gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

זכרו תורת משה · Zichru Toras Moshe — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: זכרו תורת משה · Zichru Toras Moshe

שבוע: וירא (2026-10-26)

זכרו תורת משה · Zichru Toras Moshe — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון קכג ‪ -‬וירא תשפ"ז‬ ‫אמרות טהורות‬ ‫מה שאפשר להציל‪ ,‬ולהעמיד כמה שאפשר דת התורה על‬ ‫יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ‪ .‬פירש‬ ‫תילה‪ ,‬וטעות גדולה היא זו‪ ,‬כי כל ההולך בדרך אתם ומתחבר‬ ‫רש"י‪ :‬כסבור שהם ערביים המשתחוים לאבק רגליהם‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫עמהם‪ ,‬מפריד עצמו מהשי"ת‪ ,‬וכמו שפירש רש"י על הפסוק‬ ‫וביאר בדברי יחזקאל (בפרשתן‪ ,‬ד"ה יקח)‪ ,‬כי 'ערבי' כינוי לסוחר‪.‬‬ ‫(בראשית יג‪ ,‬יד) 'וה' אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו'‪ :‬כל זמן‬ ‫ודרך הסוחרים לדמות כי רוב השתדלותם במסחרם‪ ,‬הוא הנותן‬ ‫שהרשע עמו‪ ,‬היה הדבור פורש ממנו‪ ,‬עכ"ד‪ .‬הרי כי המתחבר‬ ‫להם כח לעשות חיל‪ .‬וזהו 'כסבור שהם ערביים'‪ ,‬היינו סוחרים‪,‬‬ ‫עם פועלי און‪ ,‬מפריש עצמו מהקב"ה‪ ,‬ואין השכינה שורה עליו‪,‬‬ ‫'המשתחוים לאבק רגליהם'‪ ,‬שתולים שמרוצת רגליהם עד‬ ‫ואיך אם כן תוכל קרן התורה והיראה להתרומם על ידו‪ ,‬וכבר‬ ‫שמעלים אבק‪ ,‬הוא הגורם לצבור עושר‪ ,‬ולכן אמר להם 'ורחצו‬ ‫כתב כזה רבינו הק' [מסאטמאר] זי"ע במכתבו‪ ,‬כי המשתתפים‬ ‫רגליכם'‪ ,‬היינו שיסירו הדעות הכוזבות‪' ,‬והשענו תחת העץ'‪,‬‬ ‫עם הרשעים ונהנים מהם ומממונם‪ ,‬לבסוף בודאי תכבה שלהבת‬ ‫ופירש רש"י 'תחת האילן'‪ ,‬הוא אילנא דחיי‪ ,‬צלא דמהימנותא‬ ‫י‪-‬ה היוקדת בקרבם‪.‬‬ ‫עילאה‪ ,‬שידעו שאין לנו להשען אלא על אבינו שבשמים‪ ,‬שהוא‬ ‫ובזה יש לפרש הכוונה ורחצו רגליכם‪ .‬ופירש רש"י‬ ‫הנותן כח לעשות חיל‪ ,‬עכ"ד‪.‬‬ ‫' כסבור שהם ערביים המשתחוים לאבק רגליהם'‪ .