gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרשיית השבוע · Parshiyas Hasheviye — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: פרשיית השבוע · Parshiyas Hasheviye

שבוע: וירא (2026-10-26)

פרשיית השבוע · Parshiyas Hasheviye — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫הגיליון מוקדש‬ ‫לעילוי‪-‬נשמתו של מורי‪-‬‬ ‫חמי‪ ,‬אשר אהב את התורה‬ ‫בכל ליבו‪ ,‬נפשו ומאודו‪,‬‬ ‫הרב יוסף ב“ר אברהם ז“ל‪.‬‬ ‫ת‪ .‬נ‪ .‬צ‪ .‬ב‪ .‬ה‪.‬‬ ‫פרשת‬ ‫וירא‬ ‫תשפ“ז‬ ‫גיליון מס‘‬ ‫‪908‬‬ ‫מעונו הפרטי לטובת אירוח אנשים זרים‪,‬‬ ‫והשפל ש“אני“ שלו הוא מורכב מגוף ונפש‪.‬‬ ‫הוא בעצם גילה כי ה‘אני‘ שלו מתרחב‬ ‫ולמעלה מזה מי שמכניס לה“אני“ שלו גם‬ ‫לטובת כלל ישראל‪ .‬למעשה‪ ,‬ביתו שלו‬ ‫הופך לבית של כולם‪ ,‬בבחינת ‘ויהיו עניים‬ ‫בני‪-‬ביתו ומשפחתו‪ .‬והאיש ההולך עפ"י‬ ‫דרכי התורה‪ ,‬ה“אני“ שלו כולל את כל עם‬ ‫משפחתי החדשה‬ ‫בני‪-‬ביתך‘‪ .‬ביתך ‪ -‬ביתם‪ ,‬ומאכליך ‪-‬‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫מאכלם‪ .‬הם הופכים לחלק אינטגראלי‬ ‫הרובד העמוק של מצוות‬ ‫שהרי באמת איש כל איש ישראל הוא רק‬ ‫מהנוף המשפחתי של הבית‪.‬‬ ‫כאבר מגוף האומה הישראלית ועוד יש בזה‬ ‫’הכנסת אורחים‘‬ ‫מידת אברהם היא לא רק אהבת חסד‪.‬‬ ‫מעלות של השלם ראוי להשריש בנפשו‬ ‫היא לא רק אהבת ישראל‪ .‬החידוש במידת‬ ‫להרגיש שכל העולמות כולם הוא האני שלו‪,‬‬ ‫‪ ...‬וְ הּוא יֹשב פ ֶַּֽתח‪ָ -‬האֹהל כְ חֹם‬ ‫אברהם שכלל ישראל הופכים לחלק מה‘אני‘‬ ‫והוא בעצמו רק כאבר קטן בתוך הבריאה‬ ‫ֹלשה ֲאנָ ִּשים‬ ‫ַהיֶֹּֽום‪ :‬וַ יִּ ָשא עינָ יו וַ יַ ְרא וְ ִּהנה ְש ָ‬ ‫שלי שלמעשה מתרחב‪ .‬חוויותיהם‬ ‫כולה‪ ,‬ואז גם רגש אהבת עצמו עוזר לו‬ ‫אתם ִּמפ ַתח ָהאֹהל‬ ‫נִּ ָצבִּ ים ָעלָ יו וַ יַ ְרא וַ יָ ָרץ לִּ ְק ָר ָ‬ ‫(בראשית יח‪ ,‬א‪-‬ב)‬ ‫ורגשותיהם ‪ -‬רגשותיי‪.‬‬ ‫לאהוב את כל עם ישראל‪ ,‬ואת כל הבריאה‬ ‫כולה“ (מרן הגאון רבי שמעון קאפ זצוק“ל ‪-‬‬ ‫מצוות הכנסת אורחים ‪ -‬שפרשתנו היא‬ ‫מצוות הכנסת אורחים ‪ -‬משמעותה‬ ‫הקדמת ספרו ’שערי יושר‘)‬ ‫בית אב שלה ‪ -‬במובן הפשטני מלמדת‬ ‫העמוקה היא לא רק אירוח אורחים אלא‬ ‫שהאדם צריך לדאוג לרווחתו של האחר‬ ‫‘הכנסת‘ האורחים בצל כנפיי‪ .