אמרי קודש קאפיטשיניץ · Imrei Koidesh Kapischnitz — וירא (2026-10-26)

בס"ד
לקט אמרי קודש
ממרן אדמו"ר שליט"א
פרשת וירא
קבלת פני השכינה כמו שזכה אברהם אבינו ,ויהי רצון "והוא ישב פתח האוהל כחם היום"( ,יח ,א):
שנזכה לזכות ולראות פני השכינה ונזכה לעבוד את וברש"י ישב חסר וי"ו ,בקש לעמוד אמר לו הקב"ה שב
השי"ת מתוך הרחבת הדעת ברוחניות ובגשמיות ואני אעמוד וכו' ,שעתיד אני להתייצב בעדת הדיינים,
אכי"ר( .רעוא דרעווין תשס"א).
והם יושבים ,שנאמר אלקים נצב בעדת אל.
ולכאורה קשה מדוע לא הודיע הקב"ה לאברהם ענין זה
"יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם"( ,יח ,ד):
עד עתה ,ורק עכשיו הודיע לו.
וברש"י הביא מאחז"ל כסבור שהם ערביים שמשתחוים ועוד ,מה דכתיב ואל הבקר רץ אברהם וברש"י:
לאבק רגליהם והקפיד שלא להכניס עבודת כוכבים שהאכילם ג' לשונות בחרדל ,ומשמע שרק למלאכים
לביתו .הנה צריך להבין מה הקפידא המיוחדת שחשש עשה כך ולשאר אורחים לא הכין כך ,ואם באמת עשה
שמשתחוים לעפר רגליהם הלא מצינו שהיה הדור כך גם לשאר אורחים מדוע זה כתוב רק הכא.
עובדי עבודה זרה ועבדו לשמש ולירח וכדו' ,ואם
נחשוש לעבודה זרה הרי שאין לדבר סוף ,ועל כל דבר והענין הוא ,שהרי אברהם אבינו הוא אחד מד' רגלי
אפשר לחשוש ,ואמאי חשש דייקא מעבודה זרה זו. המרכבה שבכסא הכבוד והאבות הם שאר הרגלים,
ובשביל להיות אחד מרגלי המרכבה צריך לזכך את כל
אלא הענין הוא ,דהנה כתיב והיה עקב תשמעון (דברים
האברים ,ואכן איתא שאברהם אבינו ע"ה זכך את
ז ,יב) ורש"י כתב :אם המצוות שאדם דש בעקביו איבריו -עד כדי כך שהם השיגו את ענין המצוות והיו
תשמעון. מקיימים מעצמם את המצוות.
ואפשר לומר בזה בעזהשי"ת ,שזאת היא המלחמה בין ועפ"ז איתא בספה"ק 'אוהב ישראל' שביאר בזה על מה
צד הקדושה לצד שכנגד ,שהקדושה חפצה להרבות שהקשו הספה"ק מדוע את כל המצוות עשה אברהם
במצוות ומעשים טובים בעולם ,והצד שכנגד שואף אבינו ע"ה בלי ציווי ומצות מילה המתין על ציווי .וביאר
לרמוס כל דבר טוב .וזהו הפירוש מצוות שאדם דש ברוח קדשו שבגלל שכל אבריו הזדככו ועי"ז השיג את
בעקביו ,היינו מה שהרע בחינת עקביים דש ורומס .וזהו המצוות ,היינו שכל אבר השיג את ענין המצוה שכנגד
גם הרמז וידו אחזת בעקב עשו (כה ,כו) שיעקב שהוא צד האבר ,אולם מצות מילה מפני שלא היה עדיין מתוקן
הקדושה אחז ונלחם בעקב עשו שזה הצד הנגדי .ובזה לא היה ביכולתו להשיג המצוה.
