אוצרות בן מלך · Oitzrois Ben Melech — וירא (2026-10-26)

רשימת ספרי "בן מלך"
אוצרות
בסייעתא דשמיא
שיצאו לאור עד עתה:
בן מ>לך
•ימים נוראים •על התורה -י"ב
•חג הסוכות חלקים
•חנוכה •שבת קודש
•פורים •חכמה ומוסר
•שיר השירים •ביטחון
•עניינים בש"ס •הגדה של פסח
•המצוות התמידיות •חג המצות
שבמקדש •ספירת העומר וחג
•שומע כעונה השבועות
•דרכי החינוך •גלות וגאולה פרשת וירא תשפ"ז
ניתן להשיגmechonbenmelech@gmail.com :
גליון מס' 439
מתורתו של מרן רבינו הגדול רבי לייב מינצברג זצוק"ל רבה של קהל עדת ירושלים
בארה"ב ניתן להשיג:
salea@yefenofbooks.com | Warehousa: 8482450220
פרשת וירא
שירות של עבדות ,ולכן לא ראה צורך לטרוח בזה יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת
בעצמו .ואף שהמים שבמדבר באו לשתיה ואם כן העץ (יח ,ד)
אין זו מידה כנגד מידה ,אמנם סוף סוף לא הביא את ברש"י ' -יוקח נא -ע"י שליח ,והקב"ה שילם
המים בעצמו ,לכן הספיקה זכותו לבניו רק באופן לבניו ע"י שליח ,שנאמר (במדבר כ ,יא) וירם משה את
שיבוא על ידי שליח .ואם היה מהדר ומביא בעצמו ידו ויך את הסלע'.
והוא מדברי הגמרא (בבא מציעא פו' ):אמר רב
בגליון: יהודה אמר רב כל מה שעשה אברהם למלאכי השרת
בעצמו ,עשה הקדוש ברוך הוא לבניו בעצמו ,וכל
ביאורי פסוקים מה שעשה אברהם על ידי שליח ,עשה הקדוש ברוך
פרשת וירא הוא לבניו על ידי שליח ,ואל הבקר רץ אברהם -
עמוד 1 ורוח נסע מאת ה' ,ויקח חמאה וחלב -הנני ממטיר
לכם לחם מן השמים ,והוא עומד עליהם תחת העץ
היכל השבת -הנני עומד לפניך שם על הצור ,ואברהם הולך עמם
מתנה טובה יש לי בבית גנזי לשלחם -וה' הולך לפניהם יומם ,יוקח נא מעט מים
עמוד 7 -והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם'.
והטעם שדווקא בעניין המים לא הביא אברהם
חכמה ומוסר
בעצמו אלא על ידי שליח ,נראה דהיינו משום שהמים
יסודות עבודת ה' במעשי האבות לא היו לאכילה ושתיה אלא לרחיצה בעלמא ,שבזה
עמוד 9
אין עניין של כבוד וחביבות להביא בעצמו ,אלא הוא
פרנס השבוע
חשוון תשפ"ז
עץ חיים היא למחזיקים בה
הוצאות הדפסת גיליון זה נודב לזיכוי הרבים
ע"י ידידנו הנכבד ,ראש וראשון לכל דבר שבקדושה
רודף צדקה וחסד ,איש חמודות ורב תבונות ,מגדולי תומכי מכוננו
הרב יהודה כהן שליט"א
חבר הנהלת מוסדות קהל עדת ירושלים
לרגל אירוסי בנו הבה"ח מנחם מנדל עב"ג למזל"ט
זכות הפצת אור תורתו הבהירה של רבינו בעל הבן מלך
תעמוד לו ולמשפחתו להתברך בכל הברכות האמורות למחזיקי התורה
לראות ברכה והצלחה בכל אשר יפנו
להנצחות ותרומות "פרנס השבוע/החודש"
אפשר להתקשר לטלפון מס' 054-8422488
יו"ל ע"י מכון 'כתבי בן מלך'
לתרומות והנצחות נא לפנות ל־054-8422488 לקבלת העלון במייל ,ניתן להצטרף בכתובת
mechonbenmelech@gmail.com
כתובת המכון :אוהב ישראל ,1/9ביתר עילית לתגובות והערות נא לפנות ל־052-7616048
בד"ה
'êìî ïá éáúë' ïåëî
åøð äáë
ì"÷åöæ âøáöðéî áééì éáø ìåãâä ïåàâä åðéáø éøôñ úàöåäì øöåéä úéá
המומים ומזועזעים אנו בפטירתו של התלמיד הגדול שלא מש מתוך האהל
של רבינו הגדול בעל ה"בן מלך" זצוק"ל ,עשרות שנים הפיץ מאור תורתו
לרבים מקשיבים בכל אתר ואתר ,הרביץ תורה והלהיב עדרים לתורה
ולעבודה ,מבחירי תלמידיו של מרן הגר"ש רוזובסקי זצ"ל ,דבוק בלב ונפש
ברבותיו הק' לבית ביאלא' ,האי תנא ירושלמאה' מפארי גידולי ירושלים של
מעלה' ,חסידא ופרישא' ,בוער כלבת אש בעבודת ה' ובמצוותיו חפץ מאד,
מעיין נובע בהמייה בתורה ובחסידות ,שמו זכרו ותורתו של רבינו דובבות
בפיו בכל עת מצוא ,מעתיק השמועה האחד והיחיד שאין דומה לו
éáø ìåãâä ïåàâä
מנחם מנדל פרוש מהוגי וכותבי תורת 'בן מלך'
ì"öæ
ולאחרונה במאמריו בירחון 'למען דעת'!
אוי! מי יפרק הוויות ומי יתרץ שברים ,מי יקצה בגבעות ומי יסתת בהרים,
מי ישדד מעמקיך ומי ילחום מלחמתך!
- ïåéö éìáà øàù êåúá åðîçðé 'äå - íçðî åðì ïéà
íéáåùçä åéçàå åéðáì äæá íéøåâù íéîåçðú
à"èéìù òùåäé 'ø ç"äøä åðìòôî éëîåú éìåãâî åááì úãîç åðáì ãåçéáå
ïåâé éôåèò äøî íéìáàúî
íéëøåòä ïåëîä úìäðä ïåëîä éðáø
בשורה טובה למבקשי ה' הודעה חשובה ומשמחת
ניתן להאזין לשיעורי רבינו זצוק"ל בקו השיעורים
‘קו בן מלך' לתורמי המכון
03-3077354 ניתן לקבל החזר מס
ישנה אפשרות לבחור במאגר הממוחשב ולהאזין לשיעורים
בפרשת השבוע -ובעניינא דיומא על תרומות למכון בגובה של
שמעו ותחי נפשכם עד 35%מערך התרומה
ויהי רצון שנזכה להגדיל תורה ולהאדירה
מכון כתבי בן מלך
ההנהלה לפי סעיף 46
2
מלמד שיודעין בה ומבקרין אחריה' ,והיינו כאמור, גם המים לרחיצה ,אזי היתה עומדת לו הזכות
ששאלת 'איה שרה' לא היתה שאלה כפשוטה שיביא גם את המים הקב"ה בעצמו.
