אתקינו סעודתא · Askini Se'idusu — וירא (2026-10-26)

גליון מס׳
234
ערש"ק פרשת וירא
י"ט מר-חשון תשפ"ז
כשאדם מחטיא את חבירו ומשמיע לאזניו "החזיקו עצמכם לגדולים"
דברי ליצנות רח"ל ,היא קשה מכולן .כי ע"י
'מאת ה' מן השמים' ַַאל ָנָ א ַַת ֲֲעֹבֹר ֵֵמ ַַעל ַַעְבְ ֶּד�ֶ ָך.
שמיעת ליצנות אחת עלול האדם לאבד כמה ְוְ הּוּא ֹי � ֵֵֹׁשב � ֶֶּפ ַַתח ָָהֹא ֶֶֹהל �ְְּכֹחֹם ַַה ּּיֹוֹ ם.
וכמה מעלות טובות שקנה ברוב עמל ויגיעה. "אתם" ,הצביע המשגיח על התלמידים שנקראו לחדרו" ,מוטלת עליכם
מצינו שאחר כל ההפצרות והבקשות של
לפיכך אמר הכתוב (משלי כב ,י) 'גרש לץ' ,ואל משימה מיוחדת במערכת החינוכית כאן בישיבה".
אברהם אבינו על אנשי סדום ,כשראה
תנסה לקרבו ולהוכיחו ,כי ליצנות אחת דוחה שתפלתו לא נתקבלה ,ביטל דעתו מפני רצונו "אתם ,כולכם ,תשמשו כאן בתפקיד חינוכי משמעותי" ,חתם המשגיח
מאה תוכחות ,וממילא לא ישמע. ית' ולא הרהר אחר מידותיו של הקב"ה ,אלא את דבריו הסתומים.
'ותרא שרה את בן הגר המצרית וגו' מצחק', ידע והאמין שהעונש שיבוא על סדום גם הוא
הבחורים הביטו איש בפני רעהו בתדהמה מוחלטת.
שהיה ישמעאל מדבר דברי ליצנות את נובע ממידת החסד והרחמים .וכמו שמצינו
הדברים ששמע מליצני הדור ,על כן 'ותאמר שבכל הפסוקים של הפיכת סדום נזכר שם כולם בחורים רגילים מן המנין ,אינם נחשבים למתמידים בולטים ואינם
לאברהם גרש את האמה הזאת ואת בנה' ,ואל הוי"ה שהוא מידת הרחמים' ,וה' המטיר על נמנים על המצטיינים במיוחד.
תנסה להחזירו למוטב' ,כי לא יירש בן האמה סדום ועמורה גפרית ואש מאת ה' מן השמים',
בטוחים היו כי אך לצון חמד לו המשגיח ,אך ארשת פניו הרצינית
הזאת עם בני עם יצחק' .וללמדנו ,שאפילו ועוד.
הביעה כובד ראש מוחלט.
אדם צדיק וקדוש כיצחק אבינו ע"ה ,אשר את האמונה הזו הנחיל אברהם אבינו לזרעו
היה קדוש מרחם ,היה עלול להינזק ח"ו מדברי אחריו ,לדורות עולם .כמרומז בפירוש רש"י, נוכח מבטי הפליאה ,המשיך המשגיח וביאר שיחתו:
ליצנות .והסכים הקב"ה על ידה ,כמו שנאמר, "'והוא ישב' -אמר לו הקב"ה וכו' ,ואתה סימן "דעו נא בחורים יקרים" ,הסביר במתק" ,אף אחד מכם איננו עוד
'כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה'. לבניך" ,שימסור דבר זה גם לבניו אחריו ,אשר 'מספר' בישיבה הגדולה הזו ,המונה בלעה"ר מאות תלמידים .כל אחד
"עתיד אני להתייצב בעדת הדיינין" -שגם
מכם הוא עולם בפני עצמו ,אבל הוא גם משפיע בהתנהגותו על חבריו
'ולבש בגדים אחרים' כאשר יש דינים בעולם ח"ו ,הרי שהקב"ה
הקרובים ועל כל הסובבים אותו .אין כאן מליצה .את כל אחד מכם -
שהוא מקור החסד והרחמים מתייצב שם.
