לודמיר · Ludmir — וירא (2026-10-26)

מקושרים לצדיק מאז ועד היום
סמוך לציון קודש הקדשים
רבי שלמה מקארלין זי"ע להפצת משנתו ותורתו הבהירה של
קודש הקדשים רבי שלמה מקארלין זי"ע
| גליון | 304 סיפורים ותולדותיו ,ותולדות זרעו אחריו
פרשת וירא תשפ"ז
אורו הקדוש
שאלות ותשובות בחיי היום יום
מתורתו של רבינו ותלמידיו הק' במשנת רבינו הקדוש
פרשת וירא שאלה בהמשך לשאלה משבוע שעבר ,מצאתי את עצמי מזדהה עם המצוקה של השואל,
אלא שאצלי ההתמודדות איננה במישור הגשמי ,אלא דווקא ברוחניות.
וירא את המקום מרחוק (כב ,ד). כשאני מסתכל על החברים מסביבי ,אני רואה אנשים שמלאים וגדושים בידיעות התורה; כל דבר
ביאר הרה"ק רבי אשר מסטאלין זי"ע: ששואלים אותם ,הם יודעים להשיב בבהירות ,ותמיד שגורה על פיהם איזו אמרה טובה או ווארט חסידי.
כשנדמה לאדם שהוא יכול לראות את ואילו אני ,עם כל העמל והיגיעה שאני משקיע ,מרגיש שאינני יודע כמעט כלום .התחושה הזו ,ש'כולם מצליחים בתורה ורק
'המקום' – היינו הקדוש ברוך הוא אני נשאר ריק' ,שוברת את לבי וממלאת אותי בדכדוך.
שנקרא מקום – ידע שהוא 'מרחוק'.
ולהיפך ,כשיודע שהוא 'מרחוק' ,אזי
תשובה:
'וירא את המקום' – יכול הוא לראות ידועה אמרתו הנוקבת של הרה"ק רבי אהרן מקארלין זי"ע: שאלתך היא שאלה חשובה מאוד ,והיא אכן מטרידה רבים
'אילו חפץ אברהם אבינו לעשות עמי חליפין ,לא הייתי המבקשים להתעלות בעבודת ה'.
את הקב"ה.
מסכים לכך .כי מיהו אברהם אבינו? צדיק בעל מדריגות. עצם העובדה שבחרת לשגר את שאלתך ולא הסתפקת
(אור ישרים) ומי אני? הדיוט .אם אעשה חליפין עמו ,יהיה הוא הדיוט בתשובה משבוע שעבר ,מלמדת שאתה רואה בשני
ויאמר למועד הזה כעת חיה את חובקת ואני בעל מדריגה .אך כלפי שמיא – מה יתווסף מכך? המצבים הללו שתי בעיות שונות לחלוטין.
כלום! אלא רק לי .נמצא שרק טובת עצמי אני דורש – במבט ראשון ,אפשר להבין אותך לגמרי :השואל משבוע
בן (הפטרת וירא).
ובכך אינו ראוי לחפוץ!' שעבר התמודד עם חיסרון גשמי – הבל הבלים שחולף,
מעשה שהיה לפני הרה"ק האלקי ר' כאשר דיברנו בשבוע שעבר על היסוד של רבינו הרה"ק ואילו אצלך מדובר בשאלה רוחנית ראשונה במעלה,
מרדכי ז"ל מנעשכיז ,שהיה סמוך ישׁט!'
ארף נִ ְ
ישׁט – ַב ָּד ְ
'א נִ ְ
רבי שלמה מקארלין זי"עַ : בלימוד התורה הקדושה ובחיי הנצח!
לעירו אשה עקרה ,והיתה מתחננת בעניינים גשמיים ,היה ברור לכל שאין הכוונה לשקוע
איך אפשר בכלל להקיש מתחום אחד לשני? בגשמיות
לפניו כמה פעמים ולא הועיל לה. בעצלות .הכוונה היתה שעל האדם לפעול ולעשות כפי
קל לומר לאדם' :שמח בחלקך ותסתפק במה שיש לך'.
יכולתו ,אך להיות שמח ומרוצה בכל תוצאה ,מבלי לחשוב
פעם אחת היה מתארח אצלה כבוד אך כלום יעלה על הדעת לומר כדבר הזה ברוחניות?! הרי
ש'מגיע לי יותר'.
