gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מטעם · Mita'am — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: מטעם · Mita'am

שבוע: וירא (2026-10-26)

מטעם · Mita'am — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מטעם ‪ 314‬לפרשת וירא‬ ‫בס"ד‬ ‫רמזים בטעמי המקרא בפרשה‬ ‫מהספר העתידי רמזי טעם עם טעם לשב"ח מאת שלום המאירי‪ ,‬אשמח לתגובות במייל‪shalom303@gmail.com :‬‬ ‫לציון יום פטירת זק' רבי מנחם מנדל ב"ר יעקב קופל האגר מקוסוב ("אהבת שלום") י"ז במרחשון התקפ"ו‬ ‫רמזים נוספים בפסוק הבא הובאו בגליונות מטעם ‪ 212, 157‬ו‪.264‬‬ ‫(קדמא‬ ‫(ד) יֻקַּ ח נָא ְמעַּ ט מַּ יִ ם וְ ַּרחֲצּו ַּרגְ לֵיכֶם וְ הִ שָ עֲנּו תַּ חַּ ת הָ עֵץ‪(.‬ה) וְ אֶ קְ ָ֨ ָחה פַּת‪ֶֶ֜ -‬לחֶ ם וְ ַּ ַֽסע ֲ֤דּו לִ בְ כֶם‬ ‫ואזלא מהפך פשטא) אַּ חַּ ר תַּ עֲברּו (בראשית יח‪ ,‬ד – ה)‬ ‫רבי אברהם אביש אב"ד פרנקפורט אמר (מובא באהל אברהם) פירוש הפסוק "י ַֻּקח נָ"א ְמעַּ ט ַּמיִם"‪ ,‬שבנ"א‬ ‫הימים מר"ח אלול עד הושענא רבה יוקח מי טהרה ורחצו רגליכם‪ ,‬הרגילות שלכם‪ ,‬והשענו תחת העץ חיים‬ ‫של תורה‪ ,‬עכד"ק‪.‬‬ ‫לפי זה באר‪ 1‬רבי אברהם שטרן ‪ ,‬שדברים אלה הם כנגד ג' דברים שמנו חז"ל באבות (ו‪ ,‬ד) שהם דרכה של‬ ‫תורה‪ :2‬ואקחה פת לחם נגד פת במלח תאכל‪ ,‬יקח נא מעט מים כנגד ומים במשורה תשתה‪ ,‬והשענו תחת‬ ‫העץ כנגד על הארץ תישן‪.‬‬ ‫וזו כוונת המדרש רבה (פרשה מח פסקה ח) על פסוק זה‪" :‬פתח האהל‪ -‬פתח טוב פתחת לעוברים ושבים"‪,‬‬ ‫והכוונה לכל אלה שעברו על מצות ה'‪ ,‬שישובו עכ"פ בנ"א הימים שמר"ח אלול עד הוש"ר‪ ,‬ולהתנהג אז בדרכה‬ ‫של תורה‪.‬‬ ‫וג' דברים אלה הם כנגד ג' דברים שאז"ל בברכות (ה עא) כיצד הדרך לנצח את היצה"ר‪ ,‬אם יפגע בו‪:‬‬ ‫"לכּו לַּ חֲ מּו ְבלַּ חֲ ִמי‬ ‫אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה‪ ... 3‬כנגד זה ואקחה פת לחם‪ ,‬שהתורה נקראת פת ְ‬ ‫(משלי ט‪ ,‬ה)" ‪.‬‬ ‫אם נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע ‪ ,...‬שהיא עבודה‪ ,‬כנגד זה "יקח נא מעט מים"‪ ,‬שמצוות ד' הן כמים‬ ‫חיים‪.