gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

לענין הלכה · Le'inyan Halacha — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: לענין הלכה · Le'inyan Halacha

שבוע: וירא (2026-10-26)

לענין הלכה · Le'inyan Halacha — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫לענין הלכה‬ ‫בס"ד וירא תשפ"ז‬ ‫‪+‬‬ ‫הערות מעשיות בהל' שבת‬ ‫גליון ‪606‬‬ ‫מטרת הגליון לעורר לב המעיין בלבד ולא לסמוך עליו למעשה‬ ‫כדי לפתוח המקרר בליל שבת להוציא יין וקידוש וחלות וכו'‪.‬‬ ‫עם הזזת השעון זמן כניסת שבת מוקדם מאד‬ ‫מקרר עם מצב שבת‬ ‫באופן כללי מומלץ למי שיכול לסדר שהמקרר יהיה במצב שבת‪,‬‬ ‫זמן כניסת שבת‪ :‬ירושלים ‪ ,4:15‬מודיעין עילית ‪4:24‬‬ ‫כדי שלא יצטרך לסדר שעון שבת כל שבוע‪ ,‬ובמשך הזמן יכול‬ ‫לבוא לידי מכשול כשאורח או אחד מבני הבית ישכח ויפתח‬ ‫תוספת שבת‬ ‫כתב בשו"ת שבט הלוי (ח"י ס' נ)‪ ,‬שאם מקבל שבת מקיים מצוה‬ ‫המקרר כשהשעון אינו מכובה [ובמקררים המשוכללים של היום‪ ,‬כל‬ ‫פתיחת הדלת כרוך בכמה חששות מלאכהד כפי שכבר האריך בס'‬ ‫מה"ת להרבה ראשונים כו' ולמעשה יראה דזמן מה לפני בין‬ ‫ארחות שבת (חלק ג עמ' ס – סא) לפני קרוב לעשרים שנה]‪.‬‬ ‫השמשות יקבל עכ"פ במחשבתו דין תוספת שבת‪ ,‬וע"כ צ"ע מאד‬ ‫דרך המאחרים מנחה בעש"ק לתוך ביה"ש עכ"ל‪( .‬וע"ע בה"ל סי'‬ ‫לבקש מגוי לפתוח המקרר‬ ‫רסא ד"ה מפלג)‪.‬‬ ‫לדעת כמה פוסקים‪ ,‬מותר לבקש מגוי לפתוח המקרר אע"ג‬ ‫וכתב בהל' שבת בשבת (ח"א עמ' קיז) דאם התאחר בתפלת‬ ‫שידלק האור ע"י זה‪ ,‬דמותר לבקש מגוי לעשות מלאכה דרך‬ ‫המנחה יחשוב שפורש קודם השקיעה ממלאכות לשם מצות‬ ‫פסיק רישא דהיינו שהוא מתכוון לפתוח המקרר‪ ,‬ונעשה‬ ‫תוספת שבת [ואין מחשבה זו אוסרתו בתפלת מנחה]‪ ,‬אך אם‬ ‫המלאכה באופן צדדי (שו"ת אגרות משה ח"ב ס' סח)‪ .‬וכ"כ בס'‬ ‫שבות יצחק (חי"ג עמ' קו) בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל‪.‬‬ ‫אמר מזמור שיר ליום השבת אינו יכול להתפלל מנחה (ע' שו"ע‬ ‫והוסיף בשבות יצחק (שם) כיום מלבד הדלקת נורה נעשות‬ ‫ס' רסג)‪ .‬ועל זה סומכים (עכ"פ בשעת הדחק) אלו שמתפללים‬ ‫פעולות חשמליות נוספות בפתיחת הדלת‪ ,‬אבל הגוי אינו מכוין‬ ‫מנחה ממש לפני השקיעה‪.‬‬ ‫להם אלא רק לפתיחת הדלת‪.‬‬ ‫וע' בבן איש חי (שנה ב' פ' וירא סע' ו) שהחמיר בזה ע"פ סוד‬ ‫וזה ע"פ מה שמבואר במשנה ברורה (ס' רנג ס"ק צט) בענין‬ ‫דעיקר מצות תוספת לומר בואי כלה קודם השקיעה‪ .