רגע להתבונן · Rega Lehisboinen — וירא (2026-10-26)

פרשת וירא תשפ"ז
גליון מס' 173
"עומקים" -פרק י"ד | כך הלב שלנו מסוגל להכיל? להאזנה בקו התוכן שלנו | 08-6679134 :לצפייה פנה למייל הרשום מטה
הסבל ככלי נשק סמוי
מדוע שנפש האדם תעשה דבר כזה לעצמה? זה היה יום שרבי במיוחד .היתה לחות מעיקה באוויר,
התשובה טמונה בצורך הנואש ב"הכרה". כפי שי ַמָּה של אשדוד אוהב להעניק לנו.
תגובות על גליון לך לך 'העונג לכעוס' הוא נכנס אל החדר .נקרא לו שמעון ,לצורך הענין .נשם
----- כאשר אדם מרגיש שנפגע ,הנפש שלו חוששת לעיתים
אני בדיוק בענין של- - - - - קרובות מפני מחיקת העוול .קול פנימי לוחש לו :אם תירגע, בכבדות והתיישב על הכורסה .תיכף מתברר שבטעות ירד
תלמיד ,שכל הזמן מדבר על
כך שהוא לא יודע כלום .גם אביו מדווח כך מהבית. אם תשתה כוס מים קרים ,אם תחייך ותמשיך בשגרת יומך מהאוטובוס בתחנה אחת לפני וצעד ברגל כעשר דקות
כתוצאה מכך ,כולם עסוקים בהעלאת הדימוי שלו .אך -הרי שכולם יחשבו ששום דבר לא קרה .יחשבו שלא כאב בשמש הקופחת .אי אפשר היה שלא להבחין בתוצאות.
ללא הועיל .כעת כשאני קורא את המאמר שלך אני לך ,שלא נעשה לך עוול ,שהכל נסלח ונשכח כלא היה. פניו להטו ,ומצחו נטף זיעה.
אומר לעצמי :אולי זה בכלל מנגנון הגנה של הילד הדבר הראשון והטבעי מצידי היה להושיט יד לעבר
במצב כזה ,הרווחה האישית נתפסת כבגידה בפגיעה
שהוא אינו רוצה להיפרד ממנו? ואז העבודה איתו
המקורית .הסבל הופך להיות מעין תעודת זהות וראיה השלט של המזגן .התכוונתי להוריד טמפרטורה ולהגביר את
צריכה להתבצע במישור אחר לגמרי...
* משפטית .האדם מעניש את עצמו :נשאר רעב ,יושב בחדר המשב.
אשתף אותך בסיפור מדהים. חם ומעיק ,מסתגר בתוך עצמו .רק כדי שיוכל להחזיק מול להפתעתי ,עצר אותי שמעון בידו" .לא ,לא ,אין צורך" -
כשהייתי בחור בשיעור א' בישיבה קטנה סבלתי עיני הצד השני את גודל הכאב ,מתוך תקווה סמויה שהלה הפטיר בקול לקוני ויבש" .ממש בסדר ככה".
מהמון הצקות מחברים .כל השנים סחבתי את הצלקות
יראה סוף סוף כמה הוא אשם ויתחרט מעומק הלב. הבטתי בו .זה לא היה נראה "בסדר ככה" .הוא המשיך
הללו .והתקשיתי לסלוח להם.
תמיד ידעתי שאיך שהוא בשיעור ב' נחלצתי * להתנשף קלות ,והממחטה לא שבתה ממלאכתה .היה ברור
מהמצב הזה ,והתחלתי לשקם את עצמי בחזרה אנו יכולים כבר לשער בשלב זה ,שלא כדאי לנו שקירור נוסף של החדר יביא לו הקלה מיידית .אך הוא
בחברה .בהמשך גם הגעתי למעמד חברתי גבוה. להסתפק בראיית ההתנהגות של שמעון ,כמו משהו התנגד לכך .ואני נותרתי עם חידה.