‬‬ ‫אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור לו יום המיתה כנגד זה והשענו תחת העץ‪.‬‬ ‫(קדמא ואזלא מהפך פשטא)‪ ,‬להורות דלקדם‬ ‫לכן בפסוק הבא וְ אֶ קְ ָ֨ ָחה פַּת‪ֶֶ֜ -‬לחֶ ם וְ ַּ ַֽסע ֲ֤דּו לִ בְ כֶם‬ ‫וליזל‪ ,‬שיקדים וילך לתקן דרכיו בלימוד התורה‪[ ,‬הרמוזה בפת‪ ,‬כנ"ל]‪ ,‬והוא המהפך פשטא את הטבע הרגיל‬ ‫ופשוט מרע לטוב‪ ,‬ובזה "פתח טוב פתחת לעוברים ושבים"‪ ,‬שבתורה יפתחו כל מי שעברו על המצוות ורוצים‬ ‫לשוב‪.‬‬ ‫‪ 1‬מליצי אש תשרי‪ ,‬רבי אברהם שטרן‪ ,‬אב"ד גאוועזאמקי נייהייזל‪ ,‬ווראנוב תרצג‪ ,‬עמ' ‪.39‬‬ ‫ישן וְחַּ יֵי צַּ עַּ ר ִּת ְחיֶׁה‬ ‫ׂשּורה ִּת ְש ֶּׁתה וְעַּ ל הָּ אָּ ֶׁרץ ִּת ָּ‬ ‫ּומיִם בַּ ְמ ָּ‬ ‫ּתֹורה‪ ,‬פַּ ת בַּ ֶׁמלַּ ח ּת ֹּאכֵל ַּ‬ ‫‪ 2‬משנה אבות ו ‪,‬ד‪" :‬כְַּך ִהיא ַּד ְרכָּּה ֶׁשל ָּ‬ ‫ֹּׂשה כֵן אַּ ְש ֶׁריָך וְטֹוב לָּ ְך אַּ ְש ֶׁריָך בָּ עֹולָּ ם הַּ זֶׁ ה וְטֹוב לָּ ְך לָּ עֹולָּ ם הַּ בָּ א"‪.‬‬ ‫ּתֹורה אַּ ָּּתה עָּ ֵמל ִאם אַּ ָּּתה ע ֶׁ‬ ‫ּובַּ ָּ‬ ‫‪ 3‬במקור כתב רבי א"ש "שימשכהו לביהמ"ד"‪ ,‬וכוונתו לנזכר במסכת סוכה דף נב עב‪ :‬תנא דבי רבי ישמעאל אם פגע‬ ‫בך מנוול זה משכהו לבית המדרש‪.‬‬ ‫א‬ ‫מטעם ‪ 314‬לפרשת וירא‬ ‫בס"ד‬ ‫רמזים בטעמי המקרא בפרשה‬ ‫מהספר העתידי רמזי טעם עם טעם לשב"ח מאת שלום המאירי‪ ,‬אשמח לתגובות במייל‪shalom303@gmail.com :‬‬ ‫רמז נוסף‪ :‬חז"ל אמרו‪( 4‬בראשית רבה מח‪ ,‬י) שבשכר "ואקחה פת לחם" זכו בני ישראל לאכול ָּמן במדבר‪,‬‬ ‫לׂשליו‪ .‬שאל על כך רבי מאיר יחיאל הלשטוק מאוסטרובצה‪ :5‬הרי את‬ ‫ובשכר "ואל הבקר רץ אברהם"‪ ,‬זכו ְ‬ ‫הלחם לא הגיש אברהם‪ ,‬כי העיסה נטמאה (בבא מציעא פז עא)‪ ,‬ואף על פי כן זכו ישראל לשכר גדול כזה‪,‬‬ ‫ואילו בעבור הבקר‪ ,‬שהגיש לפניהם שלש לשונות בחרדל‪ ,‬במובחר שבמובחרים‪ ,‬קיבלו את השליו‪ ,‬שעליו‬ ‫נאמר "עד אשר יצא מאפכם (במדבר יא‪ ,‬כ)"‪ ,‬והיה להם לפורענות‪.‬‬ ‫אלא‪ ,‬מסביר רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה‪ ,‬מכאן למדנו שאין הקב"ה מביט על תוצאת מעשי האדם אלא‬ ‫על הרצון‪ .