‬והגרי"ש‬ ‫אמירה לנכרי להכניס התבשיל על התנור‪ ,‬דעיקר כוונת הגוי‬ ‫אלישיב זצ"ל היה נוהג לומר אחרי תפילת מנחה לפני קבלת שבת‬ ‫לחמם בית החורף ולא על בישול התבשיל (ואע"ג דזה פסיק רישא לא‬ ‫"הריני מקבל עלי קדושת שבת" (הרמ"ד לוין שליט"א)‪.‬‬ ‫מחמירים באמירה לנכרי בשבות דלית בו מעשה ע"ש)‪.‬‬ ‫ועיין דברי הגר"ח קניבסקי זצ"ל הובאו בספר נזר החיים (עמ'‬ ‫עוד בענין זמן קבלת שבת‬ ‫קפד) שכתב על נידון זה ששכחו לנתק את הנורה שבמקרר‬ ‫רוב העולם נוהגים לומר קבלת שבת ולגמור קבלת שבת לאחר‬ ‫דהמנהג הפשוט הוא לקרוא לנכרי והיינו דחשבינן ליה כפ"ר‬ ‫שקיעה‪ ,‬ושאלו את הגר"ח קניבסקי זצ"ל איך יש לנהוג‬ ‫בנכרי‪.‬‬ ‫כשמתפלל בבית הכנסת שאומרים קבלת שבת לאחר השקיעה‪,‬‬ ‫אכן הגרש"ז אויערבך זצ"ל (שש"כ פל"א הערה א) פקפק קצת‬ ‫והשיב‪" :‬יקבל שבת בעצמו (לפני השקיעה) ויאמר הריני מקבל‬ ‫בדין זה (וחזר ממה שהתיר לכתחילה)‪ ,‬כיון שבאופן קבוע‬ ‫תוספת שבת‪ ,‬כמדומה הרבה עושים כן"‪.‬‬ ‫ומתוכנן נעשית הדלקה רק ע"י פתיחת הדלת אפשר שנחשב‬ ‫ויש כמה בתי כנסיות שמקפידים לגמור לפני השקיעה וכן נהג‬ ‫מעשה בידים‪ ,‬וצידד להקל אם הגוי אינו יודע שיש שם נורה (אבל‬ ‫הגרי"ש אלישיב זצ"ל ובפרט בירושליםא‪.‬‬ ‫לענין סגירה יודע שהוא מכבה)‪.‬‬ ‫[וטעם המנהג שאין מקפידים להקדים מזמור שיר ליום השבת‬ ‫טעה ופתח את המקרר ונדלקה המנורה‪ :‬טעה ופתח את דלת‬ ‫לפני השקיעה‪ ,‬לא ראה הגר"ח קניבסקי זצ"ל הסבר בדברב‪,‬‬ ‫המקרר ונדלקה הנורה אסור לסגור את הדלת משום שמכבה בזה‬ ‫ובבית הכנסת לדרמן בעבר היו אומרים קבלת שבת מאוחר‪,‬‬ ‫את הנורה‪ ,‬אלא יתן מגבת בין הדלת ובין המקרר כדי שהנורה‬ ‫וכנהוג ברוב המקומות‪ ,‬אכן בשנים האחרונות תיקנו ע"פ הוראת‬ ‫לא תכבה [ויש מתירים לרמוז לגוי שלא בדרך צווי לנתק את‬ ‫הגר"ח קניבסקי זצ"ל לאומרה עשר דקות לפני השקיעה (דברי‬ ‫המנורה של המקרר כגון שאמר לו "איני יכול להשתמש במקרר‬ ‫שיח גליון פ' לך לך תשפ"ג)]‪.‬‬ ‫כל זמן שהמנורה שבתוכו אינה מנותקת" ע' ארחות שבת (פכ"ו‬ ‫סע' ז‪ ,‬וסע' יא)]‪.‬‬ ‫שכח להזיז שעון שבת‬ ‫לומר לקטן לפתוח המקרר כשאינו יודע שהנורה ידלק‬ ‫שכח לסדר שעון שבת‪ ,‬או בטעות במקום להקדים שעת הדלקה‬ ‫איחר זמן הדלקה‪ ,‬ושם לב בליל שבתג‪ ,‬יש לעיין מה אפשר לעשות‬ ‫בענין אמירה לקטן לעשות בשבת מלאכה דרבנן‪ ,‬דעת הבה"ל (ס'‬ ‫שמג ד"ה מד"ס) שהביא דברי רעק"א שניתן לסמוך על הדברי‬ ‫הרשב"א שמותר לומר לקטן לעשות איסור דרבנן אם זה לצורך‬ ‫הקטן עצמו וע"י זה יהנה אח"כ גם הגדול‪.