חדוותא דאורייתא · Chedvusa De'oiraysa — וירא (2026-10-26)

ב"ה ,גליון מס' 130 עש"ק וירא תשפז
היהודי שנושע בכח ברכת רבו ומזור למכתו אין
-סיפורים מאלפים בענייני הפרשה -
מעשה חנה ושבעה בניה מכוחו של אותו זקן
משכך ,כיהודי מאמין ובוטח בה' בס"ד
ומקושר לצדיקי עולם ניגש הוא יום יהודי התאונן בפני רבו על צרתו |
אחד לרבו ותינה את צרתו בפניו, התברך ונושע
בכה לפניו בכי תמרורים מאין מעשה ביהודי שהיה ל"ע שרוי בצרה
הפוגות על מצבו הבכי רע שהוא שרוי וצוקה .שנים הוא כבר מחכה
בו ,ומזור למחלתו אין ,ומבקש את לישועתו שבוא תבוא אשר בוששת
ישועת רבו. היא מלבוא .הלך לדרוש אצל טובי
הרבי שמע את דבריו בקשב רב. המומחים ,תקוותו היתה שישועתו
האזין לכל הגה היוצאת מפיו ואו אז תבוא אולי מכאן ואולי משם ,מנסה
בירך אותו הרבי שיוושע בכל מילי הוא את כל ההשתדלויות בעולם
דמיטב ויזכה לישועתו מהרה .החסיד למצוא מזור ומרפא לחוליו אולם
היה כה נבוך ומבולבל ממצבו עד ככל שחלפו ועברו עליו ימי הרעה
שאמר לרבו 'די לצרותי ,ברכני נא תקוותו נכזבה עד מאוד.
לב חתם על המסמכים שניתנו לו רבי ואיני יוצא מכאן עד שתבטיחני
כהמשך למגעים. בהבטחה גמורה שאיוושע במהרה.
ביום מן הימים נכנס לרבו וביקש את וכדבריו כן היה ,הרבי הבטיח ולפתע
ברכתו להינצל ממזימתם ,וכמעשהו להם הסתדרו דרך לא בדרך
בראשונה כך מעשהו בשניה והרבי העניינים וישועתו באה לו בנקל.
בירך אותו בחמימות שיזכה במהרה
להיפטר מהם וממזימותיהם ופתאום נקלע לצרה אחרת | הגיע לרבו
יתגלה נכלוליותם לעיני כל. התברך מפיו ונושע
וכך הוי ,לאחר תקופה קצרה התגלה זמן רב עבר מאז והנה נקלע שוב
נכלוליותם ,והיה זה כאשר הצליחו למצב ביש כמוהו לא נהיתה ,והחל
לפתות איזה עשיר שיפקיד אצלהם הוא להסתבך עוד ועוד ולא ידע את
הרבה כסף ,ומשהבחין הלה את אשר נפשו מרוב צער .פשוט חד וחלק –
לפניו עשה כל טצדקי בעולם כדי כמה אינשי דלא מעלי נפגשו עמו
שיצליח להוציא מהם בחזרה את בנימה של האהביות ,הבטיחו לו
הכסף. למשוך והצליחו וגבעות הרים
אכן צדקו דברי הרבי וקלונם התגלה עתקים הבנק סכומים מחשבון
לעיני רבים ,ומאז אותו חסיד פתח את יפקיד שכשהוא באומרם
את פיו בדברי שבח והודאה להשי"ת הסכומים הללו ,הם ישקיעו את זה
על כל הטובה אשר גמל עימו ,על במקומות המניבים פירות טובים,
שכל סכום הכסף הוחזר אליו ואז יגדל הונו עוד כהנה וכהנה.
במלואו. שמע הוא לעצתם הנדיבה .לא בירר
יותר מדאי ,בראי אשר לפניו ניצב
למה עושה ה' לי ככה | התאונן בפני ה'סבר פנים' החמה לה הוא זכה מהם
רבו במשך הפגישה ,סמך עליהם בעיניים
אולם לא ארכו הימים ולפתע עצומות ובלא אומר ודברים העביר
התרגשה עליו צרה אחרת יותר קשה להם אשראי של סכום גדול ,והוא
בתמימותו חשב שהכל תקין ובתום
כך היה רבות בשנים עד שהשי"ת מקודמתה ולא ידע לשית עצות
אמר לו 'לך לך מארצך וממולדתך בנפשו מה עליו לעשות עוד בנידון.
