נועם ורצון · Noyam Verutzoin — וירא (2026-10-26)

גיון
נועם ורצון
פט --נח
וירא גליוןצא
גליון
שיחות ומאמרים ממו"ר המשפיע
הגה"ח הרב יוסף שיינברגר שליט"א
נאמנות
פתח להם נועם ורצון
לפתוח שערי רצונך
שערים בתורת החסידות
בהבנה בהירה ובנפש האדם
גליון זה נדבת ידידנו עוז
המוסר נפשו בלו"נ לחבורתנו
הקדושה ©
הרה"ח המפואר כל הזכיות שמורות
רבי יואל כ"ץ שליט"א
לרגל השמחה השרויה במעונו מכון נועם ורצון
באירוסי בנו החתן משה יחזקאל ני"ו רחוב רבי יהושע ,12בית שמש
איימילw5187272@gmail.com :
להצלחת ידידנו עוז
הרה"ח המפואר לקבלת גליונות באיימיל
יעקב יואל אליעזר בן שפרינצא w5187272@gmail.com
פערל ובני ביתו שיחיו
ניתן לשמוע כל שיעורי הרב
באתר קול הלשון
מספר ישיר
ארץ ישראל073.2951207 :
ארצות הברית646.5134509 :
בקול נועם ורצון718.4007221 :
ובאתר תורה אני טיים
עימוד:
ש"ס 053.3177225 -
עיצוב:
לתרומות והנצחות נא לפנות לטלפון 0556781410 אדרת 050.4107439 -
כמו כן אפשר לתרום להוצאות הגליון בנדרים פלוס
נועם ורצון -בית שמש (ע"ר)
|א נאמנות
נאמנות
פרק א
íåéמעונן רגיל מימות החורף ,השמש מכוסה בעננים וקרניה אינם מצליחים לחדור
אותם ,צבע האפור של השמים נוטע שרשיו גם בנפש האדם ,כל אחד מסתגר
בביתו מחמת הקור והגשמים ,ובזמן זה יושב לו יהודי ותחושת בדידות מקפת אותו
ונותנת בו אותתיה ,אף אחד לא מתקשר לשאול בשלומו ,המזג אויר בחוץ אינו
מאפשר לפגוש חברים ,גם לאכול בכדי להרגיע רגשות בדידותו אינו עולה יפה,
שבע הוא מאכילות הקודמות ביום זה ,אין חדשות מיוחדות בעולם שיסייע לו
להסיח קצת את הדעת ,מוצא את עצמו לבד ,ומרגיש שבעצם הוא מיותר בעולם,
אף אחד אינו נאמן לו ,ובודד הוא בעולמו ,ומוצא את עצמו מרים טלפון לאחיו
או לאביו או לבניו מעשה שכבר לא עשה זמן רב ,בלית ברירה פונה לקרוביו
הנאמנים שלא יעשו עימו חשבונות מדוע נזכר רק עכשיו בהם.
נאמנות
òáèהאדם להתאונן על מצבו ,אם זה בעולמו הרוחני בעבודת קונו ,אם זה במצבו
הגשמי בחסרון בבני חיי מזוני ,ומכיון ששקוע להשלים את החסר ,יתכן שאינו
שם לב לנקודה העיקרית הנצרכת לאדם ,והוא 'נאמנות'.
êøåöäהכי גדול של האדם הוא 'נאמנות' ,אם מצד הוריו ,או מאשתו ושאר קרוביו,
ויתכן גם מידיד נאמן ,כאשר נחסר לאדם נקודה זו ,יתכן שיאבד טעם
החיים ,ואינו מכיר עד כמה הוא צריך להודות לה' על נקודת נאמנות שהוא מקבל
מאחד מקרוביו או חבריו ,ובפרט מהקב"ה.
בדידות
åîëשנאמנות הוא יסוד נצרך לחיותו של האדם ,הרי שהקושי הנפשי הכי גדול
של האדם עלי אדמות הוא 'הבדידות' .יסוד זה נכתב בתורה תיכף ביצירת
פרק א ב|
האדם )בראשית ב יח( "לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו" .גם ירמיהו
הנביא פותח את קינתו בתיאור עומק הכאב של חורבן ירושלים והמקדש ב"איכה
ישבה בדד" ,תחושת הבדידות היא טעם מיתה ,וכדברי הגמרא )תענית כג' (.או חברותא
או מיתותא'.
åäæפשר טבע האדם ובפרט בזמנינו אנו לשוחח עם חבר ,או להכניס משהו בפיו,
ולאו דווקא משום שהוא רעב ,כמו כן הצורך לשמוע חדשות ,כי כל אלו
מועילים לו להסיח דעתו שלא ימצא את עצמו לבד .היסח הדעת בדברים זוטרים
הם חיי שעה ,אמנם אינם יכולים למלאות חסרון הנפש ,שהרי הם בעצמם חסרי
השלימות ,ובהכרח שאין בכוחם להשביע נפש שוקקה.
