רוממות · Roimemis — וירא (2026-10-26)

מוסרי
הפרשה רוממות +הפרשה
1
הגאון רבי דוד גולדשטוף שליט"א
כוח התפילה
וְ ַע ָּתה ָה ֵׁשב ֵא ֶׁשת ָה ִאיׁש ּכִ י נָ בִ יא הּוא וְ יִ ְת ַּפּלֵ ל ּבַ ַע ְדָך וֶ ְחיֵ ה וְ ִאם ֵאינְ ָך בסיעתא דשמיא
ֵמ ִׁשיב ַּדע ּכִ י מֹות ָּתמּות ַא ָּתה וְ כָ ל ֲא ֶׁשר לָ ְך (כ ,ז) .א] הדברים
טעונים ביאור ,כיון שאמר לו הקב”ה שיענה לתפילה ,למה צריך
כלל תפילה .ואם פגע אבימלך באברהם ,היה לקב”ה לומר לו
שיבקש ממנו מחילה - .מוכח מכאן שאף במקום שמצד הדין
ראוי שיעשה הדבר ,אין הדבר נעשה בלא תפילה ,ורק התפילה פרשת וירא תשפ"ז גליון 534שנה י"ב
היא הדבר הגורם לירידת השפע ולהצלה.
מקור לדברים יש להביא מהנאמר בפרשת הבריאה (ב ,ה) “וְ כֹל גליון שבועי לבני התורה
יח ַה ָּׂש ֶדה ֶט ֶרם יִ ְהיֶ ה ָב ָא ֶרץ וְ כָ ל ֵע ֶׂשב ַה ָּׂש ֶדה ֶט ֶרם יִ ְצ ָמח ּכִ י ֹלא ִׂש ַ
ֹלהים ַעל ָה ָא ֶרץ וְ ָא ָדם ַאיִ ן לַ ֲעבֹד ֶאת ָה ֲא ָד ָמה” ,וכתב ִה ְמ ִטיר ה’ ֱא ִ
רש”י‘ ,לפי שאדם אין לעבוד את האדמה ,ואין מכיר בטובתם
של גשמים ,וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם התפלל עליהם
וירדו ,וצמחו האילנות והדשאים’ .וצריך ביאור ,שהרי ברא שאת העקידה שהיתה מעל
המזבח יצחק עצמו ביקש
ביאור נסיון
1
ה"עקידה" רוממות +העקידה את העקידה
הקב”ה אילנות בעולם והם צריכים מים לקיומם ,ואם צריך משולחן המערכת
שיהיה אדם שיכיר בטובת הגשמים ,מספיק שיברא האדם שיכיר
אותה .ויש בענין הזה כמה
לשונות בחז”ל; איתא בפרקי
שעקד אברהם
ויודה עליהם ,אבל למה צריך שיתפלל ,ומוכח שגם דבר שצריך
ומוכרח להיות אינו בא בלא תפילה.
דר”א (פ’ ל”א) אמר יצחק לאביו
אבי קשרני .ואיתא בתנחומא
הגאון הגדול רבי שמואל אריאלי שליט"א אבינו את בנו
ביאור הדברים ,כי בביאור המילה ‘תפילה’ כתב מהרח”ו (עץ כשבא לשחוט א”ל אבא אוסרני ראש ישיבת חברון החדשה ע”ג המזבח
הדעת טוב תהלים לט יג) ,ש’נקרא תפילה לשון חיבור ,כמו ידי ורגלי מפני שה’נפש חצופה’ בפרשה יש את הניסיון של
“וַ ִּת ְטּפֹל ַעל ֲעוֹנִ י” (איוב יד יז) ,לפי שקושרת ומחברת כל היא וכשאראה את המאכלת עקידת יצחק ,שהיה הניסיון העשירי שעליו אמר הקב”ה “עתה
העולמות ממטה למעלה’ .וכן מצינו ענין מילה זו להלן (ל ,ח) שמא אזדעזע ויפסל הקרבן בבקשה ממך אל תעש בי מום .ולא ידעתי כי ירא” וגו’ .ומובן שאברהם אבינו הגיע בניסיון הזה לשיא
ֹלקים נִ ְפ ַּתלְ ִּתי ִעם ֲאח ִֹתי” ,וכתב רש”י ֹאמר ָר ֵחל נַ ְפּתּולֵ י ֱא ִ “וַ ּת ֶ מפורש בחז”ל מה החשש שהנפש חצופה ושיפסל הקרבן ,הרי בכל השלימות ,וכתב הנצי”ב בהעמק דבר שהוא כבר היה אדם השלם
‘מנחם בן סרוק פירשו במחברת ‘צמיד פתיל’ ,חבורים מאת קרבן לא מקפידים על נפש חצופה. בכל .ואנו מזכירים הרבה פעמים את הענין של עקידת יצחק,
המקום נתחברתי עם אחותי לזכות לבנים’ .והמהר”ל כתב (נתיב ואיתא במדרש איכה שלאחר החורבן שהאבות הגיעו לפני הקב”ה כגון בתפילת ר”ה בזכרונות ,שאומרים ‘וזכור לנו ה’ א-לוקינו את
העבודה פ”א) שהתפילה היא התחברות העלול עם העילה. והזכירו את זכויותיהם ,ואברהם אמר אני בעצמי עקדתי ,ויצחק העקידה שעקד אברהם אבינו את יצחק בנו ע”ג המזבח וכבש
אמר שנעקדתי ברצון ליבי ע”ג המזבח .ומשמע אף הכא שחלק רחמיו לעשות רצונך בלבב שלם’ .וצריך ביאור ,שהרי היו עוד
ועל כן ירידת השפע היא רק על ידי התפילה ,כי היא המחברת העקידה שהיה ע”ג המזבח שייך רק ליצחק שהוא ביקש זאת
בין העליונים לתחתונים ,ויוצרת צינור דרכו יורדת ההשפעה. הרבה ניסיונות לאברהם אבינו ,כגון אור כשדים ושאר העשרה
מאברהם .וכתוב במפרשים על התנחומא שהיתה מצוה להקריב ניסיונות ואת ניסיונות אלו לא מזכירים בשום מקום .ויש לבאר
ב] והנה ,לפי זה יש לעיין איך אומות העולם ,וכיוצא בהם אלו את יצחק ,ואברהם אבינו הכין את עצמו ג’ ימים כדי שזה יהיה מה מיוחד דווקא בניסיון זה .ועוד צ”ב שדווקא על ניסיון זה היתה
מבני ישראל שאינם עובדים לה’ ואינם מתפללים אליו ,מקבלים ב’לב שלם’ .ויצחק אמר לו שאם אני לא יהיה קשור מספיק שמא שבועת הקב”ה “בי נשבעתי” וגו’.
שפע מהעליונים .כיוצא בזה יש להבין איך תפילתו וחיבורו של אזדעזע ,ולא משום שאם יזדעזע אברהם לא יקריב ,אלא שאולי כתוב בפסוק “ויבא אל המקום אשר אמר לו האלוקים ויבן שם
אברהם לעליונים הועילה לאבימלך. יתעוררו אצלו רחמים והשחיטה לא תהיה בלב שלם .וה’נפש אברהם את המזבח ויערוך את העצים ויעקוד את יצחק בנו
למדנו מכאן ,שחידש הקב”ה גדר נוסף בתפילה ,שתפילת האחד חצופה’ הכוונה לסערות הרגש שזה לא יהיה בלב שלם .ומשו”ה וישם אותו על המזבח ממעל לעצים” ,וכאן כתוב שהיה עקידה.
מועילה גם לחברו ,וצינור ההשפעה שהאדם מחדש ,מניק גם ביקש יצחק שיעקוד אותו בצורה כזו שלא יוכל לזוז כלל ,ובכזו ולכאורה העקידה זה פרט בכל הניסיון ,שהרי הניסיון לא היה
צורה לא יפגם ה’לב שלם’ ,ולא היה זה מעיקר הדין .וכל העבודה מעשה העקידה ,אלא זה שהלך להקריב את הבן יחיד שלו ,ובאמת
לאחרים .וכשם שהאדם התפלל על הגשמים אחרי הבריאה, של העקידה גרם לזה שהניסיון נעשה בלב שלם ,ובלי התוספת של
והגשם ירד על כל העולם ,אף במקומות שהוא עצמו לא הוצרך בכל מקום שמוזכר הניסיון כתוב את העקידה ,ותמיהה רבה היא
העקידה היה חסר ב’לב שלם’ .ומשו”ה אנו מזכירים את העקידה שלכאורה העקידה היתה רק פרט בתוך כל הניסיון.
להם. שעקד אברהם אבינו את יצחק בנו ע”ג המזבח ,וכבש רחמיו
גדר הדבר ,כי האדם נמשל ל’עץ השדה’ (ראה דברים כ ,יט; ובפסוק כתוב שקודם כל הוא שם עצים על המזבח ,ולאחמ”כ עקד
לעשות רצונך בלבב שלם ,שע”י העקידה התקיים הלב שלם. את יצחק ,ולאחמ”כ העלהו מעל למזבח .ונראה שאח”כ שוחטים
ותהלים א ,ג; ובמדבר יד ,ט וברש”י שם; ובמדרש הגדול בראשית וכשמדברים על הניסיון של העקידה היה ברור שאברהם אבינו ולאחמ”כ שורפים כדי שיעלה לעולה .אמנם כתוב בכמה מקומות
יח ,א) ,וכתב המהר”ל (נצח ישראל פ”ז) שהוא כעץ הפוך, יעמוד בניסיון ויקיים את הציווי ,כמו באור כשדים ,ובשאר שאת האש אברהם אבינו הדליק עוד קודם השחיטה [ומובן שלא
ששורשו למעלה בשמים .והנה העץ ,שורשיו מזינים את כולו, הניסיונות .אלא שהניסיון היה שיהיה בלבב שלם ,ואת זה אברהם מתחת יצחק אבל העצים היו כבר דלוקים באש שהביא איתו
וגזעו גם הוא מזין את כל העץ ,אך כשנחלק לענפים ,כל ענף אבינו קיים .וזה מה שמיוחד דווקא בניסיון של העקידה .ולכן מביתו שהרי כתוב שהביא מביתו גם עצים וגם אש] ,וכתוב
מזין רק את היוצא ממנו ,והענפים הקטנים היוצאים מהגדול, כתוב אברהם יגל יצחק ירנן .ואומרים הראשונים שהם אמרו שירה בסליחות ביום שלישי של עשי”ת ‘סידר עצים והצית עליהם אש’.
