו זיין מיט התחייבות ,און דעמאלס דארף האבין ,אין איך האב נישט מורא" [מפי הרה"ח ר' זאב צבי
בכל מקומות שהם בקריאת הצלה ,שיעמדו לעזרתנו ויושיטו לנו מיר אויך האבין גרויסע נסים דאס קענין דערהאלטין ,אין שנשמעה אזעקה ['בחצר הקודש'].
[וועלוועל] שטרן ז"ל].
שכם בעבודתנו הקשה. דער צייט וויא מיר גיפינין זיך ,מיר ווארטין יעדע רגע אויף באותו ענין מספר הרה"צ ר' חיים מאיר טווערסקי בן
"אנו מבקשים מכם ומציעים לערוך מגבית חרום מיוחדת לטובת א ישועה מן השמים' ,חסדי ה' כי לא תמנו' [את מצבנו המצב הקשה בישיבה
ישיבתנו הק' בהקדם האפשרי ,שנוכל להיחלץ מן המיצר .אולי רצוי כעת הנכם יודעים מסתמא בדיוק ,עת מלחמה היא ,זימנו בד בבד עם המאמץ לשמור על התמדת
לנצל את ימי החנוכה הבעל"ט למגבית זו. לצבא אנשים רבים מאד ,המצב דחוק ,מצפים לישועת ה', התלמידים ,דאג רבינו ה'ישועות משה' למצב
"נא תטכסו עצה איך ובאיזה אופנים שהמגבית הזו יוכתר בהצלחה התפללו אתם עלינו שהשי"ת ירחם עלינו בקרוב ויוציאנו הישיבה והמוסדות .בעקבות המצב התמעטו
יוצאת מן הכלל ,אין ספק אצלנו שתבינו גודל השעה ונחיצות הדבר מאפלה לאורה .אחי היקר ,ידידינו יוסף שטיינמץ נ"י כתב כי הכנסות התורמים מארה"ק ,גם עובדי משרד
מה שמסר ר' אברהם ניסן נ"י בשם כ"ק אאמו"ר שליט"א, הישיבה התקשו לפעול ולהפעיל לביסוס
הוא אינו יכול איפוא לקבל על עצמו עם אחריות ,רק הישיבה ,במיוחד כשבראשית חדשי החורף
ישתדל בזה .חישבו שוב בענין הישיבה ,שבמצב בו אנו התקיימה המגבית השנתית של שלוחי המוסדות
נמצאים כעת ,אין אף אחד שניתן לדבר עמו בענין כסף, בארצות הברית וברחבי אירופא.
אחד התלמידים ב'מוסד הילדים' בימים ההם סיפר רבינו כתב אז מכתב נרגש לאחיו הרה"ק
כפי שאתם יכולים להבין מעצמכם ,ונמצא חלילה שיסגרו
לאחרונה כמשיח לפי תומו שבתקופת המלחמה את הישיבה ואת הת"ת ח"ו .המון אנשים גויסו ,וגם השאר ה'תורת מרדכי' זצ"ל לאמר" :אונזער מצב
בשבת אחר התפילה ,אמר רבינו כי היות ויש דחוקים ממצב המלחמה ,על כן הנני מבקש אתכם למען אצינד ווייסט איהר מסתמא פינקטליך ,ס'איז
מבני ישראל הנלחמים בגבולות ,יתכנסו בבית קיום הישיבה והת"ת והמוסד ,למלא את בקשת אאמו"ר מלחמה ,מ'האט אנגעריפין אין מיליטער א
שליט"א בהתחייבות ,וגם אז אנו זקוקים לנסים גדולים וועלט מיט מענטשין ,די לאגע איז גישפאנט,
המדרש בשבת אחה"צ לאמירת פרקי תהילים מ'ווארט אויף ישועת ה' ,זייט'ס איהר מתפלל
שנוכל להחזיק מעמד בתקופה בה אנו נמצאים .אנו מצפים
כל רגע לישועה מן השמים ,חסדי ה' כי לא תמנו]. אויף אונז שהשי"ת ירחם עלינו בקרב ויוציאנו
לנוכח המלחמה יצאו בהנהלת הישיבה בפעולות שונות מאפלה לאורה.
להגביר את ההכנסות וכדי לקיים בסיס לישיבה ומוסדותיה. "ברידער טייערער ,ידידינו יוסף שטיינמץ
ותעשו את הכל ותקדישו מכוחכם ומזמנכם ותשתדלו בכל האמצעים מטעם הנהלת הישיבה יצאו מכתבים בהולים לכל נ"י האט גישריבין אז דאס וואס אברהם ניסן
לכך. עסקני הישיבה בתפוצות ישראל ,בארה"ב ובאנטווערפן, [ניימן] נ"י האט איבער גיגעבין אין נאמין פון
מיותר לציין שהקריאה הנרגשת עוררה את הלבבות והעסקנים בלונדון ,בווינה ,בציריך ובלוגאנו ,בקריאת הצלה לעמוד כ"ק אאמו"ר שליט"א ,קען ער נישט נעהמין
בתפוצות ישראל השתדלו והתאמצו כמיטב יכלתם והביאו נדבות לימין הישיבה בשעתה הקשה .המכתבים היו הפעם בסגנון מיט אחריות ,נאר ער וועט זיך משתדל זיין.
נכבדות שסייעו לייצב את המצב עד יעבור זעם. יוצא מן הכלל ,ביניהם אנו קוראים" :המצב הכללי בארה"ק טראכט'ס איבער דאס ענין פין דער ישיבה ,אין
והנה אחד ממכתבי התודה :ב"ה ,בני ברק שכון ויזניץ ,יום ו' קריאת הנהלת הישיבה אל עסקני אנ"ש בלוגאנו לעריכת מגבית חירום
וירא תשפ"ז • קשר איתן 21 20קשר איתן • וירא תשפ"ז
שמע
בס"ד
הכל למען הבחורים
בלי שיעברו נקיון כראוי. רבינו ה'ישועות משה' התאמץ בימים ההם ביתר שאת ועוז
רבינו ה'ישועות משה' מצא אז את התלמיד הב' וועלוועל לשמור את משמרת הקודש ,שתלמידיו בישיבה ימשיכו לשקוד
הולנדר שליט"א ,תפס בידו ואמר" :הבה נלך לבקר את על דלתות התורה חרף מצב המלחמה והאווירה המתוחה.
ישראל
החולים הנמצאים בחדרים בבנין הישיבה" ,כי היו בחורים באחד הימים בהגיע רבינו אל הישיבה ,פתח דלת חדר בפנימיה
שלא הרגישו בטוב והיו מרוכזים בשני חדרים בבנין הפנימיה. ומצא מספר בחורים מאזינים לחדשות המלחמה .רבינו לבש עוז
רבינו אמר לו" :הנך חושב שביקור חולים הוא רק כדי לבוא והוכיחם ,באמרו" :איך יש מקום בראשכם להתעניין בחדשות?
ולהתעניין בשלום החולה ,לא כן ,המצוה כוללת גם השתדלות והרי אנו עוסקים בסוגיא בפרק הזהב ,עלינו להשקיע את כל
להנעים את מצב רוחו של החולה ,לנקות ולאוורר את חדרו". הראש בענין זה ,להבין היטב את הסוגיא של תגרי לוד וכיצד
רבינו ביקש מר' וועלוועל להביא ספל מים ומגבות לניקיון תתעניינו בחדשות מהמלחמה( "...הרה"ג מרדכי גנוט בשם
החדרים ,והחל לעסוק בעצמו בהכנת הדברים לנקיון .ומפטיר תלמיד הישיבה הרה"ח ר' ישראל ליבוביץ ז"ל).
ר' וועלוועל בצחות" :ראיתי אז שרבינו בקי ורגיל בעבודה בעקבות המצב גויסו רבים מתושבי השיכון ,מהם רבים
זו ,כנראה שגם בבית היה עוזר ומסייע בשעת הצורך ...אך שעבדו בבנייני המוסדות ,במטבח ,בניקיון וכדומה .כיון שכך
עצרתי בעדו ואמרתי שאת זאת אעשה אני". היו בניני המוסדות ,חדרי הישיבה והת"ת ,מוזנחים זמן רב,
טבת תשי"ז .החוה"ש וכט"ס לכבוד ידי"נ היקר הרה"ח
אנ"ש לונדון
המפ' רודף צדקה וחסד מוה"ר אברהם אדלשטיין שו"ב
נ"י .אחדשה"ט באה"ר.
מתוך עונג רב שמעתי על הצלחת המגבית במונטרעאל
לטובת ישיבתינו בארה"ק ובארה"ב ,כי לרגלי המצב הכספי
הקשה בו נמצאת כעת ישיבה"ק במיוחד כעת עם המצב
נקהלים כאיש אחד במעמד
הכללי שנוצר כאן בארה"ק ד' ירחם ,זקוקים אנו מאד לקצת
שמֶך ָ
עדוד והתחזקות ,תקותינו חזקה להבוחר בתורה ית"ש
שי ׁ ְ
מקְדִ ּי ׁ ֵ
ַ
שבודאי לא יטוש אותנו ונזכה אי"ה להחלץ מן המיצר
להגדיל תורה ולהאדירה למען כבוד שמו ית'.
הנני בזה להביע לכב' את תודתי העמוקה עבור
השתדלותו ועבודתו המרובה להצלחת המגבית ,נאמן
הוא נותן התורה לשלם גמולו ,השוכן שמים יכונן מעשי
ידיו ויזכה לשנות חיים אושר ובריאות דשנים ורעננים,
בע"ה ביום ראשון פר' חיי שרה -כ"א בחשוון תשפ"ז "בכפר הנקרא קלקיליה ,נלחמו עם המחבלים .הקולות והברקים נשמעו עד לשיכון
ויזניץ" .צנחנים בפתח תחנת המשטרה הירדנית בקלקיליה (צילום :א .ו .הדוברות
שפע ברכה והצלחה ויזכה לרוות רב תענוג ונחת דקדושה
מיו"ח ולבשר אך טוב כה"י.
באולם THE VENUE 91-93 STamford Hill הצבאית)
כ"ד ידידו הדושה"ט באה"ר המצפה לישועת ה' ולרחמי
שמים חיים מאיר בהה"צ מוהר"י זצללה"ה.
וגבר ישראל ,בס"ד
המלחמה עצמה ארכה 8ימים בסה"כ וביום ר"ח כסלו פסקה הלחימה,
במהלכה ,בס"ד גלויה ,השתלטו כוחות הצבא על יעדים אסטרטגיים
וכבשו את רצועת עזה ,אל-עריש וחצי האי סיני ,תוך השמדת תשתיות
צבאיות רבות במצרים .למרבה הכאב ,נהרגו בה כ 180-לוחמים ונפצעו
רבינו התייחס להוראה שהיתה
כ.800-
אז על האפלה ברחבי ארה"ק,
קּום וַעֲׂשֵה!
המלחמה הסתיימה בלחץ בינלאומי של מס' מדינות ובמהלך חדשי
החורף ותחילת הקיץ אף נאלצו לסגת מחלק מהשטחים שנכבשו. ואמר בצחות' :מה דעתכם על
האברכים שגוייסו למלחמה שבו אט אט לביתם בשלום ושלוה ותשקוט המופת שלי? ...בליל שבת שבתו
הארץ .בעקבות כך חזרו בהנהלת הישיבה לפעול כמקדם לחיזוק וביסוס כל תושבי תל אביב ממלאכה...
כלכלת קופת המוסדות ,כשהציבור נענה בעין יפה בתמיכות הגונות כדי ברחוב דיזנגוף היה חושך!'...
להחזיר את הענינים למסלול הרגיל ,ומכאן ואילך המשיכו בהרחבת
גבולי הקדושה.
22קשר איתן • וירא תשפ"ז
בס"ד
בס"ד
וְאנ ְַ_פ ּ ָהָא
נה ְִירִין
בנ ְִּ_ה ִירו ּ
עִלָּאָה
אבירי לב!
נקדמכם בברכה בפנים מאירות:
מארה"ק – נתב"ג :ביום רביעי הבעל"ט ,החל מהשעה .15:30
מלונדון – :Lutonביום רביעי הבעל"ט ,החל מהשעה .17:00
אורחים משאר רחבי תבל :בתיאום עם הגבאים המקומיים.
"+הביטו א<ל צור חוצבתם" | יוסף נתן שאול וסרמן • יוסף ירמיהו יאלאס נ.י| .
עם תחילת פרסום סדרת פרקי היוחסין
נדרשים אנו להביא בקצרה את התייחסות תורתנו הק'
וחז"ל בעניין הידיעה והבקיאות בסדר היוחסין.
גאב"ד פרשבורג בעל 'שבט סופר' (אהל לכך .תא חזי מה שכתב הגה"ק ר' הנה הדברים מפורשים במדרש אשא עיני אל ההרים
חנה סו"ס חשב סופר עה"ת תשס"ז) וז"ל: שעפטיל הורוויץ זצ"ל בנו של השל"ה רבה (נשא י"ב) על הכתוב 'רפידתו בפרשיות אלו ,עת עוסקים אנו במעשי אבות האומה ,זוכים
"חושך שבטו שונא בנו (משלי יג ,כד) הק' בצוואתו הנודעת וז"ל" :בהיות כי זהב' זו התורה וכו' ולא נתנה הקב"ה אנו בס"ד לפתוח מדור חדש זה ,העוסק בחקר היוחסין של אבות
ע"ד הרמז אפ"ל ,כי ישנם אנשים ידוע החורבן השלישי שנעשה בימים ללמדה אלא למי שמשמר יחוסו. משפחות העדה ,בתוספת נופך הסטורי על עיירת מכורתם וסביבת
מיוחסים ,אשר מרוב ענווה אינם בשנת ת"ח לאלף השישי שהיה הרג רב והובאו דבריהם ביתר ביאור ב'אור חייהם .מדור זה יופיע בע"ה לפרקים ,אך בעקביות מתמדת.
מתפארים בייחוסם ,ואינם מדברים בעו"ה הרבים ממש היה דומה לחורבן החיים' הק' פרשת במדבר וזלה"ק: בסדרת מאמרים זו נשתדל בס"ד לבאר סדרי יוחסין כהלכתן,
מיוחסם אפילו עם בניהם .ובאמת, הראשון והשני וכו' והיה בעיתים הללו "עפ"י דבריהם ז"ל שאמרו (ילקוט תוך הבאת המקורות לידיעות אלו ,בתפלה לד' שלא תצא מכשלה
ידיעת היחוס מסייעת לעבודת השם, תערובת רב בעו"ה ומה שחכמי הדור במדבר א') שנתקנאו [אומות העולם] מתחת ידינו ונזכה לכוון אל האמת .אנ"ש וכלל הקוראים הנאמנים,
כי כל אחד ואחד צריך שיאמר מתי יגיעו יכלו לתקן עשו ,ומה שלא היה אפשר בישראל מה ראו להתקרב וכו' ,אמר מתבקשים לשגר לנו את הערותיהם והארותיהם המחכימות כדי
א שטיין
מעשי למעשה אבותיי ,וכשהוא מכיר היו נשארים בתערובת ,ויש לחוש פן להם הקב"ה הביאו לי ספר איקונין שנוכל להשיג את היעד והשליחות להגיע למקסימום שבידינו בחקר
גדולת אבותיו הוא מתאמץ בעבודתו, במשך השנים יעמדו אנשים ויטילו מום [ספרי יחוסיכם] שלכם ונמצא כל אחד האמת והעמדת הדברים על אמיתותם.
ולכן מן הטוב והישר שהאב היחסן בקדשים ,יאמר אחד לחבירו שהוא אינו יודע מאיזה משפחה הוא ,ע"כ. נקדים ונאמר ,כשנכנסים לסוד העניינים בבירור אבות המשפחה
פון
יספר לבנו את שלשלת יחוסו .וזהו מאותו זרע .....לכן הראוי שכל איש הרי כי יקפיד ד' על היחוס וישפל כל הקדומים ,נתקעים אנו בקושי משמעותי בפענוח זהותם ,מכיוון
שאמר 'חושך שבטו' כלומר שאינו ישראל וכו' יעשה סדר יוחסין לזרעו החסר ספר איקונין .לזה כשבא ד' שבאותם זמנים ומדובר עד שנת תקמ"ח ,עדיין לא היה נפוץ ומקובל
מגלה לו את היחוס משבט אבותיו ולזרע זרעו שיהי לאות ולמשמרת", לצוות לפקוד בני ישראל ,קדם לומר לאמץ שם משפחה קבוע לכל משפחה ,למעט משפחות מיוחסות
בארשא
'שונא בנו'" ,עכ"ל .הדברים מבהילים עכ"ל .ושם הוא ממשיך ומונה את 'שאו' לשון נשיאות ורוממות ,למצוא אחדות שכבר כונו בשם משפחה קבוע כמו 'מרגליות' 'הורוויץ' ועוד
ומדברים בעד עצמן. יחוס בנו אל הגה"ק ר' עקיבא מאובין לכל אחד ספר איקונין ,מה שאין כן יחידים .את כלל האנשים היו מזהים בשלל כינויים ,אחד כונה בשם
ולא למגנא חזינן כשנדברו יראי ד' ואל השל"ה הק' ואל הגה"ק ר' ישראל באומות העולם" .ובהמשך מוסיף אביו כדוגמת יענקל מיכל'ס ,ורעהו בשם אמו או חמותו כמו וועלוול
איש אל רעהו ,אבינו רוענו מרן רבינו מלובלין והם כולם ממיוחסי משפחה, ומבטא את חיבתן של ישראל בעניין שרה'ס ,ויש שמכונה על שם מקצועו 'בערל שניידער' ,ומשנהו על
שליט"א במפגשיו עם גדולי הדור ומסיים דבריו" :ולא כתבתי זה כדי זה בלשונו המתוק" :יודיע הכתוב כי שם סמיכות מושבו למקום מסוים כמו דוד בארדיטשובער המתגורר
מנהיגי העדה ,נושא היחוס עולה לא להתגאות הן אתה בני והן אתה בתי ,רק ביום [זה] עצמו נקהלו היהודים על או נולד בבארדיטשוב ,ועל זה הדרך .רק בשנת תקמ"ח חל באזור
פעם על שולחן מלכים ,וגם אצל שאר מטעם הנ"ל שתדעו מי אתם ומי אביכם הדבר ,והדבר יגיד שכל אחד היה לו מרמרוש עכ"פ שתחת הממשלה האוסטרו-הונגרית חובת אימוץ
רבותינו בארץ ובגולה הדברים ניכרים וכן תצוו אתם לבניכם ובניכם לבניהם יחוסו אצלו בלא טרח הראיה והעדיות, שמות משפחה ,ובעקבותיה החלו גם לרשום בשנים מאוחרות יותר
וידועים .הרי לנו עוצם גודל חשיבות עד עולם ,כי אין הקב"ה משרה שכינתו גם שבו ביום הוכרו היוחסין של כולן", את ספרי המטריקל שכללו רשימות לידה ,נשואים ופטירה של תושבי
ידיעת סדר היוחסין ,ומעתה נכון לנו אם לא ע"י מיוחסים שבישראל" ,ע"כ. עכלה"ק. האזור .ועל כן לא קל לאתר את זהות אבות המשפחה בין השמות
הפרטיים של התושבים.
חקר ראשי בית אבות
משפחת
לתת לב אל ענין זה ביותר. ומה מאוד מתקו דברי הגאון הק' אף רבותינו מאורי הדורות התייחסו
בפרקים הבאים נתמקד בעז"ה בעיירה בארשא ,שהייתה אחת
העיירות הגדולות במחוז מרמרוש והייתה 'ויז'ניצער שטעטל' במלא
עדיין רישום אזרחי מלידה ועד פטירה ,אך שרדו רשימות
משלמי מס ומפקדים של התושבים משנים מוקדמות .תחילה
פרק ראשון – משפחת שטיין
אחת המשפחות החשובות אשר איוותה למושב להם
מובן המילה ,מתחילת התייסדות הקהילה החסידית בקרבה ועד
עלות הכורת עליה בימי השואה הי"ד. שטיין
פנינו לבדוק ברשימת משלמי מס משנת תקמ"ח ,הראשונה
לאחר חלות חובת אימוץ כינוי משפחה כאמור לעיל ,שם
את העיירה בארשא והיתה ממייסדיה הם 'משפחת שטיין' מהעיר בארשא
מצאנו רשימה של בני המשפחה בשמות הבאים :א) דוד
המעטירה שרבים וטובים מתייחסים אל אבותיה – חלקם
עדיין ללא ידיעה כלל. שבמחוז
שטיין ב) יהודה שטיין ג) איזראעל שטיין ד) הירץ שטיין,
ובעיירה פעטריווא מצאנו את ה) לאזאר שטיין.
משפחת שטיין התיישבה בעיירה כבר בשנת תק"י,
וזאת כפי עדותו של ראש המשפחה ,המתועדת במפקד
מארמראש
מרשימה זו עדיין לא למדנו על ההרכב המשפחתי של תושבי העיירה בשנת תקל"א .בשנים אלו לא התקיימו
בית החיים בבארשא
רשימת תושבים משנת תקכ"ה ( )1765בו נרשמו שמות ר' אברהם יוסף (אדלר) ור' דאויד אברהם דהיינו ר' טוביה בן אברהם שטיין
וירא תשפ"ז • קשר איתן 27 26קשר איתן • וירא תשפ"ז
בס"ד
'ויותר יעקב לבדו אמר רבי אלעזר שנשתייר המונים שמות אלו :א) ר' טוביה ובלועזית
על פכין קטנים מכאן לצדיקים שחביב עליהם 'דוד' ב) בנו ר' אברהם ג) בנו ר' עזריאל
ממונם יותר מגופם'... ובלועזית' :איזראעל' .נמצאנו למדים
(חולין צא). מרשימה זו )1 :דוד שטיין של רשימת מס
שע''י קופת להחזיקם ולהחיותם
תקמ"ח הוא רק כינוי לועזי לשמו היהודי של
ר' טוביה שטיין )2 .ר' טוביה הנ"ל הוא אבי
המשפחה ובניו הם :ר' אברהם ור' עזריאל.
