ליקוטים וסיפורים נפלאים · Lekitim V'sipirim N'flaim — וירא (2026-10-26)

בחדר ,מיהר להוריד את מעיל הפרווה שהיה לבוש בו
וכיסה אותי בו .באותו רגע חשתי חמימות עמוקה
שהתפשטה בכל גופי.
פרשת וירא
ראש הקהילה סיים את סיפורו המופלא והוסיף :דע לך,
כי מעיל הפרווה של החפץ חיים ממשיך לחמם את ליבי
עד היום ,ומאז חש אני כבוד מיוחד ללומדי תורה ושומרי
"והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ
מצוות. לקראתם" (יח ,ב)
ראש הקהילה בעיר מגוריו של רבי אליהו לופיאן היה
רבי משה ליב מסאסוב אדם רחוק ממצוות ,אך למרות זאת חיבב מאוד את בני
הסביר פעם את דברי הישיבות וסייע להם
חז"ל" :גדולה הכנסת ֹּאמר הַ ַאף ִּת ְס ֶּפה "וַיִּגַּשׁ ַא ְב ָרהָ ם וַי ַ רבות.
אורחים מהקבלת פני לתמיהתו של רבי אליהו
שע" (יח ,כג) צ ִַּדיק ִעם ָר ָׁ
שכינה" ,מדוע כה גדולה על יחסו החם ללומדי
שבוּע עו ֵֹמד אַ בְ ָרהָ ם אָ ִבינוּ לִ פְ נֵי ה' ו ִּמ ְתחַ נֵּן שת הַ ָּׁ ְּבפ ָָר ַׁ התורה ,סיפר הלה:
מצות הכנסת אורחים? שלּ וֹט הָ אַ ְחיָן ֶׁשנָּטַ ש אוֹתוָֹּ ,בחַ ר לְ הַ ִּציל אֶ ת ְסדוֹםִ ,עיר ֶׁ -
כי השכינה שרויה תמיד בצעירותי נסעתי לישיבת
ידה ,וְ נִ ְׁשאָ ר ַלעֲבוֹר אֵ לֶיהָ .הוּא ל ֹא ְמו ֵַּתר עָ לָיו גַּם אַ חֲ ֵרי הַ ְּבגִ ָ ראדין וביקשתי להתקבל
בכל מקום ,אבל הכנסת
שר לְ הַ ְמ ִׁשיך של ֹּא הָ יָה נֶאֱ ָמן לוַֹּ .כ ָּמה ֶּבאֱ ֶמת אֶ פְ ָׁ נֶאֱ ָמן לְ ִמי ֶׁ אליה .עמדתי לבחינה ,אך
אורחים אינה מצויה
ל ֵָתת לְ ִמי ֶׁשל ֹּא ַמע ֲִריך אֶ ת זֶה? כאשר גילו ראשי הישיבה
תדיר ,ולכן גדולה היא
מהשראת השכינה. כי גדוש אני בדעות
אְּ .כ ֶׁשהֶ חָ צוּף ל ֹא ֵמ ִביא אֲ בו ָֹקדוֹ פסולות וחששו שאזיק
ַמ ִּכ ִירים אֶ ת הַ ִּס ּפוּר עַ ל הַ הוּא ֶׁש ַּבחֲ ל ַֻּקת הַ ִּק ְמחָ א ְדפִ ְסחָ א סירבו לתלמידים,
"וירא וירץ לקראתם"
ש'הֶ חָ צוּף הַ זֶּה ל ֹא הֵ ִביא ִּג ֵּדף אֶ ת ְמנַהֵ ל הָ ִא ְר ּגוּן עַ ל כָּך ֶׁ לקבלני .הם הציעו לי
(יח ,ב)
שנָה אֲ בו ָֹקדוֹ'? הַ ָּׁ לרכוש מיד כרטיס נסיעה
זריזותו של הגה"צ רבי
ַּתאֲ רוּ לְ עַ צְ ְמכֶ ם ֶׁשאַ ֶּתם ְמנַהֲ לֵי הָ ִא ְר ּגוּן הַ זֶּה ,נֶהֱ נִ ים לִ ְראוֹת ברכבת ולחזור לביתי.
זונדל קרויזר זצ"ל
יש הַ ִּנ ְרגָּן הַ הוּא, אֶ ת ְּפ ִרי ע ֲָמלְ כֶ ם -וְ אָ ז עוֹבְ ִרים לְ יַד הָ ִא ׁ עד שנפניתי כה וכה
בניצול הזמן היתה
וְ ׁשו ְֹמ ִעים אוֹתוֹ ְמג ֵַּדף אֶ ְתכֶ ם .וְ עַ ל ַמה? עַ ל ִח ָּסרוֹן ָקטָ ן מוּל התארכה השעה ,וכבר לא
מופלאה.