÷ éùåזה אופף לפעמים גם לאנשים מוצלחים שרבים פוסחים על דלתם ,בתוך
תוכם חשים נקודת בדידות ,אין להם שותף נאמן לחיים ,אם זה בתורה או
עבודה או אפילו בעניני דעלמא.
ה' בדד ינחנו
íâäשקושי הבדידות קיימת בכל בר אנוש ,מכל מקום עיקר הקושי הוא בנפשות
ישראל .עומק תחושת הבדידות נובע מצפיה להתמלאות בדבר אמיתי האמור
להשלימו ,דוגמת החתן הנשלם על ידי הכלה שנשמה אחת להם וכל אחד נחשב
לחצי מבלעדי השני ,ועל כן בשמחת נישואין מברכים 'יוצר האדם' ,וכמו כן נצרך
האדם לחבר נאמן משורש נשמתו בכדי שישלימו ,àאו הרגשת שייכות לקהילה
מסוימת ,ובכללות יותר תחושת השייכות לכלל ישראל ,כי אינו יכול לסבול שהוא
בודד בערבה.
íåùדבר אינו יכול להפיג תחושת הבדידות של האדם ,כי אם הקב"ה בכבודו
ובעצמו ,מכיון שנפשו של איש הישראלי חלק אלוקי ממעל ממש ,לכן רק
הקב"ה יכול להפיג בדידותו ,כנאמר )דברים לב יב( "ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר".
הערות וציונים
באו ונתוועדו יחד ושניהם דבקו יחדיו באהבה àראה נועם אלימלך ) :(éçéåואיתא בספרים
רבה .והטעם מחמת שהיו שכנים זה אצל זה הטעם שאנו רואים שלפעמים באים שני בני
בישיבתם בגן עדן יחד ועתה בבואם להדדי אדם ואוהבים זה את זה מאוד גם שלא היו
נתעורר בהם אהבה הישנה שהיה בהם בגן עדן. מכירים זה את זה מקודם כי אם עתה מקרוב
|ג נאמנות
íðîàמאידך אנו רואים שהאדם מפיג בדידותו בקשר נאמן עם זה אם אשתו או
עם אביו או אם ידיד נאמן ,ומוצא מרגוע לנפשו בשהות עמהם בצוותא,
המענה על כך ,כי אור ה' מתלבש באהבה זו של איש ואשה אב ובן וכן חברי
אמת ,ועל כן יפה כוחם להפיג בדידותו של איש הישראלי.
אהבה – אחד
.øåàéáאהבה בגמטרי' אחד ,ולא בכדי ,שורש האהבה אמיתית שאינה תלויה בדבר
נובע מהרגשת האחדות ,מהות האחדות האמיתית היא רק בחיק הבורא,
ועל כן סיבת אהבת היהודי את הקב"ה הוא מכיון שאחודים הם ,והיא כאהבה
טבעית ,אהבה עצמית ,וכן הלביש הקב"ה אור יחודו ואחדותו יתברך בגדרי הנפש
הישראלית באופנים שונים דוגמת קשר בין איש לאשתו ובין אב ובן ובין איש
לרעהו ,ומשם נובע האהבה הטבעית ביניהם .á
ùøåùתיבת 'נאמנות' בלשון הקודש נגזרת היא מלשון 'אמונה' ,קשר בלתי מוגבל
ומורכב ,למעלה מטעם ודעת ,כי אחודים המה ,ועל כן שורש סיבת הבדידות
כאשר מרגיש האדם שאין אחד נאמן לו ,ולהיפך כאשר אחד נאמן לו ,היינו שמרגיש
חלק ממנו ,שוב יסור מעימו תחושת הבדידות.
חשבונות רבים
÷ äùקצת להגדיר אל נכון מושג נאמנות ,כי זה ענין מופשט ,בלתי מוגבלת ,אמנם
הבעל התניא )תורה אור – מגילת אסתר( פותח לנו צוהר במשמעות תיבה זו ,ומבאר,
כי היא צורת קשר בלי שום חשבונות ,המושג חשבון יכול לבוא רק כאשר יש שני
דברים ,אבל בדבר אחד לא שייך חשבון ,צורת קשר עם חשבונות בין אנשים מורה
על הפירוד ואהבה התלויה בדבר ,ולכן כל אחד מנסה בכל כוחו להראות כוחתיו
ומעלתו ,וחושש לאבד ערכו בעיני חבירו ,נאמנות הוא הרגשת האחדות הגורם
לגילוי טבעיות הנפש.
