עטרת תפארת - עטרת צבי · Ateres Tiferes - Ateres Tzvi — וירא (2026-10-26)

זמן ר"ת מוצאי שבת זמן הדה"נ ערש"ק פרשת וירא תשפ"ז גליון קנ"ח
18:04 17:30 16:30
*הזמנים הינם לפי שעון חורף באופק בני ברק
לזכר עולם יהיה צדיק בעל 'גאון יששכר'
הגאון רבי ישכר בעריש לאבין זצ"ל
בן רבי יצחק יעקב הי"ד -מונקאטש
נו"נ להרה"ק בעל ה"עטרת צבי" מזידיטשוב זי"ע
בספה"ק מאור עיניים עה"פ ואברהם עודנו עומד לפני ה', זקיה"ק שר בית הזוהר העטרת צבי זי"ע עה"פ (בראשית
ומפרש :שזה בא ללמד שתפילת אברהם אבינו היא כ"ב) וירא את המקום מרחוק ,כי אברהם אבינו התפלא
נצחית ,שעד היום הזה עדיין אברהם עומד בתפילה בעדינו. מאד שהוא הולך לעשות מצוה גדולה כזאת ועדיין המקום
והרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע עה"פ וישכם אברהם מרוחק ממנו והלא פסיעותיו של אברהם אבינו היו שלוש
בבוקר אל המקום אשר עמד שם את פני ה' ובגמ' ברכות פרסאות כשרדף אחר המלכים ,ולזה כאן כשראה את
למדים מפסוק זה שאברהם תיקן תפילת שחרית ,והקשה: המקום שהוא עדיין רחוק ממנו -הבין בדעתו שהגורם
והלא לא נתקבלה תפילת אברהם ,ומבאר :דאדרבה היא לכך שישמעאל ואליעזר מתלווים אליו ,ע"כ אמר להם
הנותנת -שזה מלמד האדם לדעת דאפילו כשלא נתקבלה שבו לכם פה ואני והנער נלכה עד כה ,דכשיהא רק עם
התפילה -צריכין להמשיך ולהתפלל לפני ה' ,ולא ינוחו יצחק אזי יגיעו ברגע אחד.
מלהתפלל ולא להתייאש ,ולפי"ז מפרש בספה"ק אמרות
האבני נזר זי"ע מבאר באופן אחר את הפסוק וירא את
טהורות עה"פ ואברהם עודנו עומד (בתפילה) לפני ה',
המקום (היינו השכינה) ,מרחוק ,כי נלקחו ממנו המדריגות
שתפילת אברהם אבינו שלא נתקבלה -עומד תמיד ומחזק
הנעלות של קירבת ה' ,כי לולא זה לא הייתה העקידה
אותנו בכל עת שנעמוד להתפלל אף כשאין רואים
נסיון בשבילו.
שהתפילה פועלת ,עכ"ז נמשיך להתפלל אל השי"ת,
ומוסיף עוד הרה"ק מבעלזא זי"ע לומר :דבאמת גם תפילה בספה"ק נועם מגדים עה"פ ואקחה פת לחם וסעדו לבכם
זו נתקבלה ,דהנה איתא בגמ' (ברכות כ"ח) שיש ל"ו אחר תעבורו ,ומבאר :בהקדים מה דאיתא במדרש וכן
צדיקים בכל דור ודור שעליהם העולם עומד ,ודבר זה איתא באריכות בספר קול בוכים על מגילת איכה בשם
פעל אברהם אבינו בתפילתו כי הבטיח לו הקב"ה על הדבר הרמ"ק ז"ל עה"פ (איכה ג') יתן למכהו לחי ישבע
הזה במה שאמר :אם אמצא צדיקים בסדום ונשאתי לכל בחרפה ,דהנה יש כמה מיני סיגופים שצריך האדם לסגף
המקום בעבורם. נפשו ,כדי שיתכפרו לו עונותיו ,וכו' ,אמנם השומע