הרה"ק האלקי ר' שלמה מקארלין, הדרישה מהאדם היא לשאוף ,להשקיע ולעמול בלי הרף,
אותו היסוד ממש נכון גם ברוחניות .עיקר עבודתנו בעולם
והיה הבעל הבית נוהג בו כבוד בכל ולבקש תמיד עוד ועוד.
איננו צבירת 'נכסים' של ידיעות וכבוד רוחני ,אלא העמל,
ענינים כראוי לצדיק כזה .ובעת נסעו היגיעה ועשיית המוטל עלינו – כל אחד לפי הכוחות אולם ,כאשר צוללים אל עומק הדברים ,מגלים שלמרות
והכישרונות שבהם חנן אותו הבורא. השוני החיצוני ,שניכם מתמודדים בדיוק עם אותו השורש:
ממנו ,באה לפניו האשה והבעל הבית
תחושת ה'מגיע לי' וההתמקדות ב'אני'.
אודות מבוקשם. ובנקודה זו ,הרי ציינת בעצמך שאתה עמל ויגע בכל כוחך,
וזהו בדיוק הרצון העליון ממך. כדי לחדד את הדברים ,תאר לעצמך שני אנשים היושבים
ענה הצדיק :והלא הבעל הבית עשה לי זה לצד זה בסעודת חתונה .המלצר מגיש לשניהם מנות:
התסכול והדכדוך שאתה מרגיש בגלל שאינך מפיק
כמו השונמית עם אלישע ,ואם תאמר 'תוצאות נוצצות' או ידיעות בולטות כחבריך ,אינם נובעים האחד מביט בקנאה בצלחת חברו וזועם על כך שחברו
שאין האשה צדיקת כהשונמית ,הלא בהכרח מיראת שמיים; הם עשויים לנבוע מאותו שורש של קיבל מנת בשר גדולה ועסיסית ,בעוד שבחלקו שלו נפלה
אני אין צדיק כאלישע. הרגשת 'מגיע לי' והרצון בטובת עצמך. חתיכת בשר קטנה ומצומקת.
שאל את עצמך בכנות :האם אני מבקש להוסיף בידיעת האדם השני בכלל לא מסתכל על הצלחת .מה מפריע לו?
ונסע לשלום .ויהי לשנה ילדה בן,
התורה ,או שחשוב לי להיות זה שיודע יותר טוב מכולם? הוא רואה את בעל השמחה ניגש אל חברו בהערכה רבה,
והנה שלחה להרה"ק מנשכיז ז"ל
הרי עצם תוספת הידיעה בתורה ודאי רצויה כלפי שמיים; ומשוחח עמו בשאלה הלכתית סבוכה .מיד מתעוררת בו
הסמוך לה לעקיך גדול ,יען סברו כי קנאה' :למה אליו ניגשים ואותי לא שואלים דבר?'
אך מה יתווסף מכך שדווקא אני אהיה זה שיודע יותר
על ידו היתה להם התשועה. מחבריו? האחד מקנא במנת הבשר של חברו ,והשני – בידיעותיו
ותיכף שהביאו לפניו ,אמר שאין זה ברגע שתעביר את המיקוד מ'הישג שלי' אל העמל הטהור ובכבוד שהוא זוכה לו .אמנם הקנאה השנייה נראית
שלי ,כי הוא בתפילת הצדיק ר' שלמה לכבוד ה' יתברך ,יתמעט הדכדוך ,ובמקומו תיכנס ללב רוחנית ונעלה יותר ,אבל שניהם מרגישים בדיוק אותו
ז"ל ,ולא רצה ליקח אותו. שמחה על כל רגע ,כל יגיעה וכל פסיעה בעבודת השם. דבר' :למה הוא קיבל ואני לא? גם לי מגיע!'
בוא וראה מעלת הצדיקים. למסירת שאלות ,הערות או הארות למדור זה ,ניתן לפנות לקו לודמיר 02-30-111-22 :שלוחה 99
או לדואר אלקטרוני A023011122@gmail.com :לתשומת לבכם :בחירת השאלות לפרסום נעשית על פי שיקול דעתם הבלעדי
(רמתים צופים בתנא דבי אליהו) של חברי המערכת .אין המערכת מתחייבת לבחור או להשיב לכל שאלה שנשלחה.
