gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הכתוב לחיים · Hakusiv Lechaim — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: הכתוב לחיים · Hakusiv Lechaim

שבוע: וירא (2026-10-26)

הכתוב לחיים · Hakusiv Lechaim — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גיליון ‪ | 260‬שנה ו'‬ ‫בסייעתא‬ ‫פרשת וירא תשפ"ז‬ ‫דשמיא‬ ‫הכתוב לחיים‬ ‫שניים‬ ‫• מאמרו השבועי של הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א •‬ ‫אוחזין‬ ‫בטלית‬ ‫• את שני המאורות הגדולים •‬ ‫מבט של תורה לאורם של מאורי האומה בדור האחרון‬ ‫גיליון ‪ | 260‬שנה ו'‬ ‫בסייעתא‬ ‫פרשת וירא תשפ"ז‬ ‫דשמיא‬ ‫הכתוב לחיים‬ ‫• מאמרו השבועי של הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א •‬ ‫את שני המאורות הגדולים‬ ‫מבט של תורה לאורם של מאורי האומה בדור האחרון‬ ‫הגדולה שנמסר להם מהזקנים ומן הנביאים‬ ‫הכתובה על נייר מחוק אבל לגודל יקרת‬ ‫חסד עשה נותן התורה בדור עני כשלנו‬ ‫עד שמגיעים אלינו כל אותן הדברים שנאמרו‬ ‫החכמה ורוב ערכה‪ ,‬גם דיו החכמה על נייר‬ ‫ובמיוחד לאחר חרון אפו על עמו והיה פליטה‬ ‫למשה בסיני‪( .‬שם כה)‬ ‫מחוק אין ערך אליה ואין מספר לעוצם שויה‪.‬‬ ‫בהר ציון‪ ,‬וארץ צבי החלה לגדל שעשועיה‬ ‫(שם כו)‬ ‫בישיבות שהועמדו בגבוליה והוציאו פרי‬ ‫עיקר בנין עם ישראל הוא הקמת הישיבות‬ ‫הילולים ומהם נפצו בכל הארץ וכנסת ישראל‬ ‫הקטנות עם הגדולות והם מבצרי עדת ישורון‪.‬‬ ‫וסיים בדברי חיזוק‪ :‬חזק נא בן אדם‪ ,‬חזק‬ ‫צופיה ושואלת‪ :‬מי גדל את כל אלה‪.‬‬ ‫הקמת ישיבה הוא תמיד במסירות נפש על ידי‬ ‫ולבוש אומץ‪ ,‬חגור מרץ והוי שקוד ללמוד‬ ‫אלו שיש להם שאר רוח למסור נפשם על זה‪.‬‬ ‫הלכה‪( .‬שם כז)‬ ‫ובטובו הגדול תמיד העמיד רועים נאמנים‬ ‫אני מזדרז תמיד לעזרו ולסעדו‪( .‬אגרת פח ‪ -‬קובץ‬ ‫שהיו בעצמם משיירי כנסת הגדולה וקמו ועלו‬ ‫אל הארץ אשר עיני ה’ אלוקינו בה והתוו את‬ ‫אגרות א’)‬ ‫נחתם ונתנה תקף‬ ‫חותמם בבחינת “אנא עבידנא שלא תשכח‬ ‫כל ישיבה שעולה בידים חרוצות ליסדה היא‬ ‫בית מבצר וחומת אש לתורה ולמצוה בארץ‪,‬‬ ‫המחנכים והמשגיחים‬ ‫תורה מישראל”‪ ,‬אך כר’ חנינא ורבי חייא‬ ‫בשעתו (ב”מ פה‪ ):‬דהוו מינצי בהדדי‪.‬‬ ‫אבל אין שעור וקצב לעמל הבונים‪( .