זכרו תורת משה · Zichru Toras Moshe — וירא (2026-10-26)

גליון קכג -וירא תשפ"ז
אמרות טהורות
מה שאפשר להציל ,ולהעמיד כמה שאפשר דת התורה על יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ .פירש
תילה ,וטעות גדולה היא זו ,כי כל ההולך בדרך אתם ומתחבר רש"י :כסבור שהם ערביים המשתחוים לאבק רגליהם ,עכ"ד.
עמהם ,מפריד עצמו מהשי"ת ,וכמו שפירש רש"י על הפסוק וביאר בדברי יחזקאל (בפרשתן ,ד"ה יקח) ,כי 'ערבי' כינוי לסוחר.
(בראשית יג ,יד) 'וה' אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו' :כל זמן ודרך הסוחרים לדמות כי רוב השתדלותם במסחרם ,הוא הנותן
שהרשע עמו ,היה הדבור פורש ממנו ,עכ"ד .הרי כי המתחבר להם כח לעשות חיל .וזהו 'כסבור שהם ערביים' ,היינו סוחרים,
עם פועלי און ,מפריש עצמו מהקב"ה ,ואין השכינה שורה עליו, 'המשתחוים לאבק רגליהם' ,שתולים שמרוצת רגליהם עד
ואיך אם כן תוכל קרן התורה והיראה להתרומם על ידו ,וכבר שמעלים אבק ,הוא הגורם לצבור עושר ,ולכן אמר להם 'ורחצו
כתב כזה רבינו הק' [מסאטמאר] זי"ע במכתבו ,כי המשתתפים רגליכם' ,היינו שיסירו הדעות הכוזבות' ,והשענו תחת העץ',
עם הרשעים ונהנים מהם ומממונם ,לבסוף בודאי תכבה שלהבת ופירש רש"י 'תחת האילן' ,הוא אילנא דחיי ,צלא דמהימנותא
י-ה היוקדת בקרבם. עילאה ,שידעו שאין לנו להשען אלא על אבינו שבשמים ,שהוא
ובזה יש לפרש הכוונה ורחצו רגליכם .ופירש רש"י הנותן כח לעשות חיל ,עכ"ד.
' כסבור שהם ערביים המשתחוים לאבק רגליהם' .והוא מרמז על ועל פי דרכו נלך לפרש באופן אחר ,כי רצה הכתוב ללמד
הכופרים במלכות שמים ,ואינם מאמינים בהשגחת השי"ת, על זמנינו אנו ,ימי עקבתא דמשיחא ,אשר בעוונותינו הרבים
והזהיר הכתוב 'ורחצו רגליכם' ,שנסור ונתבדל מאלו הרשעים לקחו להם הכופרים מדינה וממשלה נגד הקב"ה ותורתו
המדמים שעוצם השתדלותם עד שמעלים אבק ברגליהם הקדושה ,ואינם מאמינים בהשגחת השי"ת ,אלא מדמים שכוחם
עושה להם החיל הזה ,ועל ידי שנתפרד מהם והשענו תחת ועוצם ידם עושה להם החיל הזה ,ובא הכתוב ללמד כי חובה
העץ ,נוכל להיות דבוק בהקב"ה שהוא אילנא דחיי ,ולהוציא מוטלת על בני ישראל הכשרים להתרחק ולהתבדל מאלו
המתחבר לרשע ,שאין השכינה שורה עליו וכמבואר( .עטרת יהושע הרשעים פורקי עול הכופרים במלכות שמים ,ולהוציא מלבם
וירא ,עמוד קיב). של הטועים כי על ידי ההתחברות עמהם נוכל להציל מידם
ַַ ַ
בַמַַשַה
ַתַַ ַַ
ַיַַכ ַ
וַַ
אגרותַומכתביםַמרבינוַ[ כלַהמוקףַבסוגרייםַ,היאַהוספהַמאתנו ַ.וכןַראשיַהתיבותַפוענחוַעלַידינו] ַ
אורַַליוםַ ב'ַ לסדרַַ'ויברךַ אותם'ַַ(-בראשית)ַַ,תש"כַ לפ"קַַ.פהַ עיה"קַ ניוַ יארק ַ,חתןַ הגה"צַ רביַ אשרַ שטיינמעטץַ זצ"לַ בעלַ מקוהַ ישראלַ ורבהַ שלַ
ראגנאַובערעגסאסַ,שהיהַחתןַאביַרבינו ַמרןַהק'ַמהוניאדַזצ"ל]ַ ,שהואַהיהַ ירושליםַתובב"אַַ .
