gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

עטרת תפארת - עטרת צבי · Ateres Tiferes - Ateres Tzvi — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: עטרת תפארת - עטרת צבי · Ateres Tiferes - Ateres Tzvi

שבוע: וירא (2026-10-26)

עטרת תפארת - עטרת צבי · Ateres Tiferes - Ateres Tzvi — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫זמן ר"ת‬ ‫מוצאי שבת‬ ‫זמן הדה"נ‬ ‫ערש"ק פרשת וירא תשפ"ז גליון קנ"ח‬ ‫‪18:04‬‬ ‫‪17:30‬‬ ‫‪16:30‬‬ ‫*הזמנים הינם לפי שעון חורף באופק בני ברק‬ ‫לזכר עולם יהיה צדיק בעל 'גאון יששכר'‬ ‫הגאון רבי ישכר בעריש לאבין זצ"ל‬ ‫בן רבי יצחק יעקב הי"ד ‪ -‬מונקאטש‬ ‫נו"נ להרה"ק בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב זי"ע‬ ‫בספה"ק מאור עיניים עה"פ ואברהם עודנו עומד לפני ה'‪,‬‬ ‫זקיה"ק שר בית הזוהר העטרת צבי זי"ע עה"פ (בראשית‬ ‫ומפרש‪ :‬שזה בא ללמד שתפילת אברהם אבינו היא‬ ‫כ"ב) וירא את המקום מרחוק‪ ,‬כי אברהם אבינו התפלא‬ ‫נצחית‪ ,‬שעד היום הזה עדיין אברהם עומד בתפילה בעדינו‪.‬‬ ‫מאד שהוא הולך לעשות מצוה גדולה כזאת ועדיין המקום‬ ‫והרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע עה"פ וישכם אברהם‬ ‫מרוחק ממנו והלא פסיעותיו של אברהם אבינו היו שלוש‬ ‫בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה' ובגמ' ברכות‬ ‫פרסאות כשרדף אחר המלכים‪ ,‬ולזה כאן כשראה את‬ ‫למדים מפסוק זה שאברהם תיקן תפילת שחרית‪ ,‬והקשה‪:‬‬ ‫המקום שהוא עדיין רחוק ממנו ‪ -‬הבין בדעתו שהגורם‬ ‫והלא לא נתקבלה תפילת אברהם‪ ,‬ומבאר‪ :‬דאדרבה היא‬ ‫לכך שישמעאל ואליעזר מתלווים אליו‪ ,‬ע"כ אמר להם‬ ‫הנותנת ‪ -‬שזה מלמד האדם לדעת דאפילו כשלא נתקבלה‬ ‫שבו לכם פה ואני והנער נלכה עד כה‪ ,‬דכשיהא רק עם‬ ‫התפילה ‪ -‬צריכין להמשיך ולהתפלל לפני ה'‪ ,‬ולא ינוחו‬ ‫יצחק אזי יגיעו ברגע אחד‪.‬‬ ‫מלהתפלל ולא להתייאש‪ ,‬ולפי"ז מפרש בספה"ק אמרות‬ ‫האבני נזר זי"ע מבאר באופן אחר את הפסוק וירא את‬ ‫טהורות עה"פ ואברהם עודנו עומד (בתפילה) לפני ה'‪,‬‬ ‫המקום (היינו השכינה)‪ ,‬מרחוק‪ ,‬כי נלקחו ממנו המדריגות‬ ‫שתפילת אברהם אבינו שלא נתקבלה ‪ -‬עומד תמיד ומחזק‬ ‫הנעלות של קירבת ה'‪ ,‬כי לולא זה לא הייתה העקידה‬ ‫אותנו בכל עת שנעמוד להתפלל אף כשאין רואים‬ ‫נסיון בשבילו‪.