הכתוב לחיים · Hakusiv Lechaim — וירא (2026-10-26)

גיליון | 260שנה ו' בסייעתא
פרשת וירא תשפ"ז דשמיא
הכתוב לחיים
שניים
• מאמרו השבועי של הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א •
אוחזין
בטלית
• את שני המאורות הגדולים •
מבט של תורה לאורם של מאורי האומה בדור האחרון
גיליון | 260שנה ו' בסייעתא
פרשת וירא תשפ"ז דשמיא
הכתוב לחיים
• מאמרו השבועי של הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א •
את שני המאורות הגדולים
מבט של תורה לאורם של מאורי האומה בדור האחרון
הגדולה שנמסר להם מהזקנים ומן הנביאים הכתובה על נייר מחוק אבל לגודל יקרת חסד עשה נותן התורה בדור עני כשלנו
עד שמגיעים אלינו כל אותן הדברים שנאמרו החכמה ורוב ערכה ,גם דיו החכמה על נייר ובמיוחד לאחר חרון אפו על עמו והיה פליטה
למשה בסיני( .שם כה) מחוק אין ערך אליה ואין מספר לעוצם שויה. בהר ציון ,וארץ צבי החלה לגדל שעשועיה
(שם כו) בישיבות שהועמדו בגבוליה והוציאו פרי
עיקר בנין עם ישראל הוא הקמת הישיבות הילולים ומהם נפצו בכל הארץ וכנסת ישראל
הקטנות עם הגדולות והם מבצרי עדת ישורון. וסיים בדברי חיזוק :חזק נא בן אדם ,חזק צופיה ושואלת :מי גדל את כל אלה.
הקמת ישיבה הוא תמיד במסירות נפש על ידי ולבוש אומץ ,חגור מרץ והוי שקוד ללמוד
אלו שיש להם שאר רוח למסור נפשם על זה. הלכה( .שם כז) ובטובו הגדול תמיד העמיד רועים נאמנים
אני מזדרז תמיד לעזרו ולסעדו( .אגרת פח -קובץ שהיו בעצמם משיירי כנסת הגדולה וקמו ועלו
אל הארץ אשר עיני ה’ אלוקינו בה והתוו את
אגרות א’)
נחתם ונתנה תקף חותמם בבחינת “אנא עבידנא שלא תשכח
כל ישיבה שעולה בידים חרוצות ליסדה היא
בית מבצר וחומת אש לתורה ולמצוה בארץ,
המחנכים והמשגיחים תורה מישראל” ,אך כר’ חנינא ורבי חייא
בשעתו (ב”מ פה ):דהוו מינצי בהדדי.
אבל אין שעור וקצב לעמל הבונים( .אגרת סז-א’, בדור אפל כשלנו:
קובץ אגרות ב’)
כל מי שאחראי בחנוך רב חנינא השתבח שמכח פלפולו יחזיר את
התורה שתשתכח ,ואילו רב חייא הגדיל
ערך ישיבה קטנה בארצנו יש להוקיר מפז אחריותו כהיום גדולה מעשיו והרביץ תורה לעדרים ועליו אמר רבי
ומפנינים .ומה שמחה היא לראות בנים
מגודלים לתורה ונכנסים לישיבות גדולות. בכפל כפלים .כי הברק כמה גדולים מעשי חייא .כך נגה אורן של שני
והמגַ דלִ ים של תורת ישראל בארץ
גדלים ְהמ ָ
ִ
(אגרת סז ה’ -שם) של הרחוב שהוא המתחדשת ומתנערת מעפרה ,הן בהנהגתם
מטעם הכמוס עמדי אין דרכי להשתתף
) וכמו כן אין דרכו לדרוש בכינוסים (
מקולקל מאד מושך השונה והן בדבריהם שבכתב שחקקו בעטם
עלי ספר.