בשורה חדשה ומשמחת )3איזראעל שטיין של רשימת מס תקמ"ח
הוא כינוי לועזי של ר' עזריאל שטיין בנו של
מבית 'ברווח'! ר' טוביה )4 .נשארו בלתי פתירים שלושה
שמות :יהודה והירץ שמופיעים רק בשנת
תקמ"ח ,ואברהם שנכתב רק בשנת תקמ"ה,
יתכן אמנם שיהודה והירץ עדיין לא נישאו רשימת תושבים מהעיירה בארשא משנת תקמ''ה ()1785
מתוך שאיפה מתמדת להקל את העול מעל משפחות אנ"ש ולהביא בשנת תקמ"ה ,אך מה אירע לו לר' אברהם
לידיעת הציבור את הזכויות העומדות לרשותו ,שמח ארגון 'ברווח!' בין השנית תקמ"ה-תקמ"ח?. אנשים אלו הנושאים את שם משפחת שטיין ,פנינו איפה
תשובה לשאלה זו מצאנו בעיון במפקדים קדומים יותר שנערכו שלוש שנים אחורנית ובדקנו במפקד התושבים של שנת
לבשר על הרחבת פעילותו לתחום נוסף: בין השנים תקל"ז-תקל"ט ,שם נכתב שמו של ר' אברהם ביתר פירוט תקמ"ה שם נכתבו אמנם רק שמות פרטיים ,אך בשני שפות
מימוש הזכאות לסיוע בשכר דירה 'אברהם יהודה דוידוביץ' או 'אברהם יהודה דוד' כלומר אברהם יהודה בלועזית ובלשון הקודש .שם איתרנו את התא המשפחתי
מטעם משרד הבינוי והשיכון.
בארשא – 'ירושלים הקטנה'
לשם כך ולאחר מו"מ מתמשך נרקם שיתוף פעולה מיוחד עם חברה העיירה בארשא היתה מהעיירות הגדולות במחוז
מקצועית המתמחה בתחום ,במסגרתו יתאפשר למשפחות אנ"ש מרמורש והיוותה כור היתוך משמעותי לעדתנו הק' מימי
לקבל ליווי וייעוץ אישי בתהליך מימוש הזכאות ,בתנאים מיוחדים קדם ,תמיד היתה היא ידועה כ'וויז'ניצער שטעטל' כעדות
כ"ק אדמו"ר בעל 'תורת מרדכי' זיע"א ,ואפילו הרה"ק
שהושגו לטובת הציבור. ה'אמרי יוסף' זיע"א מספינקא שנמנה על תלמידי הרה"ק
מזידיטשויב זיע"א נסחף בכבשן האש הוויז'ניצאי כשהגיע
לגור בעיירה לאחר נשואיו עם בתו של אחד מתושבי בארשא
והפך לחסיד נלהב של רבינו ה'צמח צדיק' זיע"א .עד עלות
הכורת על יהודיה היתה העיירה רובה ככולה מורכבת
בארשא א ויז'ניצער שטעטל ()Pixi
מחסידי ויזניץ ,וגם לקראת סופה בשנות דמדומיה בין שני
היהדות בחבל ארץ מרמרוש ,בפקודת רבו הבעש"ט הק' מלחמות העולם היו שם בקושי מנין של חסידים מחצרות
לנציג אישי בחברה חייגו: שאמר לו בעת טיולו על הרי הקרפטים כשהוא מצביע על אחרים [בספר התיעודי 'בארשא ,א דארף מיט יודן' (ש .סבו),
053-5135800
שעות מענה בין השעות 14:00ל 16:00
עיירות מרמורש הנשקפים ממעלה ההר 'ראה נא גן נאה זו
לפניך ,בידך לעבדה ולשמרה ולהצית בה אש שלהבת קה'.
אם כי גם מלפנים גרו בה יהודים ,יחידים היו וגרו בה אך
מובאת עובדה מעניינת המעידה על יראתם ותמימותם של
תושבי העיירה ,כשהוא מציין שכל הנשים בלי יוצא מן הכלל
נהגו בשערות ראשן ע"פ דרך רבוה"ק ואף אלו שלא היו
ובין השעות 19:00ל 21:00 לתקופות קצרות ,הקהילה היהודית הקבועה נתייסדה ע"י מהמדקדקים על קלה כבחמורה לא ההינו לעבור על תקנה
חסידים ואנשי מעשה ההולכים בדרך הבעש"ט כאמור. קדושה זו ,אפילו קרוב לימי מלמת העולם השניה כשרוחות
נ.ב .השירות ניתן ע"י חברה חיצונית, ידועה היתה העיירה בלהט החסידי ובתלמידי חכמיה, השכלה והציונות כבר מצאו דריסת רגל גם בבארשא].
והמחיר הוא בלעדי לפונים דרך אגף 'ברווח!' ואף כונתה בפי תושבי האזור 'ירושלים הקטנה' .ידיעות התייסדות קהילתנו הק' בעיירה נטועה היתה עוד מימי
מאליפות על העיירה וחכמיה התפרסמו בביטאוננו גליון חיי מרנא אור שבעת הימים רבינו הבעש"ט זיע"א .בשנת
מס' 84חודש אדר תשפ"א ביריעה מיוחדת 'בארשא של תק"י התיישב בעיירה ,לפי עדותו ,ראש משפחת שטיין עליו
מעלה' לרגל מלאות 80שנה לפטירת רבה של בארשא נסוב מאמרינו השבוע .נקל לשער שהיתה זאת בשליחות
הרה"ק רבי פנחס מבארשא זיע"א בן רביה"ק ה'אמרי ראש שלשלת רבותינו הק' הרה"ק ר' יעקב קאפיל חסיד
מה מסדרים: ברוך' זיע"א ע"י סופרנו הרה"ח ר' יוסף מאיר האס הי"ו. זיע"א ,שעל פי המסורה קיבל לידיו את הפרחת שממון
החזר מס || מענק עבודה || עדכון מחזיקים במים || סיוע בשכ"ד || כרטיסי אשראי-ביטול דמי כרטיס ומעבר כרטיס || ביטוחי
חיים משכנתא בריאות רכב ופנסיה || קרן השתלמות || חיסכון לכל ילד || דמי לידה || דרגה למעון || הנחה בארנונה || ועוד
28קשר איתן • וירא תשפ"ז
מצאצאי משפחת שטיין מצאצאי משפחת שטיין הרה"ח ר' משה
הרה"ח ר' כתריאל שטיין ממאסיף שטיין משיעף – האציג
רשימת מס מתושבי בארשא שנת תקל''ט ( )1779בו נכתבו שמם של אברהם דאווידוביץ יהודה כלומר
אברהם יהודה בנו של דאוויד .וכן של אביו דאוויד אברמוביץ שהוא הינו ר' טוביה שטיין בנו של אברהם.
כאן 'דוד' ושם אביו 'אברהם'.
ר' טוביה נולד לכל המאוחר ככל הנראה בשנת תצ"ג/ד ,שהרי בשנת ובאמת ,ידיעת היחוס מסייעת לעבודת
תקל"א כבר היה בנו הגדול אברהם/יהודה כבן .19 השם ,כי כל אחד ואחד צריך שיאמר
על מה התבטא נשא את זוגתו שהייתה בת ר' עזריאל ,וזאת ידוע לנו מרשימת תושבים
רביה"ק ה'אמרי חיים' זיעוכי"א: משנת תקל"ד בה צוין שזוגתו היא בת איזראעל ,והיות ומצאנו שבנו של
מתי יגיעו מעשי למעשה אבותיי ,וכשהוא
ר' טוביה ר' עזריאל נתכנה בלועזית איזראעל ,ככל הנראה היה עזריאל מכיר גדולת אבותיו הוא מתאמץ
גם שמו העברי של זקנו אבי אמו המכונה 'איזראעל'. בעבודתו ,ולכן מן הטוב והישר שהאב
על שנת פטירתו המדויקת של ר' טוביה אין לנו מידע ,אך היה זה ככל היחסן יספר לבנו את שלשלת יחוסו
הנראה בין השנים תקמ"ט-תקנ"ג ,כי שנת תקמ"ט הוא היא האחרונה בהן
מופיע שמו ברשימת התושבים ,ובשנת תקנ"ג הוא כבר איננו ברשימה,
ומאידך בשנה זו נכתב לצד שם בנו ר' אליעזר שהתגורר גם הוא בבארשא
שבביתו מתגוררת אלמנה ,וניתן להסיק שהיתה זאת אמו האלמנה של בנו של דוד ,ודוד הרי כבר כתבנו הוא ר' טוביה שטיין ראש
ר' טוביה. המשפחה ,הרי לנו שהבן ר' אברהם הינו ר' יהודה של שנת
תקמ"ח והיינו הך ,ושמו נקרא פעם אברהם ופעם יהודה
סיכום פרק ראשון: ולפעמים שניהם.
)1ראש משפחת שטיין בבארשא היה ר' טוביה בן ר' אברהם ,שהיגר ומי היה אביו של ר' טוביה? ,בעיון במפקדי האוכלוסין
והאם הדבר אפשרי עדיין? מגליציה אל מרמורש בשנת תק"י ,עם זוגתו בת ר' עזריאל אלמוני. בשנים תקכ"ה תקכ"ח ותקל"א אנו מוצאים אותו מכונה
)2בניו היו :א) ר' אברהם/יהודה שטיין .ב) ר' עזריאל שטיין .ג) ר' בשם 'דוד אברהם' ,והיות ובאותו רשימה מוצאים גם את
(נפתלי) הירץ שטיין .ד) ר' אליעזר שטיין ,ר' אליעזר הינו לאזאר שטיין 'אברהם יוסף' שהינו לא אחר מאשר ר' אברהם אדלר,
המופיע ברשימת תושבים משנת תקמ"ח הנז"ל בעיירה פעטריווא שם ראש משפחת אדלר המרמורשית ואחד משלושת האחים
וגם: התגורר באותו שנה ,אלא שלאחר מכן עקר משם וחזר להתגורר יחד הידועים אחייני הרבי ר' שמעלקא וההפלאה ,הלא הם ר'
עם אביו ואחיו בעיירה בארשא. שלמה פרוכטר מווישוי ,ר' מרדכי שטרן מסעלישט ור'
מתי נערכה 'הקפה ששית' בשיא הקיץ? אי"ה בפרקים הבאים נרחיב על בניו ובנותיו ויו"ח. אברהם אדלר דנן ,בניו של ר' יוסף יוזפא חתן הגה"ק ר'
להערות ולהוספת משפחתכם למאגר היוחסין: צבי הירש הורוויץ מטשורטקוב זצ"ל .הרי ראינו שהפוקד
W035667718@GMAIL.COM כתב ראשון את שם התושב 'אברהם' ולאחריו את שם
>>> אביו 'יוסף' ,למדנו אם כן את שם אביו של ר' טוביה שנקרא
30קשר איתן • וירא תשפ"ז
[אתמול הייתי אצל יוסף הצדיק ,הנני האדם המאושר ביותר,
"עוד יזכור לנו" זכיתי להיות אצל יוסף הצדיק ,זהו חיותי] .ואחר המשיך ואמר:
אדיר חפצי
בסיום מלחמת ששת הימים ,בחודש סיון ה'תשכ"ז ,כששב ר'
'הרי כשהייתי בארץ ישראל בשנת תרצ"ה ,לא היה באפשרות שמואל דסקל מהחזית בה נלחם בחיל שריון ,נכנס אל הרבי ובישר
בקרב רבים מאנ"ש זכורה לטוב נסיעתו
להיות בשכם ,כי זרקו שם אבנים ,ואתמול הייתי ב"ה". שזכינו לשחרורם של מקומות רבים מידי הערביים ,ופירט את
הרוממה של מרן אדמו"ר שליט"א בחצות ליל
שלישי פר' כי תצא ,אור לי' אלול תשע"ב, שמות המקומות .כשהזכיר את שחרור שכם ,ניתר רבינו ממקומו
כהוקרה מיוחדת ל'עצי החיים' של 'איגוד דא איז דער קאפ וקרא בהתרגשות ובהשתוקקות "אבקש לנסוע לקבר יוסף הצדיק
מוסדות ויזניץ' .היו אלו רגעים מרוממים בשכם" .ר' שמואל שתק .נכון שהמקום נכבש ,אך הכניסה אליו
ונעלים ,בלתי נשכחים וחרוטים עמוק בלב.
מספר חדשים לאחר מכן ,ביום שלישי פר' כי תצא ז'
באלול תשכ"ז בעיצומם של ימי ה"שבע ברכות" לנכדו הרה"צ מסוכנת מאוד .העיר הייתה סגורה לכניסת אזרחים ונתונה תחת
עז רצוני
מרן רבינו שליט"א ערך שם את עבודתו הנעלה
ורומם את קהל הנוכחים כולם טפח וטפחיים
מעל הקרקע.
רבי זאב ארנסטר שליט"א ,שוב התעוררו געגועיו של רבינו,
והוא נסע עם החתן ועם המחותנים לציון יוסף הצדיק ולציון
יהושע בן נון .כשש מכוניות ליוו את רבינו זי"ע .לאחר 'מענה
משטר צבאי.
"עז רצוני לנסוע לשכם ולהשתטח על קברו של יוסף הצדיק"
הצהיר רבינו בחום לנוכח שתיקתו של ר' שמואל" .אנא ,עשה משהו
לנסוע
רבינו פתח בקול ובלהב נרגש באמירת
תהלים ובסערת רגשות עילאית ובדבקות אמר
את ה'יהי רצון' הנאמר לאחר ההקפה השישית
בשמחת תורה .בהמשך פתח רבינו בלהב בשירת
התעוררות 'חמול על מעשיך' ו'עוד יזכור לנו'.
לסיום ,פתח רבינו בריקוד סוער בניגון ה'הקפה
לשון' ותהלים ישב רבינו דקות ארוכות בדביקות ולחש תפילה
וקולו לא ישמע.
תקופה קצרה לאחר מכן ,בתחילת החורף של שנת תשכ"ח,
שוב הביע רבינו זי"ע את רצונו להיות על הציון הקדוש.
באותו מעמד אף נכח מרן אדמו"ר עט"ר שליט"א ,ואז ארעה
כדי למלא את משאלתי!"
ר' שמואל נענה לאתגר .הוא ביקש משלוחא דרבנן הרב מנחם
פרוש ז"ל ,להשיג בדחיפות רישיון כניסה לשכם בעבור הרבי.
המאמצים נשאו פרי ,והרישיון הושג'( .איש חסד היה') לשכם
ולהשתטח
השישית'.
רבינו ניגש אל הציון בחרדת קודש ,מוודא
העובדה הפלאית והשמיימית .היה זה כשנכנסו לציון הקדוש,
הנוכחים התחבטו בשאלה באיזה צד בציון טמון ראשו של
'הקפה ששית' בחודש סיון
ואכן ביום כ"ו בסיון יצא שכמה בליווי כמנין אנשים בלבד. על קברו
על איזה מקום הורה ה'אמרי חיים' זי"ע כי שם
הראש ,והעתיר בלחש בתפילה מרטיטה.
המעמד הנשגב נותר חקוק לנצח בקרב
יוסף הצדיק ,רבינו נכנס ,וראה כי הם מתחבטים בכך .רבינו
עצם עיניו וניגש אל הציון הקדוש בחרדת קודש ,כשהוא
שולח ידיו אנה ואנה ,ממשש את הציון הקדוש ,עבר על כל
התרגשות נוראה אפפה את רבינו במשך כל שעת הנסיעה ,וכמעט
שלא פצה את פיו ,ניכר היה עליו שהוא שרוי בעולמות עליונים
וטמירים .עם הגיעו למקום ,נכנס בשרעפי קודש ,ופתח בפרקי של יוסף
מאות משתתפיו. הציון ,עד שמישש מקום מסויים ,ואז אמר" :ראש ,ראש – דא
איז דער קאפ!" - - -
המקום הפך לחרדת אלוקים ,כאשר הנוכחים הבינו כי
היו עדים עתה לגילוי מרטיט נדיר אודות קדושתו ועיניו
לאחר אמירת התהלים בבכיות נוראות ,השתטח רבינו על הציון
תהלים.
הקדוש' .הרבי לבש צורה אחרת ,כל כולו מוח ,ואמר תהלים בדביקות
נפלאה בלי בכיות ,אך כולו זיעה ואש קודש ביראת הרוממות שאין
הצדיק
הטהורות של הרבי הצופיות למרחוק... כדוגמתה' (ימים מקדם) .כאשר קם ,אורו לפתע עיניו ,ובפתע פתאום
מספר רבה של מירון זצ"ל שאף הוא השתתף בנסיעה: פתח כרוח סערה בניגון ה"הקפה השישית" – ההקפה הנקראת יסוד
"בהגיענו לציון הק' בשכם ניגש רבינו בבכיות ובהתרגשות – מידת יוסף צדיקא ,בריקוד נלהב ובהתרוממות טפח-וטפחיים
נוראה ...מרן נשען על ידי המלווים ובהיכנסו נפל על הציון הק' מעל הקרקע רקד רבינו בשמחה עילאית.
בכעין השתטחות ,כשכל כולו ברמ"ה ושס"ה מתייפח בבכיות לסיום ,הורה רבינו לומר את כל הפיוטים והתפילות הנאמרות
נוראות .מה מרגש היה לראות את פגישת האי צדיקא קדישא בהקפה השישית ,בזכותו של יוסף הצדיק עליו השלום ,כמו גם את
עם קדושת יוסף צדיקא ...אח"כ פתח באמירת ספר רביעי ה'יהי רצון' שנאמר לאחר מכן .היה זה מעמד רווי הוד.
בתהלים ,תוך כדי כך שמעוהו מלחש בערגה' :יוסף הצדיק,
יוסף הצדיק' ...זכינו לראות – באפס מה – את גודל השגתו
של רבינו זי"ע בקדושת יוסף .לא אגזים או אומר שבציון יוסף מיין לעבן ,מיין חיות
הצדיק ראינו אצל רבינו זי"ע עבודה גדולה ומיוחדת". בצאתו מהציון אמר" :איך בין גליקלעך אז איך בין
געווען ביי יוסף הצדיק'ס ציון ,ס'איז נישט דא אזא
גליקליכער מענטש ווי איך".
לקדושת יוסף קשה להגיע... למחרת שוב סח רבינו:
הפעם האחרונה שנסע ה'אמרי חיים' לציון יוסף הצדיק, "איך בין געווען נעכטען
היה כאשר נסע עם הרה"ח ר' שמואל דסקל ז"ל לכותל ביי יוסף הצדיק ,איך
המערבי ,משם פנה לשכם .הדרך היתה קשה ומורכבת ואף בין דער גליקלעכסטער
אירעה תקלה ברכב .רק לאחר זמן רב הגיעו לשכם והתפללו מענטש ,איך בין געווען
והנה ההיסטוריה שם בהתרגשות .ולאחר כל העיכובים ,החום והדרך הקשה, ביי יוסף הצדיק ,ס'איז
חוזרת בס"ד
פרטים מלאים בעמוד הבא
נענה ואמר :לקדושת יוסף קשה להגיע... מיין לעבין ,מיין חיות'
בס"ד
ְׁשמֹו ֹ ָּב ַ�ַָרִּב �ִים
ֵּד �ׁש ְ ָּב �ָרּוְך ְ ַהַ ְמְ ַ
ַק ֵ
ְי ָשׁהַ ָ ך תְב
ָ ֲ האָרה ַ
ְר
נָה
ע ֹו
שוב יזכו יחידי סגולה
להשתטח על ציונו הקדוש
של יוסף הצדיק ע"ה בשכם
תשוקת נפשם של רבוה"ק ושל כל יהודי מדור דור
בראשות מורנו הרה"צ הרב אב"ד שליט"א
בפעילות אינטנסיבית להצלחת המערכה, הורו -ועשית כל אשר יורוך ,לקדש שם מאות אלפי יהודים בני ואוהדי היהדות
לעשות רצון צדיק. שמים!" החרדית בארה"ק ,קידשו ביום ג' השבוע,
שלוחא דרבנן ח"כ הרה"ח יואל יעקב זעקת האמת טלטלה והפעילה את ט"ז בחשון ,שם שמים ברבים ,הביעו רצונם במסע המיוחד רב הכיסופין
טסלר סייר במרץ בין מטות הבחירות של שלומי אמוני ישראל ,מקנאי קנאת ד' בכל לשמור על חומות הדת בארצנו הק' ,ויצאו עתיר ההתעוררות וצינור השפע 'עוררה'
מקום שהם .עסקני אנ"ש יחד עם פעילי במחאה מהדהדת כנגד הגזירות על עולם
יהדות התורה ברחבי ארה"ק ,עקב אחר לנכבדי 'אעירה'
מטות הבחירות בכל הערים והריכוזים התורה ויסודות היהדות.
