gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

להבין · Lehuvin — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: להבין · Lehuvin

שבוע: וירא (2026-10-26)

להבין · Lehuvin — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מאמרי התורה‬ ‫להתבונן‬ ‫התבוננות מעמיקה ומחזקת‬ ‫ביסודות עבודת האדם בעולמו‬ ‫על סדר פרשיות התורה‬ ‫* בראשית *‬ ‫ערוך על פי וועדים שנמסרו‬ ‫בפני מבקשי דעת‬ ‫ע"י הרה"ג‬ ‫רבי אהרן שווב שליט"א‬ ‫פרשת‬ ‫וירא‬ ‫ברכת מז_ל טוב‬ ‫ש_לוחה מעומק הלב‬ ‫לידידינו ברוך הכשרונות‬ ‫אשר נחון בהבנה עמוקה יחד עם עט סופרים‬ ‫המעביר את דברי התורה בחן וביופי‬ ‫ה"ה העורך הראשי של "מכון להבין"‬ ‫הגאון רבי אריה לייב גולדשטוף שליט"א‬ ‫לרגל הולדת הבן ני"ו‬ ‫בשעטו"מ‬ ‫ברכותינו להרה"ג ולנו"ב המסורה‬ ‫שתזכו לרוות ממנו ומכל יוצאי חלציכם‬ ‫רב נחת דקדושה‬ ‫מתוך שפע רב בכל העניינים‬ ‫וביתכם יתמלא בברכה עד בלי די‬ ‫שמחים בשמחתכם‬ ‫צוות "מכון להבין"‬ ‫ַא תא םיִה ֱֹל רא ְ‬ ‫ֹּכזִּיַו | זל‬ ‫ַשְַו םָהָרְ ב ֶ‬ ‫טֹול תֶא חַּל י‬ ‫ׁ‬ ‫וַ ִ ּיזְ ּ ֹכר ֱאל ִֹהים ֶאת ַאבְ ָר ָהם וַ יְ ׁ ַש ַ ּלח ֶאת לוֹ ט‬ ‫תפקידו של לוט בתיקון הבריאה‬ ‫בזכות מי ניצל לוט מן ההפיכה?‬ ‫בפרשת וירא מתואר‪ ,‬שבשעת הפיכת סדום נשלחו מלאכים להציל את לוט ובני ביתו‪,‬‬ ‫וכפי שמסכם הכתוב‪:74‬‬ ‫ַויְ ִהי ְּבׁ ַש ֵחת ֱאל ִֹהים ֶאת ָע ֵרי ַה ִּכ ָּכר‪ַ ,‬ו ִ ּיזְ ּ ֹכר ֱאל ִֹהים ֶאת ַא ְב ָר ָהם ַויְ ׁ ַש ַּלח ֶאת‬ ‫לוֹ ט ִמ ּתוֹ ְך ַה ֲה ֵפ ָכה‪.‬‬ ‫בפסוק זה מפורש‪ ,‬שלוט לא ניצל בזכות עצמו אלא בזכות אברהם‪ :‬הקב"ה "זכר את‬ ‫אברהם"‪ ,‬ומשום כך שילח את לוט מתוך ההפכה‪.‬‬ ‫אולם מצד שני מצינו בדברי חז"ל‪ ,75‬שהקב"ה חס על לוט ועל זרעו משום ש"שתי‬ ‫פרידות טובות יש לי להוציא מהן ‪ -‬רות המואביה ונעמה העמונית"‪.‬‬ ‫ולכאורה יש כאן סתירה בדבר הסיבה להצלתו של לוט ‪ -‬האם זכות אברהם היא‬ ‫שעמדה לו‪ ,‬או מה שעתיד לצאת ממנו?‬ ‫ויתירה מזו‪ ,‬הרמ"ד וואלי מבאר‪ ,76‬שהמלאכים לא הצילו את לוט מיד מאנשי העיר‬ ‫סדום‪ ,‬אלא רק אחרי שהתארחו אצלו ואנשי העיר באו לשבור את הדלת‪ .‬וזאת משום‬ ‫שרצו להביא אותו למצב של מסירות נפש על החסד‪ ,‬ורק אז להצילו‪ .‬ואם כן‪ ,‬משמע‬ ‫שניצל בזכות עצמו!‬ ‫קלסתר פניו של לוט דומה לאברהם‬ ‫ועוד יש להתבונן בחיבור הקיים בין לוט לאברהם אבינו‪ .‬בפרשה הקודמת אנו מוצאים‬ ‫"כי ֲאנָ ׁ ִשים ַא ִחים ֲאנָ ְחנוּ " ‪.77‬‬ ‫את לוט הולך יחד עם אברהם‪ ,‬ואברהם אומר ללוט ִּ‬ ‫ופירש רש"י‪:‬‬ ‫אנשים אחים ‪ -‬קרובים‪ .‬ומדרש אגדה דומין בקלסתר פנים‪.‬‬ ‫‪ .74‬בראשית יט‪ ,‬כט‪.‬‬ ‫‪ .75‬בבא קמא לח ע"ב‪.‬‬ ‫‪ .76‬אור עולם ח"א יט‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪ .77‬בראשית יג‪ ,‬ח‪.‬‬ ‫חל | להתבונן‬ ‫ודמיון זה אינו רק דמיון חיצוני‪ .‬שכן אם פרצופיהם החיצוניים דומים‪ ,‬הרי שגם‬ ‫דעותיהם הפנימיות דומות ‪ ,78‬משמע ששניהם שייכים לאותה בחינה ‪ -‬בחינת‬ ‫'עמוד החסד'‪.‬‬ ‫והשל"ה הקדוש מוסיף‪:79‬‬ ‫וזהו סוד 'קלסתר פני לוט כפני אברהם'‪ ,‬וכמו שאברהם שהוא ָ"ה ָא ָדם‬ ‫ַה ָ ּגדוֹ ל ָּב ֲענָ ִקים"‪ ,‬כן 'לוט' בגימטריא אדם‪.‬‬ ‫ויש להבין‪ :‬אם לוט שייך בשורשו לבחינתו של אברהם אבינו‪ ,‬כיצד הגיע למקום רחוק‬ ‫כל כך ‪ -‬עד שנעשה שופט ומנהיג בסדום‪ ?80‬הרי סדום היתה המקום והמרכבה להיפך‬ ‫הגמור ממידת החסד‪ ,‬וכמו שאמרו במשנה‪ 81‬על האומר "שלי שלי ושלך שלך" ‪" -‬זו‬ ‫מדת סדום"!‬ ‫שאלות אלו נוגעות כולן לשורשו של לוט ולתפקידו‪ .