הגה"צ רבי מרדכי קלפפיש זצ"ל מווארשא,
בהסכמתו לספר שמע שלמה:
ֹלקים מו' ְׁשֹלמֹה "ּד ְב ֵרי ַה ָּקדֹוׁש ִאיׁש ֱא ִ ִ
אר ִלינֶ ער זצללה"ה זי"ע ֲא ֶׁשר יָ ְצאּו ִמ ִּפיו ַק ְ
ּומ ְל ִהיב ִלּבֹו ֶׁשל יִ ְׂש ָר ֵאל
ַה ָּקדֹוׁש ְּב ַׁש ְל ֶה ֶבת ַ
יהם ֶׁש ַּב ָּׁש ַמיִ ם".
ַל ֲא ִב ֶ
סיפור מאילנא דחיי
רבינו הקדוש ⋅ צדיקי דורו ⋅ הדבקים בחיים
גדולה הכנסת אורחים
המתארחים כאן זמנית ,ועימם קהל מחלי פניו של הרבי הקדוש מבעלזא ,שהגיעו מרחוק בבית גדול ורחב ידיים התברך החסיד ר' צבי מריישא ,העיירה הגליצאית .גם בממון
לעשות את השבת בצל הקודש. ובעושר זכה משמיים .לא לעצמו שמר ר' צבי את העושר והרווחה הרבה שחננו אותו
הסתיימו תפילות קבלת שבת וערבית .תור ארוך השתרך לפני מקומו של הרבי ,והכול משמיים ,אלא לאחיו היהודים היה מפזר מכספו ומנדב ביד פתוחה ובלב רחב לכל דורש.
עוברים לפניו בסך ,לזכות לברכת 'א גוט שבת' ,שבת שלום ומבורך. בעיקר בלטה בין שלל מידותיו התרומיות של ר' צבי העשיר – מידת הכנסת האורחים.
גם ר' צבי העשיר נדחק והתקדם יחד עם הציבור הגדול .הלך והתקדם בנחשול האנושי, אגף רחב ידיים בביתו של ר' צבי הוקצה כולו לשם הכנסת אורחים וקבלתם .דלתות
עד שכבר חזו עיניו בדמותו המאירה של הרבי למולו. הבית פתוחות היו תמיד בפני כל דכפין ,ואוכל חם ומזין היה מוכן ומזומן לקראת הבאים.
כשהגיע תורו וניצב לפני הרבי ,עצר לפתע הרבי ופנה אל ר' צבי בחביבות גדולה ויוצאת ור' צבי בגופו ממש נוכח היה פעמים רבות בבית ההארחה ומקבל את הבאים בחיוך
דופן: רחב ,באהבת ישראל חמימה ובתחושה נוחה ונעימה ,שנתנה לכל אורח את ההרגשה
'היכן הינך מתאכסן בשבת?' שהוא רצוי ונחשק עד מאוד .עד שהיו הבאים מרגישים שהם גומלים חסד עם ר' צבי,
ענה ר' צבי כי היות שהגיע ממש בערב השבת ,עדיין לא מצא היכן לשהות ,אבל סמוך ולא הוא גומל עמהם.
ובטוח הוא שיהיה מי שיארח אותו... והנה הגיעה שנת תרע"ד ,ומלחמת העולם הראשונה פרצה בקול רעש גדול .יהודים
'שמועה שמעתי מפי ר' חיים ,שהינך מכניס אורחים נפלא .לכן אבקש שתישן אצלי רבים עקרו ממקומות מושבותיהם ונמלטו בפחד .רבים מאוד שמו פעמיהם לעבר ריישא,
בביתי'... שהייתה מקום מקלט בטוח ושקט מהדי הלחימה .כך נעשה ביתו של ר' צבי למעין
ויהי בחצי הלילה .עמד ר' צבי בביתו של הרבי בחרדת קודש ,כולו מלא בושה וכלימה, תחנת מעבר ענקית להמוני יהודים פליטים ,שקבעו את מושבם בבית הגדול והפתוח
וכל רצונו היה שתבלענו האדמה. לכל דורש ,ובו אכלו ,שתו ולנו .ר' צבי ובני ביתו עמדו וסיפקו לכל אחד די
הרבי הקדוש יצא ונכנס שוב ושוב אל חדר האירוח שהוקצה לר' צבי בביתו. מחסורו ,כשהם מאושרים ונרגשים על הזכות העצומה שנפלה לפתע בחלקם
סידר והטיב את החדר לכבודו של האורח .והנה נראה הרבי גורר במאמץ – לארח ולהאכיל יהודים כה רבים.