ַוַ ַַּי� � ְְׁשֵּכ�ֵ ם ַַאְבְ ָָר ָָהם ַַּב� ֹּב� ֶֶֹקר ַוַ ַַּי� ֲֲח ֹֹבׁשׁ ֶֶאת ֲֲחֹמֹרֹוֹ. כמו גם את כל חבריכם בישיבה -אפשר לכנות כמי שנושא תפקיד
"שנאמר' ,אלקים' -גם בבחינת מידת הדין
אחר שנצטווה על העקידה ,התבונן אברהם ' -נצב בעדת א-ל'" ,שורה ֵֵשם 'א-ל' הרומז חינוכי בישיבה"---
בדעתו כיצד יגש לקיים את הציווי 'קח נא למידת החסד ['-חסד א-ל כל היום'] ,ו"כל
את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק'. דעביד רחמנא לטב עביד". ***
הרי הוא כבר היה מופשט לגמרי מן ההרגשים כשם שכל אחד מבין שאחריותם של האנשים הגדולים על מעשיהם היא
הגשמיים ,עד שלא הרגיש שום אהבה גשמית 'זוכה ורואה' כפולה ומכופלת ,כלפי עצמם ,וגם כלפי הקטנים ופשוטי העם הלומדים
לבנו יחידו .ואיך יוכל לעשות נחת ליוצרו
ַוַ ִִּי� � ָָּׂש� א ֵֵעיָנָ יו ַוַ ַַּי� ְְרא ְוְ ִִה ֵֵּנ� ה � ְְׁשֹל ֹ � ָָׁשה ֲֲאָנָ � ִִׁשים ִנִ ָ �ָּצִבִ ים מהם ,וע"ד שאמרו חז"ל (יבמות קיד" ).להזהיר גדולים על הקטנים" ,כך
מתוך מסירות נפש ,הלוא ממילא החומר אינו
מפריעו לקיים מצוות בוראו. ָָעָלָ יו. ממש -לכל אדם באשר הוא יש דין 'גדול' לענין זה ,כי תמיד יימצא
בדרך כלל היו עיניו של אברהם אבינו מי שילמד ממעשיו ויאמר :אם פלוני נוהג כך ,גם אני רשאי לעשות כן.
לפיכך' ,ויחבוש את חמורו' -מלשון 'ויחבוש
להם מגבעות' (ויקרא ח ,יג) ,כלומר שחזר אברהם מושפלות לארץ ,כדי להישמר מפגם הראות ענין זה מרומז בפירוש רש"י עה"פ 'ויאמר אדני אם נא מצאתי חן
אבינו ונתלבש בחומר שכבר היה מופשט ממנו, ח"ו .ולכן ,כשהיה צריך לראות דבר מה ' -וישא בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך' " -לגדול שבהם אמר ,וקראם כולם
כדי שיוכל לקיים את המצוה מתוך מסירות עיניו וירא' ,היה עליו לשאת ולהגביה את עיניו.
אדונים .ולגדול אמר 'אל נא תעבור' ,וכיון שלא יעבור הוא ,יעמדו
נפש. על כן בשכר זאת ,זכה "וירא בשכינה ,וירא חבריו עמו".
במלאכים" (מדרש) .כי העוצם את עיניו מראות
וזהו שהעיד עליו הכתוב 'ויעקוד את יצחק בנו "לגדול שבהם אמר" ,ומה אמר לו' ,אל נא תעבור' ,כלומר ,אל תעבור
ברע זוכה ,מידה כנגד מידה ,לראות דברים
וגו' ויקח את המאכלת לשחוט את בנו' ,שנה
עליונים וגילויים נשגבים. את פי ה' במעשיך ובהתנהגותך ,כי מהגדול ילמדו הקטנים הרואים את
הכתוב ואמר 'בנו ,בנו' ,להשמיענו שאף שידע
שהוא 'בנו' וחש והרגיש את אהבתו אליו בכל מעשיו" .וקראם כולם אדונים" ,כלומר ,שלכל אחד ואחד יש דין 'גדול'
חושיו והרגשתו ,אעפ"כ עשה את כל המעשים
'סכנת הליצנות' ו'אדון' לענין זה ,להיות אחראי על מעשיו ,כדי שלא יהיה גרמא בניזקין
הללו בצלילות הדעת ובשלימות הכוונה, ַוַ ֵּת�ֵ ֶֶרא ָׂש�ָ ָָרה ֶֶאת ֶֶּב� ן ָָהָגָ ר ַַה �ִִּמְצְ ִִרית ֲֲא � ֶֶׁשר ָיָ ְלְ ָָדה ח"ו להטות אחרים מדרך הישר" .וכיון שלא יעבור הוא ,יעמדו חבריו
ובמסירות נפש נפלאה ,לקיים מצות בוראו. ְלְ ַַאְבְ ָָר ָָהם ְְמַצַ ֵֵחק. עמו" ,כי ממנו ילמדו וכן יעשו.
6776952@gmail.com 03-6776953 22
בפרשת השבוע ,באורו של רבינו זי“ע מעשה ולקחו
מעשה ביהודי מאראד ,ושמו רבי מוישה
"מה אומר ומה אדבר" ,המשיך הישיש בסיפורו רבינו הנהן.
המשתפך ,תוך שאינו מעלה על דעתו עד כמה רבינו "נו ,אראד היתה עיר ואם בישראל.
