אמונים נצר - קאסאן בית שמש · Eminim Noitzar - Kasan Beit Shemesh — וירא (2026-10-26)

פרשת וירא
תשפ"ז | שנה ד' | גליון קמח
יו"ל ע"י
מכון 'אמונים נצר' קאסאן
פרשת וירא
דברות קודש
רעווא דרעווין פרשת לך לך תשפ"ז
'נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית' האדם בעבודתו מחזיק ומקיים את הבריאה�������ה
'כחומר ביד היוצר' הפיכת החומר לצורה ע"י ישראל · 'ואשתכללו שמיא וארעא' קיום והעמדת
העולם ביום השבת · 'ונתתי לך מהלכים' העובד ה' נקרא הולך · 'תולדות השמים והארץ בהברא"ם'
אברהם אבינו המשיך קיום לבריאה · 'כי גר יהיה זרעך' גזירת הגלות שנאמרה לאברהם אבינו
פניני אמונים נצר
גודל מעלת כל יום ויום ⋅ פרשת העקידה ���������������������������������������������������������������������יב
דברות קודש
רעווא דרעווין פרשת לך לך תשפ"ז
'נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית'
האדם בעבודתו מחזיק ומקיים את הבריאה
'כחומר ביד היוצר' הפיכת החומר לצורה ע"י ישראל · 'ואשתכללו שמיא
וארעא' קיום והעמדת העולם ביום השבת · 'ונתתי לך מהלכים' העובד ה'
נקרא הולך · 'תולדות השמים והארץ בהברא"ם' אברהם אבינו המשיך קיום
לבריאה · 'כי גר יהיה זרעך' גזירת הגלות שנאמרה לאברהם אבינו
שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה בפרשתן (יב ,א) 'ויאמר ה' אל אברם לך
אחת דולקת ,אמר תאמר שהבירה זו לך מארצך וממולדתך ומבית
בלא מנהיג ,הציץ עליו בעל הבירה אמר אביך אל הארץ אשר אראך' ,ופירש רש"י
לו אני הוא בעל הבירה ,כך לפי שהיה (ד"ה לך) על כפל הלשון 'לך לך' שהכוונה
אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הזה 'להנאתך ולטובתך' שכאן אי אתה זוכה
בלא מנהיג ,הציץ עליו הקב"ה ואמר לו לבנים ורק בארץ כנען .אמנם הרמב"ן (ד"ה
אני הוא בעל העולם ,ויתאו המלך יפיך כי ויאמר) כתב על דברים אלו' :ואין צורך ,כי
הוא אדוניך ויתאו המלך יפיך (תהלים מה יב) משפט הלשון כן' ,ומביא כמה פסוקים
ליפותיך בעולם ,והשתחוי לו ,הוי ויאמר ה' המתבטאים כך .ויש לפרש עוד בלשון
אל אברם'. הכתוב.
והוא פלא ,שמשמע מהמדרש שקודם במדרש רבה (בראשית רבה לט א) איתא:
לציווי זה לא היה אברהם אבינו 'אמר רבי יצחק ,משל לאחד
ה
ועם כל זה נשבע שלא יקח מאום ואף שרוך מכיר שיש מנהיג לעולם ושהשי"ת הוא
נעל ,ומה החילוק ביניהם. בעל הבירה ,והלא היה בן שבעים וחמש
שנה בצאתו מחרן (להלן פסוק ד) ,ולשיטה
'כחומר ביד היוצר' המאוחרת ביותר כבר הכיר את בוראו
הפיכת החומר לצורה ע"י ישראל
בגיל מ"ח (בר"ר מו ב) ,נמצא שכבר עמד
לבאר הענין נקדים ,שהנה הבריאה כעת אחר קרוב לשלושים שנה של
מורכבת מחומר ומצורה ,החומר פרסום האמונה ,וכבר היו איתו כעת
הוא החלק הגשמי והחיצוני של הבריאה, 'אלפים ורבבות' מהנפש שעשה בחרן על
והצורה היא הרוחניות והקיום של כל ידי שקירבם תחת כנפי השכינה כלשון
הנבראים ,וכמו אומן הלוקח חומר ועושה הרמב"ם (ע"ז פ"א ה"ג) ,ואיזה ענין עדיין
ממנו צורה ושלמות .ודבר זה הוא בעולם לא היה בשלמות הבהירות אצלו שכעת
בשנה ובנפש ,בנפש היינו ,שכל אומות התחדש לו על ידי דברי הבורא של 'לך לך
העולם הם החומר וכלשון חז"ל (קידושין מארצך'.