גדול כורסה כבדה ורחבה שהייתה בחדר ומוציאה החוצה ,כדי שיהיה לאורח אחד האורחים הפליטים בביתו של ר' צבי היה ר' חיים נטע כ"ץ ,מחשובי
ר' צבי די מקום בנוחות המרבית .ואם לא די בכך ,גם עמד הרבי הקדוש חסידיו של הרבי הקדוש ר' יששכר דוב מבעלזא .ימים ארוכים שהה ר' חיים
וטרח להציע את מיטתו של החסיד ר' צבי. נטע בביתו של ר' צבי ,כשהוא מקבל את כל צרכיו בכבוד מלכים ובמאור
חיוור ורועד ניצב שם ר' צבי .לא הצליח לסבול שהרבי הקדוש עומד ומשמש פנים מאת המארח הדגול ר' צבי העשיר ,שהיה גם הוא מחסידיו של הרבי
אותו ,והוא ניסה למחות בקול חלוש ולומר שהוא יסדר את המיטה .אבל מבעלזא.
לאחר תקופה קם ר' חיים נטע ,ונדד לעיר בארדיוב שבסלובקיה ,שם הרה''ק רבי ישכר דב מבעלזא זצוק''ל הרבי מיאן לשמוע ואמר:
'אתה מכניס אורחים כה גדול ,וכעת ,כשנזדמנה לי הזכות לארח אותך ,אינני התאכסן רבו הקדוש רבי יששכר דוב מבעלזא ,שאף הוא נאלץ ליטול את
מוכן לוותר על כך ,ואף אחד לא יעשה זאת במקומי'... מקל הנדודים ולברוח מביתו יחד עם כל בני משפחתו מפני החיילים הרוסים.
באותו הלילה לא נרדם ר' צבי .יראת הכבוד מהרבי ,בתוספת השיעור החדש שלמד כאשר הגיע לבארדיוב ,נכנס אל הקודש פנימה לפני הרבי המהרי"ד ,לקבל ממנו ברכת
בהכנסת אורחים ,כאשר הרבי בעצמו ,ממרום גילו ובדלות כוחותיו ,מתעקש במו ידיו קודש .התעניין הרבי ושאל:
לסדר לו את חדרו ולהציע לו את המיטה – גרמו לו להתהפך במיטה מצד לצד ,כשהוא 'היכן הינך מתגורר כעת ,בימים טרופים אלה?'
מלא בושה מהרבי שכך טרח למענו. וענה ר' חיים נטע כי בביתו הגדול של ר' צבי מריישא הוא מתגורר כעת ,וכאן החל
כאשר חזר ר' צבי לביתו ,פנה מיד אל ר' חיים נטע כ"ץ וגער בו בחיוך: לשבח ולהלל בכל פה את בעל האכסניה ר' צבי:
'צריך הייתי להוציא אותך מביתי ,כעונש על כך שבגלל השבחים שסיפרת לרבי ,הוא 'יידע הרבי כי עבודת קודש מיוחדת מקיים ר' צבי! יחד עימי הוא מארח פליטים רבים,
טרח כל כך עבורי'... דואג לכל מחסורם ומשרה עליהם אווירה טובה ,ולכן הם יכולים ללמוד ולהתפלל ביישוב
הדעת'...
מוגש לרגל ההילולא קדישא ה־ 100של הרה"ק רבי יששכר דוב מבעלזא זי"ע ,בן חלף זמן ,ור' צבי נסע לעיירה בארדיוב ,לשבות בצל קודשו של רבו.