הַ ֶּׁשפַ ע הַ ִּבלְ ִּתי נִ גְ מָ ר... עלה בידי לנסוע ברכבת
כשלבש את חולצתו,
ָּשה ְמפ ֹו ֶצצֶת ,נָכוֹן? ל ֹא צ ִָריך לְ הַ ְר ִחיק עַ ד אַ נְ ֵׁשי חֶ סֶ ד - הַ ְרג ָׁ האחרונה .מתוך חוסר
היה סוגר את הכפתור
אונים ,ביקשתי ללון לילה
והכפתור העליון ֻּכלָּנוּ ּפוֹגְ ִׁשים אֶ ת זֶה ַּב ַּביִתָ :יצָאנוּ לִ ְקנִ ּיוֹת ִּב ְׁשלִ יחוּת ְּבנֵי
אחד בישיבה.
התחתון ויוצא לדרך, שעוֹת אֲ רוּכּ וֹת ֵּבין הַ ַּמ ָּדפִ ים וּבַ ֻּק ָּפה .סָ חַ ְבנוּ הַ ַּביִתִּ .בזְ ַּבזְ נוּ ָׁ
כששמע זאת החפץ חיים,
ותוך כדי הילוכו היה ָּת ְחנוּ אֶ ת הַ ֶּדלֶתִּ ,ב ְמקוֹם אֶ ת ָּכל הַ ֶּׁשפַ ע עַ ד הַ ַּביִת ,אֲ בָ ל ְּכ ֶׁשפ ַ
סירב לבקשתי בנימוס
ממשיך לסגור את שאר של ִּת ְסכּ וּל: לְ ַק ֵּבל ָמטָ ר ֶׁשל ּתוֹדוֹת -אֲ נ ְַחנוּ חו ְֹטפִ ים מַ בּ וּל ֶׁ מתוך דאגה לתלמידיו ,אך
הכפתורים. "אָ ַמ ְר ִּתי לְ ך לִ ְקנוֹת ְמ ַר ֵּכך לִ כְ בִ יסָ ה לְ בָ נָה! ל ֹא צִ ְבעוֹנִ ית!" הציע לי במקום זאת לישון
למקומות כשנסע
בחדר שבעליית גג ביתו.
הקדושים כדי להעתיר
עשיתי כעצתו ,אולם הקור העז ששרר באותו לילה חדר
בתפילה ,לאחר נסיעה מתשת של כמה שעות ,הגיע לציון
פנימה והפריע לשנתי .לפתע שמעתי כיצד דלת העלייה
רבי מאיר בעל הנס בטבריה ,עמד שם והתפלל במשך
נפתחת ,והחפץ חיים בכבודו ובעצמו נכנס פנימה.
כארבע דקות בלבד ויצא.
הוא חשב שאני ישן ,וכשחש את הקור המקפיא
משם נסע לציון רשב"י במירון ,שם נעמד על יד
לעי"נ הרה"צ
ר' פנחס בן ר' בנימין בינוש רוזנבוים זצוק"ל
כ"ו בניסן תשע"ז
[ב]
שזה רק "שולחן מתוק"... הציון והתפלל במשך כדקה וחצי ,ומיד עזב ונסע חזרה
(אוצר הרעיון והמחשבה) לירושלים ,מבלי לבזבז דקה.
הטלפון בביתו היה ממוקם על שולחנו ,ותיכף כששמע
את הצלצול היה מזדרז להרים את השפופרת ,בדרך כלל "ותצחק שרה בקרבה" (יח ,יב)
כתב הרמב"ן :והקב"ה האשים אותה לאברהם למה היא בצלצול הראשון או השני כדי שלא לעכב את המצלצל.
מספר תלמיד :פעם אחת התקשר אלי ,ואף שתמיד הייתי דבר נמנע בעיניה וראוי לה שתאמין ,או שתאמר אמן אמן
מקפיד לענות מיד כדי שלא לבזבז את זמנו היקר ,הפעם כן יאמר ה'.
פלא פלאות?! נתאר השתהיתי מעט מלגשת לטלפון.
לעצמנו שיבוא ערבי כשהרמתי את השפופרת
וייתן ברכה הסותרת את ּא ו ה וְ , ילו
ֹ ב
ִ ש ְׁ ב
ִּ ך מְ צְ עַ מ
ֵ ן ֹת
ֵ ו נ ה ת ָּ אַ :ים ר ִ בֵ חֲ ּל ומ ַּםג הֹר
ֶ ו ק ֶה ז אמר לי רבי זונדל :לקחת
ש ְּלך .חָ צוּף! כל סדרי הטבע ,הרי ֵמגִ יב ִּב ְק ִרירוּת ,אוֹ עו ֵֹקץ או ְֹתך מוּל טוּב הַ לֵּב ֶׁ ממני שלושת רבעי דקה!