‬אגרת סז‪-‬א’‪,‬‬ ‫בדור אפל כשלנו‪:‬‬ ‫קובץ אגרות ב’)‬ ‫כל מי שאחראי בחנוך‬ ‫רב חנינא השתבח שמכח פלפולו יחזיר את‬ ‫התורה שתשתכח‪ ,‬ואילו רב חייא הגדיל‬ ‫ערך ישיבה קטנה בארצנו יש להוקיר מפז‬ ‫אחריותו כהיום גדולה‬ ‫מעשיו והרביץ תורה לעדרים ועליו אמר רבי‬ ‫ומפנינים‪ .‬ומה שמחה היא לראות בנים‬ ‫מגודלים לתורה ונכנסים לישיבות גדולות‪.‬‬ ‫בכפל כפלים‪ .‬כי הברק‬ ‫כמה גדולים מעשי חייא‪ .‬כך נגה אורן של שני‬ ‫והמגַ דלִ ים של תורת ישראל בארץ‬ ‫גדלים ְ‬‫המ ָ‬ ‫ִ‬ ‫(אגרת סז ה’ ‪-‬שם)‬ ‫של הרחוב שהוא‬ ‫המתחדשת ומתנערת מעפרה‪ ,‬הן בהנהגתם‬ ‫מטעם הכמוס עמדי אין דרכי להשתתף‬ ‫) וכמו כן אין דרכו לדרוש‬ ‫בכינוסים (‬ ‫מקולקל מאד מושך‬ ‫השונה והן בדבריהם שבכתב שחקקו בעטם‬ ‫עלי ספר‪.‬‬ ‫ברבים או למסור כל שעור ודרשה‪ ,‬אלא‬ ‫והעינים רואות ועוברות‬ ‫האי”ש בחזונו משרטט את מטרת‬ ‫האי”ש יקח את האהל ונטעו בגבעת רוקח‬ ‫בתחילה‪ ,‬ובביתו החד קומתי בערוב ימיו וכל‬ ‫על אזהרת התורה ולא‬ ‫הישיבות בקולמוסו הברוך‪:‬‬ ‫מבקשי ה’ והדורש אמיתת תורתו יסור אל‬ ‫תתורו אחרי עיניכם‪,‬‬ ‫מן המורגלות לחשוב לחובה ליסד ישיבות‬ ‫הקדש פנימה ומשם הוראה והלכה יוצאה‬ ‫ברוכה ומחוורה כממשה מפי הגבורה‪.‬‬ ‫וצריך לשמור בכל צורה‬ ‫לגדל בנים לתורה‪ .‬היצירה של תלמידי חכמים‬ ‫שהיא ולהסביר בכל‬ ‫מוכרת לחובה רבת הערך‪ ,‬ומוכרת לתל‬ ‫אחז צדיק דרכו ליטול את משענתו בידו‬ ‫תלפיות‪ ,‬לדבר העומד ברומו של עולם‪ ,‬לדבר‬ ‫ולהעביר בכור המבחן את תלמידי “ישיבת‬ ‫אפשרות שישנה שאף אם‬ ‫שכל חיי הדור תלויים בו‪( .‬אמונה ובטחון פ”ג כו)‬ ‫השרון” ה”רחוקה” [רמת השרון] או את צורבי‬ ‫לא תפעל בשעתה עתידה‬ ‫“תפארת ציון” שבראשות הגאון הז’אבינקער‬ ‫מה הוא מהותו של תלמיד חכם ומה‬ ‫וחתנו הגרמ”י זצ”ל שבבני‪-‬ברק‪.‬‬ ‫היא לפעול בעתיד‪ .‬וגם‬ ‫שמו דורש ממנו ובמה כחו גדול?‬ ‫כי האישיות היותר חמודה והיותר מעולה על‬ ‫צריכים לשנן כי בלמוד‬ ‫והנה השכיל הרמ”א (יו”ד סימן רמ”ג ס”ב) להציג‬ ‫פי התורה היא האישיות הראויה ליקרא בשם‬ ‫התורה ההתחלה קשה‬ ‫את תמונתו המאירה בקרני הודה וז”ל‪ :‬שיודע‬ ‫תלמיד חכם‪ ,‬ואותה הרשה ר’ עקיבא לעצמו‬ ‫להשוות מוראה למורא המקום ב”ה‪ ,‬והיא‬ ‫וכאשר יקבלו טעם‬ ‫לישא וליתן בתורה‪ ,‬ומבין מדעתו ברוב‬ ‫מקומות התלמוד ופירושיו ובפסקי הגאונים‪.