לפני כמה שנים חטפתי את הלם החיים .קיבלתי
קונקרטי שאירע איתו היום .הרבה יותר מסתבר שזה דפוס יש רגעים שבהם ההתרחשות החיצונית בחדר משקפת
פנייה ,שיש חבר שפגוע ממני עד מאוד ,והוצע לי
התנהגותי שהוא נוהג בו ,במגוון מקומות בחיים. דרמה פנימית עוצמתית עמוקה בהרבה.
לפנות אליו לבקש ממנו מחילה .הייתי ממש בהלם .לא
ידעתי במה המדובר. כאשר אנחנו מקשיבים קצת יותר ,אפשר לזהות כאן כשהתחלנו לשוחח ,הדברים לא איחרו לצוף אל פני
לקח לי זמן להבין ,שמתוך המקום המפוחד שלי, חוסר אונים .וזה לא משהו שקרה לאחרונה ,אלא תחושה השטח .שמעון שיתף ברוגז עמוק ,בסערת נפש שהתחוללה
הפכתי בעצמי לבחור טשעפעניאק [=פוגעני] .דווקא שהוא סוחב איתו מגיל מוקדם. בקרבו עוד משעות הבוקר ,מול ה'בוס' .הוא 'זכה' היום
זה פתח לי זווית מחודשת ,להסתכל במבט חומל על כל להערה נוקבת על התפקוד שלו .וזו הצטרפה להרגשה
כי כל פעם כאשר אדם מנסה להגן על עצמו בדרכים
אלו שפגעו בי .הבנתי מאיזה מקום זה מגיע.
* מעוותות ,אנו יודעים בבירור ,שהדרך הפשוטה והרגילה להגן המתמשכת ,שלא מבינים אותו /שלא מתחשבים בו /
בהמשך לדברי הרבי מפיסענצא על העונש על עצמו לא קיימת. שהוא נושא לבדו בעומס בלי שיכירו בערך מעשיו .היום
להרגיש רע .שמעתי מאדם חכם ,על הפסוק בתהילים בעקבות ההערה ,הוא נפגע עד עמקי נשמתו.
אם שמעון היה מרגיש מספיק עוצמתי כדי להגן על
(פרק קז) "נפשם ברעה תתמוגג" ,שהנפש של בן אדם איפה שהוא לקראת סיום הפגישה ,כאשר היה נראה
עצמו מול ה'בוס' ,לא היה לו שום צורך לגייס את ההגנה
בטבעה מתמוגגת מהרעה ונוח לה להישאר באזור
הזאת דרך הסבל שלו. בשל לכך ,שאלתי אותו בעדינות" :תגיד ,שמעון ,האם זה
הנוחות של כעס /תסכול /מסכנות וכו'.
אפשר לשער שחוסר האונים הזה אינו מוגבל רק מול קשור איך שהוא לסירוב שלך להגביר את המזגן?"...
תגובות ניתן לשלוח למייל הרשום מטה
ה'בוס' .כי בדרך כלל ,דפוס כזה פוגש את האדם גם בביתו, מיד ראיתי קליעה בול .שמעון השתתק .המבט שלו קפא
מול משפחתו ,בחברה ובקהילה .ואנחנו נרצה לחקור הוא באוויר .אלו רגעים שבהם אני לוחש תפילה" .הלוואי ,יאירו
את ההיסטוריה של חוסר האונים שלו .מתי הרגיש את זה העיניים" .ואכן משהו במגננה נסדק ,והאמת הפשוטה
בילדות המוקדמת. והמפתיעה נחשפה בחדר.