ומבית אביך אל הארץ אשר אראך'. ניגש לרבו והתחנן אליו באמרו 'למה
תארו לעצמכם ,השי"ת אומר לו ה' מעניש אותי כל הזמן כביכול? הרי
לאברהם באופן חד וחלק 'תעזוב את מתרגשת עלי צרה ובכח ברכתו של
הכל ,את כל מה שבנית ,ולך לך' .ואם הרבי חולף הוא ועובר כלא היה ,ואז
תשאל אנה אלך ,התשובה היא בפתע פתאום באה עלי עוד צרה ועוד
פשוטה מאוד' :אל הארץ אשר אראך' צרה ,אנה אני בא? מה היה התכל'ס
– היינו אתה אינך יודע אבל אני כן אתי? האם ה' לא אוהב אותי חלילה?,
יודע ועל כן סמוך עלי ואל תהרהר ובכן רוצה הוא לדעת דרך תשובה מה
חלילה אחריי. עליו לתקן כדי שלא יישנו הדברים
וזהו ניסיון גדול מאוד עבור האדם. פעם נוספת!!!
תשמע סיפור לפני שלושת אלפים
לך לך מארצך וממולדתך | אברהם שנה | אמר לו רבו
אבינו יכול היה להתעלף ברגע זה נענה הרבי ואמר:
אברהם אבינו שומע זאת ויכול היה למד מזקינך הצדיק שהיה חי לפני
להתעלף בבת אחת על המקום ,כי שנים רבות.
הרי יכול היה לבוא כביכול ב'כח ובכן ,מספר לו הרבי ,הרי אך לפני
הטענה' ולומר להשי"ת 'בזה שאני כשלושת אלפים שנה כולם דיברו על
עוזב כאן את המקום כל השקעתי אברהם אביך שהוא צדיק גדול עד
הולך לאבדון בין רגע .האם לא מאוד איש אשר רוח בו ,איש קדוש
עבדתי על זה כל כך קשה לבנות כאן ובעל מופת אשר כל עשיותיו הם לשם
אימפריה שלימה של תורה ועבודה שמים .הוא נדד ממקום למקום
להשי"ת .הרי עמל ויגיעה רבה ברחבי המדבריות ועשה נפשות רבות
השקעתי כאן כדי לקרב את נפשות להשי"ת ,פעל בקרב רבים מעמי
התועות אליך ,ובטוחני שבשעה לאביהם אותם לקרב הארצות
שאעזוב את הכל ואלך לי מהם – ילכו שבשמים לאמונת אלוקי עולם.
אחר כל התלאות וטלטולי הדרכים גם הם ממני ,ואז כל מפעל חיי אשר
שעבר עליו וכן העקירה מארצו בניתי ויסדתי ביגיע כפי אני ובני
וממולדתו ועזיבתו את המכרים ביתי יקרוס בבת אחת כלא היה' ,ואם
והידידים שהיו לו עד עכשיו ,לפחות כן מבקש אברהם השי"ת שלא יצווה
את זה ישאיר לו הקב"ה לשארית. עליו כך ויתחרט כביכול ממה שאמר.
אולם הוא טעה (כביכול) – ובגדול. אבל לא כן מצינו שהיה ,אלא להיפך.
ארץ כנען ידוע היה כמקום שגרים בו אברהם אבינו מיד כשציווה עליו
עשירים ובני טובים וכפי שמבואר השי"ת לעשות כן ,קם מיד ממקומו
בדברי המדרשים שרבים מתרי בתום וביושר לבב ,וכך באמונה תמה
הארץ היו באים דווקא למקום זה ושלימה אמר לעצמו 'הוא – אשר
כדי לראות את טוב הארץ ואת יופיה עבורו עשיתי כל זאת – והוא שאר
כי טובת מראה היא ,את העושר מצווה עלי לעזוב את הכל ,לילך
והכבוד שבה. מארצי וממולדתי – וזה אשר אני
ובפתע פתאום מתרגשת עליו צרה עושה'.
נוספת – רעב כבד מאוד בא על על המקום ארז את מיטלטליו ואת
הארץ. חפציו ועזב את המקום בלי לדעת
כל באי הארץ לא ידעו לשית עצות אנה אלך וללא שאלות מיותרות.
הגדולה לפלא-הצרה בנפשם
ובפרט לפתע, עליהם שהתרגש הגיע לארץ והנה רעב כבד אשר לא
אברהם עצמו – מטבע הדברים היה נהיתה | איה הבטחת ה' כביכול
צריך לומר לעצמו 'די לצרותי ,אנה ומי שחשב שהכל יסתיים רק כאן,
אנו הולכים? הלוא השי"ת הוא טעות גדולה בידו.
שהבטיח לי כל הברכות האלו אברהם אבינו חשב לעצמו ,מסתמא
באמור' :ואעשך לגוי גדול ואברכך – במקום אשר אחנה כציווי ה' יהיה לו
בממון ,ואגדלה שמך וגו' ,ולכאורה מיד לאכול ולשתות כמיטב ליבו
אין הקב"ה מקפח שכר כל בריה והיו והכל על מקומו יבוא בשלום .ובפרט
והעבדים אל בית פרעה והיה מצטער צריכים ליתן לי דברים אלו מן
צער רב מכך. השמים מיד ,שהרי עירום עזבתי
מטבע הדברים היה צריך להתאונן ועירום באתי.
