הבינני - אמונה ובטחון · Havineini - Emineh and Bituchoin — וירא (2026-10-26)

||| שנת תשפ"ז לפ"ק פרשת וירא
מדור שיעורי
אמונה ובטחון הרב שמעון
מתוך קונטרס הבינני המלא שפיצער
קונטרס תל"ט שליט"א
המשכת שפע על-ידי שינוי המחשבה
יום שלישי פרשת לך לך ט' חשון תשפ"ז
אמונה ובטחון שיעור ש"ן
נפלא ביותר ,אשר בכוחו ליטול מחשבה של חכמה המצויה נקודה המתפשטת לעשייה
בשכלו של זה המדבר ,להעבירה אל השומע ולהחדירה בשכלו. לאדם יש כוחות מרובים ,יש לו רצונות ומחשבות ,כח
מדובר במערכת של כוחות משולבים ,שכן בלעדי כח הדיבור הדיבור וכח לפעול מעשים .אנו רואים במציאות וכן בדברי
היתה מחשבת החכמה נותרת בשכלו בלא יכולת להעבירה חז"ל ,כי כוחות האדם אינם כוחות נפרדים זה מזה .האדם
הלאה. אינו כחנות המוכרת לחם ,חלב וביצים ,לצד צעצועים קטנים
המונחים ליד הקופה בלא כל קשר בין המוצרים השונים.
כך הדבר גם בנוגע לכתיבה .האדם הוגה רעיונות וכותב האדם לא נברא עם כוחות נפרדים אשר נקבצו יחדיו לפונדק
אותם ,הוא מכניס אותם במסגרת של מילים .כעת הם רשומים אחד לפעול בשיתוף ,אלא הם מערכת אחת כוללת ,אשר כל
על גבי הדף ,והרי הם מודפסים בספר .לאחר זמן מגיע אדם, חלק ממנה משפיע על שאר החלקים ,כפי שאמרו חז"ל (טור
לוקח את הספר ,מציץ בו ומתפעל מן הרעיון .מעלת האדם או”ח סימן א)' :העין רואה ,הלב חומד וכלי המעשה גומרין' .הכל
טמונה ביכולתו ליטול מושגים רוחניים שקשה למששם, מתחיל מנקודה אחת של רצון ,והדבר מתרחב והולך עד שבא
לבטאם במילים ולהעבירם הלאה .מדובר בכח אלוקי של לידי דיבור ועשייה.
חיבור בין עליונים לתחתונים אשר מחולל שינויים בעולם. זוהי מעלת האדם על פני בעלי החיים .מעלתו אינה
מתבטאת רק בכך שיש בו תכונות נוספות שלהם אין – כאילו
יתכן שזהו גם יסוד דיני שליחות .ראובן יכול לשלוח את נאמר :עשייה יש גם לבעלי החיים ,חושים יש גם לבעלי החיים,
שמעון לקדש עבורו את רחל .שמעון מוסר את הכסף לרחל, אלא שהדיבור נמנע מהם ,ובזה נבדל האדם מבעלי החיים
והיא מתקדשת לראובן .כיצד היא מתקדשת לראובן? התשובה שהוא יכול גם לדבר .אין זו מהות הדברים ,אלא שלאדם ישנה
היא :שכן ראובן ציוה לשמעון; הוא השתמש בפיו להביע את מערכת שונה לחלוטין .האדם מסוגל להשיג בשכלו דברים
רצונו ולמנות את שמעון לשליח ,וכעת ידו של שמעון יכולה עמוקים ורבים שאין בעלי החיים יכולים להשיג ,ומתוך כך
לפעול בעבור ראובן .ראובן אינו צריך לפעול בידו שלו דווקא הוא יכול להשתמש בכוחותיו כדי להוציאם מן הכח אל
– כי גם כשידו של ראובן פועלת בעבורו ,יש בכך חידוש .הרי הפועל.
גם שם יש להתפלא כיצד היד מתקשרת אל המוח .והתשובה
לכך היא שהיד פועלת מכוח ציוויו של המוח .מוחו של ראובן עשיית האדם שונה במהותה
מצוה על ידו לנוע והיא אכן נעה .אומרת התורה שראובן האם בעשייה שונה האדם מבעל החי? הרי שניהם מסוגלים
יכול לגרום באופן דומה גם לידו של שמעון לנוע; אם שמעון לדחוף ולנגוח .התשובה היא שעשיית האדם שונה לחלוטין
מבוטל אליו – דהיינו שהשליח מתבטל אל המשלח – אזי ידו במהותה מעשיית בעל החי; שכן ,כאשר האדם משעבד את
של שמעון פועלת כפועלו של ראובן .מטעם זה צריך השליח עשייתו למחשבתו ,הוא מוציא לפועל את רצונו ומחשבתו
להיות בר דעת ,כי אם חסר לאדם דעת ,אין לו את הכח הנפלא באמצעות מעשיו ,וכל העולם יכולים ליהנות מרעיונותיו .יותר
לקשר בין הכוחות השונים. מזה ,כאשר מתבוננים בדבר ,כח הדיבור של האדם הוא כלי
גליון הבינני || 1
'שלא לשמה' מקבל ציון שמונים ,ומי שעושה לשמה מקבל הכוחות פועלים בהרמוניה
ציון מאה. סיכום ההקדמה עד כה :לאדם יש כוחות מרובים ,אך
מעלתו האמיתית באה לידי ביטוי רק כשכל חלקי המערכת
כך הוא הדבר לגבי כל שאר המצוות .הבאנו דוגמא אחת פועלים יחדיו .יופי הדיבור מתגלה כאשר האדם חושב תחילה
של חסד ,אך נכון לכל דבר ועניין .למשל ,ניקח שניים שיושבים ומגלה בדיבורו רעיון נפלא .מעלת העשייה ניכרת כשהיא
ולומדים תורה .גם כאן יש הסבורים כאילו זה שלומד לשמה, משמש כלי להוציא אל הפועל חידושים ורעיונות נפלאים .כך
הוא יותר 'עובד' .לפני שהוא מתחיל ללמוד ,הוא מתבונן ואומר הדבר גם במעשה חסד פשוט .מדוע עושה האדם את החסד?