‬ולכן נבאר תחילה מה היה‬ ‫תפקידו של לוט‪ ,‬ובמה נכשל‪ ,‬על פי הנאמר בספרים הקדושים ‪ -‬ומתוך כך יתבארו גם‬ ‫השאלות על הצלתו ועל היותו שופט בסדום‪.‬‬ ‫*‬ ‫אברהם "אבר מ"ה" ‪ -‬ולוט "אחוריים דמ"ה"‬ ‫כדי לבאר את הדברים‪ ,‬נביא את דברי האריז"ל‪:82‬‬ ‫אברהם הוא אותיות אבר מ"ה‪.‬‬ ‫ודע כי לו"ט בגימטריה מ"ה‪ ,‬כי הוא אחוריים דמ"ה‪.‬‬ ‫ביאור הדבר‪:‬‬ ‫תפקידו של אברהם אבינו היה לתקן את בחינת "מ"ה"‪ ,‬שהיא בגימטריא 'אדם'‪.‬‬ ‫ונקדים לבאר‪ ,‬שבספרים הקדושים מבואר שהמושג "אור מ"ה"‪ ,83‬הוא הכוח הפועל‬ ‫תיקון לבריאה‪ ,‬ואכהמ"ל‪.‬‬ ‫לאור זאת מתבאר‪ ,‬שתפקידו של אברהם אבינו היה להביא לעולם את גילוי הקב"ה‬ ‫באופן המתוקן‪ .‬ואכן אברהם אבינו הוא שהתחיל את סדר תיקון האבות ‪ -‬להעמיד את‬ ‫‪ .78‬עי' ברכות נח ע"א‪.‬‬ ‫‪ .79‬של"ה‪ ,‬תורה שבכתב‪ ,‬לך לך אות נה‪.‬‬ ‫‪ .80‬רש"י בראשית יט‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪ .81‬אבות ה‪ ,‬י‪.‬‬ ‫‪ .82‬ספר הליקוטים‪ ,‬פרשת וירא‪.‬‬ ‫‪ .83‬אור מ"ה‪ ,‬הוא הגימטריה של גילוי שם הוי"ה במילוי א'‪ ,‬כך‪ :‬יו"ד‪ ,‬ה"א‪ ,‬וא"ו‪ ,‬ה"א‪.‬‬ ‫ַא תא םיִה ֱֹל רא ְ‬ ‫ֹּכזִּיַו | טל‬ ‫ַשְַו םָהָרְ ב ֶ‬ ‫טֹול תֶא חַּל י‬ ‫ׁ‬ ‫גילוי הקב"ה בעולם בצורה המלאה ביותר‪.‬‬ ‫ולאותה בחינה ממש היה שייך גם לוט ‪ -‬שבגימטריא מ"ה‪ ,‬כמנין 'אדם'‪ .‬אלא שהוא‬ ‫שייך לבחינת 'אחוריים'‪ :‬כלומר‪ ,‬אותה בחינה עצמה שאברהם בא לתקן ולגלות בגילוי‬ ‫פנים ‪ -‬היה תפקידו של לוט לתקן בבחינת 'אחוריים'‪.‬‬ ‫ונבאר‪ :‬בחינת "אחוריים" אין פירושה שאין שם הנהגה אלוקית‪ ,‬אלא‬ ‫שההנהגה קיימת בשלמותה ‪ -‬אבל השורש שלה נסתר‪ .‬משמעות הדבר‬ ‫שמחמת ההסתר שבהארה הוא עלול להתנתק מהמטרה שלשמה הוא נועד‪,‬‬ ‫ולפגום במקום לתקן‪.‬‬ ‫חסד של השפעה ‪ -‬וחסד של "לתאוה יבקש נפרד"‬ ‫והנה‪ ,‬ללוט היה תפקיד לגלות את כוחות התיקון ‪ -‬אותם כוחות של בחינת "מ"ה"‬ ‫ו"אדם" הגנוזים בו‪ .‬אלא שהדבר היה תלוי בבחירתו כיצד יוציא אותם‪ :‬האם יוציא‬ ‫אותם בצורה מתוקנת‪ ,‬או בדרך של קלקול ‪ -‬בלי גבולות ומעצורים‪.‬‬ ‫ונפרש יותר‪:‬‬ ‫עבודתו של אברהם היתה גילוי מידת החסד בעולם‪ .‬וגם לוט היה שייך לבחינה זו‪,‬‬ ‫ואכן היתה לו יכולת לפעול חסד מתוקן בעולם‪ .‬אולם מאידך‪ ,‬היתה לו גם יכולת‬ ‫לבחור בדרך מקולקלת‪ ,‬ולהוציא את כוחות החסד שלו בצורה פגומה‪.‬‬ ‫היתה ללוט אפשרות להיות מחובר לתוכן האמיתי של החסד‪ ,‬שעניינו השפעה‪:‬‬ ‫להתחבר לקב"ה‪ ,‬ולהשפיע הלאה את מה שמקבלים ממנו‪.‬‬ ‫אבל לוט התחבר לחלק החיצוני של החסד‪ ,‬שבו גם החסד שנעשה אינו מתוך רצון‬ ‫להשפיע ‪ -‬אלא כאומות העולם‪ ,‬שכל חסד שהם עושים "לגרמייהו הוא דעבדי"‪ .‬וכך‬ ‫"ל ַת ֲא ָוה יְ ַב ֵ ּק ׁש נִ ְפ ָרד"‪ - 85‬כי היה‬ ‫דרשו חז"ל‪ 84‬על עזיבת לוט את אברהם את הפסוק ְ‬ ‫שקוע בעצמו ודואג לתאוותו‪.‬‬ ‫מ"ההולך את אברם" אל "הסיע עצמו מקדמונו של עולם"‬ ‫"ו ַגם ְללוֹ ט‬ ‫וכיצד הגיע לוט לחסד החיצוני? נשים לב‪ ,‬שבתחילה נאמר על לוט‪ְ 86‬‬ ‫ַהה ֵֹל ְך ֶאת ַא ְב ָרם" ‪ -‬כלומר‪ ,‬שהיה מחובר לאברהם‪ .‬ואחר כך נאמר עליו‪ַ 87‬‬ ‫"ו ִ ּי ַּסע לוֹ ט‬ ‫‪ .84‬ראה נזיר כג ע"ב‪.‬‬ ‫‪ .85‬משלי יח‪ ,‬א‪.‬‬ ‫‪ .86‬בראשית יג‪ ,‬ה‪.‬‬ ‫‪ .87‬שם‪ ,‬יא‪.‬‬ ‫מ | להתבונן‬ ‫ִמ ֶ ּק ֶדם"‪ ,‬ודרשו חז"ל‪" :88‬הסיע עצמו מקדמונו של עולם"‪.‬‬ ‫תפקידו של לוט היה להיות דבוק באברהם‪ ,‬ולסייע לו לגלות את מידתו‪ .‬שכן כאשר‬ ‫לוט מחובר לאברהם ‪ -‬הרי הם כגוף אחד‪ ,‬וה'אחוריים' משלימים את ה'פנים'‪.‬‬ ‫אבל כאשר לוט נפרד מאברהם‪ ,‬הוא התנתק ממנו ונעשה כדבר בפני עצמו‪ .