‬הם נכנסים‬ ‫■■■‬ ‫ללא לאות ובכל לב‪ ,‬תוך דאגה שיהיה לו‬ ‫לתוך ביתי במובן העמוק של המילה‪ .‬אין‬ ‫”ביתו של אדם“ ‪ -‬קבע שופט אנגלי ‪-‬‬ ‫שפע גשמי מכל טוב‪ :‬חמאה וחלב‪ ,‬עוגות‪,‬‬ ‫הפירוש שאני ’מקריב‘ את ה‘אני‘ הפרטי‬ ‫”הוא מבצרו“‪ .‬זוהי טריטוריה פרטית‬ ‫בשר ומה לא‪.‬‬ ‫שלי למען טובתם ורווחתם; אלא שמעתה‬ ‫העשויה להיות מוגנת מכל חדירה זרה‪ .‬יש‬ ‫ואילך‪ ,‬הם חלק אינטגראלי ובלתי‪-‬נפרד‬ ‫כאלו שבאופיים גם ’קנאים‘ לפרטיותם‪,‬‬ ‫אבל דומה שיש כאן רובד נוסף‪ ,‬מעמיק‬ ‫מה‘פרטיות‘ שלו‪.‬‬ ‫והזר הקרב ‪ -‬אבוי לו ואבוי לנפשו‪.‬‬ ‫יותר‪ ,‬מעבד לרובד הפשטני של המצווה‪,‬‬ ‫שסגולתה כבירה‪ ,‬ונקדים‪:‬‬ ‫בעצם‪ ,‬הכנסת אורחים‪ ,‬זוהי לא רק‬ ‫אברהם אבינו‪ ,‬במידת ’הכנסת אורחים‘‬ ‫מצווה במובן הפיזי של הכנסת העני ועובר‬ ‫שלו‪ ,‬לא רק הפקיר כעפרא דארעא את‬ ‫■■■‬ ‫האורח ובכלל לביתי שלי ‪ -‬אלא ראי לנשמת‬ ‫והנה אם בהשקפה ראשונה רגשי עצמו‬ ‫המצווה של הכנסת אורחים ‪ -‬שהיא הכנסת‬ ‫השני לתוככי ה‘אני‘ הצר‪ ,‬המצומצם והמוגבל‬ ‫מצוות הכנסת אורחים‬ ‫ורגשי אהבת זולתו‪ ,‬הם כצרות זו לזו‪ ,‬אבל‬ ‫עלינו להשתדל להעמיק בזה למצוא הסגולה‬ ‫שלי‪ .‬מעתה‪ ,‬הוא ‪ -‬עם כל עולמו ‪ -‬נכנס‬ ‫לתוככי ה‘אני‘ שלי‪ .‬אני דואג לו בדיוק כמו‬ ‫מווה ראי לנשמת העניין ‪-‬‬ ‫המאחדת אותם‪ ,‬אחרי כי שניהם דורש ד'‬ ‫מאתנו‪.‬‬ ‫שאני דואג לעצמי‪” .‬כמוך“‪ .‬ביטוי מובהק‪,‬‬ ‫הרחבת ה“אני“ הצר‬ ‫וסגולה זו היא שיתברר ויתאמת אצל‬ ‫כדברי ה‘שערי יושר‘ לכך ש“כל איש ישראל‬ ‫הוא אבר מגוף האומה הישראלית כולה“‪.‬‬ ‫והמצומצם שלי‬ ‫האדם איכותו של ה“אני" שלו‪ ,‬כי בזה יומדד‬ ‫מעלת כל האדם לפי מדרגתו‪ :‬האיש הגס‬ ‫תשפ“ז >> יו“ל ע“י מכון ’בלבבי‘ ‪ -‬צפת >> פלא‘‪ 8686115050 :‬דוא“ל‪abyisrael@gmail.com :‬‬ ‫גיליון ’פרשית השבוע‘ ‪ -‬להגות והסברה יהודית פרשת וירא‬ ‫מעודד אותנו תמיד להביט בפניו‬ ‫השוחקות‪ .‬אולם‪ ,‬איזה שחוק עשוי‬ ‫להתגלות בלקות הנסיך בשגעון?‬ ‫השחוק‪ ,‬החיובי‪ ,‬טמון בכך‬ ‫שהנפילה‪ ...