בפני השי"ת ולומר' :די לצרותיי!' ולא כן עשה השי"ת אלא הביא רעב
הרי לגור בארץ באתי ותן לי לשבת כבד על הארץ ואברהם היה צריך
במנוחה ושלווה תחת קורת גג אחר להיות נע ונד בארץ ,ועוד בלי
ככל אשר הבטחתני ,ולכן אני מבקש הנפשות הרבות שכבר עזבוהו מקודם
ממך' ,השקיפה ממעון קדשך מן מרוב טלטולי הדרכים שהיה להם עד
השמים ורחם עלי ואל תעזבני לאורך כה.
ימים'. ומטבע הדברים היה אברהם צריך
אולם לא כן עשה אלא היה סמוך להתחרט מיד ,אולם לא כן עשה אלא
ובטוח בהשי"ת שהוא הסובב הכל האמין באמונה שלימה וסמוך ובטוח
והוא המסבב דבר זה לטובה עבורו, על השי"ת שהוא אשר ציווה עליו
ועל כן אין לו כלל במה להתאונן לפני לעזוב את מקום אביו ומגורי ארצו
השי"ת. ומולדתו ולעזוב את הכל ,והוא אשר
וכך קיבל זאת על עצמו בתום וביושר הבטיח לי כל ההבטחות האלו והוא
לבב עוד ניסיון ועוד ניסיון אשר שלח אשר הביא רעב כבד על הארץ לנסות
לו ה' עד הניסיון העשירי שהוא אותי אם אעמוד כחומה בצורה
'עקידת יצחק'. בניסיון גדול זה ,ולא הרהר אחר
המקום.
אברהם עוזב את משפחתו ומכריו
ואיך יתקיימו ההבטחות | תמיהה באה עליו צרת מצרים | סמוך ובטוח
רבתי היא לפני בורא עולם כביכול על ה' שהוא הסובב הכל
ונקדים מעט בזה: וכך מצא את עצמו במצרים.
הלוא אברהם ושרה פעלו בעצמם ובהערימה עליהם שאחות אברהם
שנים על גבי שנים לקרב אינשי היא כציוויו היללו אותה השרים
דעלמא לאמונת אלוקי עולם .עשו
את מירב יכולתם ואף יותר מכך
הרי כשראה לפניו את כל הקורות עבור השי"ת .ובפרט שלא כמו היום,
ממשפחתו שהלך משעה עימו בימים אלו בתקופתם היה הדבר
ומולדתו היה יכול לתמוה כביכול על קשה מנשוא ,לא היה אמצעי
דרכי ה' ולומר: תקשורת שברגע אחד יצליחו להגיע
לאיזה ברכות זכיתי בשל כך – לרבבות אנשים כדי לקרב אותם
לבנים? היש לי בנים?! ,אודיע את לאמונה ,וודאי שהדבר עלה להם
טבעך בעולם? – הרי אני נע ונד בארץ ברוח ובנפש ,אולם הם לא ויתרו
ואיה הבטחתך?! ,אדם אומר לבנו לעצמם ומסרו את נפשם כדי לקרב
תהא כאברהם – הרי אדם המיטלטל כל באי עולם לאבינו שבשמים ,והם
בדרכים ממקום למקום ואין אדם עוד היו היחידים בארץ המה אשר
עשו כן ללא שום עזר וסיוע.
מכירו – למה שאחד יבורך בו ויחפוץ
ואחר כל זאת משגלו ונדדו ממקום
לקרוא לבנו כשמו?! הלוא איפכא
למקום ,ובפתע פתאום עזבו אותם
מסתברא – בשעה שהיו עמי נפשות
רבים מעמי ארצות שנתקרבו על ידם
רבות שעשיתי בארץ מולדתי בחרן
מרוב טלטולי הדרכים לא אמרו
ונולדו להם בנים – הם אלו שמכירים
נואש לעצמם והלכו באמונה תמה
בי ומחשיבים אותי עד מאוד והם
ושלימה בהשי"ת.
אלו שיחפצו לקרות את שם בנם
והלוא הקב"ה הבטיח להם עושר
כשמי ,אבל סתם אנשים כאן בארץ
וגדולה במקום אחד באם יעשו זאת
למה שיחפצו לקרוא בשמי – הרי נע
באמור לו" :לך לך – ופירש"י,
ונד אני בארץ?!