‬ובזה‬ ‫נהפך לחסד שאינו מחובר לקדושה‪ ,‬שיוצאים ממנו קלקולים‪.‬‬ ‫כי כל תכונה ‪ -‬כשהיא מווסתת ומשמשת מטרה קדושה‪ ,‬היא בגבול ובמידה‪ ,‬והיא‬ ‫טובה‪ .‬אבל כשאין עליה אדון‪ ,‬והיא עומדת בכח עצמה‪ ,‬היא מאבדת את התכליתיות‬ ‫שבה ומתפזרת למקומות פגומים‪.‬‬ ‫וזה כל המושג של "רע"‪ :‬דחפים שיש לאדם שיוצאים בלי ויסות‪ .‬בין אם הם‬ ‫דחפים של קנאה‪ ,‬של תאוה או של כבוד‪ ,‬או כל דחף אחר ‪ -‬כשהוא מווסת‬ ‫כראוי‪ ,‬הוא כלי לעבודת ה'‪ .‬וכשהוא יוצא בלי ויסות‪ ,‬הוא מוציא את האדם‬ ‫מן העולם‪.‬‬ ‫אברהם "תחילה לגרים"‬ ‫נחדד את הדברים יותר‪ :‬אברהם אבינו נקרא "ראש לגרים"‪ ,‬וכמו שדרשו חז"ל‪ 89‬על‬ ‫"בת נָ ִדיב" ‪" -‬בתו של אברהם אבינו שנקרא נדיב"‪" ,‬שהיה תחילה לגרים"‪.‬‬ ‫הפסוק‪ּ ַ :‬‬ ‫פירוש הדבר ‪ -‬אברהם אבינו הגיע להכרת הבורא מבחירתו שלו‪ .‬אף אחד לא הוליך‬ ‫אותו‪ ,‬והוא בעצמו בחר להתבונן ולהתחבר לקב"ה‪.‬‬ ‫ואילו לוט עשה את ההיפך מלהיות גר‪ :‬הוא היה תחת אברהם ‪ -‬ונפרד ממנו‪ .‬לוט לא‬ ‫פעל מתוך בחירה עצמית‪ ,‬אלא הלך אחרי אברהם מכח הקירבה המשפחתית‪ .‬ומשום‬ ‫כך‪ ,‬ברגע של נסיון נפרד ממנו ונמשך אל הקליפה של סדום‪.‬‬ ‫וניתן לבאר עוד‪ ,‬שהרי מה שגרם להיפרד הוא המריבה שהיה בין רועיו לרועי‬ ‫אברהם‪ ,‬משום שרועי לוט טענו שכבר מגיע להם הארץ‪ ,‬ואילו רועי אברהם‬ ‫הבינו שעוד לא הגיע הזמן לרשת את הארץ‪.90‬‬ ‫עומק הויכוח הוא בהבנת משמעות ירושת הארץ‪ ,‬האם זה פיסת אדמה לחיות‬ ‫בה‪ ,‬או שיש בה עבודת תיקון‪ ,‬ולשם כך צריכים להיות ראויים‪ ,‬ועדיין לא‬ ‫הגיע הזמן לכך‪.‬‬ ‫‪ .88‬רש"י שם‪.‬‬ ‫‪ .89‬חגיגה ג ע"א; סוכה מט ע"ב‪.‬‬ ‫‪ .90‬רש"י יג‪ ,‬ז‪.‬‬ ‫ַא תא םיִה ֱֹל רא ְ‬ ‫ֹּכזִּיַו | אמ‬ ‫ַשְַו םָהָרְ ב ֶ‬ ‫טֹול תֶא חַּל י‬ ‫ׁ‬ ‫לסיכום‪:‬‬ ‫א‪ .‬לוט שייך לבחינת אברהם ‪ -‬בחינת "מ"ה" ומידת החסד‪ ,‬אלא שהוא בבחינת‬ ‫'אחוריים'‪ ,‬ותפקידו להיות דבוק באברהם ולהשלים את גילויו בחלקים הפחות‬ ‫גלויים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬החסד האמיתי הוא השפעה מתוך חיבור לקב"ה‪ ,‬ולעומתו יש חסד חיצוני‬ ‫של תאוה ושל אגו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לוט לא בחר בעצמו בדרכו של אברהם‪ ,‬אלא הלך אחריו מכח הקירבה‪ .‬ולכן‬ ‫ברגע הנסיון נפרד ממנו ו"הסיע עצמו מקדמונו של עולם"‪ ,‬והחסד שבו נעשה‬ ‫מידה שאינה מווסתת‪.‬‬ ‫ומעתה נוכל לשוב לשאלות שבהן פתחנו‪.‬‬ ‫זכות אברהם ‪ -‬לחלוחית החסד שנשארה בלוט‬ ‫שאלנו בתחילה‪ :‬מדוע ניצל לוט? האם בזכות עצמו‪ ,‬שעשה חסד עם המלאכים‪ ,‬או‬ ‫בזכות אברהם‪ ,‬או שמא בזכות הצאצאים שעתידים לצאת ממנו?‬ ‫"ו ִ ּי ְז ּ ֹ‬ ‫כר ֱאל ִֹהים ֶאת ַא ְב ָר ָהם" ‪ -‬אין הכוונה לאברהם עצמו‪,‬‬ ‫התשובה היא‪ ,‬שמה שנאמר ַ‬ ‫אלא ללחלוחית מידת החסד של אברהם שהיתה בלוט‪ .‬וזוהי אותה נקודה שהתגלתה‬ ‫בשעה שמסר את נפשו לעשות חסד עם המלאכים‪.‬‬ ‫וכך מבאר רש"י‪ 91‬מה ענין "ויזכר אלקים את אברהם" להצלתו של לוט‪ :‬שהיה לוט‬ ‫יודע ששרה אשתו של אברהם‪ ,‬ושמע שאמר אברהם במצרים על שרה "אחותי היא"‪,‬‬ ‫ולא גילה את הדבר‪ .‬ולכן חס הקב"ה על לוט‪.‬‬ ‫ומבאר המהר"ל את עומק הדברים‪:92‬‬ ‫והוא נתבאר במה שאמרו חכמים ז"ל (ב"ר מא‪ ,‬ו) כי היה קלסתר פניו דומה‬ ‫לו‪ ,‬והכוונה לרז"ל בזה כי בפנימיות הענין יש ללוט צרוף וייחוס אל אברהם‪,‬‬ ‫אף על גב דבנגלה היה לוט פירש מאברהם ‪ -‬יש בפנימית הענין דבר גדול‬ ‫שיש לו ייחוס אל אברהם‪ ,‬שהרי לא היה מגלה סוד אברהם ופנימיתו‪.