הבאה מתוך חוסר ידיעה ,אלא אמתלא לפתוח
בדיבור אודותיה ובכדי שתבין שמדברים אליה. []
אמנם עדיין צריך לבאר מדוע ניתנו כאן רק ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל
שלש נקודות ,ומפני מה ניתנו דווקא על אותיות (יח ,ט)
א'י'ו' שבאליו. נקוד על אי"ו שבאליו ,וברש"י הביא מדרשו,
ונראה שיש בזה הדגשה מיוחדת בדקדוק ועוד הביא דברי הגמרא בבבא מציעא (פז' ).יודעים
האותיות שעליהן בא הניקוד. היו מלאכי השרת שרה אמנו היכן היתה ,אלא
להודיע שצנועה היתה כדי לחבבה על בעלה ,אמר
כי הנה יש לעיין אימתי נכון לכתוב 'ויאמרו
רבי יוסי בר חנינא ,כדי לשגר לה כוס של ברכה'.
אליו' ,ואימתי הכתיבה הנכונה היא 'ויאמרו לו'.
ונראה ,שכאשר האמירה היא חד-צדדית ופסקנית ודברי רש"י אלו גם הם נתינת טעם למה נקוד
מצד אחד לרעהו ,כגון הוראה וציווי ,או תשובה על אליו .כי הנה אמרו שם בגמרא עוד ' -תני משום
לשאלה וכדומה ,אז הנכון לכתוב 'ויאמרו לו'. רבי יוסי :למה נקוד על איו שבאליו -לימדה תורה
אולם כאשר האמירה מכוונת לשתף את השומע, דרך ארץ שישאל אדם באכסניא שלו' .וברש"י
שהאומר מצפה לתשובתו של השומע ונזקק שם על הגמרא ביאר ' -והיינו נקודת איו ,דלא
לשיתופו בשיחה ,אז הנכון לכתוב 'ויאמרו אליו'. היו צריכין לשאול ,דיודעין היו שהיא באהל ,דכל
נקודה עוקרת התיבה שאינה אלא לדרשה ,ודרוש
והנה כאן אופי השאלה בצורתה החיצונית היה
מינה דרך ארץ'.
שהם נזקקים לשתפו בשיחה ,ולכן כתוב 'ויאמרו
אליו' ,כי כן היה נראה אופי השאלה כאילו שהם מדברי רש"י בגמרא אנו למדים שמה שהוסיף
מצפים לתשובתו ,היכן נמצאת שרה .אולם הניקוד בפירושו על התורה 'יודעים מלאכי השרת היכן
בא לומר שלפי האמת היתה זו שאלה לשם כבוד היתה' ,גם הוא מקושר לענין הנקוד על איו ,שזה
ודרך ארץ בלבד ,וכמו שאמרו חז"ל שיודעים היו הטעם לניקוד.
מלאכי השרת היכן היתה ,ועל כן מצד האמת היה והביאור בזה הוא ,שנקודות אלו שעל האותיות
ראוי לכתוב 'ויאמרו לו' .ולפיכך נקוד על האותיות שישנם בכמה מקומות בתורה ,מלבד דרכי הדרש
א' י' ו' שהם האותיות הנוספות ב'אליו' יתר על 'לו', שבהן ,יש בהם טעם על פי פשוטו ,שבאים להורות
לרמז שלפי האמת הם מיותרות ,ודי היה בכתיבת 'לו'. שאין משמעות התיבה כפי פשוטה ,אלא יש להתבונן
ואף שהאות וי"ו האחרונה נחוצה גם במילת בה ולהבין שיש בה כוונה שונה שאינה כמשמעותה
'לו' בכל זאת נקוד גם עליה ,כי הוי"ו שבמילת 'לו' הפשוטה ,והנקודות הן כפי שנהוג בדרכי הכתיבה
היא רק עבור תנועת החולם ואינה נשמעת בדיבור, לתת רמז לציון על ידי שנותנים סימן על התיבה.
ורק במילת 'אליו' נשמעת הוי"ו .ולכן נותר רק ה'ל' [אלא שיש שזה בא להפחית מתוקף המשמעות,
שב'אליו' בלי נקוד עליו ,כלומר 'לו' ,שהיא הצורה ויש שזה בא להוסיף בתוקף המשמעות].
הנכונה שהיתה צריכה להיאמר לאמיתו של דבר, וכן מצינו בכל התיבות המנוקדות שמצאנו
ורק כלפי חוץ היה נראה כ'אליו'. בתורה ,שנדרשות באבות דרבי נתן (פרק לד ,ד).
ובכולן כוונת הניקוד היא ליתן משמעות אחרת
[]
לתיבה ,וללמד שאין תיבה זו מתפרשת כמשמעותה
ויקומו משם האנשים וישקיפו על פני סדום הפשוטה .כגון 'וישקהו' (להלן לג ,ד) ' -שלא נשק
ואברהם הולך עמם לשלחם (יח ,טז) עשו ליעקב בכל לבו' .וכן אמרו שם באדר"נ על
ממהלך הדברים נראה ,שיש קשר בין היראות פסוק זה 'איה שרה אשתך' ' -נקוד על 'איו' שבאליו,
3
אולי יש חמישים צדיקים בתוך העיר האף תספה ה' אל אברהם לרגל ברית המילה למהפכת סדום,
ולא תשא למקום למען חמישים הצדיקים אשר שהרי בוודאי לא לחינם נזדמן שהמלאכים הגיעו
בקרבה .חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית אל אברהם בדרכם לסדום ,ויש לבאר שייכות
צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע ,חלילה לך הדברים זה לזה.
השופט כל הארץ לא יעשה משפט (יח ,כג-כה) ונראה ,שבעת הזאת שכרת ה' ברית ידידות עם
צריך להבין סדר ומבנה הדברים ,שהחל עם אברהם אבינו ,שהחל בברית המילה עד שבא לידי
טענת 'האף תספה צדיק עם רשע' ,ואחר שאמר היראות ה' אליו ,אזי על ידי זה ישנו בעולם נציג
אולי יש חמישים צדיקים ,שב וטען 'חלילה לך האלוקים ,ונחשב שיש יותר נוכחות של ה' בעולם,
מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע'. ודבר זה גורם שה' שהוא אלוקי הצדקה והמשפט,
ישגיח יותר על העולם להנהיגו בהתאם לצדק
והנה זה פשוט שהמקום נידון בכללות לפי ולמשפט ,כי כאשר המצב בעולם הוא שהשכינה
הרוב ,ואם כן היה אברהם יודע שבוודאי רוב אנשי מתהלכת בו ,אזי אין נסבל שיהיו נמצאים אנשים
העיר רשעים הם ,ועל כן מצד מידת הדין יש לדון רעים וחטאים ,אשר משחיתים ומתעיבים ואומרים
את העיר על פי רובה ,והנה יש סברא מצד המשפט בלבם אין אלוקים ,ומעתה ה' יורד לארץ לבערם
המחייבת להעניש את העיר בכללות. ולכלות אותם מן העולם .וכמו שמצינו בהליכת
ועל זה טען אברהם תחילה שהגם שהעיר ישראל במדבר ,שבעת החטא נאמר ' -ושלחתי
בכללותה נידונה להשחיתה ,בכל זאת אין לספות לפניך מלאך וגו' כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה
הצדיקים עם הרשעים ,ויש להצילם .ואף שמצד עורף אתה פן אכלך בדרך' (שמות לג ,ב).