‬‬ ‫א י"א שטעם שתיקנו זמן הדלקת נרות ‪ 40‬דקות לפני השקיעה‬ ‫וע"פ זה יש המתירין לומר לקטן לפתוח המקרר עבור אוכל של‬ ‫בירושלים‪ ,‬כדי שיספיקו להתפלל מנחה וקבלת שבת לפני השקיעה‬ ‫הקטן‪ ,‬אם אין הקטן יודע שהוא מדליק בכך את הנורה‪ ,‬באופן‬ ‫(ביצחק יקרא בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל)‪.‬‬ ‫שיש בזה צרכיו של קטן‪ .‬ע' מכתב הגרש"ז אויערבך זצ"ל הו"ד‬ ‫ב ומסתמא נהגו כך ברוב המקומות כיון שקשה להקדים זמן תפילת‬ ‫בס' מאור השבת (ח"ד עמ' תקיד)‪.‬‬ ‫מנחה לפני זמן הדלקת נרות‪ ,‬כיון שזה מוקדם מדי לציבור‪ ,‬וממילא‬ ‫קבלת שבת שאומרים מיד אח"כ נמשכת לאחר השקיעה‪ ,‬והמדקדקים‬ ‫יודעים לקבל על עצמם תוספת שבת לפני השקיעה‪ .‬ועכ"פ אם כבר קיבל‬ ‫שעון מעורר‪ ,‬לפתוח אריזות ובקבוקים וכו') כדי שלא ישכח שום דבר‬ ‫שבת אין הפסד או איסור לומר המזמורים וסדר קבלת שבת לאחר‬ ‫מהכנות לשבת‪.‬‬ ‫שקיעה והוא כבוד שבת‪ .‬ומכל מקום יש מקום להדר ולהקדים אמירתו‬ ‫ד כגון רישומים דיגיטליים הנעשים עם פתיחת הדלת‪ ,‬הפעלת מאוורר‬ ‫לפני השקיעה‪.‬‬ ‫למניעת כניסת חום‪ ,‬והפסקת מאורר שמפזר את הקור‪ ,‬חיישנים‬ ‫ג וכדי להימנע ולהתרחק מכל שאלות אלו‪ ,‬כדאי לסדר ולתלות רשימה‬ ‫שמגבירים את עוצמת הקור בעקבות כניסת חום ועוד‪.‬‬ ‫קצרה של דברים נחוצים שצריך לזכור להכינם לפני שבת (שעוני שבת‪,‬‬ ‫והב"ח כתב דאם הוא לאחר חצות אפילו אם עדיין לא אכל אין‬ ‫ע' חוט שני (ח"א עמ' רב אות ב‪ ,‬ח"ד עמ' רצ"ד ד"ה ולהרשב"א)‪ ,‬שכתב‬ ‫מציל כי אם מזון סעודה אחת והפמ"ג מפקפק בזה‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫וז"ל "ולהרשב"א כשיש צורך מותר לומר לקטן שיפתח בשבת‬ ‫שלדעת הב"ח אחרי חצות שוב אינו יוצא ידי חובת סעודת שניה‬ ‫מקרר שע"י פתיחתו תדלק הנורה שבמקרר כדי שהקטן יוציא‬ ‫של שבת‪ ,‬שכבר עבר זמנה‪.‬‬ ‫משם מאכל בשבילו דזה נחשב צורך הקטן אם הוא מתעסק‬ ‫ועי' בשו"ת אור לציון (ח"ב ס' כ"א ס' ד) שלכתחילה יש לסעוד‬ ‫במלאכה כגון שאין הקטן יודע שע"י פתיחתו תדלק המנורה"ה‪.‬‬ ‫סעודה שנייה לפני חצות (ע"ש דה"ה סעודת יו"ט) ומה שהקיל‬ ‫וע' שו"ת אור לציון (ח"ב פ' מא סע' ג הערה ג) להתיר לומר לקטן‬ ‫המשנה ברורה הוא דוקא לבני אשכנז אך לבני ספרד הנוהגים‬ ‫כשאינו יודע שיש נורה במקרר‪ ,‬אך רק באופן שאין עוד אוכל‬ ‫כשיטת הרמב"םיא צריך להקפיד בזה ואם אכל הסעודה שנייה‬ ‫בשבת לבד האוכל של המקרר‪ ,‬ולבני אשכנז יש להקל אף כשיש‬ ‫לאחר חצות ושכח רצה אינו חוזר‪.