החייםַ והשלוםַַוכלַ טובַ סלהַ לכבודַ אהוביַַידידַ נפשיַ שארַ בשרי ַ כותבַאתַכלַהעניניםַ,ושלחַלהעתוןַהנ"לַ.אבלַהרגשתַהפנימיותַשהיהַ
מרגישַכלַאחדַואחדַמאתנוַ,איַאפשרַלתארַ,מכלַדיבורַושיחהַ,ומכלַ הרבניַהנגידַהחסידַהמופלאַומופלגַבתורהַויראתַשמיםַוכו'ַכש"תַמו"הַ ַ
פסיעהַופסיעהַ,ובפרטַתפילותיוַהקדושותַשהיוַבקולַחוצבַלהבותַאשַ הַלאפקאוויטשַשליט"אַ . הַגדלַי ַ
טובַי ַ
שירדוַלחדריַבטןַ,ומיַיכולַלמללַולספרַהתורותַהקדושותַשנשמעַמפיוַ אחרַדרישתַשלומוַהטובַבאהבהַרבהַ ַ.
מכתבוַהיקרַקבלתיַלנכוןַביןַכסהַלעשורַ ַ,ומחמתַרובַטרדותַלאַ הקדוש ַ,תפוחיַ זהבַ במשכיותַ כסף ַ,בהשולחןַ הקדוש ַ,וביחודַ בסעודהַ
שלישית ַ,שאםַ אבןַ הואַ נמוח ַ,שהיהַ כולוַ אש ַ,והדרשותַ הנפלאיםַ היהַאפשרותַליַלכתובַתשובהַתיכףַ,ואתוַהסליחהַ ַ.
והנניַבתשואתַחןַעלַהטשעקַשקבלתיַמכבודוַ.והשי"תַישלםַשכרו ַַ,בפלפוליםַובעמקותַ,ונמשךַמעניןַלעניןַעדַשבאַלקוטבַהעניניםַשעליהםַ
ויזכהַלעשותַ מצוו תַ ומעשיםַ טוביםַ תמידַ מתוךַ שמחהַ ונחתַ מכלַ בניַ הוסבַהדרשותַ,להסבירַגודלַהאיסורַליקחַחלקַבמדינהַהזאתַאשרַהואַ
אורךַימיםַטוביםַאמןַ,ויתברךַבשפעַברכהַוהצלחהַועושרַ נגדַהתורהַהקדושהַ . ביתוַשיחיוַל ַ
והנהַ ימחולַ אלףַ פעמיםַ מעלתַ כבודוַַ,שרואהַ שנשתההַ המכתבַ וכבודַ,כאוותַנפשוַהטובַבכללַכלַישראלַאמןַ ַ.
והשי"תַיעזורַשיהיוַדברינוַאתַאשרַהתחננוַבימיםַהקדושיםַשעברוַ מחמתַגודלַהטרדותַעדַאיןַלשערַ,נשארַעדַכעתַיוםַה'ַפרשתַלךַ ַ.
