gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אור החיים · Ohr Hachaim — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: אור החיים · Ohr Hachaim

שבוע: וירא (2026-10-26)

אור החיים · Ohr Hachaim — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫מחודש‬ ‫פרשת וירא‬ ‫אבות היו מרכבה לשכינה‬ ‫ֹשב ּ ֶפ ַתח הָ אֹהֶ ל‬ ‫וַ ֵ ּי ָרא ֵאלָיו יְ יָ ְּב ֵאלֹנֵי מַ ְמ ֵרא ְוהוּא י ׁ ֵ‬ ‫פניני וחידושי אור החיים הק'‬ ‫ְּכחֹם הַ י ֹּום‪) :‬בראשית יח‪ ,‬א(‬ ‫מיד בראותו את המלאך כבר נתרפא אברהם‬ ‫וירא אליו ה'‪ .‬יש לדעת למה שינה הכתוב להקדים הרואה‬ ‫אתם וגו' וַ ִּי ְׁש ּ ַתח ּו‬ ‫שא עֵ ינָיו וַ ַ ּי ְרא ְו ִה ּנֵה וגו' וַ ָ ּי ָרץ לִ ְק ָר ָ‬ ‫וַ ִּי ּ ָׂ‬ ‫ָא ְר ָצה‪) :‬יח‪ ,‬ב(‪ .‬ואומרו וירא‪ ,‬היה נראה לומר שראיה זו שנית‪ ,‬היא‬ ‫קודם הנראה שהתחיל לדבר בו‪ ,‬שהיה לו לומר וירא ה' אליו‪,‬‬ ‫הכרתם היותם מלאכים‪ ,‬אלא שאין צורך לזה‪ ,‬וכבר רמז הכתוב‬ ‫וכמו כן מצינו שדבר בכל המקומות הקודמות‪ַ ,‬ויֵּרָ א ְי ָי אֶ ל אַ בְ רָ ם‬ ‫שהכירם‪ .‬אלא שמודיע הכתוב שבראיה שראה אותם נתרפא‬ ‫וגו' לְ זַרְ עֲ ָך וגו' )יב ז(‪ַ ,‬ויֵּרָ א ְי ָי אֶ ל וגו' אֲנִי אֵ ל ַׁש ּדַי )יז א(‪:‬‬ ‫ממכאובו‪ ,‬ועמד ורץ לקראתם‪ ,‬כי המלאך יראה מרחוק‪ ,‬ואין הבדל‬ ‫עוד צריך לדעת מה נאמר לאברהם בנבואה זו‪ .‬ורבותינו ז"ל‬ ‫לבחינת הרוחניות למנוע הרפואה‪ ,‬ותכף ומיד עשה שליחותו‬ ‫רפאל‪ ,‬וירפאהו‪ .‬ולצד הרגשה זו וישתחו ארצה למשרתי עליון‪:‬‬ ‫אמרו )ב"מ פו‪ (:‬כי בא לבקרו מכאב מילתו‪ ,‬אלא שלא הוזכר רמז‬ ‫אברהם הזמין את המלאך שלא בא בשבילו‬ ‫לדבר זה בכתוב‪:‬‬ ‫אתי חֵ ן ְּבעֵ ינ ָ‬ ‫ֶיך וגו' )יח‪ ,‬ג(‪ .‬צריך‬ ‫ֹאמר אֲ דֹנָ י ִאם נָ א ָמצָ ִ‬ ‫וַ ּי ַ‬ ‫ונראה כי כוונת הכתוב הוא שבא להודיע שהשרה ה' שכינתו‬ ‫לדעת למה לא ריצה לשלשתם יחד‪ .‬ורבותינו ז"ל אמרו )בר"ר מח‬ ‫עליו ונעשה מרכבה לשכינה‪ ,‬ותמצא שאמרו ז"ל )בר"ר מז ו(‬ ‫י( לגדול‪ ,‬והוא דרך דרש‪ ,‬כי במה יודע כי מזמין הוא את כולן‪.‬‬ ‫שהאבות מרכבה לשכינה‪ .‬והוא אומרו וירא אליו ה'‪ ,‬שגילה ה'‬ ‫אכן טעם אברהם הוא להיות שהרגיש שהשנים היו מכוונים‬ ‫שכינתו אליו‪ ,‬ולזה הקדים תיבת אליו להזכרת ה'‪ ,‬לומר שנתגלית‬ ‫פניהם להכנס אצלו‪ ,‬כי אליו באו‪ ,‬אחד לרפאותו ואחד לבשרו‪,‬‬ ‫ושלוחים הם אליו‪ ,‬אשר לא כן השלישי והוא גבריאל שבא‬ ‫עליו השכינה‪ ,‬מה שלא נשמע באומרו וירא ה' אליו‪ ,‬כי ה' יפסיק‬ ‫להפוך סדום‪ ,‬לא היה לו שייכות אצל אברהם‪ ,‬לזה חילה פניו‬ ‫בין הגילוי למתגלה בו‪ ,‬והבן‪ .‬ולזה תמצא שלא נאמר עוד וירא‬ ‫שלא יעבור מעליו‪ ,‬ושיכנס אצלו עם השנים‪ ,‬ונתרצה לדבריו‪:‬‬ ‫בכל הנבואות הנאמרות לאברהם אחרי זאת‪ ,‬אלא ויאמר ה'‪ ,‬כי‬ ‫עיקר חיבת הקב"ה אינה אלא לאברהם‬ ‫מצוי הוא לפניו עטרה לראשו‪:‬‬ ‫שר דִּ ּ ֶבר עָ לָיו‪) :‬יח‪ ,‬יח(‪.