מכיר את הדמות המהוללת מקרוב-מאד" .הגיעה היו שם יהודים של צורה .יהודים של ַוַ ִִּי� � ָָּׂש� א ֵֵעיָנָ יו ַוַ ַַּי� ְְרא ְוְ ִִה ֵֵּנ� ה � ְְׁשֹל ֹ � ָָׁשה ֲֲאָנָ � ִִׁשים ִנִ ָ �ָּצִבִ ים ָָעָלָ יו
הסעודה ,וממש חרדתי שזו 'סעודה שאינה מספקת פעם .הזדמנתי שם ביום ששי אחד, אָתם. ַוַ ַַּי� ְְרא ַוַ ָָּי� ָָרץ ִלִ ְְק ָָר ָ
לבעליה' .דגים? מאן דכר שמייהו .הוגשו סרדינים השתבש לי משהו בדרכי וראיתי וברש"י :וירא -לשון הבנה.
זערוריים' ,בני משפחה' של הדגים השבתיים ,שוכני שלא אספיק להגיע לביתי עד שבת כלל גדול הוא בקיום המצוות ,שככל שגדלה ההשגה שיש לאדם
אותו אוקיינוס .אבל מה? רבי מוישה קרן מאושר. קודש .נאלצתי להשאר באראד. במהות המצוה ,כך יקיימה בפועל בדרגה עילאית יותר .כאשר ישכיל
הוא היה מלא חדוה .הוא חלק עמי את המנה הזעומה, להתבונן בשורשי המצוה טעמיה וכוונותיה ,יתעורר יותר להכין את
"לא הכרתי שם אף אחד" ,המשיך
כאילו ומדובר בסעודת מלכים דשנה .ומרק? כמה עצמו בהכנה דרבה לקראת קיומה .וע"י זה יתעוררו גם כלי המעשה
הזקן להתרפק על זכרונותיו" ,לא
ירקות דלוחים נתנו מעט טעם בסיר המים ששפתו שם שבגופו לקיים את המצוה בהתלהבות ובאש קודש ,בבחינת 'כל
ידעתי היכן אפנה .מה ,וכי אסמוך
בערב שבת על האש ,אבל את הטעם האמיתי העניק עצמותי תאמרנה' ,ולא כמי שבא רק לצאת ידי חובתו.
סתם-כך על כשרות של מישהו
רבי מוישה ברוחב לבו ובמאור פניו .הוא חילק לי ולבני בדברי כמרומז מתוך כך ,הוא אף חש לקיימה בעצמו ולא ע"י שלוחו,
בעיניים עצומות?
המשפחה עם כזו שמחה על הזכייה להתבשם מקדושת שאפשר במצוה רז"ל (קידושין מא" ).מצוה בו יותר מבשלוחו" .כי גם
מאכלי השבת ולענג אותה בתענוגים ,שדומני שבאמת "עלה לי רעיון .הלכתי לבית הכנסת,
לקיימה ע"י שליח ,ו"שלוחו של אדם כמותו" ,הרי שכאשר ה"מצוה
מעודי לא טעמתי מטעמים כאלו .החמימות שלו היתה ושאלתי מי ה'שיינער יוד' של העיר.
בו" -כלומר שממלאת את פנימיותו ובוערת בקרבו מתוך שזכה להבין
ה'תבלין' של המרק"... אמרו לי שיש להם את 'רבי מוישה',
את מהותה עד כמה שניתן להשיג ,אזי לא ימסור את קיומה לידי
השו"ב של העיר ,כולם אמרו
רבינו השמיע הבעת התפעלות ,אך הזקן לא עצר. אחרים ,אלא יטרח בה בעצמו" ,יותר מבשלוחו".
בהתלהבות שהוא הצדיק שלהם.
"הסיפור העיקרי עוד לפנינו .בסעודת צפרא דשבתא, צדיק משכמו ומעלה ,ממש בעל הכנסת של מעלתה גודל לפיכך ,כאשר זכה אברהם אבינו להשיג את
במקום טשולנט ,הוגשו שיירי הירקות מהמרק דאמש, מדרגה". והבין ,אורחים ,כמו שנאמר "'וירא וירץ לקראתם' -לשון הבנה" (רש"י)
כדי לצאת ידי חובת טשולנט .אבל הטעם ,הטעם ...זה שע"י ההטבה עם בני אדם שנבראו בצלם אלקים זוכים להתדבק
חושיו של רבינו נדרכו. ולהיכלל בשכינה כביכול ,והיא דרגה "גדולה" יותר "מהקבלת פני
היה טעם רוחני בעליל ...הווארעמקייט של רבי מוישה
היה משהו שיכלו למצוא רק אצל אמת'דיגע חסידישע הן באראד שימש כשו"ב חותנו, השכינה" ,על כן ,למרות היותו חולה וכואב טרח בעצמו בכל פרטי
יודן פון אמאל (-יהודים חסידיים של פעם). הצדיק המופלא רבי משה הערש המצוה ,ולא מסרה לידי שליח.