והנהַידוע ַשכעתַזכינוַלאורַגדול ַ,הואַהספרַהקדושַשחיברַכ"קַ עלינוַ לטובהַַ,יהיוַַקרוביםַ אלַ השי"תַַ,ויהיוַַנתקבליםַַברחמיםַ וברצוןַ,
שיהיהַנפעלנוַכלַטובַ,ויהיהַהשנהַהזאתַהבאהַעלינוַלטובהַשנתַגאולהַ מרןַהקדושַרבןַשלַכלַבניַהגולהַַ[מסאטמאר] ַשליט"אַ,בשמוַהקדושַ
וישועהַורחמיםַ,ונוושעַבכלַמשאלותַלבנוַלטובהַבכלַמיניַישועותַבכללַ 'ויואלַמשה'ַ.הגדוליםַדכאןַאמרוַ,שהגאונותַוהעמקותַוהקדושהַשישַ
בספרַהקדושַהזהַאיַאפשרַלתארַ ַ. ובפרטַ,ויתקדשַשםַשמיםַעלינוַ,כןַיהיַרצוןַאמןַ ַ.
הַ[הבחירותַהתקיימוַ
והנהַהיוַהבחירותַבכאןַלהכנסתַשלהםַולהעירי ַ הנהַמעניןַכ"קַרבינוַהקדושַרבןַשלַכלַבניַהגולהַאשרַבצלוַנחיהַ,
מרן ַ[מסאטמאר]ַשליט"אַַ,עלַמהַשביקשַשאכתובַמפרשתַהיותוַבכאןַ באותהַשנהַביוםַשלישיַפרשתַנחַ,ב'ַמרחשון]ַ .הכוחותַשהאגודהַהשקיעוַ
[הכוונהַ עלַ ביקורוַשלַרבינוַהק'ַמסאטמארַ בארץַהקודשַ בקיץַשנתַתשי"טַ למעןַהבחירותַ,לאַיאומןַכיַיסופרַ,שלאַהניחוַאףַביתַאחדַשלאַבאוַ
לפ"ק]ַ,איַאפשרַלכתובַולתארַאפילוַמקצתַמןַהמקצתַ,וכמדומהַשכברַ לשםַעםַעליםַשלהםַיומםַולילהַ,להשתדלַבפיתוייםַלמענםַשילכוַאלַ
נודעַמעטַמעתוןַהיוד ַ(-דערַאיד) ַשמופיעַבאמעריקעַ,שהיהַבכאןַאישַ הבחירותַ,אףַשידעוַשהואַמהמתנגדיםַשלהםַ,שהיהַצריךַרבַכחַליפטרַ
אחדַַ,שהואַ חתןַ גיסיַ הרבַ הגאוןַַשהיהַַאב"דַ בק"קַ ראגנעַ ואחרַ כךַ [מהם]ַ,וממשַהיהַנסיוןַקשהַ.ומהַגםַכתַהחסידיםַמזהַ וַמזהַ,שבאוַ
בבערעגסאסַז"לַ[הכוונהַעלַהרבַהחסידַמוה"רַישראלַניימאןַזצ"לַמברוקליןַ בכחַרבותיהם ַ.ואףַ עלַ פיַ כןַלאַ הועילו ַ,ולאַ הצליחוַשיהיוַלהםַ יותרַ
קולותַ,שיהיהַלהםַעודַ[נציג]ַאחדַ,יותרַמאשרַמלפניםַ,וזהַהואַרקַ מהַשאמרוַַבגמראַַ(שבת ַקד'ַַ).מאיַ טעמאַַשקרַ מקרבןַַמיליהַַ[אותיותַ
הַמכחוַשלַכ"קַאדמו"רַמרןַהקדושַרבןַשלַכלַבניַהגולהַשליט"אַאשרַ קרובותַ,שלשתןַקרובותַכסדרןַשלַאלפאַביתאַ.רש"י]ַואמתַמרחקא ַמילי ַ
בצלוַאנוַחייםַ ,ומשפיעַלכלַשיטתוַהקדושהַ ,ופוחדיםַומרתתיםַלעבורַ [זוַבתחילתַאל"ףַבי"תַ,וזוַבאמצעַ,וזוַבסוףַ.רש"י]ַ,שיקראַשכיחַ,ואמתַלאַ
מקורביםַ,שהואַ עלַדבריוַהקדושיםַ,וישַתקוהַבעזרתַהשי"תַשלאַיאריכוַהימיםַַ,שיכירוַ שכיח'ַ.וזהַכוונתַחז"לַַ,שאיןַאליהוַבאַאלאַלרחקַאתַהַ ַ
אילוַפורשַמןַ השקרַשהואַכעתַבעוונותינוַהרבים ַשכיחַ ,ולקרבַאתַהמרוקקיםַהואַ מתַלאמיתוַ,שכלַהפורשַמדבריוַהקדושיםַכ ַ הכלַוידעוַהא ַ
האמתַשמרחקיםַמיליהַ.וכןַנזכהַבַמהרהַבימינוַאמןַ ַ. מתַבמהרהַאמןַ ַ.החייםַ,וכןַיהיַרצוןַשיתגלהַהא ַ