‬היא הצעד הראשון‬ ‫לקראת הקימה‪ .‬זהו אחד העקרונות‬ ‫החשובים ביותר של חיי הרוח‪ .‬לפני‬ ‫שהאדם יכול להתקדם רוחנית‪ ,‬הוא‬ ‫חייב קודם לכן לחוות על בשרו‬ ‫נפילה‪ .‬למה הדבר דומה? לקופץ‬ ‫לגבהים הנסוג קודם‪-‬כל צעדים‬ ‫א‪ .‬י‪ .‬פ‪.‬‬ ‫אחדים כדי שיוכל להשלים את‬ ‫ריצתו לפני הקפיצה‪ .‬כאשר משהו‬ ‫בין שבירת עצם‬ ‫התרנגול שבנו‬ ‫מתקלקל והוא "נופל"‪ ,‬הנפילה‬ ‫מחייבת אותו לא להיות שאנן ‪-‬‬ ‫בגמרא במסכת זבחים (צז‪ ,‬ב) למדנו‪” :‬אמר רבא‪:‬‬ ‫מבט פנימי על בן‪-‬המלך שנפל‬ ‫להתעורר ולהשקיע מאמץ‪-‬יתר‪.‬‬ ‫אין עשה דוחה את לא תעשה שבמקדש‪ .‬דתניא‬ ‫אם נבין זאת‪ ,‬נוכל ליהנות מהיתרון‬ ‫[נאמר לגבי קרבן פסח] "ועצם לא תשברו בו"‪ .‬רבי‬ ‫לשיגעון וירד מתחת לשולחן‬ ‫שבכשלונותינו בחיים‪.‬‬ ‫שמעון בן מנסיא אומר‪ :‬אחד עצם שיש בו מוח‪ ,‬ואחד‬ ‫עצם שאין בו מוח [בשניהם אסורה שבירת עצם‬ ‫כתרנגול‬ ‫■■■‬ ‫בפסח] ניתי עשה [של אכילת בשר הפסח שכתוב‬ ‫סיפור בן‪-‬המלך‪-‬התרנגול מהווה‬ ‫"ואכלו את הבשר בלילה הזה"]‪ ,‬ולידחי את לא תעשה‬ ‫רבי אברהם יהושע גרינבאום זצ“ל‬ ‫אתגר לכל אחד‪ .‬כיצד נפלנו אנו?‬ ‫[של שבירה]? אלא‪ ,‬שמע מינה‪ ,‬אין עשה דוחה לא‬ ‫איפה אנחנו בחיינו‪-‬שלנו? האם‬ ‫תעשה שבמקדש“‪.‬‬ ‫ספר ’מתחת לשולחן‘‬ ‫יכולנו להיות במצב טוב יותר? מהן‬ ‫האשליות והדיבוקים המרסנים‬ ‫וב ‘ תוספות ‘ הקשו‪ ,‬איך שייך כלל זה של ’ עשה‬ ‫בן‪-‬המלך‪-‬התרנגול הוא הארכיטיפוס‬ ‫אותנו ומונעים מאתנו להיות מי‬ ‫דוחה לא תעשה‘ בעניין שבירת עצם‪ ,‬הרי אין העשה‬ ‫הקיצוני של האישיות המשועבדת לקליפות‪.‬‬ ‫שהיינו יכולים להיות?‬ ‫בזמן עבירת הלאו ‪‘-‬בעידנא‘ (ראה גמרא ביצה ח‪ ,‬ב)‪,‬‬ ‫תפיסתו את עצמו שגויה לחלוטין‪ ,‬וכמו‪-‬כן‬ ‫שהרי הלאו הוא מיד כששובר ואילו העשה מתקיים‬ ‫השקפתו על משמעותו של העולם‪ ,‬ועל‬ ‫המפתח להפיכתה של הנפילה‬ ‫יעודו בחייו‪ .‬האשליה שהוא נתון בה‬ ‫להתקדמות הוא ביושר ובאמת‪ .‬לא‬ ‫רק אח"כ כשאוכל‪ .‬וב ‘ פסקי תוספות ‘ תירץ על זה‬ ‫שכאשר אין אפשרות לקיים את העשה רק על ידי‬ ‫מוחלטת‪ :‬הוא משוכנע שהוא תרנגול‪-‬הודו‬ ‫משנה מי אתה‪ ,‬אומר ר' נחמן‪ ,‬אתה‬ ‫בעולם של תרנגולות‪-‬הודו‪ .