חושך שבטו שונא בנו
ó÷åúנקודת האמונה בקשר בינו לבין עצמו ,ובינו לבין קונו ,יונק האדם בדרך
כלל על ידי הוריו ,âמשם שואב הוא נקודת הנאמנות ,כאשר רואה שהוריו
הערות וציונים
אהבה ואחוה אמיתית ביניהם אלא התלויה áראה ספר התניא ) :(áì ÷øôולכן נקראו כל
בדבר לבדה. ישראל אחים ממש מצד שורש נפשם בה'
אחד ,רק שהגופים מחולקים .ולכן העושים
âוראה כעין זה בספר החינוך ) :(âì äåöîמשרשי גופם עיקר ונפשם טפלה אי אפשר להיות
פרק א ד|
אוהבים אותו ללא שום תנאי ,נחקק בנפשו נקודת הנאמנות גם כן בינו לבין עצמו,
אינו חושש מכשלונות ויכול לסבול עצמו בכל מצב ,השכל השואב ידיעות מבחוץ
גורם שערכו העצמי נמדד עם אחרים ,אמנם אדם שאינו מפריד בין כוחות נפשו
לעצם מהותו ,ורואה אותם כאחד ,מגלה נאמנות לעצמו ושמח בחלקו.
] íàåישאל השואל באם ההורים צריכים לגלות נאמנות לבנם ולקבלו בכל מצב
שהוא ,כיצד יוכלו לחנכו כראוי .המענה ,על ההורים מוטל לחנך את בניהם,
ולא זו בלבד אלא גם להענישו לפעמים ,אבל הכל מתוך הרגשת נאמנות ,נפש
הילד מרגשת באם זה נובע מאהבה או מעצבים מתוחים .אדרבה ,כאשר אין ההורים
מענישים אותו ונותנים לו כל מה שחפץ ,אזי מרגיש בעומק נפשו כי הוריו אינם
מסורים אליו ,ולא אכפת להם ממעשיו ,ועל זה אמר שלמה המלך )משלי יג כד( "חושך
שבטו שונא בנו" .וכאשר מייסרו ומחנכו ושם לו מגבלות ,אזי מקויים בו המשך
הפסוק "ואהבו שחרו מוסר"[.
הוי"ה בדד ינחנו
øåîàëעיקר ויסוד הנאמנות שואב האדם על ידי קרוביו וידידיו ,ומשמש לו כעזר
לגלות נקודת נפשו בנאמנות להקב"ה ,אמנם גם כאשר אין לו דוגמא חיה
על נאמנות ,אין זה מונע מלפתח נאמנות להקב"ה בנפש ,והוא כאשר יתבונן
שהקב"ה אוהב אותו ללא שום תנאי וחשבון ,שהרי הקב"ה כל יכול ושלם בתכלית
השלימות ,וסיבת הבחירה בו הוא מצד חפץ הקב"ה בקשר עצמי עימו ,אזי יכול
לחקוק בכך מידת הנאמנות גם לעצמו .ã
הערות וציונים
המדה בנפשו יעלה ממנה להכיר טובת האל מצוה זו )¯ ,(íàå áà ãåáéëשראוי לו לאדם שיכיר
ברוך הוא ,שהוא סיבתו וסיבת כל אבותיו עד ויגמול חסד למי שעשה עמו טובה ,ולא יהיה
אדם הראשון ,ושהוציאו לאויר העולם וסיפק נבל ומתנכר וכפוי טובה ,שזו מידה רעה
צרכו כל ימיו וכו'. ומאוסה בתכלית לפני אלהים ואנשים .ושיתן
אל לבו כי האב והאם הם סיבת היותו בעולם,
ãוראה צדקת הצדיק ) :(ãð÷ úåàכשם שצריך ועל כן באמת ראוי לו לעשות להם כל כבוד
אדם להאמין בהשם יתברך כך צריך אחר וכל תועלת שיוכל ,כי הם הביאוהו לעולם ,גם
כך להאמין בעצמו .רצה לומר שיש להשם יגעו בו כמה יגיעות בקטנותו .וכשיקבע זאת
|ה נאמנות
פרק ב
úãå÷ðהנאמנות אנו למדים מאבי האומה הישראלית אברהם אבינו ,שמסר נפשו
להקב"ה באור כשדים ,נתנסה בעשרה נסיונות ,עסק בתיקון העולם לטעת
האמונה בהקב"ה בין יושבי תבל .ונשאלת השאלה באיזה תואר היה ראוי להכתיר את
אברהם אבינו ,אם בתואר 'בעל מסירות נפש' ,או 'עובד ה'' וכדו' .אכן התורה הק' היא
זו המכתרת את אבי האומה הישראלית בתואר 'נאמן' כדכתיב )נחמיה ט ח( "ומצאת את