מידת הדין יש מקום לספות הצדיקים עם הרשעים, ועיין ברבינו בחיי (להלן יט ,כט) שהקשה שבודאי
כיון שהנידון הוא בכללות וכדאיתא בגמרא 'בהדי היו באומות העולם רעים וחטאים כמותם ולא היה
הוצא לקי כרבא' (בבא קמא צב ,).אכן אברהם עורר בהם העונש כל כך ,ועוד שאברהם היה אפשר
את הצד והמידה שאין ראוי לספות צדיק עם רשע, לו להחזירם בתשובה .ותירץ 'אבל מפני שהיתה
וסברא זו אכן נתקבלה לפני ה' ,וכפי שרואים שהציל עיר סדום מארץ ישראל ,על כן היה המשפט הזה
ה' את לוט מתוך ההפיכה על ידי שהוציאוהו. גדול כל כך ,למעלת הארץ הקדושה שאינה סובלת
אמנם גם אחר שנתקבלה הטענה שאין ראוי עוברי עבירה ,והיתה מקיאה אנשי התועבות ההם,
לספות צדיק עם רשע ,עדיין יש מקום לדון את ועל כן הקדימה עתה וקאה הגוי הזה משם'.
העיר על פי רובה ולהשחית את מקום הרשעים, ולפי זה יש לומר כעין הנ"ל שעל ידי נתינת
על ידי שנוציא את הצדיק משם ,והרשעים הארץ לאברהם בברית מילה ,נתקדשה ביותר
ייספו בעוונם. והשרה ה' שכינתו בה ,כמו שנאמר בפרשת ברית
מילה ' -ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את
אלא שעל זה בא אברהם בסברא נוספת,
כל ארץ כנען לאחוזת עולם והייתי להם לאלוקים'
שמאחר שיש לצדיק זכות וצדק שלא להיענש, (לעיל יז ,ח) ,וברש"י ' -לאחוזת עולם -ושם אהיה
אם כן די בזה להחשיב את העיר כולה כעיר שאין לכם לאלוקים' .ומחמת השכינה השוכנת בארץ,
להפסידה ולהשחיתה .שיש צד לומר שבכהאי ממהר ה' להיפרע מעוברי עבירה שבה ,וכדכתיב -
גוונא בעיר שיש בה צדיקים ,אף שהם מיעוט ,ראוי 'ולא תטמא את הארץ אשר אתם יושבים בה ,אשר
גם מצד מידת המשפט שה' 'ישא למקום' עבור אני שוכן בתוכה ,כי אני ה' שוכן בתוך בני ישראל'
הצדיקים אשר בקרבה .וזה מה שחזר וטען אברהם (במדבר לה ,לד).
אבינו שמכיון שאין להמית את הצדיק עם הרשע,
שאז יהיה נדון הצדיק כרשע ,וזה הרי לא יתכן, []
ומעתה אין די בכך שיצילו ויוציאו את הצדיקים ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע.
4
על גב זו גפן תאנה ורמון ופרסק ושקדים ואגוז משם ,אלא זכותם צריכה לעמוד להם להציל את
ותמרים על גביהם' (ילקוט שמעוני פרשת אמור רמז העיר ,שהרי העיר היא גם שלהם.
תרנג) .כלומר שעתיד הקב"ה להחזיר את סדום והיינו מה שטען ' -האף תספה ולא תשא
לקדמותה ,ולהנחילה לישראל. למקום למען חמישים הצדיקים אשר בקרבה'.
ויש להתבונן בדבר ,מאחר שסדום היא חלק כי כאשר יש במקום קבוצה נכבדה של אנשים
בלתי נפרד מארץ ישראל ,ולא עוד אלא שכפי מתוקנים ,יש סברא לחוס על כללות המקום בזכות
המבואר היתה זו סלתה ושמנה של הארץ -מדוע הקבוצה האיכותית.
אם כן הפסידו ישראל דווקא את העידית שבארצם, אמנם לשם כך אין די בצדיק אחד או כמה
ולא זכו שתבוא על תיקונה בעת ירושת הארץ ,אלא יחידים כדי להציל את כל העיר ,כי אדם אחד אין
נותרה מקוללת ושוממה עד קץ הימים. הרושם שלו ניכר בכללות העיר ,ואין העיר משתנה
ונראה שאדרבה היא הנותנת ,שכיון שהיא בהגדרתה על ידי אנשים בודדים ,ודי לו לצדיק
החלק המובחר ביותר על כן עדיין לא זכו בה .כי שיוציאוהו מהעיר ולא יספה עמהם .אולם אם יש
הנה עתידים ישראל לרשת ארצות עשרה עמים, קבוצה נכבדה אז יש מקום לחוס על העיר כולה
כאשר מלבד שבעת העמים שירשו ישראל את שאז משתנה הגדרתה לעיר שיש בה צדיקים ,ועבור
ארצם ,יתוספו עליהם עוד שלש ארצות דהיינו זאת היא ראויה להצילה .ועל כן התחיל לבקש על
הקיני הקניזי והקדמוני ,כהבטחת ה' לאברהם אבינו חמישים ,שמספר כזה הוא בוודאי קבוצה גדולה
בברית בין הבתרים (טו ,יח-כא) -ביום ההוא כרת ונכבדה שראוי להתייחס אליה .ואחר כך הוסיף
ה' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ וביקש גם על מספר יותר קטן ,שגם אותם יש
הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת ,את להחשיב כקבוצה נכבדה ,עד שהגיע לעשרה.
הקיני ואת הקנזי ואת הקדמוני ,ואת החתי ואת ובוודאי שגם כאשר יישא ה' למקום ולא ישחית
הפרזי ואת הרפאים ,ואת האמורי ואת הכנעני ואת את העיר ,לא תהיה מידת הדין לוקה ,והרבה דרכים
הגרגשי ואת היבוסי .ועיין רש"י שם (והוא ממדרש למקום להעניש את הרשעים בפרטיות.