הפעילות ,עודד את העסקנים ואף נטל
החרדיים ,השקיעו עמל רב להגביר את הזעקה מנהמת לבבו הטהור של מרן לטובת עמלי תורת הבוקר מעוררי השחר
חלק פעיל בשיחות שכנוע עם מתלבטים, ההצבעה למען כבוד ד' ותורתו .הרה"ג אב"ד אדמו"ר עט"ר שליט"א ,נשמעה מסוף
בכדי לקדש שם שמים .בהיכלי התורה דקרייתנו שליט"א ורבני אנ"ש ,וכן שלוחי העולם ועד סופו" :אינני מרגיש כל כך בקו
הישיבות הקד' והכוללים ניכרה התמדה
עצומה ,התקיימו סדרי לימוד ברציפות
דרבנן נציגי יהדות התורה הגיעו במיוחד
לעודד את האברכים וביצעו בעצמם שיחות
[הבריאות] ואינני יכול להאריך בדברים ,לו
היה בי הכוח לדבר ,הייתי מסתובב וזועק
הפרטםי המלאםי במסיבות הערב 'אעירה'
ותפילות חמות לפני בורא עולם ,לזכות שכנוע למתלבטים .במטות ויזניץ ניצחו על בכל מקום את זעקת השעה .אין לי מנוחה
הצלחת המערכה הכבדה למען כבוד שמים. הפעילות שלוחא דרבנן הרה"ח ר' יעקב מהמצב הקשה ,לכן אני זועק מכאן ,מוטלת * לבד מזכויות הלימוד
וזכות הזכרה בקויטל
היהדות החרדית שרויה בתפילה טסלר והרה"ח יהושע מנדל סגן ראש העיר עלינו חובה גדולה להצביע לרשימת אגודת הייחודי לפנות בוקר
בני ברק ,יחד עם נציגנו במועצות הערים. ישראל אות ג' ,לפעול ולהפעיל למען כבוד
ובתקווה שהתוצאות תהיינה לטובת העם
בערים ירושלים ,אשדוד ,אלעד ,מודיעין שמים .איננו בוחרים בנציגים ,אנו בוחרים
היושב בציון ,בהרמת קרן התורה ונאמניה,
עילית ,בית שמש ,ביתר ,עפולה וחיפה, בקידוש שם שמים!"
ומי יתן ונזכה במהרה להתגלות מלכותו רחובות ,צפת ,קרית גת ועמנואל ,הוקמו "יהודים צריכים לדעת ,שצריך ללכת
יתברך בעולם ,לראות מהרה בתפארת עוזו, מטות בראשות נציגי ויזניץ במועצות להצביע משום שגדולי ישראל שלנו הורו
בשוב ד' את שבות עמו בביאת משיח צדקנו הערים ,ובהשתדלות גדולי העסקנים להצביע ,ללא כל פוליטיקה ,כי אין בזה שום
במהרה! מקהילותינו הק' .מאות רבות מאנ"ש עסקו פוליטיקה .אנו מצביעים כי גדולי ישראל
המגבית השנתית שע"י
רשת כוללי בוקר 'תורת משה'
וירא תשפ"ז • קשר איתן 35
ִּבזְכוּת י ֹוסֵף ַה ּצ ִ ַּדיק ,וִימַ לּ ֵא מִ ׁ ְשאַ ל ֹותֵנ ּו ּ ְבמִ ּדָה ט ֹובָה י ְׁש ּועָה וְרַ חֲמִ ים
שלוחא דרבנן הר"ר יעקב טסלר בסיכום מערכת הבחירות:
"זכינו לקדש שם שמים
חסידי ויזניץ הוכיחו
כי אנו מצווים ועושים"
לאחר שבועות של כינוסים ברחבי הארץ ,שלוחא דרבנן הר"ר יעקב טסלר סיים את
מערכת הבחירות בסיור נרחב בין מטות ויזניץ ועודד את הפעילים | במושב אורה יצא
ובתי מדרשות ,ופעלה בשילוב זרועות עם מערך הפעילים הנרחב עם כלי עבודה עצמאיים וממוקדים ,עם רוח פנימית של אהבת מרן רבינו שליט"א בריקוד נלהב עם הר"ר יעקב טסלר בשירת "לקדש שם שמים"
בדרכו לקלפי | בסיום היום הגיע למטה המרכזי בבניין בית ויזניץ ,שם נשא הרה"ג אב"ד
וראשי המטות המקומיים. חברים ועבודת צוות משותפת ,במטרה למצות ולמקסם את מאגר
דקרייתנו שליט"א דברים בפני הפעילים.
במהלך יום הבחירות הגיע למושב אורה ,שם זכה להתלוות למרן המצביעים של קהילתנו בכל עיר ועיר.
רבינו שליט"א בדרכו לקלפי .בצאת מרן רבינו שליט"א ממעון הקודש, וזה לא דבר של מה בכך .קהילות ויזניץ פרוסים היום בכל נעילת חג שמחת תורה ,עם סיומו של עריכת
יצא רבינו בריקוד נלהב יחד עם הר"ר יעקב טסלר בשירת "לקדש רחבי הארץ ועל העסקנים החשובים מוטלת המשימה לוודא כי השולחן הטהור בביהמ"ד הגדול ,פותח המשב"ק
שם שמים" ,כשהוא מעתיר ברכות חמות להצלחת היהדות החרדית. למעלה מרבבה וחצי של חסידים בעלי זכות הצבעה ,יממשו את הרה"ג ר' שאול גרינברגר שליט"א בהכרזה אודות
לפני סגירת הקלפיות הגיע הר"ר יעקב טסלר למטה המרכזי זכותם ויגיעו לקלפי. צו השעה לקראת מערכת הבחירות הקרובות ... :
ששכן בבניין בית ויזניץ .במקום נועדו משב"ק מרן רבינו שליט"א בהתקרב המועד המיועד ,הוקמו מטות הפיקוד בכל אתר ואתר "על כן ,בפקודת הקודש ,היות ומתקיימים אי"ה
הרה"ח ר' בנציון שטנגר ,שלוחא דרבנן הר"ר יצחק גולדקנופף, והפעילים עברו הדרכה מקיפה על מנת למקסם את הפעילות בחירות ,אשר גופי תורה וקיום היהדות תלויים
והרה"ח ר' יוסף קופרברג יו"ר אגודת ישראל. ולהביא לתוצאה המרנינה. בהצלחת הרשימה וכדי שלא נהיה "צועקים על
מורינו אב"ד דקרייתנו שליט"א הגיע אל המקום ונשא דברים בס"ג פר' לך-לך ,בדברים שנושא מורנו הרה"ג אב"ד דקרייתנו לשעבר" כבשנים האחרונות הקשות ,מתבקש כל
נרגשים בגודל השעה ,כאשר הוא מרעיף שבחים על ראשיהם של הק' שליט"א בשליחות הקודש ,הוא מוסר את בקשת הקודש אחד להצביע יחד בני ביתו עבור רשימת יהדות
חברי המועצה ,מנהלי המטות ומאות הפעילים ברחבי הארץ ,אשר מהציבור להירתם ולהתאמץ להביא עוד קולות לאגודת ישראל -ג'. התורה והשבת -אות ג' דייקא ואף לפעול בקרב
מסרו נפשם להצלחת המערכה. למחרת בערב מגיע שד"ר ידידנו הרב יעקב אשר לקבל את ברכת אחרים שיבחרו למען חיזוק התורה והיהדות
בסיכום יום הבחירות אמר הר"ר יעקב טסלר" :זכינו לקדש שם הקודש במעונו באורה יחד עם השד"ר ר' /יואל יעקב .רבנו חוזר בארצנו הקדושה וחלילה להימנע מלהימנות בין
שמים .נתוני ההצבעה של חסידי ויזניץ ,המתקרבים למאה אחוזים שוב ושוב כי "על כלל ישראל להבין את גודל השעה והאחריות מקדשי שם שמיים".
על פי דיווחי המטות ,מעידים יותר מכול כי אנו בראש ובראשונה המוטלת על כל אחד להרבות כבוד שמים ולהצביע ג'". כבר בימים הבאים ,יצאו עסקני אגודת ישראל
מצווים ועושים ,כפי הדרך וההדרכה שהתוו לנו רבותינו הקדושים". "אני קנאי גדול" מוסיף רבנו ואומר "אך מסורת רבותינו בידנו בקהילתנו הקדושה בפעילות והערכות לקראת
בדבריו ביקש להעלות על נס בראש ובראשונה את מסירותו ועלינו לקדש שם שמים ומכאן הקריאה לכל מי שרבותיו אינם המערכה הגדולה .מיטב עסקני קהילותינו יחד
הכבירה של סגן ראש עיריית בני ברק הר"ר יהושע מנדל ,אשר אוסרים זאת ,כי חוב קדוש עליו ואין לו רשות להוציא את עצמו עם נציגי הציבור ברשויות המקומיות ,נקבצים
התייצב בגאון בראש המערכה ופעל ללא ליאות לאורך כל תקופת מהכלל". לישיבת עבודה אופרטיבית וממצה בראשותו של
ככל אשר יורוך
ההיערכות ובמיוחד ביום הבחירות עצמו ,להצלחת המערכה ולמיצוי למחרתו ,ביום שני ,נפרצים כל הסכרים .ההקלטה הנדירה, שד"ר הר"ר יואל יעקב טסלר.
מוחלט של ההצבעה בכל ריכוזי אנ"ש ,כשהוא מנצח על המערך זעקת הלב של מרן אדמו"ר שליט"א ,מילים מעומק לבבו הטהור, ימים חולפים ,מערכת הבחירות מתעוררת.
כולו בכשרון רב ובמקצועיות למופת. מחוללת סערה רבתי בעולם החרדי כולו .אין יכולת ואין גם צורך, הצעות ארגון ותפעול עולות ויורדות .מטה חסידי
בהמשך דבריו שיבח את חברי המועצה נציגי ויזניץ בכל רחבי לבטא בכתב את משמעות הבקשה ,ההבעה ,ההתאמצות והאחריות ויזניץ כבר מוכן למשימה .ארגון היררכי מעולה
הארץ ,אשר פיקדו ביד רמה על המערכה בעריהם ונשאו בעול הגדולה של רבנו שליט"א לכלל ישראל שבאה לבידי ביטוי באותם ומדויק .מטות פיקוד ,ניהול ,פרסום ,ארגון וריכוז.
האחריות להערכות ולפעילות המטות ,ולצידם מנהלי המטות דברים .אלפי דיווחים מגיעים למטות אנ"ש על אנשים רבים שרצו איש על מחנהו ועל תפקידו .כל אחד מקבל הדרכה
ומאות הפעילים המסורים. לנקוט ב'שב ואל תעשה' גם בבחירות אלו שהתעוררו לקול קריאת מדויקת וממצה .ויוצא אל המשימה הגדולה,
"לוויזניץ יש עסקנים מוכשרים וחדורי מטרה ,אשר בראש הקודש והבינו את גודל השעה והאחריות המוטלת על כל אחד כשאחריות רבת משקל על כתפיו ,איש לא יודע
ובראשונה עומד לנגד עיניהם הרצון לעשות רצון קדשו של מרן להרבות כבוד שמים. מה התוצאה ,היא גם לא מעניינת כרגע את אף
רבינו שליט"א .השקיעו במסירות את כל כוחם ומרצם להצלחת לאחר שבועות גדושים אלה ,עשה שלוחא דרבנן הר"ר יואל אחד מהעסקנים .דבר אחד ברור :מן המלחמה
המערכה ,מתוך תחושת שליחות עמוקה ואחריות לכבוד שמים". יעקב טסלר את יום הבחירות בסיור מקיף בין מטות ויזניץ והמטות הזאת ,חייבים לחזור מנצחים .חיינו תלויים בזה.
אחרונים חביבים ,שיבח את עבודתם המסורה של צוות לשכתו המשותפים .עמד מקרוב אחר פעילות השטח העניפה ,דירבן וחיזק מטה ההסברה החל את הפעילות המאסיבית,
אשר הובילו וליוו את הפעילות הארצית ,סייעו בתיאום השוטף בין את ידיהם של מאות הפעילים והעסקנים שפעלו ללא ליאות לאורך ומטה הארגון החל בסדרת הכינוסים בערי אנ"ש,
המטות והעניקו מענה מיידי לכל אתגר שעלה מהשטח. כל שעות היום. בהם נרשמה התלכדות רבתי ,ותוצאותיהם עלו
"המסירות יוצאת הדופן והעשייה הבלתי פוסקת של כלל מטה ויזניץ הארצי אשר ריכז את הפעילות בכלל הערים ,הפעיל מעלה מן המשוער.
העוסקים במלאכה באה לידי ביטוי בשיעורי ההצבעה המרשימים, מערך ממוחשב מתקדם לצד מערכת טלפונית לדיווח בזמן אמת. לראשונה -מתקבלת ההחלטה ,מטה חסידי
ועל כך ראויים כולם למלוא ההערכה ,הברכה והכרת הטוב" ,סיכם. המערכת סיפקה פילוח מדויק של נתוני ההצבעה לפי ערים ,קהילות ויזניץ יפעל באופן עצמאי וממוקד בכל עיר ועיר,
וירא תשפ"ז • קשר איתן 37 36קשר איתן • וירא תשפ"ז
בס"ד
דרישה ציבורית אחת :אחדות
זכינו לקדש ושותפות אמת למען התורה ולמען
עתידנו כאן .למען הזכות להיות חרדי.
הכללית על דמותה וצביונה של היהדות
הנאמנה.
אחי ורעי:
עם סיום יום הבחירות והיוודע
שם שמים
מן הראוי להביט נכוחה אל ומהם ,אלפי לומדי התורה ,פאר התוצאה כי יהדות התורה הגדילה
המציאות :המערכה הציבורית העטרה של ראשינו שברגעים אלה את כוחה (נכון לכתיבת השורות
והרוחנית רחוקה מלהסתיים ,היא רק ממש מסמנת אותם המדינה כעבריינים כבר נספרו מעל מאתיים ותשעים
ולרומם
התחילה .מעמדם של לומדי התורה פליליים בשל לימוד התורה .נשללה אלף קולות ,עוד לפני השלמת מלוא
ויושבי בית המדרש רחוק מלהיות יכולת יציאתם לחו"ל ,שכל שוטר הספירה וספירת המעטפות הכפולות),
מוסדר ,מעל עולם התורה מרחפת ברחוב מרעיד להם את הנשמה, שרתה אווירה של סיפוק במטות אנ"ש.
קהילתנו הקדושה מיצתה את כוחה
כבוד התורה
עננה כבדה ,וחרב הגזירות הכלכליות שזכויותיהם הבסיסיות ביותר נלקחו
והמשפטיות מוסיפה להיות מונפת מהם .שאם נאמר בכנות :הנציגות האלקטורלי והביעה נאמנות מוחלטת
מעל ראשנו .אויבי הציבור החרדי החרדית כשלה – לאחר כל ההסברים לגדולי ישראל ולתורה הקדושה .מאות
וקלגסי המשטרה הצבאית לא מבחינים והנימוקים -בהסדרת מעמדם לאורך רבות של מצביעים נוספים נוספו
והחסידות
בין כובע סאמט לכובע עגול ,ובוודאי כל השנים האחרונות ועדיין ,הלכו ליהדות התורה לאור קריאת הקודש
שבשעה שהם מניחים את האזיקים על והעניקו את קולם למען יהדות התורה, וברכתו הטהורה ,כאשר רבים מבקשים
הידיים ,הם אינם מתאמצים לזהות כי הם נשמעים לדעת תורה. כי יוזכרו לטובה בקודש פנימה על כך.
לאיזה צד מונח הסרט .מבחינתם ,כולנו מהם גם כאלה שאולי שקלו ושוב לשבח צוינו עסקני אנ"ש שפעלו
חזית אחת. שקלו לתת את קולם למפלגות כאלה ביום הבחירות בלהט חסידי ובתחושת
אש משתוללת בחוץ ,ולבזבז את ואחרות .וחזרו בהם ,הבינו כי צו השעה שליחות תחת ניצוחו של שד"ר הרה"ח
הזמן על תככים פנימיים ,היא הפקרות היא להתייצב כאיש אחד בלב אחד. ר' יואל יעקב וצוות לשכתו שסיירו בכל
לשמה .אין לנו את הפריבילגיה לריב. והניחו את כל שאיפותיהם האחרות המטות ,עוררו ,דרבנו ,פעילו והפעילו
תודה למאות הפעילים שפעלו בכל לב למען אין לנו את הזכות לפעול מתוך משקעי בצד למען המטרה הנעלה. (ראה ידיעה נרחבת בנפרד)
עבר ,נקמנות או חשבונות פוליטיים באותם רגעים פנו רבים וטובים
הצלחת המערכה מתוך תחושת אחריות קטנים .אם לא נדע להתעלות לגודל
דווקא מתוך הרגע הזה – מתוך
הצהרת האמונים המחודשת הזאת מבני היהדות החרדית לעסקני אנ"ש
ושליחות קודש השעה ,אם לא נצופף את השורות לד' ולתורתו – חייבת לצאת זעקה להביע את הדרישה הציבורית האחת:
ונפעל כמקשה אחת מלוכדת – הרי מהדהדת ,גלויה ,כואבת ובלתי אחדות.
זכיתם לעשות רצון צדיק! שבמו ידינו אנו שומטים את הקרקע
מתחת לרגלנו.
אסור להגיע למצב שבו חלק מן
הציבור עשה את שלו ,בכאב
מתפשרת.
ובמסירות נפש .גם מכאן וגם מכאן.
מכאן תצא הקריאה:
התוצאה ברורה וחד-משמעית:
הציבור החרדי הוכיח שוב את נאמנותו
הציבור חש לא מיוצג ,או לא מיוצג
ככל אשר יורוך
הוא לא עשה זאת כדי לראות למחרת הבלתי מתפשרת .כאיש אחד בלב
כראוי ,מרגיש שאין לו פה ואין לו אוזן בבוקר את המשך המריבות והסכסוכים אחד ,מתוך ציות מלא ומשמעת
חיים מאיר ויזל ,ח"מ מודיעין עילית בברכת אחים קשבת ,עד כדי הצורך לפנות לאפיקים והפלגנות הפנימית חס ושלום .הציבור צרופה לקריאתם הכואבת של מרנן
יהושע מנדל ,סגרה"ע ב"ב יואל יעקב טסלר ,שד"ר אחרים .אי אפשר למעול באמון שניתן כולו עייף ממאבקי כבוד ,מחיכוכים בין ורבנן גדולי ישראל שליט"א ,יצאו
שמואל שוק ,ח"מ אשדוד בקלפי. השורות ,מאנרגיות שמבוזבזות על ההמונים ,על זקניהם וטפם ,והטילו
מאיר שכטר ,ח"מ בית שמש מגיע לציבור החרדי הנהגה חילוקי דעות פנימיים במקום שאלה את קולם ליהדות התורה .זו הייתה
יצחק ברטלר ,נציג ירושלים מאוחדת תחת דגלם של גדולי הדור יופנו כלפי חוץ במאבק על זכויותינו התייצבות מרהיבה של ציבור שנקרא
ומרנן ורבנן שליט"א .מגיע לעולם הבסיסיות ביותר. לדגל ,עזב את כל עיסוקיו ,התעלה
יעקב דוד ברקוביץ ,סגרה"ע אלעד
התורה נציגות שנלחמת כתף אל כתף. הציבור החרדי על כל גווניו ,ללא מעל השיקולים הקטנים ,הכעסים,
יעקב חיים זורגר ,ח"מ עפולה כי אם לא נהיה מאוחדים – פשוט לא יוצא מן הכלל זועק מנהמת ליבו: המרמורים ,התסכולים .שם כל את
יואל פרויליך ,ח"מ ביתר עילית יהיה לנו פה עתיד חס ושלום. אנחנו רוצים אחדות .פשוטו כמשמעו. שיקוליו שלו בצד ,מהם גם שיקולים
יהושע הלוי מנדל שילוב זרועות אמיתי ,כבוד הדדי מוצדקים לחלוטין ,ונרתם למערכה
הזכות מדור לדור!
מטה חסידי ויזניץ
וירא תשפ"ז • קשר איתן 39 38קשר איתן • וירא תשפ"ז
שולחנות השבת היו גדושים בשמחה. רותחות בתפילה ובתחנונים לישועת הכלל הזירות.
מעמד 'לחיים' מיוחד התקיים עם יין מבורך והפרט ובבקשת "וזכני לגדל בנים ובני "נמצאים כאן עימנו הריכוז הגבוה
שנשלח אל השבת ממרן אדמו"ר שליט"א
ומרנן האדמו"רים מבעלזא ,מצאנז ,צפת-
שבת שכולה עונג והתעלות
בנים". ביותר בדורנו של בעלי מדרגה גבוהה
בהכנעה ,אמונה והתבטלות!" ,הכריז
שבת 'תעצומות' של 'רפואה וחיים' בעיה"ק ירושלים:
באניא ,והגאון הגדול ראב"ד ירושלים רבי המשפיע בהתרגשות רבה .דבריו העניקו
משה שטרנבוך שליט"א .בברכת המזון
כובד המשב"ק הרה"ח רבי בן ציון שטנגר
שליט"א.
במהלך השבת נשא דברים המנכ"ל הרב
במהלך כל השבת פיארו את המעמדים
רבנים ומרביצי תורה .המשפיע הגאון
רבי ישראל זושא הורוביץ שליט"א ,רב
קהילת החסידים באלעד ,נשא מדברותיו
להורים מבט מחודש :היכולת לזהות את
נקודת ההתמודדות שבכאב ,לתת מקום
לתחושות הלב בצעידה במשעולי החיים,
ויחד עם זאת להישען לחלוטין באמונה
מאות הורים לילדים מיוחדים
התאזרו בכוחות נפש ועוז אמונה
ברוך הימל ,שהודה לכל העוסקים במלאכה בענייני השעה והחסידות .בליל שבת ערך ובהתבטלות על אבינו שבשמיים.