‬‬ ‫שהתפילה פועלת‪ ,‬עכ"ז נמשיך להתפלל אל השי"ת‪,‬‬ ‫ומוסיף עוד הרה"ק מבעלזא זי"ע לומר‪ :‬דבאמת גם תפילה‬ ‫בספה"ק נועם מגדים עה"פ ואקחה פת לחם וסעדו לבכם‬ ‫זו נתקבלה‪ ,‬דהנה איתא בגמ' (ברכות כ"ח) שיש ל"ו‬ ‫אחר תעבורו‪ ,‬ומבאר‪ :‬בהקדים מה דאיתא במדרש וכן‬ ‫צדיקים בכל דור ודור שעליהם העולם עומד‪ ,‬ודבר זה‬ ‫איתא באריכות בספר קול בוכים על מגילת איכה בשם‬ ‫פעל אברהם אבינו בתפילתו כי הבטיח לו הקב"ה על הדבר‬ ‫הרמ"ק ז"ל עה"פ (איכה ג') יתן למכהו לחי ישבע‬ ‫הזה במה שאמר‪ :‬אם אמצא צדיקים בסדום ונשאתי לכל‬ ‫בחרפה‪ ,‬דהנה יש כמה מיני סיגופים שצריך האדם לסגף‬ ‫המקום בעבורם‪.‬‬ ‫נפשו‪ ,‬כדי שיתכפרו לו עונותיו‪ ,‬וכו'‪ ,‬אמנם השומע‬ ‫חרפתו וסובל ומעביר על מדותיו ואינו משיב‪ ,‬הוא אינו‬ ‫בספה"ק עבודת עבודה להרה"ק מטאהש זי"ע‪ :‬ובענין‬ ‫צריך להתענות ולהסתגף נפשו כלל‪ ,‬ויכול לאכול לשבעה‪,‬‬ ‫התפילה ישנן שתי ענינים‪ ,‬ענין אחד הוא ‪ -‬שלושת‬ ‫היות והעבירו לו על פשעיו‪,‬‬ ‫התפילות אשר האבות הק' תיקנו לנו להתפלל בכל יום‪,‬‬ ‫וענין שני הוא ‪ -‬מה שיש בכח האדם לדבר תמיד דיבורים‬ ‫וזהו שאמר הכתוב‪ :‬יתן למכהו לחי דע"י שסובל חרפתו‬ ‫לפני השי"ת‪ ,‬ולשפוך שיחו לפניו כבן המתחטא לפני אביו‪,‬‬ ‫מהכאת הלחי ושותק ‪ -‬ישבע‪ ,‬יכול לאכול לשובע נפשו‬ ‫ומקודם יש לעורר על ענין שלושת התפילות‪ ,‬שכדי‬ ‫ואינו צריך להתענות‪( ,‬היות) בחרפה‪ ,‬כלומר‪ :‬בשביל‬ ‫שיזכה האדם להתפלל בכל יום בכוונה נכונה‪ ,‬צריך לעשות‬ ‫החרפה שהיה לו כבר נתקן ונתכפר הכל‪ ,‬ובזה מפרש‬ ‫לזה הכנה דרבה מקודם‪ ,‬כי היצר ממציא לכל אדם כמה‬ ‫בספה"ק נועם מגדים‪ :‬ואקחה פת לחם וסעדו ליבכם ‪-‬‬ ‫מיני טרדות ומחשבות זרות בשעת התפילה‪ ,‬ובלי עבודה‬ ‫שיכולים לאכול לשבעה לסעוד לבבם בלי צורך להתענות‬ ‫והכנה ראויה לפני התפילה ‪ -‬אי אפשר להשיג מה היא‬ ‫(היות) אחר תעבורו ‪ -‬מאחר שאתם מעבירין על מדותיכם‬ ‫עבודת התפילה‪ ,‬לכן צריך למסור נפשו לקום באשמורת‬ ‫לשמוע חרפתכם ואינכם משיבים‪.