לבבו נאמן לפניך" ,מלשון 'אמונה' ,כדכתיב )בראשית טו ו( "והאמין בה' ויחשבה לו צדקה" .ä
ùøåùעבודת אברהם אבינו נבע מנאמנות אל הקב"ה .מתוך נאמנות לה' מסר
נפשו ,עמד בעשרה נסיונות ,לא עשה חשבונות רבים בעקידת יצחק ,כי
לכאורה היה יכול להיכנס לחשבון מצד אחד אמר לו הקב"ה "ביצחק ייקרא לך
זרע" ,ומאידך מצווה מהקב"ה "והעלהו שם לעולה" ,נקודת נאמנותו להקב"ה דחק
את כל החשבונות רבים בצד ,וציית לדבר ה' ללא שום הרהור ופקפוק .å
הערות וציונים
åראה תורף הדברים תורה אור )Y øúñà úìâî יתברך עסק עמו ושאיננו פועל בטל שבין
(:èé÷ úåôñåäהענין הוא דאנו רואים שכל מי לילה וגו' ) (é ã äðåéוכחיתו שדה שלאחר
שמתחיל בעבודת ה' בעבודה שבלב זו תפלה מיתתם נאבדו ואינם .רק צריך להאמין כי
אי אפשר לו בלתי אמצעות מדות הגסות, נפשו ממקור החיים יתברך שמו והשם יתברך
והוא במה שעושה את עצמו לבחי' יש ודבר מתענג ומשתעשע בה כשעושה רצונו .וזה
מה ,שצריך להיות עובד ה' ויש מי שעובד פירוש ) (àì ãé úåîùויאמינו בה' ובמשה עבדו,
וכו' ,ומניעת העבודה יצר לו מפני שאינו חפץ פירוש משה רצה לומר כלל ששים ריבוא
להיות נפרד כו' ,הגם שזהו בחפץ ורצון אמיתי נפשות ישראל בדור ההוא האמינו שהשם
שחפץ בקרבת ה' ואינו רוצה להתרחק ,מכל יתברך חפץ בהם ,וממילא גם כן במשה אשר
מקום יש בזה בחי' גסות ,כי נחשב בעיניו הוא ממש הם.
לאיזה דבר שבעבודתו יתקרב ויהי' לנחת רוח
למעלה ובהיפוך כו' .שבכל זה הרי יש מי äאין הכוונה על אמונה שיש בורא לעולם,
שתובע ממנו והוא הנתבע והרי יש טענה שהרי זה נקרא הכרה ,וכנאמר בן שלוש
ותביעה כו' ויכול לפטור את עצמו כו' .אבל הכיר אברהם את בוראו או למ"ד אחר בן
באמת אם היה דבוק בה' בתכלית הדביקות ארבעים הכיר את בוראו ,ובהכרח שהכוונה
האמיתית ,הרי אין צריך לטענות וטעמים כלל של והאמין בה' שחי עם הקב"ה בקשר טבעי
כי אין בזה טעם ,אחר שדבוק הוא בעצמות בלתי מוגבל.
פרק ב ו|
וכרות עימו הברית
" ïîàðלפניך" גרם להמשך הפסוק "וכרות עימו הברית" ,הקב"ה מחזיר נאמנות
לאברהם אבינו' ,ברית' מורה על נאמנות קשר עצמי בל ינתק ,נקודת הברית
הוא כאשר הידידים מרגישים שאחודים הם בנפש בתכלית ,ומאידך נפרדים הם
בגוף ,ועל כך בא הברית לגלות את נקודת היחוד ושום דבר לא יפריד ביניהם.
äøåîעל כך הברית הראשון בין הקב"ה לאברהם אבינו 'ברית בין הבתרים' ,אז
הבטיחו הקב"ה על המשך הדורות על ידי יצחק בנו ,וכן על ירושת הארץ.
צורת הברית בין הקב"ה לאברהם אבינו ,מורה על קשר בעל ינתק ,וכדברי רש"י
)בראשית טו י( שבזמן זה דרך כורתי ברית שהיו מבתרים בעל חי ועוברים בין שני
החצאים להורות שהם כגוף אחד ,æוכן עברו הקב"ה כביכול ואברהם אבינו בין הבתרים.
úéøááבין הבתרים נתגלה נקודת קשר של אב ובן ,בזמן זה נוצר הקשר בין
אברהם אבינו עם הקב"ה בקשר של אב ובן ,ומכח ברית זה נוצר ענין
היחס בין אב ובן בבני ישראל ,ונתגלה ענין הירושה ,ועל כן זכו בני ישראל בארץ
ישראל מכח ירושת אברהם אבינו ,כי הרי הברית בא כמענה על שאלת אברהם
אבינו "במה אדע כי אירשנה".