באגף החניך המיוחד ובשאר אגפי 'רפואה "בַאֶטע" מרומם שנמשך אל תוך
שולחן ֶ ההתרגשות גאתה עם כניסתו של כ"ק
וחיים' הפועלים לילות כימים עשרות הלילה מתוך שירה ורננה בקרתא דשופריא האדמו"ר מסקולען שליט"א ,שהביא עמו
בשנים .כהוקרה על פועלם ,נמכרו עליות ואמרות טהורות. את ברכת השבת והרחיב בעניין העמידה
התורה בתרומות נכבדות שקודשן המשך המגיד מישרים ,הרה"ג רבי שלמה מילר בניסיונות החיים ככתוב בפרשת השבוע
פעילות הנופשונים לילדים המיוחדים. שליט"א ,שילב בסעודות משאות מרתקים, על אבות אומתנו .במהלך התוועדות שורר
לצד התוכנית התורנית נערך פאנל סיפורי הוד ומשלים בטוב טעם ,שהחדירו בניגוני סקולען ,ובסיום פרצו במעגלי ריקוד
מקצועי לנשים בהשתתפות הרבנית בלבבות את ההכרה בגודל קדושת נשמתם מתוך דבקות ושמחה עילאית לקראת יומא שבת מרוממת ומלאת תוכן ותעצומות נפש נערכה במלון בירושלים עיה"ק ע"י 'רפואה וחיים' ואגף החניך
והמרצה פ' טולידאנו ובהנחיית של הילדים המיוחדים ובזכות המופלאה דנשמתא. המיוחד ,והעניקה למאות הורים גיבורים פסק זמן של מנוחת הנפש ,לצד כלים לחיי אמונה ושמחה מפי גדולי
התרפיסטית מ' ברבר .הגב' ל' קעניג, שנפלה בחלקם של ההורים לגדלם. לקראת כניסת השבת נרשם אחד המשפיעים ,אדמו"רים ורבנים שליט"א
מנהלת הפעילות והקייטנות בארגון, את השבת כולה הנחה הרב אבא מרגעי השיא המרטיטים :מעמד הדלקת
שיתפה מניסיונה העשיר .המפגש אפשר טורצקי ,ששילב דברי חיזוק משמחי נרות שבת קודש .עשרות האימהות,
שיח כן ופתוח ,שבו שמעו המשתתפות זו לב ,שרוממו את רוחם של המשתתפים. גיבורות הכוח והרוח ,הנאבקות על האור
את זו וחשו חיבור עמוק כמשפחה אחת התפילות והסעודות לוו בפרקי חזנות של אחד מנרות החיים של בני משפחתם, מנוחה שלמה ,התחזקות והפוגה אמיתית. ישנם כוחות המתחדשים בשעה של
מלוכדת. ונעימה מפי החזן הר"ר שלמה סלצקי. עמדו במשך שעה ארוכה ושפכו דמעות בחדרי המלון המהודרים המתינו מנוחה גופנית ,וישנם כוחות פנימיים
להורים ערכות אירוח יוקרתיות ומפנקות, ועמוקים יותר המתעצמים מתוך דברים
מיני מתיקה ותרגימא ,שי למזכרת ומתנות היורדים ונוגעים בלב פנימה .בשבת
מיוחדות שנשלחו עבור כלל ילדי המשפחה 'תעצומות' המיוחדת ,שהופקה זו השנה
שנשארו בבית .מתקני המלון עמדו לרשות השניה ביד רחבה ובהשקעת עתק על ידי
האורחים לחילוץ עצמות והתרעננות ,זמן 'רפואה וחיים' ,נפגשו שני הרבדים הללו
יקר שבימי שישי רגילים מוקדש כל כולו יחדיו :הזדמנות אמיתית ויקרה להניח מעט
לטיפול סיזיפי באוצר המשפחתי. מעומס השגרה המפרכת ,ובצידה שפע של
פעלם ,ולאפשר להם מרחב של שקט דברי אמונה ,חיזוק ועידוד המאירים את
הכנה לשבת :כלים לנפש הדרך בכל יום ויום.
נפשי ורגיעה .שבת 'תעצומות' היטיבה
והתרוממות סקולענאית עבור מאות הורים לילדים עם צרכים
לבטא תפיסה זו ברמה הגבוהה והיוקרתית
'טֹועֶמ יה' עשירה,
ֶ לאחר טעימת מיוחדים מכל רחבי הארץ ,הנושאים על
ביותר ,תוך עיטוף ההורים בחום ,ברווחה
התכנסו ההורים למעמד הכנה מרגש. כתפיהם יום-יום ושעה-שעה משא כבד
ובתוכן רוחני מרומם. במסירות נפש עילאית שאין לה שיעור,
את המעמד פתח המשפיע המפורסם,
הרה"ג רבי שמעון שפיצר שליט"א, קבלת פנים חמה ופינוק אישי היווה סוף השבוע הזה אי של שלווה ,מקום
אשר נשא דברים חוצבי להבות בנועם לעצור בו את מרוץ החיים ,לשאוב מלוא
ובבהירות מופלאה .הגר"ש שפיצר העניק החל משעות הצהריים של יום שישי חופניים כוחות מחודשים ,ולקבל הוקרה
למשתתפים ארגז כלים רוחני ונפשי נהרו המשתתפים בני כל העדות ,החוגים כנה על שליחותם המיוחדת.
להתמודדות היומיומית :כיצד להתבונן והקהילות אל בית המלון בירושלים ב'רפואה וחיים' מבינים מתוך ניסיון
במורכבות החיים מתוך עין של אמונה, עיה"ק .המנהל הרב ברוך הימל ,לצד חברי מצטבר של עשרות שנים כי לצד הטיפול
וכיצד לשמר שמחה פנימית בתוך בית ההנהלה ,קיבלו את פני הבאים במאור המסור בילד המיוחד ,יש להעניק מקום
הדורש משאבי נפש אינסופיים בכל פנים ובחיוך לבבי ,ובאיחולי שבת של מרכזי להוריו להקל מעליהם ,להוקיר את
ופרט .עשיתם מעל ומעבר כדי שנוכל "חזרנו מוטענים": סעודת רעווא דרעווין
להתאוורר ולאגור כוחות להמשיך במשימת
חיינו מתוך קרבת אלוקים ושמחה".
עדויות ההורים הנרגשים ורגעי השיא
הרושם העמוק של השבת בא לידי שיאה הרוחני של השבת נרשם
מעטפת רצופה של חסד ונתינה ביטוי במאות מכתבי תודה חמים שזרמו בסעודה השלישית ,שעת רעווא דרעווין.
שבת 'תעצומות' זו מצטרפת למערך אל משרדי הארגון בצאת השבת. במעמד המרגש נשא דברים אחד מאבות
ענף של פעילויות שמפעיל 'רפואה וחיים' משפחת בלוי כתבה בהתרגשות: המשפחות ,ששיתף בגילוי לב נדיר
לאורך כל השנה ,הכולל קייטנות שבת, "לא זכור לנו להתרגש כך מהתמיכה בסיפורו האישי .בקול רועד תיאר את
מועדוניות יומיות ונופשונים בחגים האדירה והעוצמה שהענקתם לנו .המאור ההתמודדויות המורכבות ,אך הדגיש
פנים ,השפע הגשמי ,המרצים והתוכניות בראש ובראשונה את האורות ,את גילויי
ובחופשות.
המלאות ששילבו רצינות עם שמחה הסייעתא דשמיא ,ואת תחושת השליחות
מאחורי המפעל האדיר ניצבת שדרה
ופורקן ...אך מה שהכי ריגש אותנו היה
של עסקנים ומתנדבים בראשות המנכ"ל המרוממת בגידול נשמה טהורה והשכר
מפגש מקרי במוצאי שבת בין שני הורים
הרב ברוך הימל; הרב נפתלי וינברגר, העצום והכפול .הדברים טלטלו את
ששיכלו ילד בעבר ,שחיזקו זה את זה
מנהל אגף החניך המיוחד המנצח על הלבבות והותירו עין אחת יבשה באולם.
בעוצמות של ביטחון בד' שגרמו לכולנו
מאות שבתות ונופשונים לאורך השנים; לדמוע .פתיחות כזו יכלה להיווצר רק בזכות לאחריו נשא דברים הגרי"ז הורוביץ,
היועץ הרפואי הרב יצחק שטרן שליט"א; השבת המיוחדת הזו". שעמד בדמעות שליש ועורר את ההורים
מנהל המערך הרפואי הרב שמואל כהנא; אם מבית שמש הוסיפה: שלא להסתפק בקבלת הדין ,אלא להתפלל
ומשפחת פולק שהתמסרה להצלחת השבת. "תודה מעומק הלב על שבת שהייתה ולבקש ישועות ורפואות מעל לדרך הטבע,
עם צאת השבת נפרדו ההורים ושבו הרבה מעבר לפינוק .היא העצימה ,רוממה ביודעם כי הקב"ה כל יכול .השבת ננעלה
לבתיהם ,מצוידים בארגז כלים של חוסן ונתנה כוח אמיתי .חזרנו פשוט מוטענים! במעגלי שירה אדירים ומטלטלים של
ובמטען רוחני כבד ,אך מעל לכל עם צלילי הכינור בהדלקת הנרות עוררו אותנו "נאר אמונה"" ,יש בורא עולם" ו"וימלא
הידיעה שהם אינם לבד במערכה ,וכי יש להשתפך לפני ד' כפי שלא קרה מעולם". משאלותינו במידה טובה ישועה ורחמים",
מי שצועד עמם יד ביד באהבה ,באמונה והורה נוסף ציין: כאשר ההורים עומדים שלובי זרוע ונשמה
ובשותפות מאירה של 'רפואה וחיים'. "השקעה של חודשים ניכרה בכל פרט באחדות ובאמונה יוקדת.
מהנעשה והנשמע קורות בתינו
שלמה קליין רב דקהל חסידים ומרבני אנ"ש ,בו לומדים עשרות חיזק את האברכים ושיבח את תלמידו החשוב הגר"ב הלפרן
אברכים ת"ח מופלגים מכלל חצרות הקודש בעיר ,וכבר השתלמו
במעמד מרן אדמו"ר שליט"א במושב אורה:
שנתמנה לראה"כ.
במקצועות הוראה רבים ועמדו בכור המבחן בפני גדולי התורה
וההוראה. הכולל החדש בעמנואל חלוקת התעודות למצטייני הישב"ק בירושלים
בימים אלו התקבלה הידיעה המשמחת מטעם 'איגוד מוסדות
כפנינה נוספת בסיפור התרחבות והתפתחות קהילתנו 'אמרי שוב ושוב על הניגון ,ונשא דברים בענין החיבור התמידי של תלמידי הישיבה קטנה 'דמשק אליעזר' ויזניץ בהר נוף יחד
ויזניץ' על הקמת מסגרת הכולל לבני הקהילה בעמנואל ,תוך
אליעזר' בעמנואל ,התבשרו בני הקהילה בשבוע האחרון על האדם לקונו הניצב עליו בכל עת ,על הבחור לזכור תדיר שבכל עם בוגרי הישיבה הגיעו למושב אורה ,למעמד חלוקת תעודות
שיתוף פעולה עם הכולל הכלל חסידי הקיים .בראשות הכולל
יכהן פאר הרה"ג ישראל כהן מרבני אנ"ש בקרית מלך רב ,בן פתיחת הכולל בשעה טובה ומוצלחת .מזה קרוב לעשור קיים מצב הקב"ה ניצב עליו ושומר את צעדיו. על מסכתות שנלמדו בישיבה בשנה שעברה.
ראש הכולל הרה"ג ר' יעקב דוד וחתן הרה"ג ר' אשר אנטשיל בקרב קהילות החסידים בעמנואל כולל שבראשות הרה"ג ר' אחר עברו הבחורים תחילה התפללו מנחה
ויזניצר ,לצד הנהגת הכולל שבראשות הגר"ש קליין. בסך ורבינו שליט"א חילק ואחר קדמו את פני מרן רבינו
הבשורה היכתה גלים בקרב בני הקהילה שיזכו בס"ד לקבוע את התעודות במאור פנים שליט"א בשירת 'שישו ושמחו
סדרי לימודם תחת המסגרת החדשה ,תוך הוקרה מקרב לב ובהנאה מרובה ,ושוב הורה בשמחת תורה' ,אשר נכנס
להנהלת ה'איגוד' על הבשורה המיוחלת ,מתוך רגשי הכרת הטוב לזמר הניגון והרחיב עוד באנפין נהירין ועודד השירה
למי שעומדים הכן בכל זמן ועידן לסייע לכל אברך מעדתינו בדברי הדרכה לבחורים .אחר בכל עוז .ראש הישיבה הרה"ג
שירת ניגוני תורה נוספים משה גשטטנר פתח בדברי
שיזכה לשבת וללמוד מתוך הרחבה .כולנו תקווה שיתרומם
הודה ראש הישיבה למנכ"ל ברכה על הזכיה הגדולה לבוא
קרן התורה וההלכה ,ויזכו האברכים החשובים לשבת באהלה
המוסדות הרה"ח ישראל אל הקודש לקבל פרסי עידוד
של תורה מתוך ישוב הדעת לאורך ימים ושנים.
אריה שטיין על עמדו לימין מידי מרן רבינו שליט"א,
הישיבה ותלמידיה בכל עת. והרחיב בדבר הצטיינותם של
להרחיב את הרווחה בבתי אנ״ש: למחרת ,נשא ראש תלמידי הישיבה והרושם העז
הישיבה דברים בפני הבחורים על גודל הזכות בעת המעמד ניכר על פניהם ותהלוכותיהם ,הן בהתמדת התורה והן בעבודת
ביום האתמול ,ועל כך שישמרו את דברי ההדרכה שזכו לשמוע התפילה בהתלהבות דקדושה.
אגף ׳ברווח׳ שע״י ׳להחזיקם ולהחיותם׳ בתנופת הרחבה מאת הקודש ,למען יעמדו בלבבם ימים רבים. כששרו הבחורים 'והנה ד' ניצב עליו' ,ביקש רבינו לחזור
לאחר חודש ראשון של פעילות מבורכת שהוגדרה כתקופה נסיונית ,ולנוכח התגובות החמות ,אגף ׳ברווח׳ מרחיב את שירותי
מיצוי הזכויות והוזלת הוצאות הבית לכלל אנ״ש ברחבי ארה״ק | סיוע במימוש זכאויות ,טיפול בפניות וקידום הסדרים ההילולא ,בהשתתפות אנ"ש ידידים ואוהדים מכל קצווי העיר, מגבית 'ויתרבי חילא' למען קהילתנו
מוזלים בכוח הרבים | כתובת של עזרה והכוונה למען רווחת המשפחות להרים נדבתם הרחבה בעין טובה ובנפש חפצה לטובת הקהילה.
'צמח צדיק' בלונדון
בשורה של הרחבה ורווחה לבתי אנ״ש :אגף ׳ברווח׳ שע"י בכח הרבים ,לרווחת היחיד הערב הסתיים בהצלחה מרובה בתקווה שיתרבה חילא דאורייתא
בקהלתנו בלונדון התקיימה מגבית לטובת בית מדרשנו
לצד הטיפול בפניות ,פועל אגף ׳ברווח׳ לקידום שיתופי ממלכת החסד והצדקה ׳להחזיקם ולהחיותם׳ ,מרחיב בימים לתהילה ולתפארת.
אלו את פעילותו לכלל קהילות אנ״ש ברחבי ארץ הקודש .זאת בני הקהילה מתכונים בעז''ה לנסוע בפרשת וישלח לשבת 'צמח צדיק' ויזניץ של צעירי האברכים בעיר ,בה מכהן הרה"ג
פעולה והסדרים מוזלים עבור אנ״ש .כוחו של ציבור מאורגן
לאחר תקופה ראשונה של פעילות בקרב תושבי שיכון ויזניץ, התאחדות בראשות הרב שליט''א ,בעיירת הנופש רעזארט ר' פנחס אסקל כרב ביהמ"ד.
מאפשר לפעול להשגת תנאים משופרים ,ולהנגיש למשפחות
שבאנגליה ,עם אורח הכבוד הרה"ג אב"ד לימנוב שליט''א שיגיע לקראת המגבית יצא הג"ר אריה וייס רב דקהילתנו בלונדון
אפשרויות שהיחיד מתקשה לעיתים להשיג בכוחות עצמו. אשר זכתה להיענות נרחבת והביאה עמה תועלת מבורכת
לעורר ולחזק ,בעז"ה חפץ השם בידינו יצליח להרמת קרן הקהילה במכתב מיוחד ובמילים חמות לאנ"ש לבוא ולהשתתף בגוף
כבר בתקופת הפעילות הראשונה הועמדו לרשות המצטרפים למשפחות רבות.
שייצאו בקניינים רוחניים מהשבת המיוחלת. ובממון למען הקהילה הקדושה המתנוססת לשם ולתפארת בתורה
מסלולים מוזלים בתחומים שונים .בימים אלו נמשכת העבודה האגף החדש נועד לסייע במיצוי זכויות ובהוזלת הוצאות
ובחסידות ,בדרך רבוה"ק ,הרחיב במעלת הקהילה והאברכים,
להרחבת שיתופי הפעולה ולהוספת אפשרויות נוספות ,מתוך משק הבית ,ולהעמיד לרשות הציבור כתובת נגישה לבירור
רצון להביא את התועלת לקהל רחב ככל האפשר. כולל חדש לאברכי ויזניץ באנטווערפן ועמד על הזכות לעמוד לעזר לקיום ביהמ"ד לימים רבים.
ולטיפול בנושאים כלכליים המלווים כל משפחה .באמצעות בליל ערב יומא דהילולא דרבינו ה'צמח צדיק' זי"ע נערכה
בעקבות הניסיון שנצבר וההיענות המבורכת בחודש הראשון, שילוב של הכוונה ,טיפול מקצועי וקידום הסדרים משותפים, מאנטווערפן שבבלגיה הגיעה הידיעה המשמחת על פתיחת
נערכת כעת הרחבת השירות לכלל אנ״ש ברחבי ארץ הקודש. מסיבה מפוארת בביהמ"ד 'צמח צדיק' אשר ע"ש רבינו בעל
מבקשים ב׳ברווח׳ להקל בעול הפרנסה ולאפשר למשפחות כולל חדש לאברכי אנ"ש ,בבית מדרשנו שבאנטווערפן.
באגף שוקדים על הנגשת דרכי הפנייה ,טפסי ההצטרפות והמידע בנוסף לכולל הוותיק של אחה"צ בראשות הדומ"ץ הגאון רבי
הדרוש ,כדי לאפשר גם למשפחות נוספות להיעזר בפעילות. להפיק את התועלת מן הזכויות ומהאפשרויות העומדות לרשותן.
שמואל לוריא ,נפתח לראשונה בתולדות קהילתנו באנטוורפן
המשך העשייה מלווה גם בבחינת הצרכים העולים מן הקמת האגף מהווה נדבך נוסף במפעלות ׳להחזיקם
כולל אברכים לפנה"צ ,זאת לאור הגידול המבורך באברכים
הציבור ובקבלת הצעות לשיפור ,במטרה להתאים את המענה ולהחיותם׳ לחיזוק בתי אנ״ש .לצד פעילות החסד והצדקה,
צעירים בקהילתנו באנטווערפן .בכולל החדש עוסקים בלימוד
ולהרחיבו .לצד הטיפול השוטף ,נמשכים המאמצים לפתוח ניתנת כאן תשומת לב לאפשרות להגדיל את המשאבים העומדים שו"ע יורה דעה ח"ב ,בראשות ראש הכולל הרה"ג ר' ברוך הלפרן
אפשרויות נוספות למיצוי זכויות ולהוזלות בתחומים הנוגעים לרשות המשפחה באמצעות מימוש זכאויות קיימות וצמצום מחשובי הת"ח בקהילתנו הק'.
לבתי אנ״ש ,מתוך תפילה שתשרה הברכה במעשי ידינו. הוצאות שניתן לחסוך בהן. עם פתיחת הכולל הגיע רב ודומ"ץ הקהלה הגר"ש לוריא
למסור לפני האברכים שיעור כללי בסוגיא הנלמדת ,בדבריו
וירא תשפ"ז • קשר איתן 45 44קשר איתן • וירא תשפ"ז
מהנעשה והנשמע קורות בתינו
התעוררות נרחבת בקרב אנ״ש בעקבות ׳קמפיין חברים׳ במעמד נרגש בצל הקודש:
של אגף ׳מהרה׳ שע״י ׳להחזיקם ולהחיותם׳ הונחה אבן הפינה לבית מדרשנו 'ישועות משה' באשדוד
בהשתתפות אנ"ש שהרימו סכום עתק להקמת ההיכל
קבוצות חברים נרתמות לסייע לחבריהם המצפים לשידוכם | בכינוס
בית המדרש .לאחר ניגוני התעוררות ירה מרן רבנו שליט"א במעון הקודש של מרן רבנו שליט"א במושב אורה נערך
מיוחד התאספו כחמישים אברכים למען ארבעה מחבריהם ,ושמעו דברי את אבן הפינה ,והקהל פצח בריקוד נלהב בשירת 'בנה ביתך בי"א חשון מעמד מרגש ורב רושם לחבורת אנ"ש בני קהילתנו
חיזוק והדרכה מעשית לקידום השידוכים | באגף ׳מהרה׳ מעניקים עזרה כבתחילה' .כן ירו את אבן הפינה הנדיב הרה"ח ר' ישראל ברוך הק' 'ישועות משה' באשדוד ,שזכו להסב על שולחן המלך כאות
והכוונה למעוניינים להצטרף ליוזמה וידר ,והעסקן הדגול הרה"ח שרגא צבי סנדרוביץ מחשובי אברכי הוקרה והערכה על עמידתם האיתנה והתגייסותם בתרומה
הקהילה ,שקיבל אף הוא על עצמו סכום אדיר להשלמת הבניין. גדולה של ₪ 100,000כ"א ,לקראת תחילת בניית בניין בית
לקראת סיום המעמד העניק מרן רבנו שליט"א מתנה מקדש מעט שיהווה מגדל אור לתורה ,לתפילה ולחסידות
היום־יום ,התאספו החברים כדי להקדיש מזמנם לעניין חשוב התעוררות מבורכת ניכרת בשבועות האחרונים בקרב בהדרכת רבוה"ק מאורי דרכינו
יקרת ערך ומיוחדת לכל אחד
זה ,ללמוד כיצד ניתן לסייע ולהפוך את הרצון הטוב לעשייה קהל אנ״ש ,בעקבות המאמר שפורסם בגיליון חג הסוכות על זי"ע ובדרך המסורה לנו על ידי
מהמשתתפים :טלית נאה לשבת
מועילה. אודות ׳קמפיין חברים׳ ,במסגרת פעילות אגף ׳מהרה׳ שע״י יבל"א עט"ר מרן רבנו שליט"א.
