לענין הלכה · Le'inyan Halacha — וירא (2026-10-26)

לענין הלכה
בס"ד וירא תשפ"ז
+
הערות מעשיות בהל' שבת
גליון 606 מטרת הגליון לעורר לב המעיין בלבד ולא לסמוך עליו למעשה
כדי לפתוח המקרר בליל שבת להוציא יין וקידוש וחלות וכו'.
עם הזזת השעון זמן כניסת שבת מוקדם מאד
מקרר עם מצב שבת
באופן כללי מומלץ למי שיכול לסדר שהמקרר יהיה במצב שבת, זמן כניסת שבת :ירושלים ,4:15מודיעין עילית 4:24
כדי שלא יצטרך לסדר שעון שבת כל שבוע ,ובמשך הזמן יכול
לבוא לידי מכשול כשאורח או אחד מבני הבית ישכח ויפתח
תוספת שבת
כתב בשו"ת שבט הלוי (ח"י ס' נ) ,שאם מקבל שבת מקיים מצוה
המקרר כשהשעון אינו מכובה [ובמקררים המשוכללים של היום ,כל
פתיחת הדלת כרוך בכמה חששות מלאכהד כפי שכבר האריך בס' מה"ת להרבה ראשונים כו' ולמעשה יראה דזמן מה לפני בין
ארחות שבת (חלק ג עמ' ס – סא) לפני קרוב לעשרים שנה]. השמשות יקבל עכ"פ במחשבתו דין תוספת שבת ,וע"כ צ"ע מאד
דרך המאחרים מנחה בעש"ק לתוך ביה"ש עכ"ל( .וע"ע בה"ל סי'
לבקש מגוי לפתוח המקרר רסא ד"ה מפלג).
לדעת כמה פוסקים ,מותר לבקש מגוי לפתוח המקרר אע"ג וכתב בהל' שבת בשבת (ח"א עמ' קיז) דאם התאחר בתפלת
שידלק האור ע"י זה ,דמותר לבקש מגוי לעשות מלאכה דרך המנחה יחשוב שפורש קודם השקיעה ממלאכות לשם מצות
פסיק רישא דהיינו שהוא מתכוון לפתוח המקרר ,ונעשה תוספת שבת [ואין מחשבה זו אוסרתו בתפלת מנחה] ,אך אם
המלאכה באופן צדדי (שו"ת אגרות משה ח"ב ס' סח) .וכ"כ בס'
שבות יצחק (חי"ג עמ' קו) בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל. אמר מזמור שיר ליום השבת אינו יכול להתפלל מנחה (ע' שו"ע
והוסיף בשבות יצחק (שם) כיום מלבד הדלקת נורה נעשות ס' רסג) .ועל זה סומכים (עכ"פ בשעת הדחק) אלו שמתפללים
פעולות חשמליות נוספות בפתיחת הדלת ,אבל הגוי אינו מכוין מנחה ממש לפני השקיעה.
להם אלא רק לפתיחת הדלת. וע' בבן איש חי (שנה ב' פ' וירא סע' ו) שהחמיר בזה ע"פ סוד
וזה ע"פ מה שמבואר במשנה ברורה (ס' רנג ס"ק צט) בענין דעיקר מצות תוספת לומר בואי כלה קודם השקיעה .והגרי"ש
אמירה לנכרי להכניס התבשיל על התנור ,דעיקר כוונת הגוי אלישיב זצ"ל היה נוהג לומר אחרי תפילת מנחה לפני קבלת שבת
לחמם בית החורף ולא על בישול התבשיל (ואע"ג דזה פסיק רישא לא "הריני מקבל עלי קדושת שבת" (הרמ"ד לוין שליט"א).
מחמירים באמירה לנכרי בשבות דלית בו מעשה ע"ש).