‬‬ ‫לְ ַמעַ ן הָ ִביא יְ יָ עַ ל ַא ְב ָרהָ ם ֵאת אֲ ׁ ֶ‬ ‫עוד ירצה לומר‪ ,‬כי אחר שמל אברהם אז נגלה בבשרו יו"ד‬ ‫כאן הודיע כי עיקר החיבוב לא לזרעו של אברהם‪ ,‬אלא חיבת‬ ‫רשימו קדישא )תנחומא צו יד(‪ ,‬והוא אומרו וירא אליו ה'‪ ,‬והוא‬ ‫אברהם היא העיקר‪ ,‬וכל מחשבותיו של הקדוש ברוך הוא הם‬ ‫להביא על אברהם אשר דבר להטיב אותו ואת זרעו עד עולם‪ .‬כי‬ ‫מאמר הזוהר )ח"א צד‪ (.‬וזה לשונו‪' :‬וכל מאן דשריא ביה רשימא‬ ‫אם לא ישמרו דרך ה'‪ ,‬לא ימצא המטיב להשלים הבטחותיו‬ ‫קדישא‪ ,‬שריא ביה שכינתא'‪:‬‬ ‫לידידו להטיב לבניו‪:‬‬ ‫צדיק הדור יכול להגן רק כשנמצא ביניהם‬ ‫‪-‬‬ ‫ההשגות שהיה לאברהם אחר המילה‬ ‫ֹמו‪) :‬יח‪ ,‬לג(‪ .‬והגם שמצינו להרשב"י‬ ‫)זהר ח"א‬ ‫שב לִ ְמק ֹ‬‫ְו ַא ְב ָרהָ ם ׁ ָ‬ ‫עוד ירצה‪ ,‬כי באמצעות המילה נראה ה' אליו בשלמות כללות‬ ‫פב‪ (.‬שאמר וצדיק יסוד עולם )משלי י כה(‪ ,‬אפשר שזה יהיה כשיהיה‬ ‫צדיק מופלא‪ ,‬ואפשר שאם היה אברהם בקרבה של סדום היה‬ ‫אור עליון‪ ,‬כי יש בבחינת הראיה ברוך הוא הדרגות זו למעלה‬ ‫ממלט כל העיר‪:‬‬ ‫מזו‪ ,‬ומה שהשיג אחר המילה היא נבואה שלימה‪ ,‬וזה הודיענו‬ ‫הכתוב באומרו וירא אליו ה' ולא אמר וירא ה' אליו‪ ,‬שנתכוון‬ ‫נשמע אם היה מקדים להזכיר השם קודם שיזכיר תיבת אליו‪,‬‬ ‫לומר כי מה שהגיע מהראיה אליו היא כל בחינת הוי"ה שם‬ ‫ודו"ק‪:‬‬ ‫הנכבד‪ ,‬ולזה הקדים אליו‪ .‬ואחר כך הזכיר המושג‪ ,‬מה שלא היה‬ ‫‪-‬‬ ‫ע"י פשטי ופנימיות התורה מטהרים הגוף‬ ‫ש ֲענ ּו ּ ַתחַ ת הָ ֵעץ‪ְ :‬ו ֶא ְקחָ ה פַ ת לֶחֶ ם ְוסַ ֲעד ּו לִ ְּבכֶ ם ַאחַ ר ּ ַת ֲעבֹר ּו ִּכי ַעל ּ ֵכן‬ ‫י ַ ֻּקח נָ א ְמ ַעט מַ יִ ם ְו ַרחֲצ ּו ַרגְ לֵיכֶ ם ְו ִה ּ ׁ ָ‬ ‫ב ְר ּ ָת‪) :‬יח‪ ,‬ד‪-‬ה(‬ ‫שר ִ ּד ּ ַ‬ ‫שה ּ ַכאֲ ׁ ֶ‬ ‫ֹאמר ּו ּ ֵכן ּ ַת ֲע ׂ ֶ‬ ‫ֲעבַ ְר ּ ֶתם ַעל ַע ְב ְ ּדכֶ ם וַ ּי ְ‬ ‫המלאך יחשב גוף‪ ,‬ויתייחס אליו בחינת רגל )שם פו‪ (.‬כידוע הטעם‬ ‫יקח נא מעט וגו'‪ .‬אולי שלא רצה לשנות‪ ,‬כמנהג הלקוח‬ ‫ליודעי חן‪ .‬ורמז להם שיקחו מעט מים מפשטי התורה‪ ,‬ויטהרו‬ ‫באורחים שהיו מקדימין לרחוץ רגליהם לחששת עבודה זרה‬ ‫בו רגליהם‪ ,‬שהוא בחינת גוף הניכר עליהם‪ .‬וישענו תחת העץ‪,‬‬ ‫כאומרם ז"ל )ב"מ פו‪ .(:‬ואומרו מעט‪ ,‬זה מנהגו לומר לאורחים‪,‬‬ ‫שהיא התורה שנקראת ֵעץ חַ יִּים )משלי ג יח(‪ ,‬ולזה אמר העץ בה"א‬ ‫להראות כי אין טורח הרבה עליהם‪ ,‬שלא לביישם‪:‬‬ ‫הידיעה‪ .‬גם אמר להם שיקחו פת לחם‪ ,‬היא בחינת פנימיות‬ ‫עוד ירמוז ענין הנוגע למלאכים שיקחו מעט מים שהיא‬ ‫התורה‪ ,‬ויסעדו בו פנימיותם‪ ,‬והוא אומרו לבכם‪ .‬ודקדק לומר‬ ‫התורה )ב"ק יז‪ ,(.‬ולהיות כי התורה יש בה בחינת הפשט ובחינת‬ ‫פת לחם פת שיש בבחינתו לחם‪ ,‬שהם שלש הויות שהם בחינת‬ ‫הפנימיות‪ .‬והנה המלאכים שבאו בדמות אנשים‪ ,‬הוא גוף שברא‬ ‫חיות העולמות‪:‬‬ ‫להם ה' רוחני מהגלדת האוירים )זהר ח"א קא‪ ,(.