‬‬ ‫הרי לנו‪ ,‬שגם אחרי שלוט נפרד מאברהם "בנגלה"‪ ,‬עדיין "בפנימיות הענין" נשאר‬ ‫לו ייחוס אל אברהם‪ ,‬ואת "סוד אברהם ופנימיתו" לא גילה‪ .‬זוהי לחלוחית החסד של‬ ‫אברהם שנשארה בלוט‪ ,‬ובזכותה הציל הקב"ה את לוט מתוך הפיכת סדום‪.‬‬ ‫‪ .91‬רש"י בראשית יט‪ ,‬כט‪.‬‬ ‫‪ .92‬גור אריה שם‪.‬‬ ‫במ | להתבונן‬ ‫ומה שאמרו חז"ל שניצל בזכות "שתי פרידות טובות" שעתידות לצאת ממנו ‪ -‬יתבאר‬ ‫בהמשך דברינו שאף זה ענין אחד עם אותו "זכותו של אברהם"‪.‬‬ ‫חסד שאינו מבחירה אינו קבוע‬ ‫ובזה מתיישבת גם הקושיה הגדולה ששאלנו‪ :‬כיצד יתכן שלוט מצד אחד מסר את‬ ‫נפשו על הכנסת אורחים‪ ,‬ומצד שני היה הוא עצמו שופט בסדום?‬ ‫כי החסד של לוט לא בא מבחירה שלו‪ ,‬אלא מכח הקירבה לאברהם‪ .‬וחסד שאינו בא‬ ‫מבחירה עצמית ‪ -‬נהפך למידה שאינה מווסתת ואינה מחוברת לקב"ה‪ .‬ולכן לא היתה‬ ‫ללוט בעיה עקרונית להיות יום אחד עושה חסד‪ ,‬וביום השני ‪ -‬שופט בסדום‪.‬‬ ‫ומאידך‪ ,‬שורש החסד של אברהם לא נעקר ממנו לגמרי‪ .‬ולכן המלאכים לא הצילו אותו‬ ‫עד שהביאוהו למסירות נפש על הכנסת אורחים‪ ,‬כדי שבאותו רגע תתגלה לחלוחית‬ ‫החסד שהיתה בו‪ ,‬ובזכותה ינצל‪.‬‬ ‫*‬ ‫המשך התיקון בדרך הסתר‬ ‫והנה‪ ,‬לכאורה לוט כבר הסיע את עצמו מקדמונו של עולם‪ ,‬והתנתק מן הקב"ה לגמרי‪.‬‬ ‫"ח ׁ ַשב ַמ ֲח ׁ ָשבוֹ ת ְל ִב ְל ִּתי ִי ַ ּדח ִמ ֶּמנּ ּו נִ ָ ּדח"‪ ,93‬ובסוף יבוא ממנו התיקון‬ ‫אולם הקב"ה עדיין ָ‬ ‫‪ -‬אלא שהוא יבוא בדרך של הסתר‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬התיקון שהיה צריך לצאת מלוט בגילוי‪ ,‬על ידי שיהיה דבוק באברהם ויבחר‬ ‫בעצמו בחסד האמיתי ‪ -‬לא נעשה על ידו‪ .‬אבל התיקון הזה עבר אל שתי בנותיו‪ ,‬ויצא‬ ‫מהן בדרך של הסתר‪ ,‬וכפי שיתבאר‪.‬‬ ‫מה עניינו של אותו מעשה מגונה‬ ‫הנה‪ ,‬יש להבין את כל הפרשה של בנות לוט שהחיו זרע מאביהן ויצאו מהן שני העמים‬ ‫‪' -‬עמון' ו'מואב'‪ .‬ותמוה ביותר‪ :‬מה ביאור הרעיון במעשה זה? הלא זהו דבר מגונה‬ ‫ומאוס מאוד‪ ,‬ואיך יתכן שכך יצאו לעולם שתי אומות?!‬ ‫ועוד תמוה מה שאמרו חז"ל‪ ,94‬שנעשה להן נס שנתעברו מביאה ראשונה‪ .‬מה המטרה‬ ‫והענין לעשות נס כדי שיצליח מעשה מאוס ונתעב כזה?‬ ‫‪ .93‬שמואל ב' יד‪ ,‬יד‪.‬‬ ‫‪ .94‬בראשית רבה נא‪ ,‬ט‪.‬‬ ‫ַא תא םיִה ֱֹל רא ְ‬ ‫ֹּכזִּיַו | גמ‬ ‫ַשְַו םָהָרְ ב ֶ‬ ‫טֹול תֶא חַּל י‬ ‫ׁ‬ ‫כיצד יתכן שמשם יצא מלך המשיח?‬ ‫והפלא הגדול ביותר‪ ,‬הוא מה שאמרו חז"ל שמאותו מעשה עתיד לצאת מלך המשיח‪.‬‬ ‫שכן מזרעו של מואב יצאה רות המואביה‪ ,‬וממנה יצא דוד המלך‪ ,95‬וממנו יצא המשיח‬ ‫‪ -‬שהוא סיום התיקון של אדם הראשון‪ ,‬כמו שנרמז בראשי תיבות אד"ם ‪ -‬אדם‬ ‫דוד משיח‪.‬‬ ‫והדבר קשה ביותר‪ :‬מה פשר הדבר שכל ההצלה והתקוה של כלל ישראל בביאת‬ ‫המשיח משתלשל דרך מעשה מגונה כזה?‬ ‫ועוד יש לעמוד על כך‪ ,‬שבנות לוט עצמן נהגו בשני אופנים שונים‪ :‬הבכירה גילתה‬ ‫בשם בנה מהיכן הוא וקראה לו "מואב" ‪" -‬מאב"‪ ,‬ואילו הצעירה הסתירה וקראה לו‬ ‫"בן עמי"‪ .‬מה עניינו של הבדל זה?‬ ‫הרע אינו יוצא אלא בדרך רע‬ ‫בביאור הדבר כותב הרמ"ד וואלי‪:96‬‬ ‫דע כי השי"ת הוא שנתן בלבו לישב במערה אחת חוץ מן היישוב‪ ,‬כדי‬ ‫שתחשובנה בנותיו שאבדה תקותן להנשא ולהיות לאיש‪ ,‬ותבאנה לזנות‬ ‫עם אביהן‪ ,‬כדי שיצאו מהן האומות הידועות כמו שגזרה חכמתו של בורא‬ ‫עולם‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬כשם שיש בקדושה תרין דרגין ‪ -‬דרגא דאתכסיא ודרגא דאתגליא‪,‬‬ ‫הרמוזין בתרי נוקבין לאה ורחל כידוע‪ .