ועיין דברי הגר"ח קניבסקי זצ"ל הובאו בספר נזר החיים (עמ' עוד בענין זמן קבלת שבת
קפד) שכתב על נידון זה ששכחו לנתק את הנורה שבמקרר רוב העולם נוהגים לומר קבלת שבת ולגמור קבלת שבת לאחר
דהמנהג הפשוט הוא לקרוא לנכרי והיינו דחשבינן ליה כפ"ר שקיעה ,ושאלו את הגר"ח קניבסקי זצ"ל איך יש לנהוג
בנכרי. כשמתפלל בבית הכנסת שאומרים קבלת שבת לאחר השקיעה,
אכן הגרש"ז אויערבך זצ"ל (שש"כ פל"א הערה א) פקפק קצת והשיב" :יקבל שבת בעצמו (לפני השקיעה) ויאמר הריני מקבל
בדין זה (וחזר ממה שהתיר לכתחילה) ,כיון שבאופן קבוע תוספת שבת ,כמדומה הרבה עושים כן".
ומתוכנן נעשית הדלקה רק ע"י פתיחת הדלת אפשר שנחשב ויש כמה בתי כנסיות שמקפידים לגמור לפני השקיעה וכן נהג
מעשה בידים ,וצידד להקל אם הגוי אינו יודע שיש שם נורה (אבל הגרי"ש אלישיב זצ"ל ובפרט בירושליםא.
לענין סגירה יודע שהוא מכבה). [וטעם המנהג שאין מקפידים להקדים מזמור שיר ליום השבת
טעה ופתח את המקרר ונדלקה המנורה :טעה ופתח את דלת לפני השקיעה ,לא ראה הגר"ח קניבסקי זצ"ל הסבר בדברב,
המקרר ונדלקה הנורה אסור לסגור את הדלת משום שמכבה בזה ובבית הכנסת לדרמן בעבר היו אומרים קבלת שבת מאוחר,
את הנורה ,אלא יתן מגבת בין הדלת ובין המקרר כדי שהנורה וכנהוג ברוב המקומות ,אכן בשנים האחרונות תיקנו ע"פ הוראת
לא תכבה [ויש מתירים לרמוז לגוי שלא בדרך צווי לנתק את הגר"ח קניבסקי זצ"ל לאומרה עשר דקות לפני השקיעה (דברי
המנורה של המקרר כגון שאמר לו "איני יכול להשתמש במקרר שיח גליון פ' לך לך תשפ"ג)].
כל זמן שהמנורה שבתוכו אינה מנותקת" ע' ארחות שבת (פכ"ו
סע' ז ,וסע' יא)]. שכח להזיז שעון שבת
לומר לקטן לפתוח המקרר כשאינו יודע שהנורה ידלק שכח לסדר שעון שבת ,או בטעות במקום להקדים שעת הדלקה
איחר זמן הדלקה ,ושם לב בליל שבתג ,יש לעיין מה אפשר לעשות
בענין אמירה לקטן לעשות בשבת מלאכה דרבנן ,דעת הבה"ל (ס'
שמג ד"ה מד"ס) שהביא דברי רעק"א שניתן לסמוך על הדברי
הרשב"א שמותר לומר לקטן לעשות איסור דרבנן אם זה לצורך
הקטן עצמו וע"י זה יהנה אח"כ גם הגדול. א י"א שטעם שתיקנו זמן הדלקת נרות 40דקות לפני השקיעה
וע"פ זה יש המתירין לומר לקטן לפתוח המקרר עבור אוכל של בירושלים ,כדי שיספיקו להתפלל מנחה וקבלת שבת לפני השקיעה
הקטן ,אם אין הקטן יודע שהוא מדליק בכך את הנורה ,באופן (ביצחק יקרא בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל).
שיש בזה צרכיו של קטן .ע' מכתב הגרש"ז אויערבך זצ"ל הו"ד ב ומסתמא נהגו כך ברוב המקומות כיון שקשה להקדים זמן תפילת
בס' מאור השבת (ח"ד עמ' תקיד). מנחה לפני זמן הדלקת נרות ,כיון שזה מוקדם מדי לציבור ,וממילא
קבלת שבת שאומרים מיד אח"כ נמשכת לאחר השקיעה ,והמדקדקים
יודעים לקבל על עצמם תוספת שבת לפני השקיעה .ועכ"פ אם כבר קיבל
שעון מעורר ,לפתוח אריזות ובקבוקים וכו') כדי שלא ישכח שום דבר שבת אין הפסד או איסור לומר המזמורים וסדר קבלת שבת לאחר
מהכנות לשבת. שקיעה והוא כבוד שבת .ומכל מקום יש מקום להדר ולהקדים אמירתו
ד כגון רישומים דיגיטליים הנעשים עם פתיחת הדלת ,הפעלת מאוורר לפני השקיעה.