‬והוא מרמז על‬ ‫ועל פי דרכו נלך לפרש באופן אחר‪ ,‬כי רצה הכתוב ללמד‬ ‫הכופרים במלכות שמים‪ ,‬ואינם מאמינים בהשגחת השי"ת‪,‬‬ ‫על זמנינו אנו‪ ,‬ימי עקבתא דמשיחא‪ ,‬אשר בעוונותינו הרבים‬ ‫והזהיר הכתוב 'ורחצו רגליכם'‪ ,‬שנסור ונתבדל מאלו הרשעים‬ ‫לקחו להם הכופרים מדינה וממשלה נגד הקב"ה ותורתו‬ ‫המדמים שעוצם השתדלותם עד שמעלים אבק ברגליהם‬ ‫הקדושה‪ ,‬ואינם מאמינים בהשגחת השי"ת‪ ,‬אלא מדמים שכוחם‬ ‫עושה להם החיל הזה‪ ,‬ועל ידי שנתפרד מהם והשענו תחת‬ ‫ועוצם ידם עושה להם החיל הזה‪ ,‬ובא הכתוב ללמד כי חובה‬ ‫העץ‪ ,‬נוכל להיות דבוק בהקב"ה שהוא אילנא דחיי‪ ,‬ולהוציא‬ ‫מוטלת על בני ישראל הכשרים להתרחק ולהתבדל מאלו‬ ‫המתחבר לרשע‪ ,‬שאין השכינה שורה עליו וכמבואר‪( .‬עטרת יהושע‬ ‫הרשעים פורקי עול הכופרים במלכות שמים‪ ,‬ולהוציא מלבם‬ ‫וירא‪ ,‬עמוד קיב‪).‬‬ ‫של הטועים כי על ידי ההתחברות עמהם נוכל להציל מידם‬ ‫ַַ ַ‬ ‫בַמַַשַה‬ ‫ַתַַ ַַ‬ ‫ַיַַכ ַ‬ ‫וַַ‬ ‫אגרותַומכתביםַמרבינוַ[ כלַהמוקףַבסוגריים‪ַ,‬היאַהוספהַמאתנו ‪ַ.‬וכןַראשיַהתיבותַפוענחוַעלַידינו] ַ‬ ‫אורַַליוםַ ב'ַ לסדרַַ'ויברךַ אותם'ַַ(‪-‬בראשית)‪ַַ,‬תש"כַ לפ"ק‪ַַ.‬פהַ עיה"קַ ניוַ יארק‪ ַ,‬חתןַ הגה"צַ רביַ אשרַ שטיינמעטץַ זצ"לַ בעלַ מקוהַ ישראלַ ורבהַ שלַ‬ ‫ראגנאַובערעגסאס‪ַ,‬שהיהַחתןַאביַרבינו ַמרןַהק'ַמהוניאדַזצ"ל]‪ַ ,‬שהואַהיהַ‬ ‫ירושליםַתובב"אַ‪ַ .‬‬ ‫החייםַ והשלוםַַוכלַ טובַ סלהַ לכבודַ אהוביַַידידַ נפשיַ שארַ בשרי ַ כותבַאתַכלַהענינים‪ַ,‬ושלחַלהעתוןַהנ"ל‪ַ.‬אבלַהרגשתַהפנימיותַשהיהַ‬ ‫מרגישַכלַאחדַואחדַמאתנו‪ַ,‬איַאפשרַלתאר‪ַ,‬מכלַדיבורַושיחה‪ַ,‬ומכלַ‬ ‫הרבניַהנגידַהחסידַהמופלאַומופלגַבתורהַויראתַשמיםַוכו'ַכש"תַמו"הַ ַ‬ ‫פסיעהַופסיעה‪ַ,‬ובפרטַתפילותיוַהקדושותַשהיוַבקולַחוצבַלהבותַאשַ‬ ‫הַלאפקאוויטשַשליט"א‪ַ .‬‬ ‫הַגדלַי ַ‬ ‫טובַי ַ‬ ‫שירדוַלחדריַבטן‪ַ,‬ומיַיכולַלמללַולספרַהתורותַהקדושותַשנשמעַמפיוַ‬ ‫אחרַדרישתַשלומוַהטובַבאהבהַרבה‪ַ ַ.‬‬ ‫מכתבוַהיקרַקבלתיַלנכוןַביןַכסהַלעשור‪ַ ַ,‬ומחמתַרובַטרדותַלאַ הקדוש‪ ַ,‬תפוחיַ זהבַ במשכיותַ כסף‪ ַ,‬בהשולחןַ הקדוש‪ ַ,‬וביחודַ בסעודהַ‬ ‫שלישית‪ ַ,‬שאםַ אבןַ הואַ נמוח‪ ַ,‬שהיהַ כולוַ אש‪ ַ,‬והדרשותַ הנפלאיםַ‬ ‫היהַאפשרותַליַלכתובַתשובהַתיכף‪ַ,‬ואתוַהסליחה‪ַ ַ.‬‬ ‫והנניַבתשואתַחןַעלַהטשעקַשקבלתיַמכבודו‪ַ.