‬שהרי כאשר נעשית מחשבת האדם למעשה‪ ,‬מוכח שזה היה רצון ה' שיהיה‪ ,‬ולכן הגם שיקבל שכר‬ ‫על פעולותיו‪ ,‬אך מצד האדם לא נעשה כלום‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬במצוה שלא הצליח לבסוף לעשותה‪ ,‬מכך נראה‬ ‫שלא ה יה הקב"ה חפץ שכך יהיה‪ ,‬נמצא שכל פעולותיו של האדם היו רק מחמת רצונו‪ ,‬על כן חביב רצון זה‬ ‫לפני הקב"ה עד מאד‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬בזכות הפת שהכין אברהם‪ ,‬ולא הגיש לבסוף‪ ,‬היה כל המעשה מתוך רצונו מעצמו‪ ,‬ולכן זכו על כך‬ ‫לשכר הגדול יותר‪ ,‬המן‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬על הגשת הבקר שהצליח להוציא מחשבתו אל הפועל‪ ,‬שכרו לא היה‬ ‫גדול כל כך‪ ,‬שהרי רצון ה' היה שיהיה כן‪ ,‬ונעשה בסיעתא דשמיא‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫(קדמא ואזלא)‪ .‬בסופו של דבר הרצון‪ ,‬שהוא הקודם למעשה‪,‬‬ ‫ונרמז בטעמים‪ :‬וְ אֶ קְ ָ֨ ָחה ַּפת‪ֶֶ֜ -‬לחֶ ם‬ ‫בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה"‪ ,‬הוא החשוב יותר‪.‬‬ ‫שלום המאירי‬ ‫(אזלא גריש‪( )6‬בראשית יח‪ ,‬ה)‬ ‫וְ אֶ קְ ָ֨ ָחה ַּפת‪ֶֶ֜ -‬לחֶ ם‬ ‫במסכת בבא מציעא (דף נט עא) נאמר‪" :‬אמר רב יהודה לעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו שאין‬ ‫מריבה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא על עסקי תבואה‪ ,‬שנאמר השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך‪ .‬אמר‬ ‫רב פפא היינו דאמרי אינשי כמשלם שערי מכדא נקיש ואתי תיגרא בביתא‪ ."7‬ע"כ‪.‬‬ ‫(אזלא גריש)‪ ,‬כאשר יש לחם אין מריבה‪ ,‬הולכים הגירושים‪.‬‬ ‫ונרמז בטעמים‪ :‬וְ אֶ קְ ָ֨ ָחה ַּפת‪ֶֶ֜ -‬לחֶ ם‬ ‫שלום המאירי‬ ‫‪ 4‬מדרש רבה בראשית ‪ -‬פרשה מח פסקה י‪" :‬אתה אמרת ואקחה פת לחם חייך שאני פורע לבניך וכו' (שמות טז)‬ ‫ויאמר ה' אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ‪ ...‬ואל הבקר רץ אברהם חייך שאני פורע לבניך וכו' (במדבר יא)‬ ‫ורוח נסע מאת ה' ויגז שלוים מן הים"‪.‬‬ ‫‪ 5‬מובא בהגדה של פסח באר החיים‪ ,‬רבי אברהם אלימלך בידרמן‪ ,‬ירושלים תשע"ד‪ ,‬עמ' ג בהערה‪.‬‬ ‫‪ 6‬שם צירוף הטעמים במנהג ספרד‪.‬‬ ‫הּתגֶׁר מקשקש ובא‪.‬‬ ‫עֹורים מהכד‪ֶׁ ,‬‬ ‫‪ 7‬כאשר נגמרים ה ְׂש ִ‬ ‫ב‬