זצ"ל .לכאורה הסיפור שהיהודי דנן
"א עיקר א מעיישה ,במהלך הסעודה ,פונה אליי רבי
מסיח לו כפי תומו ,נסוב על חותנו
מוישה ומתחיל להתנצל שמא הופרעה שנתי במהלך
שלו!
הלילה' .השתדלנו מאד מאד שלא להשמיע רחש',
אומר הוא לי בדאגה' ,מקווה מאד מאד שאכן לא "כיצד קראו לו"? 'גישש' אצלו רבינו. שטף סיפורים קלחו כמחרוזת מפיו של הישיש.
הפרענו לך'. רבינו ,במאור פניו הנודע ,רכן אליו בקשב ונענע ראשו "נו ,אמרתי לכם .רבי מוישה .רבי משה הערש קראו לו.
"לא ידעתי במה מדובר' .שנתי ערבה מאד' ,אמרתי לו, נכחו בלהיטות .והיהודי הזקן ,שעשרות שנות היסטוריה הוא היה השו"ב .כולם המליצו ,אז הלכתי אליו ברוגע.
'מצאתי לי מנוח מטלטולי הדרכים שהיו לי השבוע ,ולא מאחוריו ,מצא אוזן קשובה לגולל בפרוטרוט את ואל תשאלו מה היה לי שם"...
זכורה לי שום הפרעה ,מדוע כה תדאגו'? ,אמרתי לו. "הגעתי אל הבית ,ואיזה דלות ניבטה לעיניי .בית פשוט, זכרונותיו משכבר הימים.
"אה ,היהודים הטובים שהיו אצלנו ברומניה" ,נאנח עלוב מראה ,דלתו מקולפת .היססתי אם לנקוש .הרבה
או אז התברר לי ,שמארחי נמצא בעיצומם של ימים
הקשיש באזני רבינו" .הצעירים של היום לא מבינים .ברירות לא היו לי ,השעה היתה מאוחרת להחריד,
טרודים מאד ,בתוך קלחת של עומס הטורד דעתו של
זה דור חדש .הם לא יכולים להבין .הפשטות ,הצדקות ,וידעתי שלא אתפשר על ספק-ספיקא של הידורי
כל אדם מן השורה ,ואילו עליו אין ניכר מאומה .עד כדי
הישרות ,התמימות הטהורה ,זה משהו שקשה למצוא כשרות ,ואני חייב להציע את עצמי לאירוח אצל שו"ב
כך ,שבעיצומה של ליל שבת נזקק לעזרה נחוצה בביתו
זה שכה היללו את היראת-שמים שלו. היום".
באורח דחוף ,והוא הקפיד לסדר הכל בלחש ובדומיה -
הכל כדי שלא תופרע חלילה שנתו של האורח... רבינו נהג כבוד רב ביהודי שלפניו ,שריד מה'היים' "דפקתי קלות ,והלמות לבי דפקו בקרבי בקצב הרבה
יותר חזק. המפואר ,ורווה עונג מהעובדות הנאות על חסידי קדם
"אלו הם יהודים של פעם" ,הפטיר שוב הזקן" .כזו
'הכנסת אורחים' לא רואים אצל כל אחד"... שקלחו מפיו בכלי ראשון .והנה ,הפתעה נכונה לו לרבינו .הדלת נפתחה ,ויהודי הדור-צורה פתח .על-אתר הבין
שהנני הולך-דרכים המחפש אכסניה ,ונהרה נשפכה
ואז נודע לו לישיש ,כי רבינו מכיר הדק היטב את רבי סיפור נאה שהשמיע הזקן ,קיבל לפתע גוון זוהר ביותר.
על פניו .הוא פשט שתי זרועותיו מולי בכזו שמחה,
מוישה ואת שיחו. "איי ,מי מדבר על האחווה ששררה בין היהודים של האיר עיניו לעברי עם כאלו ניצוצות של גיל ,ותוך רגע
ההנהגה המופלאה והרוממה של בית נשגב זה היתה פעם" ,השמיע הישיש שוב אנחת געגוע" .היה כזה כמימרא הרגשתי כי אני פשוט 'עוזר לו' עם הזכייה
אכן לעילא ולעילא ,ולא בכדי זכו רבי משה ונוות ביתו אהבה וריעות בין הציבור ,כזה לב פתוח לכל יהודי .גיי שנקרתה לידיו לקיים מצות הכנסת אורחים .הוא כל
הצדקנית מרת שרה יוכבד ע"ה שיקויים בהם ברכתו כך שש ושמח אליי ,הכניסני עם כאלו מילים נלבבות דערצייל היינט (-לך תספר היום מושגים כאלו)"...