‬‬ ‫עלולה ליפסל ביוצא או בהיסח הדעת וחובת‬ ‫בלימוד ימשכו אליה‬ ‫שמירתה מעולה‪.‬‬ ‫מבואר שתלמיד חכם היינו חכם גדול בהלכה‬ ‫היודע את עומק המשא ומתן של הלכה על פי‬ ‫וכפי הנראה מטעם זה אין דרכו לבא במשא‬ ‫ואכן נאה דורש היה ונאה מקיים ִורבה תורה‬ ‫המקובל בידינו מדור דור ולמד ברוב מקומות‬ ‫ומתן עם החכמים (אגרתו לאבי עזרי ‪ -‬סוף קרבנות)‬ ‫בישראל בספריו המלאים מזן אל זן בברורי‬ ‫התלמוד‪( .‬שם כג)‬ ‫בכלל אני מונע עצמי ממשא ומתן בכתב כי‬ ‫רוב ככל סוגיות ומסכתות הש”ס ובאופן שכתב‬ ‫דברים עמוקים במשא ומתן של ענפים רבים‬ ‫הגרי”ס באחת מאגרותיו ששמוש תלמיד חכם‬ ‫ולפיכך על פי התורה חובת האדם בעולמו‬ ‫בעיקר אחד קשה להבין אחד את שפת רעהו‪.‬‬ ‫האידנא היינו המשא ומתן העיוני העמוק של‬ ‫כל עוד הנשמה בקרבו להשתדל להיות‬ ‫(אגרת כו ‪ -‬קובץ אגרות א’)‬ ‫הפוסקים המסור בידנו במסורה מאנשי הכנסת‬ ‫הולך וגדל‪ ,‬ולמרות שהלומד זקן דומה לדיו‬ ‫ומתשי”א בישיבת פוניבז’ בה כהן יובל שנים‪.‬‬ ‫שום תכלית ועומק‪.‬‬ ‫אך מעלת כבוד תורתו הרמה שהאמת אהוב‬ ‫ליה מאוד‪ ,‬דנתי בזה לפניהם למען הגדיל‬ ‫ואף בזמנים שנחלש בגופו לא פסק מלהרבות‬ ‫לעומת זאת התורה הקרויה “תורת חיים” על‬ ‫תורה‪( .‬שם סוף קורבנות)‬ ‫בשיעורים כשמשאת נפשו היתה למות באמצע‬ ‫שם שהיא מלמדת את האדם כיצד לחיות ומה‬ ‫ובתוך כדי אמירת שעור כללי בבחינת אדם כי‬ ‫הערך של חייו‪ ,‬ומי שמתעסק ורוצה להבין‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ימות באהל‪ ,‬ותורתו ושעוריו כהגדרתו “תורת‬ ‫זאת זוכה שהוא המאושר ביותר בעולם הזה‪.‬‬ ‫חיים” תורה המחייתו והנופחת בו אש‪[ .‬עד כי‬ ‫בטביעות עין של תלמיד חכם אמיתי ומובהק‬ ‫כאשר לא הרגיש את ערנות השומעים היה תמה האם‬ ‫ובתקופתנו מכירים בקלות שהישיבה היא‬ ‫מזהה האי”ש את המצטנע ומצטנף כשאלקי‬ ‫אין זה בית הקברות]‬ ‫המקום שמלמד ונותן טעם בחיים והוא‬ ‫אביו בעזרו בספריו שנפוצו ביני היכלי‪ ,‬ולמען‬ ‫המקיים את עם ישראל‪( .