להנאתך ולטובתך – ושם אעשך לגוי
אולם אברהם לא אמר כן ,ובתום
גדול ,וכאן אי אתה זוכה לבנים ,ועוד
וביושר לבב סמוך ובטוח בו יתברך
שאודיע טבעך בעולם .ואברכך –
שהוא אשר יושיעו מצרותיו ויגאלנו
בממון .ונברכו בך כל משפחות
ממצוקותיו.
האדמה – אדם אומר לבנו תהא
כאברהם'.
ונתבונן קצת בזה: אברהם לבן מאה זכה לפרי בטן |
הרי בשעה שציווה עליו הקב"ה זאת, היכן הוא ההבטחה
מטבע הדברים היה אברהם צריך אחר כל זאת נולד לו בנו יחידו אשר
להתעלף במקום ולהשיב את נשמתו אהבו הוא יצחק הנולד לו משרה
ליוצרו ובוראו מרוב צער ויגון על אשתו.
אשר עשה לו ה' ככה כביכול. עשה משתה גדול לכל גדולי הדור
הלוא כל תקוותו בו היתה ,אחר ביום היגמל את בנו והכל שמחו איתו
חנטתו פרי לבן מאה ואחרי שכולם משוש ובפרט אחר ששרה חנטה פרי
ששו ושמחו איתו משוש וכלם ידעו בטן בהיותה בן תשעים שנה והוא
שהוא היחידי שממנו עתיד לצאת זרע בהיותו בן מאה שנה ,והכל קיוו
ישראל ולהיוושע בכל ההבטחות שממנו תבוא ישועתו והוא הבן אשר
שהבטיח לו השי"ת. הובטח לו בצאתו מחרן.
ברגע זה – אומר לו כביכול הקב"ה הגיע העת ,ויצחק נהיה בן ל"ז שנה.
לאברהם – אני מבקש ממך לקחת הקב"ה אומר לו לאברהם" :קח נא
תקוותך ומבטחך היחידה והעלהו על את בנך את יחידך אשר אהבת את
גבי המזבח ותשרפנו על מוקדה ותלך יצחק ולך לך אל ארץ המוריה
מעתה ערירי בלא ולד. והעלהו שם לעולה על אחד ההרים
אולם לא כן עשה אברהם אלא שם וגו' ,ופירש"י שכל הדיבורים האלו
מבטחו בה' ולא פנה אל רהבים ושטי שאמר לו הקב"ה היה כדי לתת לו עוד
כזב ,לא התרגש כלל מאי -קיום ועוד מצוות בקחתו את בנו – יחידו –
ההבטחות כביכול אלא שם את כל יקירו – ולהעלותו לעולה על גבי
יהבו בהשי"ת שהוא אשר הבטיח לו המזבח.
כל זאת והוא אשר מצווהו להעלות
אותו לעולה – ואין בזה כל סתירה על ניסיון העקידה סתירה היא להבטחת
אף שאין הדבר מובן כלל בפשטות ה' כפי הנראה לעין | אברהם משכים
הדברים. קום כדי לקיים המצוה
לזרע בית ישראל להתגבר על יצרם זימן לו ה' כל הסתירות על הבטחתו |
בנסיונות הקשים ומרים שיעברו הם זהו הכח שהעביר אברהם לעם
במשך שנות הגלות. ישראל לדורות עולם
לרגע קט אנו חוזרים למעשה הקודם
נסיון העקידה איננו הנסיון היחידי שבו התחלנו.
שהתנסו בו עם ישראל | למה נקראת נענה לו רבו ואמר:
'הנסיון הגדול ביותר' הרי אברהם אבינו נתנסה בנסיונות
על דרך זה נראה לבאר מהו גודל קשים ומרים ,אחד יותר מהשני ,והיה
נסיון העקידה דייקא אצל אברהם. לו לבוא בכל כך הרבה טענות
לכאורה ייפלא ,הרי משנתבונן קצת ומענות כביכול להשי"ת ,הרי הבטחת
בזה נראה שבמושכל ראשון אין זה לי זאת ולבסוף רק מר ולענה יצא
הניסיון הקשה בעולם שעבר על עם מכל זה .הרי אמרת לי לצאת
ישראל ,הלוא הבט וראה בעצמך אלו ממולדתי ואילו לארץ תלאובות
נסיונות עברו עם ישראל במשך כל באתי ,הרי אמרת לי לירד לארץ אשר
הדורות למן היותם לעם עד היום אראך ואילו למצרים באתי מרוב
הזה. הרעב השורר במקום ההוא ,ולא עוד
החל בטרגדיה המזעזעת של חנה אלא שתפסו את אשתי ועינו אותה.