ברית מילה
úéøáנוסף כרת הקב"ה עם אברהם אבינו בהיותו בן תשעים ותשע שנים ,כאשר
נצטווה על המילה .ולכאורה יש לתמוה ,הרי כבר כרתו ברית בין הבתרים,
ומדוע נצטוה על המילה בגופו .המענה על כך ,הברית הראשון היה על הקשר של
אב ובן בין אברהם אבינו להקב"ה ,אמנם הגם שקשר של אב ובן הוא קשר עצמי,
הערות וציונים
מלבדו כו' ,וזהו לפניך כו' ,וכאשר לבבו נאמן אלקות דאין לפניו בחי' נפרד לעצמו כלל כי
בלא טעמים אז וכרות עמו הברית. אין עוד מלבדו כתיב ,ולא יש מי שחייב
שצריך לפרוע כו' ולא שייך ענין טענה
æראה לשונו :ודרך כורתי ברית לחלק בהמה ותביעה כלל ,אלא רק אחד פשוט בלבד ואין
ולעבור בין בתריה כמה שנאמר להלן )'éîøé דבר זולתו כלל .וכענין שמצינו באברהם
(ãìהעוברים בין בתרי העגל .וראה ליקוטי שהיה לבבו נאמן לפני ה' וכמ"ש ומצאת את
תורה ) :(íúà ä"ã íéáöðולכן נק' בלשון כריתת לבבו נאמן לפניך כו' פי' לבב נאמן שאינו
ברית ,כמ"ש אשר כרתו את העגל ויעברו בין בכלל בחי' נפרד כלל להיות בב' לבבות יצ"ט
בתריו ,כלומר להיות שניהם עוברים בתוך גוף ויצה"ר ,אלא רק לב אחד ורצון אחד פשוט,
אחד להיות לאחדים. ולא שייך ענין טענה ותביעה כי אין עוד
|ז נאמנות
מכל מקום האב והבן אינם משתפים כל חייהם ביחד ,נעלה על כך היחוד של איש
ואשה שמאוחדים מכל צד ופינה ומשתפים חייהם ביחד ,ועל כן נצטוה אברהם על
ברית מילה ,לגלות נקודת יחוד זה כחתן וכלה.
וירא אליו ה'
úåðîàðאמיתית בין שני ידידים הוא רק כאשר מתגלה משני הצדדים ,באם אחד
מגלה כל ליבו לחבירו ומשתף אותו בכל מעברי חייו ,והשני רק מקשיב
לכל תהלוכי חייו ,ואינו משתף את חבירו במעברי נפשו ,בידוע שהאהבה והנאמנות
הוא רק מצד אחד ,היינו ,הוא נאמן לחבירו אבל חבירו אינו נאמן לו ,קשר אמיתי
אמור להתגלות בשלימות בין שני הצדדים כמובן כל אחד לפי רוחו ונפשו .ç
ìòåכן כאשר אברהם אבינו מל עצמו בגיל זקנה וגילה שוב נאמנות להקב"ה ,אזי
נתגלה אליו ה' הקב"ה מגלה נאמנות לאברהם אבינו ונתגלה אליו בשלימות,
כנאמר "וירא אליו ה'" .ובכך בא לידי ביטוי הנאמנות של הקב"ה לאברהם.
משפט כורתי ברית
ïëåאיתא בספורנו )בראשית יח א( כי הסיבה שנתגלה הקב"ה אל אברהם היה כדרך
הידידים הבאים לבקר זה את זה לאחר כריתת ברית ,ונעתיק לשונו :וירא אליו
ה' באלוני ממרא .כי שם נמול אברהם אז וכל ביתו נמולו אתו ,שם הופיע האל
יתברך שכינתו לעמו בברית כמשפט לכל כורתי ברית ,כענין אתם נצבים וכו' לעברך
בברית ,וכענין ויכרות לפני ה' ויעמוד כל העם בברית .ונראה לאברהם שהיה מוכן
מכלם לאותה המראה ,וכן ענין ויפגשהו ה' שלא נראה שם לדבר עם משה ,אבל
הופיע שכינתו לקבל ברית בנו כאמרו ביני וביניכם לדורותיכם ,ואולי בשביל זה
נהגו להכין כסא בעת המילה ובמקומה.
éôìåדבריו מובן היטב מדוע הסמיכות של לך לך לפרשת וירא ,כי הפרשה הקודמת
מסתיימת בברית מילה של אברהם ,ועל כן נתגלה הקב"ה וגילה נאמנות של
ברית לאברהם אבינו.