הקדושה של הרה"ק בעל ה"אהבת ישראל" מויזניץ זי"ע ומחממי לב ,העמיד לרשותי תיכף מיטה וטרח להציע דוק של געגוע ,והנה ניצת ניצוץ בעיני הקשיש" .אח,
שאמר לאביה של מרת שרה יוכבד בעודה נערה" :עוד עליה סדינים נקיים מתוך רגשות כה רוממות ,ולבי נמס הנני נזכר בכזה סיפור ,חוויתי את זה אני בעצמי .על
תראו ממנה דורות יפים"--- בקרבי מרוב האהבה שהרעיף עלי. 'אראד' שמע פעם הרבי?"
עושים רצון צדיק
ניתן למסור שיחות וכל חומר מרבינו הק' זיע"א
בפקס | 03-6776953אימייל6776952@gmail.com :
לפרטים058-3200027 :
נפשי תערוג
פרקי זכרונות ונגוהות אור מאוצרם של חסידים ומקושרים לרבינו הקדוש זי"ע
בעדויות אישיות מרטיטות לב מתקופת היות נר הצדיק מאיר על ראשם
אוצר בלום ויקר-ערך
זכרונות הוד על פני שנות דור מפי איש אמונם ,מקורבם ואיש סודם של רבותינו הקדושים זיע"א
הרב הגאון רבי מנחם קליין שליט"א
רבה של פרנקפורט דמיין יצ"ו
ומבוניה ואבני בנייניה של תקומת בית נדבורנה בארה"ק
ב
של רבינו ,הרבנית הצדקנית תליט"א ,כי בימים ההם והתברר להוותו כי תחת זאת שלחו את שקית הבשר ***** ד ******
היו טועמים מעט בשר עוף רק פעם בשבוע ,במרק של עם הטריפות שנותרו מהשחיטה ,אותם קונה הערבי
ליל שבת ,וגם אז חתיכה קטנה הספיקה לכל המשפחה בדרך כלל!
יד ימין
ולאורחים-הבחורים שתמיד הסבו על שולחן רבינו. הרבי ה"דבר חיים" זיע"א היה מטבעו אטר יד ,והרגיל
מיד עלה לביתו וסיפר בבהלה את מה שאירע .האיש
פעם אחת ותו לא ,כי אפילו הטשולנט בצפרא דשבתא עצמו בכח להפוך לימיני .הוא היה מקפיד לאכול ביד
היה חולה לב ,ועל כן כל עוד נשמתה בה רצה האשה
היה ללא בשר כלל. ימין ולא בשמאל ,ואף היה מעורר על כך לאחרים.
משיכון ה' עד לביתו של רבינו ברחוב מינץ ,בכדי
למרות שיכול היה רבינו לומר לאביו הק' שהכסף אינו להזהיר לבל יאכלו. שמעתי אומרים שאף רבינו זיע"א היה כן ,שהיה אטר
מספיק לכלכל את משפחתו ,מעולם לא רמז על כך. בשנות הפעוטות ,ואביו הק' עמד עליו שיעשה כל דבר
אמרתי לה שתנוח דעתה ,כי הרבי לא טעם מאומה
מקורביו ואנשי סודו שראו את מצבו לא העזו לגלות בימין ועל כל דבר היה אומר לו 'מיט די רעכטע האנט'.
מהבשר ובעצמו הרגיש בדבר .אח"כ עלתה להרבנית
לאביו ,כי חששו שרבינו יקפיד עליהם שפעלו שלא כך בסעודות שבת הרגילו שוב ושוב ,עד שהושרש
ע"ה ובכתה על התקלה ,ואף הרבנית הרגיעה אותה
בשליחותו. בנפשו לעד.
שהרבי בקדושתו הרגיש בדבר ולא טעם מאומה
מעשה היה באחד מימי שישי ,סמוך לשעת הדלקת ממאכלי הבשר ,והוציאה אותה אל המרפסת שתווכח ***
נרות ,שתוך כדי שהרבי ה'דבר חיים' עסק בהכנותיו במו עיניה כי כל הבשר עודו מונח שם!---
לקראת שבת קודש ,נרתע לפתע בבהלה וקרא" :אוי, ***
***** ה ******
איך שכחתי לתת את הכסף לבער'לע" .קשה לתאר את הרבי הרגיש שהבשר טרף
סערת נפשו ,ובמשך כמה דקות נעתקו המילים מפיו,
עד שביקש מהמשב"ק שיזדרז לקרוא לרבינו.