‬ובערך עצמות‬ ‫א‬ ‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫אוכל המלאכים היה לכוונת פנימיות האוכל‬ ‫לדברי‪ ,‬על כן עברתם‪ ,‬פירוש כן ‪ -‬בסדר זה בדמות אנשים‬ ‫כי על כן וגו'‪ .‬פירוש כדי שלא יאמרו איך מזמינם לאכול‬ ‫שישנם במזון הגשמי גם כן‪ .‬ויאמרו כן‪ ,‬פירוש כן הוא כדבריו‪,‬‬ ‫אחר שהכיר בהם היותם משרתי עליון‪ .‬כי הגם שפירשנו שיכוין‬ ‫שעל כן עברו עליו בדמות אנשים‪ ,‬והסכימו אליו לעשות כאשר‬ ‫בדבריו אל הרוחניות‪ ,‬עם כל זה הפשט אינו נעקר‪ ,‬וגם במאכל‬ ‫דִ ֵ ּבר‪ .‬עוד רמזו לו שיעשה כדרך האמור בדבריו‪ ,‬להטעימם‬ ‫יש סודות מופלאים כאמור )משלי יג כה( ַצ ִ ּדיק אֹכֵ ל לְ שׂ ֹבַ ע נ ְַפ ׁשוֹ ‪,‬‬ ‫רוחניות הנאות להם כרמוז בדבריו‪ ,‬כמו שפירשתי‪:‬‬ ‫לפנימיות הרוחניות‪ .‬לזה אמר להם כי וגו'‪ ,‬פירוש כי טעם‬ ‫‪-‬‬ ‫יצחק נולד שתי פעמים‬ ‫אח ֲָריו‪) :‬יח‪ ,‬י(‬ ‫ש ָרה ִא ְׁש ּ ֶת ָך ְו ָׂ‬ ‫ש ָרה ׁשֹמַ ַעת ּ ֶפ ַתח הָ אֹהֶ ל ְוהוּא ַ‬ ‫וַ ּיֹאמֶ ר ׁש ֹוב ָא ׁשוּב ֵאל ָ‬ ‫ֶיך ּ ָכ ֵעת חַ ָ ּיה ְו ִה ּנֵה בֵ ן לְ ָׂ‬ ‫פעם שניה ישוב אליו‪ ,‬פירוש לבחינת אברהם שהוא עלמא‬ ‫שוב אשוב וגו'‪ .‬טעם כפל שוב אשוב‪ .‬גם אומרו תיבת‬ ‫דדכורא‪ .‬וזה היה בעקידה דכתיב )להלן כב יא( ַויּ ְִקרָ א אֵ לָ יו מַ לְ אַ ְך ְי ָי‬ ‫והנה‪ .‬יכוין לומר על דרך אומרם ז"ל כשנולד יצחק לא היה ראוי‬ ‫ִמן הַ ָּׁשמַ יִם וגו'‪ .‬והם שתי פקידות‪ ,‬פקידה ראשונה שיהיה בעולם‬ ‫להוליד‪ ,‬כי בא מסטרא דנוקבא‪ ,‬ובמעשה העקידה זכה לנפש‬ ‫יצחק‪ ,‬שניה שתהי' לו נפש היולדת‪ .‬וטעם שעשה ה' ככה‪ ,‬לסיבת‬ ‫הראוי להוליד‪ .‬והוא שרמז במאמר המלאך שוב אשוב אליך‬ ‫אומרו )לעיל יז יח( ל ּו י ְ ִׁש ָמ ֵעאל‪ ,‬וכמו שכתבתי שם )פס' יט(‪ ,‬ויש‬ ‫כעת חיה והנה בן לשרה‪ ,‬פירוש מסטרא דנוקבא‪ .‬ודייק לומר‬ ‫סודות‪:‬‬ ‫והנה‪ ,‬פירוש המזדמן קודם הוא גדר זה‪ .‬ואמר אשוב‪ ,‬פירוש‬ ‫‪-‬‬ ‫להאמין בה' בלא ראיות‬ ‫ָמה זֶּה צָ ח ֲָקה ָׂ‬ ‫ש ָרה לֵאמֹר הַ ַאף‬ ‫וַ ִּת ְצחַ ק ָׂש ָרה ְּב ִק ְר ּ ָב ּה לֵאמֹר ַאח ֲֵרי ְבל ִֹתי הָ יְ ָתה ִּלי עֶ ְדנָ ה וַ אדֹנִ י ז ֵָקן‪ :‬וַ ּיֹאמֶ ר יְ יָ ֶאל ַא ְב ָרהָ ם ל ּ ָ‬ ‫אלֵד וַ אֲ נִ י ז ַָקנְ ִּתי‪) :‬יח‪ ,‬יב‪-‬יג(‬ ‫אֻ ְמנָ ם ֵ‬ ‫והטעם כי צחוק זה כוונתה לומר האף אמנם שנתאמת אצלה‬ ‫ויאמר ה' אל אברהם וגו'‪ .‬צריך לדעת אומרו תיבת זה‪.‬‬ ‫אחר מעשה שתלד‪ ,‬וזה יגיד כי לא האמינה ולא סמכה דעתה על‬ ‫עוד למה אמר תיבת לאמר‪ .‬גם כל הכתוב מיותר‪ ,‬שלא היה לו‬ ‫הבטחתי אותה‪ ,‬כי הוא דבר פלא‪ ,‬היפלא מה' דבר וגו'‪:‬‬ ‫לומר אלא למה צחקה‪:‬‬ ‫ואני זקנתי וגו'‪ .‬קשה איך‬ ‫אכן הכוונה היא‪ ,‬להיות שמצינו‬ ‫האבות קיימו התורה רק אם לא היה סיבה אחרת‬ ‫יוציא ה' דבר מפיו יתברך מה שלא‬ ‫בפרשה הקודמת כי אברהם גם כן‬ ‫היה‪ .