אגדה) – 'עשר אומות יש כאן ולא נתן להם אלא
שבעה גוים ,והשלשה אדום ומואב ועמון ,והם קיני []
קניזי וקדמוני עתידים להיות ירושה לעתיד' .וגם וה' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש
בזה יש להתבונן ,מדוע אכן לא זכו ישראל לרשת מאת ה' מן השמים ,ויהפוך את הערים האל ואת
את כל הארץ המובטחת ,וארצות שלשת העמים כל הככר ואת כל יושבי הערים וצמח האדמה
נותרו שמורות להם רק לעתיד לבוא. (יט ,כד-כה)
ונראה הביאור בזה ,כי הנה שתי מעלות סדום בשלוותה היתה החלק המובחר והשופע
עיקריות נאמרו בשבחה של ארץ ישראל 'ארץ ביותר בארץ ישראל ,וכמו שנאמר בפרשת לך לך
טובה ורחבה' - ,האחת ' -ארץ טובה' ,בהיותה ארץ בעת היפרד לוט מעל פני אברהם ' -וישא לוט את
שמנה ופוריה ,ארץ זבת חלב ודבש ,והשניה ' -ארץ עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כולה משקה ,לפני
רחבה' ,גדולה ומרווחת בשטחה .אמנם ,כל עוד לא שחת ה' את סדום ואת עמורה ,כגן ה' כארץ מצרים'
בא עם ישראל לתכלית שלמותו -עדיין אין אנו (לעיל יג ,י) .ומצינו במדרש ' -כל מי שמקיים מצות
זכאים למעלותיה של הארץ במלואן ,ולכן מחוסרת סוכה בעולם הזה ,הקב"ה נותן לו חלק לעתיד לבוא
היא עדיין את המובחר שבטּובה ומלוא רחבותה. בסוכתה של סדום ,שנאמר (תהילים ס ,ח) 'אלוקים
והטעם שלא נחלו ישראל את ארצות קיני דבר בקדשו אעלוזה אחלקה שכם ועמק סוכות
קניזי קדמוני ,הנה הדבר מפורש בתורה בפרשת אמדד' ,מהו 'עמק סוכות' ,זו סוכתה של סדום
שופטים 'ואם ירחיב ה' אלוקיך את גבולך כאשר שהיתה מסוככת בשבעה אילנות שהן מסוככות זו
5
על כך טעמים ממדרשי אגדה' ,ולמה לא גילה לו נשבע לאבותיך וגו' כי תשמור את כל המצוה הזאת
מתחילה ,שלא לערבבו פתאום ותזוח דעתו עליו לעשותה וגו' (דברים יט ,ח-ט) .ומבואר שיש חלק
ותטרף ,וכדי לחבב עליו את המצוה ,וליתן לו שכר בארץ שנשבע ה' לאבות ,אולם הוא לא יינתן מיד
על כל דיבור ודיבור'. לבאי הארץ אשר יצאו ממצרים ,והוא ארץ קיני
ובדרך הפשט נראה ,שהכתוב מפרט כאן את קניזי וקדמוני .וינחלו אותה ישראל רק כאשר יהיו
הנימוק למצוה זו ,משום מה נבחר יצחק להיות זכאים דהיינו כשיהיו דבקים בתורה ומצוות בדרגה
לקרבן .כלומר יסוד מצות העקידה היה לצוות את רמה .והיינו שכשישראל שומעים לציווי ה' בדרגה
אברהם שימסור ויקריב את החביב עליו החשוב יסודית ,כנגד זה זכאים הם אף לנחול את הארץ
והיקר לו ביותר למען כבוד השי"ת ,והנה כל במידה בסיסית ,אולם לזכות בה בכל מעלותיה
הפרטים הללו הם המה הסיבות שמחמתם הוא ושלימותה שהיא 'טובה ורחבה' ,לזה נצרך זכויות
יתרות ,שגם קיום התורה יהיה בכל השלימות.
החשוב והחביב ביותר בעיני אברהם .דהיינו משום
שהוא 'בנך' שהדבר היקר ביותר בעיני האב הוא וארצות אלו 'קיני קניזי קדמוני' ,הם הביטוי
בנו ,ועוד יש לו מעלה שהוא 'יחידו' שזו תוספת ל'רחבותה' של הארץ ,כדכתיב 'וכי ירחיב את
חיבה ואהבה ,ועוד יתר על כן 'אשר אהבת' ,שהוא גבולך' .והנה כאן מבואר שכמו כן את פיסגת
בנו שאוהב אותו וחביב עליו ביותר .ואחר כך 'טובה' של הארץ ,לא יזכו לה אלא לעתיד לבוא
מפרט את שמו שהמדובר הוא ביצחק. כאשר יבואו ישראל לשלימות מעלתם בקיום
התורה והמצוות.
ויתכן שגם הזכרת השם 'יצחק' ,בא לבטא
תוספת מעלה וסיבה נוספת לחיבתו ,כלומר משום כלומר דושנה וגדולתה של הארץ שמורה
שהוא 'יצחק' עם כל מעלותיו וחשיבות אישיותו אפוא לעתיד לבוא ,כאשר יהיו ישראל זכאים
לארץ מושלמת בתכליתה ,הן במעלתה כ'ארץ
כפי שידוע לאברהם .ואת כל זה הוא מצווה עליו
טובה' -כאשר תחזור סדום להיות כבראשונה ,והן
להקריב לקרבן לה' למען אהבת השי"ת .כלומר
במעלתה כ'ארץ רחבה' -כאשר תושלם ירושת
שכל הפרטים הללו נמנו ,משום שהם הסיבות
שלשת העמים הנותרים ,הקיני הקניזי והקדמוני.
המגדילות את חשיבות הקרבן ומחמתם ציוה ה'
בכך תבוא הארץ הטובה והרחבה אל פסגת יעודה,
להעלותו לעולה ,משום שהוא בנו ,יחידו ,ואהובו,
ונזכה כולנו במהרה לראות בבניינה.
ומשום כל אלו היה רצון ה' שיעלה אותו לעולה.
ונמצא שהפירוט בנך ,יחידך ,אשר אהבת ,לא []
נאמר בכדי לברר מיהו הנבחר .וגם לא בא לשלול קח נא את בנך ,את יחידך ,אשר אהבת ,את יצחק,
את הנימוק הנגדי ,לומר שלמרות כל אלו יעלהו ולך לך אל ארץ המוריה והעלהו שם לעולה (כב,
לעולה .אלא אדרבה ,כל אלו הם הסיבות החיוביות ב)
המגדילות ומרוממות את שגב רוממות הקרבת צריך לבאר מה פשר הפירוט המורחב שנקט
יצחק לקרבן עולה לה'. הכתוב כאן -בנך ,יחידך ,אשר אהבת ,עד הקביעה
ובזה נראה לבאר מה שהפרשה פותחת 'ויהי המדוייקת וציון שמו של יצחק .ועיין ברש"י ' -את
אחר הדברים האלה' ,שצריך ביאור מה שייכות בנך -אמר לו שני בנים יש לי ,אמר לו את יחידך
המסופר קודם למעשה העקידה .ועיין ברש"י -אמר לו זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו ,אמר לו
מה שפירש בזה .אמנם לפי הנ"ל נראה ,שהפסוק אשר אהבת -אמר לו שניהם אני אוהב ,אמר לו את
מתייחס לגירוש ישמעאל ,שמאחר שנסתלק יצחק' .כלומר שהפירוש המפורט היה נחוץ לשם
ישמעאל ונותר רק יצחק לאביו ,וכמו שנאמר לו 'כי בירור הדבר.
ביצחק יקרא לך זרע' .אזי נמצא שמעתה יצחק הוא אכן עדיין טעון ביאור ,שהרי לשם כך היה
'יחידו' .ועל ידי כך נוצרה ההזדמנות לנסיון הגדול יכול לומר לו מיד שיקח את יצחק .וברש"י הביא
6
של איל (של יצחק) ,שופרות ,בשל שמאל תקע בו שיקריב אברהם את בנו יחידו ,ויוכל להביע ולהוציא
הקדוש ברוך הוא על הר סיני ,שנאמר' :ויהי קול לפועל את עוצם אהבתו ונאמנותו להשי"ת.
השופר' (שמות יא ,יט) ,וקרן של ימין ,הוא גדול מן
[]
השמאל ,ועתיד הקדוש ברוך הוא לתקוע בו לעתיד
לבוא בקיבוץ גליות ,שנאמר ( -ישעיה כז ,יג) 'והיה והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו (כב ,יג)
ביום ההוא יתקע בשופר גדול' (פרק לא). הנה אחיזת האיל בסבך היתה על ידי קרניו,
והרמב"ן הקשה על זה ' -ולא הבינותי זה ,כי ולכן על ידי קרן איל נזכר העקידה ,כדאיתא בגמרא
אילו של יצחק הקריבו עולה ,והקרנים והטלפים ' -אמר רבי אבהו למה תוקעין בשופר של איל ,אמר
הכל נשרף בעולות' (שמות שם). הקדוש ברוך הוא תקעו לפני בשופר של איל כדי
שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם ,ומעלה אני
ולפי דברינו יש לבאר שדברי המדרש אינם עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני' (ראש השנה טז.).