‬שם‪ -‬עמ’ רפח)‬ ‫הגדיל תורה מוכן הוא לחרוג מהרגלו ולדון‬ ‫ולו נאה ולו יאה לומר כמה גדולים מעשי‬ ‫לפניו במשא ובמתן בכתב כי בטוח הוא שיבינו‬ ‫חייא‪ ,‬אשר השיב לר’ חנינא שהוא עבד שלא‬ ‫והיא שעמדה לו בהכירו ובידעו גודל מעלתו‬ ‫וענינו של מעשה אחד של כל אדם שאינו הולך‬ ‫איש שפת אחיו כי האמת אהוב לי’ מאד‪,‬‬ ‫תשתכח תורה מישראל בפעולותיו הכבירות‬ ‫והאמת והשלום אהבו‪.‬‬ ‫לאיבוד ויתכן שעל ידו יבנו עולמות (שם‪-‬עמוד‬ ‫להקנות חמשה חומשי תורה וששת סדרי‬ ‫משנה לעוללים והיונקים‪ ,‬ולא בעמל שהשקיע‬ ‫רצב)‪ ,‬שהוא היה המלאך המכה על ראש כל‬ ‫ונקטינן שאין שני נביאים מתנבאים בסגנון‬ ‫יחד עם ר’ אושעיא בלקוט התוספתא המדויקת‬ ‫אחד שמסוגל להקים ישיבה גדולה או קטנה‬ ‫אחד‪ ,‬אך כמדומה שבנידוננו מקפידים שני‬ ‫שכל ברייתא שלא נשנית בבית מדרשם לא‬ ‫הרועים שלא להתנבאות זה בדרכו ובמחשבתו‬ ‫סמכינן עלה‪.‬‬ ‫חסד עשה נותן התורה‬ ‫של זה‪.‬‬ ‫ואף הוא הקדיש במשך שנים יום אחד בשבוע‬ ‫בדור עני כשלנו‬ ‫מהי ישיבה?‬ ‫לקום ירושלימה ולישב בהנהלת “החנוך‬ ‫העצמאי” מתוקף ידיעתו באחריות להעמיד‬ ‫ובמיוחד לאחר חרון אפו‬ ‫מי שמתבונן ויודע במשך כל הדורות קיומו‬ ‫עוד “חדר” ועוד תלמוד תורה שזהו הקיום של‬ ‫על עמו והיה פליטה‬ ‫של עם ישראל היה בכך שלא פסקה ממנו‬ ‫כלל ישראל‪( .‬שם‪ -‬עמ’ רצה) וכל מי שיש לו יד‬ ‫ישיבה‪ .‬וכל מה שיש לנו היום הוא מכח‬ ‫וחלק בזה אין לשער זכותו‪.‬‬ ‫בהר ציון‪ ,‬וארץ צבי‬ ‫ההמשך של אלו שישבו בישיבה‪ .‬ובלעדיהם‬ ‫והזהיר בלשון של זהורית שח”ו לא לשלוח‬ ‫החלה לגדל שעשועיה‬ ‫לא היה לנו פתחון פה לבקש את ארצנו‪ ,‬ומה‬ ‫שהועיל שלא תשכח תורה היו הישיבות ויושבי‬ ‫את הילדים להתחנך במקומות אשר חדשים‬ ‫בישיבות שהועמדו‬ ‫בית המדרש ורק על ידם היה לנו פתחון פה‬ ‫מקרוב באו‪ ,‬שרק על ידי חינוך לתורה יש‬ ‫תקוה שהילדים יגדלו כיהודים נאמנים‪.‬‬ ‫בגבוליה והוציאו‬ ‫לתבוע את מה שנתן לנו לפני אלפיים שנה‪.‬‬ ‫ואם אנו רוצים קיום לעמנו אין להסיח דעת‬ ‫פרי הילולים ומהם נפצו‬ ‫מחובה זו רק להמשיך ולבנות עוד ישיבות‪.‬‬ ‫ונחתם ונתנה תקף המחנכים והמשגיחים‬ ‫בכל הארץ וכנסת ישראל‬ ‫(מחשבת זקנים ‪ -‬עמ’ רפה)‬ ‫בדור אפל כשלנו‪:‬‬ ‫צופיה ושואלת‪:‬‬ ‫לכל ישיבה יש חלק בקיום עם ישראל ואינה‬ ‫כל מי שאחראי בחנוך אחריותו כהיום גדולה‬ ‫בכפל כפלים‪ .‬כי הברק של הרחוב שהוא‬ ‫מי גדל את כל אלה‬ ‫דומה ישיבה לחבירתה‪ .