‬עד כמה‬ ‫יכול תמיד להשיג חיים וכוח חדשים‬ ‫עבירת הלאו‪ ,‬בזה עשה דוחה לא תעשה אפילו‬ ‫שהדבר נוגע אליו‪ ,‬זוהי האמת לאמיתה‪.‬‬ ‫באמצעות האמת‪ .‬האמת היא אורו‬ ‫כשהעשה מתקיים אחרי הלאו‪ .‬וביאר מרן הגאון רבי‬ ‫איזו סיבה יכולה להיות לתרנגול‪-‬הודו‬ ‫של ה' ‪ -‬ואין בעולם אפלה שאין ה'‬ ‫עקיבא אייגר שהסברא היא שדבר שאי‪-‬אפשר לעשה‬ ‫לשאוף להיות דבר אחר?‬ ‫יכול להאיר אותה‪ .‬אין בעולם‬ ‫להתקיים מבלעדיו הוא כבר תחילת קיום העשה‪ .‬וכיון‬ ‫טומאה שאין ממנה דרכי מילוט‪.‬‬ ‫שאי אפשר לעולם לאכול המוח בלי שבירה‪ ,‬הרי‬ ‫בעוורונו הרגוע כלפי עומק אסונו‪ ,‬מסמל‬ ‫אולם‪ ,‬אין דרכי המילוט נראות בשל‬ ‫בן‪-‬המלך‪-‬התרנגול את מיליוני האנשים‬ ‫השבירה היא כבר תחילת קיום העשה של אכילת‬ ‫המשוכנעים‪ ,‬שאין העולם הזה אלא גיבוב‬ ‫החשכה הכבדה הסובבת אותן‪.‬‬ ‫פסח‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬באמצעות האמת‪ ,‬יאיר להם‬ ‫מקרי של עפר‪ ,‬שאין האדם אלא חיה ‪-‬‬ ‫ה' בעצמו ויסייעם להבחין בפתחי‬ ‫ודומה לכך יש להביא את אשר הבאנו פעם מדברי‬ ‫ושהחיים אינם אלא עניין של להתפרנס‪,‬‬ ‫התקווה הקיימים אפילו במעמקים‪.‬‬ ‫ה‘שאגת אריה‘ שמסביר כי גם לדעת הרמב“ם שהיתר‬ ‫של לעשות את מה שצריך‪ ,‬ושל לבלות‬ ‫בנעימים את הזמן הנותר לפני השקיעה‬ ‫על‪-‬כן‪ ,‬הלקח הראשון של סיפור בן‬ ‫’ כלאים בציצית ‘ נאמר רק בשעת עבודה‪ ,‬הרי שכבר‬ ‫הגדולה אל תוך ים הנשייה‪.‬‬ ‫‪-‬המלך‪-‬התרנגול הוא לקרוא לבעיה‬ ‫בעצם הלבישה שייך ’ עשה דוחה לא תעשה‘‪ ,‬ומשום‬ ‫בשמה‪ :‬טירוף‪ .‬לחיות בבריאתו של‬ ‫שאי ‪ -‬אפשר לעבודה שתיעשה בלי לבישת בגדי‬ ‫ואם אמנם לחיים תכלית עליונה‪ ,‬אפשר‬ ‫המלך‪ ,‬תוך שאיננו מודעים אליו‬ ‫הכהונה וממילא מדובר בחלק הכרחי ממעשה העבודה‬ ‫בהחלט לתמוה מדוע אנשים רבים כל כך‬ ‫ולקרבתו‪ ,‬הוא מטורף‪ .‬האמת היא‬ ‫המותרת בכלאיים‪.‬‬ ‫רחוקים כל כך מהשגתה‪ ,‬בהיותם תרנגולות‬ ‫ש"בנים אתם לה' אלוקיכם“‪.