למניעת כניסת חום ,והפסקת מאורר שמפזר את הקור ,חיישנים ג וכדי להימנע ולהתרחק מכל שאלות אלו ,כדאי לסדר ולתלות רשימה
שמגבירים את עוצמת הקור בעקבות כניסת חום ועוד. קצרה של דברים נחוצים שצריך לזכור להכינם לפני שבת (שעוני שבת,
והב"ח כתב דאם הוא לאחר חצות אפילו אם עדיין לא אכל אין ע' חוט שני (ח"א עמ' רב אות ב ,ח"ד עמ' רצ"ד ד"ה ולהרשב"א) ,שכתב
מציל כי אם מזון סעודה אחת והפמ"ג מפקפק בזה ,עכ"ל. וז"ל "ולהרשב"א כשיש צורך מותר לומר לקטן שיפתח בשבת
שלדעת הב"ח אחרי חצות שוב אינו יוצא ידי חובת סעודת שניה מקרר שע"י פתיחתו תדלק הנורה שבמקרר כדי שהקטן יוציא
של שבת ,שכבר עבר זמנה. משם מאכל בשבילו דזה נחשב צורך הקטן אם הוא מתעסק
ועי' בשו"ת אור לציון (ח"ב ס' כ"א ס' ד) שלכתחילה יש לסעוד במלאכה כגון שאין הקטן יודע שע"י פתיחתו תדלק המנורה"ה.
סעודה שנייה לפני חצות (ע"ש דה"ה סעודת יו"ט) ומה שהקיל וע' שו"ת אור לציון (ח"ב פ' מא סע' ג הערה ג) להתיר לומר לקטן
המשנה ברורה הוא דוקא לבני אשכנז אך לבני ספרד הנוהגים כשאינו יודע שיש נורה במקרר ,אך רק באופן שאין עוד אוכל
כשיטת הרמב"םיא צריך להקפיד בזה ואם אכל הסעודה שנייה בשבת לבד האוכל של המקרר ,ולבני אשכנז יש להקל אף כשיש
לאחר חצות ושכח רצה אינו חוזר.יב (וכתב דבמקום הצורך יכול עוד אוכל במקרר ,והאוכל הוא בשביל הקטן ע"ש.
לסמוך על מיני מזונות שהן ספק המוציא לפני חצות ע"ש). [מותר להעמיד תינוק שאינו בר הבנה ליד המקרר שהוא ישחק
וכתב הגרי"מ רובין שליט"א בקובץ היכלא (חי"ג עמ' רסז) בדלת ויפתח הדלת בעצמו].
שמעתי מפי הגרא"י קוק שליט"א ראש ישיבת מאור התלמוד לעשות שינויים בשעון שבת
ברחובות ששאל את הגרי"ש אלישיב זצ"ל האם יש מקום
להחמיר בישיבה ולחוש לדברי ספר ערוך השלחן ושאל הגריש"א שעון שבת דיגטלי :בשעון שבת דיגטלי ,אין עצה כיון שאי אפשר
"וכי אין הבחורים רוצים ללמוד בשבת". לעשות שינויים בשעון כזה בשבת כלל.
ובישיבת קול תורה לצעירים מקדימים את סעודת השבת בימות שעון שבת מכני :בשעון שבת מכני ,נחלקו הפוסקים האם מותר
החורף לשעה 11:15במקום השעה 11:30ע"פ הוראת הגרש"ז לעשות שינויים בשעון שבת ,ע' בארחות שבת (ח"ג עמ' רלא)
אויערבך זצ"ל כדי להתחיל את סעודת שחרית קודם חצות אמנם שאמנם אסור לעשות שינויים לשעון שבת באופן שמקרב
הנהגת הגרשז"א זצ"ל לעצמו בביתו אף שבאופן הרגיל היה המלאכה כגון לקרב שעת ההדלקה או לקרב שעת הכבוי ,אך יש
מתחיל את סעודתו לפני חצות מ"מ אם אחד מבניו שדר בשכונה המתירין מדינא להזיז מתגי השעון כדי להאריך את מצב הקיים
מרוחקת היה בא לסעוד עמו היה מקדש וממתין לבואו ומתחיל (דהיינו אם השעון מכובה ,יכול להאריך הזמן שזה מכובה ,או
את הסעודה גם לאחר חצות[ .ואפשר שבישיבה היתה זו הקדמה אם השעון דלוק ,יכול להאריך הזמן שהשעון דלוק ,ולא נחשב
פורתא ולכן חשש לכתחילה לדעות המחמירות] עכ"ד. שעושה מלאכה מעיקר הדיןו (דעת הגרש"ז אויערבך זצ"ל ע'
שו"ת מנחת שלמה ח"ב ס' כג).