מזינים רק את העלים והפירות התלויים בהם. באותו זמן על הקרבן .וכן כתוב “ומצאת את לבבו נאמן לפניך” - ובהושענא רבא אומרים ‘למען בן הנעקד על עצים ואש’ .וכתוב
שבשיא הניסיונות של אברהם אבינו הוא הגיע לשלימות שהלב להדיא שהיה כבר אש על המזבח לפני שהעלה עליו את יצחק.
כך האדם ,בתפילתו הוא עולה בעץ ההפוך ,מהענף הקטן לגדול, יהיה שלם עם הקב”ה .ועל כל זה אמר לו הקב”ה “עתה ידעתי כי
וממנו לגזע ולשורש ,הכוללים יניקה כללית יותר .וכשם שהגזע ונבאר את ענין העקידה .שהרי ידוע שכקושרים כבש לפני שחיטה
ירא א-לוקים אתה”. קושרים את שני הרגלים ואת שני הידיים .וכאן בעקידה כתוב
מקבל כוח יניקה לעצמו ולכל הענפים היוצאים ממנו ,כך ונראה ללמוד את הענין הזה .ואיתא בתרגום שיר השירים (א ,יג)
האדם ככל שמתקרב לשורשי האילן מקבל שפע עליון לו ולכל בחז”ל שהוא קשר יד לרגל ויד לרגל (רש”י) .ובמשנה בתמיד ל
שלאחר חטא העגל ,הקב”ה רצה למחות את עם ישראל .ומשה ע”ב שקושרים את הכבש של התמיד ידיים ורגלים ,ובגמ’ מאי
המתחבר עימו .ועל כן ,ככל שהאדם מגביה בעלייתו ומתקרב רבינו ביקש רחמים ולא הועילו תחנוני משה רבינו .אמנם הועילו,
יותר אל העילה ,כך תפילתו משפיעה יותר בעולם. טעמא אין עוקדים את הכבש כמו כל שחיטת חולין ,והגמ’ אומרת
שע”י הרחמים שביקש משה רבינו נזכר הקב”ה בעקידת יצחק. שיהיה כמו העקידה של יצחק בן אברהם ,ועי”ז יעלה הזיכרון של
בזה יבין האדם גודל האחריות המוטלת עליו ,כי בתפילתו והלשון בתרגום שם ,שהקב”ה זכר להם שאברהם אבינו כפת את העקידה .וברש”י בשבת (נד ,א) דכתיב ויעקד ,כפף ידיו ורגליו
לצרכיו הוא מועיל לכל העולם שאינו מכיר בטובתו של הקב”ה יצחק על המזבח ,והקב”ה חזר מהרוגז והחזיר שכינה לישראל. לאחוריו וקשר יד ורגל יחד ונפשט צוארו לאחוריו .ותמיהה רבתי
ואינו מתפלל עליה ,ונמצא העולם מתקיים בעבורו - .זהו גם ומשמע שהקב”ה זכר דווקא את הכפיתה שהיתה ע”ג המזבח ,וזו מפני מה עשה בכזו צורה ,ומשמע מכל זה שעקידה זה ודאי לא
הטעם שתיקנו חכמים לשון התפילה בלשון רבים ,כדי שיתפלל היתה העצה היחידה להציל את כלל ישראל מכליון .ולכן תמיד כמו קשירה ,וצריך להבין מדוע לא מספיק קשירה רגילה.
האדם על כל העולם ולא רק על עצמו. אנו מבקשים שבגלל אותה עקידה כן יכבשו רחמיך את כעסך וכו’. ואיתא בתרגום יונתן בן עוזיאל ,שגם אחרי שאברהם אבינו העלה
ובציווי בתחילת פרשת העקידה נאמר “בנך יחידך אשר אהבת”, את יצחק על המזבח היתה עוד עקידה ,חוץ ממה שכתוב בתורה
וילכו יחדיו ובסוף הפרשה כתוב “ולא חשכת את בנך יחידך ממני” ולא מוזכר
שם ענין האהבה .והשיב ע”ז השב שמעתתא (בהקדמה) שבשביל
שעקד אותו קודם שהעלהו על המזבח .ולכאורה גם זו העקידה
וַ ּיָ ָׁשב ַאבְ ָר ָהם ֶאל נְ ָע ָריו וַ ּיָ ֻקמּו וַ ּיֵ לְ כּו יַ ְח ָּדו ֶאל ּבְ ֵאר ָׁשבַ ע וַ ּיֵ ֶׁשב ַאבְ ָר ָהם שאנו מזכירים בתפילה שעקד אברהם אבינו על גבי המזבח,
שאברהם אבינו יוכל לקיים את העקידה בלב שלם ,אז הוא עבד על ולא קודם שהעלהו .והיינו שהיו שני עקידות ,אחת לפני המזבח
ּבִ בְ ֵאר ָׁשבַ ע (כב ,יט) .א] בהליכת אברהם עם יצחק בנו ונעריו ,מצינו עצמו והסיר מעליו את האהבה ליצחק ,וזה היה מצב שבאמת הוא
חילוק לשונות .בתחילה נאמר (כב ,ג) “וַ ּיִ ַּקח ֶאת ְׁשנֵ י נְ ָע ָריו ִאּתֹו ואחת על המזבח .ורואים שהעקידה שהיתה לפני המזבח לא
לא אהב אותו ,ומשו”ה לא כתוב בסוף הפרשה אהבה .ודבר זה כבר היתה עקידה מיוחדת ,שהרי אותה לא מזכירים בתפילה .אלא
וְ ֵאת יִ ְצ ָחק ְּבנֹו ,וַ ּיָ ָקם וַ ּיֵ לֶ ְך” וגו’ .הרי שייחס את ההליכה לאברהם כתוב בתשובות הרשב”א (ח”ה סימן נה) .והלשון הוא ,ושכח אהבת עיקר העקידה היתה למעלה שזו לא מוזכרת כלל בתורה ,ודווקא
בנו יחידו אשר אהבו תכלית אהבה ,להיות אהבת השם גוברת את עקידה זו אנו מזכירים בתפילה .וכתוב ביונתן בן עוזיאל
המשך בעמוד 2 .1מעובד מתוך כתביו
המשך בעמוד 2 .1מכתבי תלמידים ,מתוך ועד לבני ישיבתו.
הודעת מערכת
ניתן לקבל לפי בקשה בכתובת מייל המערכת לעילוי נשמת ראש ישיבת "איתרי" ומייסדה לע"נ הגאון רבי נפתלי זאב ב"ר ישראל יצחק פרידמן זצ"ל
את המאמר המלא של רבינו ה"דרכי שמואל" זיע"א הגאון הגדול רבי מרדכי ב"ר מאיר אלפנט זצוק"ל העמיד תלמידים למעלה משלושים שנה בישיבת פונביז' לצעירים
לפרשת וירא -ו ּ ָמצָא ָת אֶ ת ְלבָבו ֹ נֶ אֱמָן ְלפָנֶיך ָ נלב"ע כ"א מרחשוןן תש"ע נלב"ע כ' חשוון תש"פ
כעת בעריכה נוספת מחודשת ומבוארת באופן הראוי להיקבע עלי ספר " -לב שמואל" ת.נ.צ.ב.ה. הונצח ע"י נכדו הרה"ג רבי משה יהודה לנג שליט"א
וכן את המאמרים לפרשיות; קרח ,חוקת ,בלק ,פנחס ,מטות-בין המצרים ,דברים-חזון, הונצח ע"י תלמידו ומקורבו הרה"ג רבי משה מלובנצ'יק שליט"א
שבת נחמו ,עקב ,ראה ,שופטים ,כי תצא-אלול ,כי תבוא-אלול ,נצבים-סליחות ,האזינו-
שובה ,חג הסוכות ,בראשית ,נח ,לך לך ,וירא ,אשר יו"ל לעת עתה הוקדש ע"י ידידנו הרב הגאון רבי חיים צבי פפנהיים שליט"א
לרגל השמחה הגדולה השרויה במעונו
בהזדמנות זו נבקש מכל מי שיש בידו הערות והארות תיקונים והוספות הוקדש ע"י ידידנו הגאון רבי אהרן יוסף מרגלית שליט"א בנישואי בתו הכלה המהוללה תחי'
ראש כולל קדוש יעקב אשדוד
על כל מאמרי ודברי רבינו שהופיעו בגליון עב"ג המופלג בתורה ויראה וכל מדה נכונה
לשולחם למייל המערכתb264464@gmail.com : לרגל השמחה הגדולה השרויה במעונו
בנישואי בנו המופלג בתורה ויראה וכל מדה נכונה הבה"ח ביינוש רובינשטיין ני"ו
וחפץ ד' בידינו יצלח להעמיד הדבר על מתכונתו הראויה מבחירי ישיבת פונביז'-אבי עזרי
ידידנו נעים ההליכות הבה"ח אליעזר מרגלית ני"ו בן ידידנו הרב הגאון רבי בנימין הכהן רובינשטיין שליט"א
מבחירי ישיבת כנסת יצחק-חדרה
אשר תתקיים ביום ד' כ"ד מרחשון באולמי אוביליון מודיעין עילית
לעילוי נשמת האי גאון שריד לדור דעה עב"ג הכלה המהוללה תחי'
שיזכו לבנות בית נאמן בישראל
חבר מועצגה"ת ומזקני ראשי הישיבות בת ידידנו הגאון רבי מאיר וויסנשטרן שליט"א
כשאיפתם הטהורה בדרך ישראל סבא
הגאון הגדול רבי צבי ב"ר שמואל מרקוביץ זצוק"ל אשר תתקיים ביום א' כ"א חשוון בארמונות חן ב"ב
ראש ישיבות סלונים וקרלין ורב העיר רמת גן יתן ד' ויזכו לבנות בית נאמן בישראל בנחת ובשמחה בשפע ברכה והצלחה וכל טוב
נלב"ע כ"ג מרחשוון תשס"ז כשאיפתם הטהורה בדרך ישראל סבא לתפארת אבות וזקנים ולהמשך כרם בית ישראל
ת.נ.צ.ב.ה. בנחת ובשמחה בשפע ברכה והצלחה וכל טוב
הונצח ע"י נכדו ידידנו המסור בלו"נ לכל מפעלות רבינו הגדול זיע"א לתפארת המשפחות המפוארות ולהמשך כרם בית ישראל לעילוי נשמת זקני הרה"צ
הרה"ג רבי בנימין אייזנטל שליט"א רבי פנחס אליעזר ב"ר מנחם מנדל הכהן פקשר זצ"ל
חמיו של רבינו הגדול מרן ראש הישיבה זיע"א
הוקדש ע"י ידידנו הרה"ג רבי שמואל קנר שליט"א נלב"ע כ' מרחשוון ת.נ.צ.ב.ה.