נלעג נראה הדבר אֲ נִ י נו ֵֹתן ְּבלִ י סוֹף ,וְ זוֹ הַ ּתו ָֹדה ֶׁשלּ וֹ? (קרני אור)
לחלוטין ,אם כן מה
הטענה על שרה? בָ .קדוֹש ְמעוּנֶּה אוֹ חָ בֵ ר אֲ ִמ ִּתי? "ויאמר מהרי שלש
יֵש אֲ נ ִָׁשים ֶׁש ַּמ ְמ ִׁשיכִ ים ל ֵָתת הָ לְ אָ ה ל ְַמרוֹת הַ כֹּל ,אֲ בָ ל ביאר הגה"צ רבי יהודה סאים קמח סלת לושי
יבים זאב סגל זצ"ל ראש ישיבת ישים ְּכ ַמלְ אָ ך ְמעוּנֶּה -מַ ְק ִר ִ ִמ ּתוֹך נְ ִׁשיכַ ת ְׂשפָ ַתיִם ,מַ ְר ִּג ִׁ ועשי עוגות" (יח ,ו)
ששלמות מנצ'סטר יקים ,ל ֹא חֲ בֵ ִרים. וְ צ ִַּד ִ בגמרא בבא מציעא (פז,
שנֶּה .אֲ בָ ל ִּב ְׁשלוֹם ַּביִתִ ,עם ֶילֶד ,האמונה הינה שהשי"ת ַּבחֲ ל ַֻּקת חֶ סֶ ד זֶה א ּולַי ל ֹא ְמ ַׁ וכתיב א) "כתיב קמח
אוֹ ֵּבין חֲ בֵ ִרים -זוֹ ְּבעָ יָהִ :אם אַ ָּתה צ ִַּדיק ִמ ְתי ֵַּסר ,אַ ָּתה ל ֹא ברא את העולם ,ולא רק סלת אמר רבי יצחק
ברא בששת ימי בראשית, חָ בֵ ר .הַ ֵּׁשנִי הוֹפֵ ך לִ כְ לִ י ִע ּנ ּויִים עֲבו ְּרך. מכאן שהאשה צרה
אלא מחדש בטובו בכל עיניה באורחים" .ופירש
שםִּ ,כי ִמ ַּבחוּץ ל ֹא י ְִראוּ ְּכלוּם -אֲ בָ ל ִחבּ וּר ְּכבָ ר ל ֹא י ְִהיֶה ָׁ
מעשה תמיד יום רש"י שההוכחה היא
ָה אַ הֲ בָ ה אֲ ִמ ִּתית. אַ הֲ בָ ה ֶׁש ְּתל ּויָה ְּב ָדבָ ר אֵ ינ ּ
בראשית ,ובכל רגע ממה שאברהם אמר קמח
ביכולתו להפוך את שרה ושרה אמרה סלת .כל
ָא ְחיָן הַ ּמו ֵֹרד גְ .מ ִסירוּת ל ַ
לאישה שיכולה לחבוק מתקשים, המפרשים
ש ִרי .לִ פְ נֵי ִּכ ְמעַ ט אַ ְר ַּבעַ ת שזֶּה אֶ פְ ָׁ יסטו ְֹריָה ְמגַלָּה ֶׁ הַ ִה ְ
בן ,אם כן למרות שלא מהיכן הראיה שצרה
ש ִּנ ְר ְק ָמה האמינה בברכתו ,לא שנָה ִה ְתהַ ְּלכוּ זֶה לְ צַד זֶה דּ וֹד וְ אַ ְחיָן ֶׁ אֲ לָפִ ים ָׁ
עיניה באורחים ,הרי
היה ראוי לצחוק ,רק . ֹט ו ל וְ ,ם הָר ָ בְ אַ - ת דֶ ֻחֶ ימְ ה בָ ר ְ ֵּבינֵיהֶ ם ִק
סולת הוא יותר חשוב
ִמ ַּבחוּץ ,אֲ נ ִָׁשים הָ יוּ ְּבטו ִּחים ֶׁש ְּמ ֻד ָּבר ְּבחַ בְ ֵרי אֱ ֶמת :אַ בְ ָרהָ ם לומר "כן יאמר ה'" ,שאם מקמח ,ואם הביאה סולת
ִה ְת ַמ ֵּסר לְ לוֹטִ ,א ֵּמץ אוֹתוֹ ְּכבֵ ן ,וְ לוֹט ִה ְתלַוָּה לְ אַ בְ ָרהָ ם ְּבכָל השי"ת ירצה יכול לעשות לכאורה אין עיניה צרה
גם דבר שהוא סותר את ַמ ָּסעו ָֹתיוִּ ,ב ְמ ִסירוּת ְמעו ֶֹר ֶרת ִה ְׁש ָּתאוּת. באורחים?