‬והשי"תַישלםַשכרו‪ ַַ,‬בפלפוליםַובעמקות‪ַ,‬ונמשךַמעניןַלעניןַעדַשבאַלקוטבַהעניניםַשעליהםַ‬ ‫ויזכהַלעשותַ מצוו תַ ומעשיםַ טוביםַ תמידַ מתוךַ שמחהַ ונחתַ מכלַ בניַ הוסבַהדרשות‪ַ,‬להסבירַגודלַהאיסורַליקחַחלקַבמדינהַהזאתַאשרַהואַ‬ ‫אורךַימיםַטוביםַאמן‪ַ,‬ויתברךַבשפעַברכהַוהצלחהַועושרַ נגדַהתורהַהקדושה‪ַ .‬‬ ‫ביתוַשיחיוַל ַ‬ ‫והנהַ ימחולַ אלףַ פעמיםַ מעלתַ כבודו‪ַַ,‬שרואהַ שנשתההַ המכתבַ‬ ‫וכבוד‪ַ,‬כאוותַנפשוַהטובַבכללַכלַישראלַאמן‪ַ ַ.‬‬ ‫והשי"תַיעזורַשיהיוַדברינוַאתַאשרַהתחננוַבימיםַהקדושיםַשעברוַ מחמתַגודלַהטרדותַעדַאיןַלשער‪ַ,‬נשארַעדַכעתַיוםַה'ַפרשתַלך‪ַ ַ.‬‬ ‫והנהַידוע ַשכעתַזכינוַלאורַגדול‪ ַ,‬הואַהספרַהקדושַשחיברַכ"קַ‬ ‫עלינוַ לטובה‪ַַ,‬יהיוַַקרוביםַ אלַ השי"ת‪ַַ,‬ויהיוַַנתקבליםַַברחמיםַ וברצון‪ַ,‬‬ ‫שיהיהַנפעלנוַכלַטוב‪ַ,‬ויהיהַהשנהַהזאתַהבאהַעלינוַלטובהַשנתַגאולהַ מרןַהקדושַרבןַשלַכלַבניַהגולהַַ[מסאטמאר] ַשליט"א‪ַ,‬בשמוַהקדושַ‬ ‫וישועהַורחמים‪ַ,‬ונוושעַבכלַמשאלותַלבנוַלטובהַבכלַמיניַישועותַבכללַ 'ויואלַמשה'‪ַ.‬הגדוליםַדכאןַאמרו‪ַ,‬שהגאונותַוהעמקותַוהקדושהַשישַ‬ ‫בספרַהקדושַהזהַאיַאפשרַלתאר‪ַ ַ.‬‬ ‫ובפרט‪ַ,‬ויתקדשַשםַשמיםַעלינו‪ַ,‬כןַיהיַרצוןַאמן‪ַ ַ.‬‬ ‫הַ[הבחירותַהתקיימוַ‬ ‫והנהַהיוַהבחירותַבכאןַלהכנסתַשלהםַולהעירי ַ‬ ‫הנהַמעניןַכ"קַרבינוַהקדושַרבןַשלַכלַבניַהגולהַאשרַבצלוַנחיה‪ַ,‬‬ ‫מרן ַ[מסאטמאר]ַשליט"אַ‪ַ,‬עלַמהַשביקשַשאכתובַמפרשתַהיותוַבכאןַ באותהַשנהַביוםַשלישיַפרשתַנח‪ַ,‬ב'ַמרחשון]‪ַ .‬הכוחותַשהאגודהַהשקיעוַ‬ ‫[הכוונהַ עלַ ביקורוַשלַרבינוַהק'ַמסאטמארַ בארץַהקודשַ בקיץַשנתַתשי"טַ למעןַהבחירות‪ַ,‬לאַיאומןַכיַיסופר‪ַ,‬שלאַהניחוַאףַביתַאחדַשלאַבאוַ‬ ‫לפ"ק]‪ַ,‬איַאפשרַלכתובַולתארַאפילוַמקצתַמןַהמקצת‪ַ,‬וכמדומהַשכברַ לשםַעםַעליםַשלהםַיומםַולילה‪ַ,‬להשתדלַבפיתוייםַלמענםַשילכוַאלַ‬ ‫נודעַמעטַמעתוןַהיוד ַ(‪-‬דערַאיד) ַשמופיעַבאמעריקע‪ַ,‬שהיהַבכאןַאישַ הבחירות‪ַ,‬אףַשידעוַשהואַמהמתנגדיםַשלהם‪ַ,‬שהיהַצריךַרבַכחַליפטרַ‬ ‫אחד‪ַַ,‬שהואַ חתןַ גיסיַ הרבַ הגאוןַַשהיהַַאב"דַ בק"קַ ראגנעַ ואחרַ כךַ [מהם]‪ַ,‬וממשַהיהַנסיוןַקשה‪ַ.