הוקדש ע"י ידידנו הרה"ג רבי אלעזר מנחם הלוי ציטרנבוים שליט"א בן ידידנו הגאון רבי אליהו קנר שליט"א ולע"נ זקני דודו וגיסו של רבינו הגדול מרן ראש הישיבה זיע"א
בן ידידנו הגאון רבי נח אליהו הלוי ציטרנבוים שליט"א וחתן ידידנו הגאון רבי אליעזר אוירבך שליט"א
ר"מ ישיבת דרך חיים ב"ב הגאון רבי רפאל דוד בהגה"צ רבי חיים יהודה לייב אויערבאך זצ"ל
וחתן ידידנו הגאון רבי אברהם אליהו אדלר שליט"א נלב"ע כ"ד מרחשוון תשמ"ח
לרגל השמחה הגדולה השרויה במעונו לרגל השמחה הגדולה השרויה במעונו
בהולדת בנו שיחי' בשעטומו"צ וזוגתו האשה הצדקנית
בהולדת בנו שיחי' בשעטומו"צ מרת תמר ליבא ב"ר פנחס אליעזר הכהן ע"ה
שיזכה להכניסו בבריתו של אאע"ה בעיתו ובזמנו
שיזכה להכניסו בבריתו של אאע"ה בעיתו ובזמנו לגדלו לתורה לחופה ולמעשים טובים נלב"ע כ"ה מרחשוון תשס"ג
לגדלו לתורה לחופה ולמעשים טובים לתפארת המשפחות המפוארות ולהמשך כרם בית ישראל הונצח ע"י נכדם ידידנו הרב הגאון רבי משה ריבלין שליט"א
לתפארת המשפחות המפוארות ולהמשך כרם בית ישראל ר"מ ישיבת שירת התורה ירושלים
רוממות | עמוד 1
בר מצוה מלומר הדרשה ,ואמר ,הנער כל כך טרח
להבין ולבסוף אין נותנים לו לומר .והוא הדין בחתן
נושא
בפרשה רוממות +ההלכה
"ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה
ביום חופתו .גם מרן הקה”י זצ”ל היה מקפיד שיתנו לומר
ליינר יעקב הרב גדול ביום הגמל את יצחק” (כא ,ח)
דברי תורה ,ואף שיש האומרים שיש לזה מקור כדי שלא
לבייש את מי שאין לו ,מ”מ לא להפסיקו מיד ,ושיאמר קצת ד”ת ,זה בזיון ד”ת ,והריהו מנהג להפריע לדרשת הבר מצוה
מסיר אזנו משמוע תורה. איתא במדרש (רבה נג סימן י)‘ :ויגדל הילד ויגמל ,ר’ הושעיה רבה אמר נגמל מיצר
ובשו”ת אז נדברו (ח”ג סימן עא) כתב :בעונותינו נתקיים עשאוני בניך ככנור ,שתיכף הרע’ .ובאמרי יושר על המדרש שם‘ :נגמל מיצר הרע ,בהיותו בן י”ג שנה’ .ובמתנות
שמתחיל חתן הבר מצוה את הדרשה מתחילים לזמר ולהפריע .ומה שי”א שיש מנהג כהונה על המדרש שם‘ :נגמל מיצר הרע ,כלומר בן י”ג שנה שאז בא יצר טוב’ .וכן
להפסיק ,אבל בזה שתיכף מתחילים לזמר בזה מבטלים גם המנהג ,שהרי המנהג היתה בפירוש המהרז”ו על המדרש שם.
שלא יגמור ולהפסיקו לפני הסוף ,ולא שלא יתנו לו להתחיל ,וענין הדרשה בחתן ובר וכתב הכלי יקר בספרו עוללות אפרים (ח”ג עמוד כב) דביום הבר מצוה ,יצר הטוב מזדווג
מצוה זה מנהג ותיק בכלל ישראל .אבל הדור הזה הוא דור של נאך טאן כמעשה קוף לאדם ,וע”י שיתפלל בב”ה וידרוש בד”ת ברבים ,והם סיבות חזקות להכניע היצר הרע
4
בעלמא. אויב הפנימי.
ובספר בלבת אש (עמ’ קמא) כתב על רבינו מרן ראש הישיבה ה”דרכי שמואל” זצ”ל :היה וכתב החת”ס (הובא בספר הזכרון על הח”ס עמ’ ו) אודות הבר מצוה שערך עבור
רע עליו מאד המעשה שבשעה שחתן בר מצוה עומד לדרוש את דרשת הבר מצוה, בן אחותו רבי שמואל כ”ץ ,שהיה יתום מאמו ,בזה”ל‘ :שמחתנו לא ערבה לנו ,כי
וכן חתן במסיבת אירוסיו ,או במסיבת שבע ברכות ,מיד כשפותח את פיו ואומר מילים עיקר שמחת מצוה של בר מצוה הוא דרשת הנער ,כמבואר בש”ך ומג”א ,ואחר אומרו
ספורות כבר מפסיקים אותו בשירה ,ורבינו אמר שלא היתה כזאת בישראל ,ומה שנהגו הפתיחה של הדרשה ,מת אחד בשכונתינו והוצרך לצאת הנער כהן ,והוא כחתן יוצא
להפסיק את החתן [שלא לבייש את מי שאין לו] היה לאחר שכבר אמר איזו קושיא מחופתו’ עכ”ל 1.ובשו”ת להורות נתן (ח”ח סימן ז) כתב ,דבחת”ס משמע דעיקר שמחת
ותירוץ וכדו’ ,שזה כל אחד יכול ,ורק עצרוהו מלהמשיך בעומק הדרשה ,אך כשמונעים הבר מצוה הוא דרשת הנער ,דהיש”ש שם פקפק על סעודת הבר מצוה ,כיון דרובן אין
ממנו אפילו מלומר דבר פשוט בדברי תורה ,ח”ו זה נראה כ”מסיר אוזנו משמוע תורה” להם ב’ שערות ,ורק מדרבנן מוקמינן אחזקה דרבא ,ומ”מ איכא מצוה בסעודה משום
(משלי כח ,ט) .ועוד יצויין אגב גררא כי רבינו זצ”ל בהספדו על הגאון הגדול רבי בן ציון שמחנכין אותו לברך ברכת המזון ולהתפלל באקראי דבדרבנן סמכינן אחזקה ע”ש .אבל
אבא שאול זצ”ל ,אמר“ :אף פעם לא אשכח שאמר והתבטא שהוא לא הפסיד אפילו לילה כשמחנכים את הנער לדרוש על הסעודה מעין המאורע ,בזה כתב מהרש”ל שם דהוי
אחד לאיבוד בלי עמלה של תורה ,ואף הלילה שבו הוא התחתן .והוסיף בשם אביו מרן סעודת מצוה אף שלא בזמנו ,דלא גרע מסעודת חנוך הבית עיין שם .ונמצא שאם דורש
הגרש”ז זצ”ל שאמר שרואים שאף שחתן פטור מקריאת שמע ,הרי שהחתן היה דורש, הנער איכא סעודת מצוה בלא פקפוק.
הרי לנו שמכל מקום אין החתן נפטר לגמרי מעמל התורה”. וכתב בשו”ת חוות יאיר (סימן ע) :ולא נקרא סעודות מצוה אלא כשאסיפות בני אדם הוא
והגאב”ד הגאון הגדול רבי מרדכי גרוס שליט”א כתב (נאות מרדכי אור לארבעה עשר בשביל המצוה ,או היתר הדרוש שכבר יצא מפי הקדמונים ,מפני שהדרוש בא מחמת
עמוד נ) :במקומות הנוהגים להפסיק הדרשה של חתן הבר מצוה ,אין לשנות מפני שהוא הסעודה וכל המסובים בני הסעודה מקשיבים לקול הדורש שכך ראוי להיות ,דלא
יוהרא ,והוא בכלל למה תתראו כמבקש להראות לאחרים חכמתו וכשרונותיו .אמנם 2
כמנהג מקולקל של ההמוניים.