הערות וציונים
והמצוות הם החכמה והרצון האלוקי ,וזה çוכדברי מרן הגרי"ז סאלוויצ'יק על כך שלא
השיג אברהם מכח עבודתו ,אמנם ברית הוא מל אברהם אבינו את עצמו עד שנצטווה
קשר ,וקשר אמור להיות בין שני צדדים ,וכל מאת הקב"ה בהיותו בן תשעים ותשע שנים,
זמן שלא גילה הקב"ה שחפץ בקשר זה לא ולכאורה הרי קיים כל התורה ,ומדוע מצוה זו
היה טעם למול את עצמו. לא קיים קודם לכן .ומתרץ כי התורה
פרק ב ח|
לבקר את החולה
íðîàלדברי רש"י סיבת התגלות האלוקית לאברהם אבינו היה כביקור חולים
לאחר המילה .אמנם גם לדברי רש"י שונה התגלות זו משאר התגלות
אלוקית הבא בדרך כלל לציווי או או מחמת סיבה מיוחדת ,ולא באופן של 'ביקור',
וכאן בא הקב"ה לבקרו ,לשבת עימו בצוותא כדרך שתי ידידים שיכולים לשבת
בצוותא מבלי לעשות משהו מיוחד ,ועצם הישיבה ביניהם מביא להם קורת רוח
מכח עצם אחדותם .è
ìòåדרך אפשר יתכן שזהו הסיבה שאברהם רץ להכניס אורחים בעודו הקב"ה
יושב עימו ,ולכאורה תמוה ,הגם שמצוות הכנסת אורחים גדולה היא עד
למאוד ,מכל מקום כיצד עזב אברהם את הישיבה עם הקב"ה ורץ אל הבקר .המענה
הוא כי ידיד אמת מרגיש בשלימות הטבעיות ביושבו עם ידידו ,וזה שהולך להתעסק
בדבר אחר אינו מורה על זלזול ח"ו ,אדרבה מורה על קירוב הדעת שעצם הנוכחות
יחד מיסב להם תענוג וקורת רוח ,ועל כן הלך אברהם לקבל אורחיו.
דבקות
ïëåאמור כל יהודי להרגיש תענוג עם הקב"ה ,כאשר מצייר במחשבתו שיושב הוא
נוכח פני ה' ,וקשור עימו בנקודת יחוד בל ינתק ,וכדברי הבעש"ט )עקב אות לז(:
זהו מדרגה גדולה שיראה תמיד הבורא יתברך שמו בעין שכלו כמו שמסתכל על
אדם אחד ,ויחשוב שהבורא יתברך שמו מסתכל גם כן עליו כמו אדם אחר שמסתכל
עליו ,כשיהיה תמיד במחשבה זכה וברורה .é
הערות וציונים
על כן אמר וירא אליו כלומר לאברהם שהזכיר, èראה תורף דברי רבינו בחיי ) :(à çé úéùàøáוכן
שאלולי כן היה ראוי שיאמר וירא ה' אל מצינו גילוי שכינה על שלושה חלקים,
אברהם ,כשם שהזכיר למעלה וירא ה' אל האחד לדיבור ולצוות את הנביא על מצוה
אברם ,אבל אמר וירא אליו והכוונה לומר כי ממצוות התורה ,והשני להגין על עבדיו
בזכות המילה נראה לו השם. הצדיקים ,כענין שכתוב ) (é ãé øáãîáויאמרו כל
העדה לרגום אותם באבנים וכבוד ה' נראה
éוראה עוד בעל שם טוב ) :(áî úåà á÷òמעלה באהל מועד ,והשלישי דרך רצון והסברת פנים
גדולה כשאדם מחשב ומהרהר תמיד בלבו כענין גילוי שכינה שבמשכן וגילוי שכינה על
שהוא אצל הבורא יתברך ,והוא מקיף אותו אברהם וכו' .גילוי השכינה של אברהם כי מפני
מכל צדדיו ,ויהיה דבוק כל כך שלא יהיה שהשתדל במצות המילה זכה לגילוי שכינה
צריך ליישב את עצמו בכל פעם שהוא אצלו וכו' .וזהו שכתוב וירא אליו ה' באלוני ממרא
יתברך ,רק שיראה הבורא יתברך שמו בעין והוא יושב פתח האהל כחום היום ,הפרשה
השכל ,ושהוא יתברך מקומו של עולם. הזאת דבקה ומחוברת עם הפרשה של מעלה,
|ט נאמנות
íéãîìאנו כי הפרת הבדידות אינו אמור להיות דווקא על ידי דיבור או על ידי
מעשה כלשהו ,אלא הישיבה בצוותא חדא יש בכוחו לעקור מהאדם תחושה
זו ,כאשר אדם יושב ליד אביו או ליד אשתו או ליד ידיד חש הוא מרגוע בנפשו,
שוב אינני בודד ,אני חלק מעוד מישהו ,זהו נקודת קשר שהאדם חפץ כל כך ,ועל
ידו מתמלא עצם תענוג נפשו .ומכאן ילמד האדם לשבת עם עצמו מבלי שום
עיסוק אחר ,ובכך ירגיל עצמו להפיג את הבדידות בינו לבין עצמו ,והוא הבית
שער לפתוח את נקודת היחוד עם הקב"ה.