חרפתו וסובל ומעביר על מדותיו ואינו משיב ,הוא אינו
בספה"ק עבודת עבודה להרה"ק מטאהש זי"ע :ובענין
צריך להתענות ולהסתגף נפשו כלל ,ויכול לאכול לשבעה,
התפילה ישנן שתי ענינים ,ענין אחד הוא -שלושת
היות והעבירו לו על פשעיו,
התפילות אשר האבות הק' תיקנו לנו להתפלל בכל יום,
וענין שני הוא -מה שיש בכח האדם לדבר תמיד דיבורים וזהו שאמר הכתוב :יתן למכהו לחי דע"י שסובל חרפתו
לפני השי"ת ,ולשפוך שיחו לפניו כבן המתחטא לפני אביו, מהכאת הלחי ושותק -ישבע ,יכול לאכול לשובע נפשו
ומקודם יש לעורר על ענין שלושת התפילות ,שכדי ואינו צריך להתענות( ,היות) בחרפה ,כלומר :בשביל
שיזכה האדם להתפלל בכל יום בכוונה נכונה ,צריך לעשות החרפה שהיה לו כבר נתקן ונתכפר הכל ,ובזה מפרש
לזה הכנה דרבה מקודם ,כי היצר ממציא לכל אדם כמה בספה"ק נועם מגדים :ואקחה פת לחם וסעדו ליבכם -
מיני טרדות ומחשבות זרות בשעת התפילה ,ובלי עבודה שיכולים לאכול לשבעה לסעוד לבבם בלי צורך להתענות
והכנה ראויה לפני התפילה -אי אפשר להשיג מה היא (היות) אחר תעבורו -מאחר שאתם מעבירין על מדותיכם
עבודת התפילה ,לכן צריך למסור נפשו לקום באשמורת לשמוע חרפתכם ואינכם משיבים.
לאברהם שימול עצמו אבל אברהם לא שמע אליו כמו הבוקר להכין עצמו לתפילתו כראוי ,בלימוד התורה קודם
שכתבו המפרשים (מזרחי) מכיון שרצה להיות 'מצווה התפילה ועיון בספרי מוסר וחסידות ,ועל ידי ההכנה
ועושה' ,ומ"מ הואיל והשיג ממרא את מצוות מילה וזה היה הראויה יזכה בעזר הבורא ב"ה לטהר מחשבתו וליבו מן
חלק השגתו בתורה -כי לכל אדם (ישנו) חלק הראוי לו הטרדות אשר היצר מעלה בקרבו ולהתפלל בלב זך ונקי.
(ורק לו בלבד) לכן לבסוף כשנצטווה אברהם על המצוה וכאשר האדם יהא מורגל לשפוך שיחו לפניו יתברך ,יהא
וזכה להשראת השכינה -נגלה אליו אצל ממרא ,שזה היה שרוי תמיד בשמחה ובחדוה ובטוב לב ,כי ירגיש תמיד בליבו
חלקו (של ממרא) בתורה. כי ישועתו אינה תלויה בשום בריה בעולם ,אלא יידע ויכיר
ועוד מהחת"ס זי"ע עה"פ וירא אליו ה' ,ופירש"י :יום שכל ישועתו תלויה רק בה' אלקיו ,ושהוא יתברך כל יכול
שלישי למילתו היה ,ובא הקב"ה ושאל בשלומו ,וזל"ק: להושיעו ברב או במעט ,והקב"ה בוודאי לא יעזבנו ולא
יש לומר -עפ"י דאמרינן במס' תענית (כ"ב ע"א) -אביי ישיב את תפילתו ריקם ,ועל האדם מוטל לעבוד עבודה
אתא ליה שלמא ממתיבתא דרקיעא כל שלושים יום, רבה להשריש בליבו כח שמחה זו ועי"ז יומשכו עליו
ולרבא אתיא שלמא כל מעלי (ערב) יומא דכיפורים, רחמים וחסדים מרובים.