‬ומהַגםַכתַהחסידיםַמזהַ וַמזה‪ַ,‬שבאוַ‬ ‫בבערעגסאסַז"לַ[הכוונהַעלַהרבַהחסידַמוה"רַישראלַניימאןַזצ"לַמברוקליןַ בכחַרבותיהם‪ ַ.‬ואףַ עלַ פיַ כןַלאַ הועילו‪ ַ,‬ולאַ הצליחוַשיהיוַלהםַ יותרַ‬ ‫קולות‪ַ,‬שיהיהַלהםַעודַ[נציג]ַאחד‪ַ,‬יותרַמאשרַמלפנים‪ַ,‬וזהַהואַרקַ מהַשאמרוַַבגמראַַ(שבת ַקד‪'ַַ).‬מאיַ טעמאַַשקרַ מקרבןַַמיליהַַ[אותיותַ‬ ‫הַ‬‫מכחוַשלַכ"קַאדמו"רַמרןַהקדושַרבןַשלַכלַבניַהגולהַשליט"אַאשרַ קרובות‪ַ,‬שלשתןַקרובותַכסדרןַשלַאלפאַביתא‪ַ.‬רש"י]ַואמתַמרחקא ַמילי ַ‬ ‫בצלוַאנוַחיים‪ַ ,‬ומשפיעַלכלַשיטתוַהקדושה‪ַ ,‬ופוחדיםַומרתתיםַלעבורַ [זוַבתחילתַאל"ףַבי"ת‪ַ,‬וזוַבאמצע‪ַ,‬וזוַבסוף‪ַ.‬רש"י]‪ַ,‬שיקראַשכיח‪ַ,‬ואמתַלאַ‬ ‫מקורבים‪ַ,‬שהואַ‬ ‫עלַדבריוַהקדושים‪ַ,‬וישַתקוהַבעזרתַהשי"תַשלאַיאריכוַהימים‪ַַ,‬שיכירוַ שכיח'‪ַ.‬וזהַכוונתַחז"ל‪ַַ,‬שאיןַאליהוַבאַאלאַלרחקַאתַהַ ַ‬ ‫אילוַפורשַמןַ השקרַשהואַכעתַבעוונותינוַהרבים ַשכיח‪ַ ,‬ולקרבַאתַהמרוקקיםַהואַ‬ ‫מתַלאמיתו‪ַ,‬שכלַהפורשַמדבריוַהקדושיםַכ ַ‬ ‫הכלַוידעוַהא ַ‬ ‫האמתַשמרחקיםַמיליה‪ַ.‬וכןַנזכהַבַמהרהַבימינוַאמן‪ַ ַ.‬‬ ‫מתַבמהרהַאמן‪ַ ַ.‬‬‫החיים‪ַ,‬וכןַיהיַרצוןַשיתגלהַהא ַ‬ ‫ובזהַהנניַאוהבוַהנאמןַהדורשַשלומוַהטובַבלבַונפשַחפיצה‪ַ.‬מנאיַ‬ ‫הנהַ ידועַ הפירושַַ‪ַַַ-‬ומרגלַאַַבפיַ קודשַ כ"קַ אאזמו"רַ הגאה"קַ‬ ‫זצוקלה"הַזיעועכי"א ַ‪ַ -‬עלַהאַדאמרוַחז"ל ַ(עדיותַפרקַח‪ַ,‬משנהַז) ַ'איןַ שארַבשרוַהמחכהַלישועתַד'‪ַ .‬‬ ‫הק'ַמשהַארי'ַפריינ ַד‬ ‫מרוחקיםַבזרוע'‪ַ.‬עַלַפיַ‬‫מקורביםַבזרוע‪ַ,‬ולקרבַה ַ‬ ‫אליהוַבאַאלאַלרחקַה ַ‬ ‫עובדא דהוה כשהתארח הרה"ק בעל היכל הברכה מקומארנא זצ"ל בבערעגסאס‬ ‫מכתב שהתקבל במערכת‬ ‫אצל הרה"ק בעל קול אריה זצ"ל‪ ,‬שהרה"ק מקומארנא אמר‪ ,‬כי המקדש על יין‬ ‫שרף‪ ,‬הוא עם הארץ‪ ,‬והשיב הקול אריה‪" :‬הלא הרב הקדוש [מצאנז] מקדש על‬ ‫לכבוד המערכת‪.‬‬ ‫יין שרף!"‪[ .‬והסיפור שם הוא בארוכה‪ ,‬והיריעה כאן היא קצרה]‪ .‬ואם כדברי מר‪,‬‬ ‫באתי בזה אודות מה שכתבתם [בגליון פרשת בראשית]‪ ,‬שמרן הק' מנאסויד‬ ‫הרי לא השיב הקול אריה מאומה‪ ,‬כי אף שמרן הק' מצאנז קידש על יין שרף‬ ‫זצ"ל סמך לקדש בשבת מברכים חודש חשון‪ ,‬על מי דבש‪ ,‬אף שהיה יין מצוי‬ ‫בגאליציא‪ ,‬עדיין המקדש על יין שרף באונגארן שהיין מצוי שם‪ ,‬הוא עם הארץ‪.