‬כן יש תרין דרגין עצמן בקליפה‬ ‫שנרמזו בשתי בנותיו של לוט שיצאו מהן השתי אומות עמון ומואב‪ ,‬עמון‬ ‫לקבל דרגא דאתכסיא‪ ,‬ומואב לקבל דרגא דאתגליא‪.‬‬ ‫וכבר ידוע שהרע אינו יוצא אלא בדרך רע כדי לפרסם את רעתו‪ ,‬ולכן‬ ‫יצאו אלו האומות דרך זנות היותר מתועב שבעולם‪ ,‬שהוא של הבנות‬ ‫עם אביהן‪.‬‬ ‫הרי לנו שלא היה הדבר מקרה‪ ,‬אלא הקב"ה הוא שסיבב שלוט ישב במערה‪ ,‬כדי‬ ‫שיצאו ממנו האומות הללו בדרך מגונה כזו‪ .‬וזו גם משמעות הנס שנתעברו מביאה‬ ‫ראשונה‪ .‬והכל משום שצריכות לצאת מהן שתי בחינות של קליפות‪ ,‬ו"הרע אינו יוצא‬ ‫אלא בדרך רע כדי לפרסם את רעתו"‪.‬‬ ‫‪ .95‬רות ד‪ ,‬יג‪-‬כב‪.‬‬ ‫‪ .96‬אור עולם שם‪.‬‬ ‫דמ | להתבונן‬ ‫בהמשך הדברים נרחיב בביאור דברי הרמ"ד וואלי על שתי הקליפות שיצאו מבנות‬ ‫לוט‪ .‬אולם תחילה נברר‪ :‬מה ההסבר לכלל זה שהרע יוצא דוקא בדרך הרעה ביותר?‬ ‫כל כח צריך להתגלות תחילה בכל תוקפו‬ ‫ביאור הענין הוא על פי יסוד גדול שמבואר בדברי בעל ה'לשם'‪:‬‬ ‫הסיבה שיש מציאות של רע בעולם‪ ,‬היא כדי להביא את הגילוי המקסימלי של‬ ‫כל דבר‪.‬‬ ‫כל תכונה שעדיין מחוברת לגבולות ומעצורים כלשהם‪ ,‬להנהגה אנושית ומוסרית ‪-‬‬ ‫לעולם לא תצא בצורתה הקיצונית ביותר‪ ,‬כי אז היא מכוערת ובלתי סבירה לחלוטין‪.‬‬ ‫אך בכדי שהדבר יצא בצורתו הקיצונית ביותר‪ ,‬הוא צריך להיות משוחרר לחלוטין‪,‬‬ ‫בלא שום מעצורים של מוסר ומצפון‪.‬‬ ‫וזה לשון בעל הלשם‪:97‬‬ ‫מציאות כל הרע נעשה שורשו בכוונה מן המאציל ית"ש‪ ,‬והגם שנראה‬ ‫כל הפעולות הללו לקלקול גדול‪ ,‬אך באמת היה נעשה כל זה לצורך תיקון‬ ‫גדול‪ ,‬כי הרי יצא על ידי זה כל כחות דתוקף הדינים בתכלית השלימות‬ ‫הנצרך להעשות לעתיד על ידיהם את כל היעודים העתידים‪.‬‬ ‫ואין דרך לכחות הגבורות להוציאם בכל תוקפם אלא רק כשהם מתחילה‬ ‫בלא ביסום כלל‪ ,‬ולכן היה הצורך להוציאם מתחילה בלא ביסום כלל‪ ,‬כדי‬ ‫להוציא כחותיהם בכל תוקפם בתכלית האפשרי‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬כדי שלעתיד לבוא נוכל לקבל את השפעותיו של הקב"ה במלוא ריבוי הגוונים‬ ‫הכלולים בהן‪ ,‬יש צורך כעת‪ ,‬בשלב הנוכחי‪ ,‬שכל כח יתגלה לבדו עד סופו‪ .‬שרק על‬ ‫ידי כך יהיה אפשר לחוש אותו במיצוי יכולת הגילוי שלו‪.‬‬ ‫משל למה הדבר דומה‪:‬‬ ‫אדם המבקש ללמוד ב'בית ספר לבישול' את סוגיית התבלינים‪ ,‬כדי להבין כיצד‬ ‫לתבל נכון כל תבשיל‪ :‬תחילה‪ ,‬בזמן הלימוד‪ ,‬נותנים לו לחוש כל תבלין בפני‬ ‫עצמו‪ ,‬במלוא עוצמתו‪ ,‬חריפותו ומליחותו‪.‬‬ ‫ואף שהתבלין לבדו אינו אכיל ואינו טעים‪ ,‬אולם רק באופן כזה ניתן ללמוד את‬ ‫טעמו של כל תבלין ותבלין בשלימות‪ .‬וכך בהמשך‪ ,‬כשהתבלין ישתלב בתוך‬ ‫התבשיל‪ ,‬נדע להבחין בדיוק אילו תבלינים כלולים בו‪ ,‬ובאיזה מינון‪.‬‬ ‫‪ .97‬לשם שבו ואחלמה‪ ,‬הקדמות ושערים‪ ,‬שער ו פרק ו‪.‬‬ ‫ַא תא םיִה ֱֹל רא ְ‬ ‫ֹּכזִּיַו | המ‬ ‫ַשְַו םָהָרְ ב ֶ‬ ‫טֹול תֶא חַּל י‬ ‫ׁ‬ ‫וזה ביאור הדבר שהרע שיצא מבנות לוט הוצרך לצאת במלוא עוצמת הרוע והכיעור‬ ‫שלו‪ :‬רק כך יהיה ניתן לחוש בשלימות את הכח הזה בקיצוניותו‪.‬‬ ‫וכשם שהתבלין נכלל לבסוף בתבשיל ‪ -‬כך גם כוחות אלו עתידים להיכלל בתיקון‪,‬‬ ‫ומהם יצא מלך המשיח‪.‬‬ ‫*‬ ‫שתי בנות לוט ‪ -‬כנגד לאה ורחל‬ ‫ועתה נבוא לבאר מה היה ענינן של שתי בנות לוט‪ ,‬והאומות שיצאו מהן‪.‬‬ ‫כבר הזכרנו לעיל את דברי הרמ"ד וואלי בענין זה‪ ,‬ונביא את הדברים ממקורם בדברי‬ ‫האריז"ל‪:98‬‬ ‫כשם שיש לז"א שתי בנות לאה ורחל‪ ,‬שהם בנותיו שיוצאים ממנו ונעשות‬ ‫לו לנשים כנודע‪ ,‬כן גם כן ללוט שהוא האחור‪ ,‬יש לו שתי בנות‪ ,‬ונעשות‬ ‫לו ב' נשים‪.