‬והגם שאמרו ז"ל )ב"מ פז‪ (.‬כי‬ ‫יר‬ ‫ט‬‫ִ‬ ‫ק‬ ‫ְ‬ ‫ה‬ ‫ִ‬ ‫וְ‬ ‫וַ ִּי ַ ּקח ֶאת הָ ַאיִ ל וַ ַ ּי ֲעלֵה ּו לְ עֹלָה )כב‪ ,‬יג(‪.‬‬ ‫צחק כשאמר לו ה' בשורת הזרע‪,‬‬ ‫הַ ֹכּהֵ ן ֶאת הַ כֹּל )ויקרא א‪ ,‬ט(‪ .‬אמרו ז"ל )ת"כ כאן( לרבות‬ ‫מכאן שמשנים מפני השלום‪ ,‬אף על‬ ‫הקרנים והטלפים‪ .‬וקשה למה לא הקריב אברהם את‬ ‫דכתיב )יז יז( ַויּ ִּפֹל אַ בְ רָ הָ ם וגו' ַויִּצְ חָ ק‪,‬‬ ‫פי כן לערך רוממות אמיתות יתברך‪,‬‬ ‫השה לעולה בקרניו וגו'‪ ,‬והניח קרניו לשופרות‬ ‫ולא ראינו שהקפיד ה' על שצחק‬ ‫כי ממנו תוצאות אמת‪ ,‬לא ידבר חס‬ ‫כמאמרם ז"ל )פדר"א פל"א(‪ ... .‬או אפשר שעדיין לא נתנה‬ ‫אברהם‪ ,‬ויאמר האומר מה נשתנית‬ ‫ושלום מה שלא היה‪ .‬ולפי מה‬ ‫תורה‪ ,‬והגם שאמרו ז"ל )יומא כח‪' (:‬קיים אברהם אבינו‬ ‫צחיקת שרה מצחיקת אברהם‪ .‬ומצינו‬ ‫אפילו עירובי תבשילין'‪ ,‬כבר כתבתי בפרשיות אבות‬ ‫שפירשנו שההקפדה היתה על שלא‬ ‫לאונקלוס שנתכוון לתרץ זה‪ ,‬במה‬ ‫שזה היה לרצון‪ ,‬כל שאין הכרח בדבר לאיזו סבות‬ ‫האמינה שתלד לצד זקנתה‪ ,‬כאומרה‬ ‫זכות‪ ,‬כמו שתאמר נישואי תמר ליהודה‪ ,‬נישואי שתי‬ ‫שתרגם צחיקת אברהם 'וחדי'‪ ,‬וצחיקת‬ ‫אחרי בלותי‪ ,‬עד שראתה ששבה‬ ‫אחיות ליעקב‪ .‬וכמו כן קרני איל עמדו לנס בהודעת‬ ‫שרה 'וחייכת'‪ ,‬אבל על מי סמך‬ ‫לימי עלומה‪ ,‬ה' אמת ודבריו אמת‪,‬‬ ‫נביאים‪ ,‬ולזה לא קיימו מצות העתידות להקטיר קרניו‪:‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא להבין שני פירושים‬ ‫ודייק לומר טעם שהקפיד עליה‪ ,‬שלא‬ ‫משונים בתיבה אחת‪:‬‬ ‫האמינה קודם שנתעדנה‪ ,‬והגם ששרה הוסיפה עוד לומר ואדוני‬ ‫אכן הנכון הוא‪ ,‬כי הקדוש ברוך הוא דקדק בדבריו טעם‬ ‫זקן‪ ,‬זה היה אחר שהצדיקה בהבטחה כי היתה לה עדנה‪ ,‬צחקה‬ ‫הקפדתו על שרה ולא על אברהם‪ ,‬ותמצא כי אברהם בעת‬ ‫פירוש שמחה‪ ,‬ואמרה שיר ושבח לאל עליון‪ ,‬שאחר בלותה‬ ‫הבשורה צחק‪ ,‬מה שאין כן שרה לא צחקה בעת שנתבשרה אלא‬ ‫היתה לה עדנה‪ ,‬שזה יגיד כי שבה לימי עלומה ללדת‪ ,‬והוסיפה‬ ‫בעת שראתה עדנה‪ ,‬כאומרו ותצחק שרה וגו' אחרי בלותי‬ ‫להגדיל חסד אל‪ ,‬באומרה ואדוני זקן ואף על פי כן ניסי אל‬ ‫היתה לי עדנה‪ ,‬הרי זה מגיד כי לא נתאמת אצלה הבטחת‬ ‫נוססו עליה‪ ,‬כי פשיטא שאחר שראתה עדנה לא תפקפק בדבר‪,‬‬ ‫הלידה עד שראתה השינוי‪ ,‬ועל זה הקפיד ה'‪ .‬והוא אומרו למה‬ ‫ולא אמרה ואדוני זקן אלא להודות על נפלאותיו‪:‬‬ ‫זה צחקה פירוש על צחוק זה אני מקפיד‪ ,‬ולא על צחוק שלך‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫על אף יראת העבד מרבו‪ ,‬מודה ועוזב ירוחם‬ ‫כי צָ חָ ְק ְּת‪) :‬יח‪ ,‬טו(‬ ‫ש ָרה לֵאמֹר לֹא צָ חַ ְק ִּתי ִּכי יָ ֵר ָאה וַ ּיֹאמֶ ר לֹא ִּ‬ ‫וַ ְּתכַ חֵ ׁש ָׂ‬ ‫צחקתי' שלא תוציא מפיה דבר שקר‪ ,‬אלא אמרה ענין שממנו מובן‬ ‫ותכחש שרה וגו'‪ .‬טעם אומרו לאמר‪ .