‬ויש לדעת שכל מי‬ ‫שירצה ללמוד יכול להתעלות ולצאת גדול‬ ‫מקולקל מאד מושך והעינים רואות ועוברות‬ ‫בתורה‪ .‬רק יש ללמוד ולא לבטל את הזמן‪,‬‬ ‫על אזהרת התורה ולא תתורו אחרי עיניכם‪,‬‬ ‫[בלי פנימיה] לקבץ תלמידים ולהשקותם מן‬ ‫ולהתנהג כבן תורה וצריך שיהא ניכר על בן‬ ‫וצריך לשמור בכל צורה שהיא ולהסביר בכל‬ ‫הבאר ההיא‪.‬‬ ‫ישיבה שהוא לומד תורה שהיא “תורת חיים”‪.‬‬ ‫אפשרות שישנה שאף אם לא תפעל בשעתה‬ ‫עתידה היא לפעול בעתיד‪ .‬וגם צריכים לשנן‬ ‫וכך זכה וזִ כָ ּה את העולם כולו בהקמת קהילת‬ ‫לכל אחד יש חלק בהקמת הישיבה כשיהא‬ ‫כי בלמוד התורה ההתחלה קשה וכאשר יקבלו‬ ‫אופקים אשר צמחה וגדלה מסביב לישיבה‬ ‫ממושמע ונכנע לישיבה‪ ,‬לעמוד תחת סדר‬ ‫טעם בלימוד ימשכו אליה‪( .‬שם‪ -‬עמ’ רצו)‬ ‫שנטעה יתד במדבר הנגב בפקוחו ובידי‬ ‫ומשטר ולא לצאת מן הגדרים‪( .‬שם‪ -‬עמ’ רפח)‬ ‫אריכתי שלו [יזכרו לעד הר”ר יוסף גולדנטל והכהן‬ ‫ברוך שחלק יראיו לדורנו‪ ,‬וחובתנו לברך‬ ‫המשמש בקדש הג”ר דוד קצבורג ע”ה]‪ ,‬וכך הפכה‬ ‫בתקופתנו כל מי שהגיע לדרגה מסוימת של‬ ‫“יוצר המאורות” על המׂשואות לדור עני ושפל‬ ‫אשדוד לעיר תורה בישראל מכח הישיבה‬ ‫הבנה מבין את ההפרש וההבדל בין העוסקים‬ ‫ודבריהם המלוקטים מפי כתביהם יהיו להם‬ ‫שהיה טורח להגיע ולמסור בה שעורים כלליים‬ ‫בתורה לבין אנשי העולם‪ .‬כי הירידה בעולם‬ ‫לזכרון‪ ,‬ויגורו באהלי הישיבות שהוקמו על ידן‬ ‫עוד בשבתה ב”משטרה” או בינות החולות‪.‬‬ ‫נוראה‪ ,‬ולצעירים אין שום גבולות ואין שום‬ ‫עולמים וכהדין קונדיטון המרחש וכשכרו של‬ ‫מעצור לרוחם‪ .‬וכשרצונם אינו מתמלא יכולים‬ ‫האומרים דבר שמועה מפיו בהאי עלמא‪.‬‬ ‫זאת ועוד אחרת כל ימיו אשר חי נתן נפשו‬ ‫להשחית ולהרוג ללא מעצור בדרך כי אין להם‬ ‫על מסירת שעורים לתלמידים מקשיבים‬ ‫ערך לחיים‪ .‬ואף אצל המשכילים והחכמים‬ ‫והיו עיניך רואות את מוריך!‬ ‫בארץ ישראל מאז תש”א בישיבת “בית יוסף”‬ ‫המטרה היא ליהנות מהחיים ולקבל מהם וללא‬ ‫העלון השבוע נודב לזכות החתן ר' עזרא הררי רפול שליט"א וב"ב ‪ -‬שיזכו שביתם יבנה בקדושה ובשמחה‬ ‫העלון השבוע נודב לזכות הר"ר אוהד יעקב בן חיה שרה שליט"א וב"ב ‪ -‬שיזכו לשפע ברכה והצלחה‬ ‫יו"ל ע"י המכון להוצאת כתבי הגאון רבי חיים יוסף אקרמן שליט"א | לקבלת הגיליון בדוא"ל‪mlkr8114@gmail.com :‬‬