בענין הפתרון שלא צריך לסמוך על היתר עיסקא אכן המנהג המקובל אצל רבים שאין עושים שום שינויים בשעון
שבת גם במכני ,וכדעת החזון איש הגרי"ש אלישיב זצ"ל (שבות
בלקיחת משכנתא יצחק ח"ו עמ' קנא ,ארחות שבת (שם)) ,ואגרות משה יו"ד ח"ג
בגליון הקודם הבאנו פתרון מחבורת "לכתחילה געלט" ,שלא ס' מז)ז[ .ויעשה שאילת חכם בכל מקרה לגופו] .ואף הגרש"ז
צריך לסמוך על היתר עיסקא בלקיחת משכנתא. אויערבך זצ"ל אמר לתלמידיו בישיבה להמנע מלעשות כל
בענין הפתרון לפתוח בנק משותף :הציעו פתרון שמבוסס על כך שינויים בשעון שבת.
שאין איסור רבית כשאינו מלוה למלוה .ובדפי הסבר של
"לכתחילה געלט" רק עסקו בבנקים מזרחי ולאומי ,כיון שבאופן להקדים סעודת שבת לפני חצות
רשמי קרוב משפחה יכול לשלם משכנתא .אך לענין שאר הבנקים לאחר שינוי השעון חצות היום כ11:25 – 11:20
אמנם יש פתרון לפתוח בנק משותף ,אך כדי שיהא תוקף כתב הערוך השולחן (סי' רפח ס"ב) וז"ל והנה באמת נלענ"ד
בחוקיהם ,שנחשב שחבירו משלם משכנתא עבורו (ולא יהא נחשב צריכה להיות הסעודה השניה קודם חצות ,שהרי כמו שהסעודה
שהלווה בעצמו משלם המשכנתא) ,צריך שיהא ניכר שעיקר החשבון שלישית צריכה להיות רק אחר חצות...ח ברור הוא דסעודה שניה
אינו בשימוש ע"י הלווה אלא השותף (המשלם משכנתא) ,או צריכה להיות התחלתה עכ"פ לפני חצות וכך אני נוהג.
צריך לחתום ביניהם הסכם שיתוף מיוחד ,לפרטים נוספים ניתן ועי' בכף החיים (סי' רצ"א ס"ק ב') דלפי דברי הזוה"ק והאריז"ל
לפנות לחבורת "לכתחילה געלט"יג (ע"ע בס' שבות יצחק רבית צריך להיות כל סעודה בזמנה ,ראשונה בלילה ושניה בשחרית
עמ' מה). ושלישית אחרי תפילת מנחה דבההיא שעתא אתגליה עתיקא
קדישא כנודע.
פ' וירא עניני המלאכים דעת המשנה ברורה להקל בזה :ז"ל המשנה ברורה בשם הפמ"ג
שלום עליכם מלאכי השרת :אמרו חז"ל ששני מלאכי השרת (ס' רפ"ח ס"ק א') "ואם טעם מידי קודם תפילת מוסף מותרט
מלוין לו לאדם מבית הכנסת לביתו (שבת קיט ):אחד טוב ואחד להתאחר יותר משש שעות".
רע וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומיטתו מוצעת ועי' בב"ח (ס' של"ד) שסעודה לפני חצות היא לעיכובא ועי'
מלאך טוב אומר יהי רצון לשבת אחרת כך ומלאך רע עונה אמן במשנה ברורה ס' של"ד בענין מצילין סעודות מפני הדליקהי
בעל כורחו (הו"ד במ"ב ס' רסב ס"ק א).