פסוקים ותפילות .והשני הוא אברך נחמד שיש לו 'גישמאק' – כי בערה בלבו אש הנתינה – הרצון להטיב לזולת .הפעולה
(טעם טוב) בלימוד; הוא יושב ושוקד על תלמודו ,ותוכניתו שהוא עושה היא ביטוי לאהבת ישראל ולאהבת ה' שבלבו.
לעתיד – אף שאינה ברורה עדיין – היא מן הסתם להתמנות מכאן אנו רואים כי תפארתו של אדם היא בשימוש בכל
למגיד שיעור בעתיד ,יש לו כח הסברה ,הוא יודע לרדת אל כוחותיו באופן שבו הם משלימים זה את זה .רק אז עשייתו
לב הבחורים ,והוא נכנס לכולל שבו לומדים את המסכתות ראויה להיקרא עשייה אנושית; שכן בלעדי זאת ,נחשב האדם
הישיבתיות ,כי הוא יודע שהדבר יכול לשרת את מטרתו. כמתעסק בעלמא .ידו אמנם דחפה או פתחה ,אך זאת יודע
לעשות אף בעל החי .מעלת האדם היא רק כשכל הכוחות
אנו נוטים להסתכל על הדברים כאילו הכוונה 'לשמה' באה
פועלים בצוותא.
כתוספת למעשה עצמו ומייפה אותו .אבל אם נתבונן במה
שדיברנו לעיל ,לומדים דרך הסתכלות שונה לחלוטין .אפשר מצב טוב יותר הוא כשהאדם להוט במה שהוא צריך
להגדיר זאת כך :ישנו ה'מה' (המעשה הנעשה בפועל) וישנו ה'למה' להיות להוט ,שכלי המעשה פועלים כמו מעצמם ,כעין רגליו
(הכוונה והשורש הנפשי שמאחוריו) .אם אין מתבוננים ביסוד הדברים, מוליכות אותו לבית המדרש .ההגדרה לכך היא :הוא לא חשב
עלולים לטעות ולחשוב שהעיקר הוא ה'מה' ורק לאחר מכן לפני שהוא הלך ,אלא הוא חשב כל-כך הרבה ,עד שממילא
בא ה'למה' כדי להשלים אותו. הוא הלך .באופן זה הוא יותר נחשב לאדם ,כי כלי המעשה
אצלו אינם אלא אמצעי לגלות את הטמון במוח ובלב.
דוגמא נוספת :שני אנשים הבונים קיר ,כל אחד בונה קיר
אחר באותו הבית .האחד מקפיד על חומרים יקרים ובונה את
הקיר בשלמות מוחלטת ,ואילו השני בוחר בחומרים זולים ההבחנה בין לשמה ושלא לשמה
יותר ובונה את הקיר בשלמות פחותה ,ולכן גם גובה סכום כעת נעבור אל העולם הקטן שלנו .אנחנו הרי משתדלים
נמוך יותר .שניהם לכאורה בנו קיר ,אך השני השקיע פחות לקיים את התורה ולעבוד את ה' ,וידוע לנו כי יש עבודה
מכדי שהתוצאה תהיה בתכלית השלמות .אף את התורה לשמה ויש עבודה שלא לשמה.
והמצוות אפשר לראות בצורה זו .שניהם נטלו לולב ,לאחד
אם נדבר על הדרגה הפשוטה של 'לשמה' ,פירושה הוא
היה סידור עם אותיות ,לשני לא היה; לכאורה ,כמעט אותו
שהאדם מתכוון לעשות רצון ה' ,להיות יהודי טוב יותר ,אשר
הדבר.