***** ו ****** מדי דברי מסעודות השבת בשנות ילדותו של רבינו,
חלה בתוך המרק בבית אביו הקדוש הרבי ה"דבר חיים" זיע"א ,אספרה
משבא רבינו ,פנה אליו בתוכחת-אהבה על שלא בא בזאת עובדא נוראה שהייתי עד לה במו עיני ,עיני ראו
עוד דבר פלא שמור עמי מאותם ימים.
מעצמו לבקש את המעות ,ובמשך כמה דקות תינה את ולא זר.
חולשת דעתו מכך .בכל אותן דקות ניצב רבינו לעומתו, באחת השבתות ,כשהגשתי את המרק לשולחן ,ביקש
דרכו בקודש של הרבי ה"דבר חיים" היה לאכול בליל
פניו מושפלות ארצה וידיו תחובות באבנטו ,ולא פצה הרבי ה"דבר חיים" שאקרא להרה"ח רבי נח הר-זהב
שב"ק בגפו בחדרו שבביתו עד לאחר הבשר ,ואני הייתי
פיו להשיב. ז"ל ,שהיה מגדולי החסידים ותלמיד חכם מופלג.
נכנס ומגיש את מאכלי השבת לפניו .באחת השבתות
כשיצא מאת אביו ,עקב הרבי ה'דבר חיים' אחר כשנכנס ,פנה אליו ושאלו האם מותר להכניס חלה בעודי מביא את המרק מהמטבח ,והחדר נמלא בניחוח
פסיעותיו במבט מלא אהבה ,ולאחר מכן פנה אלי לתוך מרק רותח בשבת .השיב רבי נח כי הדבר תלוי המרק המהביל ,אמר לפתע רבינו" :מנחם ,המרק מריח
ואמר לי" :הרואה אתה?! הוא בעצמו לא יבוא לבקש במידת החום ,ובכך קיווה להסתפק -מבלי שיידרש טריפה ,הוציאהו וקרא לרבנית".
את הכסף ,ולכן מטיל אני עליך להזכירני בכל יום שישי, להתייחס למרק המונח על השולחן .אך הרבי ה'דבר
כאשר נכנסה הרבנית החל הרבי לחקור ולברר איך
פן אשכח פעם נוספת"... חיים' לא הסתפק בכך והורה לו לטעום מן המרק .טעם
בישלה את המרק ,באלו כלים ,ומה בישלה קודם ומה
רבי נח ואמר ,כי לעניות דעתו רצוי להימנע מכך.
*** בישלה לאחר מכן וכו' ,בירור שערך דקות ארוכות.
פתח הרבי ה'דבר חיים' ואמר 'תורה' במשך עשרים בסיום הורה להוריד את כל מאכלי השבת מהפלטה
***** ח ****** דקות ,ולאחר מכן הורה לרבי נח לטעום שוב מהמרק
ושמע דעתו להיתרא.
ולהניחם בחוץ במרפסת ,כך שמכל מאכלי השבת
נותרו רק 'פערפל' וקצת 'בונדלעך' ,שהתברר כי הוכנו
רוח הקודש גלויה קודם למרק בסירים אחרים .הרבנית הבינה כי בודאי
מני אז הבחנתי ,שלעתים מנהגו בקודש להגיד 'תורה'
ומענין לענין שלא באותו ענין: דווקא בעת שהכניסו את המרק ,כי שיער שהמרק יש דברים בגו ,על אף שלא זכרה שהיה משהו יוצא
בעמדנו עתה בשבת פרשת וירא ,עולה בקרבי זכרון עודנו חם מכדי שיוכל להכניס לתוכו את החלה כמנהגו. דופן.
מרטיט הצרוב בעמקי נפשי מאותה שעה של פניא *** הרבי המשיך את סדר הסעודה ואח"כ נכנס כמנהגו
דמעלי שבתא ,בשבת כזו. לערוך את שולחנו בבית המדרש .כאשר יצאתי להביא
מנהג הרבי ה'דבר חיים' היה ,שהרבנית ע"ה היתה ***** ז ****** את ה'פערפל' ,שמעתי אשה שקוראת בשמי בקול
יללה ונפלה מתמוטטת על המדרגות ,אולם המשיכה
מדליקה נרות כרגיל על השולחן ,והוא היה מוסיף דאגת אביו הקדוש לרווחתו וזעקה" :לך ותאמר לרבי שלא יאכל מהבשר!"
ומדליק בכל חדר שני נרות נוספים.