ברבים או למסור כל שעור ודרשה ,אלא והעינים רואות ועוברות
האי”ש בחזונו משרטט את מטרת
האי”ש יקח את האהל ונטעו בגבעת רוקח
בתחילה ,ובביתו החד קומתי בערוב ימיו וכל
על אזהרת התורה ולא הישיבות בקולמוסו הברוך:
מבקשי ה’ והדורש אמיתת תורתו יסור אל תתורו אחרי עיניכם,
מן המורגלות לחשוב לחובה ליסד ישיבות
הקדש פנימה ומשם הוראה והלכה יוצאה
ברוכה ומחוורה כממשה מפי הגבורה.
וצריך לשמור בכל צורה לגדל בנים לתורה .היצירה של תלמידי חכמים
שהיא ולהסביר בכל מוכרת לחובה רבת הערך ,ומוכרת לתל
אחז צדיק דרכו ליטול את משענתו בידו תלפיות ,לדבר העומד ברומו של עולם ,לדבר
ולהעביר בכור המבחן את תלמידי “ישיבת
אפשרות שישנה שאף אם שכל חיי הדור תלויים בו( .אמונה ובטחון פ”ג כו)
השרון” ה”רחוקה” [רמת השרון] או את צורבי לא תפעל בשעתה עתידה
“תפארת ציון” שבראשות הגאון הז’אבינקער מה הוא מהותו של תלמיד חכם ומה
וחתנו הגרמ”י זצ”ל שבבני-ברק.
היא לפעול בעתיד .וגם שמו דורש ממנו ובמה כחו גדול?
כי האישיות היותר חמודה והיותר מעולה על
צריכים לשנן כי בלמוד והנה השכיל הרמ”א (יו”ד סימן רמ”ג ס”ב) להציג
פי התורה היא האישיות הראויה ליקרא בשם התורה ההתחלה קשה את תמונתו המאירה בקרני הודה וז”ל :שיודע
תלמיד חכם ,ואותה הרשה ר’ עקיבא לעצמו
להשוות מוראה למורא המקום ב”ה ,והיא
וכאשר יקבלו טעם לישא וליתן בתורה ,ומבין מדעתו ברוב
מקומות התלמוד ופירושיו ובפסקי הגאונים.
עלולה ליפסל ביוצא או בהיסח הדעת וחובת בלימוד ימשכו אליה
שמירתה מעולה. מבואר שתלמיד חכם היינו חכם גדול בהלכה
היודע את עומק המשא ומתן של הלכה על פי
וכפי הנראה מטעם זה אין דרכו לבא במשא ואכן נאה דורש היה ונאה מקיים ִורבה תורה המקובל בידינו מדור דור ולמד ברוב מקומות
ומתן עם החכמים (אגרתו לאבי עזרי -סוף קרבנות)
בישראל בספריו המלאים מזן אל זן בברורי התלמוד( .שם כג)
בכלל אני מונע עצמי ממשא ומתן בכתב כי רוב ככל סוגיות ומסכתות הש”ס ובאופן שכתב
דברים עמוקים במשא ומתן של ענפים רבים הגרי”ס באחת מאגרותיו ששמוש תלמיד חכם ולפיכך על פי התורה חובת האדם בעולמו
בעיקר אחד קשה להבין אחד את שפת רעהו. האידנא היינו המשא ומתן העיוני העמוק של כל עוד הנשמה בקרבו להשתדל להיות
(אגרת כו -קובץ אגרות א’) הפוסקים המסור בידנו במסורה מאנשי הכנסת הולך וגדל ,ולמרות שהלומד זקן דומה לדיו
ומתשי”א בישיבת פוניבז’ בה כהן יובל שנים. שום תכלית ועומק. אך מעלת כבוד תורתו הרמה שהאמת אהוב
ליה מאוד ,דנתי בזה לפניהם למען הגדיל
ואף בזמנים שנחלש בגופו לא פסק מלהרבות לעומת זאת התורה הקרויה “תורת חיים” על תורה( .שם סוף קורבנות)
בשיעורים כשמשאת נפשו היתה למות באמצע שם שהיא מלמדת את האדם כיצד לחיות ומה
ובתוך כדי אמירת שעור כללי בבחינת אדם כי הערך של חייו ,ומי שמתעסק ורוצה להבין ב.