זהו תפקידו בעולם' .שלא לשמה' ,לעומת זאת ,פירושו שיש
לו לאדם אינטרס מסויים – הדבר יוצא לו טוב .לדוגמא ,אם
מעשה אחד -שני עיסוקים אדם מוסר את דירתו לבעל שמחה לשבת' :לשמה' פירושו
אך כל התפיסה המוזכרת נובעת מן ההבנה כי ה'מה' (המעשה) שהוא אומר לעצמו" :הבה אעבוד על עצמי ,אנסה לצאת
זהה אל כולם ,וכי ההבדל הוא רק ב'למה' (בכוונה) .אולם ,כאשר מאזור הנוחות שלי ולהטיב ליהודי" .הקב"ה הרי מתנהג עמנו
אנו מתבוננים ביסוד שדיברנו עליו לעיל .כוחותיו של האדם במידה זו .הדבר מעורר בנו הרגשת בושה וגם רצון להידמות
אינם מנותקים ונפרדים זה מזה .האדם עושה מעשה – כגון לו' .שלא לשמה' פירושו שהוא אומר בלבו" :בעזרת ה' ,אף אני
נטילת לולב ,ויש לו גם מחשבות .אז נאמר שבמחשבה הם אערוך שמחות בעתיד ,אקיים בעצמי את הכלל של 'שמור לי
שונים זה מזה ,במעשה הם דומים .ממש לא .הכוחות והכלים ואשמור לך'" .האם הדבר נוח לו לגמרי? לא ממש ,אך הדבר
העומדים לרשות האדם בדיבור ובמעשה אינם אלא אמצעים 'כדאי' בעיניו.
לגלות ולבטא את רצונו הפנימי .המעשה שהאדם שואף לבצע
הוא ביטוי לרצונו ,לשאיפתו ולחלומו; וכאשר הוא פועל ,הוא הנה ,אנו רגילים לחשוב כך :המעשה שנעשה הוא לכאורה
עושה זאת מתוך הבנה שבכלי העשייה תתגשם שאיפתו. אותו מעשה (בסופו של דבר ,בעל השמחה אכן קיבל את הדירה לשבת).
האם מעשה זה נעשה 'לשמה'? אולי כן ,אולי לא .אנו נוטים
דוגמא לדבר :אדם הרוצה לשבור קיר מגיע למקום עם ארגז להתייחס אל הכוונה כאל מעין 'עטרה' נוספת למצוה .ברור
כלים – פטיש גדול ,פטיש קטן ,גרזן ,פטיש אוויר (קונגו) וכיוצא לנו כמובן שמצוה העשויה 'לשמה' חשובה יותר ,אך עם זאת
בזה .הוא עדיין אינו יודע מה עובי הקיר ,ולפיכך הוא מנסה אנו מחשיבים את המעשה עצמו לעיקר – כאילו מי שעושה
|| 2גליון הבינני
זאת .זה לא ששניהם עוסקים באותו הדבר ,זה בכוונה 'לשמה' לפעול באמצעות כל אחד מן הכלים כדי לבדוק איזה מהם
וזה בכוונה שלא לשמה ,אלא הם עוסקים בדברים שונים יצליח במלאכה .יתכן אף שבסופו של דבר יבוא אדם אחר
לחלוטין .דרכיהם נחלקו כבר ב'מה' ,לא רק ב'למה'. ויציע לו להטמין חומר נפץ בקיר ולהפילו בבת אחת.
והנה ,כשמישהו שואל את הפועל מה הוא מנסה לעשות,
לא קרב זה אל זה
מה תהיה תשובתו? הוא לא יענה" :אני מנסה להכות בחוזקה"
יבוא הראשון ויטען" :הלוא בעשייה אנו שווים ,בדיבור אנו
או" :אני מנסה להטמין חומר נפץ" ,אלא תשובתו תהיה" :אני
שווים ,ורק בכוונה – 'לשמה' או 'שלא לשמה' – שם קיים
מנסה לשבור את הקיר" .ואם יוסיף הלה וישאל" :אני רואה
החילוק בינינו; ושם ,בנקודה זו ,תפסת אותי .האם בשביל
שאתה עובד קשה ומזיע ,האם תוכל לומר לי במה אתה עסוק
הבדל זה אתה עושה כזה עסק גדול?".
עכשיו?" – יענה לו" :מטרתי היא לשבור את הקיר ,ולפיכך אני
אך לא כן הוא; אצל האדם פועל הדבר בדיוק הפוך .האדם מנסה בדרכים שונות; אני מכה מכאן ומכה משם ,ומקווה כי
הוא בריה שיש בה כוחות אלוקיים .שכלו של אדם הוא בסופו של דבר הדבר יעלה בידי".
כלי שיכול להשיג ולחדש ,והדבר מצוי אצל כל אחד ואחד
זה נכון גם לגבי מי שרוצה להוציא רעיון מן הכח אל הפועל
מאתנו .כל אדם מחדש חידושים .לאו דוקא מחמת שהוא
וזקוק לשם כך לעזרה ,ואינו יודע מי האדם המתאים לכך.
מתייגע בדברי הרשב"א; אלא הוא קולט משהו ,הוא מקשר
הרי מעשים בכל יום הם .האדם אינו יודע למי בדיוק לפנות,
שתי ידיעות וזוכה להבנה חדשה .האדם יכול להשיג השגות
ושואל" :האם אתה מכיר אדם המתמחה בדבר זה?" הוא עובר
אינסופיות ,ומתוך כך ליטול אותן ולעשות עמן דברים.