‬גם אמרו כי‬ ‫שכונתה לומר לא צחקה‪ ,‬ולזה לא אמר ותאמר לא צחקתי‪ .‬ולצד‬ ‫יראה‪ .‬להודיע צִ דְ ַקת שרה אמנו הצדקת‪ ,‬שלא אמרה בפירוש 'לא‬ ‫ב‬ ‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫שיאמר האומר והאיך היה לה פנים שתכחש בדברי ה'‪ ,‬לזה אמר‬ ‫פניני וחידושי אור החיים הק'‬ ‫כי יראה‪ ,‬פירוש יש לך לדעת כי העבד הנאמן הירא את רבו‪,‬‬ ‫ושגג ועשה דבר בלתי מתוקן‪ ,‬ויוכיחנו רבו על אשר עשה‪ ,‬כשיגדל‬ ‫בהשכמת הבוקר הוא זמן מסוגל לרחמים‬ ‫בלבו הפלגת המורא על אשר עבר רצון אדונו‪ ,‬לא יעצור כח‬ ‫טֶ ֶרם יִ ְׁש ּ ָכב ּו וגו' )יט‪ ,‬ד(‪ .‬עוד טעם שלא השחיתו סדום‬ ‫באותה שעה‪ ,‬שהמתינו עד השכמת הבוקר‪ ,‬כדי שיהיה זמן‬ ‫להודות על אשר עשה‪ ,‬להפלגת המורא‪ ,‬ויכחיש‪ ,‬ובהכחשתו‬ ‫המיוחד לרחמים להציל את לוט‪ ,‬מה שאין כן בלילה שתגבורת‬ ‫עצמה יגיד כי אמת היה הדבר‪ ,‬אלא לצד הפלגת המורא אינו‬ ‫הדינים לא ימלט לוט‪:‬‬ ‫עוצר כח להעיז פניו כי כן עשה‪ .‬והוא מה שהודיע הכתוב כי‬ ‫מעשי האדם ניכרים על פניו‬ ‫יראה‪ ,‬והבן‪ .‬ואמר לה אברהם לא כי צחקת‪ ,‬פירוש היותר נאות‬ ‫ַאל ּ ַת ִּביט ַאח ֲֶר ָ‬ ‫יך ְו ַאל ּ ַתעֲ מֹד ְּבכָ ל הַ ִּכ ּ ָכר וגו' )יט‪ ,‬יז(‪ .‬הטעם‬ ‫הוא שתודה כי צחקת‪ ,‬כי בזה חפץ ה' שיתודה האדם בפיו‬ ‫לצד כי הכרת פני האדם תענה בו מה פעל )עיין ישעי' ג טו; שבת נה‪,(.‬‬ ‫בפירוש‪ ,‬וכן הוכיחו נביאנו ע"ה שדבר המרוצה הוא וּמוֹ דֶה וְ עֹזֵב‬ ‫לזה לא יחזיר פניו למול העיר‪ ,‬כי שם המשחיתים ויכירו בו סימן‬ ‫התיעוב‪ ,‬ואין לו זכות להנצל מהם‪ .‬וצא ולמד מה עלתה לאשתו‪:‬‬ ‫ְירֻחָ ם )משלי כח יג(‪:‬‬ ‫תפלת אברהם ושרה היה שהזרע יהיה ממשנהו )ולא מאחר(‬ ‫‪-‬‬ ‫אֲ ׁ ֶשר יָ לְ ָדה לּ ֹו ָׂש ָרה יִ ְצחָ ק‪) :‬כא‪ ,‬ג(‪ .‬ואומר אשר ילדה לו‬ ‫חסד ה' שכביכול יורד ממדרגתו לישפט עם הנבראים‬ ‫שרה‪ ,‬רמז למה שהיו מתפללין תמיד‪ ,‬אברהם היה אומר כל‬ ‫ֵא ֲר ָדה ָּנא ְו ֶא ְר ֶאה הַ ְּכצַ ֲע ָק ָת ּה הַ ּ ָב ָאה ֵאלַי ָע ׂש ּו ּ ָכלָה ְו ִאם‬ ‫הזרע שלי יהיה מצדקת זו‪ ,‬ושרה גם היא וכו'‪ ,‬כנגד תפלתה‬ ‫שים וגו'‪) :‬יח‪ ,‬כא‪-‬כב(‬ ‫שם הָ אֲ נָ ִׁ‬ ‫לֹא ֵא ָד ָעה‪ :‬וַ ִּי ְפנ ּו ִמ ּ ׁ ָ‬ ‫אמר ילדה לו‪ ,‬וכנגד תפלתו אמר שרה‪:‬‬ ‫ה' הכין את אברהם לנסיון גדול‪ ,‬והסכים‬ ‫ארדה נא וגו'‪ .‬צריך לדעת אומרו לשון ירידה‪ .‬ועוד למה‬ ‫וַ ּיֹאמֶ ר ֵאלָיו ַא ְב ָרהָ ם וַ ּיֹאמֶ ר ִה ּנֵנִ י‪) :‬כב‪ ,‬א(‪ .‬טעם הקריאה‪,‬‬ ‫יצטרך ה' לרדת‪ ,‬והלא כל העולם כגרגיר של חרדל לפניו‪ .‬ועוד‬ ‫להודיעו קודם כי בא האלהים לשאול ממנו דבר גדול‪ .‬והבין‬ ‫אומרו הכצעקתה וגו'‪ ,‬וכי האדון ברוך הוא יסתפק בידיעה‪,‬‬ ‫אברהם ואמר אליו הנני‪ ,‬פירוש הריני מוכן לכל אשר תאמר אלי‪:‬‬ ‫ורש"י ז"ל פירש כי ללמד בא שלא יפסקו בית דין למטה משפט‬ ‫רבקה היתה בירור הקדושה מהקליפות‬ ‫אלא בראיה‪ .