יש לתת לו לומר על כל פנים פיסקא אחת בדברי תורה .אכן אם החתן הוא מצאצאי ובשו”ת דברי יציב (או”ח יד ,ה) כתב :להשמושא רבא שברא”ש ,אין לתפילין בלא תורה,
החת”ס אין להפסיקו. וזה ‘למען תהיה תורת השם בפיך’ (שמות יג ,ט) בתפילין .ולכן הנער דורש .ולא כמנהג
ויש לציין שלגבי דרשת החתן בשמחת נישואיו ,כתב בדברי תורה להגה”ק ממונקאטש בורות שאף בנער בר מצוה מפסיקין אותו הע”ה ר”ל מיראתן שיתביישו ,ואין לי כח
(ח”א מהדו”ק אות א) :מה שהמנהג מקובל ונהוג מדורות הקודמים ,כי החתן שאומר למחות אך לבי כואב לי על חילול כבוד התורה ולומדיה מהערב רב שקמים על נפשות
דברי תורה בסעודת החתונה ,יתחיל לומר ,אבל מיד יפסיקוהו המסובין ולא יניחוהו ישראל כי כסלא לאוגיא בנפש וגוף ,שחה לעפר נפשינו ברוחניות ודבקה לארץ ר”ל
לגמור ע”י שיתחילו לזמר .ונראה דכתב המג”א (תרע ,ד) דבנשואי בת תלמיד חכם לעם בגשמיות .אכן שוב כתב בשו”ת דברי יציב (או”ח סימן מא ,ו) :נהגו שהנער דורש,
הארץ אם אומרים שירות ותשבחות הוי סעודת מצוה ,וגם בדברי תורה אם אומרים הוי כמ”ש במג”א (רכה ,ד) מהיש”ש ,כדי לרמז לו שלתפילין צריך תורה ותלמוד ,וזה שנהגו
סעודת מצוה כמו שכתב בש”ך .ולענין סעודת בר מצוה בשם המהרש”ל .ע”כ שפיר הוי קצת להפסיקו באמצע ולא מניחין לגמור הדרוש ,הגם שלפי ידיעתי אינו מנהג ותיקין
טעם לשבח מה שהחתן מתחיל לומר דברי תורה כדי שתהיה הסעודה סעודת מצוה ,כי ולא נהגו אצלינו כזאת ,וכפשטות לשון המג”א שהנער דורש נהגינן ,אך אולי במקום
לא נאה שיחזיק הוא עצמו לתלמיד חכם שאז ממילא הוי הסעודה סעודת מצוה ,אמנם שאינן בני תורה חששו שמזה ידמו להלכה כהשמושא רבא ומי שלא יוכל לדרוש יפטור
המסובים והנאספים צריכין לכבדו ולשמחו ,על כן מפסיקין אותו בעת יתחיל לומר מתפילין ,ולזה הנהיגו להפסיק כדי שידעו שגם אותם שלא הגיעו לכך ואין להם לא
דברי תורה ,כלומר שאינו צריך לומר דברי תורה כדי להיות סעודת מצוה ,כי בלאו הכי 3
תורה ולא תלמוד ג”כ יניחו תפילין.
הוי סעודת מצוה בנשואי תלמיד חכם ,ובזה יחזיקוהו לתלמיד חכם וזהו כבודו. ומרן החזו”א זצ”ל (הובא בדרך שיחה ח”א עמוד תפב) הקפיד מאד שלא יפריעו לחתן
לו את הדרשה ,ונמצא שמזה רק ניכר שאביו תלמיד חכם ,ועל זה מברכים להשתתף .צעד זה הרגיז את הנגידים של עיר סלוצק .וחמתם בערה בהם, .1בשו”ת מהר”ם בריסק (ח”ב סימן סח) כתב דיש לדון אם החתן לא
אותו שיזכה שהנכדים גם יאמרו דרשה כזו אשר זה יוכיח על אביהם חתן הבר וזממו להינקם בו ע”י שהחליטו שלא יהין איש להשכיר לו בית דירה ,וכתוצאה הספיק להכין דרשה לבר המצוה ,אם ראוי לדחות את הבר המצוה ,ולא
מצוה עצמו שהוא גם נעשה לתלמיד חכם. מזה הוכרח לצאת מן העיר. לקיימה בזמנה.
.4בשמחת הבר מצוה שלי ,השתתף דו"ז הגאון הגדול רבי יששכר מאיר .3הגר”א גנחובסקי זצ”ל פירש על דרך צחות ,את המנהג לשיר לחתן בר .2מסופר על הבית הלוי (מרביצי תורה ומוסר ח”א עמ’ מה) שהוזמן
זצ"ל ,וכשהתחלתי בדרשת הבר מצוה ,החלו חברי לשיר ,ומיד דפק רבי מצוה באמצע הדרשה את השיר הנודע וראה בנים לבניך ,אשר צריך ביאור לסעודת בר מצוה אצל אחד מעשירי העיר סלוצק ,וכששמע שהחתן בר
יששכר ומחה שאין להפסיק את הדרשה ,והורה לי להמשיך את הדרשה מדוע בחרו דוקא בשיר זה .ופירש דכאשר חתן הבר מצוה דורש עדיין לא מצוה לא ידרוש בבר מצוה ,כדרך המתחדשים ,הודיע שלא יבוא .ובאותו
במלואה. ניכר בזה בסימן מובהק שהוא עצמו תלמיד חכם ,כיון שאביו הוא זה שהכין זמן התקיימה בר מצוה של אחד מעניי העיר שהחתן דרש ,והבית הלוי הגיע
ג),
בתחילה
כב, הפרשה
מוסרי
רוממות +הפרשה ל ב ד ו .
ב ה מ ש ך
ציווה
על יצחק
ביאור נסיון
1
ה"עקידה" רוממות +העקידה ומשכח
ל כ
היו לא המשך מעמוד 1 נאמר (פסוק והעלהו המשך מעמוד 1 אהבות
אלא נלווים ֹאמרה-ו) “וַ ּי ֶ לעולה. ו ה ו א
לו (ראה במדב”ר כ יג) ,אבל אחר העקידה ַא ְב ָר ָהם ֶאל נְ ָע ָריו ְׁשבּו לָ כֶ ם ּפֹה ִעם ַה ֲחמֹור, אבל אחרי שלא חשב אדם וזה היה בלב שלם, שנקרא אוהב כאמרו זרע אברהם אוהבו.
מעיד הכתוב שקמו ממדרגתם ,והלכו יחד עם ׁשּובה
וַ ֲאנִ י וְ ַהּנַ ַער נֵ לְ כָ ה ַעד ּכֹה וְ נִ ְׁש ַּת ֲחוֶ ה וְ נָ ָ אפשר לשלוח תחת זה איל .וזה ממש נורא וידוע מה שסיפר החפץ חיים ,שבזמן גירוש
למתבונן בכל דברים אלו. ספרד היה יהודי שברח עם שני בניו והספינה
אברהם. יהם יַ ְח ָּדו” ,ושוב (פסוק ח) ֲאלֵ יכֶ ם :וַ ּיֵ לְ כּו ְׁשנֵ ֶ
וכשאברהם אבינו יצא מהניסיון מסתמא טבעה וטבעו איתה שני בניו .ונשאר קרש
ואמנם אין הכוונה להשוותם לאברהם ,שהרי ֹלקים יִ ְר ֶאה ּלֹו ַה ֶּׂשה ֹאמר ַא ְב ָר ָהם ֱא ִ נאמר“ ,וַ ּי ֶ הרגיש שהוא בשיא הדרגה .אמנם כתוב מהספינה שאותו יהודי צף עליו והגיע עד
הם לא עברו את נסיון העקידה ,ועוד שמה יהם יַ ְח ָּדו” .הרי שאברהם לְ עֹלָ ה ְּבנִ י ,וַ ּיֵ לְ כּו ְׁשנֵ ֶ אח”כ “וישב אברהם אל נעריו וישובו וילכו אי בודד ,ונשאר שם לבדו .ואמר להקב”ה,
שהשווה אותם אברהם לחמור היא השוואה ויצחק הלכו יחדיו .ולבסוף נאמר (פסוק יט) יחדיו” .והגרמ”ד סאלאווייצ’יק זצ”ל הביא בשם עד עתה האהבה שלי אליך לא היתה אהבה
לדורות עולם (ראה יבמות סב ,א) .אלא “וַ ּיָ ָׁשב ַא ְב ָר ָהם ֶאל נְ ָע ָריו וַ ּיָ ֻקמּו וַ ּיֵ לְ כּו יַ ְח ָּדו”. אביו מרן הגרי”ז שרואים כאן את גודל הענוה שלימה כיון שהיו לי בנים ואהבתי גם אותם,
הכוונה שבאותה שעה ביטלו עצמם הנערים הרי שאף הנערים הלכו עימו יחדיו ,ויש לבאר של אברהם אבינו ,שאפילו אחרי כזו עמידה אבל עתה שאין לי בנים האהבה שלי אליך
אל אברהם ,ובזה היתה הליכתם שווה .ויש הדברים. בניסיון כתוב שהלכו יחדיו ,שלא ייחס לעצמו היא אהבה שלימה ...ואמר את זה החפץ חיים
לכוון הדברים במבואר במדרש אגדה‘ :לפי שלושת הלשונות הראשונים מתבארים היטב. כלום יותר מהם. בלוויה של בנו רבי אברהם שנפטר בחייו,
שאמר להם ‘שבו לכם’ ,לכך נאמר ‘ויקומו’. בתחילה רק אברהם הלך ,כי רק הוא נצטווה, ודברים אלו נוהגים לכל יחיד ויחיד בכל יום ואמר הח”ח שעכשיו האהבה שלי לקב”ה יותר
והיינו שתיקנו החיסרון שהיה להם בתחילה, ורק הוא נתנסה באותה שעה .אחר כך הלכו ויום .שאפשר לראות שני אנשים מקיימים את שלימה .וכל זה שורשו היה בעקידה.
וקמו ממנו. אברהם ויצחק יחדיו ,וכתב רש”י ,שבתחילה אותה המצוה ,שאחד עושה אותה עם כל הלב והנה בפשטות מה שמובן שלאחמ”כ הוא
ב] למדנו שעבד המתבטל לרבו זוכה ללכת הודיע שבחו של אברהם שהלך יחד עם יצחק, וברגש וההתלהבות וכו’ ,ויש אחר שמקיים את חזר לאהוב אותו .אמנם יש דבר נורא בספר
אף שהוא הולך לשחוט את בנו ,ויצחק הולך המצוה ביובש ובלי שום התלהבות וכו’ .וזה שפתי כהן לרבי מרדכי כהן שהיה מתלמידי
עימו יחדיו .וגדר הדברים מפורש בדברי רש”י ודאי ששניהם קיימו את המצוה .אבל למעשה וגורי האר”י .שכתוב בחז”ל שאחרי העקידה
(דברים א ז) שכתב‘ :משל הדיוט אומר ,עבד להשתחוות לה’ .ולבסוף דיבר בשבחו של אין שום שייכות בין שני אנשים אלו ,זה שני יצחק לא חזר לבית אביו ,אלא הלך ללמוד
מלך מלך ,הדבק לשחוור וישתחוו לך ,קרב יצחק ,שאף שנודע לו שהוא הולך להישחט, עולמות נפרדים .שאחד התרומם מהמצוה תורה .וכתב שם שלא החזירו לביתו כדי
לגבי דהינא ואידהן’ (ופירש רש”י ,שבועות מז, הלך עם אברהם יחדיו. והתקדש על ידיה ,והשני לא התרומם כלום. שלא תחזור אליו אהבתו לבנו ,ויתחרט ע”ז
ב) ‘אם נגעת במשוח בשמן ,תהא גם משוח אמנם הלשון כלפי הנערים צריכה ביאור, [ובתפילה זה שונה שאם מתפללים בלא לב שאת בנו אוהבו רצה לשחוט ,ויהיה תוהה
בנגיעתו’ ,וכיון שביארו במשל זה את לשון כי בתחילה הזכירם כנספחים להליכה ,ואף לא מקיימים את המצוה שלעבדו בכל לבבכם, על הראשונות .וגם בזה הקפיד שיהיה בלבב
הכתוב ,הרי שמשל ההדיוטות אמת הוא. “ׁשבּו לָ כֶ ם ּפֹה ִעם ַה ֲחמֹור” נפרד מהם בלשון ְ אז גם לא יצא יד”ח .והנפק”מ בשאר המצוות]. שלם...