כפשוטם ,אלא שגוף האיל כיון שעלה להקטרה כלומר שכשם שהקרן היה סיבה לכך להזמין את
הרי הושלמה כפרתו ,אולם הקרניים אף שנשרפו האיל לאברהם ולהקריבו תחת בנו ,כך בכל הדורות
בפועל בעת ההקטרה ,בכל זאת יש בהם גדר של הקרן הוא הסיבה לזכור את עקידת יצחק.
שיירי הקרבן ,כיון שמצד הרעיון לא עלו למזבח ונראה שעיקר גדר ההקטרה בקרבן הוא משום
מצד עצמם ,ונותרו למתן תורה ולבשורת קיבוץ הבשר ,שנופל בו שם אכילה כביכול ,ועולה אשה
גלויות בגאולה העתידה .והבן. לריח ניחוח לה' .אבל הקרניים אף שנשרפות הרי זה
ועיין ב'אור החיים' הקדוש עה"ת (ויקרא א ,ט), מצד שלימות הקרבן שעולה כליל ,וכעין 'לא פלוג',
שכתב שאף שבכל הקרבת עולה מקטירים גם את ולכן אנו ממשיכים ומשלימים עבודת העקידה ,בזה
הקרניים ,אולם אברהם לא הקריב את הקרניים, שאפילו הקרניים תוקעים בהם לכבוד ה' .כלומר
עיי"ש שכתב הטעם לזה בכמה אופנים. שהבשר כבר בא לפני ה' בהקטרת האיל ,והקרניים
ולפי דברינו יש לומר שכיון שהקטרת הקרניים הם הדבר שנשאר להזכיר בו את העקידה ,על ידי
היא רק משום 'לא פלוג' ,והנה ביארנו במקו"א זה שגם בהם עובדים את ה' ומכבדים את שמו.
שמה שהאבות קיימו את התורה היינו דווקא בתוכן והנה איתא ברש"י על הפסוק 'במשוך היובל,
המצוות ורעיונם ,אבל גדרי המצוות ו'לא פלוג' אין המה יעלו בהר'( .שמות יט ,יג) ' -ושופר של אילו של
להם מקום רק בשעה שיש ציווי ,ובזה יבואר שפיר יצחק היה'.
שלכן אברהם לא הקטיר את הקרניים. ומקורו בפרקי דרבי אליעזר ' -שתי קרניו
היכל השבת
מתנה טובה יש לי בבית גנזי
להודיעו ,שנאמר 'לדעת כי אני ה' מקדישכם' .תניא השבת כמתנה לישראל בפר' כי תשא
נמי הכי ,לדעת כי אני ה' מקדישכם – אמר לו הקדוש "ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתותי
ברוך הוא למשה ,מתנה טובה יש לי בבית גנזי ,ושבת תשמרו כי אות היא ביני וביניכם לדורותיכם לדעת
שמה ,ואני מבקש ליתנה לישראל ,לך והודיעם'. כי אני ה' מקדישכם" (שמות לא ,יג).
חז"ל דרשו מעומק לשון הכתוב ,שציווי מצות ובגמרא (שבת י' - ):אמר רבא בר מחסיא אמר רב
השבת שבפרשה זו נחשב כנתינה ו'מתנה' ,על אף חמא בר גוריא אמר רב ,הנותן מתנה לחבירו צריך
7
ועל כך אנו נותנים ברכה והודאה לה' ,שרצה שלא כתוב כאן לשון נתינה דרשוהו חכמינו דווקא
בנו באופן נשגב כל כך וכפי שאומרים בקידוש – כאן בשבת דפרשה זו ,כי בפרשה זו נתחדשה
'ורצה בנו ,ושבת קדשו באהבה וברצון הנחילנו'. שהשבת ניתנה לישראל למנוחה .ו'מנוחה' היא
ובברכת מגן אבות – 'המניח לעמו ביום שבת קדשו, עצם מציאות השבת ,שכשם שהוא נח ונפש ביום
כי בם רצה להניח להם' .ובתפילת שחרית – 'ולא השביעי ,כך יהיו ישראל נחים ביום זה.
נתתו ה' אלוקינו לגויי הארצות ...כי לישראל עמך כי באמת הוא ענין פלא ,הכי משום שהקב"ה
נתתו באהבה לזרע יעקב אשר בם בחרת'. נח ביום השביעי ,משום כך יש לישראל לנוח בו גם
וברש"י על הפסוק "אך את שבתותי תשמורו, הם .ואמנם לכבד את היום בסממני ברכה ולקדשו,
כי אות היא ביני וביניכם לדורותיכם ,לדעת כי אני יש משמעות גם למי שלא היה שותף במאורע,
ה' מקדישכם" – כתב' :כי אות היא ביני וביניכם - שבכל זאת מכבד את היום משום שהוא חשוב ויקר
אות גדולה היא בינינו שבחרתי בכם ,בהנחילי לכם להקב"ה ,וכמו כן שייך שהקב"ה נותן בו את ברכת
את יום מנוחתי למנוחה'. היום לעמו .אבל המנוחה שבשבת ,כיוון שהקב"ה
המתבאר מתוך הדברים ,שמתוך נתינת השבת הוא זה אשר נח וינפש הרי זה דבר השייך לעצמו,
באופן זה ,שעצם השבת ניתן לישראל להיות וכביכול יעשה מנוחת שביתה בכל שבת ,אולם
להם ליום 'מנוחה' ,אנו רואים נכוחה את גדולתם היאך שייכת מנוחה זו לישראל ,והרי להם לא היה
ורוממותם של ישראל .שהרי מה שהשבת ניתנה שום מאורע של 'מנוחה' ביום השביעי.
להם למנוחה הוא רק משום שהקב"ה משתף את ואשר מוכרח מזה ,שאכן נתחדש כאן שיש
ישראל בעניינים שלו כביכול ,שנותן להם את יום מתנה שהקב"ה נותן את השבת 'שלו' ומעניקה
מנוחתו ,ומנחיל להם את שבת קדשו. לישראל כמתנה ,ורק על ידי שהשבת ניתנה להם,
הרי הם יכולים לקיים אותה ולעשותה ,כדוגמת
לדעת כי אני ה' מקדישכם השביתה שלו יתברך.
אולם עוד ראו חז"ל בפרשה זו ענין פלאי ולכן בפרשה זו ,ראו חכמים דבר נשגב זה
ונשגב המתגלה בשבת בעצם מהותם ומדרגתם של שהשבת באה בבחינת נתינה ומתנה טובה ,היינו
עם ישראל .כי הנה מציאות זו של 'מתנה' הלא הוא שהקב"ה נותן את עצם השבת לישראל.