‬‬ ‫‪-‬הודו הטבולים בתרבות החומרנית‬ ‫להשאיר את מלבושינו היקרים‬ ‫ואולי יש ליישב בדרך נוספת גוף התמיהה‪ :‬רבא‬ ‫השלטת? נניח שהם והוריהם‪ ,‬היו חשופים‬ ‫ולרדוף אחרי פירורי העולם‬ ‫לשיטתו (לכאורה) לפי הנראה לקמן (ק‪ ,‬ב)‪ :‬בגמרא‬ ‫למתקפת הקליפות כיון שהפרו את איסורי‬ ‫ועצמותיו פירושו לנטוש את‬ ‫שם נאמר שאם נעשה אונן לאחר שחיטת הפסח‪,‬‬ ‫התורה‪ .‬אולם ‪ -‬האם נהגו כך מרצונם?‬ ‫המתנה היקרה ביותר שניתנה לנו‪:‬‬ ‫שונה הוא הפסח משאר הקדשים שאין לאוכלם‬ ‫האם צודק סבלם? הידעו אי‪-‬פעם על‬ ‫חיי נצח‪ .‬הטרגדיה הקשה היא‬ ‫באנינות לילה‪ ,‬משום שאכילת הפסח מעכבת את‬ ‫התורה וחשיבותה?‬ ‫האמונה שהשתעבדנו לחולשותינו‬ ‫הקרבן‪ ,‬והיות והאכילה מעכבת מוכרחים אנו להתיר‬ ‫למרות פניו הכועסות על המצב‪ ,‬רבי נחמן‬ ‫‪ -‬שלא נוכל לעולם לחולל שינוי‪.‬‬ ‫לו אכילה באנינות לילה דרבנן משום מצות הפסח‪.‬‬ ‫תרנגול‪-‬ההודו אינו יכול להשתנות‪.‬‬ ‫אולם בן‪-‬המלך כן‪ :‬לשוב אל עצמו‪.‬‬ ‫והיינו שאכילת הפסח מעכבת את השחיטה שלפניה‪.‬‬ ‫ונראה שהגדר הוא שיש כאן ’ מצווה נמשכת ‘ ‪-‬‬ ‫בעוורונו הרגוע כלפי‬ ‫וכך גם כל אחד מאתנו‪ .‬לא משנה‬ ‫כמה חזק תרנגול‪-‬ההודו שבתוכנו‪,‬‬ ‫שתחילתה בשחיטת הפסח וסופה באכילה (מעין‬ ‫עומק אסונו‪ ,‬מסמל בן‪-‬‬ ‫מצוות כיסוי הדם שנחשבת ל ‘גמר השחיטה‘ – ראה‬ ‫לא משנה כמה גידלנו אותו‪ ,‬בסופו‪-‬‬ ‫רש"י ביצה ז‪ ,‬ב)‪ .‬וממילא שפיר הוי ’בעידנא‘ כי אם‬ ‫המלך‪-‬התרנגול את מיליוני‬ ‫של‪-‬דבר אינו אלא אוחז‪-‬עינים‪.‬‬ ‫תרנגול‪-‬ההודו מדבר בשם ה"אני"‪,‬‬ ‫המצווה של האכילה הייתה עצמאית ניחא‪ ,‬ששבירת‬ ‫העצם היא רק הכשרה‪ ,‬אבל כיוון שהינה חלק ממצוות‬ ‫האנשים המשוכנעים‪ ,‬שאין‬ ‫אולם ה"אני" האמיתי‪ ,‬המקורי‪ ,‬הוא‬ ‫בן‪-‬המלך שבתוך כל אחד מאתנו‪.‬‬ ‫השחיטה הרי שיש כאן 'בעידנא' עדיין‪ .‬ונפלא הוא‪.‬‬ ‫האדם אלא חיה‪...‬‬ ‫גיליון ’פרשית השבוע‘ ‪ -‬פרשת וירא תשפ“ז‬ ‫”אם כן“‪ ,‬הורה החזו“א‪” ,‬מן הראוי שתלך למסור את השיעור גם אם‬ ‫אדם בודד ישתתף בו!“‪ .‬הוסיף והטעים מרן‪” :‬אינו דומה אדם שלמד‬ ‫היום לאדם שלא למד היום‪ .‬האדם שלמד הוא כבר סוג של אדם‬ ‫אחר!“‪.‬‬ ‫גדול יום הבחירות‬ ‫הגרמי“ל סיים את הסיפור‪ ,‬והלקח היה ברור‪.‬‬ ‫מגיד‪-‬השיעור ביקש‬ ‫צילום‪ -‬לע“מ‬ ‫לשאלת האברך מה יעשה בהיות וזקוק הוא לפרנסה ויום הבחירות‬ ‫למסור את השיעור גם‬ ‫מניב ממון נאה‪ ,‬השיב הגרמי “ ל‪ ” :‬הקב “ ה יכול לשלוח פרנסה‬ ‫ממקום אחר!