‬‬ ‫לאברהם שימול עצמו אבל אברהם לא שמע אליו כמו‬ ‫הבוקר להכין עצמו לתפילתו כראוי‪ ,‬בלימוד התורה קודם‬ ‫שכתבו המפרשים (מזרחי) מכיון שרצה להיות 'מצווה‬ ‫התפילה ועיון בספרי מוסר וחסידות‪ ,‬ועל ידי ההכנה‬ ‫ועושה'‪ ,‬ומ"מ הואיל והשיג ממרא את מצוות מילה וזה היה‬ ‫הראויה יזכה בעזר הבורא ב"ה לטהר מחשבתו וליבו מן‬ ‫חלק השגתו בתורה ‪ -‬כי לכל אדם (ישנו) חלק הראוי לו‬ ‫הטרדות אשר היצר מעלה בקרבו ולהתפלל בלב זך ונקי‪.‬‬ ‫(ורק לו בלבד) לכן לבסוף כשנצטווה אברהם על המצוה‬ ‫וכאשר האדם יהא מורגל לשפוך שיחו לפניו יתברך‪ ,‬יהא‬ ‫וזכה להשראת השכינה ‪ -‬נגלה אליו אצל ממרא‪ ,‬שזה היה‬ ‫שרוי תמיד בשמחה ובחדוה ובטוב לב‪ ,‬כי ירגיש תמיד בליבו‬ ‫חלקו (של ממרא) בתורה‪.‬‬ ‫כי ישועתו אינה תלויה בשום בריה בעולם‪ ,‬אלא יידע ויכיר‬ ‫ועוד מהחת"ס זי"ע עה"פ וירא אליו ה'‪ ,‬ופירש"י‪ :‬יום‬ ‫שכל ישועתו תלויה רק בה' אלקיו‪ ,‬ושהוא יתברך כל יכול‬ ‫שלישי למילתו היה‪ ,‬ובא הקב"ה ושאל בשלומו‪ ,‬וזל"ק‪:‬‬ ‫להושיעו ברב או במעט‪ ,‬והקב"ה בוודאי לא יעזבנו ולא‬ ‫יש לומר ‪ -‬עפ"י דאמרינן במס' תענית (כ"ב ע"א) ‪ -‬אביי‬ ‫ישיב את תפילתו ריקם‪ ,‬ועל האדם מוטל לעבוד עבודה‬ ‫אתא ליה שלמא ממתיבתא דרקיעא כל שלושים יום‪,‬‬ ‫רבה להשריש בליבו כח שמחה זו ועי"ז יומשכו עליו‬ ‫ולרבא אתיא שלמא כל מעלי (ערב) יומא דכיפורים‪,‬‬ ‫רחמים וחסדים מרובים‪.‬‬ ‫והיה רבא מצטער על כך (למה הוא לא מקבל שלמא כל‬ ‫הרה"ק הדעת משה מקאזניץ זי"ע כותב‪ :‬איתא בגמ' כל‬ ‫שלושים יום) ואמרו ליה (מן שמיא) מסתייך (תסתפק בזה)‬ ‫הקובע מקום לתפילתו אלוקי אברהם בעזרו‪ ,‬ומבאר‪:‬‬ ‫דמגנית אכולא כרכא‪ ,‬ר"ל‪ :‬מפני שנצרכו זכיותיו הרבות‬ ‫דאברהם אבינו פעל ענין קבלת התפילות‪ ,‬שהקב"ה יקבל‬ ‫להגין על בני עירו ולכן לא הספיקו לו זכיותיו שיתנו לו‬ ‫תפילות ישראל בכל אופן שמתפללים‪ ,‬וזה שכתוב בקרא‪:‬‬ ‫שלום מן שמיא יותר מפעם בשנה (עיו"כ) וזה נכון גם לגבי‬ ‫'והוא' היינו אברהם‪ ,‬יושב פתח האוהל ‪ -‬לסייע לכל מי‬ ‫אאע"ה שהיה מגין על כל העולם‪ ,‬משו"ה לא הספיקו לו‬ ‫שרק עושה פתח ומתחיל ליכנס באוהל ה'‪.‬‬ ‫זכיותיו שידרשו בשלומו כל יום‪ ,‬אך ביום שלישי‬ ‫בספה"ק תפארת שלמה מביא בשם הזוה"ק דאלו שלושה‬ ‫למילתו הגיע שכרו לדרגא גדולה עד ששאל הקב"ה‬ ‫המלאכים שהגיעו לאברהם‪ ,‬הם הם המלאכים ששאלו‬ ‫בשלומו‪.