פרק ג י|
פרק ג
øçàìשבאנו להבנה בעומק מהות ברית מילה נרחיב את היריעה בנקודה זו כי
היא יסוד האמונה ועמוד של בנין כלל ישראל ,וכן הוא נקודת העבודה
העיקרית של איש הישראלי ,נקודת הברית ,האמונה בקשר האמיץ עם הקב"ה מבלי
שום סיבה וחשבון ,פגם הברית הרוחני הוא העדר האמונה בקשר אמיץ זה,
וכתוצאה מכך נופל האדם להיפך הנאמנות ,בדידות של קליפה ,ומשם שורש פורה
ראש ולענה לשאר כל החטאים.
שמונה ימים
úãå÷ðהברית מילה הקיים בין הקב"ה לבני ישראל הוא קשר עצמי בל ינתק ,ולכן
הברית מילה נעשה בשמונת ימים ,להורות שהקשר ביננו להקב"ה אינה
תלוי בשכל ודעת או בהרגש זה או אחר ,כי אם קשר עצמי שלמעלה מטעם ודעת.
ãòåכמה שנפלא הדבר שאנו כורתים ברית עם הקב"ה בשמונה ימים ,הרי הפליאה
העצומה והנשגבה יותר שהקב"ה כורת ברית עם ילד בן שמונה ימים ,בשלמא
אנו שנצטווינו על הברית מילה ,מי הוא זה שלא ירצה לכרות ברית עם הקב"ה,
אבל זה שהקב"ה כורת ברית עם ילד בן שמונה ימים ,הוא פליאה עצומה ,שמלבד
זאת שלתינוק אין משמעות למעשיו ,הרי טרם ידוע צעדיו בחיים אם ילך בדרך
הישר וכדומ' ,ועם כל זאת כורת עימו הקב"ה ברית ,הוא למעלה מהשכל והטעם,
ובהכרח שזהו קשר עצמי .לא שאין סיבה וטעם ,אלא שלא צריך סיבה וטעם ,שני
דברים נפרדים צריכים סיבה לאחדם ,אבל מהות אחת כבן ואב איש ואשה אין
צריך סיבה לאיחודם ,כמו כן הקב"ה מאוחד עם בני ישראל מכל צד ופינה.
שעשועי קודש
íâיראה רום מעלת קדושת ישראל מכך שילד בישראל נולד כאשר אינו יכול
לדבר ,ואינו יכול לפעול בעולם שום דבר ,ולא זו בלבד ,אלא מפריע הוא
להוריו למלאות תפקידם הגשמי והרוחני בעולם ,לא אחת ולא שתיים על ההורים
להיות ערים לילות שלימים עם רך הנולד ,לאכילו ולהשקותו ,והרבה מן הפעמים
| יא נאמנות
משתבש סדר יומם סדר יומם על ידי זה ,ולכאורה מדוע לא יוולד האדם כאשר
כוחו במתניו ויכול להגביר פועלים בכח עבודתו ותורתו ,על כל פנים שלא יפריע
לסובביו העסוקים בתורה ובמצוות .להורות נתן ,שעצם קיום היהודי בעולם מעלה
תענוג ושעשועים להקב"ה ,והיעוד של תכלית הבריאה 'דירה בתחתונים' מתקיים
בעצם נוכחות היהודי בעולם ,ועל כן ברא הקב"ה את האדם באופן זה ,להורות על
הקשר ללא תנאי עימו .àé
עריסה הראשונה בעולם
ïëàåענין זה נתגלה רק בלידת יצחק ,כדברי המדרש )בראשית רבא פנ"ג פ"י( שטרם
שנולד יצחק נבראו בני אדם כמו הבעלי חיים בקומה וציור בריא ,והאדם
היה יכול לעשות כל צרכיו ופועליו מבלי להזדקק לאימו ,כי מוכשר היה בכל ציור
קומתו ,ולא היה התינוק נצרך למיטה של תינוק )עריסה( ,יצחק אבינו היה הראשון
שנולד בעריסה ,היינו ,מחוסר כח מבלי שיוכל לעשות שום דבר כדרך בני אדם
השלימים בקומתם .áé
äáéñäåשרק ביצחק התחיל סדר זה בהתפתחות קומת האדם ,כי יצחק נולד לאחר
הברית מילה שעשה אברהם אבינו עם הקב"ה ,ונחקק מהות ענין הברית
קשר עצמי בין היהודי לקונו ,ולכן נולד בעריסה להורות שעצם נוכחות הישראל
בעולם מעלה תענוג ושעשוע להקב"ה גם באם אינו עושה שום פעולה.