אֲ בָ ל אָ ז ִה ִּגיעַ ֶרגַע אֶ חָ ד ֶׁשל ִמ ְבחָ ן ,וְ לוֹט ָּבחַ ר לִ בְ רֹחַ הֲ כִ י דרכי הטבע. תירץ בדרך צחות בספר
ָרחוֹק .הוּא הֶ ְע ִּדיף לִ ְׁשכֹּחַ אֶ ת כָּל הַ ּטוֹב לוֹ ָזכָה ְּבצִ לּ וֹ ֶׁשל כך כותב רבינו יונה הרעיון "אוצר
(משלי ג ,כו) :עניין של אַ בְ ָרהָ םְ .סדוֹם. הַ דּ וֹד הַ גָּדוֹל ,וְ ַלעֲרוֹק לָאַ נְ ִטיֵּ -תזָה ֶׁ שהנה והמחשבה"
שש הביטחון -שידע עם לבבו אֲ בָ ל אַ ְב ָרהָ ם אָ ִבינוּ ל ֹא נוֹהֵ ג כָּךְּ .כ ֶׁשהוּא ַרק ׁשו ֵֹמעַ עַ ל חֲ ַׁ כשעושים סעודה ,יש
שרוּי לוֹט ,הוּא ע ֹוזֵב הַ כֹּל -וְ י ֹוצֵא לְ ִמלְ ֶח ֶמת כי הכל בידי שמים ובידו ה ָׁש ָּב ּ הַ ַּס ָּכנָה ֶׁ סוגים ,יש בזה שני
ע ֹולָם ְּכ ֶנגֶד כָּל הַ ִּסכּ ּויִיםְּ .ב ֶרגַע אֶ חָ ד ׁשוֹכֵ חַ אַ ְב ָרהָ ם אָ ִבינוּ לשנות את הטבעים, "סעודה" ויש "שלחן
של אפילו חולה שיש בו שז ְָּרמוּ ֵמ ִה ְתנַהֲ גוּתוֹ ֶׁ אֶ ת כָּל נַהֲ רוֹת הַ ְּכאֵ ב וְ הָ אַ כְ זָבָ ה ֶׁ רוצים אם מתוק",
סכנה ,שבדרך הטבע אין לוֹט -וְ הוּא ַמ ְמ ִׁשיך ְּכ ִאלּ וּ ל ֹא ָק ָרה ְּכלוּם. שהסועדים יאכלו סעודה
לו שום תקווה להישאר שלימה עם מנה ראשונה
שה אֶ ת זֶה ,נִ ְׁשאַ ר לָנוּ ַמ ֶּׁשהוּ ֵמהַ כֹּחַ ִאם אַ ְב ָרהָ ם אָ ִבינוּ עָ ָׂ
בחיים ,יש לו להאמין ומנה מרכזית מגישים
שרוּת לְ הַ ְמ ִׁשיך לְ אֱ הֹב הַ זֶּה ַּב ִּדי.אֶ ן.אֵיי -גַּם לָנוּ יֵש אֶ ת הָ אֶ פְ ָׁ
ולבטוח שהשי"ת יכול או לחם בתחילה
ל ְַמרוֹת ִה ְתנַהֲ גוּת ל ֹא ֶחבְ רו ִּתית.
להצילו ולשנות מזלו ואין לחמניות שיטלו ידיהם
מי שימנע בעדו וגם כי לסעודה .אבל אם זה רק
"שלחן מתוק" ,נותנים על השולחן "מציות" או "לחמניות צרה קרובה -ישועתו קרובה לבוא ,וידע באמת כי הוא
רב להושיע מכל צרה וישועתו כהרף עין. מזונות" וכו' ואז זה מנה אחת בלבד.
(יראה ודעת ח"א עמ' כב) והנה מקמח עושים לחם ,אבל מסולת עושים מיני
מתיקה .וזה ההוכחה ,שאברהם רצה שתביא קמח כי
האורחים צריכים להתחיל עכשיו סעודה עם לשונות "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט" (יח ,יט)
יש אנשים שחושבים ,שבשביל מצוות צדקה בקר וחרדל וכו' ,אבל שרה הביאה סולת ,שיבינו
לעי"נ האשה החשובה
מרת מרים יוכבד ב"ר צבי ליבוביץ ע"ה
כ"א מר חשון תשפ"א
[ג]
לאמר הנה ילדה מלכה גם היא בנים לנחור אחיך" מותר לסטות קצת מדרך המוסר והצניעות.
(כב ,כ) באה התורה ומזהירה" :ושמרו דרך ה' לעשות צדקה
ברש"י" :בשובו מהר המוריה היה אברהם מהרהר ומשפט" -מגביות לצדקה צריכות להיערך ב"דרך ה'",
ואומר :אילו היה בני שחוט ,שמא היה הולך בלא בנים, בדרך התורה והמסורה.
היה לי להשיאו אשה מבנות ענר אשכול וממרא ,בישרו (ילקוט גרשוני)
הקדוש ברוך הוא שנולדה רבקה בת זוגו".