ושבעה בניה שמסרו את נפשם הרי אמרת לי 'כי ביצחק ייקרא לך
מרצונם לשריפה על קידוש ה' והכל זרע והנה לעת זקנתי לבן מאה ילדתי
היה בכדי שלא להמיר דתם חלילה. זרע ברך ה' ,ובפתע פתאום לאחר ל"ז
וכאשר ביקש מהם הקיסר לומר לו שנה מלאות וטובות מצווה עלי
כמה דברי הכנעה שחפצים להיכנע השי"ת לעשות דבר נורא ואיום
אליו ולקבל את דתו ואפילו מן השפה כביכול ולהפר הבטחתו.
ולחוץ ,לא רצו לשמוע לו בשום אופן אבל לא כן עשה אלא האמין בה'
אלא קיבלו על עצמם הדין באהבה ויחשבה לו צדקה.
באומרם' :אין אנו מוכנים לאבד חיי הראה לכולם 'אהבת הבורא' מהו,
והוא בנסיונותיו נתן כוחות אדירים
שמסרו את נפשם בששון ובשמחה עולם בשביל לחיות עוד חיי שעה כאן
ליהרג על קדושת השם. בעולם השפל'.
והנראה לומר בזה שאכן רבים מעם ואף גם זאת כאשר מסרו את עצמם
ישראל מסרו את נפשם על קדושת עם ישראל להישרף ,ליחנק ולהיהרג
השם – אולם לולא כוחו של אותו זקן בתקופת השם, קדושת על
הלוא הוא אברהם אבינו אביהם של האינקוויזיציה ,בתקופת המשכילים,
עם ישראל שהשכים בבוקר והלך הקראים והצדוקים ועוד ,בתקופת
בשמחה ובלב שלם לעקוד את יצחק מסך הברזל ,ומי מדבר בכלל על
בנו אהובו תקוותו היחידה שנולד לו השואה האיומה שהיה בעם ישראל
אחר מאה שנה ,ויצחק בו שהיה מוכן אך לפני שמונים שנה שרבים נהרגו
להקריב את עצמו להשי"ת ולהישחט בשמחה ובששון על קדושת השם –
כדי לעשות נחת רוח להשי"ת – לא והיו מוכנים לאבד בין רגע את חיי
היו יכולים עם ישראל במשך הדורות העולם הזה – והעיקר שלא לאבד את
כולם לעמוד בנסיונות כה מרים ידו את החיים הנצחיים ,את חלקם
וקשים של הגלויות. בעוה"ב.
והוא הגבר אשר מכוחו אנו חיים עד
היום הזה ויכולים אנו עמוד בזה – לא היה בכוחם למסור את נפשם
לעמוד בנסיונות אלו ולהראות לכל במשך הדורות | לולא כוחו של אותו
את אמונתנו ומבטחנו בהשי"ת. זקן
ואם כן במה מתייחד 'נסיון העקידה'
הגילוי המרטיט של רבי חיים שפרשה זו אנו קוראים בכל יום ויום
מוואלוז'ין | הנסיונות היו להישיר להצילנו מהפורענויות המתרגשות
הדרך לבניו לבוא בעולם? למה שלא נעורר זכויות
בדומה לזה מצינו בספר 'רוח חיים' הללו ונזכיר לפני השי"ת את 'מעשה
מהגה"ק רבי חיים מוואלוז'ין זיע"א חנה ושבעה בניה' וכן הלאה עוד
שמדייק מלשון המשנה (אבות פ"ה כהנה וכהנה משפחות רבות מישראל
מ"ב) :עשרה דורות מנח עד אברהם,
להשתחוות לצלם של אנטיוכוס להודיע כמה ארך אפים לפניו שכל
קיסר רומי והוציאם להריגה. הדורות היו מכעיסין ובאין עד שבא
ומבואר שם ,שכשהביאו את הבן אברהם וקיבל עליו שכר כולם',
ניסה לפתותו, וניסו האחרון ולאחריו נקט התנא הלשון' :עשרה
אנטיוכוס בכל כוחו לשדלו שמא נסיונות נתנסה אברהם אבינו'.
ירצה רק להרים את טבעתו מהארץ ובטעם הדבר כותב:
וייראה כלפי חוץ כמשתחווה לו ,אך ירצה בזה ע"פ מה שכתוב (משלי כ',
גם לזאת סירב. ז') 'מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו
לפני שהוציאו אותו להורג ביקשה אחריו' .כי כמה מידות שהצדיק טרח
אימו להביאו לפניה כדי לנשקו מעט ויגע להשיגם ,לבניו אחריו המה כמו
ולחשה באזנו: טבע מוטבע ,ובקצת יגיעה יגיעו לזה.
"בניי ,לכו ואמרו לאברהם אביכם – כמו שנראה בחוש שרבים מעמי
אתה עקדת מזבח אחד ואני עקדתי הארץ מהיהודים מוסרים את עצמם
שבעה מזבחות" ,ואחר כך עלתה אף על קידוש השם ,והוא מוטבע בנו
היא לגג ,נפלה ומתה .יצתה בת קול מאברהם אבינו שמסר נפשו לאור
ואמרה 'אם הבנים שמחה' ,כלומר כשדים על אמונתו .וכן כל העשרה
שאע"פ שנשארה בלא בנים כ'עקרה', נסיונות היו להישיר הדרך לפנינו'.