נלחם לדורות הבאים שלא יהיה לצד הנגדי שליטה על
בחי' עקביים. ועפ"ז יובן שהנה עתה לאחר שמל עצמו וקיים מצות
מילה נהיה שלם בכל אבריו ,וזכה להגיע לתכלית
וזה היה חששו של אברהם אבינו ע"ה שמשתחוים השלימות ,לכן זכה אז להשגה של קבלת פני השכינה,
לעפר רגליהם לבחינה הזאת של רגליהם היינו הרגילות וממילא זכה גם להבין עוד יותר את גודל מצות הכנסת
שדשים ורומסים את המצוות בהם ,ומזה חרד אברהם אורחים שגדולה מהקבלת פני השכינה ,ולכן רק אז
אבינו ע"ה שחלילה לא יכנס מרגילות זו לביתו. הביא ג' לשונות כי רק אז זכה להשגת המצוה ,ולפ"ז
השי"ת יעזור שכל אחד ואחד יקיים המצוות בשלימות, יובן גם שרק אז זכה לקבל את הענין של אלקים ניצב,
ונזכה לבנין בית עולמים בב"א( .רעוא דרעווין תשנ"ז). היינו קבלת פני השכינה ,אמנם אין אנו במדרגה של
סיפורי קודש שנשמעו מפי מרן אדמו"ר שליט"א
ביקור מרן אדמו"ר שליט"א אצל מרן אדמו"ר מטשערנאביל ב"פ שליט"א
חשון תשפ"א
אדמו"ר מטשערנאביל :שיינע תורות ,אני לא יודע אדמו"ר מטשערנאביל קיבל בברכה ואמר 'שלום
מהיכן לקח את התור'ות. עליכם' ושאל את משמש בקוד שר' אליעזר ליפא מינצר
אם הוא גם מארץ ישראל ,ונתן לו 'שלום עליכם'.
אדמו"ר שליט"א :היה לו גבאי ר' מרדכי שכתב את
התור'ות שלו והיה שולח העתקות לחסידים .כך היה אדמו"ר שליט"א :היה בתל אביב חנות ספרים 'מינצר'.
הסדר שכתבו ושלחו העתקות. אדמו"ר מטשערנאביל :וודאי.
אדמו"ר מטשערנאביל :לא הדפיסו אויף דער פלאץ,
אדמו"ר שליט"א :הוא נכד שלהם.
מלבד ר' ישראל טשורטקוב'ער שכן הדפיסו.
אדמו"ר מטשערנאביל :אני הכרתי את מינצר
אדמו"ר שליט"א :אצלו היה אחרת לגמרי.
הבאיאנ'ער ר' אברהם יוסף.
אדמו"ר מטשערנאביל :כן הדפיסו קונטרסים.
אדמו"ר שליט"א :הוא היה בנו ,קראו לו ר' יצחק זאב,
אדמו"ר שליט"א :את האמרי קודש של בירושלים גם היה להם חנות ספרים ,הם למעשה
הטשערנוביצ'ער גם הדפיסו בחייו ,אחר כך ר' יוסף חסידים של הבאיאנ'ער רבי הלעמבערגער.
הורנשטיין הדפיס. הלעמבערגע'ר היה פעם אחת בארץ ישראל והוא נסע
עמו ,הוא קרא לו לחנוכת הבית.
אדמו"ר מטשערנאביל :יש ממנו ספר?
אדמו"ר שליט"א' :תורת מנחם' ב' כרכים. אדמו"ר מטשערנאביל :אבי זי"ע היה אצל הרבי
מלעבמבערג.
אדמו"ר מטשערנאביל :ר' דוד משה שפיגל הדפיס כמה
אדמו"ר שליט"א :ראיתי מכתב בענין זה ששולח לו.
דברים מטשורטקוב.
אדמו"ר שליט"א :עכשיו הדפיסו 'גנזי ישראל' מצאו את אדמו"ר מטשערנאביל :הוא אמר לאבי שראה את
הכתב יד ,ג' כרכים ,שיין געדרוקט ,ער האט א אנדערע הסימנים של המלחמה ,הוא לא ראה את המלחמה,
סיסטעם ,הוא למד הרבה 'מדרש' ,אלעס איז מדרשים הוא אמר שימסור לבאיאנ'ער חסידים שצריך צימער
בבתי הורנשטיין מלבד זאת לא צריך כלום.
מדרשים.
אדמו"ר שליט"א :לא יודעים פרטים היכן הוא הסתלק
אדמו"ר מטשערנאביל :וואס ערצעך אין ארץ ישראל
הי"ד.
מיט דער מחלה (מגיפת הקורנה) ,איך ער אין בני ברק איז
לייכטער? אדמו"ר מטשערנאביל :בלעמבערג היה באיאנ''ער
אדמו"ר שליט"א :כן ,אבל כל זמן שהתלמידי תורה עולם ,היה לו חסידים שם?
והישיבות בצרות איז נישט גועט. אדמו"ר שליט"א :בעיקר היה הוסיאטינ'ער חסידים,
אבל היה לו שם חסידים ,הרוזינ'ע חסידים כולם
אדמו"ר מטשערנאביל :רואים זאת על הילדים
התפללו אצלו.
והבחורים.