קודש 'ויז'ניצער טלית' מבית
דברי חיזוק בעניין חשיבות הסיוע בשידוכים נשא הגאון ממלכת החסד והצדקה ׳להחזיקם ולהחיותם׳ .במאמר הובאה המעמד הנשגב שולב במעמד
כלילת יופי ,יחד עם 'באטל'
רבי ישראל מילר שליט"א ,אשר עורר על גודל העניין ועל הקריאה לכל אחד ואחד לשאת בעול עם חבריו ,שכניו ובני 'הנחת אבן הפינה' לביהמ"ד.
פרוותי נאה ומפואר .רבנו
הזכות לסייע למצפים להקים את ביתם .כן נשאו דברים הרה"ג משפחתו המצפים לשידוכם ,ולהקדיש מזמנו ומכוחותיו כדי את ההקצאה לביהמ"ד קיבלה
שליט"א אף העניק תעודות
רבי יוסף שוק שליט"א – מג"ש בישיבת ביוד"א ,והשדכן הרב לסייע בידם להקים בית נאמן בישראל. הקהילה כבר לפני ארבע שנים,
הוקרה מיוחדות להרה"ח
יחיאל חיים קליין הי"ו ,שהעניקו הנחיה מעשית ונקודות היוזמה מבקשת לרתום את כוחם של החברים והמכרים בהשתדלות שד"ר הרה"ח
יעקב טסלר ולהרה"ח שמואל
חשובות לעיסוק בשידוכים ,כדי לסייע למשתתפים לגשת לעשייה משותפת ומסודרת למען הממתינים לישועתם .לצד יעקב טסלר .לאחר לא מעט
שוק כהוקרה על פועלם הכביר
למלאכה מתוך הבנה ובדרך הראויה. עבודתם המסורה של העוסקים בשידוכים ,יש ביכולתו של כל קשיים בירוקרטיים ,בסיוע
אחד לתרום מהיכרותו ומקשריו ,להעלות ּ למען הקהילה.
ההכוונה המעשית היא חלק מרכזי ברעיון ׳קמפיין רעיונות ,לפנות ללא ליאות של חבר העירייה
את המעמד חתם מרן רבנו
חברים׳ .כפי שהובא במאמר בחג הסוכות, למכרים ולעורר את תשומת לבם להצעות מתאימות. ומחשובי אברכי הקהילה הרה"ח
שליט"א בדברות קודש ,בהם
ההתארגנות המשותפת מאפשרת לחלק כאשר כמה וכמה חברים מצטרפים שמואל דוב שוק ,נחסכו שעות
הביע הכרת הטוב מנהמת הלב
את העשייה בין המשתתפים ,כאשר יחד למטרה זו ,מתרחבים מעגלי ארוכות של כאבי ראש לעסקנים
לנדיב ר' ישראל ברוך וידר ,וציין
כל אחד מקבל על עצמו להקדיש זמן ההשתדלות ונפתחות אפשרויות הנמרצים וב"ה באמצע חודש
את הקשר העמוק בין אביו
לפנייה למכרים ולחשיבה על הצעות. נוספות לקידום השידוכים בסייעתא תשרי השנה התקבל היתר
הגה"ח ר' שמואל זאנוויל ז"ל הבנייה המיוחל ,והעבודות
ריכוז הרעיונות והקשר בין החברים דשמיא.
לרבה"ק ה'ישועות משה' זי"ע, בשטח יצאו לדרך.
מסייעים לעקוב אחר ההצעות ולפעול מאז פרסום הדברים התקבלו באגף
עת למדו בחברותא רבות בשנים לאחר תפילת מנחה בצל
לקידומן ,תוך הסתייעות בשדכנים ובבעלי ׳מהרה׳ הדים על התארגנויות שונות בקרב
והתנצחו לעומקה של הלכה .עוד קדשו של מרן רבנו שליט"א,
ניסיון לפי הצורך. אנ״ש ,אשר נענו לקריאה והתאספו למען
ציין רבנו את מסירותו של ר' ישראל ברוך בעת שהותו בבית הסב הקהל לסעודה כיד המלך בהפקת 'שחקים הפקות' של
ההתעוררות בקרב אנ״ש מהווה נדבך נוסף בפעילות המטרה .בין היתר התכנסו קבוצות חברים למען חבריהם ,וכן
האכסניה שלו בעיה"ק צפת ,ואת התמסרותו למען האדמו"ר ר' אייזיק שטיין ,את המעמד הנחה בכישרון הרב דוב פקשר,
אגף ׳מהרה׳ למען הבחורים המבוגרים המצפים לשידוכם. נערכו התכנסויות בקרב המשפחות עצמן ,מתוך רצון לרכז
מנדבורנה צפת שליט"א .רבנו חתם את דברות הקודש בברכות שהרחיב אודות זכותם של האברכים להסב במחיצתו של מלך.
הצטרפותם של חברים ,שכנים ובני משפחה למעגל העשייה את הכוחות ולהקדיש מחשבה משותפת לזירוז השידוכים
לרוב להשפעות טובות לכלל ולפרט ,ושנזכה במהרה לביאת הרה"ג ר' פנחס ברייער הרחיב במיטב כשרונו על ההכנה
מרחיבה את ההשתדלות ומביאה לידי ביטוי את הערבות ליקיריהם.
גואל צדק. הנשגבה לקראת הנחת אבן הפינה בצל הקודש .מרן רבנו
ההדדית ואת הנכונות לפעול איש למען רעהו ,בפרט בתחום אחד הכינוסים התקיים ביום שלישי בשבוע שעבר ,כאשר
בצאת רבנו שליט"א מהמעמד ,נשא דברים רב הקהילה שליט"א שהופיע במעמד ,סקר בהתרגשות ובהנאה את פני
השידוכים ,וכפי שרבינו שליט"א מעורר על כך כל העת "זיי דו כחמישים אברכים התאספו למען חבריהם ,הנכנסים השנה
הג"ר שלמה זלמן וייס ,שציין לשבח את מסי"נ של חברי קרן הנוכחים .הרב ברייער ציין בהתרגשות את רשפי האמונה
דער שדכן" -כי כל אחד יכול לקחת חלק במשימה הנעלית. לגיל שלושים ועדיין מצפים להקים את ביתם .המשתתפים,
הבנין ,שיום ולילה לא ישבותו לקדם את בניית ביהמ"ד ,ואת וביטחון שמחדיר רבינו שליט"א בכלל כולו מתוך שמחה
באגף ׳מהרה׳ קוראים למעוניינים להצטרף לעשייה למען אשר רבים מהם כבר מתקרבים לשמחת בר המצווה של
התמסרותם הכבירה של האברכים היקרים ,בעוד שבעבר עצומה ,והרחיב במשנתו הבהירה של רבנו שליט"א.
מכריהם לפנות לאגף לקבלת עזרה ,הכוונה ופרטי היוזמה .גם ילדיהם ,התכנסו מתוך תחושת אחריות ואחוות חברים,
נדרשו לצאת למרחקים כדי לקבץ נדבות מהכא להתם ,כאן הר"ר בנציון טאבאק הפליא בחרוזים נפלאים ,בהם הזכיר
קבוצות חברים ומשפחות המבקשות להתארגן למען יקיריהן במטרה לפעול למען חבריהם בני גילם ולהוסיף השתדלות
התגברו כארי נחשוני הקהילה ולקחו את חלק הארי של העול לשבח את הנגיד החשוב הרה"ח ישראל ברוך וידר ,שלקח
יכולות להסתייע בגבאי אגף 'מהרה' ,כדי לצאת לדרך באופן לקירוב יום שמחתם.
הכבד על שכמם בגבורה ובתפארת ,כה לחי. את זכות שם הבניין לאחר שנדב סכום עצום לטובת בניין
מסודר ומועיל ,בתקווה לזרז שידוכים רבים ולהיות שותפים עצם ההתכנסות מבטאת את הקשר האיתן בין החברים
בהקמת בתים נאמנים בישראל. ואת הנכונות לשאת יחד בעול .על אף השנים שחלפו וטרדות
וירא תשפ"ז • קשר איתן 47 46קשר איתן • וירא תשפ"ז
א שבת טיש מהנעשה והנשמע קורות בתינו
חיים מאיר הייגר
מנכ"ל חדש לתאגיד מי שמש :הר"ר ברוך שטרן נבחר לתפקיד
א חסידישע געדאנק הר"ר ברוך שטרן בעל ניסיון ניהולי של למעלה מ־ 15שנה .בשנים האחרונות כיהן כמנהל
מרחב בני ברק במכבי שירותי בריאות ,מהמרחבים הגדולים בישראל | יחליף בתפקיד את פלד
לעבן מיט'ן באשעפער דיכטר ,המכהן כמנכ"ל התאגיד מאז הקמתו
כמה וכמה אנשים כבר התייאשו ועזבו את הקבוצה, את העשייה ויוביל את התאגיד להישגים נוספים". אחר תהליך ארוך ,כולל בחינת מעל עשרה מועמדים,
הנשארים המשיכו להתבוסס בבוץ ,להתמודד עם החום יו"ר תאגיד מי שמש ,הר"ר מאיר שכטר" :תאגיד מי שמש נהנה דירקטוריון תאגיד 'מי שמש' בחר בהר"ר בברוך שטרן לתפקיד
הלוהט ,התקדמו צעד אחר צעד אל היעד הנכסף – ארמון כיום מיציבות ניהולית וכלכלית ,מקדם פרויקטים משמעותיים מנכ"ל התאגיד .שטרן יחליף את המנכ"ל הוותיק פלד דיכטר,
המלוכה .לפתע ...ראו אל מול עיניהם אריה אימתני מתקדם גם ברמה האזורית וזוכה לשבחים ולהערכה מצד רשות המים שהוביל את התאגיד מאז הקמתו ופורש בימים אלה לגמלאות.
לעברם בצעדי ענק .עוד כמה ברחו ועזבו את הקבוצה –
כנראה המלך אינו באמת רוצה שנגיע אליו – אמרו לחבריהם.
א ווארט על המקצועיות ועל רמת השירות הגבוהה לתושבי בית שמש. שטרן מביא עמו ניסיון ניהולי של למעלה מ־ 15שנה בניהול
לפלד דיכטר חלק מרכזי בהישגים הללו ,ואני מבקש להודות לו על מערכות גדולות ,הובלת תהליכים אסטרטגיים ,ניהול תקציבים
היו כמה עקשנים שלא התייאשו ,המשיכו להתקדם טעם אמירת פרשת העקידה שנים רבות של עשייה מקצועית ,מסירות ואחריות ,מאז הקמת בהיקפים משמעותיים ופיתוח שירותים לציבור .כולל ניסיון
עוד ועוד ,דילגו על כל המכשולים ,עד שהגיעו אל ארמון התאגיד ועד היום .אני מברך את המנכ"ל הנכנס ,ברוך שטרן, בתשתיות ,הובלת פרויקטי בינוי ופיתוח ,עבודה מול גופים
המלוכה .בשמחה עצומה קיבל המלך את פניהם ,עלה עימם בחתונת כ"ק אדמו"ר מויזניץ בית שמש שליט"א -כסלו ומאחל לו הצלחה רבה בתפקידו". ציבוריים ורשויות מקומיות .בתפקידו האחרון שימש כמנהל
אל גג הארמון ,והראה להם את כל המסלול שעברו ,והנה... תשמ"ג ,בין החתונה למצוה טאנץ ,ישב הסבא רביה"ק מרחב בני ברק במכבי שירותי בריאות ,אחד המרחבים
נעלמו כל המכשולים ,יש כאן שביל נאה ומרוצף ,עצי פרי ה'ישועות משה' זי"ע בחדר עם המחותנים ,וחזר על טעמו הגדולים של הקופה בישראל ,המעניק שירות לכ־130
נטועים בכל עבר ,גם ספסלים לנוח יש כאן ,כראוי וכיאות של ה'ישועות יעקב' (או"ח סי' א סעיף ה) לאמירת פרשת אלף מבוטחים באמצעות 14מרפאות ו־ 60שלוחות.
למלך רם ונשא. העקידה בכל יום. במסגרת תפקידו הוביל שטרן מהלכי פיתוח
חז"ל (ר"ה טז) אמרו :למה תוקעים בשופר של איל? להזכיר והרחבה של שירותי הרפואה ,הקמת מרפאות חדשות,
המשל ידוע בשם הבעש"ט הק' זי"ע ,ומובא ב'דגל מחנה עקידת יצחק .והרי הקרבת האיל היתה במקום עקידת יצחק, שיפור השירות והטמעת תהליכי התייעלות ,לצד
אפרים' בהפטרת פרשת כי תבוא .את הנמשל חש כל אחד וכי לא עדיף להזכיר את עקידת יצחק עצמה ,שאברהם
ואחד על בשרו ,ואין צורך להסביר ,רק שצריך לחזור על זה ניהול מערך רחב של עובדים ומנהלים ותקציבים
רצה להקריב את בנו יחידו אהובו? בהיקפים של מאות מיליוני שקלים.
שוב ושוב ,כדי שבשעת הניסיון ,כשאדם אינו רואה הארת אלא שבהקרבת האיל היה לאברהם אבינו מקום לחשוב
פנים ,אינו מרגיש קרבת אלוקים ,יידע בבירור שהקב"ה קודם לכן מילא שורה של תפקידי ניהול במכבי
שתי מחשבות -האחת ,לעשותה רק כדי לעשות נח"ר שירותי בריאות ,בהם מנהל מרחב אלעד ומנהל סניף
מסתיר את פניו ממנו כדי לנסותו .לפעמים אורך זמן רב עד להשי"ת ,והשניה -הנאה אישית מהצלת יצחק ,שתמורתו
שהקב"ה מראה לו את השביל הסלול והמרוצף ,רק לאחר גבעת שמואל .בעבר שימש גם בתפקידים ניהוליים
הוקרב איל ויצחק ניצל .אולם אברהם כצדיק גמור ,במקום בעיריית אלעד ובגופים נוספים.
אריכות ימיו ושנותיו יראה שהכל היה חלומות ודמיונות לחשוב על הנאת עצמו היתה כוונתו רק לקיים רצון ד'.
של היצה"ר. חילופי המנכ"לים מסמנים סיומה של תקופה
לכן תוקעים בשופר של איל ,כי ניסיון הקרבת האיל בלתי משמעותית בתולדות התאגיד .פלד דיכטר ,המכהן
וכה מפרש ה'עבודת ישראל' את הפסוק בפרשתנו לד' לבדו ,עלה על ניסיון העקידה עצמו! כמנכ"ל מי שמש מאז הקמתו ,ליווה את התפתחות
"ויקרא אברהם שם המקום ד' יראה" ,אברהם אבינו התנסה משום כך אומרים את פר' העקידה בכל בוקר ,ללמד את התאגיד לאורך השנים והוביל את פעילותו בתחומי
בעקידה ,בשעת מעשה היה זה ניסיון קשה מאוד ,הקב"ה האדם :זכית והקב"ה החזיר לך בבוקר את נשמתך ,אל תשתיות המים והביוב ,השירות לתושבים והפיתוח
הסתיר את פניו ממנו ,ורק בגמר הניסיון ,לאחר שיצחק תביט על ההנאה מכך שיש לפניך עוד יום בחיי העוה"ז, העירוני שכלל את ההתרחבות האדירה של בית שמש
ירד כבר מעל גבי המזבח ,רק אז 'ד' יראה' -אברהם אבינו אלא אחוז בדרכו של אברהם אבינו ,החדר בליבך את כוונת והקמת השכונות החדשות.
ראה את ההתגלות הגדולה של הקב"ה אליו. ניצול היום הבא לכבוד שמו יתברך. ראש העיר בית שמש ,הרב שמואל גרינברג" :אני
מרן רבינו שליט"א מלמדנו ,ומכה על קדקדנו שוב מברך את ברוך שטרן על בחירתו לתפקיד ומאחל
ושוב ושוב' ,מ'דארף לעבן מיט'ן באשעפער פיהר און לו הצלחה רבה .בית שמש נמצאת בתנופת פיתוח
צוואנציג שעה ,ס'איז שווער ,זייער שווער' .לפעמים אדם א ניגון משמעותית ,ותאגיד מי שמש ממלא תפקיד מרכזי
קצת מתבלבל' ,ער פארלירט זיך' ,אלא שעליו לתפוס את בהקמת התשתיות הנדרשות לצמיחת העיר ובמתן
עצמו מיד ולשוב למסלול .זה לא רק בעניינים גשמיים ,זה ניגוני ראש השנה :לרגל פרשת קריאות ב' ימי ר"ה שירות איכותי לתושבים בהחלפת קווים קיימים.
גם ואולי בעיקר בעניינים רוחניים; יש נסיונות ,כן ,אבל ניגוני פסח :ככתוב בפרשתנו 'ומצות אפה ויאכלו' אני מבקש להודות לפלד דיכטר על שנים רבות של
לא להתבלבל מהיצר הרע ,להתעורר בזמן ,ולחזור 'לעבן וברש"י :פסח היה עשייה מסורה ועל חלקו החשוב בפיתוח תשתיות
מיט'ן באשעפער פיהר און צוואנציג שעה'. המים והביוב בעיר .אני בטוח שהמנכ"ל הנכנס ימשיך
וירא תשפ"ז • קשר איתן 49 48קשר איתן • וירא תשפ"ז
נ .גוטספלד ציוני דרך לחסידי קמאי יזכרם
כשיאבו בבי"ד של מעלה לתת לו גן עדן ,יאמר להם" :איך ַַדארף
נישט גן עדן ,געבט מיר 'שבת!' -דאס איז מיין גן עדן!"...
שבת במחיצתו של רבי מרדכי חנא זצ"ל
95שנה להסתלקות החסיד המופלג רבי מרדכי חנא פוקס זצ"ל /כ"א בחשון תרצ"ב
אז נשמע קולו .והפטיר רבינו זי"ע' :איך האב מיך מחיה געווען ה'באטע' עשיתי בעוה"ז ,אם כן היכן הוא ה'גן עדן' שלי?!] .ואז כשיאבו
ווען איך האב אים געהערט קוויטשען!' [הייתי מחיה את עצמי
'לעשות
לתת לו גן עדן ,יאמר להם" :איך דארף נישט גן עדן ,געבט מיר
בשמעי את זעקותיו]. הבוערת 'שבת!' -דאס איז מיין גן עדן!"[ ...אין חפצי בגן עדן ,הבו לי את השבת'
בווילחוביץ 'שבת' -היא ה'גן עדן' שלי!]. בעמדנו
לבו אש להבה שח רביה"ק לקראת יום היא"צ
בסעודת יום א' דר"ה תשל"ה שח רבינו זי"ע" :אמרו עליו ה'ישועות משה' :סיפרו
רביה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע ע"י ציון
ב'טיש' של הרבי ה-צ"ה של החסיד
רבי מרדכי חנה זצ"ל בבית החיים
על ר' מרדכי חנא ,שהיה נוהג להיפך מכל העולם ,שכל העולם, לי זקני החסידים שזכרו בגרויסוורדיין ,לימינו הגה"צ רבי משה נכד רבי מרדכי חנא הרה"ח ר' חיים מאיר פוקס ז"ל המופלג רבי מרדכי
כשכואב להם דבר -הם צועקים ,וכשאין כואב להם -הרי הם את רבי מרדכי חנא עוד
אליעזר פרוימוביץ אבד"ק ציילסהיים
מווילחוביץ -מיאמי ,שח רבות בערגה על השבתות שזקנו חנא פוקס זצ"ל
והרה"ח ר' יחזקאל יעקב ב"ר שואל
שותקים .לא כן ר' מרדכי חנא ,כשהיה בריא היה צועק -בעומדו בצעירותו בווילחאוויץ, יהודה ויזל הי"ד נכד רבי יחזקאל לקחו עימו לגרויסוורדיין אל רבינו ה'אהבת ישראל' זי"ע" .זקני מוו ילחוביץ-
בתפילה -מנהמת ליבו ,ולעומת זאת ,כשכאב לו דבר-מה, 'וואס ער האט דארטן
אברהם זצ"ל
רבי מרדכי חנא לבש 'קאפטן' ארוך כחסידי קדמאי עם 'ווייסע גר ו י ס ו ו ר ד י י ן,
היה שותק בלי להשמיע קול אנחה כלל" ...והפטיר רבינו זי"ע: זאקן' ו'שטריימל' של כמה שפיצען כבימי קדם. נעמוד על דרגותיו
אנגעווערטשאפט' .הוא
"ס'האט איהם געבראטען ,וועגן דעם האט ער געשריגען .ס'האט כיון שכל חייו היו מקשה אחת של דביקות ברבו ,לכן המופלאות ביומא
עם החברייא שלו בווילחאוויץ ,הם היו חברייא של עובדי ד',
איהם געקאכט ,און אז ס'קאכט אינעווייניג און ס'גייט איבער, ההסתופפות בצל הס"ק בשוה"ט ,היתה תכלית כל חייו ,שום דשבתא.
