gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אחת שאלתי - מאמר · Achas Shualti - Ma'amar — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: אחת שאלתי - מאמר · Achas Shualti - Ma'amar

שבוע: וירא (2026-10-26)

אחת שאלתי - מאמר · Achas Shualti - Ma'amar — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫שיעור באומנות האירוח‬ ‫פרשתנו פותחת בתיאור אירוח המלאכים באוהלו של אברהם אבינו‪ ,‬עמוד החסד‪ ,‬המלמדנו כיצד לקיים כראוי את‬ ‫מצוות הכנסת אורחים‪ .‬לצד עצם מעשה החסד‪ ,‬הזריזות והזהירות היתרה שבהן נהג אברהם בקבלת אורחיו‪ ,‬הוא‬ ‫הקפיד מאוד על יצירת אווירה שלווה ונינוחה‪ ,‬מתוך רגישות עמוקה ועדינה לכך שאורחיו לא יחושו שמץ של אי‬ ‫נעימות או תחושת מעמסה על מארחם‪.‬‬ ‫הציפיה והריצה לקראתם‬ ‫אתם ִּמפ ֶַּתח‬ ‫בתיאור בואם של האורחים נאמר‪ַ " :‬ויִּשָּׂ א עֵ ינָּׂיו ַוי ְַרא וְ ִּהנֵה ְשֹלשָּׂ ה אֲ נ ִָּּׂשים נִּצָּׂ בִּ ים עָּׂ לָּׂיו‪ַ ,‬וי ְַרא ַוי ָָּּׂׂרץ ל ְִּק ָּׂר ָּׂ‬ ‫הָּׂ אֹהֶּ ל ַוי ְִּש ַתחּו ָּׂא ְרצָּׂ ה" (יח‪ ,‬ב)‪ .‬כפל הלשון " ַויִּשָּׂ א עֵ ינָּׂיו ַוי ְַרא"‪ ,‬ולאחר מכן שוב " ַוי ְַרא"‪ ,‬מלמד שאברהם לא נתקל בהם‬ ‫בדרך מקרה‪ ,‬אלא תר וחיפש שעה ארוכה אחר עוברי דרכים‪ ,‬כפי שהאריכו חז"ל לתאר‪ ,‬והכל מתוך תשוקה עזה‬ ‫לקיים את המצווה‪ .‬המילה ' ַוי ְַרא' הנוספת בפסוק זה מבטאת שרק לאחר ציפיה דרוכה וממושכת זכה סוף סוף‬ ‫להבחין בהם‪.‬‬ ‫חז"ל במסכת בבא מציעא (דף פו ע"ב) תלו זאת בתשוקתו העצומה של אברהם‪ .‬הם ביארו שבתחילה הגיעו המלאכים‬ ‫ועמדו בסמוך לאברהם (כפי שכתוב "נִּצָּׂ בִּ ים עָּׂ לָּׂיו")‪ .‬אולם משראו את צערו מחמת המילה ושהוא חובש ומתיר את‬ ‫תחבושותיו‪ ,‬אמרו לעצמם שלא ראוי לעמוד שם ולהטריחו‪ ,‬ומשום כך התרחקו ממנו‪ .‬משראה (" ַוי ְַרא") שהם‬ ‫אתם"‪ ,‬לשכנעם לסור לביתו‪.‬‬ ‫מתרחקים‪ ,‬מיד " ַוי ָָּּׂׂרץ ל ְִּק ָּׂר ָּׂ‬ ‫זריזות של כבוד‬ ‫אתם‬ ‫עוד מראשית הביקור הפגין אברהם אבינו עד כמה חביבה ויקרה עליו מצווה זו‪ .