סח ).שהם 'עם הדומה לחמור' ,ואילו בני בהמשך הפרשה אחר שנלחם אברהם
ישראל הם הצורה והקיום של כל הבריאה, אבינו עם המלכים והציל את
וכמו שכל אחד מבין שהחומר הוא רק לוט ואת כל עם סדום נאמר (יד כא-כד)
טפל והכנה לצורה ואין לו חשיבות בפני שנשבע למלך סדום שלא יקח מרכוש
עצמו ,רק מה שהוא מסייע וגורם לשלמות אנשי סדום שהציל מחוט ועד שרוך נעל
הצורה ,כמו כן כל הנבראים הם כאן רק כדי שלא יאמר 'אני העשרתי את אברם'.
כדי לסייע לישראל ולהיות טפלים אליהם והקשו המפרשים שהלא בתחילת הפרשה
בתכלית ,ובני ישראל נותנים את הצורה אחר שנלקחה שרה לבית פרעה נאמר (יב
בכל הבריאה שנבראה כדי לשמשם ,והם טז) 'ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן
מעלים את הכל ומתקנים את כל הבריאה, ובקר וחמורים ועבדים ושפחות ואתונות
וכן בבחינת עולם ,מקום המקדש הוא וגמלים' ,ושם לא סירב לקחת ממנו את
הנותן צורה וקיום לכל שאר המקומות המתנות ,וסבר שזהו העושר שהשי"ת
שבעולם. הבטיח לו בצאתו מחרן ,אף ששם היה הכל
כמו כן בשנה יש בחינת חומר וצורה, מתנה גמורה ,ואילו כאן שרכוש סדום שייך
החומר הוא ימות החול והצורה היא אליו משורת הדין כדין 'מציל מזוטו של ים'
יום השבת קודש ,ורק בזכות יום השבת (ב"מ כא :ועי' מהרש"א ח"א חולין פט .ד"ה קשה גזל),
ו
הבדל שהוא דבר הנבדל נקרא קדוש, קודש יש קיום לכל הבריאה ,כדבריו
על כן שבת נבדל מכל הימים בזמן נקרא של האור החיים הק' (בראשית ב ג ד"ה כי בו)
קודש ,וישראל עם קרובו נבדלים מכל שהבריאה היתה רק לששת ימים ,ורק
האומות בנפש נקראו קודש'. בזכות יום השבת ושומרי השבת 'חוזר ה'
רק עם בני ישראל שהם הצורה שבבריאה ומשפיע נפש לעולם ,שיעור המקיים עוד
יש ביכולתם להכניס את הצורה ששת ימים ,וכן על זה הדרך ,וזולת זה
בזמן ,ואילו גוי שהוא עצמו חומר אין לו היום היה העולם חרב בגמר ששת ימים
שייכות לזה' ,כי מאין ולאין ובין החומר וחוזר לתוהו ובוהו' ,ונמצא שרק באמצעות
ענין הצורה' .ומסיים שם' :והמשכיל יבין השבת יש קיום ועמידה לכל הבריאה ,ועד
דבר מתוך דבר ,ויתלהב לבבו בתשוקה יום השבת היו כולם כחומר בלי צורה.
