משיבת נפש · Meshivas Nufesh — וירא (2026-10-26)

מוקדש להצלחת התורמים היקרים ובני משפחתם :אור בן רחל ,אמיליו בן סמדר ,ניב בן לימור ,עמית בן לימור ,לימור בת חנה ,טל שירה בת חוה ,נעמי בת דייזי ,רוני בן בלה ,יעקב בן מירב ,אריאל יצחק בן אסנת ,ברק נחמן בן
אסתר ,יחזקאל בן מרים ,אביב בן גלית ,משה בן עליזה ,שי בן ענת ,בר בן רחל ,יוסאל בן שושנה ,איתמר בן שושנה ,ליעד בן אורנה ,עידן בן איריס ,שילת בת נורית .וכן ל :מאור רפאל מאיר בן סמדר רבקה ,אודי יהודה בן סמדר
רבקה ,לב בן אהובה ,רוני בן אהובה ,ראובן בן יפה ,אורון בן ויקטוריה ,דור בן אסתר ,יוסף בן ויקטוריה ,טל בן גלית ,אמיר בן עדנה ,בראל בן עדנה ,עידן בן צביה ,סהר בן שלומית ,אודי יהודה בן סמדר רבקה ,ולרפואת אפרים בן חייט.
ולהבדיל ,לע"נ :עליזה בת מרים ,רחל בת מלכה ,רון בן סימה ,עמרם בן לולו ,בלה בת שרה חיה ,אורי בן פרלה ,דייזי בת נעימה ,חנה בת סילביה ,.אברהם בן ימנה ,יצחק בן מזל ,מטילדה בת שרית ,דוד בן ג'וליה
ע"פ פסק של
הרב זילברשטיין
גיליון: אנו מבקשים
240
לא לקרוא
בשעת התפילה
וקריאת התורה
תשפ"ו שלא יצא
שכרו בהפסדו
וירא
אז זוכה גם שיפתח הפתח וע"י כן יזכה סוף כל סוף גם הוא מדוע זכה ממרא לכזאת התגלות?
למה שרצה.
"וירא אליו ה' באלוני ממרא וכו' "...ויש לשאול מה זכה
'ממרא' שהשם יתברך יתגלה לאברהם אבינו בחלקו ,ובפרט
שהתורה הרי מציינת את זה ומשמע שיש כאן לימוד גדול,
אל תביט אחורה ונראה להסביר שפעמים אחד שואל את חבירו איזה עצה או
"וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האהל כחום היום" מתייעץ איתו לחוות דעתו מה הוא אומר על הנהגה כזו או
ומסביר רבי נתן שזה בחינה שהאדם רוצה להיכנס אל אחרת ,או אפילו רק משתף את חבירו במחשבותיו .ואותו חבר
הקדושה אך דווקא שמתחיל לכנוס אז מתגברים המניעות (זה שמשתפים אותו) רואה שהוא בעצמו לא יכול לקיים זאת
והקשיים בבחינת 'לפתח חטאת רובץ' שסמוך לפתח היצר ההנהגה או העבודה ,ובתוך תוכו יודע שחבירו שמשתף אותו
מתגרה מאוד באדם ,ויש הרבה שכבר היו סמוך לפתח ,וחזרו כן יכול לעשות זאת וגם יועיל לו מאוד ויזכה להתעלות על ידי
אחורה כי ראו שלא מצליחים להיכנס כי עדין התאוות זה.
מתגרות ובוערות באדם
אמנם נכנס בליבו מורא שהרי אם חבירו יצליח אז יתכן
אבל הוא יושב פתח האהל כחום היום ,שזה בחינת שמתעכב שכבודו שלו האישי יתמעט ,ולדוגמא ראובן מספר לשמעון
ימים רבים אצל פתח האהל וזה כחום היום ,שהוא בחינת שהוא רוצה להתחיל עמוד היומי ושמעון רואה שהוא בעצמו
התגברות חמימות היצר ,אבל מי שאינו רוצה להטעות את (שמעון) לא יכול לעשות זאת ,ומחמת שחושש שראובן ע"י
עצמו ,וחושב על תכליתו הנצחי באמת ,אינו שב לאחור בשום שילמד עמוד כל יום יתעלה יותר ויזכה לידית התורה הרבה
אופן בעולם יהיה איך שיהיה ,רק הוא יושב וממתין ומתעכב יותר משמעון אז מבלי משים הוא מתחיל לקרר את חבירו,
אצל הפתח ימים רבים כמה שיהיה ואף על פי שאין מניחין תשמע זה קשה אתה גם עובד ויש משפחה וכו' והוא לא שם
אותו לכנוס לתוך הפתח וחום היום לוהט אותו מאוד ,אף על לב שהוא מקרר מאוד את חבירו וכל זה כי הוא מפחד שחבירו
פי כן אינו מניח את מקומו ,ויושב ומתעכב אצל הפתח האהל יתעלה יותר
של הצדיקים והכשרים עד ירחם משמים בבחינת 'והוא יושב ובאמת ע"י שמחזק את חבירו ותומך בו הוא בעצמו זוכה
פתח האהל כחום היום' וע"י כן זוכה סוף כל סוף להתגלות להתברך כי ממרא חיזק את אברהם שימול את עצמו ,וכמו
אלוקות שזה 'וירא אליו ה'' כי דווקא ע"י שמתעכב אצל הפתח שהשם יתברך צוה אותו .שלא כמו ענר ואשכול שקררו אותו.