ברי"ת – תרי"ג
,úøôøôìברי"ת עולה תרי"ג )עם הכולל( השורש לקיום כל תרי"ג מצוות הוא נקודת
הברית ,נקודת הנאמנות ,והוא המעמיד המסירות בקיום כל תרי"ג מצוות
הערות וציונים
אומר אברהם פרדה עקרה ואינו מוליד ,אמר àéואל יוקשה בעיניך שגם אומות העולם
להם עכשיו מתנתו מה היא לא שפופה ,אין נבראים כהיום באופן זה ,המענה ,כי כל
יהיב אנא אצבעי עליה אנא פחיש ליה .אמר צורת האומות כאדם הוא רק בכדי שיתגלה
ליה הקב"ה מה אתה מבזה על מתנתי ,חייך הבחירה בבני ישראל ,ולכן דומים הם בציור
שאת רואה אלף אלפים ורבי רבבות יוצאים גופם לישראל קדושים ,וראה בספר התניא
מבני בניו ואין סופו של אותו האיש ליפול ).(èî ÷øô
אלא בידו ,שנאמר ) (àë øáãîáויאמר ה' אל
משה אל תירא אותו כי בידך נתתי וגו' .דאמר áéראה לשון המדרש :אמר רבי יהודה בר'
רבי לוי לא נדנדה עריסה תחלה אלא בביתו סימון 'משתה גדול' ,משתה גדולים עוג
של אברהם אבינו. וכל גדולים עמו היו שם ,אמרו לעוג לא היית
פרק ג יב |
התורה כראוי וכנכון .ואפשר לבאר בזה דברי הגמרא )מנחות מג (:בשעה שנכנס דוד
לבית המרחץ וראה עצמו עומד ערום אמר אוי לי שאעמוד ערום בלא מצוה ,וכיון
שנזכר במילה שבבשרו נתיישבה דעתו .ניחומו של דוד לא היה רק בכך שיש לו
מצוה גם במרחץ ,אלא הבין שהברית מילה הוא שורש המצוות ,ויסוד קיומו בנקודת
הנאמנות בינו לבין קונו .âé
וצדיק באמונתו יחיה
íàåישאל השואל שלכאורה אם יתנהג אדם במהלך זה שירגיש שיושב בצוותא
חדא עם הקב"ה ללא שום תנאי יבוא להתרשלות בעבודת קונו ,זה אינו.
אדרבה ,הרגשת הנאמנות הוא זה שיביא את האדם לקיום כל תרי"ג מצוות התורה,
הסיבה שהאדם מתרשל בעבודתו כי מרגיש בעומק נפשו שאף פעם לא יוכל
להשלים חלק עבודתו בעולם ,וחש מרוחק מהקב"ה ,אמנם אדם המתענג על ה'
בא יבוא בדרך ממילא לשלימות נקודת עבודתו.
הראוי להביא תורף דברי הבעל התניא )פרק לג( :והנה כשיעמיק בזה הרבה )על ïîå
כך שהקב"ה נמצא עימו בעולם הגשמי( ישמח לבו ותגל נפשו אף גילת ורנן בכל לב
ונפש ומאד ,באמונה זו כי רבה היא ,כי היא קרבת אלהים ממש ,וזה כל האדם
ותכלית בריאתו ובריאות כל העולמות עליונים ותחתונים להיות לו דירה זו בתחתונים.
והנה כמה גדולה שמחת הדיוט ושפל אנשים בהתקרבותו למלך בשר ודם המתאכסן
ודר אתו עמו בביתו וק"ו לאין קץ לקרבת ודירת ממ"ה הקב"ה וכו' .ועל זה תיקנו
ליתן שבח והודיה לשמו ית' בכל בקר ולומר אשרינו מה טוב חלקנו וכו' ומה יפה
ירושתנו ,כלומר כמו שהאדם שש ושמח בירושה שנפלה לו הון עתק שלא עמל
בו כן ויותר מכן לאין קץ יש לנו לשמוח על ירושתנו שהנחילנו אבותינו הוא יחוד
ה' האמיתי אשר אפילו בארץ מתחת אין עוד מלבדו וזו היא דירתו בתחתונים .וזהו
שאמרו רז"ל תרי"ג מצות ניתנו לישראל בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק
באמונתו יחיה כלומר כאלו אינה רק מצוה אחת היא האמונה לבדה כי ע"י האמונה
לבדה יבא לקיום כל התרי"ג מצות ,דהיינו כשיהיה לבו שש ושמח באמונתו ביחוד
ה' בתכלית השמחה כאלו לא היתה עליו רק מצוה זו לבדה ,והיא לבדה תכלית
הערות וציונים
ערום מן המצות כיון שנזכר במילה שבבשרו âéראה ישמח ישראל ) :(úåîù úùøôוגם
נתיישבה דעתו ,כי זה החותם הקדוש הולך בזכות ברית קודש חותם המלך מלכו
עמנו תמיד בכל המקומות המטונפים לשמור של עולם ,כמאמז"ל ) (:âî úåçðîאצל דוד
אותנו, הע"ה כשנכנס לבית המרחץ ראה עצמו
| יג נאמנות
בריאתו ובריאת כל העולמות ,הרי בכח וחיות נפשו בשמחה רבה זו תתעלה נפשו
למעלה מעלה על כל המונעים קיום כל התרי"ג מצות מבית ומחוץ.