ימות באהל ,ותורתו ושעוריו כהגדרתו “תורת זאת זוכה שהוא המאושר ביותר בעולם הזה.
חיים” תורה המחייתו והנופחת בו אש[ .עד כי בטביעות עין של תלמיד חכם אמיתי ומובהק
כאשר לא הרגיש את ערנות השומעים היה תמה האם ובתקופתנו מכירים בקלות שהישיבה היא מזהה האי”ש את המצטנע ומצטנף כשאלקי
אין זה בית הקברות] המקום שמלמד ונותן טעם בחיים והוא אביו בעזרו בספריו שנפוצו ביני היכלי ,ולמען
המקיים את עם ישראל( .שם -עמ’ רפח)
הגדיל תורה מוכן הוא לחרוג מהרגלו ולדון
ולו נאה ולו יאה לומר כמה גדולים מעשי לפניו במשא ובמתן בכתב כי בטוח הוא שיבינו
חייא ,אשר השיב לר’ חנינא שהוא עבד שלא והיא שעמדה לו בהכירו ובידעו גודל מעלתו
וענינו של מעשה אחד של כל אדם שאינו הולך איש שפת אחיו כי האמת אהוב לי’ מאד,
תשתכח תורה מישראל בפעולותיו הכבירות והאמת והשלום אהבו.
לאיבוד ויתכן שעל ידו יבנו עולמות (שם-עמוד
להקנות חמשה חומשי תורה וששת סדרי
משנה לעוללים והיונקים ,ולא בעמל שהשקיע רצב) ,שהוא היה המלאך המכה על ראש כל ונקטינן שאין שני נביאים מתנבאים בסגנון
יחד עם ר’ אושעיא בלקוט התוספתא המדויקת אחד שמסוגל להקים ישיבה גדולה או קטנה אחד ,אך כמדומה שבנידוננו מקפידים שני
שכל ברייתא שלא נשנית בבית מדרשם לא הרועים שלא להתנבאות זה בדרכו ובמחשבתו
סמכינן עלה. חסד עשה נותן התורה של זה.
ואף הוא הקדיש במשך שנים יום אחד בשבוע בדור עני כשלנו מהי ישיבה?
לקום ירושלימה ולישב בהנהלת “החנוך
העצמאי” מתוקף ידיעתו באחריות להעמיד
ובמיוחד לאחר חרון אפו מי שמתבונן ויודע במשך כל הדורות קיומו
עוד “חדר” ועוד תלמוד תורה שזהו הקיום של על עמו והיה פליטה של עם ישראל היה בכך שלא פסקה ממנו
כלל ישראל( .שם -עמ’ רצה) וכל מי שיש לו יד ישיבה .וכל מה שיש לנו היום הוא מכח
וחלק בזה אין לשער זכותו.
בהר ציון ,וארץ צבי ההמשך של אלו שישבו בישיבה .ובלעדיהם
והזהיר בלשון של זהורית שח”ו לא לשלוח
החלה לגדל שעשועיה לא היה לנו פתחון פה לבקש את ארצנו ,ומה
שהועיל שלא תשכח תורה היו הישיבות ויושבי
את הילדים להתחנך במקומות אשר חדשים בישיבות שהועמדו בית המדרש ורק על ידם היה לנו פתחון פה
מקרוב באו ,שרק על ידי חינוך לתורה יש
תקוה שהילדים יגדלו כיהודים נאמנים.
בגבוליה והוציאו לתבוע את מה שנתן לנו לפני אלפיים שנה.
ואם אנו רוצים קיום לעמנו אין להסיח דעת
פרי הילולים ומהם נפצו מחובה זו רק להמשיך ולבנות עוד ישיבות.