הנכבדת לרומם ולהדר את מלך הכבוד, זו מבאר באגרא דכלה (פרשת בדרך
אשר בחר בנו מכל העמים והנחילנו יום בראשית ביאורי רש"י ריש פרשה ב) ענין
הקדוש הזה' .ויש מכך התעוררות לנו היאך המנוחה של שבת ,שאמרו חז"ל (רש"י בראשית
צריך להיראות יום השבת קודש ,שאין זה ב ב ע"פ המדרש בר"ר י ט) ומה היה העולם חסר
זמן של מנוחת הגוף כמו המקובל בכל מנוחה ,באת שבת באת מנוחה' ,וזה לשונו:
העולם שיש יום אחד בשבוע של מנוחה 'ענין המנוחה להבין דאינו בריאה ,אך הוא
כדי שיהיה כחות חדשים ורעננים אחר כך בריאת הצורה ,דהעבודה מגיע להחומר,
בעבודה ,ולא זהו ענין יום השבת ,כנפסק והמנוחה באת מצד הצורה ,והנה שבת
בהלכה (מג"א סי' רצ בשם ספר חסידים סי' רסו) הוא צורת הזמן וישראל הם צורת העמים,
שאסור לומר בשבת שהמנוחה היא כדי כי העמים חומר להם כענין שאמרו רז"ל עם
שיהיה כח לעשות מלאכה במוצאי שבת. הדומה לחמור ,וקודם שבא אור קדושת
שהחתם סופר (דרשות בהקדמה לח"א עמוד עד שבת עדיין היו הנמצאים הנבראים תחת
ג ד"ה איתא) רוצה לחדש שגוי ששבת הזמן כחומר בלי צורה ,עד הופיע עליהם
ביום השבת רק לשם מנוחת הגוף כדי קדושת יום השבת שהוא צורת הזמן הוא
שיוכל לחזור למלאכתו ,לא עבר בזה ענין המנוחה השייך להצורה דווקא ,ומאז
איסור ,כי אין זה נחשב כלל לשביתת הנחילו לישראל עם קרובו דייקא שהם גם
שבת .ואדרבא ,ביום השבת קודש מוטל כן צורת כל הגויים ,ולא עשה כן לכל גוי ,כי
עלינו עבודה גדולה לקדש את כל ימות גוי ששבת חייב מיתה (סנהדרין נח ,):כענין זר
החול ולהכניס בהם צורה על ידי שממלאים שאכל את הקודש ,כי ענין קודש פירושו
ז
ומוסיף האהבת שלום שזהו ענין כראוי את השבת בתורה ועבודה לפני ה',
התכללות העולמות שיש ביום שזהו ענין המנוחה כדברי האגרא דכלה,
השבת ,שבששת ימי המעשה כל עולם ויהודי הזוכה לפנימיות השבת אינו מסוגל
עומד בפני עצמו ואינו מקבל תענוג זה להבין היאך אפשר כלל לישון בשבת ולא
מזה ,ואילו ביום השבת קודש 'כל העולמות לנצל כל רגע מהיום הגדול והקדוש הזה,
נכספים ומשתוקקים מאוד באהבה עצומה ומסיים על זה האגרא דכלה שם' :יצאנו
זה לזה ,להתכלל כל אחד בחבירו ,ומקבלים מעט חוץ מגדר הקיצור מחמת חביבות יום
נחת רוח זה מזה ,כי גבוה מעל גבוה יש, הנכבד ,אשרי העם שככה לו' ,עכת"ד.
וכל אחד משתוקק לגבוה ממנו ,על דרך
(זמר האר"י ז"ל לשבת) בני היכלא דכסיפין .ועל 'ואשתכללו שמיא וארעא'
קיום והעמדת העולם ביום השבת
כן נקראת שבת ,מלשון שביתא ונייחא
ותענוג ,כמבואר בזוהר הקדוש (ח"ב קכח). כעין הדברים האלו כתב גם האהבת
שבת נייחא דכולא ,תיאובתא דכולא, שלום [שיומא דהילולא קדישא
דביקותא דכולא ,דעילא ותתא כחדא', דיליה חל בשבוע הבעל"ט (י"ז חשון)] בפרשת
וכל זאת מכח חיות השי"ת המתגלה בכל בראשית (ד"ה ויכולו) שטעם הדבר שיום
הנבראים כאחד ביום השבת. השבת 'היא קיום וחיות של כל העולמות',
שורש כל הדברים האלו הם שעל ידי הוא כיון שבכל ימות החול יש הסתר פנים
קדושת ושמירת השבת יומא והעלמה ,ולא רואים שהשי"ת מנהיג ומחיה
דנשמתין של כל יהודי יש חיות וקיום את כל הבריאה ,אלא נראה שהעולם
לעולם ,וכדברי האור החיים הק' שם שמיום כמנהגו נוהג ואיש הישר בעיניו יעשה ולכן
בריאת העולם לא חסר העולם שומר שבת, חסרים החיות והקיום והצורה לבריאה.