‬וקשה לדבריו למה לא הספיק לזה מה שאמר הכתוב‬ ‫חור ָא ִח ָ‬ ‫יך‪) :‬כב‪ ,‬כ(‪ .‬וטעם‬ ‫ִה ּנֵה יָ לְ ָדה ִמלְ ּ ָכה גַ ם ִהוא ּ ָבנִ ים לְ נָ ֹ‬ ‫בפרשת דור הפלגה דכתיב )לעיל יא ה( ַויֵּרֶ ד ְי ָי וגו'‪ ,‬ומצינו לרש"י‬ ‫שהוצרך הכתוב לכתוב כל סדר הנולדים מנחור‪ ,‬גם מפלגשו‬ ‫ראומה‪ ,‬ללא דבר‪ .‬דע כי כשתתנוצץ נפש צדיק מופלאת בעולם‬ ‫עצמו שפירש כן שם )בשם תנחומא נח‪ ,‬יח(‪:‬‬ ‫הזה‪ ,‬או צדקת כרבקה ֵאם כל זרע הקדושה‪ ,‬לצד מה שקדם‬ ‫אכן הכונה היא‪ ,‬כי הודיע ה' הסדר אשר יתנהג בו עם‬ ‫מהתערובת מבחינות הרע מסיבת חטא אדם הראשון אשר דבק‬ ‫הנבראים לצד החסד והרחמים‪ .‬הנה שורת הדין נותנת כי הכל‬ ‫בו רע וטוב‪ ,‬בעונות ימצאון בשכונתה נפשות גדולות מחלק‬ ‫כפי המבייש והמתבייש )כתובות מ‪ ;.‬ב"ק פג‪ ,(:‬וכשיעבור האדם על‬ ‫הקליפה‪ ,‬ובעמדה יעמודו עמה‪ ,‬ובצאתה לעולם יצאו כולם‬ ‫אחת מכל מצות ה' וימרה פי עליון‪ ,‬לצד מעלת האל הגדול‬ ‫בשכונתה‪ ,‬וכל אחד הכיר בחינתו‪ ,‬רבקה האיר אורה בקדושה‪,‬‬ ‫וזולתה כמוץ יסוער )הושע יג ג(‪ .‬ולזה הודיע הכתוב כל האומות‬ ‫יתחייב להאבד הוא וכל סביביו‪ ,‬כי את המלך ה' צבאות הכעיס‪,‬‬ ‫שיצאו מנחור‪ ,‬שבתוכם היתה מרגליות טובה רבקה אמנו ע"ה‪:‬‬ ‫וכל שהוא מההמראה יתחייב עליה‪ .‬ויחשוב האדם כי האדון ידין‬ ‫את עולמו במשפט זה והוא משפט צדק‪ ,‬ולעולם אם יבא ה'‬ ‫בהם‪ ,‬אם בעת המשפט לא חזרו בהם ועודם מחזיקים ברשעם‪,‬‬ ‫במשפט בדרך טוען ונטען להשפט עם הנבראים‪ ,‬אפשר שלא‬ ‫ולזה שלח המלאכים בדמות אנשים בעלי צורה ותואר יפה לבחון‬ ‫יתחייבו‪ ,‬וגם דור המבול אפשר שלא היה נשפט משפט מות‪ ,‬לזה‬ ‫בהם‪ ,‬והוא אומרו ארדה נא פירוש עתה‪ ,‬ואראה הכצעקתה‬ ‫אמר ה' כאן בהודעת דרכיו אל אברהם ארדה נא‪ ,‬פירוש לא‬ ‫עשו עוד ‪ -‬כלה‪ ,‬ואם לא וגו'‪ .‬והם הרשעים כצעקתם עשו‪ ,‬שרצו‬ ‫ישפוט בערך מעלתו אלא בהשואה לנבראים‪ ,‬כדרך אומרו הנביא‬ ‫לעשות עוד מעשה בלתי הגון‪ ,‬ולזה תכף ומיד החליטו המלאכים‬ ‫)ישעי' מג כו( 'נִ ָּׁש ְפ ָטה יָחַ ד' בהשוואה לנבראים הפחותים‪ ,‬ובערך זה‬ ‫ואמרו ללוט )להלן יט יג( ַמ ְ ׁש ִח ִתים ֲאנ ְַחנ ּו וגו'‪ ,‬אבל קודם לכן לא‬ ‫ישפוט ויראה‪ ,‬אם הוא בערך הצעקה שבאה אלי‪ ,‬פירוש כי‬ ‫אמרו כלום‪ ,‬הא למדת אם לא היו מבקשים לשלוח יד במלאכים‪,‬‬ ‫הצועק ותובע משפט מה' יתבע המשפט לפי ערך גדולת הבורא‪,‬‬ ‫ְ‬ ‫אפשר שהיה ה' עושה להם אריכות זמן כמדת אֶ רֶ ך אַ ּ ַפיִם )שמות לד‬ ‫לזה אמר ה' ואם אחר שאעריך המשפט בערך שלילת מעלתי‪,‬‬ ‫ו(‪ .‬ואולי נגע ה' בדין זה מדין מורדת‪ ,‬שאמרו בכתובות )סג‪ (.‬שאפילו‬ ‫עדיין שיעור שתהיה תביעת מדת הדין לחייבם‪ ,‬כלה‪ ,‬ואם לא‪,‬‬ ‫אחר שעברו ארבע שבתות בהכרזה‪ ,‬בשעת גמר דין מודיעין אותה‪,‬‬ ‫אדעה אם ראויים לשפוט בדרך זו או לא‪ .‬ומעתה אין פירוש‬ ‫אולי תשוב‪ .‬ולזה שלח ה' המלאכים בדמות אנשים על דעת שלא‬ ‫ארדה נא אלא הדרגה בדין‪ ,‬ולעולם ממקומו ישקיף לדעת‬ ‫ישחיתו עד שיראו בהם כי עודם ברשעם‪ .