ונחתם ונתנה תקף המחנכים והמשגיחים בכל הארץ וכנסת ישראל (מחשבת זקנים -עמ’ רפה)
בדור אפל כשלנו:
צופיה ושואלת: לכל ישיבה יש חלק בקיום עם ישראל ואינה
כל מי שאחראי בחנוך אחריותו כהיום גדולה
בכפל כפלים .כי הברק של הרחוב שהוא
מי גדל את כל אלה דומה ישיבה לחבירתה .ויש לדעת שכל מי
שירצה ללמוד יכול להתעלות ולצאת גדול
מקולקל מאד מושך והעינים רואות ועוברות בתורה .רק יש ללמוד ולא לבטל את הזמן,
על אזהרת התורה ולא תתורו אחרי עיניכם, [בלי פנימיה] לקבץ תלמידים ולהשקותם מן ולהתנהג כבן תורה וצריך שיהא ניכר על בן
וצריך לשמור בכל צורה שהיא ולהסביר בכל הבאר ההיא. ישיבה שהוא לומד תורה שהיא “תורת חיים”.
אפשרות שישנה שאף אם לא תפעל בשעתה
עתידה היא לפעול בעתיד .וגם צריכים לשנן וכך זכה וזִ כָ ּה את העולם כולו בהקמת קהילת לכל אחד יש חלק בהקמת הישיבה כשיהא
כי בלמוד התורה ההתחלה קשה וכאשר יקבלו אופקים אשר צמחה וגדלה מסביב לישיבה ממושמע ונכנע לישיבה ,לעמוד תחת סדר
טעם בלימוד ימשכו אליה( .שם -עמ’ רצו) שנטעה יתד במדבר הנגב בפקוחו ובידי ומשטר ולא לצאת מן הגדרים( .שם -עמ’ רפח)
אריכתי שלו [יזכרו לעד הר”ר יוסף גולדנטל והכהן
ברוך שחלק יראיו לדורנו ,וחובתנו לברך המשמש בקדש הג”ר דוד קצבורג ע”ה] ,וכך הפכה בתקופתנו כל מי שהגיע לדרגה מסוימת של
“יוצר המאורות” על המׂשואות לדור עני ושפל אשדוד לעיר תורה בישראל מכח הישיבה הבנה מבין את ההפרש וההבדל בין העוסקים
ודבריהם המלוקטים מפי כתביהם יהיו להם שהיה טורח להגיע ולמסור בה שעורים כלליים בתורה לבין אנשי העולם .כי הירידה בעולם
לזכרון ,ויגורו באהלי הישיבות שהוקמו על ידן עוד בשבתה ב”משטרה” או בינות החולות. נוראה ,ולצעירים אין שום גבולות ואין שום
עולמים וכהדין קונדיטון המרחש וכשכרו של מעצור לרוחם .וכשרצונם אינו מתמלא יכולים
האומרים דבר שמועה מפיו בהאי עלמא. זאת ועוד אחרת כל ימיו אשר חי נתן נפשו להשחית ולהרוג ללא מעצור בדרך כי אין להם
על מסירת שעורים לתלמידים מקשיבים ערך לחיים .ואף אצל המשכילים והחכמים
והיו עיניך רואות את מוריך! בארץ ישראל מאז תש”א בישיבת “בית יוסף” המטרה היא ליהנות מהחיים ולקבל מהם וללא
העלון השבוע נודב לזכות החתן ר' עזרא הררי רפול שליט"א וב"ב -שיזכו שביתם יבנה בקדושה ובשמחה
העלון השבוע נודב לזכות הר"ר אוהד יעקב בן חיה שרה שליט"א וב"ב -שיזכו לשפע ברכה והצלחה
יו"ל ע"י המכון להוצאת כתבי הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א | לקבלת הגיליון בדוא"לmlkr8114@gmail.com :
