gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

באר אור החיים הקדוש · Be'er Oir Hachaim Hakudoish — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: באר אור החיים הקדוש · Be'er Oir Hachaim Hakudoish

שבוע: וירא (2026-10-26)

באר אור החיים הקדוש · Be'er Oir Hachaim Hakudoish — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫באר‬ ‫פ"ז‬ ‫פרשת וַי ֵ ּרָא‬ ‫ה"אור החיים הקדוש"‬ ‫סדר לימוד ב"אור החיים" הקדוש כתקנת מורינו הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א‬ ‫"‬ ‫"‬ ‫כאומרם ז''ל (ב''ר פ''ו) ואומרו מעט זה מנהגו לומר לאורחים‬ ‫וַ ִ ּי ּ ָשׂ א ֵעינָ יו וַ ַ ּי ְרא וְ ִה ֵּנה ׁ ְשל ׁ ָֹשה ֲאנָ ׁ ִשים נִ ָ ּצ ִבים ָעלָ יו וַ ַ ּי ְרא וַ ָ ּי ָרץ‬ ‫להראות כי אין טורח הרבה עליהם שלא לביישם‪:‬‬ ‫ש ַּתח ּו ָא ְר ָצ ה‪{ :‬י"ח' ב'}‬ ‫אתם ִמ ּ ֶפ ַתח ָהא ֶֹהל וַ ִ ּי ׁ ְ‬‫לִ ְק ָר ָ‬ ‫עוד ירמוז ענין הנוגע למלאכים שיקחו מעט מים שהיא‬ ‫וישא עיניו וגו'‪ .‬צריך לנו לדעת למה הוצרך לומר והנה גם למה‬ ‫התורה‪ ,‬ולהיות כי התורה יש בה בחינת הפשט ובחינת הפנימיות‬ ‫הוצרך לומר נצבים מן הסתם נצבים היו‪ ,‬ומה יצא לנו מהודעה‬ ‫והנה המלאכים שבאו בדמות אנשים הוא גוף שברא להם ה'‬ ‫זו‪ ,‬עוד אומרו עליו אין לה משמעות‪ ,‬ואם לומר שסמוכים אליו‪,‬‬ ‫רוחני מהגלדת האוירים (זהר ח''א נ''ח) ובערך עצמות המלאך יחשב‬ ‫יכחיש זה אומרו וירץ לקראתם‪ .‬עוד קשה אומרו פעם ב' וירא‬ ‫גוף ויתיחס אליו בחינת רגל כידוע הטעם ליודעי חן‪ ,‬ורמז להם‬ ‫ולא הספיק בראשונה‪ .‬עוד לאיזה ענין השתחוה לאורחים אברהם‬ ‫שיקחו מעט מים מפשטי התורה ויטהרו בו רגליהם שהוא בחינת‬ ‫קודם יודעו מהם כי מלאכים היו ולמה לא חש לערביים וכו'‪:‬‬ ‫גוף הניכר עליהם‪ .‬וישענו תחת העץ‪ ,‬שהיא התורה שנקראת‬ ‫אכן כוונת הכתוב הוא לפי מה שנתגלה בסוף הענין כי מלאכים‬ ‫עץ חיים‪ ,‬ולזה אמר העץ בה''א הידיעה‪ .‬גם אמר להם שיקחו‬ ‫היו ובאו בדמות אנשים להתאכסן אצל אברהם לסיבות ידועות‬ ‫פת לחם היא בחינת פנימיות התורה ויסעדו בו פנימיותם והוא‬ ‫לזה אמר וירא והנה וגו' פירוש מה שהוא נראה הוא אנשים‬ ‫אומרו לבכם‪ .