ובזהַהנניַאוהבוַהנאמןַהדורשַשלומוַהטובַבלבַונפשַחפיצהַ.מנאיַ הנהַ ידועַ הפירושַַַַַ-ומרגלַאַַבפיַ קודשַ כ"קַ אאזמו"רַ הגאה"קַ
זצוקלה"הַזיעועכי"א ַַ -עלַהאַדאמרוַחז"ל ַ(עדיותַפרקַחַ,משנהַז) ַ'איןַ שארַבשרוַהמחכהַלישועתַד'ַ .
הק'ַמשהַארי'ַפריינ ַד מרוחקיםַבזרוע'ַ.עַלַפיַמקורביםַבזרועַ,ולקרבַה ַ
אליהוַבאַאלאַלרחקַה ַ
עובדא דהוה כשהתארח הרה"ק בעל היכל הברכה מקומארנא זצ"ל בבערעגסאס מכתב שהתקבל במערכת
אצל הרה"ק בעל קול אריה זצ"ל ,שהרה"ק מקומארנא אמר ,כי המקדש על יין
שרף ,הוא עם הארץ ,והשיב הקול אריה" :הלא הרב הקדוש [מצאנז] מקדש על לכבוד המערכת.
יין שרף!"[ .והסיפור שם הוא בארוכה ,והיריעה כאן היא קצרה] .ואם כדברי מר, באתי בזה אודות מה שכתבתם [בגליון פרשת בראשית] ,שמרן הק' מנאסויד
הרי לא השיב הקול אריה מאומה ,כי אף שמרן הק' מצאנז קידש על יין שרף זצ"ל סמך לקדש בשבת מברכים חודש חשון ,על מי דבש ,אף שהיה יין מצוי
בגאליציא ,עדיין המקדש על יין שרף באונגארן שהיין מצוי שם ,הוא עם הארץ. בעירו ,לפי שכן מנהג ישראל ,לקדש על יין שרף אף במקום שהיין מצוי.
[כי באותה תקופה היתה בערעגסאס חלק בלתי נפרד מממלכת הונגריא] .אלא ולא הבנתי ,שהרי ידוע כי מרן הק' בעל דברי חיים מצאנז זצ"ל היה מקדש
ודאי דהוה סבירא ליה שאין חילוק בין המדינות. מדי שבת בבוקר על יין שרף ,ובכל זאת תלמידו המובהק מרן הק' מנאסויד שינה
ויעיין נא גם בשו"ת שאילת יצחק (תנינא ,סימן לג) שהשיג על דברי הנמוקי אורח מנהגו ,והיה מקדש על יין ,ולכאורה היה טעמו ,על דרך שכתב בנמוקי אורח
חיים ,וכתב בזה הלשון :ופלא בעיני על הני גאונים שאין מתירים לקדש על יין חיים (סימן ערב) ,כי מה שכתבו הפוסקים שיין שרף הוא חמר מדינה ,לא נאמר
שרף יען שאינו חמר מדינה ,ואני מיום עמדי על דעתי ולא זר ממני ,ראיתי אלא על מדינות פוילן וגאליציא ,שהיין לא היה מצוי שם באותם הימים ,אבל
באונגארן שותים כמעט כל האנשים יין שרף בכל יום ,כאשר ידוע לכל ,והוא במדינת אונגארן שהיין גדל בה ושכיח ביותר ,אין היתר לקדש על יין שרף ,ומביא
חשוב להם יותר מיין ,ואותם שאין מקדשין על יין שרף ,יכול להיות שקבלו כן, שגם מרן הק' מצאנז ,כשהיה פעם באונגארן ,דקדק לשמוע קידוש בשבת בבוקר
או מטעם איזה מיחוש ,שאין גופם סובל משקה קשה וחריף ,אבל רוב העולם מאחד שקידש על יין ,עכ"ד .ולפי זה גם מי דבש אינו כשר לקידוש במדינת
מקדשים על יין שרף ,עכ"ד .הרי מבואר דפשט המנהג בכל מדינת אונגארן דלא אונגארן.