‬התורה מדגישה‪ַ " :‬וי ָָּּרץ ל ְִּק ָּׂר ָּׂ‬ ‫ִּמפ ֶַּתח הָּׂ אֹהֶּ ל"‪ ,‬אף שהיו קרובים אליו‪ ,‬לא צעד בנחת אלא פתח בריצה‪ ,‬שכן דרכו של אדם להזדרז לקראת הדבר‬ ‫החביב עליו‪ .‬וכל זאת עשה חרף חולשתו הרבה מחמת המילה‪ .‬בריצתו זו ביקש אברהם להראות לאורחים עד כמה‬ ‫חשובה בעיניו הגעתם לביתו‪.‬‬ ‫האלשיך הקדוש מבאר את הנהגתו של אברהם‪ ,‬כפי שבא לידי ביטוי במילים‪ַ " :‬וי ְִּש ַתחּו ָּׂא ְרצָּׂ ה"‪ .‬אברהם הסתפק‬ ‫בזהות האורחים‪ ,‬האם הם אנשים פשוטים או מלאכים‪ .‬אף שנראו כאנשים‪ ,‬לא הבחין בהם צועדים בדרך כדרך‬ ‫ההולכים‪ ,‬אלא ניצבו לפניו לפתע‪ ,‬כאילו צנחו מהשמים‪ .‬בעודו עסוק בגילוי השכינה‪ ,‬חשש שמא אם יפנה אל‬ ‫האורחים תסתלק ממנו השכינה‪ .‬ולכן נהג בחכמה‪ :‬הוא לא אמר מילה‪ ,‬כדי שלא להפסיק בדיבור‪ ,‬אלא רק רמז להם‬ ‫שמעוניין לארחם‪ .‬סברתו היתה‪ :‬אם הם בני אדם‪ ,‬הרי שבריצתו לקראתם מפתח האוהל יבינו זאת‪ ,‬ולא ילכו לדרכם‪.‬‬ ‫ואם הם מלאכים‪ ,‬הרי שההשתחוויה היתה לכבודם‪.‬‬ ‫והנצי"ב מוולוז'ין בפירושו 'העמק דבר' דייק מלשון הפסוקים רובד נוסף‪ :‬דרך העולם והנימוס‪ ,‬שיוצאים להקביל‬ ‫פני אדם נכבד‪ ,‬ורק כשמתקרב מגבירים את הצעדים ורצים לקראתו‪ ,‬כפי שמצינו שרץ לבן לקראת יעקב רק כשראה‬ ‫אותו (" ַוי ָָּּׂׂרץ ל ְִּק ָּׂראתֹו ַויְחַ בֶּ ק לֹו")‪ .‬אולם אברהם אבינו קיים את המצווה בשלמות רבה‪ ,‬ורץ לקראתם כבר מתחילת‬ ‫דרכו מפתח האוהל‪.‬‬ ‫הרגישות לאורח‬ ‫אתי‬ ‫רצונו של אברהם להשרות אווירה נעימה ומזמינה ניכר היטב כבר בפנייתו הראשונה אליהם‪" :‬אֲ ֹדנָּׂי‪ִּ ,‬אם נָּׂא מָּׂ צָּׂ ִּ‬ ‫חֵ ן בְ עֵ ינֶּיָך ַאל נָּׂא ַת ֲעבֹר מֵ עַ ל עַ בְ דֶּ ָך"‪ ,‬הרמב"ן מבאר שתחילה פנה לכולם יחד בלשון חשיבות ("אדונים")‪ ,‬ולאחר מכן‬ ‫פנה באופן אישי ומכבד לכל אחד ואחד מהם בבקשה זו‪ ,‬כדי שכל אחד מהם יחוש שהוא רצוי ואהוב‪.‬‬ ‫הרב חגי ולוסקי – מרצה ומחבר ספרים‪ | 052-9453811 .‬אתר ‪/https://shaalti.co.il‬‬ ‫מעוניינים ברעיונות חינוכיים מפרשת השבוע? רוצים להיערך כראוי לשולחן שבת?