עליה נאמר מקרא זה 'אם הבנים
שמחה'. ניגשה חנה לבן האחרון קודם שנשרף
עקד"ה | לך והודיע לאברהם שאני
הבט וראה גודל כוחך בעקידת יצחק עקדתי שבעה מזבחות
| בכוחה יכולתי למסור שבעה ידוע אומרם ז"ל (גיטין נ"ז ע"ב) על
המזבחות עקד"ה הכתוב (תהלים מ"ד ,כ"ג) 'כי עליך
ראש הישיבה הרב שך זצוק"ל (שבוע הורגנו כל היום נחשבנו כצאן
זה חל יומא דהילולא דיליה) הקשה טבחה' ,דקאי על מעשי גבורתם של
בזה: חנה ושבעת בניה אשר שישה בניה
הראשונים לא הסכימו בשום אופן
אשר גילו עוז רוח ותעצומות נפש הרי ודאי צדקנית זו שאיבדה שבעה
להיעקד על קידוש השם ולהשליך בנים בבת אחת על קדושת שמו
נפשם מנגד על מזבח העולה? כלל בדעתה עלה לא יתברך
כל זה הוא מכח אותה עקידה שעקדת להתגאות על אברהם אבינו חלילה?
בשעתו את יצחק בנך על גבי המזבח! ואם כן ,מה באמת נתכוונה בדבריה
אותה עקידה היא היא אשר הטביעה אלו שאמרה לבנה להודיע לאברהם?
בי ובכל בניך למסור את נפשם על וביאר זאת בטוב טעם ודעת ואמר:
קדושת השם בשלימות ובתמימות! חס ושלום שהיתה כוונתה להתגאות
הבט וראה מה פעלת בכלל ישראל!'... על אברהם ולומר לו שהמעשה שלה
גדול פי שבעה מעקידתו של יצחק ,כי
חיממה מעט קט כדי להכין אוכל אם להיפך.
לביתה | תפסו אותה 'על חם' בדבריה אלו העידה על עצמה שאת
בספר 'יסופר לדור' מובא מעשה הכח הבלתי -ישוער שהיה לה באותם
נורא של גבורה יהודית על אחינו בני רגעים כאשר עקדה את אלו שעה
אשכנז בימי התופת של יהדות מזבחות למען קדושת שמו – שאבה
אירופה .וזאת אשר המחבר מספר על מאותו מזבח אחד של אברהם אבינו
אמו שאלמלא כן קשה להאמין כי שעקד את יצחק בנו יחידו ומחמדו,
אשה יהודית פשוטה מסוגלת להגיע והוא אשר השאיר לכולנו מורשת
למדריגה גבוהה כזו: נפשית של יכולת עמידה במסירות
ביום תשעה באב תש"ד. נפש על קדושת השם.
היה זה במחנה ברגן-בלזן הידוע וזהו שאמרה לבנה בטרם השלים
לשמצה ,כל יושבי המחנה קיבלו נפשו לאלוקיו:
עונש שלמחרת היום לא יחלקו מנת 'לכו אל אברהם אביכם ואמרו לו:
אוכל לאיש מיושבי המחנה ,מנער אבא! יודע אתה מנין נובעת גדלות
ועד זקן טף ונשים .העונש היה בגלל הנפש הלזו של אשה אחת מאלפי
אחד מהיושבים שם ששרף מזרן בנות ישראל? הידוע תדע איך חינכתי
שהיה מלא כנים וגרם למחלות את בני בקדושה ובטהרה כזאת עד
הרי זה, מסוג נאשמים על נוראות ,וכעונש על כך החליטו שלא
שהאחראים להעניש את העבריינים לתת להם מנות מזון ליום אחד.
היו 'יהודים' אשר במחנה. אמו ע"ה שהיתה מטופלת בילדים
היה זה עונג ונחת לצוררים הגרמנים רכים ,בישלה מעט דיסה ללא חלב
ימח שמם לראות איך שהיהודים עבור בתה הקטנה בת הארבע.
עצמם מענישים את אחיהם היהודים בתנאי החיים במחנה לא היו
'רשעות נקרא זה בלשוננו – אפשרויות חימום מקובלות ,וכך בלי
במיטבה'. תנור ובלי נפט עמלה להצית אש על
המשפט שלה שנקבע מראש ליום מעט קש ,ואט אט הצליחה לחמם את
שישי בערב ,ליל שבת נחמו תש"ד, הדיסה עבור הבת.