החל מאדם הראשון דרך שת בנו ואחריו וביום השבת קודש מבהיק השי"ת את
מתושלח ונח שם אברהם יצחק ויעקב וכו', אורו הבהיר מהשורש הנעלם כביכול ,וכל
ורק על ידי כן יש קיום לעולם .וזה שאמרו הנבראים שבים ומשתוקקים אליו ,ובזה
חז"ל (שבת קיט ):שהשומר שבת ואומר יש קיום וחיות לכל הבריאה ,על ידי חיות
'ויכולו' נעשה שותף להקדוש ברוך הוא השי"ת המתגלה בהם ,כמו שמבואר כל זה
במעשה בראשית ,כי אכן רק על ידו יש בארוכה בספה"ק יושר דברי אמת (אות מה-
קיום וצורה לעולם. מח).
ח
אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא לכן ביום השבת שבו מתיישבת
אוכל עוד לצאת ולבוא' ,שבכל חייו היה ומתקיימת כל הבריאה ,וכל
משה רבינו בבחינת 'הולך' ועלה למעלה החומר נהפך לצורה ומקבל חיות וקיום,
והוריד תורה לישראל ,וכך עלה ונתעלה הזמן גרמא להודות ולשבח להשי"ת
במדרגותיו הקדושות ,וביום פטירתו אמר ולהכיר בו מתוך העולם הגשמי .וכמאמרו
לישראל 'לא אוכל עוד לצאת ולבוא', של הרה"ק מאפטא זי"ע [שהחידושי הרי"ם
שאמנם כעת הוא עדיין בבחינת 'וילך משה' זי"ע שמעו ממנו בחתונה הגדולה באוסטילא
בחינת הולך ,אך משעה שיסתלק כבר לא והתבטא שבמשך קרוב לשנה לא מש טעמו
יוכל עוד לצאת ולבוא אלא יהיה כבחינת המתוק של מאמר זה מפיו (כן הביא נכדו בשפתי
מלאך שהוא עומד כמו שנאמר (זכריה ג ז) צדיק פרשת בשלח אות לה)] על הנוסח בתפילת
'ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה', שחרית לשבת 'ויום השביעי משבח
וזה שרמזה התורה בסמיכות הסיום ואומר מזמור שיר ליום השבת לפיכך
וההתחלה ,שהבריאה היא בשביל התורה יפארו ויברכו לאל כל יצוריו' ,שבשבת
ובשביל ישראל כדי שיהלכו ממדרגה הראשונה אחר ששת ימי בראשית רצו כל
למדרגה ויכניסו את הצורה בחומר ויעלו הנבראים והיצורים לפתוח את פיהם בשיר
ויקנו את כל הבריאה ,עכתד"ק .כי אכן, ושבחה ליוצרם ובוראם אך לא ידעו האם
רק לאיש יהודי יש את הכח להעלות את נכון וראוי הדבר לעשותו .וכשיום השבת
הבריאה בבחינת הליכה והתעלות ,ואילו בעצמו התחיל לומר 'טוב להודות לה'
מלאך הוא עומד ויכול הוא רק לעשות את ולזמר לשמך עליון'' ,לפיכך' מיד פתחו כל
שליחותו ולומר את שירתו שלשמה נברא, היצורים את פיהם להודות ולשבח ליוצר
ונקרא עומד כי אין אצלו בחינת עליה. הכל.