ונאמרו בזה שלשה דברים‘ ,עבד’‘ ,דבק’, שדרשוהו חכמים (יבמות סב ,א) ‘עם הדומה וזהו תפקידם של בני העליה ,אנשים שחיים וכתוב בפסוק “והנה איל אחר נאחז בסבך
ו’קרב’ .והם שלשה סוגי קירבה .גדול שבכולם לחמור’ ,הרי שאין הם שייכים לענין כלל .ואם את העולם הבא גם בעוה”ז ,ממילא הם בקרניו” ,והקשה החת”ס מה הפירוש “אחר”.
‘עבד’ המלך ,המבטל עצמו לגמרי ,ועל כן הוא כן מהו שאמר לאחר מעשה העקידה ‘ויקומו רוצים להתקדש ע”י כל מצוה .שאין הבדל ואמר ע”ז שכיון שלא היתה לאברהם אבינו
כמלך עצמו .שני לו ַה ָד ֵּבק בשחוור ,אבל שומר וילכו יחדיו’ ,איך הם ‘יחדיו’ האב שהלך בין המצוה שהקב”ה אמר לאברהם לשחוט אהבה ליצחק ,ממילא זה היה בשבילו כמו
לשחוט את בנו ,עם הנערים שלא היה להם את יצחק ,לבין המצוה ליטול לולב או לתקוע לשחוט איל .ומשו”ה אומר לו הקב”ה אתה
על עצמאותו ,ובו רק נוהגים כשחוור .קטן בשופר וכו’.
חלק בזה כלל .עוד טעון ביאור לשון הכתוב לא צריך את האיל הראשון שאמרתי לך ,אלא
שבכולם ה’קרב’ לדהין ,שרק נמשח ,אך אין וכן הוא בלימוד התורה ככל הדברים האלו. קח איל אחר .ואומרים בסליחות בער”ה ‘ויקח
מכבדים אותו כמוהו. ‘ויקומו וילכו יחדיו’ ,שמילת ויקומו כמיותרת. שאפשר כ”כ הרבה להדבק בקב”ה ע”י התורה, מאכלת לשוחטו ולא חשב אדם’ .ולכאורה זה
והוא שכתב הרמב”ם (הלכות דעות פ”ו ה”ב): בקניין מערת המכפלה נאמר (בראשית כג ,יז) שהרי קב”ה ואורייתא חד הוא ,וע”י לימוד מה שאמר החת”ס שלא חשב שהוא שוחט
‘מצות עשה להדבק בחכמים ותלמידיהם ,כדי “וַ ּיָ ָקם ְׂש ֵדה ֶע ְפרֹון ֲא ֶׁשר ַּב ַּמכְ ֵּפלָ ה וגו’ לְ ַא ְב ָר ָהם התורה נדבקים בהקב”ה .וכשלומדים בלב אדם .ואיתא בתנחומא (פרשת צו) וז”ל,
ללמוד ממעשיהם ,כענין שנאמר “ּובֹו ִת ְד ָּבק”, לְ ִמ ְקנָ ה” וגו’ .ופירש רש”י‘ :תקומה היתה לה, שלם אז שכינה כנגדו וזוכים להרבה ס”ד .ואת כשראה הקב”ה שאברהם אבינו מקריב בכל
וכי אפשר לאדם להידבק בשכינה ,אלא כך שיצאה מיד הדיוט ליד מלך’ .למדנו שלשון יסוד עבודה זו למדנו מאברהם אבינו .ובדור לבבו שלח לו את האיל תחת יצחק .ולכאורה
אמרו חכמים בפירוש מצוה זו ,הידבק בחכמים ‘קימה’ מלמד על עילוי מדרגה. שלנו ודאי שבני עליה מועטים ,והקב”ה יעזור כתוב בזה שאם לא היה בא לשחוט את יצחק
ותלמידיהם’. כך גם נערי אברהם ,אליעזר וישמעאל (רש”י שכל אחד מאיתנו יהיה מאותם בני עליה. בלב שלם והייתה נשארת לו אהבה ,לא היה
שייך לשלוח תחת יצחק איל .שהרי הקב”ה
רוממות | עמוד 2
פנינים
והנה הדבר תמוה ,כתוב בסוף
ועובדות
לשולחן שבת רוממות +המעשים ונשאתי לכל
פרשת
העקידה רוממות +התפילה
הפרשה ‘ויזכור אלקים את משולחן המערכת משולחן המערכת
אברהם וישלח את לוט מתוך המקום בעבורם
ההפכה’ ,נזכר שהיה לוט יודע ששרה אשתו של אברהם, הגמרא במסכת סנהדרין (צט,ב) מבארת מהו אפיקורוס? “כגון הזכרת עקידת יצחק בכל יום
ושמע שאמר אברהם במצרים על שרה אחותי היא ,ולא הני דאמרי מאי אהנו לן רבנן ,לדידהו קרו ,לדידהו תנו” א .רש”י בפרשתנו מפרש מפני מה נקרא
גילה הדבר שהיה חס עליו ,לפיכך חס הקב”ה עליו (רש”י -כשהם לומדים -לעצמם הם לומדים .וכמבואר שם ,שמי
שם) ,והלא זה דבר מופלא מאד ,שאדם גדול החסד במדה הסכין שביקש אברהם אבינו לשחוט בו
שאומר כן הריהו מגלה פנים בתורה ,שהרי כך מפורש בתורה
של מסירות נפש כזאת ,לא תחשב לו כל זאת לכלום ,אלא בפרשתנו “ונשאתי לכל המקום בעבורם” ,מכאן שהצדיקים את בנו בשם ‘מאכלת’“ :דבר אחר ,זאת
מה יחשב לו כשנצרך לזכות ,שלא היה הגרוע שבמלשינים מגינים על סביבתם. נקראת מאכלת ,על שם שישראל אוכלים
למסור את דודו שהוא גיסו ורבו לרוצחים. יסוד זה אופף את פרשתינו ,בפרט בפרשת הפיכת סדום, מתן שכרה” .ועפ”י דברים אלו מרבים אנו
ביאר מרן הסבא מסלבודקה זצוק”ל ,שכל מה שמגיע לאדם בה מבקש אברהם אבינו ע”ה מהקב”ה שלא ישחית את להזכיר את זכות עקידת יצחק ואף בכל
מסביבתו על ידי חינוך ולמוד וחיקוי ,ואפילו עד מסירות נפש העיר סדום ,תחילה הוא פונה ומבקש שאם ישנם חמישים יום ,כפי שכתבו הטור ושו”ע (סימן א’ ס”ה
ועד בכלל ,אינו אלא חיצוניות ולא מדרגת האדם האמיתית, צדיקים לא ישחית את העיר ,והקב”ה מסכים לדבריו ,ושוב ובנו”כ ובמ”ב) שטוב לומר בכל יום פרשת
ומה היא מדרגתו ,כשמתגבר על יצרו בדבר שלא למד פונה אברהם ואומר “אולי יחסרון חמישים הצדיקים חמשה העקידה בתחילת התפילה ,דהיינו אחרי
מאחרים בדבר ששם הוא נלחם נגד יצרו הפנימי. התשחית בחמשה את כל העיר”... ברכות השחר ,ואפילו בשבת [אלא שאת
הנסיון רק בעולם הזה יתכן לומר בדרך דרש ,כי במילים אלו מלמדת אותנו התורה,
כי קיומו ,ולהיפך ח”ו ,חורבנו ,של עולם ,אינו בגלל חטאי
תפלת ‘אלקינו ואלקי אבותינו’ שלפני פרשת
כמה שנים לפני פטירתו של ראש ישיבת מיר בארה”ב ,הגאון העקידה ותפלת ‘רבונו של עולם’ שלאחריה
הרשעים שמשחיתים את העולם יומם ולילה ,אלא אך ורק
הגדול רבי שמואל בירנבוים זצוק”ל ,פקדה אותו צרה גדולה, בגלל בני התורה ,יושבי בית המדרש .וכדבריו הקדושים (כנדפס בסידורים ,ומוזכרים בבית יוסף סימן
עם פטירתו של בנו האהוב הגאון זצ”ל .הכאב היה עצום המדוקדקים והידועים של ה”נפש החיים” שאם העולם יהיה מו) אין לומר בשבת ,כמש”כ ביסוד ושורש
ונורא ,אבל הגר”ש הוכיח את אמונתו הזכה בבורא עולם, פנוי רגע אחד מלימוד תורה ,הרי שאין קיום לעולם ח”ו. העבודה שער האשמורת פ”י].
ובדברי ההספד שלו בעת ההלויה שזר כמה דברי אמונה שיש לכך פונה אברהם אבינו אל הי”ת אולי אין מספיק יושבי
בהם כדי לחזק לבבות שבורים. וטעם אמירתה -כדי להזכיר זכות האבות
אוהל חזקים בדעתם ובתורתם אשר יגנו על כל העיר ,ואולי לפני הקב”ה בכל יום .ועוד ,כדי להכניע
הוא הזכיר את הפסוק (בראשית כז,א) “ויהי כי זקן יצחק, יחסרון חמישה ...התשחית בחמשה את כל העיר? – וכי
ותכהין עיניו מראות” ,רש”י מפרש :דבר אחר ,כשנעקד על את יצרו לעבודת השי”ת כמו שמסר יצחק
בגלל אותם חמשה שלא חזקים כ”כ אלא מעט מתרפים הם
גבי המזבח ,והיה אביו רוצה לשחטו ,באותה שעה נפתחו את נפשו (בית יוסף ולבוש וט”ז ומ”ב סקי”ג).