מאיש לאיש ,פלוני מציע לו לשאול את אלמוני ,תמתין לו
כך ,לדוגמא ,יכול אדם להסביר רעיון לאשתו כדי להרגיע אחרי מנחה ,אולי אז תוכל לתפוס אותו .האדם אינו עסוק
אותה נוכח אתגר לא קל שהם מתמודדים עמו ,ומתוך כך היא בפעולות בודדות ומנותקות ,אלא בעניין אחד כולל" :ברצוני
תכיר שיש אלוקים בעולם .כיצד מתרחש הדבר? הדבר קורה שבני יתקבל לישיבה ,ואני משתדל בדרכים שונות ומקווה כי
משום שיש לו רעיון ,והוא חושב כיצד להסבירו לפי עולם בסופו של דבר אצליח".
המושגים שלה; הוא מוציא אותו דרך פיו ,היא נרגעת ,ומחמת
כן אינה צועקת על הילדים. גמרא אחת – סוגיות שונות
מכאן רואים שכאשר האדם עושה או מדבר ,העשייה
כך פועלת המערכת ,כשכל החלקים פועלים בצוותא כדי
והדיבור אינם אלא ביטויים לרצונו .משום כך ,כאשר אדם רוצה
להוציא את הרצונות מן הכח אל הפועל .המחשבה ,הדיבור
ללמוד מקצוע לפרנסתו ומחמת סיבה זו הוא לומד מסכתות
והמעשה אינם אלא לבושים הם להוציא את הרצונות מן
ישיבתיות כדי להתמנות בעתיד למגיד שיעור (על מנת לזכות הן
הכח אל הפועל .הדברים מבוארים בכמה מקומות בדברי בעל
בכבוד והן בפרנסה בסייעתא דשמיא) ,כששואלים אותו מה הוא עושה,
התניא זצ"ל ,וכן אנו רואים זאת במציאות .אצל כל אדם זה
אם הוא עונה "אני לומד" – אין זו הגדרה נכונה (אמנם אמירה זו
פועל כפי תיאורם של חז"ל – 'העין רואה ,הלב חומד וכלי
עשויה להישמע חריפה מעט ,אך אין הכוונה לפגוע ,כי אם להסביר את הרעיון).
המעשה גומרים'.
ההגדרה הנכונה היא" :אני מבקש להגדיל את שמי ולהרחיב
מתוך שלא לשמה בא לשמה את פרנסתי" .פשוט מאוד .הוא כבר חושב עשר שנים קדימה,
בכל תחום הדברים מתנהלים כך .אמנם נכון הדבר שהאדם לעת שבה יצטרך לפרנס משפחה גדולה ,ויידרש לו אף שם
מקיים מצוה אף אם עשאה שלא לשמה ,וכבר אמרו חז"ל טוב שיסייע לו בעניין השידוכים .שואלים אותו בפליאה:
(פסחים נ ,ב)" :לעולם יעסוק אדם בתורה ומצות אף על פי שלא "כיצד יתכן? הרי אנו רואים שאתה לומד וכותב חידושי
לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה" – ובפרט כאשר מדובר תורה!" – והוא ישיב" :נכון ,זהו אמנם המעשה שאני עושה
בצדקה וחסד ,שבהם הוא מחייה יהודיא. לצורך העניין ,אך אין זה עיסוקי המרכזי .לימוד זה אינו אלא
כלי בלבד להשגת מטרתי".
אכן ,השאלה איננה אם לעשות או לא לעשות .אלא לאן
פני האדם מועדות .הן ידוע פירושו של הבעש"ט הק' זיע"א לצדו יושב יהודי אחר ,ואולי אף לומד אתו בחברותא;
על מאמר חז"ל זה .באיזה אופן יעשה אדם שלא לשמה? אולם כל מגמתו בלימודו היא לחזור בתשובה ,להידבק בקונו
באופן "שמתוך שלא לשמה בא לשמה" .וההסבר הפשוט הוא ולעשות עצמו מרכבה לשכינה – והרי הוא עסוק בענין שונה
שהאדם מבין כי מטרת עבודתו להגיע ל"לשמה" ,וזהו רצונו לגמרי .שניהם יושבים מול הגמרא ,שניהם מלבנים את הסוגיא,
האמיתי .ואף על פי שכרגע יש לו אינטרס אישי ואינו מצליח אך למרות זאת – אין זה עוסק במה שזה עוסק .צריך להבין
כן כתבו משמיה דבעל שם טוב הק’ זיע”א בספה”ק תשואת חן ,מובא בספר בעל שם טוב על התורה (פרשת תרומה). א
גליון הבינני || 3
יד ,לד)' :חסד לאומים חטאת' .ונמצא שבשורש הוא עסוק בעניין לעשות לשמה ,הוא יודע שזהו היעד שאליו צריך להגיע .הוא
אחר לגמרי .לעומתו ,היהודי – אף על פי שנותן צדקה על מנת מבין שעדיין אינו נמצא שם ,ומבין שמתחילים לעלות על
שיחיה בנו ,נחשב לצדיק גמור; כי בשורש הוא רוצה להיות סולם וממשיכים לטפס ולעלות עוד ועוד .לאדם כזה אומרים
‘ערליכער-איד’ ורוצה ליתן לזולתו ,וכשלא הועיל לו להציל חז"ל :דע לך שאף על פי שאתה עושה שלא לשמה – כל עוד
את בנו מן המיתה ,אינו מתחרט. אין זה שלא לשמה מהסוג הגרוע ביותר ,אלא שרצונו האמיתי
הוא להגיע לידי 'לשמה' ,כדאי הוא הדבר עבורך ,שכן מתוך
זהו השלב השני.