“‪.‬‬ ‫ביום הבחירות הדל‬ ‫ואכן‪ ,‬באמונת‪ -‬חכמים פשוטה ותמימה‪ ,‬ביטל האברך את עבודתו‬ ‫במשתתפים‪ .‬ומה הייתה‬ ‫בבחירות‪ ,‬והתמיד במסירת השיעור‪.‬‬ ‫התוצאה?‬ ‫***‬ ‫הוא היה רכז ומנהל אחד הסניפים במערכת הבחירות‪ .‬זמן‪-‬מה לאחר‬ ‫באותה תקופה ‪ -‬מספר האיש ‪ -‬עסקתי בהוצאת ספר רב‪-‬איכות‬ ‫מכן החל למסור שיעור בשעות הערב‪.‬‬ ‫לתועלת הציבור‪ .‬נקשתי על פתחי נדיבים שיסייעו לי בהוצאתו‬ ‫לקראת מערכת הבחירות הבאה תהה מה יעשה‪ .‬מחד‪ ,‬השיעור לא‬ ‫לאור‪.‬‬ ‫ייפסק‪ ,‬הוא יוכל להזמין ממלא‪-‬מקום‪ ,‬אולם מאידך הוא חש הפסד‬ ‫אחד הנדיבים ציין כי זמנו בל עימו והוא לא יוכל להיפגש‪ .‬ואז ניצת‬ ‫מעצם אי מסירת השיעור שמוסר בדרך קבע‪.‬‬ ‫בו הרעיון להציע לו את יום הבחירות ‪ -‬יום המושבת ממלאכה‪.‬‬ ‫למותר לציין‪ ,‬שהמינוי הזה הביא לו ממון רב‪ ,‬ולא בנקל היה לא‬ ‫האיש נאות‪ ,‬והפגישה התקיימה‪.‬‬ ‫להפסידו‪ .‬בתחילה חשב לשהות ולא לבקש את המינוי ואם יבקשו‬ ‫בפגישה זו תרם הנדיב את כל הסכום שביקש הלה עבור הוצאת‬ ‫ממנו‪ ,‬הוא ידון בנושא‪ .‬אולם לא איחרו הימים והטלפון מהמפלגה‬ ‫הספר ‪ -‬שעמד על אותו סכום שהיה אמור להרוויח מעבודתו‬ ‫הגיע והמינוי המדובר הוצע לו‪.‬‬ ‫בבחירות‪..‬‬ ‫את השאלה הפנה האיש אל מרן ראש הישיבה הגאון רבי מיכל ‪-‬‬ ‫ס‬ ‫ויהי לפלא‪.‬‬ ‫יהודה ליפקוביץ זצוק“ ל‪ ,‬שהשיבו לאלתר‪” :‬על השבועיים עבודה‬ ‫(מעובד על‪-‬פי הספר‪ ’ :‬דרכי החיים‘ חלק א ‘ עמוד תמ“ ו; הופיע‬ ‫בבחירות ‪ -‬בוודאי אין לבטל את השיעור‪ .‬אלא אף על יום הבחירות‬ ‫בספר ’בוודאי גם שם‘)‬ ‫עצמו‪ ,‬גם אם יגיעו מתי‪-‬מעט להשתתף‪ ,‬אל תבטל את השיעור ויהי‬ ‫‪-‬מה!“‪.‬‬ ‫לתשומת‪-‬ליבכם!‬ ‫***‬ ‫היו‪-‬היה יהודי ‪ -‬הוסיף בי מיכל‪-‬יהודה לספר ‪ -‬שהיה מוסר שיעור‬ ‫לבעלי‪-‬בתים בעיר רמת‪-‬גן השכנה לעיר מגוריו‪.‬‬ ‫מהדורת הדפוס מצומצמת! ניתן‬ ‫יום אחד היה מזג אוויר גשום וסוער‪-‬במיוחד והוא התחבט האם‬ ‫לקבל את הגיליון למייל ללא‬ ‫כדאי לטרוח לנסוע לאמירת השיעור‪.‬‬ ‫נקש הוא על דלתו של גאון ישראל מרן החזון איש זיע“א‪ .