שואל הקאצקער :כיצד "ושמרו דרך ה' לעשות
העלה אברהם אבינו על צדקה ומשפט" (יח ,יט)
דעתו שהיה הולך בלי יהודי שלם הוא מי
בנים ,הרי היתה לו ד .נֶאֱ ָמנִ ים ִּפצְ עֵ י אוֹהֵ ב שמקיים את שני הדברים
הרה"צ ר' אָ ֵׁשר פְ ַריינְ ד נָהַ ג לְ ִה ְת ַּב ֵּטא ְּבכְ אֵ ב" :אֲ נִ י ְמחַ ֵּפשׂ הבטחה כי ביצחק יקרא "צדקה ומשפט".
חָ בֵ ר אֶ חָ ד נֶאֱ ָמןֶׁ ,שגַּם ִאם אֶ ְדקֹר אֶ ת לִ בּ וֹ ְּכ ַמ ְד ְקרוֹת חֶ ֶרב לך זרע? הוא מקיים הן את
מחמת קושיה זו ,אומר ִשאֵ ר לִ י חָ בֵ ר נֶאֱ ָמן"... ׁשוּב ו ָׁשוּב -י ָּׁ אדם שבין המצוות
חָ בֵ ר אֲ ִמ ִּתי הוּא ל ֹא ִמי ֶׁש ְּמחַ יֵּך אֵ לַי וַאֲ נִי אֵ לָיו ,וְ גַם ל ֹא ַרק הקאצקער פשט אחר למקום ,והן את המצוות
ִמי ֶׁש ִּמ ְתמַ ֵּסר אֵ לַי ָ -לזֶה יֵש ְּגבוּל .חָ בֵ ר אֲ ִמ ִּתי הוּא ִמי ֶׁשגַּם במדרש :אברהם אבינו שבין אדם לחברו.
ה התחיל להרהר :למה ִאם הַ ֵּׁשנִ י 'דּ ו ֵֹקר' אוֹתוֹ -מַ ְמ ִׁשיך לְ הַ ְר ִּגישׁ ְּכלַפָּיו או ָֹת ּ ולא כפי שרואים לפעמים
הגיעה אלי ההוראה "אל אַ הֲ בָ ה וְ נֶאֱ ָמנוּת. שעושי צדקה פוטרים את
ָּכל הו ֶֹרה יו ֵֹדעַ ֶׁש ֶּילֶד ֶׁש ִּמ ְתפ ֵָּרץ ְ -מסַ ֵּפר לָנוּ אֶ ת הַ ק ִֹּׁשי ֶׁשלּ וֹ תשלח ידך אל הנער"? - עצמם מ'משפט' ,ועושי
ההבטחה מחמת 'משפט' מ'צדקה'.
ֶּד ֶרך הַ ִה ְתנַהֲ גוּתִּ ,כי הוּא ל ֹא יו ֵֹדעַ לְ בַ ֵּטא אוֹתוֹ ְּב ִמ ִּלים .הוּא
שהובטחתי "כי ביצחק (הרב אהרון יצחק הלוי
ל ֹא ֶילֶד ָרע ,וְ הָ עֻ ְב ָּדה ֶׁשהוּא ַמ ְר ִּגישׁ ְּבנוֹחַ לְ ִה ְת ָּפ ֵרץ ַּדוְ ָקא
יקרא לך זרע" ,על כן היה אפשטיין)
מן ההכרח להשאירו עָ לֶיך ִ -היא ְּבעֶ צֶם ִּב ּטוּי חַ ְברוּת :עָ לֶיך הוּא סו ֵֹמך.
בחיים ולא לשוחטו, ֹאנ ש ְׂ לִ י לִ ב
ְּ זֶה ָק ֶׁשה ,אֲ בָ ל ְּכ ֶׁשאֲ נִ י ַמ ְמ ִׁשיך לִ ְהיוֹת כָּאן לְ מַ עֲנוֹ
"אם אמצא בסדם
אילו הייתי מחתן אותו אוֹתוֹ ַּבלֵּב -אֲ נִי ִא ּתוֹ ְּב ֵמאָ ה אָ חוּז.
חמשים צדיקם בתוך
קודם עם בנות ענר
ה .לָ ָּמה אֲ נִ י חָ בֵ ר? העיר" (יח ,כו)
אשכול וממרא וכבר היו
רבי ברוך מגורליץ ,היה
רֹב הָ אֲ נ ִָׁשים ל ֹא ֶּבאֱ ֶמת ְמחַ ְּפ ִׁשים חָ בֵ ר -הֵ ם ְמחַ ְּפ ִׁשים ֶק ֶׁשר
לו ילדים -הקב"ה היה
מפורסם כחריף ושנון
ֶׁש ְּמבֻ ָּסס עַ ל ִאינְ ֶט ֶר ִסים :טוֹב לִ י ִא ְּתך ,אֲ נִ י טוֹב אֵ לֶיך.