ויש לעיין מה הדין אם חוזר לביתו לנוח בין קבלת שבת למעריב
האם עליו להקפיד לסדר מטתו ,ומה הדין אם אוכל הסעודה לפני ה וכתב בחוט שני (שם ח"ד) שכל שכן שמותר לומר לקטן לטלטל
מעריב (יש נוהגין כן בקיץ ואכמ"ל) ,וכשחוזר לביתו מבהכ"נ הוא בכרמלית מאכלים כשהקטן גם אוכל מהם ואז מותר גם לגדול לאכול
כבר לאחר הסעודה. מהם ,וע' בארחות שבת עמ' תקעה מה שדן בזה ,שאין לעשות כן אם זה
וע' רמ"א (שם) שיהיה שולחנו ערוך כל יום השבת .ולכן גם עבור כל בני הבית כאחד.
כשחוזר לביתו לאחר הסעודה ,לכתחילה יהא שולחנו ערוך. ו ע' אריכות בדברי הגרש"ז אוערבך זצ"ל בקובץ היכלא חי"ג עמ' רפה
ובענין מטה מוצעת :ע' במשנה ברורה (שם ס"ק ב) שעיקר סידור ובגדר אשו משום חציו במלאכת שבת ,ובעמ' רצז הביא הרבה ראיות
דלא אמרינן אשו משום חציו בשבת ,ע"ע בשיעורי הגרש"ז אויערבך
המטות הכוונה שיושבין עליהן ,וטוב שתהיה מצעת גם המטה זצ"ל על סדר הדף (הו"ד שם) שכתוב שאסור לעשות שינויים בשעון
שישן עליה[ .ובאופן שמניחים דברים על הכסא שיושבין עליהן שבת משום אשו משום חציו .ע' נתיבות שלום מלאכת מחשבת ס' מה,
משמע שצריכים להיות מסודרין כבר מערב שבת]. ארחות שבת פכ"ט סע' ג .ודעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל שאסור לעשות
סוף זמן ק"ש מג"א ( 7:52מג"א ,)8:02 - 72גר"א 8:37 שינויים בשעון שבת דהוי כחורש בשוורים ,וע' מה שכתב בארחות שבת
סוף זמן תפילה :מג"א 9:02גר"א 9:33 על זה.
ז מ"מ לפעמים ניתן לצרף צדדים להקל כגון להזיז מתגי השעון שבת
כלאחר יד ,וע"י קטן לצורכו ,ויש לצדד להתיר ע"י גוי לעשות שינויים
לתרומות נדרים פלוס "לענין הלכה" הערות והארות 0533163916 - בשעון שבת.
(מ.י .הרסקין -מודיעין עילית) ח וכתב שם הטעם נראה כיון דהשלוש סעודות ילפינן מילתא היום
ניתן לקבל הגיליון במיילg089285647@gmail.com : 'ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לד' היום לא תמצאוהו בשדה
וכן הגליון ללמוד ולקיים על סדר הדף היומי (שבת קיז) צריך להיות כל אחת זמן קבוע בפני עצמו ,אחת בלילה ואחת
ביום קודם חצות ואחת לאחר חצות ,עכ"ל.
ט וטעימה זו הסתפק הפמ"ג (ס' קנז א"א ס"ק ג') אם די בשתיית משקה
יא הבני אשכנז נוהגים כשיטת הגאונים שהביא המ"מ פרק ל' הל' שבת וכן או צריך לאכול דוקא פת ובשיעור של כביצה [כדי שלא ייקרא תענית]
משמע בתוס' בפסחים קא ד"ה קידושא ,שאין זמנים קבועים לג' סעודות. ופת כסנין נכלל בזה.
יב וכן כותרת השו"ע סימן רפט שכתב השו"ע סעודת שחרית של שבת (ולא י דבשבת קודם סעודת הלילה יכול להציל כדי מזון שלש סעודות,
סעודה שניה) ג"כ מורה על כך. ובשחרית מזון שתי סעודות ובמנחה מזון סעודה אחת ,ולא יותר
יג LG15651565@gmail.comאו ב 0548551987 דחוששין כיון דטרודים על הדליקה ישכחו שבת