'תולדות השמים והארץ בהברא"ם' 'ונתתי לך מהלכים'
אברהם אבינו המשיך קיום לבריאה העובד ה' נקרא הולך
באור הדברים האלו נביא לבאר שאברהם מראפשיץ זי"ע (זרע קודש ריש פרשת הרה"ק
אבינו אכן כבר היה הולך ומפרסם בראשית ד"ה חיבור סוף התורה לראשיתה)
אלקותו בעולם והיה ראש המאמינים ,אבל כתב לרמז בסיום התורה 'לעיני כל ישראל'
בדרך אפשר יש לומר שעדיין היה חסר לו שהוא ראשי תיבות 'ילך' ,ומבאר שם
את הידיעה הזאת ,שעל ידי עבודתו שלו שזה שאמר הכתוב 'וילך משה וידבר את
יש קיום לכל הבריאה כולה והוא הנותן בה הדברים האלה אל כל ישראל ,ויאמר
ט
ברוח הדברים נשוב לבאר שלכן כשבא צורה וחיות ,והיה תמוה בעיניו שלבשר
פרעה ורצה לתת לאברהם אבינו ודם יש כח כה חזק ,לחיות ולהחזיק את
מתנות רבות לא נמנע מלקחתם ,שהנה כל הבריאה הגדולה .לכן הראה לו השי"ת
פרעה נתן לו דברים אלו על שלקח ממנו 'בירה דולקת' שרומז על הבריאה הזורחת
את שרה ,וכאשר נודע לו אחר כך שהיא והנוצצת באור האלוקי ,ואמר לו שלא יאמר
אשת איש שילחו מיד ממצרים ,והיינו שלא שהבריאה היא בלא מנהיג ,כי כביכול כל
רצה שהדבר הזה יתפרסם ויתוודע לכל, אדם צריך לדעת שגם לו יש חלק בקיום
וממילא נתן לו הכל בהשקט ובחשאי עם העולם על ידי תורתו ומצוותיו הנותנים
התבטלות והכנעה ,ונמצא שהכניע את קיום לעולם ,וכביכול גם אני הוא שותף עם
החמורים שנתן לו ואת שאר דברי החומר בעל הבירה הבורא ית"ש בעצמו ,וכדברי
תחת הצורה של אברהם אבינו ראש האור החיים שעל ידי כן נהיה האדם שותף
המאמינים ואבי האומה ,וזה דבר נכון וישר עם הקדוש ברוך הוא במעשה בראשית.
שהוא תכלית כל הבריאה ,שיוכנע החומר זה נרמז בפסוק בריש הפרשה ,שאמר
לפני הצורה וכנ"ל. השי"ת לאברהם לך לך מארצך,
אמנם לא כן היה המעשה עם מלך סדום, תיבות 'אברם לך לך' הם אותיות 'מלאך
שאף אחר שרק בזכות אברהם -רב לך' ,וכדברי המדרש (בר"ר צד ג) על
אבינו ניצלו כל בני עמו עם רכושם, הפסוק (בראשית מה כח) שאמר יעקב אבינו 'רב
מכל מקום הוא הרגיש שהוא עושה כאן עוד יוסף בני חי' ,שהכוונה שהוא במדרגה
איזה עסק ומשא ומתן עם אברהם ,והוא יותר גדולה ורבה ממני ,וגם כאן רמז לו
'הסכים' לוותר על הרכוש בתמורה לקבלת השי"ת שהוא יותר במעלה רבה ממלאך,
הנפשות ,וכדרך של אנשי סדום שאינם כיון שבעבודתו שלו הוא מקיים ונותן
נותנים צדקה ובטוחים שהכל שייך רק צורה בכל הבריאה ,ורק על ידו יש קיום
להם בא והציע לאברהם את הרכוש ,בלא לעולם .וכדברי החתם סופר על רבו הגאון
הכנעת החומר תחת הצורה ובלי ההכרה רבי נתן אדלר זי"ע' :ווי קומט א מלאך צו
שבאמת הכל שייך רק לאברהם מצד מיין רבי' ,ונחלתו של אבינו אברהם לעולם
הדין ,לכן מיאן אברהם אבינו לקחת מידו תהיה ,שיש לנו ירושת אבות לזכור שאנו
מחוט ועד שרוך נעל ,ובפרט שידע שהוא כביכול נותנים קיום וחיות לכל העולמות,
ילך ויפרסם לכל שאברהם אבינו אב המון ובזה נתחזק לעשות את עבודתנו בחיזוק
גויים הוזקק לקחת ממנו את מה שנתן לו ובהתחדשות כראוי וכיאות.