מרשה לי לשוחטו ,נמצא
ופעמים רבות היו שגורות
שאני הוא האשם בכך ש ִתי - אשוֹן לַחֲ בֵ רוּת אֱ ֶמת הוּא לְ הַ ִּכיר ְּב ֻחלְ ָׁ הַ ְּתנַאי הָ ִר ׁ
על פיו אמרות שפר
שהפסדתי את הזכות שה וְ ל ֹא לְ ִה ְס ַּת ֵּדר לְ בַ ד .זֶה נָכוֹן ֶׁשאֲ נִ י עָ לוּל לְ הַ ִּגיעַ לְ ִרגְ עֵ י חֻ לְ ָׁ
וחידודים.
הגדולה של העקידה ,כי ֵּבין חֲ בֵ ִרים ,וְ גַם ְּבזוּגִ ּיוּת.
על התאונן פעם
לא חיתנתי אותו קודם!
שגורמים המחלוקות
על כך בישרו הקב"ה: של הַ'י ְִּדיד נֶפֶ ש'? וִ .מי חָ בֵ ר ֶׁ
האנשים אשר סביב
אברהם תירגע ,לא היית וְ אָ ז אַ ָּתה ַמ ִּגיעַ ל ֶַּק ֶׁשר הֲ כִ י עָ מֹק ָּבע ֹולָם -הַ ֶּק ֶׁשר ִעם הַ י ִָּדיד הצדיקים ,ואמר בבדיחות
יכול לחתן אותו כי רק הַ גָּדוֹל ִמ ֻּכלָּם ,י ְִדיד נֶפֶ ש אָ ב הָ ַרחֲ מָ ן .הַ יְּחָ ִסים ֵּבינֵיכֶ ם הדעת :מפני מה שאל
עכשיו נולדה בת זוגו. שפַ ע אַ ָּתה ְמ ַק ֵּבל טו ִֹבים ְּב ֶד ֶרך ְּכלַל ,אֲ בָ ל ִּפ ְתאוֹם ִּב ְמקוֹם ֶׁ אברהם אבינו את הקב"ה
רבקה היא בת זוגו ולא ְּד ִקירוֹתְּ ,כאֵ ִבים ,י ִּסו ִּרים. אם יש חמישים צדיקים
אף אחת אחרת .לא היית של ִאם אַ ָּתה חָ בֵ ר אֲ ִמ ִּתי ,אַ ָּתה ֵמ ִבין ֶׁשיֵּש כָּאן צַעַ ר עָ מֹק ֶׁ בסדום ,וכי משום כך אין
יכול לעשות כלום לפני שלּ וֹ - ש ֵּתף או ְֹתך ַּב ְּכאֵ ב ֶׁ הַ ְּׁשכִ ינָה .הַ ָּקדוֹש ָּברוּך הוּא ְמ ַׁ לו להפוך את העיר?!
כן.
ֹשה זֹאתִּ ,כי הוּא ל ֹא סו ֵֹמך וּלְ אַ ף אֶ חָ ד אַ חֵ ר הוּא ל ֹא עו ֶׂ אלא זאת אמר אברהם
(יחי ראובן)
ֲעלֵיהֶ ם מַ ְס ִּפיק .אֲ בָ ל עָ לֶיך -הוּא סו ֵֹמך! הוּא יו ֵֹדעַ ֶׁש ִּת ְראֶ ה לקב"ה ,אם יש חמישים
ְּב ַמ ְד ְקרוֹת הַחֶ ֶרב אֶ ת הַ ְּזעָ ָקה הָ אֲ ִמ ִּתית ֶׁשלּ וֹ עַ ל ְּב ִדידוּת " -כל אשר תאמר אליך צדיקים בתוך העיר ,אין
שר ְּבנֶאֱ מָ נוּת ו ְּבאַ הֲ בָ ה ל ְַמרוֹת הַ כֹּל. וְ ַת ְמ ִׁשיך אֶ ת הַ ֶּק ֶׁ אתה צריך להפוך את
שרה שמע בקולה"
סדום ,שכן האנשים אשר
(כא ,יב)
סביב הצדיקים ,הם
מסופר על הרה"ק בעל
בעצמם כבר יהפכו את
התניא זיע"א ואחיו הרה"ק רבי יהודה לייב -רבה של
העיר על ידי המחלוקות והמריבות שיעשו...
ינוביץ -זיע"א ,שהחליטו לנסוע יחד אל המגיד הקדוש
ממעזריטש זיע"א.
"ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם
בעל התניא ביקש רשות מזוגתו הרבנית לעזוב את
להצלחת יהושע בן פערל ,בלומה בת פערל ,חנה בת פערל,
אליעזר שלמה בן חיה רבקה ,ציפורה מינדל פייגא בת חיה פריידה,
מרים יוכבד בת חיה פריידה ,דבורה אדל בת חיה רבקה ,מלכה בת מרים רחל
[ד]
מזכירים זאת תמיד ומבקשים שזכותה תגן עלינו ותעורר הבית למשך שמונה עשר חודשים ,והיא הסכימה.