ענין נפלא ,שכן איך יתכן לתת לנו דבר שאינו קשור
אלינו להדיא .וכשם שאין שום משמעות וטעם בכך המניח לעמו ביום שבת קדשו
שהאומות יחוגו את 'חג המצות' דרך משל ,משום ולראשונה הוזכר ונתבאר רק בפרשה זו,
שהם הרי לא יצאו ממצרים ועל איזו חירות יש שהשבת היא 'לכם' לישראל .כלומר ,שהשבת
להם לחוג ,ובוודאי לא שייך לומר ש'יתנו' להם את עצמה נתונה במתנה לישראל ,כי ה'מנוחה' היא
החג במתנה ,שהלוא אין לכך שום משמעות .מעתה עצם השבת ,ומצות השביתה שבפרשה זו היא
האיך שייך לצוות על השבת ולתת את השבת שישראל יעשו אותו ליום מנוחה להם.
לישראל שלא אירע עמהם שום דבר בשביתת וזהו הלשון במאמרם הנזכר שאמרו 'מתנה
הקב"ה שהוא ענין שמימי השייך רק לו יתברך. טובה יש לי בבית גנזי'' .בית גנזי' ,היינו שהיא
אלא המבואר כאן ,כי נתינת מנוחה זו לישראל, סגולת מלכים שלו שהיא חביבה עליו ,ואינו ענין
נובעת מן הסוד הנשגב שיש לנו בקשר עם ה', ששייך לכלל העם ואף לא עבדי המלוכה ,ואכן
היינו המעלה הרוממה והדביקות הפנימית שיש בשום מצוה מן התורה לא מצינו לשונות אלו -
לישראל והקב"ה .באופן שהקב"ה רואה את ישראל 'מתנה טובה יש לי'' ,בבית גנזי' -כי אם בשבת
בבחינת קרוביו ובני משפחתו של המלך ,ואף יותר קודש ,באשר השבת הוא ביסודו דבר פרטי של
מזה – שאנו נחשבים כרעיה וכמטרוניתא למלך. המלך ית"ש מבית גנזיו ,אלא שמרוב חביבותו לעם
וכיוון שמשפחת המלך היא חלק מן המלך ,הרי היא ישראל נתנה להם במתנה.
8
– לישראל ,והטעם בזה הוא כמו שביארנו משום גם משתתפת בכל ענייניו העצמיים .ורק מתוך כך
שישראל מאוחדים עם הקב"ה בבחינת בני ביתו, יש מקום ושייכות ליתן לישראל את יום מנוחתו,
ולכן משתף אותם בכל ענייניו ,הנה יש כאן 'אות' שיהיה גם להם ליום מנוחה.
כי הוא יתברך עתיד להיות גם מקדשנו לעולם אמור מעתה ,פרשה זו של נתינת השבת בדרגה
הבא ,בעולמו של הקב"ה ,להיות עמו ולתת לנו של מנוחה ,היא האות הנשגב על גדולת וקדושת
חלק בו .שמאותו הטעם והשייכות שנתן לנו את ישראל .ועל זה אמרה תורה 'כי אות היא ביני
השבת ראויים אנו גם שיתן לנו חלק בעולם הבא, וביניכם לדעת כי אני ה' מקדישכם'.
שינחילנו יום שכולו שבת ומנוחה לחיי עוה"ב. וכך אמרו במדרש ' -ביני ובין בני ישראל וגו',
וגם זה נלמד כאמור דווקא מן הפסוק בפרשה משל למלך יושב ומטרונא יושבת כנגדו ,העובר
ביניהם חייב מיתה' (שמו"ר כה ,יא).
זו 'ביני ובין בני ישראל' ,שמכאן ראו חז"ל לדרוש
שהקשר בין קוב"ה וישראל הוא במדריגת הקשר של עוד אמרו חז"ל ' -ושמרתם את השבת כי
מלך ומטרוניתא .כי רק המטרוניתא משתתפת בכל קודש היא לכם -מגיד שהשבת מוספת קדושה על
ישראל' (מכילתא) .כלומר שכאן נתחדש שקדושת
ענייניו האישיים של המלך ,כדרך מלך ומטרוניתא,
השבת חלה על עצם מציאותם של ישראל ,ובזה
שהם משותפים בכל שמחותיו וסעודותיו.
נתוסף בהם קדושה.
והנה זה פשוט דזה שנתן הקב"ה את השבת עוד דרשו חז"ל סוד נשגב ' -כי אני ה'
לישראל ,אין הכוונה בזה שנעשה אנו לבד את מקדישכם -לעולם הבא ,כגון קדושת שבת בעולם
השבת במקומו .אלא הכוונה שרצה בנו ונתן לנו את הזה .נמצינו למדין ,שהוא מעין קדושת העולם
'שבת קדשו' ,שנעשנו יחד עמו .והוא מה שאמרו – הבא .וכן הוא אומר מזמור שיר ליום השבת לעולם
'מלך שיושב ומטרונה יושבת כנגדו' .שעם ישראל שכולו שבת' (מכילתא) .כלומר שהשבת היא אות
יושבים עם הקב"ה בשבת .וכן משוררים -לכה שממנה אנו יודעים שנזכה לעולם הבא.
דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה .דהיינו שעם והיינו כי העולם הבא הרי הוא עולמו של
ישראל קוראים להקב"ה שישתתף כביכול יחד הקב"ה ,ואין בו חלק לנבראים ,עין לא ראתה
עמהם לצאת לקראת השבת לקבל פניה. זולתו .אולם מתוך שנתן ה' את יומו – יום השבת
חכמה ומוסר
יסודות עבודת ה' במעשי האבות
כוחות הנפש שיש לבסס ולחזק ,ומה הם ההשקפות התכונות היסודיות דרך ארץ קדמה לתורה
היסודיות שעליהם נבנה מבנה היהודי. בכל עת על האדם להתעורר ולהתחזק ,ללכת
והנה ישנם חובות בסיסיות של בן אנוש - מחיל אל חיל ולהתקדם במסילה העולה בית א‑ל.
דעה ושכל ,והנהגת דרך ארץ בדרכו של עולם, והנה בראשונה צריך לחזק את היסודות והשרשים,
המחייבות כל אדם .והם הרקע וההקדמה לכללות כי בזה תלוי כל חוזק הבניין ,שככל שהשרשים
התורה ,כדאיתא 'דרך ארץ קדמה לתורה' (תנא דבי יותר איתנים והיסודות יותר חזקים ,כך כל העבודה
אליהו פרק א) ,כי התורה באה אחר שהאדם יש לו תהיה ביתר תוקף ושלימות ,וכן עם יותר אחיזה
אנושיות ומצפון ,מוסריות וחוש צדק ,מחוייבות בנפש האדם לאורך ימים .ועל כן צריך לדעת מה
ואחריות ,וכן שימצאו בנפשו תכונות של שלטון הם העמודים שעליהם נטועה דרך התורה ,מה הם
9
בגמרא ' -אברהם יצחק ויעקב נקראו ישרים' (ע"ז עצמי ,ריסון ואיפוק ,ויתור והבלגה .וכל אלו
כה .).כשבא האדם לקבוע את דרכו בחיים עליו הדברים נתבעים מכל האנושות ,ומי שמחוסר
לחפש את האמת .האדם הישר המבקש לקבוע אחד מהם אינו זכאי לשם 'אדם'.