י
אברהם אבינו נשפע חיות וקיום לבריאה ולהיכנע תחתיו ,אשר זהו ההיפך מהכנעת
כנ"ל ,ומתחילים השני אלפים תורה, החומר תחת הצורה ,ומטעם זה נשבע
והאמונה מתרבה בעולם. אברהם אבינו שלא יקח ממנו מאומה ולא
קראנו היום את ברית בין הבתרים בו יאמר 'אני העשרתי את אברם'.
הראה השי"ת לאברהם אבינו את
כל הגלויות והצרות שיעברו על בני ישראל 'כי גר יהיה זרעך'
גזירת הגלות שנאמרה לאברהם אבינו
בכל הזמנים ,ואת כל האימה והחשכה
הגדולה של הגלות הדומה ללילה ,והוא זהו הלימוד מפרשה זו ,שיש לנו לזכור
הנותן לנו את החיזוק להחזיק איתן בכל ולדעת מה רב כחנו והשפעתנו
המצבים עם האמונה בהשי"ת בתמימות, בבריאה ,שרק אנו מקיימים את הכל
כמו שאמר לו השי"ת בפרשתן (יז א) ונעשים שותף עם השי"ת בבריאת
'התהלך לפני והיה תמים' .יעזור השי"ת העולם ,ואנו בבחינת הולך ובחינת צורה
שכבר נזכה לביטול כח הרע ולהתגלות של החומר .וכל זה נלמד מפרשתן ,אשר
הגדולה של הישועה ,ומתוך שפע רב בכל בלעכאוויטש היו אומרים שמפרשת לך לך
העניינים ,חיי בני ומזוני רוויחי ,נזכה לגאולה ואילך יש להשי"ת כבר נחת רוח ותענוג
השלמה במהרה בימינו אמן. מהעולם שברא ,כיון שכעת במעשיו של
אי
נצר אמונים פניני
קטעים נבחרים מתוך גליונות 'אמונים נצר'
פרשת וירא
גודל מעלת כל יום ויום · פרשת העקידה
גודל מעלת כל יום ויום
אחר אורחים והכנסתם לביתו כדי יום חמישי פרשת חיי שרה היום
להאכילם ולהשקותם. תשפ"ו הוא יום גדול עד מאוד
כאשר בא היום השלישי למילתו כעת ומיוחד ביותר .וכמו כן כל יום ויום הוא
בא אליו היצר הרע ודיבר על יום מיוחד שלא היה מעולם ולא יהיה
ליבו ואמר לו ,הנה אתמול קיימת לעולמים ,בכל יום יש את העבודה
מצות הכנסת אורחים ,ומחר כאשר והתורה של היום הזה ,שאי אפשר
תרגיש יותר בטוב גם תמשיך לקיים להשלימם מחר ואין מספיק מה שעשו
מצוה רבה זו ,אבל היום שאתה נמצא אתמול ,כי היום הוא יום חדש ויחיד.
במצב סכנה לא יהיה שום טענה עליך
יש מאמר מהרה"ק מסקולען זצוק"ל
שלא קיימת את מצות הכנסת אורחים,
על הפסוק בריש פרשת וירא (בראשית יח
וכולם יבינו אותך ,ואף הקב"ה יבין
א) 'והוא יושב פתח האוהל כחום היום',
שקיימת את ציווי ה' במצות מילה.
ודבר זה נראה חשבון שכלי ונכון כי הנה אברהם אבינו ישב תמיד בפתח
מאוד ,והיה מן היושר שאברהם אבינו האוהל ,מחמת כי עניינו ומצוותו היתה
יקבל את דברי היצר הרע ,וביום הזה מצות הכנסת אורחים ,וכמו שנאמר (שם
ישכב במיטתו עד שיחזור לאיתנו כא לג) 'ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם
הראשון ,ויקבל עליו את הבריסק'ע בשם ה' אל עולם' ,והיה עסוק בחיפוש
בי
א) 'ואברהם זקן בא בימים' ,והינו שבא חומרה שיחמיר בפיקוח נפש ,ויוותר
למעלה עם כל ימיו ואפילו אחד מהם על החומרה של הכנסת אורחים.