ארך זמן קצר. ברגע מסוים חלפו שם שניים מאנשי
לאחר שנשמעו דברי התובע והעדים השמירה היהודית ותפסו אותה 'על
ויתרה היא על זכותה להכחיש או חם' .הודיעו לה שעומדת היא לעמוד
לתרץ את מעשיה – וכמובן שמיד ניתן במשפט על כך וצפוי לה עונש חמור
לה פסק דין קשה עד מאוד והוא: מאוד.
שלילת מנות לחם ליומיים.
עונש כבד מנשוא הוטל עליה ע"י
זמן קצר כל כך נארך המשפט | שאל הנאצים | שלילת מנות ליומיים
הבן את אמו משפט פנימי כזה היה 'הליך' כמיטב
כידוע שבמחנה ברגן-בלזן לא היתה המסורת המרושעת של אנשי ה -סי.
הפרדה מוחלטת בין מחנה הגברים איי .איי .הנאצית הידועה לשימצה
למחנה הנשים ,ובמשך היום יכלו אשר רוממות זכויות אדם בגרונם.
הגברים והנשים להיפגש ביניהם. נשמעו דברי ה'תובע' ,דברי העדים,
ובאותה לילה בליל שבת ישבו בניה דבר ה'נאשם' ,דבר הסנגור ופסק דין
והמתינו לשובה של אמם ממקום של השופטים – כולם יהודים
המשפט. אומללים מאסירי המחנה .ובנוסף
לעונשים הנוראים שהטילו הגרמנים
שלי מילה כל ולכתוב השבת כאשר שבה וסיפרה להם את גורלה
בפרוטוקול בעצם יום השבת'... אשר נגזר עליה שאלה בנה מדוע
כל המתבונן במחזה עומד משתאה המשפט היה קצר כל כך? הרי מדוע
לנוכח העוצמה של אותה אשה. לא ניצלה את זכות הדיבור להפחית
קצת מן העונש כשהיא מסבירה להם
הנסיונות הם שמרוממים את האדם שבאותו יום לא חולק להם מזון ולא
למדריגות נשגבות | זהו הלימוד בישלה עבור עצמה אלא לילדה
מאבינו אברהם פעוטה בת ארבע?
ונסיים בדבריו של מרן בעל ה"חפץ
חיים" זיע"א (מובא בספר 'לעשות הייתי מוכן להיענש בחומרה | העיקר
רצונך' של הגה"צ רבי יצחק קולדצקי לא יצטרך לכתוב הפרוטוקול בעצם
שליט"א) בספרו על התורה שכותב: יום השבת
כל הנסיונות שנתנסה אבינו אברהם אמו לא ענתה לשאלותיו וניכר עליה
עמדו לו ועזרו לו להתעלות במדריגה כי היא נרגשת מאוד.
רמה ,עד שהקב"ה קראו אוהבי .וכן הבן העז ושאל פעם נוספת את אמו,
ביוסף הצדיק הנסיון שנזדמן לו עם והשיבה לו כך:
אשת פוטיפר ועמד בו הוא שהעלה 'במשפט שלי לא היו נוכחים אלא רק
אותו לגדולה ולמלכות אחר כך. שופטים ,תובע וסנגור ,וישב שם
וכדאיתא במדרש הנעלם פרשת יהודי (מאלו השוטרים שהענישו את
וירא :אמר רבי יהודה למה זכה יוסף אחיהם היהודים) שתפקידו היה
לאותה המעלה והמלכות בשביל לרשום את הפרוטוקול .הוסיפה
שכבש יצרו דתנינן כי הכובש יצרו ואמרה ,חשבתי לעצמי 'הרי כל מילה
מלכותא דשמיא אחיל עליה ,עיי"ש. שהייתי אומרת שם היתה נרשמת
ומזה עלינו להתבונן גם כן בדורנו בידי יהודי ובליל שבת ,לכן שתקתי.
שכשאדם עומד בנסיון – הוא מתעלה באומרה לבנה :מוטב לרעוב מעט
במדריגתו מאוד'. מאשר לגרום ליהודי לחלל את
עניות מעבירין את האדם על דעתו העשיר שנהפך להיות עני מרוד |
ועל דעת קונו. ה'חפץ חיים' לא הבין לפשר תמיהת
ולכן ,אמר להם. מקורביו
האיש הזה העמידו אותו משמים עוד זאת מובא שם מעשה נורא
בניסיון העושר ואכן קיבל שפע רב שסיפר המקובל הגה"צ רבי חיים
כדי לנסות אותו אם יפזר ממונו ארלנגר זצ"ל משווייץ:
ויחוס עינו על אחיו האביון ,או שמא גביר היה חיים" ה"חפץ בימי
דווקא יקמץ את ידו וישמור לעצמו מפורסם שהיה תומך ללא גבול
את הונו הרב .ואכן עמד בנסיון ופיזר בהרחבת גבולות הקדושה של ישיבות
את הונו ביד נדיבה .ודווקא בשל כך וכוללים למען יקלטו בתוכם את
מעלים אותו משמים בדרגה יותר טובי הבחורים והאברכים צורבא
גבוהה ,ולכן החליטו להעמיד אותו מרבנן ,וכן גם בצדקה וחסד ,ולבסוף
עכשיו בניסיון העוני שקשה יותר נהפך עליו הגלגל וירד מנכסיו.