‬ודקדק לומר פת לחם פת שיש בבחינתו לחם שהם‬ ‫ואינם כן‪ ,‬ואם היה אומר וירא שלשה אנשים יהיה דובר שקרים‬ ‫ג' הויות שהם בחינת חיות העולמות‪:‬‬ ‫ח''ו‪ ,‬ואומרו נצבים לומר כי אברהם להכרתו במשרתי עליון‬ ‫הכיר בהם שהיו ממונים על דבר פי' הכיר בהם שהיו שלוחים אל‬ ‫אברהם לצורכו כמו שכן היה א' לרפאותו וא' לבשר כעת חיה‬ ‫וְ ֶא ְק ָחה ַפת לֶ ֶחם וְ ַס ֲעד ּו לִ ְ ּבכֶ ם ַא ַחר ַּת ֲעבֹר ּו ִּכי ַעל ֵּכן ֲע ַב ְר ֶּתם‬ ‫ש ר דִּ ַ ּב ְר ָּת‪{ :‬י"ח' ה'}‬ ‫ַעל ַע ְבדְּ כֶ ם וַ ּי ְ‬ ‫ֹאמר ּו ֵּכן ַּת ֲעשֶׂ ה ַּכ ֲא ׁ ֶ‬ ‫וגו'‪ ,‬וא' הגם שהיה הולך להפוך את סדום אף על פי כן לחיבת‬ ‫אברהם היה עומד מעוכב מלכת עד אשר דבר ה' אליו והיה מה‬ ‫כי על כן וגו'‪ .‬פי' כדי שלא יאמרו איך מזמינם לאכול אחר‬ ‫שהיה ואז פנה והלך לו הרי כי כל העמדתו היתה עליו‪:‬‬ ‫שהכיר בהם היותם משרתי עליון‪ .‬כי הגם שפירשנו שיכוין‬ ‫עוד ירמוז על זה הדרך אנשים נצבים פי' עומדים בדמות‬ ‫בדבריו אל הרוחניות עם כל זה הפשט אינו נעקר‪ ,‬וגם במאכל‬ ‫אנשים‪ ,‬עליו פי' על סיבתו לצורך הכנסת אורחים‪ ,‬והכיר בהם כי‬ ‫יש סודות מופלאים כאמור (משלי יג) צדיק אוכל לשובע נפשו‬ ‫(הם) מלאכי אלהים הם כי צורת המלאך לא תתעלם‪ .‬וצא ולמד‬ ‫לפנימיות הרוחניות‪ .‬לזה אמר להם כי וגו' פי' כי טעם לדברי על‬ ‫מאשת מנוח (שופטים יג) ומכל שכן אברהם שמכירם היה לשעבר‪.‬‬ ‫כן עברתם פי' כן בסדר זה בדמות אנשים שישנם במזון הגשמי‬ ‫ואומרו וירא היה נראה לומר שראיה זו שנית היא הכרתם היותם‬ ‫גם כן ויאמרו כן פי' כן הוא כדבריו שעל כן עברו עליו בדמות‬ ‫מלאכים אלא שאין צורך לזה וכבר רמז הכתוב שהכירם אלא‬ ‫אנשים והסכימו אליו לעשות כאשר דבר‪ .‬עוד רמזו לו שיעשה‬ ‫שמודיע הכתוב שבראיה שראה אותם נתרפא ממכאובו ועמד ורץ‬ ‫כדרך האמור בדבריו להטעימם רוחניות הנאות להם כרמוז‬ ‫לקראתם‪ ,‬כי המלאך יראה מרחוק ואין הבדל לבחינת הרוחניות‬ ‫בדבריו כמו שפירשתי‪:‬‬ ‫למנוע הרפואה ותכף ומיד עשה שליחותו רפאל וירפאהו‪ ,‬ולצד‬ ‫הרגשה זו וישתחו ארצה למשרתי עליון‪:‬‬ ‫ֹאמר ּו ֵאלָ יו ַא ֵ ּיה שָׂ ָרה ִא ׁ ְש ֶּת ָך וַ ּי ֶ‬ ‫ֹאמ ר ִה ֵ ּנ ה ָב א ֶֹה ל‪{ :‬י"ח' ט'}‬ ‫וַ ּי ְ‬ ‫ויאמרו אליו איה וגו'‪ .‬פי' להיות שבשורה שבא עליה המבשר‬ ‫אתי ֵחן ְ ּב ֵעינֶ ָ‬ ‫יך ַאל נָ א ַת ֲעבֹר ֵמ ַעל‬ ‫וַ ּי ַ‬ ‫ֹאמר ֲאדֹנָ י ִאם נָ א ָמ ָצ ִ‬ ‫היה לבשר שרה ורצו לגלות לאברהם שלבשר לשרה באו ולא לו‪,‬‬ ‫ַע ְב דֶּ ָך‪{ :‬י"ח' ג'}‬ ‫לזה אמרו לו איה שרה פי' שאליה באנו לבשר‪ ,‬והשיב אברהם‬ ‫ויאמר אדני אם נא וגו'‪ .