זיי האבן זיך אויסגעקנעטן אלע ביינער אין שב"ק .ובגשתם
מ'קען זיך נישט איינהאלטען ,גייט עס ארויס אינדרויסען". תענוג לא ישוה לתענוג הגדול מלהביט בזיו פני קדשו של רביה"ק ה'ישועות משה' זי"ע שח פעם לנכדו הרה"ח ר'
לשירת 'רננו צדיקים' גאו רגשי לבם בקרבם בלי מעצור ,זיי
האבן זיך אויסגעגאסן דאס הארץ פאר השי"ת מיט טרערן הס"ק בעבודת הקודש ,זה היה עבורו ה'עולם הזה' ואין בלתו, אברהם ברוך כהנא ז"ל מלונדון" :דיין זיידע רבי מרדכי חנא,
בסעודת מלוה מלכה ער האט פארשטאנען וואס ס'טייטש שבת" [זקנך רבי מרדכי
סיפר הרה"ח ר' משה לייפר ז"ל שבדידיה הוי עובדא :פעם אין די אויגן .מרוב רגש וכיסופין לא יכלו לישון ,והשינה היתה הבחנתי שהיה דבוק ברבינו במשך כל השוה"ט ,אף שנמשך
מהם והלאה .כל זאת מפני שהכינו את עצמם בכל השבוע ,כל זמן רב .בדרך כלל עמד מול פני המנורה -מול הס"ק בקצה חנא ידע מה משמעותה של שבת] .רבי מרדכי חנא לא חש
כשישבו החסידים בני החבורה לסעודת מלוה דמלכה במוצאי
שבת ,ישבתי ביניהם ,חילקתי סיגריות ועישנו ,ועסקו בסיפורי השבוע כבר ציפו בכליון עיניים לשב"ק ,וכל זה בא מכוחם של השולחן ,על איזה כסא או ספסל ,כי היה נמוך קומה ,ובעת בעייפות כלל בשב"ק ,הוא היה מלא חיות ,דאס חיות האט איהם
מעשיות על ה'בעל שם טוב' הקדוש זי"ע .לפתע אמר רבי הבעש"ט הק' ותלמידיו הק' אחריו. שהס"ק התחיל את ה'ניגון' לפני ה'תורה' היתה דרכו להתקדם נישט געלאזט שוקע זיין אין עייפות .אויב מ'הארעוועט אין די
מרדכי חנא לבני החברייא קדישא" :וואס האבן מיר צו רעדן? און נאך דעם -לאחר ה'ישיבת מרעים' בליל שב"ק ,היתה לעבר הס"ק לשמוע את הד"ת. יונגע יארן האט מען אויך עפעס אין די שפעטערדיגע יארן"...
דער 'בעל שם' איז דאך צווישן אונז!"[ ...מה לנו לדבר? הלא תפילת 'פסוקי דזמרה' למחרת דומה כמו אש בוערת ולוחשת כן זכור לי שזקני רבי מרדכי חנא אף נתכבד פעם לשיר "בעיני ראיתי ,כשישבו חסידים יחד עם רבי מרדכי חנא,
הבעש"ט שוכן בקרבנו ]...פקחו החסידים עיניהם בתימהון סביבותם ,כל עצמותיהם אמרו ה' מי כמוך. ב'טיש' ,וזימר בהשתפכות הנפש כזו עד שלא ידעתי על מי והתחילו לדבר דברים בטלים כלשהם ,נרדם תיכף .ואם
כשואלים 'היתכן?!' -ואף הוא ענה לעומתם בשלווה :בוודאי, להסתכל ,על הרבי או על זקני... התחילו לדבר חסידות התעורר תיכף ,מפני שבזה הרגיש טעם.
הרי הבעש"ט הקדוש אמר כי עתיד הוא לשוב לעולם כעבור בבואו אל הקודש כשמרגישים טעם אין ישנים ,מי שאינו מרגיש טעם בשבת
מאה שנה ,והנה הרבי [ה'אהבת ישראל'] נולד בדיוק במלאות "זוכר הנני את תפילותיו של ר' מרדכי חנא ,כיצד היה זמירות בנוסח ויזניץ הוא עייף (ליל שב"ק פר' שמיני תשמ"ז).
מאה שנים לפטירתו של הבעש"ט ,ואף שמו 'ישראל' כשמו... מתלהב בעת התפילה .אני זוכר אותו רק בזקנותו ,אך זקני הדור פשוט ונהיר היה לו לרבי מרדכי חנא ,כי נוסח ויזניץ על ועוד שח רבינו זי"ע" :א גאנצע וואך האט רבי מרדכי חנא
הרה"ח ר' שמעון אורנשטיין ז"ל סיפר ,כי פעם כשישבו סיפרו לי אז ,שהתפילה הנלהבת שלו בימי הזקנה ,היתה כאין זמירות שבת הוא חלק מתיבות הזמירות ,ושכלל אי אפשר געוויסט ווי אזוי מ'פירט אפ א שבת ,וממילא איז זיין מאנטאג
יחד בסעודת מלוה מלכה שלושת החסידים -רבי מרדכי חנא וכאפס לעומת תפילותיו הנלהבות בהיותו אברך בווילחאוויץ, להטעימן באופן ובנוסח שונה .בשיטתו זו ניגש פעם לאברך און דינסטאג אויך געווען אנדערש"...
ורעיו הגה"צ הרב מטערנעווא רבי שלמה אליעזר ויזל זצוק"ל, עיירת מגוריו .רש"י כותב בתחילת פרשת חיי שרה" :בת ק' אחד ,ופיזם באזניו את הנעימה של הזמר 'כל מקדש' ,בלא
והחסיד רבי מרדכי כהנא 'פעלץ' ז"ל מסיגעט ,זימרו את הזמר כבת כ'" -ללמדנו ,כמו שמתנהגים בימי הנעורים ,כך נראים תיבות הפיוט ,אחר שאלו' ,זאג נאר יונגערמאן ,ווי שטייט מעין עולם הבא
'איש חסיד היה' ,ורבי מרדכי חנא פנה אל חבריו תוך כדי שירת בימי הזקנה ('שיחות ומאמרי קודש' ח"א). דאס?' [אמור נא לי אברך ,היכן זה כתוב? ,]...כך פשוט היה סיפר הר"ר אלי' דוידוביץ ז"ל שלמד בבחרותו בישיבת
הזמר" :אה! אה! אונז האבן געהאט א ידיד ר' יידל עביר ,וואס וכה שח רביה"ק ה'אמרי חיים' זי"ע :כשהיו מביטים על בעיניו כי הנעימה עצמה כתובה בין מילות הזמר... ויזניץ בגרויסוורדיין ,כי רבינו ה'אמרי חיים' סיפר שרבי מרדכי
האט גוט געזינגען 'לכבודך ולא לכבודי' ביי די מלוה מלכה'ס... החסיד ר' מרדכי חנא ע"ה במבט שטחי ,לא היו יודעים אם ושח רביה"ק ה'ישועות משה' זי"ע :פעם שאל אחד את רבי חנא התבטא פעם על עצמו בענוותנותו ,שאחר שיקבל את
["היו לנו פעם ידיד ,ר' יידל עביר ,שידע היטב לשורר את הקטע הוא 'יודע לפתוח פיו' .אך כששמעו את תפילתו הנלהבת מרדכי חנא' :מדוע אין הרבי שלך מוכיח את האנשים שבאים עונשו בבי"ד של מעלה על שעבר על מצות בוראו ,ויכו אותו
'לכבודך ולא לכבודי' במלוה מלכה!] ,ברומזו לכך שר' יידל עביר והלוהטת ,או אז ראו מי הוא .ובזה פירשתי את הכתוב "ונשמע להתברך מפיו?' נענה רבי מרדכי חנא ואמר" :כשהרבי אומר עוד ועוד ,אזי יאמר להם' :אבער עפעס גיט'ס האב איך דאך
הגיע למדריגת בורח מתאוות הכבוד... קולו בואו אל הקודש" (שמות כח ,לה) ,כאשר בא אל הקודש, 'כל מקדש' בשולחן ליל שב"ק ,כל ספרי המוסר פתוחים לפניי!" יא געטוהן?! נו ,וואס איז מיט דעם גן עדן?!' [הרי מעט טוב
וירא תשפ"ז • קשר איתן 51 50קשר איתן • וירא תשפ"ז
אורה של תורה עוד יזכור זכרון להולכים בצרור החיים
למען אשר יצוה! שב"ק פר' וירא -כ' חשון
תרי"ב :הרה"ק ר' שלום ב"ר יעקב יוסף הלוי מקאמינקא הרה"ח ר' משה אלימלך לואיס ז"ל
תשמ"ג :הגה"צ ר' משה נתן נטע ב"ר מנחם מענדיל למברגר אב"ד מאקאווא
אברהם אבינו ,בחיר האומה ,אבי האומה .בן שלש
תש"נ :הרה"ח ר' משה אהרן ב"ר שואל יהודה גנץ ז"ל משיכון ויזניץ מנקיי הדעת בעיר הקודש צפת
היה כשהכיר את בוראו .עשרה נסיונות נתנסה ועמד
בכולם .האחת קשה מחברתה .מידתו מידת החסד
והאהבה .מסר נפשו ונפש זרעו למען כבוד שמו יתברך.
אי אפשר לשער שגב קדושתו ועוצם רוממותו ,הוא יום א' פר' חיי שרה -כ"א חשון והסתופף בצילו ,אף את בניו שיחיו שלח ללמוד במוסדותינו מעיה"ק צפת הגיעה
אשר גילה את מלכות השי"ת בעולם ופרסם את שם ד'. תרצ"ב :האי חסידא ופרישא מו"ה מרדכי חנה במו"ה יצחק דוד פוקס ז"ל מווילחאוויץ הק' בלונדון ואח"כ בארה"ק. הבשורה המרה על פטירתו
תש"נ :הגה"צ ר' ישראל אברהם ב"ר אפרים אהרן שטיין זצ"ל אבד"ק פאלטישאן ביתו פתוח היה לרווחה ,מדי שבת ומועד התארחו על של איש חסיד עובד ד'
אבל ,משבא כביכול השי"ת לדבר בשבחו ו'להסביר'
מדוע איננו מכסה מאברהם אוהבו את אשר הוא עושה,
תשנ"א :הרה"ח ר' שמואל זאב ב"ר אברהם דוב שוורץ ז"ל שולחנו יהודים מכל החוגים ,במיוחד שבורי לב שלא היה להם ומאנשי המעלה ,הרה"ח
מהו השבח היתר וה'מכריע': תשע"ח :הרה"ח ר' אהרן יחזקאל ב"ר יוסף שפיגל ז"ל מאנטווערפן היכן לסעוד .גם כאלה שלא נעים היה לשהות בקרבתם קיבל ר' משה אלימלך לואיס
וכיבד ,היו גם יהודים רחוקים מיהדות שהתקרבו על ידו תחת ז"ל ,מחשובי מתפללי
"כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו בית מדרשנו בלונדון
כנפי השכינה .מלבד זאת היה מומחה גדול בענייני רפואה
אחריו ושמרו דרך ד'". יום ב' -כ"ב חשון ולאחר מכן מיקירי העדה
וסייע לזולתו בידיעותיו הנרחבות.
העברת אבוקת האש לדורות .הקמת דורות לד' תקע"ד :הרה"ק רבי דוד שלמה ב"ר ירחמיאל מסארקא זי"ע ,בעל 'לבושי שרד' ו'ערבי נחל' בשנות מגוריו בלונדון השתוקק רבות לעלות ולהתיישב ומרביץ תורה בעיה"ק
ולתורתו ,העשיה למען ההמשכה ,למען לא ישכח שם בארץ חמדת אבות ,הוא אכן זכה לעלות לארה"ק והתיישב צפת ,אשר נלב"ע בשנתו
תרפ"ז :הרה"ק ר' יששכר דוב בהרה"ק יהושע מבעלזא זי"ע
ד' בדור הבא .הוא הערך הגדול ביותר ,הנעלה ביותר, בצפת ,בה גר בעשר שנותיו האחרונות .סיבת התיישבותו בצפת השמונים בהותירו אחריו
תש"ג :הרה"ח ר' שואל אריה ב"ר יודא אברהם עביר רוזנברג הי"ד מאנטווערפן
הנשגב ביותר .יותר מכל חסד ,יותר מכל צדקה ,יותר דור ישרים מבורך.
תשט"ו :הג"ר אברהם ב"ר משה חיים לאויאש וייס ז"ל שו"ב ובעל מנגן בטעטש ,גרויסוורדיין, היתה לאור דברי הקדמונים שהדר בצפת יש לו יתרון על כל
מכל דבר טוב. נולד ביום ח"י בניסן תש"ז בלונדון לאביו הרה"ח ר' שמואל
מאנטשעסטער ,ב' זכרון אברהם' שאר ערי ארץ ישראל ,שהנפטר שם במהרה נפשו שטה ופורחת
ז"ל מחשובי חסידי חב"ד ליובאוויטש בלונדון ,הוא היה צעיר
כי זו התכלית שבעולם ,זו התכלית שבשלה באנו תשמ"ג :הרה"ח ר' שלמה ב"ר דוב זיידה ז"ל ממסמייה ,רחובות למערת המכפלה ,ומשם לגן עדן התחתון ולגן עדן העליון.
הילדים במשפחה ונולד להוריו שניצלו מהשואה .בילדותו
הנה. תשפ"א :הרה"ח ר' אלעזר ב"ר דוד ויזל ז"ל משיכון ויזניץ בצפת עיה"ק הקדיש את ימיו ולילותיו לעבודת ד' ,עסק ובבחרותו למד במוסדות התורה בלונדון ,ולאחר מכן עלה
תשפ"ב :הרה"ח ר' אפרים פישל ב"ר יוסף יום טוב הלוי ויזל ז"ל משיכון ויזניץ בספרי קבלה ובספרי הרמח"ל ,ואף לימד בביתו שיעור בס' לארה"ק ולמד בישיבה שבכפר חב"ד .באחת השנים הורה לו
על כן ,ראשית לכל צדקה ,על האדם לוודא שהוא
מקדיש את עיקר הונו לעיקר המטרה שבשלה הגיע 'דעת תבונות' לרמח"ל .לילות שלמים היה ער ועסק בתורה, הרבי מליובאוויטש זי"ע לשוב ללונדון ולעשות שם את חג
הנה .למוסדות הקדושים שם מוקמים הדורות הבאים, התפלל בנץ החמה ,והתייחד עם בוראו מבלי שיידעו מי הוא. הפסח ,ואז בא בברית השידוכין עם זוגתו החשובה שתחי'
שם מפורסם שם השי"ת .השותפות הקבועה והקיימת יום ג' -כ"ג חשון לאחרונה חלה והתייסר במחלה קשה רח"ל ,בשבוע שעבר בת הרה"ח ר' משה שטיינהרט ז"ל ,שעמדה לימינו במסירות
ב'איגוד מוסדות ויזניץ' ,בהקמת הדורות .היא זו התבקש לישיבה של מעלה לדאבון לב ,ובהלוויה רבת משתתפים ויחד זכו לגדל דור ישרים יבורך.
תרע"א :הגה"ח ר' משה אליעזר ב"ר ישראל פוקס ז"ל שו"ב ווישווא
שמגשימה לאדם את תכלית ייעודו עלי אדמות! נטמן בעיר הקודש צפת. בהתגוררו בלונדון היה מבאי בית מדרשנו ,כאשר שבת
תש"ג :הנגיד החסיד ר' ברוך ב"ר אברהם ניסן ניימאן ז"ל מניו יורק
הותיר אחריו את זוגתו החשובה שתחי' ,בניו מחשובי אנ"ש רביה"ק ה'ישועות משה' זי"ע בלונדון בשנת תשנ"ד ,התקרב
תשמ"ג :הגה"ח ר' שלמה ב"ר יצחק כהנא ז"ל מבודפסט ,ברוקלין ,שיכון ויזניץ
הר"ר שמואל מנחם ,הר"ר אלחנן יהודה ,הר"ר יצחק ,בנותיו ר' משה אלימלך אל אורו של רבינו זי"ע ,זאת לאחר שזכה
תש"נ :הרה"ח ר' ישראל אריה ב"ר אלטר יעקב גליק ז"ל מב"ב
וחתניו הר"ר יהודה ברלינסקי והר"ר אהרן יוסף לואיס ,ונכדים להיות נוכח בתפילה הנשגבה בקבלת שבת .לאחר הסתלקות
תש"פ :הרה"ח ר' יעקב אלימלך ב"ר שלמה גרין ז"ל מירושלים
ההולכים בדרכו הברוכה. הרבי מליבאוויטש זי"ע באותה שנה ,התקרב אל רבינו זי"ע
לו"ז קבלת קהל חיי שרה
בנושאי זכויות וביטוח לאומי
ע"י הר"ר ישראל ווייס הי"ו יום ד' -כ"ד חשון
יום ב' -קריית גת .מרכז מעלה רחוב בית יוסף 10קומה ב' תרכ"ה :הרה"ק ר' חיים יוסף ב"ר יהושע יצחק מפיסטין זצ"ל ב' 'תוספות חיים' ,מגדולי
יום ג' -ירושלים .בבניין ת"ת אמרי חיים ויזניץ רח' יעקובזון 2 חסידי קאסוב
יום ד' -בני ברק .קבוע במשרדי קהל חסידי ויזניץ רח' תורת חיים תרפ"ד :הרבנית מרים ע"ה בת הגה"צ ר' יעקב כהנא אבד"ק חצי-עמר ,א"ח הסב"ק זי"ע
יום ה' -טבריה .ביהמ"ד קנה בושם שע"י קהילות החסידים שזר 6 בזיוו"ש ,טמונה באהל הרבניות ב"ב
יום ו' -חצור .בעז"נ דברי אמת רחוב הארי
תרמ"ד :הרה"ח יעקב ב"ר אברהם עביר רוזנברג ז"ל מסיגעט -טבריה ,אבי החסיד רבי
מוצ"ש -צפת .בביהמ"ד צאנז רחוב תרפ"ט 18
יהודה אברהם עביר ז"ל
אפשר להתייעץ טלפונית בטלפון 03-5746467 :שלוחה 4
תשל"ב :הרה"ח ר' נחמיה ב"ר יהודה ידידיה יעקב יוסף לייבלר ז"ל מירושלים
מדי יום בין השעות 16:00 - 14:00
תשמ"ו :הרה"ח ר' חיים מנחם [מענדיל] ב"ר אברהם יצחק מערמלשטיין ז"ל מברוקלין
וירא תשפ"ז • קשר איתן 53 52קשר איתן • וירא תשפ"ז
יוסף מלאך מתי יגיעו מעשי
ׁשּוָבתֹו
ּוְת ְָ הֹוָמה,
ָ ַנַ ְְפׁשֹו
תּוָמה
ְְס ָ
משחש יום אחד ר' משה כי ליבו כבר אינו להילולת הרה"ק רבי יששכר דוב מבעלזא זי"ע
[מאה שנים להסתלקותו]
ֵּגֵ ר ָָאֹנ ִִֹכי ָָּב ָָא ֶֶרץ
עומד בגעגועיו העזים ,לא עצר שוב בעדו ,ארז
מטלטליו ונסע לחלות את פני הרבי בבעלזא.
הגיע ר' משה לבעלזא ,ועיניו סבבו הלכו
כמי ששב אליו מאור עיניו .שפשף עיניו כמי
ששהה פרק זמן ניכר באפלת מערה ונחשף בריחי שעריה .קרירות איומה איימה על יהודי ברלין בקפאון ַַר ִִּבי ַַה ְְק ֵֵׁשבּ ,תּוַגַ ת ֵ
יֹוֵׁשב
באחת לאור השמש .פנה אנה ואנה כמבקש רוחני שאיים ואף פגע בקרב הדורות הצעירים שגדלו בקרבה, היכל קדשו של הרה"ק רבי יששכר דוב מבעלזא זי"ע ,ידוע היה
למשש בידיו את האוויר האהוב כל כך ,המקובל ורבים מהם התרחקו ,לא עלינו ולא עליכם ,מדרכי אבותיהם לתל תלפיות .המוני חסידים ואנשי מעשה היו נוהרים לבעלזא
ומרוצה כל כך ,מבקש לשאוף בכל כוחו אל מרחק רב ועצום. תמידין כסדרן ,צובאים על דלתות הרבי ומבקשים לקנות תורה
קרבו עוד ועוד ,לחוש את ריח הניחוח. ולשם שולח אותו הרבי? היתכן כזאת?! ודעת ,עצה ותושיה ,ברכה וישועה.
נכנס אל מקום ערגת לבבו ,אל חדר קדשו לא עצר ר' משה ברוחו ופרץ בבכי" :רבי ,כאן הוא מקומי ,אני מיוחדים היו בין אלפי החסידים ,בני העליה אשר עזבו חיי
של הרבי ,ואך נפתחה הדלת ונקרא בקודש מפחד על נפשי ועל נפש עולליי מלנסוע ברלינה". שעה ועסקו בחיי עולם ,פרושים מכל הבלי העולם ,ישובים תדיר
פנימה ,כשלו ברכיו פנימה וכל כולו היטלטל כחזיז ורעם הכו בו דברו של הרבי .חידד את אזניו שמא והרבי ,כמו ממאן לשמוע ,חוזר על דבריו" :ברלין הוא המקום בבית המדרש ומתעלים מעלה אחר מעלה אל רום מדרגתם.