שלא לשמה תבוא לבסוף לידי לשמה.
השלב הראשון היה להכיר את המושג אדם ולהבין שמדובר
אולם אם אין פני האדם מועדות אל דרך העלייה ,העשייה
במערכת של חלקים שפועלים בהרמוניה ,כשהמחשבה
שלא לשמה ,איננה אותה עשייה; שכן הוא עסוק בעניין שונה
והדיבור והמעשה אינם אלא כלים לגלות החוצה את החלקים
לגמרי ונע אל הכיוון הנגדי .הדבר ניכר היטב בתוצאה לאחר
העמוקים יותר .השלב השני היה שלפי זה ,כאשר שני אנשים
תקופת זמן – לאחר עשור או אף פחות מכך .שכן ,כאשר
עושים דבר מסוים בעבור שני אינטרסים שונים – לא הסיבות
אדם חוזר על פעולה מסוימת פעמים רבות ,בסוף יוצא משהו
בלבד חלוקות ,אלא המעשים עצמם חלוקים.
מתוכו ומתגלה החוצה' .מתוך שלא לשמה בא לשמה' היא
דוגמא אחת' .מצוה גוררת מצוה' היא דוגמא נוספת.
תורה ומצוות מביאות שפע
מכאן נבוא אל יסוד גדול בבטחון ובסדר העולם ,אשר אם האדם חותר להיות יהודי ירא שמים ('ערליכער-איד'),
חשוב מאוד להבינו .אנו יודעים שלימוד התורה וקיום המצוות ועושה לשם כך פעולות שונות וחוזר עליהן שוב ושוב – ניכר
מביאים שפע לעולם .כך אומרת לנו התורה כמה וכמה פעמים: עם הזמן שהוא הולך ונעשה 'ערליכער-איד' אמיתי ,שהרי
'אם בחקותי תלכו ...ונתתי גשמיכם בעתם'' ,והיה אם שמוע הוא משתמש בכליו כדי להוציא את רצונותיו מן הכח אל
תשמעו ...ונתתי מטר ארצכם בעתו וגו' ואספת דגנך וגו'' ,וכן: הפועל ,ואחד מהרצונות הקיימים בו ,הוא להיות ‘ערליכער-
'למען ירבו ימיך' .הדברים ברורים וידועים שהתורה והמצוות איד’ ,והרצון הזה הולך ומתגלה והרי הוא נעשה עדין ,מזוכך
מביאות שפע. ושמור יותר ,כי תורה מגנא ומצלא.
וכעת נדון בכוונת האדם במצוה שהוא עושה – עד כמה כל זה משום שהוא חותר להיות ירא שמים .במה אתה
היא יוצרת הבדל לעניין הבאת השפע .כשדנים בשאלה עד עוסק? – בלהיות ‘ערליכער-איד’ .באילו כלים אתה משתמש
כמה נעשה האדם ‘ערליכער-איד’ ,כבר אמרנו לעיל שיש לשם כך? – בגמרא ,בשולחן ערוך ובמסילת ישרים .זה מה
הבדל גדול מאוד .זה יגיע לאחר עשר שנים להיות ‘ערליכער- שאני עושה ובזה אני עוסק .אני יודע שיש לי יצר ואני יודע
איד’ ,וזה יתפלאו עליו אחרי עשר שנים כיצד במרומי גילו הוא שיש מצבים של חושך ,אבל אני משתדל ומנסה את כל הכלים
עדיין נראה ילד קטן ,שכל מה שמעסיק אותו הוא השאלה אם שיביאו אותי להיות ‘ערליכער-איד’ באמת .יש לו פטיש ויש
נתנו לו הכרה וכבוד (או הערכה על פעולותיו) ,והוא עומד בכל תוקף לו גרזן והוא מכה על גופו בכל הכח.
שיפרסמו תמונות שלו.
כעת אנו שואלים לגבי השפע הבא על-ידי התורה והמצוות ישיבה מול אוניברסיטה
– באיזו מידה הכוונה בשעת מעשה יוצרת חילוק בדבר .אפשר אבל אם האדם הקים ארגון וכל מגמתו היא להגדיל את
לברר זאת עם כל מי שמתעניין בקבלת שפע .אנו רוצים לדעת שמו ,הרי הוא עוסק בעניין אחר לגמרי .אין הוא נמצא בישיבה
הן לגבי כמות השפע והן לגבי איכותו. זו שעוסקים בה להיות 'ערליכע-יידן' .הוא נמצא בישיבה
אחרת – אוניברסיטה ,שבה לומדים עצות כיצד להתגדל.