הרה"ק רבי יהושע ,בן הרה"ק רבי שלום ,מגדולי תלמידי הרה"ק רבי אורי מסטרעליסק, ליל שבת קודש בבית המדרש המקומי בבארדיוב .קהל גדול מילא את בית המדרש מפה
תלמיד רבינו שלמה מקארלין ,זכותם תגן עלינו. לפה .קהל מגוון מילא את ההיכל הדחוס וההומה :דרי המקום הקבועים לצד הפליטים
החיים בלודמיר
ׁשֹלמֹה ִ //ח ַידת ַה ָּׁש ַ
בּוע יַ ְל ֵדי ַר ֵּבנּו ְ
החיים בלודמיר בעבר ובהווה
ימן ֶׁש ָה ָא ָדם נִ ְמ ָצא ָקרֹוב ֶאל ה'? ַמהּו ַה ִּס ָ
הֹוראֹות.
יע ְּב ָעלֹון זֶ ה. מֹופ ַ
ַה ִּפ ְּתרֹון ִ
לּוד ִמיר ְ 023011122ל ַה ִּקיׁש ְ 0ו ִל ְפעֹל ַעל ִּפי ַה ָ ִּב ְכ ֵדי ַל ֲענֹות יֵ ׁש ְל ַחּיֵ ג ְל ַקו ְ
זכרון יהודי לכוביץ'
בימים אלו חל יום זכרון הרג יהודי העיר לכוביץ' ,מקום מושבו ופועלו
נִ ָּתן ַל ֲענֹות ַעד ְליֹום ִראׁשֹון ָּפ ָר ַׁשת ַחּיֵ י ָׂש ָרה של הצדיק רבי מרדכי מלכוביץ' ,מגדולי תלמידיו של מרן רבינו שלמה
יׁשת ַמ ָּתנָ ה ְּב ַסְך ₪ 50 ֵּבין ָהעֹונִ ים נָ כֹונָ ה ,יֻ ְג ַרל זִ ּכּוי ִל ְר ִכ ַ מקארלין זי"ע.
ַהּזֹוכֶ ה לְ ָפ ָר ַׁשת נ ַֹחָּ :דוִ ד לֶ וִ ינְ ּגֶ ר – ֶאלְ עָ ד
בתחילת חודש תשרי שנת תש"ב הקימו הגרמנים ימ"ש גטו ,ובו נדחסו
באכזריות אלפי יהודי העיירה לכוביץ' בתנאי צפיפות קשים.
ַר ִּבי יִ ָּׂששכָ ר ּדֹב ִמ ֶּבעלְ זָ א ביום ז' חשוון הגיע היום המר והנמהר ,שבו עלה הכורת על רוב רובם של
אּביל ערנָ ִזּוסיָ אֶּ ,בן הרה"ק ַר ִּבי ַא ֲהרֹן ִמ ְּט ֶׁש ְ ְמ ֻׁשּלָ ם ְ הרה"ק ַר ִּבי יִ ָּׂששכָ ר ּדֹב ִמ ֶּבעלְ זָ א נֹולַ ד ִּב ְׁשנַ ת תרי"ב בני העיר .אנשי איינזצקומנדו ,בסיוע ז'נדרמים גרמנים וכוחות גדולים
זי"עִּ .ב ְׁשנַ ת תרנ"ד ָעלָ ה לְ ַמּלֵ א ֶאת ְמקֹום ָא ִביו הֹוׁש ַע
אֹו ִּב ְׁשנַ ת תרי"דּ ,כְ ֵבן ֵׁשנִ י לְ ָא ִביו הרה"ק ַר ִּבי יְ ֻ של שוטרים ליטאים ובלארוסים ,כיתרו את הגטו .עם זריחה פרצו
ְּב ַהנְ ָהגַ ת ֲע ַדת ֲח ִס ֵידי ֶּבעלְ זָ א ,וַ ֲהמֹונֵ י ֲח ִס ִידים ִמּכָ ל ִמ ֶּבעלְ זָ א זי"עּ ,ולְ ִאּמֹו ַהּצִ ְד ָקנִ ית ָמ ַרת ִר ְב ָקה ִמ ְריָ ם. השוטרים לבתים ,הובילו את יושבי הגטו לכיכר השוק ,ושם הפרידו
נֹודעּתֹופפּו ְּבצִ ּלֹוָ .ה ַר ִּבי ַ
ּומחּוצָ ּה לָ ּה ִה ְס ְ ַר ֲח ֵבי ּגָ לִ יצְ יָ ה ִ וְ נִ ְק ָרא ְּב ֵׁשם יִ ָּׂששכָ ר ּדֹב ַעל יְ ֵדי ָסבֹו הרה"ק ַר ִּבי ָׁשלֹום מתוכם את המוגדרים ככשירים לעבודה.