‬יב (וכתב דבמקום הצורך יכול‬ ‫עוד אוכל במקרר‪ ,‬והאוכל הוא בשביל הקטן ע"ש‪.‬‬ ‫לסמוך על מיני מזונות שהן ספק המוציא לפני חצות ע"ש)‪.‬‬ ‫[מותר להעמיד תינוק שאינו בר הבנה ליד המקרר שהוא ישחק‬ ‫וכתב הגרי"מ רובין שליט"א בקובץ היכלא (חי"ג עמ' רסז)‬ ‫בדלת ויפתח הדלת בעצמו]‪.‬‬ ‫שמעתי מפי הגרא"י קוק שליט"א ראש ישיבת מאור התלמוד‬ ‫לעשות שינויים בשעון שבת‬ ‫ברחובות ששאל את הגרי"ש אלישיב זצ"ל האם יש מקום‬ ‫להחמיר בישיבה ולחוש לדברי ספר ערוך השלחן ושאל הגריש"א‬ ‫שעון שבת דיגטלי‪ :‬בשעון שבת דיגטלי‪ ,‬אין עצה כיון שאי אפשר‬ ‫"וכי אין הבחורים רוצים ללמוד בשבת"‪.‬‬ ‫לעשות שינויים בשעון כזה בשבת כלל‪.‬‬ ‫ובישיבת קול תורה לצעירים מקדימים את סעודת השבת בימות‬ ‫שעון שבת מכני‪ :‬בשעון שבת מכני‪ ,‬נחלקו הפוסקים האם מותר‬ ‫החורף לשעה ‪ 11:15‬במקום השעה ‪ 11:30‬ע"פ הוראת הגרש"ז‬ ‫לעשות שינויים בשעון שבת‪ ,‬ע' בארחות שבת (ח"ג עמ' רלא)‬ ‫אויערבך זצ"ל כדי להתחיל את סעודת שחרית קודם חצות אמנם‬ ‫שאמנם אסור לעשות שינויים לשעון שבת באופן שמקרב‬ ‫הנהגת הגרשז"א זצ"ל לעצמו בביתו אף שבאופן הרגיל היה‬ ‫המלאכה כגון לקרב שעת ההדלקה או לקרב שעת הכבוי‪ ,‬אך יש‬ ‫מתחיל את סעודתו לפני חצות מ"מ אם אחד מבניו שדר בשכונה‬ ‫המתירין מדינא להזיז מתגי השעון כדי להאריך את מצב הקיים‬ ‫מרוחקת היה בא לסעוד עמו היה מקדש וממתין לבואו ומתחיל‬ ‫(דהיינו אם השעון מכובה‪ ,‬יכול להאריך הזמן שזה מכובה‪ ,‬או‬ ‫את הסעודה גם לאחר חצות‪[ .‬ואפשר שבישיבה היתה זו הקדמה‬ ‫אם השעון דלוק‪ ,‬יכול להאריך הזמן שהשעון דלוק‪ ,‬ולא נחשב‬ ‫פורתא ולכן חשש לכתחילה לדעות המחמירות] עכ"ד‪.‬‬ ‫שעושה מלאכה מעיקר הדיןו (דעת הגרש"ז אויערבך זצ"ל ע'‬ ‫שו"ת מנחת שלמה ח"ב ס' כג)‪.‬‬ ‫בענין הפתרון שלא צריך לסמוך על היתר עיסקא‬ ‫אכן המנהג המקובל אצל רבים שאין עושים שום שינויים בשעון‬ ‫שבת גם במכני‪ ,‬וכדעת החזון איש הגרי"ש אלישיב זצ"ל (שבות‬ ‫בלקיחת משכנתא‬ ‫יצחק ח"ו עמ' קנא‪ ,‬ארחות שבת (שם))‪ ,‬ואגרות משה יו"ד ח"ג‬ ‫בגליון הקודם הבאנו פתרון מחבורת "לכתחילה געלט"‪ ,‬שלא‬ ‫ס' מז)ז‪[ .‬ויעשה שאילת חכם בכל מקרה לגופו]‪ .‬ואף הגרש"ז‬ ‫צריך לסמוך על היתר עיסקא בלקיחת משכנתא‪.‬‬ ‫אויערבך זצ"ל אמר לתלמידיו בישיבה להמנע מלעשות כל‬ ‫בענין הפתרון לפתוח בנק משותף‪ :‬הציעו פתרון שמבוסס על כך‬ ‫שינויים בשעון שבת‪.