לא נעדר( ,ראה זוה"ק ח"א רכד .נועם אלימלך פרשת זה באה התורה להדגיש 'והוא על
עקב ד"ה א"י והיה עקב הג' ,ועוד). יושב פתח האוהל כחום היום',
האדם עומד משנתו בבוקר כאשר שאברהם אבינו התחזק לחשוב בדעתו
להתמלא הוא צריך שאין שום מקום לטענת היצר הרע
בהתלהבות דקדושה ובשמחה וחשק שאפשר לוותר על קיום מצוה ליום
עצומים להשלים תפקידו ביום הזה, אחד ,כי הרי 'כחום היום' ,מה יהא על
ואם אין לו חשק להתאמץ בעבודת ה'חום' וההתלהבות של קיום המצוה
ה' ,אי אפשר להתנחם שמחר יקום של 'היום' זה ,ואין זה זה נוגע כלל
בהתחדשות ופרישקייט ,והיום הזה לקיום המצוה של אתמול ושל מחר,
כבר יעבור כפי שיעבור .וכי כל כך ולכן לא יכול היה אברהם אבינו
במהירות מוותרים על אוצר יקר להעלות על דעתו להפסיד יום אחד את
וחביב כזה של היום ההווה שלא יחזור מצות הכנסת אורחים.
לעולם?!
כך אנו צריכים להרגיש ,שהיום אכן
שכתב ביערות דבש (ח"א דרוש ד): כמו הזה לא היה מעולם מעת בריאת
'היטיבו דרכיכם עם בינות, העולם ,ולעולם הוא לא יהיה יותר,
וחוסו על העדר הזמן ,כי אין יקר וכך הוא אליבא דאמת ,וממילא לא
בנבראים כמו הזמן' .וכמסופר על שייך לנחם את עצמו עם יום המחר ,כי
הרה"ק האהבת ישראל מויז'ניץ זי"ע יום ההווה לא יחזור שוב לעולם .וזה
אשר היה נוהג לטייל בחוצות ,וכאשר הוא מהלך החיים שצריך לחיות בו ,כי
היה רואה אנשים יושבים ומבלים את זהו מהתכסיסים המחוכמים של כחות
זמנם בפטפוטי סרק ועישון וכדו', הרע ,שאפשר להיות נקרא עובד ה'
היה ניגש אליהם ושואל אותם ,רואה גם אם יום אחד יוותר ויעשה הנחות
אני שיש לכם הרבה זמן מיותר אולי לעצמו ,כי לא יהיה עליו שום טענה
תמכרו לי חלק מזמנכם ,כי לי אין אם יפסיד עבודת יום אחד ,שהרי בן
שעות היום מספיקים כלל להספיק את אדם אינו מלאך ,ואי אפשר לבוא אל
כל מה שברצוני לעשות. האדם בטענות .אנחנו כן מסתפקים
הרה"ק משאץ זי"ע היה מבאר זקיני בחשבונות כאלו ,אבל לא אצל אברהם
בנוסח הפיוט 'מקדש מלך עיר אבינו ,עליו העידה התורה בפרשתן (כד
גי
מלוכה קומי צאי מתוך ההפיכה' ,על
הרבה חיזוק בזה ,כי לפעמים צריך
האדם מוטרד מחמת כמה מיני איזה 'הפיכה' מדובר כאן .וביאר שיש
סיבות ,עגמת נפש או שאר סיבות להתבונן מהו הדבר היקר ביותר אצל
המטרידים ,והוא גומר בדעתו ואמר האדם ,הרי זה הזמן ,שבלעדיו אי
'נו שוין' ,מחר אתחיל עם פרישקייט אפשר לעשות כלום ואתו אפשר לפעול
ללמוד ולעבוד את השי"ת כראוי אבל
הכל ,ומכל מקום רובא דרובא מאנשי
היום הזה כבר אינו היום שלי ...ויש
העולם אינם מחשיבים ומתאמצים
תמיד לזכור יסוד זה ,שצריך להיות 'בא
בימים' ולחשוב מיום ההוה ,שהוא יום לנצל את הדבר היקר הזה ,ומצד שני
נפלא שאפשר להספיק בו הרבה ,ואין הדבר הזול ביותר בעולם הוא הכבוד,
צריך למצוא דבר מסויים ומיוחד שיש ובשביל זה משלמים אנשים הון רב,
ביום זה ,כי כל יום הוא מיוחד לעצמו ועל זה מבקשים 'קומי צאי מתוך
ומציאה גדולה. ההפיכה' ,שנזכה לצאת ממהלך החיים
(גליון פרשת תולדות תשפ"ו) ההפוך.