‬צריך לדעת למה לא ריצה לשלשתם‬ ‫הנה היא באוהל לשמוע כל אשר תאמרו לה‪:‬‬ ‫יחד‪ .‬ורז''ל אמרו (ב''ר פמ''ח) לגדול‪ ,‬והוא דרך דרש‪ ,‬כי במה יודע‬ ‫כי מזמין הוא את כולן‪:‬‬ ‫יך ָּכ ֵעת ַח ָ ּיה וְ ִה ֵּנה ֵבן לְ שָׂ ָרה ִא ׁ ְש ֶּת ָך‬ ‫ֹאמר ׁשוֹ ב ָא ׁשוּב ֵאלֶ ָ‬ ‫וַ ּי ֶ‬ ‫אכן טעם אברהם הוא להיות שהרגיש שהב' היו מכוונים פניהם‬ ‫וְ שָׂ ָר ה ׁש ַֹמ ַעת ּ ֶפ ַתח ָה א ֶֹהל וְ ה וּא ַא ֲח ָריו‪{ :‬י"ח' י'}‬ ‫להכנס אצלו כי אליו באו אחד לרפאותו וא' לבשרו ושלוחים הם‬ ‫ויאמר שוב וגו'‪ .‬דבר בלשון יחיד‪ ,‬כי אחד הוא המבשר כי‬ ‫אליו אשר לא כן השלישי והוא גבריאל שבא להפוך סדום לא‬ ‫השנים כל אחד בא למלאכתו‪ .‬וצריך לתת לב למה בשאלה על‬ ‫היה לו שייכות אצל אברהם‪ ,‬לזה חילה פניו שלא יעבור מעליו‬ ‫שרה שאלו שנים‪ ,‬ואולי כי להיות שגם נתכוונו לשאול בשלומה‬ ‫ושיכנס אצלו עם הב' ונתרצה לדבריו‪:‬‬ ‫על ידי בעלה לזה שאלו שלשתם משום הלכות דרך ארץ‪:‬‬ ‫שוב אשוב וגו'‪ .‬טעם כפל שוב אשוב‪ ,‬גם אומרו תיבת והנה‪.‬‬ ‫יֻ ַ ּקח נָ א ְמ ַעט ַמיִ ם וְ ַר ֲחצ ּו ַרגְ לֵ יכֶ ם וְ ִה ׁ ּ ָ‬ ‫ש ֲע נ ּו ַּת ַח ת ָה ֵע ץ‪{ :‬י"ח' ד'}‬ ‫יכוין לומר על דרך אומרם ז''ל כשנולד יצחק לא היה ראוי‬ ‫יקח נא מעט וגו'‪ .‬אולי שלא רצה לשנות כמנהג הלקוח‬ ‫להוליד כי בא מסטרא דנוקבא ובמעשה העקידה זכה לנפש‬ ‫באורחים שהיו מקדימין לרחוץ רגליהם לחששת עבודה זרה‬ ‫א‬ ‫באר‬ ‫פ"ז‬ ‫פרשת וַי ֵ ּרָא‬ ‫ה"אור החיים הקדוש"‬ ‫כאומרו אחרי בלותי עד שראתה ששבה לימי עלומה ה' אמת‬ ‫הראוי להוליד‪ ,‬והוא שרמז במאמר המלאך שוב אשוב אליך כעת‬ ‫ודבריו אמת‪ ,‬ודייק לומר טעם שהקפיד עליה שלא האמינה קודם‬ ‫חיה והנה בן לשרה פי' מסטרא דנוקבא ודייק לומר והנה פי'‬ ‫שנתעדנה‪ ,‬והגם ששרה הוסיפה עוד לומר ואדוני זקן זה היה אחר‬ ‫המזדמן קודם הוא גדר זה‪ ,‬ואמר אשוב פירוש פעם ב' ישוב אליו‬ ‫שהצדיקה בהבטחה כי היתה לה עדנה צחקה פי' שמחה ואמרה‬ ‫פי' לבחינת אברהם שהוא עלמא דדכורא‪ ,‬וזה היה בעקידה דכתיב‬ ‫שיר ושבח לאל עליון שאחר בלותה היתה לה עדנה שזה יגיד‬ ‫(כ''ב י''א) ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים וגו'‪ .‬והם ב' פקידות‬ ‫כי שבה לימי עלומה ללדת‪ ,‬והוסיפה להגדיל חסד אל באומרה‬ ‫פקידה א' שיהי' בעולם יצחק‪ ,‬ב' שתהי' לו נפש היולדת‪ ,‬וטעם‬ ‫ואדוני זקן ואף על פי כן ניסי אל נוססו עליה‪ ,‬כי פשיטא שאחר‬ ‫שעשה ה' ככה לסיבת אומרו (י''ז י''ט) לו ישמעאל וכמו שכתבתי‬ ‫שראתה עדנה לא תפקפק בדבר ולא אמרה ואדוני זקן אלא‬ ‫שם ויש סודות‪ .