‬‬ ‫שאין איסור רבית כשאינו מלוה למלוה‪ .‬ובדפי הסבר של‬ ‫"לכתחילה געלט" רק עסקו בבנקים מזרחי ולאומי‪ ,‬כיון שבאופן‬ ‫להקדים סעודת שבת לפני חצות‬ ‫רשמי קרוב משפחה יכול לשלם משכנתא‪ .‬אך לענין שאר הבנקים‬ ‫לאחר שינוי השעון חצות היום כ‪11:25 – 11:20‬‬ ‫אמנם יש פתרון לפתוח בנק משותף‪ ,‬אך כדי שיהא תוקף‬ ‫כתב הערוך השולחן (סי' רפח ס"ב) וז"ל והנה באמת נלענ"ד‬ ‫בחוקיהם‪ ,‬שנחשב שחבירו משלם משכנתא עבורו (ולא יהא נחשב‬ ‫צריכה להיות הסעודה השניה קודם חצות‪ ,‬שהרי כמו שהסעודה‬ ‫שהלווה בעצמו משלם המשכנתא)‪ ,‬צריך שיהא ניכר שעיקר החשבון‬ ‫שלישית צריכה להיות רק אחר חצות‪...‬ח ברור הוא דסעודה שניה‬ ‫אינו בשימוש ע"י הלווה אלא השותף (המשלם משכנתא)‪ ,‬או‬ ‫צריכה להיות התחלתה עכ"פ לפני חצות וכך אני נוהג‪.‬‬ ‫צריך לחתום ביניהם הסכם שיתוף מיוחד‪ ,‬לפרטים נוספים ניתן‬ ‫ועי' בכף החיים (סי' רצ"א ס"ק ב') דלפי דברי הזוה"ק והאריז"ל‬ ‫לפנות לחבורת "לכתחילה געלט"יג (ע"ע בס' שבות יצחק רבית‬ ‫צריך להיות כל סעודה בזמנה‪ ,‬ראשונה בלילה ושניה בשחרית‬ ‫עמ' מה)‪.‬‬ ‫ושלישית אחרי תפילת מנחה דבההיא שעתא אתגליה עתיקא‬ ‫קדישא כנודע‪.‬‬ ‫פ' וירא עניני המלאכים‬ ‫דעת המשנה ברורה להקל בזה‪ :‬ז"ל המשנה ברורה בשם הפמ"ג‬ ‫שלום עליכם מלאכי השרת‪ :‬אמרו חז"ל ששני מלאכי השרת‬ ‫(ס' רפ"ח ס"ק א') "ואם טעם מידי קודם תפילת מוסף מותרט‬ ‫מלוין לו לאדם מבית הכנסת לביתו (שבת קיט‪ ):‬אחד טוב ואחד‬ ‫להתאחר יותר משש שעות"‪.‬‬ ‫רע וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומיטתו מוצעת‬ ‫ועי' בב"ח (ס' של"ד) שסעודה לפני חצות היא לעיכובא ועי'‬ ‫מלאך טוב אומר יהי רצון לשבת אחרת כך ומלאך רע עונה אמן‬ ‫במשנה ברורה ס' של"ד בענין מצילין סעודות מפני הדליקהי‬ ‫בעל כורחו (הו"ד במ"ב ס' רסב ס"ק א)‪.‬‬ ‫ויש לעיין מה הדין אם חוזר לביתו לנוח בין קבלת שבת למעריב‬ ‫האם עליו להקפיד לסדר מטתו‪ ,‬ומה הדין אם אוכל הסעודה לפני‬ ‫ה וכתב בחוט שני (שם ח"ד) שכל שכן שמותר לומר לקטן לטלטל‬ ‫מעריב (יש נוהגין כן בקיץ ואכמ"ל)‪ ,‬וכשחוזר לביתו מבהכ"נ הוא‬ ‫בכרמלית מאכלים כשהקטן גם אוכל מהם ואז מותר גם לגדול לאכול‬ ‫כבר לאחר הסעודה‪.‬‬ ‫מהם‪ ,‬וע' בארחות שבת עמ' תקעה מה שדן בזה‪ ,‬שאין לעשות כן אם זה‬ ‫וע' רמ"א (שם) שיהיה שולחנו ערוך כל יום השבת‪ .‬ולכן גם‬ ‫עבור כל בני הבית כאחד‪.