פרשת העקידה
אברהם אבינו ע"ה לדעת שה' צדיק להיות מוכן ומזומן לשבור ולבטל יש
יבחן ,והנסיונות הם סימן מן השמים את כל רצונותיו בשביל כבוד
של קירוב ואהבה וסימן שמאמינים בו הבורא ברוך הוא ,בפרט עם הידיעה
ותולים בו תקוות שיעמוד בהם וכך שזה נסיון מן השמים כדי להגביהו
יתעלה ויתרומם ,ולא חס ושלום שזה ולרוממו .ומהאי טעמא אומרים אנו את
סימן שמעשיו אינם רצויים מן השמים פרשת העקידה בכל יום ,כמו שכתב
ואין רוצים אותו. הבית יוסף (או"ח סי' א ד"ה וטוב לומר) בטעם
(גליון פרשת חיי שרה תשפ"ה)
הדבר שטוב לומר פרשת העקידה בכל
יום ,כדי 'להכניע יצרו לעבודת השי"ת
שאלתי פעם את כ"ק מורי אמנם כמו שמסר יצחק נפשו' ,שילמד מזה
חמי [מרן אדמו"ר הגה"ק האדם להיות מוכן ומזומן לכל המצבים
מתולדות אהרן] זי"ע בענין הדילוגים שבוא יבואו אליו במשך היום הזה,
בתפילה כשאין זמן לומר את הכל, ויעורר אצלו את כחו של אותו זקן
די
שהצדיקים היו מאריכים כל כך בפרשת שידוע מהמקובלים שזה חמור מאוד
העקידה בימים הנוראים ,כי כן נהג גם ומהפך הצינורות ,ואמר לי שרק את
כ"ק מרן אאמו"ר זי"ע ,ולא ענה לי ,ורק פרשת העקידה אפשר אולי לדלג
אמר שהוא אינו מאריך כדי לא להכביד ולומר אחר התפילה ,ואחר כך ראיתי
על הקהל ,אבל סיים :את מה שהם עשו שבאמת העולמות מכוונים כנגד
בפרשת העקידה אני עושה בקריאת התפילה החל מ'לעולם יהא אדם' ולא
התורה ,סתם ולא פירש]. קודם .ועל כל פנים יותר מזה אי אפשר
לדלג ,וכי איך אפשר להגיע ולעלות
לי אותו יהודי ,שהדרך לדעת וסיפר ליצירה לפני שהיו בבריאה ,וזה חבל
מתי גמר הרה"ק את אמירת
לקלקל את ההשפעות והתיקונים.
העקידה היתה על ידי שאחר גמר
העקידה היה החקל יצחק אומר בקול (גליון פרשת ויצא תשפ"ה)
רם בנוסח זידיטשוב' :אוח ,אוח,
לעולם יהא אדם ,ירא שמים -בסתר'. לי יהודי שהיה נוכח בשעת סיפר
וכשחזר היהודי לפני על הנוסח הזה מעשה ,שמנהגו של הרה"ק
בניגון המרטיט והידוע ,אחזה אותו החקל יצחק זי"ע בראש השנה ויום
רעדה והתעוררות ,אף שכבר עברו הכיפורים היה להאריך במאוד בפרשת
העקידה ,והיה אומרה כרבע שעה
עשרות שנים מאז ,כי זהו כח של צדיק
כשטליתו מופשלת על פניו[ .פעם
אמת.
שאלתי את כ"ק מורי חמי [מרן אדמו"ר
(גליון פרשת בהעלותך תשפ"ה) הגה"ק מתולדות אהרן] זי"ע מה זה הענין
וט
ואלו יעמדו על הברכה ידידנו הנכבדים הע"י
שנדבה ליבם לקחת חלק בהוצאות הגליון לזיכוי הרבים