אחיו רבי יהודה לייב לא קיבל רשות מזוגתו להיעדר עלינו רחמים ,הלא בכל הדורות היו יהודים אפילו
מהבית לתקופה ארוכה ,למרות זאת קם ונסע בלי פשוטים ביותר שמסרו נפשם על קדוש שמו יתברך ,אם
כן אברהם אבינו לפי דרגתו מה החידוש שעמד בזה ,מה רשותה.
שני האחים הקדושים קנו סוס ועגלה ונסעו יחד ,אך לא גם ששמע זאת מפי הקב"ה בכבודו ובעצמו.
בספר 'עבודת ישראל' ועוד ,שכאשר ציווה הקב"ה הרחיקו לנסוע ונשברה ידית האופן.
משעלה בידם לתקן את גלגלי המרכבה ,עד מהרה נפל לאברהם קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק
והעלהו לעולה ,נטל ממנו הקב"ה את כל מדרגותיו הסוס ומת.
והשגותיו שהשיג בעמל אמר בעל התניא לאחיו:
רב עד אז ,וגם השטן כל התקלות והעיכובים
הצטרף לעמוד נגדו ש ֵּתף או ְֹתך ז .הַ ָּקדוֹש ָּברוּך הוּא ְמ ַׁ אותנו שמונעים
דרכים מיני בכל שנָה תשפ"ז. רֹאש הַ ָּׁ מתרחשים מפני שלא
ש ִרים לפתותו שלא הבין נכון שלַל ִּגיל ִָאיםֻּ .כלָּם ָׁ ארענְ צֶ'עס ְמל ִֵאים יַלְ ֵדי חֶ ֶמד בִּ ְׁ הַ ָּפ ֶ קיבלת רשות לנסוע ,לכן
את כוונת השי"ת, יַחַ ד ְּבקוֹל ַּפעֲמוֹנִ ים 'הַ ּיוֹם הֲ ַרת ע ֹולָם'. אין עצה אחרת אלא
ש ֶקטְ ,רו ּויִם נַחַ ת ,מוּל הַ ְיל ִָדים ואברהם היה צריך הַ הו ִֹרים יו ְֹׁש ִבים ִּב ְמקו ָֹמם ְּב ֶׁ שתשוב אתה לביתך ואני
להתאמץ ביותר שלא אמשיך במסע לבדי.
כל כָּך הַ ְר ֵּבה ֵחן ,וְ ַרק אַ ָּבא ש ִרים ִעם ָּ ֶׁשלָּהֶ ם הָ עו ְֹמ ִדים וְ ָׁ
דבריו אל לשמוע
ֹשב ִּב ְמקוֹמוֹ ,וְ לִ בּ וֹ נִ צְ ָּבט .הַ ֶּילֶד ֶׁשלּ וֹ ל ֹא נ ְִמצָא כָּאן. אֶ חָ ד יו ֵׁ
ולעמוד בניסיון. "והאלוקים ניסה את
ירה ְמתו ָּקה -הוּא ִּב ְמקוֹם ַל ֲעמֹד כָּאן וּלְ ַמלֵּא אוֹתוֹ נַחַ ת ְּב ִׁש ָ
ומובא בשם הבעל שם אברהם" (כב ,א)
ַמ ְע ִּדיף לְ ִה ְׁש ּת ֹולֵל ַּבחוּץ וּלְ ח ֹולֵל ְנז ִָקים לְ כָל הָ ַר ְדיוּס טוב הק' ,שכאשר פעם ישב הרה"ק רבי
הקב"ה מעמיד את הַ ָּקרוֹב.
אברהם יהושע העשיל
הוּא ְּכבָ ר ִה ְת ַרגֵּל לָעֻ ְב ָּדה הַ זּוֹ :כָּל הַ ְיל ִָדים ִּבפְ נִ ים -הַ ֶּילֶד האדם בניסיון הוא ושוחח מקופיטשניץ,
ֶׁשלּ וֹ ַּבחוּץ .כָּל הַ ְיל ִָדים מַ ְחזִ ִירים ִמ ְבחָ נִ ים ְמל ִֵאים -הַ ֶּילֶד מסלק ממנו את הדעת אודות מסירות הנפש
(כמו שמסופר שפעם ֶׁשלּ וֹ ח ֹוזֵר ִעם ֶּפ ֶתק נִ זְ עָ ם ֵמהַ ְּמל ֵַּמד. שבעקידת יצחק ואמר:
איבד הבעל שם טוב כל ָּלכ ת חַ אַ ת בַ בְּ ֹתו
ֹ וא יפו
ּ ירת ַּפעֲמוֹנִ ים ,הֵ צִ וּפִ ְתאוֹם ,מוּל ִׁש ַ עיקר הגדלות בעקידת
הָ ְרג ִָעים הַ ָּק ִׁשים ִעם הַ ֶּילֶדָּ .כל הָ אַ כְ זָבָ ה ,כֹּחוֹת הַ נֶּפֶ ש השגותיו וכל מה שלמד, יצחק לא היתה בכך