‬שאלו‬ ‫תמורה בשליחת דוא“ל לכתובת‪:‬‬ ‫החזו “ א‪ ” :‬כמה משתתפים מידי ‪-‬יום בשיעור? “‪ .‬הלה השיב‪:‬‬ ‫‪abyisrael@gmail.com‬‬ ‫”כעשרה משתתפים“‪ ” .‬וכמה אתה חושב שישתתפו ביום עם מזג‪-‬‬ ‫אוויר שכזה“ ‪ -‬המשיך החזון‪-‬איש לבדוק‪” .‬אחד בוודאי‬ ‫יבוא‪ ,‬שכן הוא מתגורר בקרבת‪-‬מקום“‪.‬‬ ‫”דרכו“ ‪ -‬חינוך עם נשמה ובגובה‪-‬העיניים‪ .‬פלא‘ לרכישה‪( 8686115050 :‬אין להשיג בחנויות)‬ ‫מיד אחי" – בשעה שהוא בא אליי כאח למצוץ את נשמתי –‬ ‫"מיד עשיו" – כשהוא בא אליי בידיו השעירות‪ ,‬המלאות דם‬ ‫שותפים‪ ,‬לא אויבים‬ ‫יהודים‪ .‬וממה שהקדים להתפלל‪ :‬מיד אחי" נראה שהדרך‬ ‫הראשונה מסוכנת יותר לבני יעקב מהדרך השנייה‬ ‫הסוד ההשפעה על השני (בסוגיית הבחירות‪,‬‬ ‫את היסוד הזה שנה שוב רבי זלמן בספרו הנודע 'הדעה והדיבור'‪,‬‬ ‫שם גם הזכיר את ה"וישקהו" של עשיו הארמי (בראשית לג‪ ,‬ד)‪.‬‬ ‫למשל)‪ :‬הזדהות לפני הכל‬ ‫הנשיקה שלא הייתה אלא נשיכה (ראה 'ילקוט שמעוני' על ‪-‬‬ ‫אם אתה מתווכח עם מאן‪-‬דהו וכל אחד מציג בקול רעש גדול את אתר) שכן בידוע לכולם‪ ,‬כפי שטבעו חכמינו‪ ,‬כי 'עשיו שונא‬ ‫התפיסה שלו – אין ספק שלבסוף הוויכוח יסתיים בלא כלום‪ .‬כי ליעקב'‪.‬‬ ‫היצר 'לנצח'‪ ,‬שנובע מהתאווה הטבעית לכבוד‪ ,‬לא ירשה להודות אבל עשיו‪ ,‬איש יודע‪-‬ציד‪ ,‬ידע כיצד 'לקנות' את ליבו של יעקב‪:‬‬ ‫עם תחושה של אחווה שהפגין‪ .‬בחינת 'מיד אחי'‪.‬‬ ‫באמת‪ ,‬גם אם הצד הרלוונטי מודע לה‪.‬‬ ‫*‬ ‫מהי כן הדרך לנהל וויכוח‪ ,‬תורני למשל‪ ,‬כזה שיגיע לחקר‬ ‫האמת?‬ ‫במובן החיובי של ’ מיד אחי‘‪ ,‬צריך לזכור את עניין ההזדהות‪-‬‬ ‫נראה שהתשובה פשוטה‪ :‬תנסה למצוא מה כן נכון במה החלקית ככלל בסיסי בעולם השכנוע‪:‬‬ ‫שהחברותא שלך הציע ותציג זאת בפניו בכנות‪.‬‬ ‫אין ספק שיכול להיות מרמור כזה או אחר שיכול להוביל‬ ‫כשאתה מזדהה עם דבריו‪ ,‬כבר השיח לא נסוב רק סביב ה'בעד' להחלטה כזו או אחרת בסוגיית הבחירות‪ ,‬בניגוד לדעת גדולי‬ ‫ו'נגד' ויש סיבה להגיע להבנה הנכונה בעיני שניכם‪ .‬אתם ישראל‪ .‬אתה יכול לומר לשני בצורה נחרצת‪ ” :‬אתה עובר על‬ ‫שותפים; לא אויבים‪ .‬אתם בעצם מגיעים למסקנה שאתם דברי גדולי ישראל!