כהנמוקי אורח חיים. בהדרת הכבוד
ומה שמרן הק' מנאסויד שינה ממנהג רבו ,ולא קידש על יין שרף ,נראה שהוא (השם שמור במערכת)
על דרך מה שסיפר רבינו ,כי זקינו הק' מנאסויד נהג לנשק את הפרוכת שעל ארון תשובת המערכת:
הקודש בכל פעם שיצא מבית המדרש ,ופעם שאלוהו" :האם כן נהג הרב הקדוש לא עלה על דעת לומר ,שמרן הק' מנאסויד שינה ממה שראה אצל רבו
[מצאנז]?" .והשיב בלשון קדשו" :היה לי גם אבא" .הרי שחלק ממנהגי מרן הק' המובהק ,מרן הק' מצאנז ,מחמת חילוקי המדינות ,שבגאליציא היין שרף הוא
מנאסויד ,לא היו ממה שראה אצל רבו הגדול ,אלא אצל אביו ז"ל. חמר מדינה ,ולא כן באונגארן ,ואין צריך ראיה לזה יותר ממנהגו של נכדו הגדול,
ומסתברא מילתא ,כי גם מה שנהג רבינו ,לטבול פרוסת המוציא בדבש גם הלא הוא רבינו ,אשר אם כבר קידש בשבת בבוקר בבית המדרש לרגל קידושא
בשבת בראשית ,וכן מה שנהג לאכול תרנגול הודו בסעודת פורים ,שודאי ראה רבה ,היה חוזר ומקדש בביתו על יין שרף ,והיה מוציא בקידוש זה את בני ביתו,
כן אצל זקינו הגדול מנאסויד ,והוא קיבל זאת מאביו הרה"צ מהרמ"א פריינד ולא צוה להם כלל לשמוע קידוש גם מאחד שמקדש על היין .הרי שהיה ברור לו
זצ"ל מסיגעט ,שנהג כן על פי מה שראה אצל רבותיו ,צדיקי בית בעלזא נ"ע, בדעת זקינו הגדול ,שמותר לקדש על חמר מדינה ,גם במקום שהיין מצוי ,וכמנהג
ונהג הוא אחריו כן אף שרבו הק' מצאנז לא נהג בזה כלל. בכל תפוצות ישראל.