והיה רבא מצטער על כך (למה הוא לא מקבל שלמא כל הרה"ק הדעת משה מקאזניץ זי"ע כותב :איתא בגמ' כל
שלושים יום) ואמרו ליה (מן שמיא) מסתייך (תסתפק בזה) הקובע מקום לתפילתו אלוקי אברהם בעזרו ,ומבאר:
דמגנית אכולא כרכא ,ר"ל :מפני שנצרכו זכיותיו הרבות דאברהם אבינו פעל ענין קבלת התפילות ,שהקב"ה יקבל
להגין על בני עירו ולכן לא הספיקו לו זכיותיו שיתנו לו תפילות ישראל בכל אופן שמתפללים ,וזה שכתוב בקרא:
שלום מן שמיא יותר מפעם בשנה (עיו"כ) וזה נכון גם לגבי 'והוא' היינו אברהם ,יושב פתח האוהל -לסייע לכל מי
אאע"ה שהיה מגין על כל העולם ,משו"ה לא הספיקו לו שרק עושה פתח ומתחיל ליכנס באוהל ה'.
זכיותיו שידרשו בשלומו כל יום ,אך ביום שלישי בספה"ק תפארת שלמה מביא בשם הזוה"ק דאלו שלושה
למילתו הגיע שכרו לדרגא גדולה עד ששאל הקב"ה המלאכים שהגיעו לאברהם ,הם הם המלאכים ששאלו
בשלומו. בבריאת העולם :מה אנוש כי תזכרנו והקב"ה השיבם כי
וירא אליו ה' ,מובא בשם הרה"ק רבי יצחק מווארקא הכל כדאי בשביל צדיק אחד ששמו אברהם כידוע בפסוק
זי"ע :למה לא מוזכר כאן שמו של אברהם ,ומבאר :כי בהברא"ם היינו אברה"ם ולכן נשלחו המלאכים האלו
אחד הטעמים שלא מוזכר שמו של משה רבינו בפר' לראות ולהווכח בצדקתו שהוא עומד בדרגתו מעל
'ואתה תצוה' -הוא משום שלאחר כל הניסים שנעשו על למלאכים כדכתיב והוא עומד עליהם היינו מעליהם.
ידו נעשה 'משה רבינו' מקורב להשי"ת בדרגא שיכולים הרה"ק הישועות משה זי"ע עה"פ ואקחה פת לחם ומבאר
לומר לו 'ואתה' (נלשון נוכח) בלי לנקוב בשמו וכן כאן עפ"י דברי חז"ל יותר ממה שבעה"ב עושה עם העני -
אצל אאע"ה שלאחר שקיים מצוות מילה נעשה כה מקורב העני עושה עם הבעה"ב ,וזהו ' -ואקחה' דייקא דע"י
(ונוכח) אל השי"ת ולא היה צריך לקרוא בשמו. שיתן לפניהם פת לחם -הרי זה נקרא שלקח לעצמו כנ"ל.
הרה"ק ה'ייטב לב' זי"ע עה"פ וירא אליו ה' וישא עיניו החיד"א בספרו עבודת הקודש עה"פ ויבואו אל המקום
וירא ,מבאר :דבמה זכה אאע"ה לוירא אליו ה' ע"י וישא וגו' ויעקוד את יצחק בנו ,ומביא :שכשאומרים בפרשת
עיניו וירא ,היינו ע"י שהיו תמיד עיניו למטה והיה צריך העקידה פסוק זה של ויעקוד את יצחק בנו צריכים לכוון
להרים אותם בכדי לראות.. שהקב"ה יעקוד ויכרית את כל המקטריגים והמשטינים
בספה"ק קדושת לוי להרה"ק מבארדיטשוב זי"ע עה"פ מעל כלל ישראל.
וישא עיניו וירא וגו' וירא וירץ לקראתם :דבהסתכלות החתם סופר זי"ע עה"פ וירא אליו ה' באלוני ממרא
בפני אדם הנושא חן בעיני הקב"ה אפשר להבחין אור ופירש"י :הוא נתן לו עצה על המילה לפיכך נגלה אליו
עליון השורה עליו ,ואברהם אבינו בהסתכלו על השלושה בחלקו ,וזל"ק :יש לומר -כי מצות מילה השיג ממרא
אנשים הנצבים עליו (וירא) ראה בהם משהו אלוקי ולכן מעצמו קודם שציוהו ה' ,כמו אאע"ה שהשיג בשכלו כל
'וירץ לקראתם'. התורה כולה מעצמו ,וממרא (מכוח השגתו) נתן עצה