מנסיון העושר. באו האנשים למרן ה"חפץ חיים"
הרי שעם כל ניסיון שאדם צולח אותו ושאלו אותו' :היתכן? זו צדקה וזו
וגובר עליו הוא מגדיל את רוחו ונפשו שכרה?'
עוד יותר ונעשה ראוי מן השמים השיב להם באמרו" :מה הפלא?
לניסיון נוסף כפי מדריגתו הגבוהה, מקודם הוא היה 'דוקטור' ועכשיו
הגדולה מקודמו. הוא מתקדם לתואר 'פרופסור'...
וביאר את דבריו ואמר.
בחנני ה' -ונסני | הוא מה שביקש הרי אין בריה שאין הקב"ה מנסה
דוד מהשי"ת אותה.
וזוהי מהות התשובה שהשיב הרבי את העשיר הוא מנסה אם תהא ידו
לחסיד: פתוחה לעניים והעני מתנסה אם
כי הרי אדם לעתים שואל את עצמו, יוכל לקבל יסורים ואינו כועס .וכמה
מדוע כל כך קשה לו? למה הוא שנסיון העושר קשה ,נסיון העוני
קשה ממנו כמאמרם ז"ל שדקדוקי
הדיוק של הרב שטיינמן בפסוקי מתמודד בכל יום ויום עם קשיים
העקידה | משמים אין מביאים נסיון מסוגים שונים? אם בהתגברות על
לאדם בסתם היצר לבטל תורה ,אם בהימנעות
ועל דרך זה מצינו מה שדייק מרן הרב מהסתכלות אסורה או מדיבורים
שטיינמן זצ"ל את הכתוב בעקידה אסורים ,ואם בהתגברות על מידותיו
'והאלוקים נסה את אברהם ויאמר לוותר אחד לשני ואפילו כשהשני
אליו אברהם ויאמר הנני' ,ודקדק הציק לו ביותר ,ועוד כהנה וכהנה
בזה מהו השאלה והתשובה כאן ,הרי נסיונות שאנשים עוברים בחיים.
אם הקב"ה מחליט לנסותו בזה למה והתשובה לכך פשוטה מאוד:
צריך את הסכמת אברהם. הנסיונות הם חלק בלתי נפרד
ומיישב ואומר ,שמכאן ראיה שאין אותו שמעמידים ומי מהחיים.
הקב"ה מנסה את האדם אלא אם כן בניסיון אזי סימן הוא שמן השמים
יוכל לעמוד בו ,כי אם לא הרי נגרם הוא נבחר כ'אדם הראוי' לניסיון
לו לאדם היפך מהנסיון ומרחיק את ולאו כל אדם זוכה לכך ,וכמו שמצינו
עצמו חלילה מהשי"ת .ולכן שאל אצל דוד המלך ע"ה שביקש מהשי"ת
אותו קודם ומשאמר לו 'הנני' 'בחנני ה' ונסני – צרפה כליותי ולבי',
והסכים על ידו ליתן לו נסיון זה – הרי ודרשו ז"ל (סנהדרין ק"ז ע"א) אמר
שזה מתאים עבורו ויוכל לנסותו כי לפניו רבוש"ע נסני שנאמר בחנני ה'
יהיה בכוחו לעמוד בה. ונסני' ,ואם אכן יצליח לעמוד בו –
אזי יתעלה ויתרומם כנס הזה.
יו"ל בסיוע
מרכז "אמונת חיים" קראלי
בנשיאות כ"ק מרן רבינו שליט"א
עיה"ת אשדוד ת"ו
כשם שנכנס לברית
ברכת מזל טוב
לידידנו הר"ר שלום פקשר הי"ו
לרגל היכנס בנו
בבריתו של אאע"ה בשעטו"מ
יה"ר שמשמחה זו יושפע לכם שפע שמות ורב טוב
ואך ששון ושמחה יישמע באהליכם תמיד
עורך ומתמלל שיחות תורניות ,שמועס'ן בהלכה ובאגדה,
סיפורי צדיקים והסטוריה שסופרו ע"י חסידים ואנשי מעשה וכדומה
:צרו קשר בפלא' ,053-4199-289 :או בדוא"לs963096 @gmail.com :