כל ִה ְת ָּפ ֵרץ וכדי להתחזק בקדושה יחים -הַ ֹּ הַ ְּמבֻ זְ ָּבזִ ים ,הַ ִּקנְ אָ ה ַּבהו ִֹרים ֶׁש ֵּכן ַמצְ לִ ִ שאברהם אבינו עשה את
היה צריך לחזור על יַחַ ד ִעם הַ ְּד ָמעוֹת הַ חַ ּמוֹת. ציווי ה' ,כי מי לא יעשה
כּ וֹאֵ ב לִ י ,אַ ָּבא .ל ָָּמה הוּא ל ֹא יָכוֹל לִ ְהיוֹת ְּכמוֹ ֻּכלָּם? ל ָָּמה אותיות האלף-בית). זאת כאשר הקב"ה בכבודו
לפעמים אדם עומד אֲ נִ י צ ִָריך לְ ִה ְתמו ֵֹדד ִעם ֶילֶד כֹּל כָּך ָק ֶׁשה? אליו פונה ובעצמו
ְּמה ,וְ הוּא -ע ֲַדיִן מ ּוצָף ְּב ִרגְ ׁשוֹת ְּכאֵ ב .הוּא בפני ניסיון אשר עצם הַ ְּתפִ לָּה ִה ְס ַּתי ָ אנו מצווים והרי ומצווהו,
הניסיון שובר את ליבו, על 'בכל נפשך ובכל
שלִיטָ"א ,וְ ִׁש ֵּתף אוֹתוֹ פינְקָא ְׁ מסְ ִּ דמוֹ"ר ִ נִ גַּש ל ַָר ִּבי כ"ק הָאַ ְ
באמרו :הלא כבר יגעתי עיקר אלא מאודך',
שבוֹת הַ כּ וֹאֲ בוֹת. ַּב ַּמ ְח ָׁ
בעניין זה כל כך ,ועדיין אברהם של הנפש מסירות
אָ ַמר לוֹ הָ ַר ִּבי :אַ ָּתה ל ֹא לְ בַ ד! יַחַ ד ִא ְּתך עו ֵֹמד הָ אָ ב הָ ַרחֲ מָ ן.
יש לי ניסיונות בזה?! אבינו היתה בכך שהסכים
גַּם הוּא ִמ ְס ַּת ֵּכל עַ ל הָ ע ֹולָם ,רוֹאֶ ה אֶ ת ָּכל הָ עַ ִּמים ְמסו ִּרים או :איך מגיעים אלי למסור את נפשו של יהודי
לְ ִׁש ְּגיוֹנו ֵֹתיהֶ ם ,וְ ַרק הַ ְיל ִָדים ֶׁשלּ וֹ ִמ ְס ּתו ְֹב ִבים ַּבחוּץ ,ל ֹא ניסיונות כאלה גסים? אחר ולא את עצמו ,וזה
אך מדברי הבעל שם ַפה ֵמהֶ ם. מ ּוכָנִ ים לְ ִה ְתנַהֵ ג ְּכמוֹ ֶׁשהוּא ְמצ ֶּ
דבר קשה ביותר.
ישהוּ ֶׁשי ִָּבין אוֹתוֹ ,טוב הנזכרים נמצאנו כל כָּך גָּדוֹל ,וְ הוּא ִח ֵּפש ִמ ֶׁ שלּ וֹ ָּ הַ ְּכאֵ ב ֶׁ והוסיף באנחה :זוכרני ,
למדים ,כי אין לו חָ בֵ ר אֶ חָ ד ֶׁשי ְַּק ִׁשיב לִ כְ אֵ בוֹ ,יִזְ ַּדהֶ ה ,יָכִ יל אוֹתוֹ. בשנות השואה האיומה
להיבהל מזה ,אין הדבר ִמ ָּכל ֵּבית הַ ִּמ ְד ָרש -הוּא ָּבחַ ר ְּבךָ - - - כאשר שהיתי בעיר וינה,
על כלל מראה (ע"פ ְּנקוּדוֹת ֶׁשל אוֹר ְ -ס ִּפינְ ָקא) סבלתי סבל רב מידי
פחיתותו ,כי בוודאי הצוררים הנאצים ,אך
ייתכן שהוא כבר עומד קיבלתי את הכל באהבה
במעלה גבוהה יותר ,אך ובאמונה ,אולם כאשר שמעתי שאת פלוני נטלו הרשעים
למחנה ההשמדה ,ואת אלמוני הוציאו להריגה ,זה היה כעת כדי להעלותו לדרגות גבוהות יותר ,סילק הקב"ה
ממנו את הדעת לזמן מה ,ולעת עתה נעלם ממנו כל מה בשבילי דבר קשה מנשוא!
שעבד עליו עד עתה ,אך כאשר יתגבר על הניסיון יחזור
לו כל מה שהיה לפני זה ,ועוד הרבה יותר... "עתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה" (כב ,יב)
ידועה התמיהה על ניסיון העקידה ,אשר אנו