אדמו"ר שליט"א :א פחד ,ירחם ה'. אדמו"ר מטשערנאביל :הדפיסו ממנו ספרים כמה
תורו'ת ,הביאו לי את זה.
אדמו"ר מטשערנאביל :שפתי צדיקים דער מכון ארבעט
אדמו"ר שליט"א' :נחלת יעקב'.
נאך?
מדרש של ר' אברומל'ע בנו במקום אחר ,ר' אברומלע אדמו"ר שליט"א :וודאי.
הסתלק בשנת תשי"ד לערך.
אדמו"ר מטשערנאביל :אין דברים חדשים כעת?
אדמו"ר מטשערנאביל :הוא היה חתן של
אדמו"ר שליט"א :מדרוקעט ,כל הזמן מדפיסים עוד,
הקלנקביצ'ער.
עכשיו הדפיסנו ספר קטן 'שורש יש"י' מר' ישראל
אדמו"ר שליט"א :הוא היה בנו ,אברהם יהושע העשיל מעזבוז'ער .היה פעם קונטר'ס והוספנו כמה סיפורים.
קראו לו ,הוא היה בן יחיד ,א טייערע איד .הוא לא רצה
אדמו"ר מטשערנאביל :הוא היה נכד של ר' זושאלע
שיקראו לו רבי ,אבל היה לו בית מדרש.
זינקוב'ער.
אדמו"ר מטשערנאביל :אין את כל הבתי מדרשים שם
אדמו"ר שליט"א :כן ,בנו של ה'אור יהושע' .היה לו כאן
היום.
בן הרבי ממעזבוז.
אדמו"ר שליט"א :כמעט ולא ,גם בבתי כנסיות הגדולים
אדמו"ר מטשערנאביל :ברמת גן.
אין כמעט מנין היום.
אדמו"ר שליט"א :לא ,בחיפה.
אדמו"ר מטשערנאביל :הרבי מסאדיגורה וסטריקוב היו
הרעב'ס האחרונים שם. אדמו"ר מטשערנאביל :הוא התגורר תקופה בארה"ב,
הכרתי אותו בחיפה ,ברמת גן היה מונוסטריטש'ער רבי.
אדמו"ר שליט"א :היום הוואסלוי'ער רב עדיין שם בתל
אביב. אדמו"ר שליט"א :כן ,נכדו היה אצלי בימים הללו.
מסתובבים אצלי הרבה רעבישע איניקל ,סי דרייט זיך
אדמו"ר מטשערנאביל :הוא מתגורר שם? איבער דורות.
אדמו"ר שליט"א :הוא מגיע לשם לשבתים.
את הרבי ממאונוסטריטש מרמת גן הכרתם?
אדמו"ר מטשערנאביל :דער רעביסטווע פורט ער
אדמו"ר מטשערנאביל :כן ,הייתי אצלו פעם עם אבי.
דארט.
אדמו"ר שליט"א :ברמת גן הבית מדרש קיים עד היום.
אדמו"ר שליט"א :יש לו בית מדרש גם בבני ברק ,אמנם
צריכים אותו בתל אביב יש שם הרבה בעלי תשובות היה במשפחה כמה פנחס רבינוביץ ,היה את פנחס
שהוא מחזיק ובלעדיו לא היו מתקיימים. מאונוסטריטש'ער ,ופנחס אהרנ'ס ,ופנחס נחומ'ס,
ובאויפרוף של הר"ר פנחס רבינוביץ אהרנ'ס היה בבית
אדמו"ר מטשערנאביל :יש שם קאזניצ'ער בית מדרש.
מדרשו ,ואנו השתתפנו בשמחה ,ברחוב ריינס היה
אדמו"ר שליט"א :אני זוכר עוד את האלטע קאזניצ'ער ביתו ,ומגיעים לסעודה לא מוצאים את פנחס
שטיבל בתל אביב ,היה קאזניצ'ער חסידים של ר' מאונוסטריטש'ער ,והיה בשדרות בן גוריון שדרה וישב
אהרל'ע .הבית מדרש של דודי ה'אביר יעקב' כבר אין על ספסל עם גמרא ולמד.
הרבה זמן ,אבל יש את הקהילה של ש"ב ר' מרדכי
אדמו"ר מטשערנאביל :היה לו בית מדרש מעצמו או
אוירבעך.
שהיה החארסונ'ער בית מדרש.