לעצמו קו ודרך בהם יצעד לכל אורך חייו ,עליו
להחליט תחילה שלא יתכן שיהיה קצר רואי או מידות טובות של עם ישראל רחמנים
בעל דעה שטחית ,ובשום אופן לא יסכים לחיות ביישנים גומלי חסדים
בידיעה שאינה מושלמת או השקפה שאינה והנה בחר השי"ת בעם ישראל להיות עמו
מדוקדקת ובהירה. ולתת להם את התורה ,משום שיש בהם נוסף על
ואיתא במדרש שאברהם אבינו חקר בכל כוחו הנ"ל תכונות נעלות ,שבהם נשתבחו יותר מכל
עד שהגיע אל האמת' - .אמר רבי יצחק משל האומות .תכונות של עדינות וטהרה ,צניעות
לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת וענווה ,רוך וחמלה ,יושר לב ורדיפה אחר
דולקת ,אמר ,תאמר שהבירה זו בלא מנהיג ,הציץ האמת במסירות ונאמנות .אשר משום כך נפשם
עליו בעל הבירה אמר לו אני הוא בעל הבירה ,כך מותאמת להנהגות הקדושה העליונה של התורה.
לפי שהיה אבינו אברהם אומר ,תאמר שהעולם [כי התורה בת השמים היא דרך קודש נעלית
הזה בלא מנהיג ,הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני הרבה מעבר לחובות האנוש הבסיסיות ,שכן היא
הוא בעל העולם' (בר"ר לט ,א). תובעת דרגות עילאיות של הליכה בדרכי השי"ת
ורוממות קודש].
והנה אנו כבר יודעים את האמת גם כירושה
מאבותינו ,וגם משום שבעל הבירה נתגלה אלינו וכדאיתא -שלשה סימנים יש באומה זו,
ביציאת מצרים ובמעמד הר סיני ' -אתה הראת רחמנים וביישנין וגומלי חסדים (יבמות עט .).ואמרו
לדעת כי ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו' (דברים -כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו ,מתלמידיו
ד ,לה) .אולם עדיין מוטל על כל אחד לדעת את של אברהם אבינו ,עין טובה ,ורוח נמוכה ,ונפש
הדבר מתוך הכרה ברורה ושיהיו הדברים נטועים שפלה (אבות פ"ה מי"ט).
אצלו כיתד שלא תמוט .ולא ישקוט ולא ינוח עד ומעשה אבות סימן לבנים ,על ידי הליכה
שהאמת הגדולה הזאת תהיה מבוררת ובהירה בדרכם של האבות הקדושים ,נעשים כלי מתאים
אצלו ,באופן המתיישב על הלב. לקבלת התורה ,ומשום כך בחר בהם ה' ובזרעם
נוסף על זה על האדם לדעת את הפרטים להיות לו לעם סגולה עד עולם .ומפרשיות אלו
וחלקי העבודה באופן מדוייק .מה ה' שואל מעמנו, של חיי האבות ,יכולים אנו ללמוד כמה הנהגות
מהי הנקודה העיקרית ,ומהו דבר משני ,ומה הוא עיקריות שבהם נשתבחו אבותינו הקדושים.
רק תוספת והידור .ואכן הדברים עמוקים ודקים,
ויש מקום רב לטעות ,וגם נטיות הלב מצדדות חיפוש האמת
את האדם לכיוונים שונים ,אולם כאשר מחפש א .היסוד הראשון שמצינו באברהם אבינו הוא
האדם בכל לב זוכה שהקב"ה מראה לו את האמת חיפוש האמת בלי וויתור ופשרה ,לדרוש ולחקור
ומנחהו בדרך הנכונה ,וכמו שהיה אצל אברהם, לדעת את האמת הגדולה 'מי הוא בעל הבירה',
שמכיון שחיפש את האמת בכל נפשו ,זכה ש'הציץ לקבוע בלבו לחפש ולברר את האמת ולהשקיע
עליו בעל הבירה'. בזה את כל כוחו עד כדי מסירות נפש ' -לא אתן
שנת לעיני לעפעפי תנומה ,עד אמצא מקום לה'
הליכה אחר האמת בכל מחיר משכנות לאביר יעקב' (תהילים קלב ,ה).
ב .ואחרי שהדברים כבר ידועים וברורים אצל השגת האמת אינה רק תולדה של כשרון
האדם ,עליו ללמוד מן האבות את הדביקות באמת, וחכמה יתירה ,אלא פועל יוצא של יושר לבב
גם אם כל העולם נלחמים בו ומלעיגים עליו ,אין נאמנות צרופה ומחוייבות לאמת .וכדאמרו
10
אכן באמת אנו מוצאים שכבר אצל האבות לו להתפעל מאומה .וכמו שמצינו באברהם אבינו
היו כל יסודות היהדות אשר נצטווינו בתורה ,כל 'אחד היה אברהם' (יחזקאל לג ,כד) ,אדם אחד בודד
השרשים של התורה השתקפו בעבודת האבות נגד כל העולם .ואינו מתכחש לאמת גם אם היא
והיו מצויינים בהם. מחייבת אותו להילחם עם כל העולם .וכדאיתא
א .היסוד הראשון הוא מה שנאמר באברהם בחז"ל ' -מהו העברי שכל העולם כולו לעבר אחד,
'הכיר את בוראו' (נדרים לב .).וזה יסוד היסודות והוא היה לעבר אחד והיה אוהב להקדוש ברוך
אשר התורה ציותה לאמרו פעמיים בכל יום הוא ועובדו ,לכך קורא אותו הקב"ה 'עברי' ו'זרע
בבוקר ובערב 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד' אברהם אוהבי' (פסיקתא רבתי פיסקא לג).
(דברים ו ,ד)' .אתם עדי נאום ה'' (ישעיה מג ,י). ועל כן נקראו האבות איתנים ,כדאיתא בגמרא
ועבודת האדם בענין זה ,היא ראשית לבסס 'ירח האיתנים ירח שנולדו בו איתני עולם וכו' איתן
את ידיעת ה' שיהיה מבורר אצלו בתוקף בבהירות לישנא דתקיפי הוא' (ר"ה יא .).ובמיוחד אברהם
ובחוש .ולחיות עם הידיעה הזאת ולהתהלך שנקרא שמו 'איתן' ' -איתן האזרחי זה אברהם'
בהתאם לכך בהנהגת חייו ,בבטחון ובעוז .וגם (בבא בתרא טו .).שהיו איתנים ותקיפים בנאמנותם
שתהיה ידיעה זו תוססת בקרבו עד שיבוא מתוך לה' ית"ש ,ולא התפעלו כלל משום דבר שבעולם.
כך לכל ההרגשים הנובעים מההכרה בהשי"ת, אלו הדברים הם הם היסודות הראשיים שעל
רגשות הכנעה והערצה ,יראה ואהבה ,השתוקקות האדם להתחזק בהם בבואו להיכנס אל הקודש
וצמאון לא-ל חי' .ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך פנימה ,וכמו שאמרו חז"ל ' -כל אחד ואחד
ובכל נפשך ובכל מאודך' (דברים ו ,ה)' .צמאה נפשי מישראל חייב לומר מתי יגיעו מעשי למעשה
לאלוקים לא-ל חי' (תהילים מב ,ג). אבותי אברהם יצחק ויעקב' (תנא דבי אליהו
רבה פרק כה).