‬‬ ‫כשחוזר לביתו לאחר הסעודה‪ ,‬לכתחילה יהא שולחנו ערוך‪.‬‬ ‫ו ע' אריכות בדברי הגרש"ז אוערבך זצ"ל בקובץ היכלא חי"ג עמ' רפה‬ ‫ובענין מטה מוצעת‪ :‬ע' במשנה ברורה (שם ס"ק ב) שעיקר סידור‬ ‫ובגדר אשו משום חציו במלאכת שבת‪ ,‬ובעמ' רצז הביא הרבה ראיות‬ ‫דלא אמרינן אשו משום חציו בשבת‪ ,‬ע"ע בשיעורי הגרש"ז אויערבך‬ ‫המטות הכוונה שיושבין עליהן‪ ,‬וטוב שתהיה מצעת גם המטה‬ ‫זצ"ל על סדר הדף (הו"ד שם) שכתוב שאסור לעשות שינויים בשעון‬ ‫שישן עליה‪[ .‬ובאופן שמניחים דברים על הכסא שיושבין עליהן‬ ‫שבת משום אשו משום חציו‪ .‬ע' נתיבות שלום מלאכת מחשבת ס' מה‪,‬‬ ‫משמע שצריכים להיות מסודרין כבר מערב שבת]‪.‬‬ ‫ארחות שבת פכ"ט סע' ג‪ .‬ודעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל שאסור לעשות‬ ‫סוף זמן ק"ש מג"א ‪( 7:52‬מג"א ‪ ,)8:02 - 72‬גר"א ‪8:37‬‬ ‫שינויים בשעון שבת דהוי כחורש בשוורים‪ ,‬וע' מה שכתב בארחות שבת‬ ‫סוף זמן תפילה‪ :‬מג"א ‪ 9:02‬גר"א ‪9:33‬‬ ‫על זה‪.‬‬ ‫ז מ"מ לפעמים ניתן לצרף צדדים להקל כגון להזיז מתגי השעון שבת‬ ‫כלאחר יד‪ ,‬וע"י קטן לצורכו‪ ,‬ויש לצדד להתיר ע"י גוי לעשות שינויים‬ ‫לתרומות נדרים פלוס "לענין הלכה" הערות והארות ‪0533163916 -‬‬ ‫בשעון שבת‪.‬‬ ‫(מ‪.‬י‪ .‬הרסקין ‪ -‬מודיעין עילית)‬ ‫ח וכתב שם הטעם נראה כיון דהשלוש סעודות ילפינן מילתא היום‬ ‫ניתן לקבל הגיליון במייל‪g089285647@gmail.com :‬‬ ‫'ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לד' היום לא תמצאוהו בשדה‬ ‫וכן הגליון ללמוד ולקיים על סדר הדף היומי‬ ‫(שבת קיז) צריך להיות כל אחת זמן קבוע בפני עצמו‪ ,‬אחת בלילה ואחת‬ ‫ביום קודם חצות ואחת לאחר חצות‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ט וטעימה זו הסתפק הפמ"ג (ס' קנז א"א ס"ק ג') אם די בשתיית משקה‬ ‫יא הבני אשכנז נוהגים כשיטת הגאונים שהביא המ"מ פרק ל' הל' שבת וכן‬ ‫או צריך לאכול דוקא פת ובשיעור של כביצה [כדי שלא ייקרא תענית]‬ ‫משמע בתוס' בפסחים קא ד"ה קידושא‪ ,‬שאין זמנים קבועים לג' סעודות‪.‬‬ ‫ופת כסנין נכלל בזה‪.‬‬ ‫יב וכן כותרת השו"ע סימן רפט שכתב השו"ע סעודת שחרית של שבת (ולא‬ ‫י דבשבת קודם סעודת הלילה יכול להציל כדי מזון שלש סעודות‪,‬‬ ‫סעודה שניה) ג"כ מורה על כך‪.‬‬ ‫ובשחרית מזון שתי סעודות ובמנחה מזון סעודה אחת‪ ,‬ולא יותר‬ ‫יג ‪ LG15651565@gmail.com‬או ב ‪0548551987‬‬ ‫דחוששין כיון דטרודים על הדליקה ישכחו שבת‬