ואם לבו דמר עדיין נקפו ,יעיין נא בספר תולדות קול אריה (דף קט ,).שהביא
נועם שיח
שי חות קודש וסיפ ורי צדיקים
שנשמעו מפי ר בינו
רצה זקיני הק' לצאת נגדו ברבים ,והפצירו בו מאד שלא יעשה כן, סיפורים מענינא דיומא
ואמר זקיני הק'" :עוד יתגלה שהוא אפיקורס גמור" .וכך אכן היה ,כי מתוך הספר מרא דעובדא
לעת זקנותו התחבר הלה לתנועה הציונית ,ודרש דברי כפירה הרה"ק רבי שמחה ישכר דוב הלברשטאם זצ"ל אבדק"ק
ברבים ,ואז יצאו כל גדולי הדור נגדו בחרב וחנית ,והורו להקים ציעשנוב ,היה לוחם בתוקף נגד התנועה הציונית שהתפשטה בימיו,
קהילה נפרדת. ומשום כך היו מכתבי העתים מבזים אותו וכותבים נגדו בחציפות,
לאחר זמן מסר רב זה את הרבנות לבנו ,והוא עצמו עלה לארץ והיה רגיל הרה"ק מציעשנוב לומר ,כי אם קורה שיום אחד לא כתבו
הקודש ,והשתקע בה ,ואחר כמה שנים מת .פעם אמרו לזקיני הק' מכתבי העתים נגדו מאומה ,הוא לו לאות שהוא צריך להרהר
מנאסויד" :הלא סוף סוף זכה הלה להקבר בעפר ארץ הקודש ,מה בתשובה( .מרא דעובדא חלק ב ,עמוד רכ ,אות ו)
שלא כל אחד זוכה לזה!" .וענה זקיני הק' בלעג" :הוא אינו קבור
בארץ הקודש ,אלא בקאהיר! ."...וכוונת קדשו על פי המבואר פעם נסע מרן הק' בעל עצי חיים מסיגעט זצ"ל לשבות בעיר
בספרים ,כי צדיקים הנקברים בחוץ לארץ ,מלאכים מעבירים את אחת ,ובמוצאי שבת באו כמה כותבים במכתבי העיתים שהיו מזרע
גופם לארץ ישראל .ומאידך ,רשעים הנקברים בארץ ישראל, ישראל ,לדרוש ממנו מדוע הוא מתנגד ומדבר סרה על הציונות.
מלאכים מעבירים את גופם לחוץ לארץ( .מרא דעובדא חלק ג ,עמוד שאלם העצי חיים" :האם אתם לבושים בציצית?" .והם ענו
קמז ,אות ד) בשלילה .אמר העצי חיים" :עם כאלו איננו מדבר" [בלשון קדשו של
רבינו" :מיט אזאנע שמועס איך נישט"]( .מרא דעובדא חלק ב ,עמוד
...את כל הדיבורים האלה שמעתי מהרה"ח ר' אברהם רפה ,אות ג)
מארטאן ז"ל ,הנקרא בפי כל ר' אברהם מאינטערדאם ,אשר שמע
את דברי התורה הנ"ל יוצאים מפה קדוש כ"ק אאזמו"ר זצוקל"ה פעם בעצם יום הקדוש ,לפני תפילת נעילה ,אמר זקיני הק'
בקול חוצב להבות אש ,על ענין שהיה לו עם בני קהילתו ,אינשי דלא מנאסויד זצ"ל בהאי לישנא" :לא עבור שנתפסו לרעיון הציונות הם
מעלי ,שהיו רוצים להפוך את הקערה על פיה ,ולנטוע השיטה רשעים ,אלא עבור כי רשעים הם ,לכן נתפסה בלבם טומאה זו
הציונית רחמנא ליצלן בהקהילה ,וציער [זקיני הק'] עצמו מאד על [בלשון קדשו של רבינו" :נישט ווייל זיי זענען ציוני'סטן זענען זיי
זה ,עד שהיה לו על אפו ועל חמתו כל הרבנות דשם ,והחליט בדעתו רשעים ,נאר ווייל זיי זענען רשעים זענען זיי ציוני'סטן!"]( .מרא
הקדושה לעזוב את המקום ,ויהי כי התקהלו אליו אנשים חשובים דעובדא חלק ג ,עמוד קמז ,אות ג)
דשם ,ושאלו מדוע יעזוב אותם ,והפצירו בו שאל יעזוב אותם ,אז בעיר פלונית כיהן ברבנות רב אחד שהיה בתחילה אדם כשר,
אמר להם התורה הנ"ל ,ופתח דברי קדשו במשל הנ"ל( .מרא דעובדא אך זקיני הק' מנאסויד זצ"ל הרגיש שאין תוכו כברו ,והיה מרעיש
חלק ג ,עמוד רסח ,אות י) כנגדו ,למרות שאף אחד לא ידע על מה ולמה הוא לוחם אתו .פעם