ולא מתייאש זוכה להתגלות אלוקות (ליקוטי הלכות אישות
ד' אות יט') וע"י שתמך בו זכה הוא בעצמו להתגלות אלוקות בחלקו.
והכל בכלל הברכה – 'ואברכה מברכיך' שמי שמברך אותך
ותומך בך אז אני מברך אותו (עיקר הדברים נמצא בשפ"א על התורה
וקצת הרחבתי על מנת שיובנו הדברים יותר)
גם אם אין תוצאות וכן הוא אצל כל אדם שתומך בחבירו זוכה להתברך גם הוא
'וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האהל כחום היום' וכמו שראינו באמהות שהיתה להם סגולה להיפקד להכניס
מסביר השפת אמת שזה מרמז על איש יהודי שלכאורה נכנס את הצרה לביתה כי היתה ידועה להם סגולה כזאת שאם אני
כבר לדרך התורה והקדושה ,והוא כבר זמן זמנים טובא שלומד לא מצליחה להיפקד אז נתמוך באשה אחרת שהיא תיפקד ואז
ומתפלל ,אך דא עקא ,שמתבונן בעצמו איך עברו שנותיו זה יפעל גם אצלי .וכן הוא לדורות שאם האדם בעצמו לא זוכה
ורואה שעדין הוא רק בפתח ,כי לא הצליח להיכנס באמת להתעלות כפי רצונו בזה ששמח בשני או תומך במי שכן יכול
ברוחניות בהדרגה ,כי הטבע שהאדם רוצה לממש רצונו בפתח הקדושה כי למרות שלומד ומתפלל אך בפנימיות רואה
במהירות ,וברגע רוצה לזכות לכל המעלות ,אמנם ברוחניות שהוא עדין לא נכנס כי מלא מחשבות והרהורים ,ומתגרה בו
הדרך היא ש'מעט מעט אגרשנו מפניך'. היצר ללא סוף אמנם זה לא מקרר אותו כי הוא ממשיך לכסוף
ומהיכן מקבלים הכח להמתין להתאזר בסבלנות ולא להפסיק ולהשתוקק למרות שעדין לא ראה תוצאות...,
באמצע הדרך? זה קיבלנו מאברהם אבינו שעשה בהדרגה- וזה כ'חום היום' שלמרות שהתבונן בעצמו וראה שעדין לא
'את בנך את יחידך אשר אהבת' נכנס בפתח של הקדושה ועדין לא יצא מחול אל הקודש
אפילו כחוט השערה כי היצר מתגרה בו ואין רגע בלי פגע,
אמנם הוא לא נעצב! אדרבה הוא מלא בחמימות של קדושה
שמח בחלקו זה תיקון הברית ורוצה וכוסף להתקרב אליו יתברך
עיין בדברי מוהרנ"ת פו"ר ה"ג' אות לה' שמצות מילה היא וזה כ'חום היום' שלמרות הכל ,למרות שמרגיש שעדין לא
תיקון הברית והערלה היא מום וחסרון ותורף דבריו הוא ,וכמו נכנס בפתח ,הוא עדין מחמם ומבעיר את עצמו לענייני קדושה
שנראה לעיניים שהערלה היא מיותרת כי היא בחינת מותרות והבן היטב כי הוא עיקר גדול בעבודה ובפרט בדורנו,
שהאדם רוצה יותר ממה שצריך ,שנמשך למותרות עולם הזה להתחדש בכל עת ולהתחיל מחדש אע"פ שלא רואה תוצאות
יותר מצרכו ,והוא מום גדול מאוד! כלל וזה אהבה שלא תלויה בדבר כי התוצאה לא משחקת
וחתיכת הערלה היא בחינת הסתפקות ,שמסתפק במה שיש אצלו כלל ,והבן.