בבכי עצור" .רבי ,אינני מסוגל עוד להיות לא מחודדת שמיעתו דיה .שמא יתכן שהרבי מורה לו הטוב בעבורך ,עליך לנסוע לשם וירווח לך". עובדים את קונם בסילודין בתורה ,תפילה ועבודת ד' ,מעבירים
בברלין ,אף לא רגע אחד .הכל כל-כך זר לי, לעזוב את בעלזא ,מקור חיותו ותמצית דמו ,המקום כיוון שחזר הרבי ושנה את דבריו ,שוב לא הקשה ר' משה את עצמם ומצרפים את כל כולם בצרף של קדושה עילאית,
כל-כך מנוכר ,אינני מרגיש שם בבית". ושוב לא הרהר .ארז מטלטליו ובני ביתו ,עקר את העיר ,ופניו
שעה ארוכה עמד ר' משה וגולל בפני הרבי
אשר אליו קשור הוא ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו ,ולעקור שואבים דבר יום ביומו מים חיים ממעיינו של הרבי ומשם
לברלין ,העיר הגדולה והמנוכרת?! מועדות לברלין. תוצאות חיים להם ,חיות דקדושה כמו אינם זקוקים למאומה
את קשיי ההסתגלות בברלין .את תחושתו
מבלעדי עוד מאמר ושיחה של רבם הקדוש .ה'יושבים' ,היו יחידי
כמי 'שאיננו שייך' והוא נע ונד .את המבטים ְְּפֵנֵ י ָָה ִִעירְְּ ,ב ֵֵאין ַַמ ִִּכיר סגולה אלה מכונים ,על שום ישיבתם התמידית בבית המדרש
הננעצים ,החרדה לגורל הילדים ולעתיד כמו נטע זר במקום ציה וערבה .היתה תקועה דמותו של ר' משבת לשבת .ואלה ,אין להם בעולמם אלא ד' אמות של קדושה.
החינוך ,התחושות המעיקות והגעגועים כך שונה ,כל כך אחר ממה שהורגל ,ממה שחפץ וממה שביקש משה -חסיד עבדקן והדור צורה שזקנו יורדת לו על פי מידותיו עולמם עולם נעלה ונשגב ומרומם.
העזים שאינם חולפים. לטעת בלב צאצאיו. -בנופה של ברלין. אחד מאותם בני עליה ,ר' משה נקרא לו .כיתר בני החבורה,
והרבי ,מלטפו בעיניו ומתבונן לעברו ארוכות במבט אוהב חיזק עצמו שוב ושוב בהרהורים ובדברים שחזר ושינן לעצמו: תקע ר' משה את אהלו שם .שכר לו בית מגורים צנוע לא פרוש היה ומובדל מכל הבלי העולם ,מתקדש בהיכלה של בעלזא
וחומל" :הנח לך ר' משה ,שם הוא מקומך" ,חזר הרבי ואמר .ברכו הרחק מבית המדרש העירוני .אף פרנסה מצא לו מיד לכלכלת
'והלא פקודת הרבי היא זו ורק בשל דברו הנני כאן ,אעשה בקדושה של מעלה .הוא וביתו מתגוררים כאן ,בבעלזא העיר ,די
ופטרו לחיים ולשמחה ולשלום. ביתו ברווח ולא בצער .אך כבר בתפילת המנחה הראשונה בבית
ככל אשר בידי כדי שלפחות בבית יחושו בחמימות חסידית להם בקב חרובין וכל מהותם וחייהם -הרבי ותו לא .ובכל זאת,
שב ר' משה למקומו בברלין ,אך תחושתו לא השתנתה .תקופה המדרש ,הרגיש כמו אלף חרבות מושחזים ננעצים בליבו .בחשש
והתלהבות של קודש'. קשיים רבים שנערמו על פתח ביתו בפרנסה ובכלכלה ובמאורעות
ארוכה ניסה להסתגל ,ניסה וניסה ושוב ניסה .אך ללא הועיל.
בביתו פנימה ,אכן ניצל כל רגע פנוי על מנת לשמר את אותה הביט נכחו וסביבותיו ,ולמרבה פלצותו נוכח שהמעט שכן התאספו רבים אשר קרהו ,הביאוהו כעת אל פתח חדרו של הרבי ,מבקש
כמובן שרגליו הוליכוהו שוב לבעלזא ,אולי יחוס הרבי הפעם.
אווירה נעלה ומרוממת כאשר אוותה נפשו וכאשר שאפה אל ובאו לביהמ"ד ,רחוקים היו מהנהגותיו אליהם הסכין והורגל להיכנס החדרה ,לשפוך מרי ליבו ,להיפקד בדבר ישועה ורחמים,
אולי ירחם .אולי יתיר לו את שובו לבעלזא העיר .הגביר בכיו
קרבה בהיותה בבעלזא ימים ושנים. מעודו כרחוק מזרח ממערב .שקט מוזר ודממת מוות שררו בעת לשאול עצה ותושיה ,לקבל הכוונה ,הדרכה וברכה.
אצל הרבי ,ניסה להפציר שוב ושוב ,להסביר את הקושי הרב,
מדי ערב היה יושב עם צאצאיו שעה שעלו על יצועיהם, התפילה .תנועותיו החסידיות הנלהבות בעת תפילתו ,היו לזרא בא ר' משה בקודש פנימה ,שטח בפני רבו את לבטיו השונים
את התחושות המעיקות כל כך ,אך ללא הועיל .פקודתו של הרבי
כאן והסיטו אליו מבטים נזעמים ומסוקרנים כאחד.
מספר להם על הרבי ,מהוויית ההויף בבעלזא ,מתאר להם בערגה אמרה שוב :שב בברלין. ואת קשיי פרנסתו הדחוקה באין לחם לפי הטף .הרבי האזין
רותחת את ההלוך ואת היילך ,את הנעשה ואת הנשמע .והיו דמעות רותחות נבעו מקרב לבבו בעת התפילה .דמעות של לדבריו בקשב רחימאי ,נתן בו את מבטו החודר ,הטמיר והאבהי,
חלפו חדשים נוספים ,ור' משה שוב איננו יכול לעמוד בכך,
תיאוריו הולכים ומתארים בדקדוק רב כל פינה וכל יתד .ושעה חש כמי שנכפתה עליו גלות קשה ומרה ,גזירה שאיננו יכול געגועים אל החמימות בהיכל הבעלזאי עיר מכורתו .דמעות של והורה לו קצרות" :סבור אני ,כי עליך לעקור מכאן אל ברלין העיר
שסיפר זאת ,היו עיניו מצטעפות וליבו צורב מגעגועים עזים לעמוד בה .ושוב נסע לו אל רבו ,שוב פרץ בבכי נסער ומטלטל, געגועים אל רבו ,געגועים אל החבריא אשר סבבוהו ,החסידים הגדולה אשר במדינת גרמניה ,שם ירווח לך".
ויורדים חדרי בטן ,והיו ילדיו תולים בו את עיניהם וכורים אליו מתאונן במר לבבו על השיממון הרוחני העז ,על העדרם של שבינותם סבב הלך ,שבצילם חימד וישב תמיד .והנה הוא כאן, כחזיז ורעם הכו בו דבריו של הרבי .חידד את אזניו שמא
את אזניהם וסופגים לעצמם את אותו ריח ניחוח אשה לד' אשר חבורת חסידים ואנשי מעשה שבצילם יחמוד ויישב. כל כך רחוק .ולא רק מרחק פיזי. לא מחודדת שמיעתו דיה .שמא יתכן שהרבי מורה לו לעזוב
והרבי עדיין בשלו :מקומך אל תנח ,ברלין תהיה לך לעיר. היטיב אביהם להנחיל להם. סיים את תפילתו והלך לו אל ביתו בפחי נפש ,שבור לב את בעלזא ,מקור חיותו ותמצית דמו ,המקום אשר אליו קשור
שעה ארוכה אחר שאשמורות עיניהם נעצמו ,עוד ישוב היה ונדכה רוח .שם ניסה לרומם את רוח בני ביתו וילדיו שאף הם הוא ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו ,ולעקור לברלין ,העיר הגדולה
נֹוַחַַ ,הס ִִמ ִִּל ְְצֹר ַַֹח
רתוק למקומו ,עיניו נותרו עצומות ,כמו ממאן להיפרד מאותה ָָמ ָָצא ָָמ ַ לא מצאו כאן את מקומם. והמנוכרת?!
חלפו להם שנה ושנתיים ,ור' משה מצא מנוח לכף רגלו .הזמן, תמונה ענוגה וקסומה שאותה חווה הוא שוב ושוב ,ממאן להיפרד, למחרת ,צעד עם ילדיו אל בית התלמוד לילדי התשב"ר ,ועיניו שכן ,ברלין היתה אמנם עיר גדולה ובעלת אפיקי פרנסה רבים
כך ידוע ,עושה את שלו .טבעם של אנשים שהם מתרגלים לכל מממאן להתנחם. חשכו .אמנם היה זה חיידר יהודי ולימודי קודש נלמדו בו .אבל ומגוונים ,אלא שפשה בה לדאבון לב נגע ההשכלה והמודרנה
דבר .וכך ,אט אט ,כבר לא זרים לו לר' משה רחובותיה הרחבים האווירה היתה כה רחוקה ממה שביקש להנחיל לילדיו ,כל כל שחוללה שמות בקרב יהודיה .רוחות סגריר קרות פרצו את חומות
וירא תשפ"ז • קשר איתן 55 54קשר איתן • וירא תשפ"ז
חומות בתינו יוסף מלאך מתי יגיעו מעשי
חלפו להם שנה ושנתיים ,ור' משה מצא מנוח לכף רגלו .הזמן ,כך ידוע ,עושה את שלו .טבעם של
אנשים שהם מתרגלים לכל דבר .וכך ,אט אט ,כבר לא זרים לו לר' משה רחובותיה הרחבים ובנייניה
מאכילה או מאכלת רבים נושעו!!! המעוטרים .כבר טבועה עינו על סמטאותיה ,חנויותיה ועסקיה.
מרגישים תקועים?
ווארט נוקב ויורד עד עמקי השיתין ,בפרשתנו ,נראה כמו
אמרּה לדורנו ממש ,הרה"ק ה'שארית מנחם' מווישווא זי"ע:
משהו לא הולך לכם בחיים? ומצאו את מקומם שם". ובנייניה המעוטרים .כבר טבועה עינו על סמטאותיה ,חנויותיה
''ויקח את המאכלת לשחוט את בנו' אפשר לרמוז בדרך
מוסר ,כי ישנם בני אדם שעל ידי שרוצים להבטיח את הוצאת סמוך ובטוח היה ר' משה כי הרבי ישוש וישמח למשמע
בשורה זו שבפיו .אלא שלמרבה הפתעתו ,אך כילה לדבר דבריו, אט אט גם מצא לו ר' משה ידידים ורעים עמם ידע לקשור
ועסקיה.
עין הרע
יוצאי חלציהם בפרנסה מבטלו מן התורה ועל ידי זה הולך נדרכו חושיו של הרבי אשר התבונן בו בעיניים חודרות ומעמיקות שיחה ואף להתעכב קמעה לאחר התפילה בבית המדרש כדי לדון
מדחי אל דחי ועל ידי זה הוא שוחט בנו שמוציאו ממקור במשך זמן ארוך .והנה פונה אליו הרבי ואמירתו קצרה ותובעת: על דא ועל הא .וגם הם כבר לא ראו בר' משה דמות חסידית
ישראל ח"ו ,וזהו שאמר הכתוב 'ויקח את המאכלת' – על "ר' משה ,לא טוב הוא הדבר .לא טוב שתהיה בברלין .סבור מאיימת ומוזרה .נופו של ר' משה נטבע בנופה של בית המדרש
ידי שרוצה להבטיח לו אכילה' ,לשחוט את בנו''. ע"י נכד הרבנית לוצקין ע"ה אני שעליך לשוב לבעלזא תיכף ומיד". כשווה בין שווים.
הדברים מבהילים .מאכלת יכולה לשמש כמקור לפרנסה, פליאה ותמיהה רבתי מילאה את כל חושיו וכוחותיו של ר' ילדיו אף הם התרגלו לשפת המדינה וקשרו קשרי ידידות
ומאידך כסכין שחיטה ר"ל. עובר במסורת | בברכת גדולי ישראל עם בני גילם וחברי כיתתם .לעתים אף קבעו זמן מעבר לשעות
משה ,איננו מבין פשרו של דבר :מה זאת עשה לו הרבי?! כל עוד
ניסיון רב בתחום הלימודים כדי להשתעשע בגינת הרחוב או להשלים לימודים
התאונן והתמרמר וקונן והתלונן ,תמיד הורה לו הרבי להישאר
אלמלא היתה מסתפקת המסגרת הזו ב 74-מילים, נחוצים בביתו של ר' משה או בביתם של הידידים.
שמכם יוזכר לתפילה ולברכה בברלין .ודווקא כעת ,כאשר סוף סוף חש כי בא אל המנוחה ואל
היתה כל מילה נוספת ,מיותרת .אך היות והמסגרת מדויקת בהוצאת עין הרע בעופרת וכך ,אט אט ,נחה דעתו המיוסרת והתיישבה רוחו הדואבת של
הנחלה ,אומר לו הרבי לשוב לבעלזא?!
ומכוונת לסך מילים קצוב ,נותר מקום להוסיף ולהתבונן: ר' משה .והיתה רווחה לו ולביתו .סוף סוף מצאו מנוח לכף רגלם.
והרבי מבחין בתמיהתו הרבה ,וחוזר על אמרתו" :שומע
כאשר משתמש האדם בכלי הטכנולוגיה השונים הנוסח הקר בבית המדרש כבר לא צמרר אותו כל פעם מחדש.
אתה ר' משה? מצווה אני עליך ,שתעקור מברלין תיכף ומיד
באיצטלא של 'צורך פרנסה' ,עליו להשוות את הדבר כמי
שסוחר בסכיני שחיטה ,בתוך ביתו ,ללא נרתיקי הגנה.
053-417-2196 ותשוב לבעלזא".
ואף באותן שבתות ראש-חודש מיוחדות ,בהם הזמינה הקהילה
חזן אשר ידע לסלסל בגרונו ולעלות שמים לרדת תהומות בנבכי
שומו שמים. והוא עומד משתומם .כשהוא הפציר כל כך ,לא הסכים הרבי
החזנות ,כשבני הקהילה ישובים על מקומותיהם וטליתותיהם
כאשר הילדים נחשפים לעצם העובדה שאביהם מתעסק לשמוע .דווקא כעת?
מופשלות להם לערפיהם מתענגים על קולו הטנור ואף מנסים
בדברים שאין רוח חכמים נוחה הימנו – כבר נשחט רובו
בס"ד
והרבי ,מבקש ליישב את דבריו ,ומסביר לו הרבי בנועם שיחו:
את מזלם בזמזומי סיוע חרישיים ,למד אף ר' משה להנות מקול
של סימן ,וכאשר הם נחשפים גם לתוכן ר"ל – כבר נשחטו
שני הסימנים ,ה"י.
למכירה "דע לך בני .כל עוד באת והתאוננת תמיד שהינך מרגיש את
עצמך זר ,מנוכר ומזועזע מכל הסביבה שבה גרת ,נחה דעתי.
נעימותו של החזן ,וכבר לא נעמד בירכתי ביהמ"ד כשטליתו
משוכה לו עד צווארו ,כשעיניו עצומות וכל כולו בעיני רוחו
בהיותי סמוך ונאמן כי מוגן אתה מכל רע ,והשפעות המקום בבית מדרשו של רבו ,כאשר היה נוהג עד כה כשהצרמוניה בבית
באהבת ישראל שלב א' לא ישפיעו עליך ,ידעתי כי תשכיל לשמר את רוח החסידות
אך הבה ונקח את הדברים לכיוון מרומם: המדרש היתה לו לזרא.
אם נשכיל לנתב את ה'מאכלת' בדרך התורה הברורה, 4חדרים מרפסת סוכה והחמימות בביתך פנימה ,שתלחם בכל כוחך על חינוכם של שוב מוצא עצמו ר' משה נוסע אל רבו לעשות בצילו חג ומועד.
בהקפדה על התקנון בדקדוק ,אז בוודאי נזכה שההשתדלות קומה ,2נוף פתוח ילדיך ,שבביתך לא יהיה נגף רוחני חס ושלום .ולא ייגע בהם ולראשונה חש כי הפעם כבר לא יצטרך להציק לרבו בטרוניותיו
שלנו תהיה אכן 'מאכלת' – להוריק שפע פרנסה ברורה. אפילו ריח קל מנזקי ההשכלה והקרירות. התמידיות על מר גורלו.
1,450,000ש"ח
"אבל עתה" -הרעים הרבי קולו " -משאמרת כי כבר התרגלת נכנס אפוא ר' משה אל הרבי בבעלזא .הניח את הקוויטל
ואם כבר המאכלת בידינו ,נצעד יחד עם אברהם אבינו שמילי אונגר 055-6735363 לסביבתך ,ואינך מרגיש עוד כנטע זר ביניהם ,שוב כבר אינם ואת הפדיון והעניק לרבו שלום במאור פנים .כשאינו מוסיף לו
ע"ה אל עקידת יצחק בנו. מגוריך בברלין אלא סכנה נוראה .ירא וחרד אני פן יתרופף מאומה כנוהגו מאז ומעולם.
כמה מסירות נפש ,גבורה ועוצם רוח היו לו לאברהם משמרך על ביתך ,פן תאהב את הליכות יושבי הארץ ההיא ואט "נו ר' משה ,וויאזוי איז אין ברלין"? שואל אותו הרבי בנעימה.
אבינו באותה שעה ,בגשמיות וברוחניות .מכל צד הוא היה
3חדרים ממ”ד מרפסת סוכה
אט ,ללא כוונה וללא מחשבה ,תיגרר אחר מעשיהם וכוונות "ברוך השם" -אורו פניו של ר' משה – "סוף סוף ס"ה התרגלתי
נראה מופרך ובלתי-שפוי ,אך רק פקודת ה' הברורה היא קומה 1חזית מיקום טוב ליבהם ושאיפותיהם וכוונתיהם ,חושש אני שמא ידבק הנגע למקום ,שוב אינני צריך לבכות לרבי על מר גורלי ועל גלותי
ששמרה את רוחו ,ומני אז אנו בניו אוכלים את הפירות 1,300,000ש"ח הזה בבניך ובבני ביתך!" האיומה ,כבר איני מרגיש זר שם .הכל על מקומו בא בשלום"
דבר יום ביומו. "על כן" – סיים הרה"ק מבעלזא את דיבוריו החוצבים – בישר ר' משה לרבי בשמחה גלויה.
גם אנו נמצאים לפעמים באותה פרשת דרכים ,הרחוב מאיר גרינבוים 054-8550755
"מצווה אני עליך כעת שתעזוב מיד את מקום מגוריך בברלין "והלא אמרת ששכניך זרים לך ,האם אינם כבר כאלה"?!
קורא להכנע ,הרוח נושבת לכיוון ההפוך ,אך כאן בא הנסיון בירר הרבי.
ותשוב אל מקומך הראשון .כבר אינני יכול לקחת עלי את האחריות
שלנו ,נסיון העקידה של כל יחיד ,להתאזר ולהתגבר ,לא
למגוריך ומגורת צאצאיך בברלין .שוב הנה ,לבעלזא מכורתך, "לא רבי .ברוך השם ,נאים השכנים בעיניי ,ואף קשרנו עמם
לשמוע לכל ההצקות של היצר הרע ,על כל תחפושותיו,
וייטב לך ולביתך עד עולם". קשרי שכנות וידידות .נוכחתי לדעת שאינם כאלה נוראיים כמו
ולהצמד רק לקול האחד של היחיד ומיוחד. "אל תמתין ותקנה שחשבתי ,בסך הכל אנשים נחמדים ובעלי לב".
וגם אנו נזכה: אלא תקנה -ותמתין" נמצינו למדים: "וילדיך ,הרי התאוננת תמיד שבית תלמודם אינו לרוחך"?
כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך וגו'.
"העולם הזה דומה לפרוזדור ,התקן עצמך בפרוזדור כדי "ברוך השם רבי ,גם הם מרוצים כבר ממקום לימודיהם,
ע פ ו ל ה - נ ד ל " ן ב ס " ד שתיכנס לטרקלין" [אבות ד ,טז] מצאו להם חברים טובים .התרגלו לנימת הדיבור ולהלך הרוח,
וירא תשפ"ז • קשר איתן 57 56קשר איתן • וירא תשפ"ז
בס"ד
שוש תשיש. .