‬ ‫לחצו כאן ‪ ,https://katzr.net/726ea6‬או שלחו את המילה 'רעיון' למייל ‪office@shaalti.co.il‬‬ ‫'תורתך שאלתי'‪ ,‬הספרים שיעשירו את שולחן השבת שלכם‪ ,‬לפרטים ‪https://did.li/fyHCN‬‬ ‫משנכנסו‪ ,‬הציע‪" :‬י ַֻקח נָּׂא ְמעַ ט מַ יִּם"‪ ,‬הרד"ק עומד על משמעותה של המילה ' ְמעַ ט מַ יִּם' בהקשר זה ומבאר שהמים‬ ‫הובאו על ידי משרתיו‪ .‬אברהם חס על טורח אנשי ביתו ולכן ביקש עבור האורחים רק מעט מים‪ ,‬בשונה מהפת והבשר‪,‬‬ ‫שאותם טרח להביא בעצמו ביד רחבה‪ .‬והוסיף על כך 'אור החיים'‪ ,‬שאברהם רצה לשמור על המנהג הקדום של רחיצת‬ ‫הרגלים מחשש עבודה זרה‪( ,‬שמא הם משתחווים לאבק רגליהם)‪ ,‬ולצד זה רצה להפיג את אי הנעימות של האורחים‪,‬‬ ‫ועל כן הדגיש 'מעט מים'‪ ,‬שאין בכך שום טורח עבור בני הבית‪.‬‬ ‫רגישותו המיוחדת של אבי האומה בולטת גם בהזמנתו‪" :‬וְ ִּהשָּׂ עֲנּו ַתחַ ת הָּ עֵ ץ"‪ ,‬מחוץ לאוהל‪ .‬האלשיך הקדוש מבאר‬ ‫שבכך הרחיק מלבם כל חשש של אי נוחות‪ ,‬שלא ידאגו שמא הם נכנסים לתוך ביתו ומפריעים לבני הבית‪ .‬הישיבה‬ ‫באוויר הפתוח תחת הצל אפשרה להם לחוש בנוחות‪ .‬משתיישבו‪ ,‬פעל אברהם במהירות להבאת המאכלים‪ ,‬אך תוך‬ ‫הקפדה על השראת אוירה נעימה ונינוחה‪ .‬התורה נוקטת בלשון " ַויְמַ הֵ ר ַאבְ ָּׂרהָּׂ ם"‪ ,‬ולא כותבת 'וירץ' כפי שנאמר‬ ‫בהמשך‪ ,‬שכן אין זה מדרך ארץ ומכבוד הבריות לעזוב אורח בריצה‪ .‬אברהם ליווה את אורחיו בנחת עד שהתיישבו‬ ‫תחת העץ‪ ,‬ורק משם מיהר אל האוהל‪ ,‬להכין את הסעודה‪.‬‬ ‫אברהם המשיך ואמר‪" :‬וְ ֶּא ְקחָּׂ ה פַת לֶּחֶּ ם וְ סַ עֲדּו לִּבְ כֶּם ַאחַ ר ַת ֲעבֹרּו"‪ .‬ידועים דברי חז"ל על מידותיהם של אבותינו‪:‬‬ ‫"הצדיקים אומרים מעט ועושים הרבה" (אבות דרבי נתן פרק כג)‪ .‬הוא הציע להם "רק" 'פַת לֶּחֶּ ם'‪ ,‬אפילו לא כיכר‬ ‫שלמה‪ ,‬אך לבסוף ערך לפניהם "סעודת מלכים" עשירה בחמאה‪ ,‬חלב ובן בקר משובח‪ .‬אורחים רבים נמנעים מלאכול‪,‬‬ ‫מתוך חשש שאין למארח די צורכו‪ ,‬ושמא סעודתם באה על חשבון מזונם של בני הבית‪ .