‬‬ ‫וידוע הוא‪ ,‬כי עמון הוא נגד לאה‪ ,‬שהיא נעם העליון‪ ,‬ורחל מואב‪ ,‬שהיא‬ ‫מאב‪ ,‬כענין (משלי ג‪ ,‬יט) 'ה' ְּב ָח ְכ ָמה יָ ַסד ָא ֶרץ'‪.‬‬ ‫ועל כן הצעירה הסתירה‪ ,‬משום שהיא עלמא דאתכסיא‪ ,‬והבכירה אמרה‬ ‫מאב בפירוש‪ ,‬שהיא עלמא דאתגלייא‪.‬‬ ‫לאה ‪ -‬המחשבה הפנימית‪ ,‬ורחל ‪ -‬הביצוע בפועל‬ ‫כדי להבין את הדברים‪ ,‬נבאר תחילה מה עניינן של שתי הבחינות הללו ‪ -‬לאה ורחל‪.‬‬ ‫תפקידה של "מידת המלכות" הוא לקבל את השפע מן הקומה העליונה ממנה (הנקראת‬ ‫ז"א) ולהעביר אותו הלאה‪ .‬וזה מקביל לתפקידה של האשה‪ ,‬שמקבלת שפע מבעלה‬ ‫ומעבירה אותו הלאה אל ילדיה‪.‬‬ ‫ובכל אשה ישנן שתי קומות‪ :‬יש את חלק המוחין והמחשבה‪ ,‬ויש את חלק המידות‬ ‫והמעשה‪.‬‬ ‫חלק המחשבה ‪ -‬אלו השאיפות‪ ,‬הרצונות‪ ,‬התכנונים וההחלטות‪ ,‬שהם המניעים את‬ ‫האדם לפעול‪ .‬וזה נקרא "עלמא דאתכסיא" ‪ -‬העולם הנסתר‪ ,‬משום שהמחשבה היא‬ ‫דבר פנימי שאינו ניכר בחוץ‪ .‬וכנגד זה ישנה בחינה במידת המלכות הנקראת "לאה"‪.‬‬ ‫‪ .98‬ספר הליקוטים‪ ,‬פרשת וירא‪.‬‬ ‫ומ | להתבונן‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬ישנה בחינה במידת המלכות הנקראת "רחל"‪ ,‬והיא "עלמא דאתגליא" ‪-‬‬ ‫שהוא הוצאה לפועל של כל המחשבות‪ ,‬התכנונים והשאיפות‪ .‬זה החלק של הביצוע‬ ‫והגילוי בפועל‪.‬‬ ‫ונבאר זאת במשל ‪-‬‬ ‫כשנערה מתכוננת לנישואין‪ ,‬יש לה שאיפות רבות כיצד ייראה ביתה‪ :‬היא‬ ‫מתכננת להיות אם טובה לילדיה ואשה טובה לבעלה‪ ,‬שבעלה יהיה תלמיד‬ ‫חכם גדול וילמד כל הזמן‪ ,‬והילדים יהיו צדיקים ויראי שמיים‪.‬‬ ‫אבל בפועל‪ ,‬אחרי כמה שנים מנישואיה רואים אותה יושבת עם ילדיה הקטנים‪,‬‬ ‫משחקת עמהם‪ ,‬מאכילה אותם ומטפלת בכל צרכיהם הקטנטנים והנמוכים‪.‬‬ ‫ולכאורה יש מקום לתהות‪ :‬היכן כל השאיפות הגדולות והדיבורים הגבוהים‬ ‫שהיו לה?‬ ‫אלא‪ ,‬שיש חלוקה בין השאיפות הגבוהות לבין הביצוע בפועל שעובר דרך‬ ‫החלק הטכני הנמוך‪.‬‬ ‫נמצא ש'לאה' היא חלק המחשבות‪ ,‬התכנונים והשאיפות‪ ,‬ו'רחל' היא חלק הביצוע‬ ‫והגילוי בפועל‪.‬‬ ‫מואב לפני עמון ‪ -‬הגילוי קודם למחשבה‬ ‫והנה‪ ,‬סדר הספירות הוא מלמעלה למטה‪ :‬תחילה חלק המוחין‪ ,‬שהגילוי שלו – בבחינת‬ ‫'מלכות' היא מידת הבינה ‪ -‬כנגד בחינת 'לאה'‪ ,‬והיא המסכמת את קומת המחשבה‪.‬‬ ‫ואחר כך חלק המידות‪ ,‬שהגילוי שלו היא מידת המלכות ‪ -‬כנגד בחינת 'רחל'‪ ,‬והיא‬ ‫המסכמת את קומת המעשה – הגילוי המפורט כאן בעולם‪ ,‬וזה מה שאנו קוראים‬ ‫"שכינה"‪.‬‬ ‫נמצא שלפי סדר ההשתלשלות‪ ,‬קודמת בחינת 'לאה' ואחר כך בחינת 'רחל'‪ .‬ואכן כך‬ ‫היה הסדר אצל יעקב אבינו‪ ,‬שקודם נשא את לאה ואחר כך את רחל ‪ -‬וזהו הסדר הנכון‬ ‫וההגיוני‪ ,‬כי ה'בינה' קודמת ל'מלכות'‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬האריז"ל מלמד שבנות לוט הם כנגד רחל ולאה‪ ,‬ואף אצלם קיים בחינת‬ ‫'איתגליא' ו'איתכסיא'‪ ,‬שהרי "מואב" הוא גלוי‪ ,‬לומר שבא מאב‪ ,‬ו"בן עמי" נסתר‬ ‫מוצאו‪.99‬‬ ‫‪ .99‬רש"י בראשית יט‪ ,‬לז; ורש"י דברים ב‪ ,‬ט‪.‬‬ ‫ַא תא םיִה ֱֹל רא ְ‬ ‫ֹּכזִּיַו | זמ‬ ‫ַשְַו םָהָרְ ב ֶ‬ ‫טֹול תֶא חַּל י‬ ‫ׁ‬ ‫אלא שכאן אנו מוצאים סדר הפוך ‪-‬‬ ‫הבת הבכירה הולידה את מואב‪ ,‬השייך ל"עלמא דאתגליא" שכנגד 'רחל'‪"( ,‬מואב"‬ ‫התגלה בו שהוא בא "מאב")‪ .‬ואילו הבת הצעירה הולידה את עמון‪ ,‬השייך ל"עלמא‬ ‫דאתכסיא" שכנגד 'לאה'‪( ,‬שכן ב"עמון" מוסתר הדבר שהוא בא מאביו)‪.