‬‬ ‫בעירו‪ ,‬לפי שכן מנהג ישראל‪ ,‬לקדש על יין שרף אף במקום שהיין מצוי‪.‬‬ ‫[כי באותה תקופה היתה בערעגסאס חלק בלתי נפרד מממלכת הונגריא]‪ .‬אלא‬ ‫ולא הבנתי‪ ,‬שהרי ידוע כי מרן הק' בעל דברי חיים מצאנז זצ"ל היה מקדש‬ ‫ודאי דהוה סבירא ליה שאין חילוק בין המדינות‪.‬‬ ‫מדי שבת בבוקר על יין שרף‪ ,‬ובכל זאת תלמידו המובהק מרן הק' מנאסויד שינה‬ ‫ויעיין נא גם בשו"ת שאילת יצחק (תנינא‪ ,‬סימן לג) שהשיג על דברי הנמוקי אורח‬ ‫מנהגו‪ ,‬והיה מקדש על יין‪ ,‬ולכאורה היה טעמו‪ ,‬על דרך שכתב בנמוקי אורח‬ ‫חיים‪ ,‬וכתב בזה הלשון‪ :‬ופלא בעיני על הני גאונים שאין מתירים לקדש על יין‬ ‫חיים (סימן ערב)‪ ,‬כי מה שכתבו הפוסקים שיין שרף הוא חמר מדינה‪ ,‬לא נאמר‬ ‫שרף יען שאינו חמר מדינה‪ ,‬ואני מיום עמדי על דעתי ולא זר ממני‪ ,‬ראיתי‬ ‫אלא על מדינות פוילן וגאליציא‪ ,‬שהיין לא היה מצוי שם באותם הימים‪ ,‬אבל‬ ‫באונגארן שותים כמעט כל האנשים יין שרף בכל יום‪ ,‬כאשר ידוע לכל‪ ,‬והוא‬ ‫במדינת אונגארן שהיין גדל בה ושכיח ביותר‪ ,‬אין היתר לקדש על יין שרף‪ ,‬ומביא‬ ‫חשוב להם יותר מיין‪ ,‬ואותם שאין מקדשין על יין שרף‪ ,‬יכול להיות שקבלו כן‪,‬‬ ‫שגם מרן הק' מצאנז‪ ,‬כשהיה פעם באונגארן‪ ,‬דקדק לשמוע קידוש בשבת בבוקר‬ ‫או מטעם איזה מיחוש‪ ,‬שאין גופם סובל משקה קשה וחריף‪ ,‬אבל רוב העולם‬ ‫מאחד שקידש על יין‪ ,‬עכ"ד‪ .‬ולפי זה גם מי דבש אינו כשר לקידוש במדינת‬ ‫מקדשים על יין שרף‪ ,‬עכ"ד‪ .‬הרי מבואר דפשט המנהג בכל מדינת אונגארן דלא‬ ‫אונגארן‪.‬‬ ‫כהנמוקי אורח חיים‪.‬‬ ‫בהדרת הכבוד‬ ‫ומה שמרן הק' מנאסויד שינה ממנהג רבו‪ ,‬ולא קידש על יין שרף‪ ,‬נראה שהוא‬ ‫(השם שמור במערכת)‬ ‫על דרך מה שסיפר רבינו‪ ,‬כי זקינו הק' מנאסויד נהג לנשק את הפרוכת שעל ארון‬ ‫תשובת המערכת‪:‬‬ ‫הקודש בכל פעם שיצא מבית המדרש‪ ,‬ופעם שאלוהו‪" :‬האם כן נהג הרב הקדוש‬ ‫לא עלה על דעת לומר‪ ,‬שמרן הק' מנאסויד שינה ממה שראה אצל רבו‬ ‫[מצאנז]?"‪ .‬והשיב בלשון קדשו‪" :‬היה לי גם אבא"‪ .