‬‬ ‫בבריאת העולם‪ :‬מה אנוש כי תזכרנו והקב"ה השיבם כי‬ ‫וירא אליו ה'‪ ,‬מובא בשם הרה"ק רבי יצחק מווארקא‬ ‫הכל כדאי בשביל צדיק אחד ששמו אברהם כידוע בפסוק‬ ‫זי"ע‪ :‬למה לא מוזכר כאן שמו של אברהם‪ ,‬ומבאר‪ :‬כי‬ ‫בהברא"ם היינו אברה"ם ולכן נשלחו המלאכים האלו‬ ‫אחד הטעמים שלא מוזכר שמו של משה רבינו בפר'‬ ‫לראות ולהווכח בצדקתו שהוא עומד בדרגתו מעל‬ ‫'ואתה תצוה' ‪ -‬הוא משום שלאחר כל הניסים שנעשו על‬ ‫למלאכים כדכתיב והוא עומד עליהם היינו מעליהם‪.‬‬ ‫ידו נעשה 'משה רבינו' מקורב להשי"ת בדרגא שיכולים‬ ‫הרה"ק הישועות משה זי"ע עה"פ ואקחה פת לחם ומבאר‬ ‫לומר לו 'ואתה' (נלשון נוכח) בלי לנקוב בשמו וכן כאן‬ ‫עפ"י דברי חז"ל יותר ממה שבעה"ב עושה עם העני ‪-‬‬ ‫אצל אאע"ה שלאחר שקיים מצוות מילה נעשה כה מקורב‬ ‫העני עושה עם הבעה"ב‪ ,‬וזהו ‪' -‬ואקחה' דייקא דע"י‬ ‫(ונוכח) אל השי"ת ולא היה צריך לקרוא בשמו‪.‬‬ ‫שיתן לפניהם פת לחם ‪ -‬הרי זה נקרא שלקח לעצמו כנ"ל‪.‬‬ ‫הרה"ק ה'ייטב לב' זי"ע עה"פ וירא אליו ה' וישא עיניו‬ ‫החיד"א בספרו עבודת הקודש עה"פ ויבואו אל המקום‬ ‫וירא‪ ,‬מבאר‪ :‬דבמה זכה אאע"ה לוירא אליו ה' ע"י וישא‬ ‫וגו' ויעקוד את יצחק בנו‪ ,‬ומביא‪ :‬שכשאומרים בפרשת‬ ‫עיניו וירא‪ ,‬היינו ע"י שהיו תמיד עיניו למטה והיה צריך‬ ‫העקידה פסוק זה של ויעקוד את יצחק בנו צריכים לכוון‬ ‫להרים אותם בכדי לראות‪..‬‬ ‫שהקב"ה יעקוד ויכרית את כל המקטריגים והמשטינים‬ ‫בספה"ק קדושת לוי להרה"ק מבארדיטשוב זי"ע עה"פ‬ ‫מעל כלל ישראל‪.‬‬ ‫וישא עיניו וירא וגו' וירא וירץ לקראתם‪ :‬דבהסתכלות‬ ‫החתם סופר זי"ע עה"פ וירא אליו ה' באלוני ממרא‬ ‫בפני אדם הנושא חן בעיני הקב"ה אפשר להבחין אור‬ ‫ופירש"י‪ :‬הוא נתן לו עצה על המילה לפיכך נגלה אליו‬ ‫עליון השורה עליו‪ ,‬ואברהם אבינו בהסתכלו על השלושה‬ ‫בחלקו‪ ,‬וזל"ק‪ :‬יש לומר ‪ -‬כי מצות מילה השיג ממרא‬ ‫אנשים הנצבים עליו (וירא) ראה בהם משהו אלוקי ולכן‬ ‫מעצמו קודם שציוהו ה'‪ ,‬כמו אאע"ה שהשיג בשכלו כל‬ ‫'וירץ לקראתם'‪.‬‬ ‫התורה כולה מעצמו‪ ,‬וממרא (מכוח השגתו) נתן עצה‬