לא הרהרו אחר מידותיו של הקב"ה וכתב בעל מסילת ישרים ' -זאת היא התרופה
ב .אחת המידות שהשתבח הכתוב באבות היותר גדולה וחזקה שתוכל להמציא נגד היצר,
הקדושים ,הוא הליכתם אחרי הקב"ה בתמימות, והיא קלה ,ופעולתה גדולה ,ופריה רב ,שיעמוד
גם כשלמראית עין היו הדברים תמוהים ובלתי האדם בכל יום לפחות שעה אחת פנוי משאר כל
מובנים ,הלכו אחר ה' בלי להרהר אחריו' .התהלך המחשבות ,לחשוב רק על הענין הזה שאמרתי.
לפני והיה תמים' (יז ,א) .הליכה אחר ה' בשלימות ויבקש בלבבו ,מה עשו הראשונים אבות העולם
בלי שום סירכא ופקפוק .וכדכתיב 'אתה הוא ה' שכך חשק ה' בהם ,מה עשה משה רבינו עליו
האלוקים אשר בחרת באברם כו' ומצאת את לבבו השלום ,מה עשה דוד משיח ה' ,וכל הגדולים אשר
נאמן לפניך' (נחמיה ט ,ח). היו לפנינו ,ויעלה בשכלו מה טוב לאדם כל ימי
וכדאיתא בחז"ל ' -כמה פעמים נגליתי על חייו לעשות כן גם הוא ,וטוב לו' ('דרך עץ חיים'
אברהם יצחק ויעקב ,ולא הרהרו על מדותי.. הקדמת קל"ח פתחי חכמה).
אמרתי לאברהם 'קום התהלך בארץ לארכה
ולרחבה כי לך אתננה' ,ביקש מקום לקבור את אברהם הכיר את בוראו
שרה ולא מצא ,עד שקנה בארבע מאות שקל כסף, והנה אלו הם התכונות השרשיות שהיו
ולא הרהר על מדותי ,אמרתי ליצחק 'גור בארץ רקע וסיבה לבחירת השי"ת באבותינו הקדושים
הזאת ואהיה עמך ואברכך' ,ביקשו עבדיו מים ובזרעם אחריהם .אולם מצוות התורה הם כבר
לשתות ולא מצאו עד שעשו מריבה ,ולא הרהר דרגה נוספת של הנהגת קודש אלוקית עוד יותר
אחר מדותי .אמרתי ליעקב 'הארץ אשר אתה מרוממת ,והתכונות הללו הם רק הרקע והאפשרות
שוכב עליה לך אתננה' ,ביקש מקום לנטוע אהלו להתרומם מעליהם מעלה מעלה.
11
בן שעשועים לפני ה' ,וכדכתיב 'כי כרם ה' צבא-ות ולא מצא עד שקנה במאה קשיטה ולא הרהר אחר
בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו' (ישעיה ה ,ז), מדותי' (סנהדרין קיא.).
כלומר לעמוד לפניו במדריגות נעלות של טהרת כלומר קבלת מלכותו בהסכמה ובנחת,
הלב ושלימות הנפש ,עד כדי רוממות נשגבה מבלי להתלונן ולהתמרמר ,ובוודאי שלא לנסות
וקדושה עילאית ,בחינת 'שיר השירים' ' -ישראל להתעקש ולהתנגד להנהגת השי"ת עמו .ויש
אשר בך אתפאר' (ישעיה מט ,ג)[ .אשר שלימות שאינו מתעקש ומתנגד אבל הוא נכנע מתוך
מדריגה זו היא לעולם הבא ' -אטייל עמכם בגן חוסר ברירה ,כי 'מה אפשר לעשות' .אבל ההליכה
עדן' (רש"י ויקרא כו ,יב ,מדרש אגדת בראשית פרק כג)]. בדרך ה' שלימדונו האבות היא שלא להרהר כלל
וכמו שמצינו ביעקב אבינו שדמותו חקוקה אחר מידותיו ,שאפילו במחשבתו לא יהא צל של
בכסא הכבוד (ב"ר סח ,יב) ,והקב"ה קראו ליעקב הרהור ,אלא מתוך שמחה ורצון .מצד עצם הדבר
'ק-ל' (ילקו"ש בראשית רמז קלג) ,כלומר שהוא כבר שאם זהו רצון ה' אני מרוצה והדבר מקובל עלי,
מציאות של קדושה. וגם שבוודאי זה הטוב והנכון ביותר .וכדאיתא
וכפי מידת ההעמקה והבהירות ב'הכרת בחז"ל ' -בכל לבבך -שלא יהא לבך חלוק על
הבורא' ,כך היא מידת שלימות ה'עבודה' ,וכמידת המקום' (רש"י ,וילקו"ש דברים ו -רמז תתלז).
תוקף עבודת האדם ,זוכה להתעצמות ה'קדושה'
האבות עבדו את ה' בכל כוחם
בעצם מהותו.
ג .יסוד נוסף שמצינו אצל האבות הוא עבודתם
וכל אדם צריך לקבוע בדעתו ולהחדיר בלבו
לפני השי"ת ,שהאבות הקדושים הלכו אחר ה'
ולקנות בנפשו את כל הדברים הללו שהם יסודות
ועבדוהו בכל כוחם .וכדכתיב ' -התהלך לפני' ,
היהודי .כאמור ' -הביטו אל צור חוצבתם ואל
וברש"י – 'כתרגומו פלח קדמי -הדבק בעבודתי'
מקבת בור נוקרתם .הביטו אל אברהם אביכם ואל
(יז ,א) .וכתיב ' -האלוקים אשר התהלכו אבותי
שרה תחוללכם ,כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו'
לפניו אברהם ויצחק' (שם מח ,טו) .ואיתא בגמרא
(ישעיה נא ,א).
על האבות ' -שרצו לפניו כסוסים' (סנהדרין צו.).
שלאור ההכרה באמיתת השי"ת ובעוצם
התודה והברכה לידידנו הנכבדים מתומכי קדושתו ,חייב האדם להיות מסור לעבודתו.
ומיסודות תפקיד עם ישראל הוא להיות 'ממלכת
מכוננו שנטלו חלק בהוצאות גיליון זה כהנים' העומדים לפני ה' לעבדו ולשרתו .והוא
עניינה של פרשת 'והיה אם שמוע' ' -לאהבה את
ברכת מזל טוב לידידנו הנכבד ,מחשובי אברכי קהילתנו ה' אלוקיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם'.
הרב אליעזר בר"א ברנד שליט"א
להיות מציאות של קדושה
לרגל הולדת הבת למזל"ט ד .היסוד הרביעי הוא קדושה ורוממות .להיות
מתעלים בדרגות של קדושה עליונה' .קדושים
ברכת מזל טוב לידידנו הנכבד ,מחשובי אברכי קהילתנו תהיו' (ויקרא יט ,ב)' ,ועשיתם את כל מצוותי והייתם
הרב שמעון קולסקי שליט"א קדושים לאלוקיכם' (במדבר טו ,מ) .וזה התפקיד
הנוסף ביסודות העם -להיות 'גוי קדוש'.
לרגל אירוסי הבת עב"ג למזל"ט והיינו שעל היהודי להיות מציאות של קדושה,
המעוניינים לתרום את הוצאות הגיליון לזיכוי הרבים,
בחסות נא לפנות ל־ 054-8422488או למייל mechonbenmelech@gmail.com
12