בקבוץ בניה לתוכה
פינה של נתינה
יום ראשון כ"א בחשוון
הכלה בהר"ר חיים מאיר רייז -וויליאמסבורג
הרה"ח משה אהרן רייז – וויליאמסבורג
הרה"ח הערשיל ניישלאס -וויליאמסבורג
הכלה בהר"ר ישראל חיים מנדל -לונדון
ויואל משה וויליאמסבורג
קול ששון
החתן צבי בהר"ר בנציון ליפא אייזנברג -בארא פארק
החתן בצלאל בן הרב נחום שטרן -לונדון
שרויהבעל הנס
ביניהם
076-5999-592
בכ<ל בית ,בכ<ל שעה
דמונים ,נהגו בתפוצות ישראל
וישוע>ה
חופה צדקה <לסגו<>להטרם ה
לזכות רבי מאיר
המסוגלת לשכינה
הנס'של◄
קיימא עדי עד
'בע<לולזרע
כתקנת הק
לתת
לבנין
המערך הט<לפוני
קול מצהלות
שמחות תלמידי וחסידי ויזניץ ,גליון • תרפ"א
מרת שטרן א"ר ברוך מרדכי -בני ברק
ישמח משה בעלזא לונדון
קשרי שידוכין
יום שני כ"ב בחשוון
הכלה בהר"ר אברהם הנדלר -בארא פארק החתן יששכר דב בהר"ר חיים מאיר ברגר -ב"פ
הכלה בהר"ר משה יואל פישמן -סטעטן איילענד החתן דוד בהר"ר יהודה אריה וייס -וויליאמסבורג עב"ג הרה"ח שלמה ברגר – בארא פארק
מרת וייס א"ר אברהם -ויזניץ הרה"ח יוסף הערצנו – בארא פארק
תפארת מרדכי בארא פארק הרה"ח חיים יוסף שטיינברגר -סיגעייט
הכלה בהר"ר אברהם משולם כץ -בית שמש החתן אהרן יחיאל בהר"ר יעקב דוד הירש -צפת
הכלה בהר"ר מאיר דוידוביץ -צפת החתן יעקב בהר"ר מרדכי ורטהיימר -ביתר עילית מרת כץ א"ר מאיר זאב -רחובות עב"ג הרב יוסף מנחם הירש – ויזניץ
הרה"ג צבי דוידוביץ -בית שמש הרה"ג משה גדליה ורטהיימר – ירושלים הרה"ח ישראל יעקב פרידמן -ירושלים
הרה"ח דוד אריה הלפרין -צפת ארמונות פרידמן בני ברק הרה"ח אשר מרדכי יעקובזון -ביתר
הכלה בהר"ר ברוך ראובן שטיין -אלעד החתן אהרן יוסף בהר"ר יהושע וייס -ויזניץ
הכלה בת הרב שמואל ברקוביץ -לונדון החתן שמעון בהר"ר אברהם שטרייכר -לונדון הרב שאול יהודה שטיין – בית שמש עב"ג הרה"ח אליעזר וייס – ויזניץ
הרה"ג חיים שרגא נייהוז – ויזניץ הרה"ג יוסף אריה דויטש – ירושלים
ישמח משה בעלזא לונדון הרב אפרים פישל שטיין – ויזניץ
הכלה בהר"ר מנחם מנדל ויינברגר -מודיעין עילית החתן שמואל בהר"ר אלעזר וסרמן -ויזניץ
הכלה בהר"ר יוסף ישראלי -בית שמש החתן יקותיאל יהודה נ"י בהרה"ג יוחאי אשר ז"ל -ב"ש הרב ישראל ויינברגר – ויזניץ עב"ג הרב ישראל וסרמן – ויזניץ
מרת אשר א"ר אליהו -בני ברק הרה"ח משה קליין – ירושלים הרה"ח בנציון בלויא – ויזניץ
הרה"ח אלעזר ויינברגר -וויליאמסבורג מרת ויינברגר א"ר אברהם אורי – ביתר עילית
היכלי מלכות בני ברק הרה"ח יוסף בן דוד -בית שמש
הרה"ח שמעון רוקח -נתיבות
הכלה בהר"ר הלל ורטהיימר -ויזניץ החתן ישראל בהר"ר נח זיידא שוורץ -ביתר
הרה"ג משה גדליה ורטהיימר – ירושלים עב"ג הרה"ח אלכסנדר קנפלר -ירושלים
הרה"ח מנחם יעקב ולצר – ויזניץ
הכלה בהר"ר אשר חיים רוט -מאנסי החתן בנציון בהר"ר שמעון זיידה -וויליאמסבורג
"נהגו לתת טרם החופה צדקה לזכות רמבעה"ן כל אחד ואחד כפי יכולתו" הרה"ח בנימין מתתיהו רוט – מאנסי
הרה"ח יששכר דב שטיינר – מאנסי
עב"ג הרה"ג יעקב זיידה -וויליאמסבורג
הרה"ג יצחק שטיין -וויליאמסבורג
הכלה בהר"ר יחזקאל שוכמן -אשדוד החתן אשר בהר"ר נפתלי צבי מנדלוביץ -ביתר עילית
עב"ג הרה"ח יעקב שמשון מנדלוביץ – בני ברק
הכלה בהרה"ג אברהם אליהו גלבר -בית שמש החתן אלעזר בהרה"ג חיים מאיר פרידמן -ירושלים
הרה"ג מרדכי גלבר -בני ברק עב"ג הרה"ג משה פרידמן -ירושלים
הגה"צ מרדכי יהודה דושינסקיא -בית שמש הגה"צ רבי זאב ארנסטר שליט"א -ירושלים
הכלה בת הרב אליהו צבי פלקוביץ -ביתר עילית החתן חנני' יוסף בהר"ר משה אייזנשטיין -ביתר
הרה"ח לוי יצחק פלקוביץ – ירושלים עב"ג
הרה"ח אשר זלצמן -ביתר
הכלה בהר"ר משה זנביל כהנא -אשדוד החתן אלימלך בהר"ר אלעזר ישראל צבי שטנגר -מ"ע
הרה"ח עזריאל זאב כהנא – ויזניץ עב"ג הרה"ח בנציון שטנגר -משב"ק – ויזניץ
הרה"ח מנחם מנדל פרוכטר – בני ברק הרה"ח משה מרגליות – ויזניץ
הרה"ח יוסף חיים קופמן – ויזניץ מרת שטנגר א"ר חיים – ויזניץ
הכלה בהר"ר יעקב הערש לעווי -מאנסי החתן חיים מאיר בהר"ר יחזקאל שימשוביץ -וויליאמסבורג
עב"ג
9072447b@gmail.com 039072447 0548496083
קשר איתן 59 וירא תשפ"ז • 58קשר איתן • וירא תשפ"ז
יריד
הולדת הבן
סבסוד לחתנים וכ
סף על מחירי המבצע
לכל באי היריד הר"ר שמואל אליעזר כהן -בית שמש הר"ר מאיר ארלנגר -אלעד
חנוכיות
רלה
>
הר"ר אפרים פישל כהן – ויזניץ | הר"ר יוסף שלמה פרקש -בית שמש הרה"ח מרדכי אברהם ארלנגר – אלעד | הרה"ח משה יוסף שרף – ויזניץ
>> על סט
2 הרה"ח אהרן לייטנר -בית שמש | הרה"ח אברהם צבי פרקש -בני ברק
הג
לו
הר"ר גבריאל יוסף דושינסקי -ויזניץ
ת על
הרב יהושע העשיל כהן – ויזניץ | מרת שיין א"ר צבי – ויזניץ
זוכים
ץ- ו
בנו
הר"ר משה פסח דושינסקי – ויזניץ | הרב יצחק זיידה – ויזניץ
כיות,
בכל יריד
ויזני
חנ
הר"ר אלימלך קליין -אלעד
יעי פמוטות ,גב
מרת דושינסקי א"ר יעקב מנחם – ויזניץ | הרה"ח לוי יצחק כהנא – ויזניץ
מחזו
הר"ר שלמה קליין – ירושלים | הר"ר מרדכי קריצלר -אלעד הרה"ח דוד זיידה – אשדוד
ר הרה"ח אליהו קליין – בני ברק | מרת וייסמן א"ר ישראל אריה – חיפה
ים מעור הר"ר יהודה רוט -מאנסי
הר"ר שמעון דייטש -ויזניץ
הר"ר משה דוד דייטש – בני ברק | הר"ר יונה יצחק קולודצקי – ויזניץ
מבחר גדול ומרשים
הה"ח בנימין מתתיהו רוט -מאנסי | הרה"ח חנניה גולדמן -מאנסי הרה"ג כתריאל קולודצקי – בני ברק
הר"ר צבי אלימלך רייך -עפולה הר"ר נפתלי הירצקא צבי ויזניצר -בית שמש
במחירי יריד מיוחדים!
הרה"ח שמעון רייך – ירושלים | הרה"ח מנחם מנדל דב קינד – ויזניץ הרב יעקב דוד ויזניצר – ירושלים | הרה"ח צבי אלימלך קליין – בית שמש
הרה"ח יהודה צבי קינד – ויזניץ | מרת ויינברגר א"ר יוסף יששכר דב – ויזניץ הרה"ג אשר אנשיל ויזניצר – ויזניץ | הרה"ג יהושע אליקים גרינצוויג – ירושלים
*בהשארת פרטים
הרה"ח משה קליין – ירושלים | הרה"ג משה בנציון לוריא – עפולה
הר"ר משה ויזל -מודיעין עילית
הרה"ח אפרים פישל ויזל – ירושלים | הר"ר בנימין ולצר – בית שמש
הולדת הבת
הרה"ח מנחם יעקב ולצר – ויזניץ
הר"ר ישראל וייס -בית שמש
הרה"ג קלונימוס קלמן וייס – בית שמש | הרב חיים טסלר – ירושלים
הרה"ח אריה צבי טסלר – ויזניץ
הר"ר מנחם מנדל איצקוביץ -בית שמש
הרה"ח משה איצקוביץ – ויזניץ | הרה"ח ישראל משה דירנפלד -בני ברק
הר"ר מנחם מנדל זולדן -ויזניץ
הרה"ח יצחק זולדן – ויזניץ | הרה"ח מנדל יאקאב -בני ברק
הר"ר אלימלך אפל -ויזניץ
הרב בן ציון אפל – ויזניץ | הרב חיים מאיר פקשר – ויזניץ
הרה"ח זעליג שמואל אפל – ויזניץ | מרת פקשר אהרה"ג מנחם מנדל – ירושלים
הר"ר שמעון טויסיג -אלעד הרה"ח צבי שטיינמץ – ויזניץ
הר"ר ישראל טויסיג – ביתר עילית | הרב אליהו דוב אפל – אלעד
הרה"ג גדליה טויסיג – ויזניץ | הרה"ג מאיר אשר קופמן – ביתר עילית
הרה"ח זעליג שמואל אפל – ויזניץ | הרב שאול גרינברגר -משב"ק – ויזניץ
הר"ר נתן נטע ברנד -מאנסי
הרה"ח מרדכי זאב ברנד -מאנסי
הר"ר מרדכי אשר מאיער -ויזניץ
הר"ר מנחם מענדיל מאיער -אשדוד | הרב מרדכי גליק -ויזניץ הר"ר דב ברנדס -ירושלים
מרת הופמן -אשדוד הר"ר אלימלך ברנדס – ויזניץ | הרה"ח זאב ינקוביץ – ירושלים
מרת ברנדס א"ר דוד – ויזניץ | הרה"ח נחמן אברהם זולדן – ויזניץ
מרת מילגרום א"ר יחיאל מיכל – ירושלים
הר"ר אליעזר פוגל -ויזניץ
הרב חנניה יו"ט ליפא פוגל – ירושלים | הרב מנחם צבי פריד – ויזניץ
הרה"ח יצחק מאיר ישראל -ביתר | הרה"ח נתן נטע בריזל – ויזניץ הר"ר יצחק אייזיק ברקוביץ -מאנסי
הרב אברהם ברקוביץ -וויליאמסבורג | הרה"ג יצחק שלמה כהן -מאנסי
הרה"ח משה אהרן רייז -וויליאמסבורג
הר"ר חיים מאיר רוזנפלד -ויזניץ
בני ברק >>>
הר"ר משה רוזנפלד – אלעד | הר"ר ישראל ויינברגר – ויזניץ
הרה"ח מנחם זאב רוזנפלד – בני ברק | הרה"ח צבי פייביש מילר – ויזניץ הר"ר יצחק אייזיק גוסטפלד -מאנסי
יום שני כ”ב חשוון הרה"ח אפרים פישל אריה ויינברגר – אשדוד הרה"ח אפרים פישל גוטספלד -לונדון | הרה"ח בנימין יצחק טויב -מאנסי
הרה"ח נחמן רוזנברג -בארא פארק | מרת בלויא א"ר אשר אנשיל -
הרה"ח אליעזר חיים מנחם אסקל – ויזניץ
באולם ת"ת ויזניץ רח' גבעת פנחס 19בין השעות 17:00-22:30 מרת פולק א"ר יהודה מאיר – ויזניץ וויליאמסבורג
מודיעין עילית >>> הר"ר יהודה שטיינר -ויזניץ הר"ר שמעון גלדציילר -אלעד
יום רביעי וחמישי כ”ד כ”ה חשוון הרה"ח שמעון חיים שטיינר – ויזניץ | הרה"ח יהושע וייס – ויזניץ הרה"ג נפתלי גלדציילר – אנטוורפן | הרה"ג פסח ישראל שנייבלג – אלעד
הרה"ג פנחס שנייבלג – לונדון | הרה"ג משה שאול קליין – בני ברק
בחנות ברחוב רשב"י 41בין השעות 17:00-22:30 מרת וייס א"ר עביר -ויזניץ
הר"ר דוד גפנר -חיפה
ירושלים >>> הר"ר יהודה עביר שטרן -ביתר עילית
הר"ר חיים מאיר שטרן – ויזניץ | הר"ר שמואל ויינברגר – ביתר עילית הר"ר ישראל מיכאל גפנר – אשדוד | הר"ר אברהם אונגר – ויזניץ
יריד החל מר”ח כסליו
הרה"ח אברהם אביש גפנר – ירושלים | הרה"ח יוסף חיים קופמן – ויזניץ
מרת שטרן א"ר זאב צבי – ויזניץ | מרת ויינברגר א"ר אברהם אורי – ביתר עילית
הרה"ח יצחק זולדן – ויזניץ מרת אונגר א"ר אברהם – ויזניץ
לתמונות והזמנות > mvh5824802@gmail.com 0 2 . 5 8 2 4 8 0 2 לכל הסניפים >
60קשר איתן • וירא תשפ"ז
ָאז ִּ
>ְּתקְ ָ>רא וַ
ָּתבִ יא בָ יִ ת
ְמר ּו ִדים
הב' ישראל בן הרב מרדכי אברהם כץ -ויזניץ
הרה"ג מאיר כץ – חיפה | הרה"ג אהרן אליהו פלדמן – ויזניץ
לעול המצוות
>ִה' יַ ֲענֶ ִּיים ֶמ ָך וַ ֲענִ
>ִהְּ>ְּ ,ת ׁ ַ חְ לָ ָר ֵעב לַ מרת פלדמן א"ר חיים משה -לונדון
ש ַ ּוע וְ יֹא
י ַמ>ר ִ>ִה ֵּננִ לוֹא פָ רֹס
הֲ
הב' משה יהושע בהר"ר אברהם יעקב ליבוביץ -ויזניץ הב' יעקב בהר"ר חיים מאיר ברלין -אשדוד
הרה"ח פסח ליבוביץ – ויזניץ | הרה"ג יצחק זולדן – ויזניץ הרה"ח דב ברלין – ויזניץ | מרת שטרן א"ר זאב צבי – ויזניץ
הב' יששכר דב בהר"ר משה צבי לעווי -בית שמש הב' משה יהושע בהר"ר מתתיהו גולדברגר -מודיעין עילית
הרה"ג אליעזר גולדברגר – ויזניץ | הרה"ח יצחק זולדן – ויזניץ
פרנסי 'מזון ומחיה' – לחם לפי הטף
הב' מנחם מאניש בהר"ר חיים מאיר מילגרום -ביתר עילית
מרת מילגרום א"ר יחיאל מיכל – ירושלים הב' שמעון בן הרב מנחם מנדל ראובן גפנר -ויזניץ
הרב ברוך גפנר – ויזניץ | הרה"ח זעליג שמואל אפל – ויזניץ
הב' צבי בהר"ר אברהם אבא סגינר -עפולה הרה"ח ישראל בנימין גפנר – אשדוד | הרה"ח יעקב יצחק שמרלר – ויזניץ
להשביע אלפי נפשות תינוקות של בית רבן ,מכל ערי ארץ הקודש: הרה"ח טובי'ה סגינר – בית שמש | הרה"ח אביגדור טובק – ירושלים
הב' ראובן בהר"ר משה גרינבוים -בית שמש
הב' דוד בהר"ר ישראל אהרן פרידמן -אשדוד מרת גרינבוים א"ר נפתלי – ירושלים | הרה"ח צבי גומבו – בני ברק
הרה"ח בנימין זאב פרידמן – בני ברק | הר"ר ישעיה מילר – אשדוד
הרה"ח חננאל מילר – בני ברק הב' שמעון אלתר בן הרב ישראל דוד הגר -ויזניץ
פרנס היום – כ"ה חשון פרנס היום – כ"ב חשון
הרה"ג אברהם אביש הגר – ירושלים | הרה"ג אלעזר מנחם מנדל שפירא – ב"ב
לע"נ לע"נ הב' אברהם אליהו בהר"ר אשר אנשיל שטיין -בני ברק מרת הגר א"ר אלעזר קלונימוס -בארא פארק
הרה"ח ר' אברהם ב"ר צבי אריה סגל ז"ל
הרה"ג יוסף מנחם שטיין – בני ברק | הרה"ג בנציון יששכר הירשלר -בני ברק
הרה"ח ר' שלמה ב"ר דוב זיידא ז"ל מרת שטיין א"ר ברוך בענדיט -בני ברק
מזקני וחשובי אנ"ש הב' ישעיהו בהר"ר יחזקאל אלימלך וייס -ויזניץ
מזקני וחשובי אנ"ש מרת וייס א"ר אברהם יוסף – ויזניץ | הרה"ח חיים שרף -ויזניץ
··· ··· הב' דוד בן הרב יעקב שמשון שטרן -ירושלים הרה"ח משה יוסף שרף -ויזניץ
נתרם ע"י בני המשפחה נתרם ע"י בני המשפחה הרה"ח שמואל שטרן – ויזניץ | הרה"ח משה נתן נטע דופלט -ירושלים
הב' אלטר יחזקאל אברהם בהר"ר פנחס נתן טויב -סטטן איילנד
הב' אשר בהרה"ג דוד צבי שנייבלג -מודיעין עילית הרה"ח נחמן טויב -וויליאמסבורג | הרה"ח יעקב ישראל כץ -בארא פארק
הרה"ג פנחס שנייבלג – לונדון | הרה"ג משה פרידמן – ירושלים
פרנס היום – כ"ח חשון פרנס היום – כ"ז חשון
לע"נ לע"נ
ז"ל הרה"ח ר' יעקב ב"ר יצחק אייזיק מנחם ויזל
מזקני וחשובי אנ"ש
ז"ל הרה"ח ר' נח ב"ר אריה לייב הייגר
מחשובי ויקירי אנ"ש
"כשהבן יגיע במז"ט לבר-מצוה יתנו לזכות רמבעה"ן לא פחות מח"י פרוטות"
··· ···
נתרם ע"י בני המשפחה נתרם ע"י בני המשפחה
עטרת זקנים
הרב חיים זאב הלפרין -בני ברק -הולדת הנכד
הרה"ח צבי נחמן מאיר -בני ברק -הולדת הנין מרת אדלר א"ר משה עזרא -בארא פארק -הולדת הנין
פרנס היום – ג' כסלו פרנס היום –ב' כסלו הרה"ח שלמה זלמן פרידמן -ויזניץ -הולדת הנין הרה"ח שמחה טוביה אשר -ויזניץ -הולדת הנין
לע"נ לע"נ האה"ח הרב בנימין פריימן -בני ברק -אירוסי נכד מרת בייגל א"ר שמעון -ויזניץ -הולדת הנין
הרה"ח ר' ישראל ברוך יוסף ב"ר חיים צבי גליצקי ז"ל ע"ה מרת רייזל ב"ר אלעזר וייס מרת פרנקל א"ר ישראל אשר -ויזניץ -הולדת הנין הרה"ח ישעיה ברקוביץ -ויזניץ -הולדת הנינה
מחשובי אברכי אנ"ש הרה"ח אלתר דוד רוט -ויזניץ -הולדת הנין הרה"ח אלעזר גוטמן -בארא פארק -הולדת הנין
··· ··· הרה"ח משה אהרן רייז -וויליאמסבורג -הולדת הנין הרה"ג אליעזר גולדברגר -ויזניץ -הולדת הנין
נתרם ע"י בני המשפחה נתרם ע"י בני המשפחה מרת שטנגר א"ר חיים -ויזניץ -הולדת הנין הרב יו"ט צבי גליק -בני ברק -הולדת הנכד
מרת שרייבר א"ר שלמה אלכסנדרי -ויזניץ -הולדת הנין הרה"ג שבח גרינפלד -ויזניץ -הולדת הנין
הרה"ג יעקב דוד שרייבר -ויזניץ -הולדת הנכדה מרת הייגר א"ר נח -ויזניץ -נישואי הנכד
הרה"ח בנימין דב שרייבר -ויזניץ -אירוסי נכד הרה"ח יהודה זינדל הלפרין -ציריך -הולדת הנין
פרנס היום – ד' כסלו
לע"נ
הרה"ח ר' זלמן אליעזר ב"ר צבי מאיר ז"ל
סוכן "ש
מ
אנ
מזקני וחשובי אנ"ש איתך מסביב לעולם כשהכל מתוקתק ומאורגן ברוגע,
··· צבי יהודה פריד
נתרם ע"י בני המשפחה כל לקוח מרגיש שהוא -
זכות ברכות הנהנין והחייאת נפשות תשב"ר מקיימי עולם בהבל פיהם
בימים אלה ,יעמוד לתורמים הנכבדים וליקיריהם לזכות נצח,
טיסות מלונות ויזות רכבים
0527 122-665 SHALVATOURS@GMAIL.COM נוסע טופ
לשפע ברכה והצלחה וימלא השי"ת כל משאלות ליבם לטובה ,אכי"ר
62קשר איתן • וירא תשפ"ז
בס״ד
בפגישה
טובה ומוצלחת
סוכנות הביטוח המובילה ׳מנדי גפנר׳
מזמינה אתכם לפגישה שתעשה סדר בהשקעות
ובאפשרויות המימון בשוק ההון ,ותעזור לכם
לתכנן את נישואי הילדים ברוגע ובהרחבת הדעת
רק פגישה אישית
עכשיו במחיר מיוחד
לקביעת נחום גפנר
פגישה חייגו 03-6741444
052-7156140