בתורתם ,תשחית את כל העיר?...
השמים וראו מלאכי השרת והיו בוכים .וירדו דמעותיהם בענין זה ידוע הסברו היסודי של מרן הרב מבריסק זיע”א ורבינו הגר”א בביאורו מציין לדברי רש”י
ונפלו על עיניו ,לפיכך כהו עיניו. כאשר אחרי אחת המלחמות בארץ ישראל באו לפניו ואמרו: יומא (כח ,ב) בשם הירושלמי שלפני שחיטת
ושאל בתמיה ,וכי מדוע היו השמים צריכים להיפתח? האם נו ,רואים שבכל זאת לציונים יש סייעתא דשמיא... התמיד היו מזכירין ‘עד חברון’ כדי להזכיר
מלאכי השרת אינם יכולים לראות את הנעשה בעולמנו, אמר הרב מבריסק ,אספר לכם מעשה[ :וי”א שהמעשה זכות אבות ,וכן קודם התפלה יש להזכיר
גם מבעד למעטה השמים? הלא דבר הוא! ותירץ ,דבשמים ארע עם מרן הגר”ח ואביו מרן הבית הלוי זיע”א] מעשה העקידה וזכות אבות ,ומציין עוד לבראשית
ממעל נגלה לעין כל שממנו לא תצא הרעות ,ולאחר מאה בבנו של אחד מגדולי הדור שבהגיעו לפרקו קיבל נדוניה רבה (פרשה נו פיסקא י) שאברהם אבינו
ועשרים שנה יזכה האדם לראות על מה ולמה עשה לו ה’ גדולה מחותנו .אמר לו אביו :אל תזוח דעתך עליך ,דע לך!
ככה ,ומה היה הסוד בכל אותן צרות ויסורים שבאו עליו. התפלל‘ :אמר לפניו רבון העולמים וכו’ יהי
כי הנדוניה הגדולה שקיבלת ,אין זה בזכותך ,אלא משום רצון מלפניך בשעה שיהיו בניו של יצחק
זו היא ,איפוא ,הסיבה .שכאשר מלאכי השרת רצו לבכות על שאתה בני...
עקידת יצחק ,היו צריכים לפתוח בפניהם את השמים ,כדברי באים לידי עבירות ומעשים רעים תהא נזכר
החזיר לו הבן :אבא ,אם בגללך קיבלתי את הנדוניה הגדולה להם אותה העקידה ותתמלא עליהם רחמים’.
רש”י הנ”ל ,כי אם לא כן ,הם כלל וכלל לא היו מתרגשים הזו ,הלא הייתי צריך לקבל הרבה יותר ...השיב האב :באמת
מהעקידה ,שהרי שם בשמים אין בכלל שאלות .לפיכך פתח מה שקיבלת ,אכן ,בזכותי קיבלת ,אלא שאם הינך תמה מדוע ובתיקוני זוהר (אחרי תיקונא שבעין ,בתיקונא
להם את הרקיעים ,והראה להם כיצד נראה הדבר בעולם אם כן לא קיבלת יותר - ,מה לעשות שאתה עומד באמצע, תנינא) איתא‘ :נפק קלא ואמר ,משית יומי
הזה ,וכשראו את העקידה מהעולם הזה ,עם כל השאלות ובגללך גרעו מן הנדוניה...
והתמיהות שהדבר מעורר ,מיד הם התחילו לבכות .אבל אם בראשית אתברי לעקדה דיצחק בגין דלא
דעו לכם ,אמר הרב מבריסק ,מה שניצלנו הרי זה בזכות אית קרבן דבטיל מותנא כעקדה דיצחק,
היו רואים את המחזה משם ,דרך המראה הנגלית שברקיע,
הצדיקים לומדי התורה .ואם כך ,באמת הניצחון היה צריך דאתמר ביה ויעקוד את יצחק בנו ,אתקשר
לא היו מתעוררים להם שום שאלות ,לא צער ולא דמעות.
להיות גדול יותר ,אבל מה לעשות שהציונים הרשעים עמדו מדת הדין ואתעקד לעילא וכו’ ,ועקידה דנא
שם היו מבינים שככה טובה יותר.
באמצע... מועילה לגלותא וכו’ וקלא נפיק מההוא
למה שאל יצחק “ואיה השה זאת ועוד ,הבה ונשנן את דברי ה”ספורנו” בפרשתנו ,כאשר
זמנא ואל תעש לו מאומה ,בגין דאתגברו
הקב”ה אומר“ :אם אמצא בסדום חמישים צדיקים בתוך
לעולה” רק ביום השלישי? העיר” ,מפרש ה”ספורנו”“ :עתה ,כשאנסה אותם במלאכים רחמי על דינא וכו’ ויפקון ישראל ברחמי
סיפר הגאון הגדול רמ”מ שולזינגר זצוק”ל :פעם אחת ,באמצע ששלחתי ,אם אמצא חמישים צדיקים שימחו ברשעים בסדום ולא בדינא וכו’ ,ובדא עקדה דיצחק דאתעקד
שדיבר בלימוד כדרכו ,אמר לי רבנו ה”חזון יחזקאל” זצוק”ל: -אציל את כל העיר” ...כך נהגו רבותינו הגדולים בכל דור קמי אבוי ומסר גרמיה למיתה ישזיב משיח
דעו לכם ,אם שואלים אתם שאלה ממישהו ,ורצונכם לקבל ודור ,לא חיו לעצמם ,אלא שמרו על הכלל ועינם הייתה וישראל דלא ימותון’.
תשובתו ,צריכים אתם להתבונן היטב אם לא נוכח במקום פקוחה על כל הנעשה סביבם ,כשמצאו אך פרצה קטנה ,מיד
מישהו שיתכן שבגללו יימנע הנשאל מלהשיב ,ודבר זה מן ובסידור נהורא כתב לפני פרשת העקידה:
מחו ביד המשחיתים.
התורה למדתי ,מפרשת העקידה ,שי”ל שמאז שיצא יצחק עם ‘גודל מעלת אמירת העקידה מבואר
כך היה מנהגו של רבינו מרן בעל ה”אבי עזרי” זי”ע אשר
אברהם לדרך הי’ קשה לו “אי’ השה לעולה” ,וכל הזמן רצה ביום שלישי האחרון היה יום השנה הכ”ה להסתלקותו ,עד בזוה”ק ובתיקונים ובכתבי האריז”ל ,וז”ל
לשאול דבר זה מאברהם ,אבל חשב בלבו שנוכחות הנערים זקנה ושיבה ,תמיד היו עיניו פקוחות לבל יהא שום שינוי טה”ק פרשת עקידה יאמר בכוונה עצומה
אליעזר וישמעאל יכולה להפריע לאברהם להשיב ,ולכן רק מהמסורה .הכל יודעים עד כמה שמר מכל משמר לבל יחדרו וישים עיניו ולבו עד כמה מגעת עבודת
ביום השלישי ,אחרי אשר אמר אברהם לנעריו “שבו לכם פה דעות כוזבות לתוככי ציבור בני התורה ,עד כמה דאג על השי”ת ,שאברהם אבינו גמר בלבו ושמח
עם החמור” ,וילכו אברהם ויצחק לבד ,רק אז שאל יצחק את פך השמן הטהור שיישאר בטהרתו .ואם אך זיהה איזו פרצה לשחוט את בנו יחידו אשר אהבו יותר ממנו
אברהם אביו“ :הנה האש והעצים ואי’ השה לעולה”... היה זועק ומתריע ,כשהוא פועל ומפעיל בכל דרך לתקנה והעלהו עולה ,ויצחק בן ל”ז שנה סבר וקיבל
עד כאן זכיתי לשמוע בזה מפי כבוד רבנו זצוק”ל. או לסלקה .והוא זצ”ל היה אומר :אם היו צדיקים בסדום – ברצון גמור ,ויאנח על קצרותו בעבודתו
והנה מצאתי בס”ד מקור טהור לזה מירושלמי סנהדרין פ”א שוב כבר לא הייתה זו סדום ...זהו כח השפעת הצדיקים על ית’ ויתעורר להיזהר מכאן ולהבא ליראת
ה”ב (דף ד ,ב)“ :רבי ירמי’ בעא קומי ר’ זעירא :ולוד לאו מקומם.
מיהודא היא? א”ל :אין .ומפני מה אין מעברין בה? א”ל :שהן השי”ת’.
נדע ונזכור את הדברים המאלפים של מרן רבינו ה”חזון איש”
גסי רוח ומעוטי תורה .הפיך אפוי וחמא רבי אחא ורבי יודה זי”ע אשר ביום שני האחרון היה יום השנה להסתלקותו, ב .כתב באליה רבה (סימן א’ סקי”ד בשם
בן פזי [“הפך אפוי ר’ זעירא וראה ר’ אחא ור’ יודה בן פזי אותם הוא כותב באגרותיו (קובץ אגרות ח”ג ,אגרת סב)“ :ואם מקור חיים) כשיאמר פרשת העקידה יכוון
עומדין מאחוריו ,ומלוד היו” ,פני משה] ,אמר לי’ :איטה היו בני תורה עמלים בתורה לאמתתה היו מצילים ילדים בפסוק ‘ויעקוד את יצחק בנו’ שיעקוד
עבדתני מבזה רבנן” [“אמר לי’ ר”ז לר’ ירמי’ :הא עכשיו מה הרבה ואנשים רבים ,מהרהורי עבירה וכפירה וכיוצא בזה הקב”ה ויקשור את כל המקטרגים על ישראל
עשית ,עבדתני מבזה רבנן ,ואתה ראית אותם ,ולא הי’ לך בשפע קדשם ,בהשתפך רוח טהרה בעולם .ובסביבות בעל למעלה ,ושלא יקטרגו בשעת תפלה .ועוד
לשאול הדבר ממני לפניהם” ,פני משה]. תורה אמיתי ,הדבר ניכר לעינינו השפעה מרובה על אנשים
והנה ע’ פנים לתורה ,ונזכרתי ששמעתי פעם שאלה זו מדודי כתב שם :כתב בשו”ע מהר”י לוריא (הל’
הרבה ,מה שכל השתדלות מעשית לא תשיגנה .וכמו כן יש
ה”תורת זאב” זצ”ל :למה לא שאל יצחק “ואיה השה לעולה” רשמים על הרחוקים שאין עין הרואה מרגשת בם לדקותם”.