‬הרי שחלק ממנהגי מרן הק'‬ ‫המובהק‪ ,‬מרן הק' מצאנז‪ ,‬מחמת חילוקי המדינות‪ ,‬שבגאליציא היין שרף הוא‬ ‫מנאסויד‪ ,‬לא היו ממה שראה אצל רבו הגדול‪ ,‬אלא אצל אביו ז"ל‪.‬‬ ‫חמר מדינה‪ ,‬ולא כן באונגארן‪ ,‬ואין צריך ראיה לזה יותר ממנהגו של נכדו הגדול‪,‬‬ ‫ומסתברא מילתא‪ ,‬כי גם מה שנהג רבינו‪ ,‬לטבול פרוסת המוציא בדבש גם‬ ‫הלא הוא רבינו‪ ,‬אשר אם כבר קידש בשבת בבוקר בבית המדרש לרגל קידושא‬ ‫בשבת בראשית‪ ,‬וכן מה שנהג לאכול תרנגול הודו בסעודת פורים‪ ,‬שודאי ראה‬ ‫רבה‪ ,‬היה חוזר ומקדש בביתו על יין שרף‪ ,‬והיה מוציא בקידוש זה את בני ביתו‪,‬‬ ‫כן אצל זקינו הגדול מנאסויד‪ ,‬והוא קיבל זאת מאביו הרה"צ מהרמ"א פריינד‬ ‫ולא צוה להם כלל לשמוע קידוש גם מאחד שמקדש על היין‪ .‬הרי שהיה ברור לו‬ ‫זצ"ל מסיגעט‪ ,‬שנהג כן על פי מה שראה אצל רבותיו‪ ,‬צדיקי בית בעלזא נ"ע‪,‬‬ ‫בדעת זקינו הגדול‪ ,‬שמותר לקדש על חמר מדינה‪ ,‬גם במקום שהיין מצוי‪ ,‬וכמנהג‬ ‫ונהג הוא אחריו כן אף שרבו הק' מצאנז לא נהג בזה כלל‪.‬‬ ‫בכל תפוצות ישראל‪.‬‬ ‫ואם לבו דמר עדיין נקפו‪ ,‬יעיין נא בספר תולדות קול אריה (דף קט‪ ,).‬שהביא‬ ‫נועם שיח‬ ‫שי חות קודש וסיפ ורי צדיקים‬ ‫שנשמעו מפי ר בינו‬ ‫רצה זקיני הק' לצאת נגדו ברבים‪ ,‬והפצירו בו מאד שלא יעשה כן‪,‬‬ ‫סיפורים מענינא דיומא‬ ‫ואמר זקיני הק'‪" :‬עוד יתגלה שהוא אפיקורס גמור"‪ .‬וכך אכן היה‪ ,‬כי‬ ‫מתוך הספר מרא דעובדא‬ ‫לעת זקנותו התחבר הלה לתנועה הציונית‪ ,‬ודרש דברי כפירה‬ ‫הרה"ק רבי שמחה ישכר דוב הלברשטאם זצ"ל אבדק"ק‬ ‫ברבים‪ ,‬ואז יצאו כל גדולי הדור נגדו בחרב וחנית‪ ,‬והורו להקים‬ ‫ציעשנוב‪ ,‬היה לוחם בתוקף נגד התנועה הציונית שהתפשטה בימיו‪,‬‬ ‫קהילה נפרדת‪.‬‬ ‫ומשום כך היו מכתבי העתים מבזים אותו וכותבים נגדו בחציפות‪,‬‬ ‫לאחר זמן מסר רב זה את הרבנות לבנו‪ ,‬והוא עצמו עלה לארץ‬ ‫והיה רגיל הרה"ק מציעשנוב לומר‪ ,‬כי אם קורה שיום אחד לא כתבו‬ ‫הקודש‪ ,‬והשתקע בה‪ ,‬ואחר כמה שנים מת‪ .‬פעם אמרו לזקיני הק'‬ ‫מכתבי העתים נגדו מאומה‪ ,‬הוא לו לאות שהוא צריך להרהר‬ ‫מנאסויד‪" :‬הלא סוף סוף זכה הלה להקבר בעפר ארץ הקודש‪ ,‬מה‬ ‫בתשובה‪( .‬מרא דעובדא חלק ב‪ ,‬עמוד רכ‪ ,‬אות ו)‬ ‫שלא כל אחד זוכה לזה!"