‬עוד ירצה באומרו ולשרה בן לפי פשוטו על‬ ‫להודות על נפלאותיו‪:‬‬ ‫דרך אומרם ז''ל (ויק''ר פי''ד) לעולם זכרים תלויים בנקבות ונקבות‬ ‫בזכרים דכתיב (דה''א ד) ואשתו היהודיה ילדה את ירד‪( ,‬לקמן כב כד)‪,‬‬ ‫הֲ יִ ּ ָפלֵ א ֵמה' דָּ בָ ר לַ ּמוֹ ֵעד ָא ׁשוּב ֵאלֶ ָ‬ ‫ופלגשו ושמה וגו' ותלד וגו' (ויקרא יב) אשה כי תזריע וילדה זכר‬ ‫יך ָּכ ֵעת ַח ָ ּיה וּלְ שָׂ ָרה בֵ ן‪{ :‬י"ח' י"ד'}‬ ‫ע''כ גם אנו מוסיפין למנות בן לשרה וגו'‪:‬‬ ‫למועד אשוב וגו'‪ .‬טעם שחזר לומר ההבטחה‪ ,‬לבל יחשוב‬ ‫ושרה שומעת מודיע הכתוב כי הבשורה לשרה בשרו כמאמר‬ ‫אברהם כי לצד הקפדת ה' על שרה ישוב ה' מדברו הטוב אשר‬ ‫ה' בשליחות‪ ,‬והוא אומרו ושרה שומעת וגו' והוא המבשר אחריו‪.‬‬ ‫דבר אליו‪ ,‬לזה אמר אליו כי הבטחתו ישמור כעת חיה וגו'‪:‬‬ ‫וראיתי במדרש כי אף על פי כן נתיסר המלאך על אשר לא דבר‬ ‫הבשורה מפיו אליה ודבר לאברהם‪ ,‬והמלאכים יענשו על השוגג‬ ‫וַ ה' ּ ָפ ַקד ֶאת שָׂ ָרה ַּכ ֲא ׁ ֶשר ָא ָמר וַ ַ ּי ַעשׂ ה' לְ שָׂ ָרה ַּכ ֲא ׁ ֶשר דִּ ֵ ּבר‪{ :‬כ"א' א'}‬ ‫ועל שנוי כל שהוא‪:‬‬ ‫וה' פקד וגו' כאשר אמר‪ .‬פי' לא לצד שהתפלל על אבימלך‬ ‫ומטעם כל המתפלל על חבירו וכו' וזולת זה לא היה נפקד וזה‬ ‫ֹאמר ה' ֶאל ַא ְב ָר ָהם לָ ָּמה ֶ ּזה ָצ ֲח ָקה שָׂ ָרה לֵ אמֹר ַה ַאף ֻא ְמנָ ם‬ ‫וַ ּי ֶ‬ ‫ֵא לֵ ד וַ ֲא נִ י זָ ַק נְ ִּתי‪{ :‬י"ח' י"ג'}‬ ‫ימעיט ח''ו ההבטחה שאמורה בתחילת הפרשה אלא כאשר אמר‪:‬‬ ‫עוד לעולם כי תפלתו על אבימלך הוא דבר המעמיד לפקידת‬ ‫ויאמר ה' אל אברהם וגו'‪ .‬צריך לדעת אומרו תיבת זה‪ ,‬עוד‬ ‫למה אמר תיבת לאמר‪ .‬גם כל הכתוב מיותר שלא היה לו לומר‬ ‫שרה והבטחתו יתברך היתה שיתן לו בן והזמין לו ה' מצוה‬ ‫אלא למה צחקה‪:‬‬ ‫שסגולתה שיפקד ובזה נתקיימה הבטחתו והוא אומרו כאשר אמר‬ ‫פירוש ולצד האמירה שאמר ה' הוא שנזדמן לו הדבר ונפקדה‪,‬‬ ‫אכן הכוונה היא להיות שמצינו בפרשה הקודמת כי אברהם גם‬ ‫כי כשירצה ה' להיטיב יזמין המצוה שסגולתה היא הטובה‬ ‫כן צחק כשאמר לו ה' בשורת הזרע דכתיב (פ' י''ז) ויפול אברהם וגו'‬ ‫המבוקשת‪ .