ביהכנ”ס ס”ז) וזה לשונו :כשיאמר פרשת
עד עכשיו? וסיפר לי שבנו שליט”א ,שהיה אז בן חמש בערך, העקידה בכוונה יכופר עוונו אם שב בתשובה
השיב לו שיש לומר שיצחק חשב שכשיגיעו למקום ההקרבה היכן רואים את מדרגת האדם שלימה.
יהיה שם רפת בקר או דיר צאן ,ויקנו שם בהמה לקרבן ,אבל בדברי מרן הגרא”א דסלר זצוק”ל בעל ה”מכתב מאליהו” ג .בברכי יוסף (סימן א’ סק”ג) כתב שיש
כעת ,כשראו את המקום מרחוק ,ולא היה שם כלום ,לא רפת נמצאו הדברים הבאים :הנה חלקו של אברהם אבינו היה
אומרים פרשת העקידה גם לפני תפלת
בקר ולא דיר צאן ,אז שאל יצחק :מנין יהיה שה לעולה... מדת החסד ‘חסד לאברהם’ ,וכל מי שזכה לראותו התעלה
וכמדומה שאמר דודי זצ”ל שמישהו אמר את השאלה בחסד באופן יוצא מן הכלל עד כדי מסירת נפש ,מאלו היה מנחה .ויש מקום נוסף להזכרת עקידת
והתשובה הנ”ל לפני כבוד מרן רשכבה”ג הגרי”ז זיע”א ,חייך לוט ,אשר לפי דברי הזוהר בתו היתה הנערה שמסרה נפשה יצחק בכל יום -בפסוק “ושחט אותו על ירך
הרב זצ”ל חיוך של הנאה ,ושאל :אבל מנין לו לילד ירושלמי לתת פרוסת לחם לעני ונהרגה על ידי הסדומיים במיתה המזבח צפונה לפני ה’” ,הנאמר אחרי פרשת
ידיעה על רפת ,איפה ראה פעם רפת? והשיבו הנ”ל שיש רפת משונה ואכזרית ,והנה אף אחר שראה לוט מיתה משונה התמיד ,כמוזכר בשו”ע (סימן א’ ס”ח) ובמ”ב,
בירושלים במקום פלוני ,ויתכן שראה שם ,ונחה דעתו... כזאת ,כשפגע באורחים בתוך העיר סדום הפציר בהם מאד וזה כמו שאמרו במדרש (ויקרא רבה פרשה
אח”ז רב ראיתי בספר אחד ,שמביא את הקושיא הנ”ל ,וכותב לסור אל ביתו ,וכבר כתב הגר”א שכל מקום שנאמר ‘מאד’ ב פיסקא יא ,הובא בב”י ומ”ב סוף סימן א’)
עוד תירוץ :שבודאי לקחו אתם לדרך טלאים וכבשים לצורך הכוונה שהוא למעלה מכל אפשרות ההשגה. שכל האומר פסוק זה הקב”ה זוכר את עקידת
אכילתם בימי ההליכה הלוך ושוב ,והיה סבור יצחק שאחד ועוד ,כשבאו אל ביתו מסר נפשו עד הנקודה האחרונה עד יצחק .וכתב האליה רבה (סימן א’ סקי”ד) :ויש
מהם יקחו לקרבן ,אבל כאשר השאירו את הנערים עם כדי ויגשו לשבור את הדלת ,ואלמלא הוכו בסנורים הרגוהו, לכוון בעת אמירת ‘צפונה לפני ה’’ על עקידת
החמור ,ועם כל הכבשים ,והלכו לבד ,אז שאל יצחק“ :ואיה כי הרי לא בשביל עצמם חששו המלאכים ,כך היתה מדרגתו
בחסד. יצחק ,ויהיה לזכרון טוב.
השה לעולה”...
רוממות | עמוד 3
כשהתברר והתאמת אצלו בגיל צעיר חובתו בעולמו,
וכשהבין שמעלה אמתית היא רק מה שנחשב שבח
דברי חיזוק
וזכרון רוממות +הזכרון הבורא יתברך טוב ומטיב לכל
שליט"א יפה מרדכי רבי הגאון לאאמו”ר זצ”ל היה מתוק מאוד להתבונן ולעסוק בגודל
אחרי מאה ועשרים! ושבח וכבוד שאין משתבחים
טוב מידותיו של בורא עולם להטיב לנו ללא גבול,
בו לאחר מאה ועשרים ,לא שווה כלום! [כפי
שסיפר למרן ראש הישיבה הגר”ש זצוק”ל] ,ובנוסף
לקראת יום הזכרון י"ט מרחשון ובאהבה העצומה שהוא אוהב אותנו למעלה מכל
זצוקללה"ה יפה יחזקאל צבי הר"ר בן דב רבי הגאון לאאמו"ר השגה[ .אף שאנו יודעים שכל מה שהתגלה לנו
כשהפנים שמלבד השכר הרב והעצום המצפה
מטובו יתברך הוא מעט מזער ,שהרי אין שום
בעולם הבא למי שמקיים חובתו ,גם בזה העולם אין
נברא שיש לו אפילו במקצת השגה בגדלות הבורא
חיים מאושרים מתוקים ונעימים יותר מחיי דבקות
יתברך ,ובמידותיו הזכות והנעלות ,גם מלאכים ושרפים העליונים ביותר שואלים ‘איה
בה’ ,דבק בהשגת מטרה זו בשמחה בכל כוחו.
מקום כבודו’ ולית מחשבה תפיסא בו כלל .אולם הקב”ה התאווה לדירה בתחתונים,
ומשום כך הוא ירד דרגה אחר דרגה גילוי אחר גילוי ,וגילה פה בעולם מעט מן המעט הוא רגיל היה לשאול נערי בר מצוה שבאו לבקש ברכה :מה הסיבה שה’ נתן לנו
מצוות? ובדרך כלל הם ענו לו :כדי שנקיימם .ושאלם ,ומה התועלת שנקיים את מזיו שכינתו וטובו הגדול].
המצוות? והשיבו ,כדי לתת לנו שכר בעוה”ב .והוסיף ושאל ,האם יש לנו גם תועלת
הוא חינך והשריש את הידיעה המתוקה והחשובה ,שהקב”ה הוא טוב ומטיב לכל ,בלי
בעוה”ז? ...לשאלה זו בדרך כלל נערי הבר מצוה לא השיבו לו!
גבול ומידה ומעל כל השגה ,ותכלית הבריאה היא להטיב לעם ישראל את הטובה
הגדולה ביותר ,והוא מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית ,כדי שנוכל להכין אאמו”ר סבר שיש הפסד חינוכי עצום בכך למי שאינו יודע את מעלת קיום המצוות
את עצמנו להנות מזיו שכינתו לנצח נצחים .הקב”ה נתן לנו את המצוות כדי להיטיב בעולם הזה .הוא הדריך את ההורים והמלמדים להחדיר בלבות הילדים שהתורה
לנו ,כל מצוה מדבקת אותנו אל ה’ ,ומאפשרת לנו לזכות לאושר נצחי ,שאין אושר מביאה תועלת גדולה מאוד גם בעוה”ז ,מלבד השכר הרב והעצום שמובטח לנו
לעולם הבא .לחזור ולשנן זאת איתם כדי שאם נעיר ילד באמצע הלילה ,הוא יידע כזה בכל חמודות תבל יחד ,ואף אין אושר דומה לזה.
שגם בעולם הזה ‘אשרינו מה טוב חלקינו’ .ואין מאושרים בעולם הזה יותר ממקיימי
הוא התקשר אלי בשמחה מיוחדת ואמר; בני היקר מצאתי ידיעה משמחת מאוד.
התורה והמצוות! הנהגה מתוקנת וחיי רוממות ותחושת סיפוק אמיתי ,היא נחלתם
הרמח”ל כותב ב’דרך השם’ (ח”ב פ”ב) שהאובדים שלא יזכו לטובה כל שהיא ,יהיו
הבלעדית של שומרי התורה בעולם הזה!
ממש מעט מזער‘ .כי הנה לא יהיו אלא אותם שגבר בהם הרע שיעור כל כך גדול,
שאי אפשר שימצא להם מקום בשום פנים להיות נשארים בגמול האמיתי ובהנאה כאב לו מאוד לשמוע שיש כאלה שיש להם מחשבה מוטעית ,ואינם יודעים את גודל
הנצחית’ .אאמו”ר מצא שבספר הלשם (ראה הקדמות ושערים ש”ו פ”ו) .כתוב שלבסוף מידותיו הטובות והמופלאות של בורא עולם .אברך אחד אמר לו משמו של רבינו
כולם יזכו ,ולא יהיה אחד מישראל שלא יזכה לגמול האמיתי .המציאה שהתחדשה לו רבי ישראל מסלנט זצ”ל ,כי מי שאוכל ‘קומפוט’ אחד בתאווה ,מפסיד את העולם
בדברי הלשם נותנת לנו הצצה להכיר הכרה נוספת מגודל הטבתו של הבורא יתברך ,הבא שלו.
-כל אחד מישראל יזכה להטבה בעולם העליון .לאאמו”ר היה תענוג מיוחד מידיעה אאמו”ר העיר בכאב לאותו אברך ואמר לו‘ .אתה מוציא שם רע על מידותיו הטובות
של בורא עולם ,ועל חכמתו של ר’ ישראל’‘ ,הלא לפי דבריך יוצא שבורא עולם שלח חשובה זו ,הוא שמח ללמד אותה לאחרים.