לֹוחם ִמלְ ֲחמֹות ה' לְ ל ֹא ַחת ּתֹורה ּוכְ ֵּכְ גָ אֹון ָעצּום ַּב ָ חֹותנֹו ַהּגָ אֹון ַהּצַ ִּדיק ַר ִּבי יִ ָּׂששכָ ר ּדֹב
זי"ע ,עַ ל ֵׁשם ְ הזקנים והחולים נורו למוות מיד ,והאחרים ,כ־ 2,000גברים ,נשים וילדים,
חֹוקים ִמ ְּׁש ִמ ַירת ַה ִּמצְ וֹות.ּומֹורא ּכְ נֶ גֶ ד ַה ַּמ ְׂשּכִ ילִ ים וְ ָה ְר ִ
ָ אהלְּ ,בנֹו ֶׁשל ַהּצַ ִּדיק ַה ְמ ֻק ָּבל ַר ִּבי רמר"ז ,אב"ד ְס ָק ְ אולצו לשבת בכיכר במשך שעות רבות כשידיהם מורמות מעל לראשם .אחרי
רֹודי.הּודה זּונְ ְדל רמר"זִ ,מּגְ דֹולֵ י ַחכְ ֵמי ַה ְּקלֹויז ִּב ְב ִיְ ָ הצהריים הובלו קבוצות קבוצות לבורות שחפרו קודם לכן עובדים יהודים
יׁש ָיבה
ְּביֹום כ"ב ַמ ְר ֶח ְׁשוָ ן תרפ"ז ִה ְת ַּב ֵּקׁש ָה ַר ִּבי לִ ִ תושבי העיר ,במרחק כ־ 500מטרים מתחנת הרכבת המקומית ,שם נורו ונקברו.
נּוחתֹו ּכָ בֹוד ָּב ֲעיָ ָרה ֶּבעלְ זָ א.
ּומ ָ ֶׁשל ַמעְ לָ הְ , ְּב ַהּגִ יעֹו לְ ִפ ְרקֹו נָ ָׂשא ֶאת ַּבת הרה"ק ַר ִּבי יְ ַׁש ְעיָ ה
עד לשעות הערב – של אותו יום נורא ,ז' חשוון תש"ב – נרצחו כ־3,500
יהודים מלכוביץ' ומיישובים סמוכים .הנותרים
נכלאו במחנה ריכוז שהוקם בגטו ,כשהצפיפות
עֹולם ֲהֹלא ָּכל ִע ָּקר ַּכ ָּונַ ת
ֹאמר"ִ :רּבֹונֹו ֶׁשל ָ רֹואה ָה ָא ָדם ֶׁשּיִ ְצרֹו ִמ ְת ַּג ֵּבר ָע ָליו ,י ַ ְּכ ֶׁש ֶ והתנאים הירודים במחנה גרמו להתפשטות
יח ִמ ֶּמּנִ י
רּוח ַעל יְ ֵדי זֶ ה ,יָ נִ ַ
יע ְלָך נַ ַחת ַ ַהּיֵ ֶצר ָה ַרע ְּכ ֵדי ֶׁשּיַ ִּג ַ מחלות מדבקות ולתמותה גבוהה .במהלך חודשי
ּתֹורתֹו
ַמ ְרּגָ ִלית ִמ ָ רּוח".
ַהּיֵ ֶצר ָה ַרע ֶא ֱע ֶׂשה ְלָך ֲאנִ י ְּב ַע ְצ ִמי נַ ַחת ַ סיון ותמוז של אותה השנה פרצו הגרמנים לגטו
ֶׁשל ַר ֵּבנּו ְׁשֹלמֹה ְמ ַק ְר ִלין: העיירה לכוביץ והרגו את כל יושביו האחרונים .ה' יקום דמם.
רוצה לקבל את העלון במייל? שלח הודעה לA023011122@gmail.com - המעוניין לקחת חלק בהפצת העלון מוזמן להתקשר לקו לודמיר 02-30-111-22שלוחה 8
קו לודמיר למשנתו ותורתו וסיפורי נפלאות מהרב הקדוש רבי שלמה מקארלין זי"ע 02-30-111-22אידיש/עברית .קיים גם מענה אנושי בכל ענייני העלון