שיטה לחתן ילדים בקלות אף הוא יצליח ,אבל יצליח בדבר שאליו הוא חותר .שניהם
לפי מה שלמדנו ,התשובה היא כזו :אילו היתה הכוונה מחלקים לחם לנזקקים ושניהם עושים זאת לזכרו של צדיק
לשמה רק 'תוספת' ,כי אז היו אומרים" :דע לך שכתוב בספרים פלוני ,אך לא המעשה קובע ,אלא הכוונה .השאלה היא :במה
שעין לא ראתה שכרו של העושה לשמה" .כך שתמיד מגיע אתה עוסק? השורש שונה ,לא התוספת .העשייה אינה אלא
שפע ,בין לעושה לשמה בין לעושה שלא לשמה ,אך העושה הוצאת הרצון מן הכח אל הפועל ,והרצון שונה לגמרי בין זה
לשמה ,מקבל שפע רב יותר .דבר זה היה יכול להועיל מאוד לזה.
לכלל ישראל שיוכלו להתפרנס בכבוד וגם לחתן את הילדים.
על זה אומרים לנו חז"ל (ב"ב י ,ב) שבזה נבדל היהודי מן הגוי:
אבל הדבר אינו כך וצריך היטב להכניס במוחו מחשבה זו.
שכן הגוי ,כשהוא נותן צדקה ,מושג הדביקות בה' אינו קיים
מצוי שהאדם בא עם קושיות .הוא אומר כך" :מה עוד אתה אצלו ,ואינו עושה אלא לתועלתו האישית ,כמו שכתוב (משלי
|| 4גליון הבינני
לו יצר ,כי 'יצר לב האדם רע מנעוריו' ,אולם בדברים שאתה רוצה שאעשה? סדר היום שלי מלא כבר .אני מנסה ללמוד
עושה ,אם אתה שם לב שאתה עושה אותם לגמרי כדי לעבוד כמה שאני יכול ,אני מנסה לקיים מצוות ,אני עושה השתדלות.
את עצמך (לא סתם פנייה קטנה) – עשה שם מפנה קטן ,שנה את נכון שלכל אחד יש על מה לחזור בתשובה ,אבל אינני רואה
גישתך ,ותראה שזה מתחיל לעבוד ,כי הכנסת את התקע דבר מסוים שעלי לעשות בו שינוי עכשיו".
( )plugלשקע ( )socket\outletהנכון.
תנאי קטן – להפסיק לעבוד אלילים
"ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם" פירושו בראש ובראשונה
שעליך לשפר את הדברים שאתה עושה כבר; עליך לעשות יש אצלנו תפיסה – תפיסה ילדותית – שהנושא של 'לשמה',
אותם עם כוונה יותר רצויה ,כי אז אתה עושה משהו אחר הוא עניין אחר לגמרי השייך רק לבעלי מדרגה" .אני אדם
לגמרי .כאן אתה מתדבק בהקב"ה ,כאן אתה מתדבק בכוחי פשוט" – אומר האדם ,והוא בא בטענה " :אנשים פשוטים הרי
ועוצם ידי .זה לא אותו הדבר רק עם פניה ,אלא מציאות צריכים לחתן את ילדיהם .אמור לי איך .אתה בא עם חשבונות
אחרת לגמרי. של 'לשמה' ,מה זה קשור? זה הרי דבר ששייך לבעלי השגה".
טעות גדולה היא עד מאוד .פסוקי התורה ומאמרי חז"ל
בין מימינים למשמאילים מלמדים שחבל מאוד שאתה חי עם הטעות הזאת; כי מאחר
איתא במסכת שבת (סג ,א)'" :אורך ימים בימינה בשמאלה שהכוונה קובעת את מהות העשייה ,אם תעשה שם שינוי,
עושר וכבוד' (משלי ג ,טז) .למיימינין בה -אורך ימים איכא, תגלה שעד כה עבדת מישהו אחר – ולכן לא זרמו מעולם
וכל שכן עושר וכבוד .למשמאילים בה -עושר וכבוד איכא, מים מן הברז .עשית את כל הדברים הנכונים ,אבל חיברת את
אורך ימים ליכא" .ופירש רש"י בלישנא בתרא" :מיימינין בה - הצינור למקור מזויף ולכן לא הגיע אליך השפע.
עוסקין לשמה ,משמאילים -שלא לשמה".