‬ולזה סמך פסוק ויפנו‬ ‫ויבחין לבות בני אדם‪:‬‬ ‫משם וגו' לארדה נא‪ ,‬והבן‪:‬‬ ‫עוד ירצה‪ ,‬שהגם שצעקתם באה‪ ,‬עם כל זה רצה להבחין‬ ‫‪-‬‬ ‫משלם רעה תחת טובה חמור ביותר‬ ‫את ָעלַי ְו ַעל מַ ְמל ְַכ ִּתי ח ֲָט ָאה גְ דֹלָה‬ ‫אתי ְ‬ ‫לָך ִּכי הֵ בֵ ָ‬ ‫ית ּ ָלנ ּו וּמֶ ה חָ ָט ִ‬ ‫לו מֶ ה ָע ִ ׂש ָ‬‫וַ ִּי ְק ָרא אֲ ִבימֶ ל ְֶך לְ ַא ְב ָרהָ ם וַ ּיֹאמֶ ר ֹ‬ ‫מ ִדי‪) :‬כ‪ ,‬ט(‬ ‫ית ִע ּ ָ‬ ‫שר לֹא י ֵָע ׂש ּו ָע ִ ׂש ָ‬ ‫מַ ֲע ִ ׂשים אֲ ׁ ֶ‬ ‫ג‬ ‫קטעים מספר אור החיים הק'‬ ‫בעולם כמשלם רעה תחת טובה‪ .‬לזה רמז לו שלא יספיק עשותם‬ ‫ויאמר לו מה עשית וגו'‪ .‬צריך לדעת כוונת אומרו מה‬ ‫לו לאברהם רעה‪ ,‬לעשות להם מה שעשה שרצה לאבדם מן‬ ‫עשית‪ ,‬ואם רוצה לומר מה המעשה הרע שעשית לנו‪ ,‬היה לו‬ ‫העולם‪ ,‬ואין מציאות רע בעולם שיהיה זה תשלומו כאומרו‬ ‫להקדים מה חטאתי לך‪ .‬אולי שרמז באומרו מה עשית לנו‬ ‫מעשים אשר לא יעשו וגו'‪ ,‬זולת אם קדם לעשות להם טובה‬ ‫קודם מה חטאתי לך‪ ,‬לרמוז לו מה טובה עשית לנו וגמלתיך‬ ‫והם גמלוהו רעה‪ ,‬וכל הכתוב הוא דברי תוכחה על מה שעשה‪:‬‬ ‫רעה שבעד זה הבאת וגו'‪ .‬והכוונה להיות שאין אדם מתחייב רע‬ ‫‪-‬‬ ‫כשמגיע לאדם ישועה‪ ,‬מזדמן לו מצוה שסגולתה ליפקד‬ ‫בר‪) :‬כא‪ ,‬א(‬ ‫שר ִ ּד ּ ֵ‬ ‫ש ָרה ּ ַכאֲ ׁ ֶ‬ ‫לְ ָׂ‬ ‫שר ָא ָמר וַ ַ ּי ַע ׂש יְ יָ‬ ‫ש ָרה ּ ַכאֲ ׁ ֶ‬ ‫וַ יְ יָ ּ ָפ ַקד ֶאת ָׂ‬ ‫שסגולתה שיפקד‪ ,‬ובזה נתקיימה הבטחתו‪ .‬והוא אומרו כאשר אמר‬ ‫וה' פקד וגו' כאשר אמר‪ .‬פירוש לא לצד שהתפלל על‬ ‫פירוש ולצד האמירה שאמר ה' הוא שנזדמן לו הדבר ונפקדה‪ ,‬כי‬ ‫אבימלך ומטעם כל המתפלל על חבירו וכו' )ב"ק צב‪ (.‬וזולת זה לא‬ ‫כשירצה ה' להיטיב‪ ,‬יזמין המצוה שסגולתה היא הטובה המבוקשת‪:‬‬ ‫היה נפקד‪ ,‬וזה ימעיט חס ושלום ההבטחה שאמורה בתחילת‬ ‫ותמצא שקודם הבטחת הפקידה כבר נזדמן לאברהם מעשה‬ ‫הפרשה‪ ,‬אלא כאשר אמר‪:‬‬ ‫פרעה‪ ,‬שהוא בדומה למעשה אבימלך‪ ,‬ולא עצרו ה' לפרעה כדי‬ ‫עוד‪ ,‬לעולם כי תפלתו על אבימלך הוא דבר המעמיד לפקידת‬ ‫שיתפלל עליו אברהם‪ ,‬וזה לך האות למה שפירשנו‪:‬‬ ‫שרה‪ ,‬והבטחתו יתברך היתה שיתן לו בן‪ ,‬והזמין לו ה' מצוה‬ ‫‪-‬‬ ‫ישמעאל לא נקרא 'בן אברהם'‬ ‫ֹתו אֱ ל ִֹהים‪) :‬כא‪ ,‬ב(‬ ‫שר ִ ּד ּ ֶבר א ֹ‬ ‫ש ָרה לְ ַא ְב ָרהָ ם ּ ֵבן לִ זְ קֻ נָ יו ל ַּמ ֹו ֵעד אֲ ׁ ֶ‬ ‫וַ ּ ַתהַ ר וַ ּ ֵתלֶד ָׂ‬ ‫אברם‪ ,‬שלא יזכר עוד שם זה עליו אלא אברהם‪ ,‬ישמעאל אין לו‬ ‫ותהר ותלד שרה לאברהם בן‪ .‬אמר ותהר‪ ,‬יתבאר על‬ ‫ליקרא בן אברהם‪ .‬ואולי כי לזה הקורא לאברהם אברם עובר‬ ‫דרך אומרם ז"ל )בר"ר נג ה( 'בית מטרון לא היה לה'‪ ,‬לזה מודיע כי‬ ‫בעשה )ברכות יג‪ ,(.‬טעם הקפדתו יתברך כי כשיקרא לו אברם‪,‬‬ ‫היה נס גם בהריון‪ .