לו ולא אץ להעשיר .כי שמח בחלקו זה בחינת תיקון הברית
וכמו שאמר רבינו הקודש בשיחות הר"ן שע"י שמחה זוכים
לתיקון הברית כי שמחה היא בחינה שחותך את הרצונות הרצון לעקוד
המיותרים שלו ושמח בחלקו שזה בחינת מילת הלב. ניסיון העקידה מובא בשם משמואל שעיקר מעלת העקידה
כי עיקר השמחה היא בלב בבחינת 'נתתה שמחה בליבי', היתה רצונו השלם של אברהם אבינו לעשות זאת וכמו
וששמח בחלקו זה נחשב שמל את ערלת ליבו ,כי כשלב רוצה שהסביר רבי נתן שעיקר שכר העקידה שעם ישראל אוכלים
דברים מיותרים ובפרט מה שאין לו ומה שאין בכוחו זה בחינת אותו עד היום הוא הרצון לעשות זאת אף על פי שלא נעשה
ערלת הלב אמנם ששמח בחלקו אז זה שלימות כי מילה היא בפועל.
השלימות' ,התהלך לפני והיה תמים' ,כי תמימות היא שלימות ובזה מתרץ ה'שם משמואל' את דברי חז"ל על הפסוק" -ויהי
ושהוא שמח בחלקו ותמים עם השם יתברך ולא מהרהר אחריו אחרי הדברים האלה וכו' "...ופירש רש"י בשובו מהר המוריה
זוכה לתיקון הברית ,וזוכה לשלימות .וזה שאמרו חז"ל איזהו היה אברהם מהרהר ואומר :אילו היה בני שחוט כבר היה הולך
עשיר השמח בחלקו ,כי ע"י מידה זאת זוכה לשלימות בלא בנים ,היה לי להשיאו אשה מבנות ענר ואשכול וממרא,
ולעשירות ממש בגלוי והבן היטב. בשרו הקב"ה שנולדה רבקה בת זוגו ,וזה הדברים האלה
הרהורי דברים שהיו על העקידה" עכ"ל.
ולכאורה פשט דברי חז"ל אפשר להבין שאברהם שמח שלא
'ההרה הימלט' שחט את יצחק שהרי אם היה שחוטו לא היה משיאו ולא היה
ופירש רש"י אל אברהם ,כי המלאך רמז לו שכדי להימלט צריך לו בנים.
לברוח אל אברהם ,אך לוט שכבר התרגל לחיות ללא אברהם אמנם מסביר ה'שם משמואל' הסבר נפלא שאברהם אבינו כ"כ
לידו ,כבר לא היה מסוגל לחזור לשהות במחיצת אברהם ,כי רצה לעקוד את יצחק ולעלות אותו לעולה על פי ציווי השם
האדם שנמצא ליד הצדיק ,זה מעורר אצלו חרטות כי כשרואה יתברך שאמר לעצמו אם הייתי משיאו אשה והיה לו כבר
את הצדיקים מקבל הרהורי תשובה וזה מכניס אותו להרבה ילדים אז הייתי יכול לקיים את העקידה בשלמות כי כבר היה
מלחמות כי היצר הרע מושך לכאן והצדיק מושך לקדושה, לו בנים ,נמצא שרצונו של אברהם אבינו היה שלם לעשות
ולכן כל הזמן האדם מנסה להשתחרר מהצדיק ,כי לא יכול זאת וזה זה עיקר השכר על העקידה.
לסבול את החרטות שמרגיש ,וכשסוף סוף משתחרר מהצדיק וכן הוא בכל איש ישראל שהגם שנמנע ממנו לזבוח את יצרו
כבר קשה מאוד לחזור ,כי התרגל לחיות רחוק מהצדיק ,אך ידע שהרצון לנצח את יצרו יקר מאוד וע"י כן ברבות הימים
עיקר ההצלה ברוחניות ובגשמיות היא רק ע"י קרבת הצדיקים יזכה גם לממש בפועל להתגבר כראוי על היצר העיקר שלא
וכמו שאמרו חז"ל על הפסוק 'ובו תדבק' שצריך להידבק יתייאש ויתגבר ברצון חזק כל פעם והיא היא עיקר עבודת איש
בתלמידי חכמים. הישראלי.
ויש חידוש של בעל הסולם שאם אדם לא יכול להיות ליד
הצדיקים שעל כל פנים יעסוק בתורתם וזה נחשב שהוא לידם
וכן הוא בכל אדם ידע נאמנה שעיקר ההצלה היא קרבה לאט לאט
לצדיקים והעסק בתורתם הקדושה השם יזכנו לשהות כל ימי
'את בנך את יחידך אשר אהבת' – מובא בשפת אמת שענין זה
חיינו בקרבת צדיקי אמת ולעסוק בתורת אמת כי חוץ מזה
נעשה בהדרגה ולא גילה לו מיד ,כי בזה אברהם אבינו סלל
הכל הבל.
דרך שגם זרעו יצליח לעשות זאת לאט לאט ולהתעלות
שבת שלום ומבורך!
להנצחה או סיוע בהפצת העלון ,להזמנת שיעורים וכן לפניות ותגובות ,ניתן לפנות
בטלפון 055-6791214 :או במייל SH0500148@gmail.com :