בשיחותיו היה מוסיף ומביא את דברי הרמ”ע מפאנו (עשרה מאמרות מאמר חיקור אותנו לעולם הזה להילחם מלחמה חזקה ,מלחמת היצר פנים ואחור ,במשך שבעים
הדין ח”ג פט”ו) שביאר כי מה שאמרו חז”ל על פושעי ישראל שנידונים ל’דורי דורות’ ,שנה ,ומי שיצליח ויעבור נכון את כל שבעים שנותיו ,חוץ מקומפוט אחד שיאכל
כוונתם הייתה עד ארבעה דורות‘ ,דורי’ -שניים ‘דורות’ – עוד שניים .ארבעה דורות בתאוה גדולה ,יפסיד את העולם הבא שלו .זה נראה לך שכך הם מידותיו הישרות
והטובות של בורא עולם?! ועוד להגיד שרבי ישראל אמר שטות זו?!’. ולא יותר.
מה כן יתכן שאמר רבי ישראל? הוא לימד שיש חשבון על כל דבר בעולם ,גם על
אותו קומפוט שנאכל בתאווה יתירה ,העולם אינו הפקר .אך צריך לזכור שהקב”ה בנים אתם לה’ אלוקיכם
ביום רביעי בתחילת חודש חשון ,שבועיים לפני פטירתו ,הייתי אצלו לבקרו ולשמשו ,ברחמיו מחפש לזכות את בניו בכל דרך .הוא מעביר ראשון ראשון ,ועוד דרכים
הוא היה רגיל עשרות שנים לומר שיחה בישיבה ביום רביעי .הזכרתי לו זאת ,ושאלתי והנהגות למעננו .אנו צריכים לחיות בידיעה ברורה את מידותיו הטובות והנעלות
אותו האם יש בכוחו להגיד שיחה היום ,והשיב -אם אני יכול לחזק ,זה רצון ה’ ממני .מאוד של בורא עולם.
בכוחות חלושים מאוד ובמאמצים גדולים ,הוא נכנס להיכל הישיבה ועלה אל הבימה
תמיד הרגל על שפתיך דברי יראת שמים ומסר שיחה קצרה.
הוא חזר בהתרגשות על הפסוק שהיה חביב עליו במיוחד“ ,בנים אתם לה’ אלקיכם לא אנו מצויים בעולם של בחירה ,והיצר לוחם בנו מלחמה חזקה ,ומבקש להמית ולשרש
תתגודדו” והביא על כך את דברי האבן עזרא [שמביאו גם הרמב”ן] ‘וטעם בנים -אחר אותנו משני העולמות .קיבלנו מרבותינו הראשונים עצות כיצד נצליח להתמודד אתו
שתדעו שאתם בנים לשם והוא אוהב אתכם יותר מהאב לבן ,אל תתגודדו על כל מה ואף לנצחו ,ועל עצות אלה היה חוזר אאמו”ר פעמים רבות ,והיה מזרז אותנו לחזור
שיעשה ,כי כל אשר יעשה לטוב הוא ,ואם לא תבינוהו כאשר לא יבינו הבנים הקטנים עליהם.
רבנו יונה (ספר היראה) מדריך אותנו; ‘תמיד הרגל על שפתיך דברי יראת שמים כגון: מעשה אביהם רק יסמכו עליו ,כן תעשו גם אתם‘ ...
וכמו כן היה חוזר על דברי הספורנו; בנים אתם לה’ אלהיכם לא תתגודדו .שאין “הוי עז כנמר”“ ,סוף דבר הכל נשמע”“ ,ועתה ישראל מה ה’ אלהיך שואל מעמך כי אם
ראוי להראות תכלית הדאגה והצער על הקרוב המת ,כשנשאר קרוב נכבד ממנו ליראה” וגו’“ ,מאד מאד הוי שפל רוח” ,וכיוצא באלה הרגל על לשונך ואז לא תכשל’.
במעלה ובתקות טוב ,לפיכך אתם בנים לה’ שהוא אביכם קיים לעד ,אין ראוי שתדאגו וכן על מצות ‘השמר לך פן תשכח את ה’ אלוקיך’ .ובספרו שערי תשובה (שער שלישי
ותתאבלו בתכלית על שום מת‘ .ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת כי עם קדוש אות כז)‘ :מן האזהרות התלויות בלב :השמר לך פן תשכח את ה’ אלקיך (דברים ח,
אתה’ .וגם כן אין להצטער מאד בשביל נזק המגיע למת במיתתו ,כי עם קדוש אתה יא) .ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (מנחות צט ,ב) :כל מקום שנאמר “השמר” “פן”
מזומן לחיי העולם הבא אשר קורת רוח בהם יפה מכל חיי העולם הזה[ .את הדברים ו”אל” ,הרי זה לא תעשה ,הוזהרנו בזה לזכור את השם יתברך בכל עת .וחייב האדם
להשתדל לקנות לנפשו תמיד ההנהגות המחויבות מן הזכירה ,כמו היראה והצניעות הנ”ל היה פעמים רבות מנחם בהם אבלים].
וקישוט המחשבות וטכסיס המידות ,כי זרע הקודש ישיגו כל הנהגה נאוה והמעטירה
בעליה מזכירת השם יתברך ,כמו שנאמר (ישעיה מה ,כה)“ :בה’ יצדקו ויתהללו כל שיתברר ויתאמת אצל האדם מה חובתו בעולמו
רבנו הגר”א כותב שמעלת ה’דעת’ היא כשהיא מתפשטת בכוחות האדם .ישנם הרבה זרע ישראל”.
ידיעות שהאדם יודע ,אך האברים שלו אינם נכנעים להן .מעלת הדעת היא ,כשדבר דברי רבנו יונה הללו היו רגילים על לשונו ,וחזר עליהם פעמים רבות ,וגם בימיו
שהוא יודע בשכלו ,הוא מצליח להשליטו על כוחותיו כדי לקיימו .ב’קלם’ אמרו שאין האחרונים שמענו אותו חוזר הרבה על מצוה זו ,ועל כל המעלות הנכבדות שרוכשים
זה מספיק שהאדם יבין בשכלו את חובתו בעולמו ,אלא צריך הוא להשתמש בכח כשמקיימים מצוה זו -היראה ,הצניעות ,קישוט המחשבות וטכסיס המידות .הוא חזר
איתנו כבר כשהיינו בגיל צעיר פסוקי ביטחון ויראה ומאמרי חז”ל כשהלכנו בדרכים. הציור על מנת שגם הכוחות הפנימיים יקבלו את מה שהבין בשכלו.
נראה שמיסודות הבניין העצמי של אאמו”ר היה כאשר הוא זכה לרכוש כראוי את והוא עורר על כך במקומות רבים שכדאי מאוד לקיים את דברי רבינו יונה הללו
הידיעה שבורא העולם ברא את העולם להטיב ,ואת ההטבה הגדולה ביותר הוא העניק [כשבקרתי אותו בבית הרפואה לניאדו בקרית צאנז בנתניה ,שאלתי אותו האם הוא
לבניו .ולשם כך הוא נפח בנו נשמה קדושה מאוד ,חלק אלוקך ממעל ,צלם אלוקים ,מעוניין שאחזור לפניו מאחד הספרים ,ואמר לי שעכשיו הוא חוזר על דברי רבנו
ספציפי z0556770189@gmail.com -
בכל אחד ואחד מאיתנו .כדי שנקבל הטבה שלמה ,אחרי שפה בעולם הבחירה ,נבחר יונה הללו].
בטוב ונעמוד בניסיונות ,ונקנה את הכלים לקבל את תכלית ההטבה שבורא עולם עוד היה מוסיף ואומר שהוא מקבל חיזוק מהבטחת החיי אדם (כלל קמג) המדריך
רוצה להעניק לנו[ .אם הבורא היה משאיר אותנו בעולם העליון ,לא היינו יכולים אותנו בדרך שמובטח לנו שנינצל מכל חטא‘ :וראוי לאדם שירגיל את עצמו בכל ימי
לקבל את ההטבה השלמה ,אלא רק הנאה פחותה הנקראת בספרים הקדושים ‘לחם השנה שתהיה רגיל בפיו בכל שעה תפילה שהתפלל דוד המלך ע”ה‘ ,הורני ה’ דרכך,
חסד’] .את הבחירה בטוב ואת הדבקות בה’ נקבל רק על ידי עסק התורה וקיום הדריכני באמתך ,יחד לבבי ליראה את שמך ,וטהר רעיוני ולבי לעבודתך’ ,וכיוצא
באלו פסוקי יראה ,מובטח לו שינצל מכל חטא’. המצוות .רק בהם נפיק את הטוב ביותר מהעולם.
את יסוד זה הוא הפנים בגיל צעיר ,בהיותו כבן חמש עשרה .נראה שהוא למד אותו שמחה מיוחדת היתה לו לחזור ברבים על דברי רבנו יונה שיש בהם הדרכה כיצד
בעיקר מהספר הקדוש ‘מסילת ישרים’ שהיה ‘הרב’ה’ הראשון שלו .הוא חזר פעמים נרכוש שלב אחר שלב מעלות נכבדות ודרגות עליונות .ועל ה’חיי אדם’ שיש בהם
הדרכה והבטחה שנינצל מכל חטא[ .מפני קוצר הגליון נסיים ,ובעזרת ה’ נקוה לזכות רבות על הפרק הראשון וקנה את ידיעת חובת האדם בעולמו.
להביא בעתו ובזמנו עוד מדרכיו].
בכל ענייני הגליון בארה"ב- או בטלפון "קו רוממות")+972-722-588-477( 0722-588477 : אפשרות להנצחה \ ברכה על גבי הגליון באחת מן האפשרויות הבאות:
ניתן לפנות להרב דוד יהודה פיירסטון שליט"א כמו כן ניתן מענה אנושי בכל עניני הגליון בטלפון הנ"ל בעמדות הממוחשבות של “נדרים פלוס" לפי החיפוש :קופות נוספות
במס'.845-3007324 : שלוחה 3או במייל המערכתb264464@gmail.com :
\ "רוממות" -גליון שבועי לבני התורה
רוממות | עמוד 4