ועתה אשוב אל פעליו של רבינו זיע"א באותם ימים, היתה זו בעלת חנות הבשר שאצלם רכשו את העופות
בליל שב"ק פרשת וירא כ' חשון תשכ"ח ,כשנכנס כפי שהורגש באופן מודגש בהיותי בבית אביו לצדו של וכך סיפרה :כאשר בעלה חזר מבית הכנסת אמר לבני
רבינו כדרכו לחדרים לראות את הנרות ולומר 'גוט הרבי ה"דבר חיים" זיע"א. ביתו כי משום מה אין לו מנוחה בנוגע לחבילת העופות
שבת' ,הבחין בחדר הראשון שנר אחד אינו דולק ,ומפיו
מדי ערב שבת קודש היה ה"דבר חיים" קורא לרבינו, ששלחו לרבינו .אך היא ביטלה זאת וביקשה ממנו
יצאה זעקה "אוי ,די מאמע" .וכך היה בכל חדר שנכנס.
ומוסר בידיו מעטפה עם מעות .מחייתו ומחיית אנשי שימשיך ויעשה קידוש ,אולם העניין הציק לו ובמהלך
ראו שמשהו מתחולל בקרבו ,אך הוא שתק ולא אמר ביתו של רבינו באותם ימים ,היתה ,למעשה ,בעיקר הסעודה החליט לרדת לחנות שהיתה מתחת לביתו
יותר מאומה. מתמיכתו זאת של אביו הקדוש. ולראות במו עיניו האם הכל כשורה.
לאחר שבת נודע שבשעה זאת הלכה לעולמה אמו בפועל ,לא היה בתמיכה זו כדי סיפוקו של רבינו כלל. כאשר פתח את דלת המקרר חשכו עיניו למראה
הרבנית הצ' מרת מלכה ע"ה ,בהויתה בארה"ב! בכדי להמחיש ,אספר את שהעידה מחברתו בקודש שקית העופות שהוכנה עבור רבינו עומדת במקומה,
'לפולחנא דקודשא
בריך הוא!'---
/פרק טו
יֹוֹ � ֵֵׁשב ֵֵס ֶֶתר
שבסתר יתירה על חלק הנגלה" ,והדברים עולים יפה בני הבית והמשמשים בקודש הוגה באימה ב'שער מסכת הסתרה עטה רבינו על עצמו ,ואת עיסוקו
עם מה שכתב הרב בעל ה'תניא' באיגרת הקודש שלו הכוונות' או בכתבי מקובלים ,ובתוך כך נשמעו גם בחכמת הנסתר החביא והטמין ,כדרך הצדיקים
(פרק כ"ח)" :שכל עמל האדם שעמלה נפשו בחייו למעלה אנחותיו על ריחוקו וקיצורו בעבודת השי"ת. העושים למען שמו יתברך ואין בלתו .בשיחות הקודש
בבחינת העלם והסתר ,מתגלה ומאיר בבחינת גילוי כמעט ולא הזכיר מראה מקום מספרי ח"ן ,ואם אירע
מלמעלה למטה בעת פטירתו". הסידורים והזכיר ענין מכתבי האר"י ,היה מקדים לו ומכסהו
ברבים וכשהיה מתפלל עם הציבור ,בתפילות ימות ביראה וענווה גדולה ,ועם יחידים כמעט שלא שוחח
תלמידים שבמשך שנים רבות שאבו מים חיים ממעיינו
החול או השבתות והמועדים ,היה הסידור המונח לפניו מאומה על כךא .
הבלתי נדלה ,אלו שבכל עת מצוא באו לבקר בהיכלו
כדי לחזות בנועם ה' וליטול ממנו מלא חפניים אהבת ככל יתר הסידורים שבבית המדרש ,ורק כשהוצרך
ותשוקת תורה ויראת שמים ,עד שהעידו כי קנייני ומחמת סיבות שונות התפלל מפעם לפעם בביתו ,או "אינני שולח לכתובות כאלו"
קדושה רבים שסיגלו לעצמם ,נצרפו בכבשנו הבוער אז השתמש בסידור 'רבי שבתי' וכך גם בתקיעת שופר, אירע ובאיזהו מקומן כביכול הוסר הלוט וניתנה רשות
ומתוך התבוננות בו ובמעשיו שהתאפיינו בתבערת קודם ובשעת הנענועים ,וכן בספירת העומר ,שסידור לחזות מבעד לפנים ההיכל ,כדוגמת אותה שבת
אדירים והתעוררות עצומה ,שהציתה גם בלבבם הרש"ש וסידור רבי שבתי היו פתוחים לפניו אף ברבים. עילאית בה שבתו החסידים בצל רבנו באתרא קדישא
שלהבת אש היוקדת בקרבם עד כה ,יומם ולילה לא עוד מעט מעיסוקו ברזי תעלומות אלו ,התגלה ממה מירון ,סמוך ונראה לציונו של הרשב"י ,ובדברי קדשו
תכבה -דווקא הללו ,שכביכול היו סמוכים על שולחנו שכתב בקיצור מופלג על ברכת כהנים ,עד שהיו לאמור לעם ,דיבר רבנו בענין הספירות הקדושות;
והרבה ראו בו בימי חלדו ,גילו לפתע כי לא היה זה אלא נצרכים לפירוש על פירושו ,וממנו ניתן היה ללמוד יניקת הסט"א בימות החול וביטולה בשבת קודש על
מעט ,בבחינת אפס קצהו. שמץ מה מסודו .ועוד חשף פעם במכתב ידי עליית העולמות וגודל המרחק וכו' ,כשהוא שוזר
לידידו ורעו ,הגה"ח רבי שמואל צבי קובלסקי בקצרה ובין התיבות שכן איתא ב'הויכע ספרים' (=
בס״ד
זצ"ל ,כשבתוך הדברים בענין שמות הקדושים ספרים גבוהים ,דהיינו ספרי קבלה).