‬ואומרו לאברהם‪ ,‬רמז בן זה לאברהם ולא‬ ‫מיחס אליו ישמעאל לבן‪ ,‬וה' אמר כי ביצחק יקרא לך זרע‪ ,‬ואין‬ ‫ישמעאל לאברהם‪ ,‬כי לא יקרא שמו בן אברהם דכתיב )פס' יב( ִ ּכי‬ ‫זה אלא כשיעקר שם אברם‪ .‬וטעם זה אינו ביעקב‪ ,‬לזה הגם‬ ‫בְ יִצְ חָ ק י ָ ִּקרֵ א לְ ָך זָרַ ע‪ .‬והגם שמצינו שאמר הכתוב )לעיל טז טו( ו ּ ֵַתלֶ ד‬ ‫שנקרא ישראל )להלן לב כט(‪ ,‬אין קפידא שיקרא יעקב‪:‬‬ ‫הָ גָר לְ אַ בְ רָ ם ֵ ּבן‪ ,‬שם נקרא שמו אברם‪ ,‬אבל אחר שנעקר שם‬ ‫‪-‬‬ ‫גודל ניסיון העקידה‬ ‫א ְב ָרהָ ם וַ ּיֹאמֶ ר ִה ּנֵנִ י‪) :‬כב‪ ,‬א(‬ ‫וַ יְ ִהי ַאחַ ר הַ ְ ּדבָ ִרים הָ ֵא ּ ֶלה ְוהָ אֱ ל ִֹהים נִ ּ ָסה ֶאת ַא ְב ָרהָ ם וַ ּיֹאמֶ ר ֵאלָיו ַ‬ ‫ולא הרהר בלבו‪ ,‬בין בבחינת יצחק שהגם שהיה גדול כנשמע‬ ‫ויהי אחר הדברים וגו'‪ .‬פירוש הדברים האמורים למעלה‬ ‫מפסוק הסמוך ַו ָיּגָר וגו'‪ ,‬הא למדת שגדול היה ולא עכב‪ :‬גם‬ ‫מהענין‪ ,‬שכמה הרפתקי שעברו עליו עד שנפקד בבן לעת זקנתו‪,‬‬ ‫נתכוין לומר אחר הדברים‪ ,‬שבזה יוצדק לומר לו את בנך את‬ ‫וגם הבטיחו ה' )לעיל כא יב( ִ ּכי בְ יִצְ חָ ק י ָ ִּקרֵ א לְ ָך זָרַ ע‪ ,‬ואחר שהיה‬ ‫יחידך‪ ,‬ולא קודם הדברים הנאמרים בסמוך‪ ,‬שהרי היה לו‬ ‫יצחק גדול כאומרו )שם פס' לד( ַו ָיּגָר אַ בְ רָ הָ ם ְ ּבאֶ רֶ ץ ְּפלִ ְ ׁש ִּתים י ִָמים‬ ‫ישמעאל ואינו יחידו‪:‬‬ ‫רַ ִ ּבים‪ ,‬ובשנה ראשונה שירד לפלשתים נולד יצחק‪ ,‬הא למדת כי‬ ‫והאלהים נסה וגו'‪ .‬אמר והאלהים בתוספת וא"ו ותוספת‬ ‫גדול היה‪ .‬ובאמצעות הקודם יהיה גודל הנסיון מופלא‪ ,‬בין‬ ‫ה"א‪ ,‬לומר מלבד נסיונות שקדמוהו‪ ,‬הוסיף לנסותו בגבורת הדין‬ ‫בבחינת אברהם שאחר כמה הרפתקי קדמו לו עד שנפקד‪ ,‬ואחר‬ ‫נסיון עצום‪:‬‬ ‫כמה הבטחות מה' כי ביצחק יקרא זרעו‪ ,‬הוא אומר לו שיקרבהו‬ ‫‪-‬‬ ‫כל מיני האהבות צריך האדם למסור להשי"ת‬ ‫שר ָאהַ ְב ּ ָת ֶאת יִ ְצחָ ק ְול ְֶך לְ ָך ֶאל ֶא ֶרץ הַ ּמ ִֹר ָ ּיה ְוהַ ֲעלֵה ּו ׁ ָ‬ ‫שם לְ עֹלָה ַעל ַאחַ ד‬ ‫וַ ּיֹאמֶ ר ַקח נָ א ֶאת ִּבנְ ָך ֶאת יְ ִח ְיד ָך אֲ ׁ ֶ‬ ‫שר אֹמַ ר ֵ ָ‬ ‫אלֶיך‪) :‬כב‪ ,‬ב(‬ ‫הֶ הָ ִרים אֲ ׁ ֶ‬ ‫חשוב כמת )נדרים סד‪ .(:‬וכנגד ובכל מאודך‪ ,‬אמר אשר אהבת‪,‬‬ ‫את בנך וגו'‪ .‬כאן רמז לשלש אהבות שחייבה תורה לכל‬ ‫פירוש אותו אהבת יותר מכל קנייניך‪ ,‬וכל קנייניו כנגדו אין‪ .‬ואף‬ ‫איש ישראל לאהוב הבורא ברוך הוא‪' ,‬בכל לב ובכל נפש ובכל‬ ‫על פי כן העלהו לי וגו'‪ .‬ונתכוון ה' לפרט כל זה להודיעו‬ ‫מאוד' )דברים ו ה(‪ .‬בכל לב‪ ,‬אין לך דבר שחביב בלב אדם כאהבת‬ ‫שהגם שישנו אצלו בכל ההדרגות‪ ,‬אף על פי כן חפץ ה'‬ ‫הבנים‪ ,‬והוא אומרו את בנך‪ .‬וכנגד בכל נפשך‪ ,‬אמר את‬ ‫שיקריבהו לו לעולה‪:‬‬ ‫יחידך‪ ,‬וכיון שאין לו אלא הוא‪ ,‬הוא הנפש‪ ,‬כי מי שאין לו בנים‬ ‫יו"ל ע"י‪ :‬מערכת "שיעור אור החיים הק'"‪ .‬לתגובות והערות בטל‪ .052-7137506 :‬או בדוא"ל ‪.7617506@gmail.com :‬‬ ‫ד‬