אדמו"ר מטשערנאביל :הוא למד עם אחי באותו כתה. אדמו"ר שליט"א :היה לו בית מדרש משלו,
אדמו"ר שליט"א :כן ,בעץ חיים. החארסונ'ער היה ליד בית מדרש הגדול ,קודם כל היה
לו צריף אליעזרוב ,ולידו היה את ר' אברומלע טווערסקי
אדמו"ר מטשערנאביל :הוא נולד בתש"ב.
-אברומלע קלנקביצ'ער ,ואחר כך המחיר עלה שם ולא
אדמו"ר שליט"א :אני גם נולדתי באותו שנה... היה להם גם מנין ,והעירייה בנה להם בית מדרש גדול
אדמו"ר מטשערנאביל :אחי גם נולד באותו שנה. ברחוב שלמה המלך והוא היה הרב שם ,ואת הבית
ישראל ,אבל זה חידוש שנתן לו את המקום ,זה מקום אדמו"ר שליט"א :ר' מרדכי נולד באדר.
הסמוך לאבותיו.
אדמו"ר מטשערנאביל :אחי נולד בחודש שבט.
אדמו"ר מטשערנאביל :ה'צמח צדיק' גם כן טמון שם?
אדמו"ר שליט"א :ואני בחודש אלול.
אדמו"ר שליט"א :כן ,וגם ה'אמרי ברוך' - .הוא היה חתן
אדמו"ר מטשערנאביל :בעיקר תור'ות יש בשורש ישי?
אצל הבאפולי'ער.
אדמו"ר שליט"א :יש כמה סיפורים וכו' ,בשעתו יצא
אדמו"ר מטשערנאביל :זאת אומרת שהיה גיסו של ר' הספד עליו בשם שורש ישי .הרבי ממעזיבוז שהיה כאן
וועלוול ראחמיסטריווק'ער. בחיפה -יש תיאור משמחת הבר מצוה שלו ,אביו לא
אדמו"ר שליט"א :ועל כן עם הרבי מבאיאן היה בן דוד היה בביתו ,והיה באיזה עיר שיש שם הרבה חסידים
פעמיים של ה'אמרי חיים' ,כי הרי היה חתן של ר' בבסארביע.
ישראל מעזבוז'ער הנ"ל.
אדמו"ר מטשערנאביל :ר' יחיאל קריליביצ'ער היה לו
בזיווג ראשון היה חתן של אדמו"ז מסאדיגורה ולא היה חסידים בבסראביע.
לו ילדים ממנה ,ואדמו"ר הזקן מסאדיגורה אמר לו כבר אדמו"ר שליט"א :ר' ישראל מעזבוז'ער טמון בויזיניץ.
עשרה שנים ,ואמר לו ,מיט א וייב קען מען זיך גט'ן
אבער מיט א שווער קען מען זיך נישט קט'ן ,ואחר כך אדמו"ר מטשערנאביל :איך הגיע לשם?
הסתלקה והתחתן שוב והיה לו א שטוב מיט קינדער, אדמו"ר שליט"א :הוא נסע לצורך רפואה' ,אהבת
ובחתונה של הבאיאנ'ער רבי היה עוד בחייו ,והיה לו ישראל' שלח את בניו לשמו עליו ,הסערט'ער היה בחור
עוד שני בנים שהסתלקו בחייו ,הרבנית הראשונה אז ואמר לי שהוא נפטר בידים שלו ,והסתלק שם
טמונה במעזיבוז ,ולידה טמונים שני בניו שהיה לו וה'אהבת ישראל' נתן לו את מקומו.
מהרעבצען השניה ,בחתונה של הפשעמשל'ער כבר לא
היה בחייים חיותו. אדמו"ר מטשערנאביל :הוא טמון בארץ ישראל.
זקיני מקאפיטשיניץ היה מדבר ממנו בהערצה הוא אמר אדמו"ר שליט"א :הפלא הוא שהוא נתן לו את המקום
עליו שהיה 'חכם מחוכם אין א גדול בתורה' - .שר' בויזניץ ,ולמעשה הסתלק בגרויסוורדיין ,עוד קודם
ישראל מעזבזוז'ער התחיל לדבר מחמיו מסאדיגורה איז שהעלהו אותו לארץ ישראל - .שמעתי מר' בערל
ער געווען גאר עפעס... וולצער ע"ה שאמר ה'אהבת ישראל' מה הנפקא מיניה
איזה ר' ישראל טמון כאן דער ר' ישראל האט דער ר'
אדמורי"ם איחלו ברכת 'לחיים' ונפרדו לשלום.
גליון פ"ו ,יוצא לאור על ידי וועד אמרי קודש קאפיטשיניץ -
להערות הארות ותרומות ניתן לפנות 0556727105 -