‬משום כך הקדים אברהם‬ ‫והציע רק "סעודה קלה ודלה"‪ ,‬שלא יהססו ויאכלו בלב שקט‪.‬‬ ‫מסירות אישית בשיא החולשה‬ ‫לאורך כל מעשה האירוח רואים אנו פעולות רבות שעשה אברהם בעצמו‪ַ " :‬ויְמַ הֵ ר ַאבְ ָּׂרהָּׂ ם הָּׂ אֹהֱ לָּׂה ֶּאל שָּׂ ָּׂרה‪ ...‬וְ ֶּאל‬ ‫הַ בָּׂ ָּׂקר ָּרץ ַאבְ ָּׂרהָּׂ ם ַוי ִַּקח בֶּ ן בָּׂ ָּׂקר‪ַ ...‬ויְמַ הֵ ר ַלעֲשֹות אֹתֹו‪ַ ,‬וי ִַּקח חֶּ ְמ ָּׂאה‪ַ ...‬וי ִֵּתן לִּפְ נֵיהֶּ ם וְ הּוא עֹמֵ ד ֲעלֵיהֶ ם ַתחַ ת הָּׂ עֵ ץ וַי ֹאכֵלּו"‪.‬‬ ‫הרמב"ן עומד על הפעולות הרבות שעשה אברהם בעצמו‪ .‬אף שהיו בביתו שלוש מאות ושמונה עשר אנשי מלחמה‬ ‫ומשרתים רבים‪ ,‬ועל אף שהיה זקן וחלש ביום השלישי למילתו‪ ,‬לא סמך על עבדיו‪ .‬הוא זירז בעצמו את שרה‪ ,‬רץ‬ ‫בעצמו אל הבקר לבחור את החלק המשובח ביותר‪ ,‬והתמסר כולו למצווה מתוך אהבה וזריזות‪ .‬האברבנאל מוסיף‬ ‫ומציין שגם אנשי ביתו של אברהם עדיין היו חלשים ממילתם‪ ,‬אך אברהם אבינו‪ ,‬מתוך גודל רצונו לקיים בעצמו את‬ ‫המצווה‪ ,‬התגבר על חוליו ונעשה כאדם בריא‪ ,‬כדי לשרתם בכל כוחו בכבוד ובשמחה‪.‬‬ ‫זו תמצית מורשתו של אבי האומה‪ :‬חסד אמיתי אינו נמדד‬ ‫רק במאכל ובמשקה המוגשים לשולחן‪ ,‬אלא בעיקר ברוחב‬ ‫הלב‪ ,‬במאור הפנים‪ ,‬ובדאגה הבלתי מתפשרת להרגעת‬ ‫נפשו ולרווחתו השלמה של האורח‪.‬‬ ‫הכותב‪ :‬הרב חגי ולוסקי – מרצה ומחבר סדרת הספרים‬ ‫'תורתך שאלתי' על התורה‪ ,‬רב המכר 'כי ישאלך' –‬ ‫על הגדה של פסח‪' ,‬מה שאלתך' – על מגילת אסתר‪.‬‬ ‫לתגובות – ‪office@shaalti.co.il‬‬ ‫מעוניינים ברעיונות יפים לפרשת וירא‪,‬‬ ‫שיעשירו את שולחן השבת?‬ ‫מוזמנים להיכנס לקישור ‪https://did.li/NZMaa‬‬ ‫הרב חגי ולוסקי – מרצה ומחבר ספרים‪ | 052-9453811 .‬אתר ‪/https://shaalti.co.il‬‬ ‫מעוניינים ברעיונות חינוכיים מפרשת השבוע? רוצים להיערך כראוי לשולחן שבת?‬ ‫לחצו כאן ‪ ,https://katzr.net/726ea6‬או שלחו את המילה 'רעיון' למייל ‪office@shaalti.co.il‬‬ ‫'תורתך שאלתי'‪ ,‬הספרים שיעשירו את שולחן השבת שלכם‪ ,‬לפרטים ‪https://did.li/fyHCN‬‬