“‪ .‬זה בהחלט דבר אמת‪ ,‬השאלה האם זה‬ ‫באמת מה שיגרום לו לשנות את החלטתו הוא שימצא כמה‬ ‫מסכימים ובדעה אחת בהרבה חלקים‪ ,‬רק לא בהכל‪.‬‬ ‫אם תנסה רק להוכיח כמה אתה צודק ותחפש להתנצח‪ ,‬כנראה וכמה אמתלאות לא לסוג ממנה‪.‬‬ ‫שבת בצפת‬ ‫לא תגיע לשום תוצאה‪ ,‬כי כאמור‪ ,‬יהיה קשה לך להודות באמת‪ .‬הדרך האפקטיבית יותר להשפיע פלאים היא שיטת ההזדהות‪-‬‬ ‫החלקית‪ .‬מותר להקשיב ולהזדהות עם תחושות המרמור‬ ‫והאכזבה‪ ,‬גם אם אתה לא חושב שהן מדויקות‪ ,‬וההחלטה‬ ‫*‬ ‫תורה‪ .‬יחידת‪-‬‬ ‫ממוזגת‪ ,‬עם‬ ‫על‪-‬ר‪,‬פי דעת‬ ‫נכונה מ“‬ ‫חדרים‪041 ,‬‬ ‫ניתן לקחת דוגמא דווקא מעולם הרוע בבחינת 'מאויבי – תחכמי הנובעתדירת ‪5‬‬ ‫מרגשות אלו ‪-‬‬ ‫מצאעם‬ ‫הואמ“ר‬ ‫כבר‪01-‬‬ ‫מרפסת כ‬ ‫מיטות‪,‬‬ ‫מצוותיך'‪.‬‬ ‫בך חבר‬ ‫בקשב רב‪,‬‬ ‫של‪00‬השני‬ ‫מפוארת‪,‬‬ ‫הורים ל‘כאב‘‬ ‫אם הקשבת‬ ‫חדשים!וקריטי‬ ‫חדריםכן חשוב‬ ‫מבחינהוהגולן‪.‬‬ ‫שכלית למה‬ ‫לכללוהכינרת‬ ‫מרהיב‬ ‫תסביר‬ ‫נוףאם‬ ‫כולנו מכירים את הרעיון שייסד מרן רבי זלמן סורוצקין‪ ,‬זכר ואז אולי‬ ‫לך‪967250-2270 :‘.‬‬ ‫יקשיבפל‬ ‫לפרטים‪,‬‬‫צדיק לברכה – אב"ד סלוצק ונשיא מועצת גדולי התורה (ספר להצביע ‪ -‬הוא אולי‬ ‫'אזנים לתורה' בראשית לב‪ ,‬י"ב)‪:‬‬ ‫אבל אם תסתור את רגשותיו‪ ,‬זה מה שלמעשה עומד בליבת‬ ‫הצילני נא מיד אחי‪ ,‬מיד עשיו‪ .‬תפילה זו אמר יעקב לשעתו ”טענותיו“‪ ,‬רק זרית מלח על הפצעים‪ ,‬והתוצאה המיוחלת לא‬ ‫ולעתיד לבוא‪ .‬כי שני דרכים לבני עשיו להכריח ח"ו את שארית בהכרח תבוא‪.‬‬ ‫יעקב‪ :‬א – ע"י התקרבות יתירה לבני יעקב להמיתם מיתה‬ ‫רוחנית ע"י "נשיקה" והתבוללות‪ .‬ב ‪-‬ע"י רציחה‪ ,‬פרעות ושוד‪ ,‬שימו לב‪.‬‬ ‫להמיתם מיתה גופנית‪ .‬ועל זה התפלל יעקב אבינו‪" :‬הצילני נא‬ ‫הינדיק‬ ‫משפט שבועי לשדרוג התקשורת הבינאישית מתוך הספר‬ ‫החדש ”הינדיק“‬ ‫’‘נקודה למחשבה‪ :‬האם התגובה שלנו לנוכח התלהבות של ידיד על‬ ‫אנקדוטה משפחתית משמחת היא בנוסח 'השוואתי'‪-‬גרידא או‬ ‫שאנחנו גם משתתפים בשמחתו שלו?“‬ ‫חדש! ”הינדיק“ ‪ -‬המדריך המלא לשדרוג התקשורת הבינאישית‪ .‬פלא‘ לרכישה‪( 8686115050 :‬אין להשיג בחנויות)‬