‬‬ ‫ולא זו בלבד‪ ,‬אלא שגם בצאצאיהם נשמר אותו סדר הפוך‪ :‬ממואב יצאה 'רות'‪ ,‬ומעמון‬ ‫יצאה 'נעמה' העמונית ‪ -‬אשת שלמה המלך ואמו של רחבעם‪ .100‬ורות קדמה לנעמה‬ ‫בכמה וכמה דורות‪ .101‬שוב אנו רואים שקודם 'מואב' ואחר כך 'עמון'‪.‬‬ ‫וקשה‪ :‬מדוע היה כאן סדר הפוך? וכך מקשה האריז"ל‪:102‬‬ ‫דע‪ ,‬כי עמון ומואב הם ב' קליפות‪ ,‬נאחזות ויונקות בשתי ההי"ן של שם‬ ‫ההוי"ה‪ .‬ועמון הוא יונק מן ה' ראשונה‪ ,‬בינה‪ .‬ומואב מן ה' אחרונה‪ ,‬מלכות‪,‬‬ ‫כנזכר בספר הזהר‪.‬‬ ‫והנה כפי זה יקשה‪ ,‬איך נולד מואב בראשונה‪ ,‬ואחריו עמון‪ ,‬שלא כסדר‬ ‫ב' ההי"ן הנזכר‪.‬‬ ‫מדוע כאן הדברים הפוכים ‪ -‬קודם המלכות ואחר כך הבינה‪ ,‬קודם החלק של הגילוי‬ ‫ואחר כך החלק של המחשבה הפנימית?‬ ‫מרות ועד שלמה ‪ -‬גילוי‪ ,‬ומנעמה ורחבעם ‪ -‬הסתר‬ ‫והנה‪ ,‬אותו סדר של 'עלמא דאתגליא' שקודם ל'עלמא דאתכסיא' ‪ -‬הגילוי בפועל לפני‬ ‫המחשבה הפנימית ‪ -‬חוזר ומופיע גם בהמשך הדורות‪:‬‬ ‫בזמן ששלמה המלך בנה את בית המקדש‪ ,‬היתה בחינה של שלימות הגילוי של הקב"ה‬ ‫בעולם‪ ,‬שבה הארץ והשמים היו מחוברים יחד‪ .‬וזה נרמז בשמו של שלמה ‪ -‬אותיות‬ ‫יש ַּת ַחת ַ ּג ְפנוֹ ְו ַת ַחת ְּת ֵאנָ תוֹ "‪ ,103‬וכן‬ ‫"א ׁ‬ ‫"שלם ה'"‪ .‬ונאמר על כלל ישראל אז שישבו ִ‬ ‫ּש ֵמ ִחים" ‪ -‬והמשמעות היא שהיה חיבור שלם של שמים‬ ‫נאמר‪ 104‬שהיו "א ְֹכ ִלים ְו ׁ ֹ‬ ‫ש ִתים ו ְ ׂ‬ ‫וארץ‪.‬‬ ‫וגילוי זה התחיל כבר אצל דוד המלך‪ ,‬אביו של שלמה‪ ,‬שיצא מ'רות'‪ .‬כל מציאותו של‬ ‫דוד המלך היתה גילוי‪ :‬בכל דבר ובכל צרה שעברה עליו ראה את יד ה'‪ ,‬ועל כך שר‬ ‫‪ .100‬מלכים א' יד‪ ,‬כא‪.‬‬ ‫‪ .101‬ראה בבא קמא לח ע"ב‪.‬‬ ‫‪ .102‬שער הפסוקים‪ ,‬פרשת וירא‪.‬‬ ‫‪ .103‬מלכים א' ה‪ ,‬ה‪.‬‬ ‫‪ .104‬שם ד‪ ,‬כ‪.‬‬ ‫חמ | להתבונן‬ ‫לפניו שירות ותשבחות‪ .‬נמצא שהגילוי השלם של דוד ושלמה הוא המשך ישיר של‬ ‫בחינת 'מואב' ‪' -‬עלמא דאתגליא' ‪ -‬שיצאה מ'רות'‪.‬‬ ‫באותה תקופה היו המלכות והבינה מאוחדות זו בזו‪" ,‬סיהרא באשלמותא" ‪ -‬הלבנה‬ ‫בשלימותה‪ .‬כלומר‪ ,‬הגילוי העליון התקבל והתגלה בשלימותו בארץ‪.‬‬ ‫אבל מצב זה לא נמשך זמן רב‪ .‬כי אחר שלמה המלך כשמלך אחריו בנו רחבעם‪ ,‬החלה‬ ‫חשכה שהלכה והתגברה דור אחר דור‪ ,‬עד ביאת משיח בן דוד‪.‬‬ ‫ונשים לב‪ :‬אמו של רחבעם היא נעמה העמונית‪ .‬נמצא שההסתר התחיל דוקא אצל בנה‬ ‫של נעמה ‪ -‬בחינת 'עמון'‪' ,‬עלמא דאתכסיא'‪.‬‬ ‫הרי לנו שוב סדר של גילוי שלאחריו בא הסתר ‪ -‬שלא כסדר הראוי‪.‬‬ ‫הגילוי מסתלק ‪ -‬כדי שנבנה אותו בבחירתנו‬ ‫נבאר את הדברים על פי יסוד גדול הנקרא "התפשטות והסתלקות ראשונה"‪ :‬תחילה‬ ‫נכנס הגילוי בשלימותו‪ ,‬ומיד מסתלק ומשאיר 'רשימו'‪ .‬ושוב צריך לעמול ולרכוש צעד‬ ‫אחר צעד את הגילוי הראשון‪.‬‬ ‫דוגמא לזה היא מה שאמרו חז"ל‪ ,105‬שהמלאך מלמד את התינוק במעי אמו‬ ‫את כל התורה כולה‪ .‬אבל מיד כשהוא יוצא לאויר העולם נשכחת ממנו כל‬ ‫התורה‪ ,‬ותפקידו לשוב ולקנות לעצמו את כל התורה שניתנה לו בתחילה‪.‬‬ ‫ועל זה מבוסס סדר עבודתנו בימי הפסח וספירת העומר‪ :‬בליל הסדר מקבלים‬ ‫אור עצום‪ ,‬שזורח ומסתלק‪ .‬ואחר כך‪ ,‬בספירת העומר‪ ,‬רוכשים את אותו אור‬ ‫מתחילה יום אחר יום‪ ,‬עד חג השבועות‪.‬‬ ‫וכן בדרך הלימוד‪ ,‬שהתלמיד יושב לפני רבו ומקבל ממנו תורה ברמה גבוהה‬ ‫של רבו‪ ,‬אבל אחר כך הוא מתחיל לבנות את הקומה של עצמו בלימוד‪ ,‬ואז‬ ‫הוא בדרך כלל יורד ברמה‪ ,‬אלא שרבו העמיד לו את הרמה הגבוהה שהוא צריך‬ ‫לשאוף להגיע לשם לבד בעמלו שלו‪.‬‬ ‫וכך מצינו פעמים רבות בסדר הבריאה‪ ,‬שהקב"ה נותן גילוי גדול ומיד מסלק אותו‪ ,‬כדי‬ ‫לתת לנו מושגים וכיוון עבודה‪ ,‬ולהראות לנו להיכן הדברים אמורים להגיע‪.