‬ותמצא שקודם הבטחת הפקידה כבר נזדמן לאברהם‬ ‫ויצחק ולא ראינו שהקפיד ה' על שצחק אברהם‪ ,‬ויאמר האומר מה‬ ‫מעשה פרעה שהוא בדומה למעשה אבימלך ולא עצרו ה' לפרעה‬ ‫נשתנית צחיקת שרה מצחיקת אברהם‪ .‬ומצינו לאונקלוס שנתכוון‬ ‫כדי שיתפלל עליו אברהם וזה לך האות למה שפירשנו‪:‬‬ ‫לתרץ זה במה שתרגם צחיקת אברהם וחדי וצחיקת שרה וחייכת‬ ‫אבל על מי סמך הקב''ה להבין ב' פירושים משונים בתיבה אחת‪:‬‬ ‫ויעש ה' וגו' כאשר דבר‪ .‬טעם שכפל לומר ויעש וגו'‪ ,‬יכוין לפי‬ ‫אכן הנכון הוא כי הקב''ה דקדק בדבריו טעם הקפדתו על שרה‬ ‫דבריהם ז''ל (תנחומא) בפסוק כעת חיה ששרט לה המלאך שריטה‬ ‫ולא על אברהם‪ ,‬ותמצא כי אברהם בעת הבשורה צחק מה שאין כן‬ ‫בכותל כשיגיע השמש למקום זה ולשרה בן‪ ,‬והוא שהודיע הכתוב‬ ‫שרה לא צחקה בעת שנתבשרה אלא בעת שראתה עדנה כאומרו‬ ‫שנתקיים מאמר המלאך הדובר אליה בדקדוק הזמן‪:‬‬ ‫ותצחק שרה וגו' אחרי בלותי היתה לי עדנה הרי זה מגיד כי לא‬ ‫עוד יכוין הכתוב ע''פ מה שפירשתי בפסוק (לעיל י''ח י') בן לשרה‬ ‫נתאמת אצלה הבטחת הלידה עד שראתה השינוי ועל זה הקפיד‬ ‫אשתך שבא מצד הנוקבא ולסיב' זו הוצרך לעקידה‪ ,‬וידוע הוא‬ ‫ה'‪ ,‬והוא אומרו למה זה צחקה פי' על צחוק זה אני מקפיד ולא על‬ ‫כי זו היא סיבת מיתת שרה‪ ,‬ולפי מה שכתבתי כי הקפיד ה' על‬ ‫צחוק שלך‪ ,‬והטעם כי צחוק זה כוונתה לומר האף אמנם שנתאמת‬ ‫צחיקת שרה וקיים הגזירה שלא תלד שרה אלא בן מסטרא דנוקבא‬ ‫אצלה אחר מעשה שתלד וזה יגיד כי לא האמינה ולא סמכה דעתה‬ ‫כאומרו (לד י''ז י''ט) אבל שרה אשתך יולדת‪ ,‬לזה אמר ויעש ה'‬ ‫על הבטחתי אותה כי הוא דבר פלא היפלא מה' דבר וגו'‪:‬‬ ‫לשרה כאשר דבר וידוע הוא כי הדיבור קשה והוא שלא ילדתו‬ ‫ואני זקנתי וגו'‪ .‬קשה איך יוציא ה' דבר מפיו יתברך מה שלא‬ ‫שלם בשלימות הצריך ונתגלגלו הדברים ונפטרה שרה מסיבה זו‪.‬‬ ‫היה‪ .‬והגם שאמרו ז''ל (ב''מ פז‪ ).‬כי מכאן שמשנים מפני השלום‪,‬‬ ‫ולדרך זה קיום ההבטחה על השריטה ששרט לה המלאך נרמזה‬ ‫אף על פי כן לערך רוממות אמיתות יתברך כי ממנו תוצאות‬ ‫בפסוק שאחרי זה דכתיב למועד אשר דבר אתו וגו'‪:‬‬ ‫אמת לא ידבר ח''ו מה שלא היה‪,‬‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫הרה"ח ראובן בן הרה"ח ישראל עוזר קליין זצ"ל‬ ‫ולפי מה שפירשנו שההקפדה היתה‬ ‫נלב"ע בחג השבועות תשע"א‬ ‫על שלא האמינה שתלד לצד זקנתה‬ ‫לקבלת הגליון‪ ,‬תגובות והערות ‪a023722350@ gmail.com‬‬ ‫ב‬ ‫קו חבורת אור החיים ‪02-3722350 -‬‬