רבינו המחבר ,בשער יחוד המעשה מדבר על זה בחריפות
הנה ,מה כתוב שם בפסוק? עוד לפני הגמרא ,בפסוק כתוב גדולה .הוא אומר שעד כה לא עבדת את הקב"ה ,אלא עבדת
שהתורה מביאה שפע – עושר ,וכבוד ואריכות ימים; ועל זה מישהו אחר ,ולכן לא הגיע אליך השפע .אולם במקום להיבהל
אומרים חז"ל שהדבר תלוי בסיבה שבגללה האדם עוסק או להישבר מכך ,עליך ליטול מזה חיזוק ולהבין שזה עובד גם
בתורה .אם הוא עוסק בה כדי להתקרב אל ה' ולמלא את עובד' .והיה אם שמוע' אכן עובד – והוא עובד באופן הפשוט
תפקידו בעולם ,יהיה לו גם אריכות ימים; ואם הוא עוסק בה ביותר – עם מזומנים ביד .אבל הוא פועל רק למי שעובד את
שלא לשמה ,אף שגם אז תביא לו התורה שפע ,אבל יזכה הקב"ה .זהו התנאי היחיד .תנאי קטן ופשוט – לעבוד את ה'.
לעושר וכבוד בלבד ולא לאריכות ימים – היינו שהשפע יהיה אם עבדת מישהו אחר ,את עצמך או את הסביבה ,מובן מאליו
מועט. שהשפע לא הגיע אליך.
הנה ,המהר"ל כתב לבאר שכאשר האדם עוסק בתורה
להתחיל לשנות את הגישה
שלא לשמה ,אינו מתדבק במקור החיים .הוא נשאר בעולם
הזה עם המושגים של העולם הזה ,ואם כן התורה מביאה בפרשת 'והיה אם שמוע' הרי כתוב כך" :אם שמוע תשמעו
לו שפע במושגים של העולם הזה בלבד .נאמר בסגנון חריף: אל מצוותי אשר אנכי מצוה אתכם היום ,לאהבה את ה'
רצית כבוד ,קיבלת כבוד .לא כן אם האדם עוסק בתורה לשמה, אלוקיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם" ,אזי "ונתתי מטר
כי אז הוא מתדבק במקור החיים וחפץ בחיים ,ולכן הוא מקבל ארצכם בעתו" .הוי אומר :הדבר אינו מרומז ,אלא כתוב להדיא.
שפע של חיים .ובלשה"ק" :כפי התכלית אשר הוא מכוין אליו, יש שטועים וחושבים שבפסוקים אלו הקב"ה אומר כך:
יקנה על ידה" .מה שהוא זורע ,זה מה שצומח. אם תקיימו הכל באופן המושלם ביותר ותהיו מושלמים יותר
לפי ביאורינו ,מדובר בשני עיסוקים אחרים לגמרי .התורה מהמלאכים ,אז יתחיל לרדת גשם ,ואם לאו – לא תקבלו
הרי נמשלה למים .ובכן ,השאלה היא אם המים משקים זרע כלום" .ואז האדם אומר לעצמו" :זהו זה ,אין לי סיכוי .העלון
כזה או זרע כזה .אם הם משקים רצון של חיים וקרבת אלוקים הזה של פרשת 'והיה אם שמוע' לא עבד בשבילי .יש לך אולי
– צומח שפע של חיים וקרבת אלוקים ,ואם הם משקים רצון עלון אחר של חיזוק?".
של עושר וכבוד – צומח שפע של עושר וכבוד. אך לא זה מה שכתוב שם .הפסוקים אומרים לאדם :אף
על פי שאינך מושלם עדיין – מה שאתה עושה ,תעשה לשם
תורת חסד על לשונה שמים .דבר זה בוודאי אפשרי ,אפשר בהחלט להשתפר בו,
עוד למדנו במסכת סוכה (מט ,ב)" :מאי דכתיב 'פיה פתחה והוא אינו קשה כל-כך כפי שחושבים .הקב"ה בסך הכל אומר:
בחכמה ותורת חסד על לשונה' ,וכי יש תורה של חסד ויש "אני מבין שצריך ללכת לאט לאט ,כי לאדם יש הרגלים ויש
גליון הבינני || 5
השאלה ששואלים לאדם כזה היא אחת" :למה אתה חושב תורה שאינה של חסד?! אלא :תורה לשמה -זו היא תורה של
שכך יהיה?" .על כך הוא עונה על פי רוב" :כי אני רוצה שכך חסד ,שלא לשמה -זו היא תורה שאינה של חסד".
יהיה ,ואני הולך לסובב את כל העולם כדי שיקרה כפי רצוני".
וכששואלים אותו" :האם אתה חושב גם על הקב"ה?" ,הוא הסבר למאמר זה אנו מוצאים בדברי רבינו גרשום במסכת
עונה" :הקב"ה לא קשור לכאן .אל תערבב את היוצרות .אינני בבא בתרא (כה ,א) .שם איתא בגמרא'" :תזל כטל אמרתי' -זו
עוסק עכשיו בתפילה". רוח צפונית שמזלת את הזהב' ,וכרביבים עלי עשב' -זו רוח
דרומית שהיא מעלה רביבים ומגדלת עשבים" .וכתב רבינו
משום כך ,הגם שדבר זה אכן יכול לקרות בפועל (ולכן יש גרשום' :תזל כטל אמרתי'" ,היינו שמזלזל בתורה ,שעוסק
לאותם המנפנפים בכח זה סיפורים לרוב) ,בסופו של דבר אדם כזה מגדל שלא לשמה ,מביא רעה לעולם כרוח צפוני שמנשב ומביא
ומטפח עבודה זרה .הוא כאילו אומר להקב"ה" :רבונו של רעה לעולם ,וכל העוסק בתורה לשמה מביא טובה לעולם
עולם! בטל רצונך מפני רצוני" .ולכן הנזקים היוצאים מכך כרביבים הללו שיורדין בנחת" .הוי אומר :תורה לשמה נקראת
לאחר זמן – קשים מאוד ולא נעימים. תורה של חסד ,כי היא מביאה שפע טוב לעולם .השפע היורד
חשבו על גנב המנסה לפרוץ לביתו של פלוני .הוא עומד ליד תלוי איפוא בסיבה שבגללה האדם עוסק בתורה ,כאמור.