‬‬ ‫וזה מה שהיה בזמן שלמה המלך‪ :‬הוא הביא לעולם גילוי מושלם למשך דור אחד‪,‬‬ ‫ומיד לאחר מכן הסתלק אותו גילוי ‪ -‬מתוך מטרה שאנו נשוב ונבנה את ההארה הזו‬ ‫בבחירתנו ובכוחות עצמנו‪.‬‬ ‫‪ .105‬נדה ל ע"ב‪.‬‬ ‫ַא תא םיִה ֱֹל רא ְ‬ ‫ֹּכזִּיַו | טמ‬ ‫ַשְַו םָהָרְ ב ֶ‬ ‫טֹול תֶא חַּל י‬ ‫ׁ‬ ‫ובזה מתבאר הסדר ההפוך‪ :‬קודם נולד 'מואב' ‪ -‬שהוא הגילוי בפועל‪" ,‬עלמא‬ ‫דאתגליא"‪ ,‬ואחר כך 'עמון' ‪ -‬שהוא כנגד חלק המחשבה‪" ,‬עלמא דאתכסיא"‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬בבנות לוט ובזרען לא נעשה הסדר מלמעלה למטה‪ ,‬כדרך ההשתלשלות‪ ,‬אלא‬ ‫מלמטה למעלה‪ .‬תחילה ניתן הגילוי בשלימותו ‪ -‬מואב‪ ,‬רות‪ ,‬ועד דוד ושלמה‪ .‬ואחר‬ ‫כך בא ההסתר ‪ -‬עמון‪ ,‬נעמה ורחבעם‪ .‬וזאת כדי שבתוך ההסתר נעמול ונבנה בעצמנו‬ ‫את הגילוי‪ ,‬עד שיתגלה בשלימות בביאת משיח בן דוד‪.‬‬ ‫*‬ ‫מואבי ולא מואבית ‪ -‬החסד שנשמר בבנות‬ ‫עד כאן ביארנו את שתי הבחינות שיצאו מבנות לוט‪ ,‬ואת הסדר שבו התגלו‪ .‬ועתה‬ ‫נשוב לשאלה שבה פתחנו ‪ -‬על הצלתו של לוט ‪ -‬ונראה כיצד נקשרים שני החלקים‬ ‫זה בזה‪.‬‬ ‫"על ְ ּד ַבר ֲא ׁ ֶשר לֹא ִק ְ ּדמוּ‬ ‫והנה‪ ,‬על עמון ומואב נאמר שהם אסורים לבוא בקהל ה'‪ַ 106‬‬ ‫ֶא ְת ֶכם ַ ּב ֶ ּל ֶחם וּ ַב ַּמ ִים"‪ ,‬שזה היפך ממעלת החסד של לוט זקנם‪ ,‬ובזה הם איבדו את‬ ‫הזכות של החסד שעשה לוט עם המלאכים‪.‬‬ ‫יט ְב ְּת ַח ְס ֵ ּד ְך ָה ַא ֲחרוֹ ן ִמן ָה ִר ׁ‬ ‫אשוֹ ן"‪ .‬רות‬ ‫ולעומת זאת אצל רות מצינו שנאמר לה‪ֵ :107‬‬ ‫"ה ַ‬ ‫היא כולה "תורת חסד"‪.‬‬ ‫ומעתה מובן מדוע אמרו חז"ל‪" 108‬מואבי ‪ -‬ולא מואבית‪ ,‬עמוני ‪ -‬ולא עמונית"‪ :‬האיסור‬ ‫הוא רק בגברים‪ ,‬ולא בנשים‪ .‬וזאת משום שבנשים מצינו שכן המשיכו את הנהגת‬ ‫החסד‪ ,‬כמו שנהגה רות‪ ,‬ובזאת נשארה בהם הלחלוחית של מידת החסד של אברהם ‪-‬‬ ‫ולכן הן יכולות להתקן ולהשתייך לצד הקדושה‪.‬‬ ‫ומעתה נתבאר היטב שאין סתירה בין "ויזכור אלהים את אברהם" לבין "שתי פרידות‬ ‫טובות יש לי להוציא מהן"‪ :‬כי אותה זכות אברהם שהיא לחלוחית החסד שבלוט‪,‬‬ ‫היא עצמה זו שעתידה לצאת ולהתגלות ב"שתי הפרידות הטובות" ‪ -‬ברות המואביה‬ ‫ובנעמה העמונית‪.‬‬ ‫גירותן של רות ונעמה ‪ -‬תיקון הבחירה שחסרה בלוט‬ ‫ומעתה נבין גם מהו התיקון של מה שפגם לוט‪ .‬ראינו שאברהם אבינו היה "תחילה‬ ‫‪ .106‬דברים כג‪ ,‬ה‪.‬‬ ‫‪ .107‬רות ג‪ ,‬י‪.‬‬ ‫‪ .108‬יבמות עו ע"ב‪.‬‬ ‫נ | להתבונן‬ ‫לגרים" ‪ -‬הוא הגיע אל הקב"ה מבחירתו שלו‪ .‬ואילו לוט עשה את ההיפך מלהיות גר‪:‬‬ ‫הוא היה תחת אברהם‪ ,‬ונפרד ממנו‪.‬‬ ‫ולכן התיקון של לוט הוא רות המואביה‪ ,‬שהתגיירה‪ .‬רות לא היתה "קרובת משפחה"‪,‬‬ ‫היא בחרה מצמה להיכנס תחת כנפי השכינה‪ .‬וכך היא תיקנה את מה שלוט קלקל‪.‬‬ ‫ובזה חזרו כוחות החסד של לוט אל מקומם‪ ,‬ומהם יצא דוד המלך‪ ,‬ועד המשיח‪ .‬וגם‬ ‫נעמה העמונית היתה גיורת‪ ,‬ותיקנה זאת‪.‬‬ ‫ובזה נסגר המעגל‪ :‬מה שלוט נפרד מאברהם אבינו‪ ,‬חזר לתיקונו אצל רות ונעמה שבאו‬ ‫מבחוץ וחזרו לעמו של אברהם אבינו‪ .‬ונמצא שהתיקון שלא נעשה בלוט בגילוי‪ ,‬נשלם‬ ‫דרך בנותיו בדרך הסתר‪.‬‬ ‫*‬ ‫מן ההסתר נבנה הגילוי השלם‬ ‫זה היסוד שאנו לומדים מפרשת לוט ובנותיו‪ :‬מי שמסיע עצמו מקדמונו של עולם ‪-‬‬ ‫כוחותיו יוצאים מנותקים מן הקדושה‪ ,‬ויכולים להתהפך לקלקול גדול‪.‬‬ ‫אבל מי שזוכה לבחור בעצמו ‪ -‬כאברהם אבינו‪" ,‬תחילה לגרים"‪ ,‬וכרות המואביה ‪-‬‬ ‫מוציא את אותם הכוחות עצמם בצורה מתוקנת‪.‬‬ ‫‪‬‬