כבר אז החלו לצמוח הניצנים הראשונים של בתוך תוכו ,שמעון הרגיש שאם עכשיו הוא יישב בנחת,
האלטרנטיבה .לגייס את האמפתיה בדרכים לא שגרתיות. ייהנה מרוח קרירה ומנעימות -משהו מהתוקף של הכעס
שאלה :בתקופה האחרונה אני מתקשה להירדם
בלילות ,ומתעורר שוב באמצע הלילה ללא יכולת ואת זה צריך להדגיש ברור ,הניסיון של שמעון להגן על עצמו שלו יאבד .הוא רצה להישאר מיוזע ,מעונה וסובל ,כדי
לחזור לישון .לכאורה אין שום הסבר פיזי לכך .האם בדרך הזאת ,עולה בתוהו .כאן בדיוק טמונה הטרגדיה לשמור על האשמה חיה ובוערת .הסבל הפיזי שלו באותם
ייתכן שמדובר במקור רגשי? הגדולה של הדפוס הזה. רגעים היה מעין "הוכחה ניצחת" לחוסר ההוגנות שנעשתה
תשובה :בהחלט ייתכן .כי לא מספיק שהגוף נשכב עמו .כמו אמירה פנימית :תראו כמה אני אומלל ,תראו כמה
במיטה ,גם הנפש מבקשת מנוחה ,ולעתים היא לא באופן פרדוקסלי ,המנגנון הזה כמעט לעולם אינו
משיג את מטרתו .ברוב ככל המקרים ,הצד השני אינו מגיב קשה לי ,וכמה אני סובל בגלל ה'בוס' .הוא לא רצה הקלה,
במצב הזה ,אלא הפוך .היא סוערת.
כאשר האדם חווה עומס פנימי ,מתח ,דאגה או הצפה במבט מלא חמלה והבנה עמוקה של "כמה פגעתי בך". משום שההקלה איימה לקחת ממנו את הצדק המר שלו.
רגשית שאינה מעובדת כראוי במהלך שעות היום - אדרבה ,מראה של אדם שמסתגר בסבלו המופגן יוצר דווקא *
הנפש עשויה להתקשות לנוח בלילה. ריחוק ,תסכול ,מגננה וקוצר רוח .במקום שייפתח פתח במאמר הקודם עסקנו באנשים שמתקשים להיפרד
קיימת הנחה כזאת בקרב אנשים ,להתעלם מהעומס או
לשיחה אמיתית ולריפוי ,נוצרת חומה עבה של שתיקות מהכעס והמרירות משום שהם מעניקים להם תחושת כוח
המתח וללכת לישון ,מתוך תקווה להסיח דעת ולשכוח.
הנפש היא כזאת ,שהיא יודעת לזכור הרבה מאוד ולא מעיקות ומרירות הדדית. והגנה .אך המקרה של שמעון חושף מנגנון נפשי עדין וכואב
לשכוח. אז כיצד באמת נוצר המנגנון הזה? כיצד זה קשור עוד יותר :ההיאחזות בסבל ככלי תביעה מוסרי.
ממליץ לך להקדיש זמן שקט לפני שעת השינה להיסטוריה? וגם איך יוצאים מהמלכודת הזו? כולנו מכירים את הדחף הבסיסי של האדם לברוח
לשיתוף אדם קרוב ברגשות שלך .ולפעמים אפילו מכאב .זוהי נטייה טבעית שטבועה בנפש .ובכל זאת ,ישנם
בעז"ה נעסוק בזה גם בשבוע הבא ,וזה יקדם אותנו
לשתף את הדף באמצעות כתיבה.
לצעדים מעשיים שלנו ההורים כלפי הילדים שלנו ,וגם מצבים שבהם אנו עדים לתופעה הפוכה לחלוטין :אדם
חשוב רק להדגיש שוב .תמיד מומלץ אכן לשלול
גורמים פיזיים אחרים בביקור אצל הרופא. כאנשים כלפי כל שאר היקרים לנו. שבוחר -במודע או שלא -להישאר במצוקה ,להגדיל את אי-
שאלות ניתן לשלוח למייל ptachlo1@gmail.com הנוחות שלו ,ואפילו להעצים את הפגיעה העצמית.
-
המאמרים מופיעים לצפייה ולהאזנה באתר "קול הלשון"
או בפנייה למייל המצורף