‪ .‬וענה זקיני הק' בלעג‪" :‬הוא אינו קבור‬ ‫בארץ הקודש‪ ,‬אלא בקאהיר!‪ ."...‬וכוונת קדשו על פי המבואר‬ ‫פעם נסע מרן הק' בעל עצי חיים מסיגעט זצ"ל לשבות בעיר‬ ‫בספרים‪ ,‬כי צדיקים הנקברים בחוץ לארץ‪ ,‬מלאכים מעבירים את‬ ‫אחת‪ ,‬ובמוצאי שבת באו כמה כותבים במכתבי העיתים שהיו מזרע‬ ‫גופם לארץ ישראל‪ .‬ומאידך‪ ,‬רשעים הנקברים בארץ ישראל‪,‬‬ ‫ישראל‪ ,‬לדרוש ממנו מדוע הוא מתנגד ומדבר סרה על הציונות‪.‬‬ ‫מלאכים מעבירים את גופם לחוץ לארץ‪( .‬מרא דעובדא חלק ג‪ ,‬עמוד‬ ‫שאלם העצי חיים‪" :‬האם אתם לבושים בציצית?"‪ .‬והם ענו‬ ‫קמז‪ ,‬אות ד)‬ ‫בשלילה‪ .‬אמר העצי חיים‪" :‬עם כאלו איננו מדבר" [בלשון קדשו של‬ ‫רבינו‪" :‬מיט אזאנע שמועס איך נישט"]‪( .‬מרא דעובדא חלק ב‪ ,‬עמוד‬ ‫‪ ...‬את כל הדיבורים האלה שמעתי מהרה"ח ר' אברהם‬ ‫רפה‪ ,‬אות ג)‬ ‫מארטאן ז"ל‪ ,‬הנקרא בפי כל ר' אברהם מאינטערדאם‪ ,‬אשר שמע‬ ‫את דברי התורה הנ"ל יוצאים מפה קדוש כ"ק אאזמו"ר זצוקל"ה‬ ‫פעם בעצם יום הקדוש‪ ,‬לפני תפילת נעילה‪ ,‬אמר זקיני הק'‬ ‫בקול חוצב להבות אש‪ ,‬על ענין שהיה לו עם בני קהילתו‪ ,‬אינשי דלא‬ ‫מנאסויד זצ"ל בהאי לישנא‪" :‬לא עבור שנתפסו לרעיון הציונות הם‬ ‫מעלי‪ ,‬שהיו רוצים להפוך את הקערה על פיה‪ ,‬ולנטוע השיטה‬ ‫רשעים‪ ,‬אלא עבור כי רשעים הם‪ ,‬לכן נתפסה בלבם טומאה זו‬ ‫הציונית רחמנא ליצלן בהקהילה‪ ,‬וציער [זקיני הק'] עצמו מאד על‬ ‫[בלשון קדשו של רבינו‪" :‬נישט ווייל זיי זענען ציוני'סטן זענען זיי‬ ‫זה‪ ,‬עד שהיה לו על אפו ועל חמתו כל הרבנות דשם‪ ,‬והחליט בדעתו‬ ‫רשעים‪ ,‬נאר ווייל זיי זענען רשעים זענען זיי ציוני'סטן!"]‪( .‬מרא‬ ‫הקדושה לעזוב את המקום‪ ,‬ויהי כי התקהלו אליו אנשים חשובים‬ ‫דעובדא חלק ג‪ ,‬עמוד קמז‪ ,‬אות ג)‬ ‫דשם‪ ,‬ושאלו מדוע יעזוב אותם‪ ,‬והפצירו בו שאל יעזוב אותם‪ ,‬אז‬ ‫בעיר פלונית כיהן ברבנות רב אחד שהיה בתחילה אדם כשר‪,‬‬ ‫אמר להם התורה הנ"ל‪ ,‬ופתח דברי קדשו במשל הנ"ל‪( .‬מרא דעובדא‬ ‫אך זקיני הק' מנאסויד זצ"ל הרגיש שאין תוכו כברו‪ ,‬והיה מרעיש‬ ‫חלק ג‪ ,‬עמוד רסח‪ ,‬אות י)‬ ‫כנגדו‪ ,‬למרות שאף אחד לא ידע על מה ולמה הוא לוחם אתו‪ .‬פעם‬