שאיפות!
”מכיר את זה .גם ”השנה ,עם כל הכח!“ התחדשות!
בשנה שעברה א נייע קבלה! שילב אמירה רבת משמעות :תורה אחת ששו כותבי התורות כמוצא שלל רב ,כי הנה הקרה
התחלתי עם מה סוד ההצלחה?
לנו ,אין אלו ב' תורות הנגלה והנסתר ,אלא
ברען. ”אבל לא הולך לי“ ה' לפניהם לשמוע מפיו עניינים רמים כאלו ולגלות
זה החזיק ”אולי עדיף לי בלי חברותא?“ שהנגלה מובן על ידי הנסתר.
מעמד רק ”למה תמיד זה קורה לי?“ מהנעשה בהיכלו ,אך כשנכנסו לשאול היכן הוא מראה
”אוי ,טאטע ,הצליחה נא!!!“ שבועיים“ המקום המדויק ,היה נראה כמי שלא ניחא ליה והתחמק
מאחורי הפרגוד ואמר" :ווייסט דאך אז איך האב נישט ליב צו שיקן צו א
לראשונה: אתה ואם בחיי חיותו בעלמא הדין ,לעינינו נראו זעלכע אדרעסן" =( ...הרי הנך יודע שאינני אוהב לשלוח ל'כתובות'
כאלו ,)...וכשדחק הכותב שמבקש להבין היטב בטרם
נגלית ...
תשובות אישיות ומפורטות
מפי המנורה הטהורה
מחזות הקודש של עבודתו כעיקר ורוב
על עם
חכימא דיהודאי העבודה ,אחר שנתעלה לישב בישיבה של יעלם על גבי הגליון ,ניאות רבנו והראהו מקורו הטהור
קדשך כ"ק מרן מעלה התברר ונחשף כי מאז ועד עתה היה ב'פרי עץ חיים'.
אדמו"ר לדבר בבחינת 'יושב סתר' .משהורם הנזר והוסרה
זצוקלה"ה עמם העטרה ,החלו יהודים רבים ,מכל החוגים "שער הכוונות"
במענה ללבטיו של בחור
ישיבה בדרכו במעלות והעדות ,לספר על שראו בהציצם מבעד בעיתות רצון ,זעיר פה וזעיר שם ,בעת הכנה דרבה
סולם ההצלחה בתורה לחרכי פרגוד ההסתרה .אף שומריו וזוכריו
מתוך יומן אישי של בן
אור חדש בﬠו_לם הישיבות: לקיום מצוות מעשיות הבאות מזמן לזמן כשופר ,סוכה
עליה ששטח את כל המה מעידים על שהטמין מאחורי הקלעים, לולב ומגילה ,או טרם התקדש ליל הסדר ולקראת
שאלותיו לפני הרבי וקיבל מדריך ואלו כאלו מאששים את קיומה של ההנהגה
הכוונה בהירה לאורך שנות
הבחרות
מעשי מצוות מצה וארבע הכוסות וכן למחרתו קודם ספירת
לכל הנזכרת "כי ראוי לו לאדם שתהיה עבודתו
חסידישער העומר ,ופעמים בשעה אחת שקודם התפילה ,ראוהו
ישיבה
בחור
א .יוצא מן הכלל היה אחד מבאי הבית ,שזכה ורבנו גילה בפניו טפח וטפחיים מגנזי החכמה ,ומפיו נשמעה
מגיﬠ בראשונה באופן ישיר אישי
_לבתי שותפינו וידידנו היקרים,
תומכי מורשת רבוה"ק
עדות כי רבנו נהג לדבר כלשון המקובלים ,עם הקיצורים והרמיזות שהשתרשו אצלם עד שהיה ניכר כי
רב עיסוקו וגדולה בקיאותו בחלק הסוד .אמנם ,תדיר התפלא הלה על כך שאין ביטוי חיצוני לכך ואדרבה,
המביטים לנוכח ראוהו לרבנו עוסק בעיקר בהוויות דאביי ורבא ובלימוד הלכה...
22
03-7654021 24 46
6776952@gmail.com 050-4165319 03-6776953