הדלת ואינו מצליח לפרוץ אותה .עד שבא אליו חבירו ואומר
כך ה'אור החיים' הק' בפרשת בחוקותי מדגיש זאת הרבה
לו" :מדוע אתה עובד בצורה כזו? למה אתה מנסה להתגנב
שכל סגולות התורה שהיא מגנא ומצלא וכו' תלויות בלימוד
כמו בחור בישיבה שמנסה להכנס למטבח? לא כך עובדים,
לשמה .והאמת היא ,שבמסכת אבות כבר שנינו" :רבי מאיר
אל תהיה טיפש – שבור את החלון וקפוץ פנימה" .אומר
אומר כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה וכו' ונהנין
ועושה ,הוא מנפץ את החלון ,קופץ פנימה ,ומתקשר לחבירו
ממנו עצה ותושיה וכו' ונעשה כמעיין המתגבר וכנהר שאינו
בהתרגשות" :זה עובד!!! אני הולך להעביר קורס לפורצים".
פוסק וכו'" .זה הכלל ,תורה לשמה מביאה שפע.
מה אתה מתרגש כל-כך? חכה שתי דקות ותראה .הנה
מגיע בעל הבית ,נותן לו שתי סטירות מצלצלות ,קושר את תחשוב טוב יהיה טוב
ידיו ואת רגליו באזיקים ומוביל אותו למשטרה.
במאמר המוסגר :יש מתלמידי הבעש"ט הק' זיע"א
במילים אחרות :המציאות שהמחשבה היא כח כה כביר כל שאמונה היא כח של המשכה .מחשבה יכולה לשנות מציאות.
כך עד שהיא ממשיכה מעשה – ברור הוא ,על זה אנו הרי כך פירש ה'אוהב ישראל' זיע"א בענין מה שפירשו חז"ל על
מדברים כאן .אבל עליך לדעת שיש הבדל עצום בין מחשבה נח שלא נכנס מיד אל התיבה כי היה מאמין ואינו מאמין ,שלא
למחשבה – 'כחיצים ביד גיבור' .למראית עין זהו שינוי קטן רצה להאמין ,כי חשש שבאמונתו יביא את המבול .וכן יש את
במחשבה ,אך התוצאה שונה לחלוטין. הפתגם הידוע (בשם ה' שטיוואבוילמ 'קדצ חמצזיע"א) "טראכט גוט וועט זיין
גוט" .תחשוב טוב – יהיה טוב.
כח המחשבה מצד הקדושה
אכן ,הכח קיים בוודאי בצד הקדושה; זאת כאשר האדם צריך להבין שגם כשהאדם עושה מעשה ,הרי המעשה אינו
אומר" :מה שאני רוצה – לא מעניין .אני יודע מה הקב"ה רוצה. אלא גמר של מחשבה; והיסוד הנזכר בא לומר שכאשר האדם
הקב"ה רוצה להטיב – כיצד? אינני יודע .אבל ברור לי שהקב"ה מתדבק חזק כל-כך במחשבתו ,המחשבה לבדה מסוגלת
רוצה להטיב ,שהרי 'טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו' ,והוא לגרום לדבר להתרחש ,כעין 'רגליו מוליכות אותו' .ההסבר
'ארך אפים וגדל חסד'". הוא שיש שהאדם חושב ללכת ואז עליו לפקוד על רגליו
ללכת כדי להוציא לפועל את מחשבתו; אך יש שהאדם דבוק
כך הוא מתמלא שמחה מכך שהקב"ה עומד לעזור לו ,אף כל-כך במחשבתו ,עד שהיא גורמת לרגליו ללכת ממילא .כך
על פי שאינו יודע באיזה אופן .כשהוא עושה כן ,הוא ממשיך האדם יכול להידבק כל-כך חזק בבוראו ,עד שזה גופא יגרום
את אור התורה ואת מדותיו של הקב"ה לעולם .מה זה משנה לבריאה להתאים את עצמה למחשבתו.
מה אני רוצה? מה זה משנה באיזה חושך אני נמצא עכשיו?
העיקר הוא לנסות להידבק במה שהקב"ה גילה לנו בתורתו, עושים בזה שימוש לרעה
ולהתפעל ממנו לגמרי ,וכך להידבק ב'אין עוד מלבדו' .באופן
וידוע שבעלי האמונות הטפילות ,עושי דברו של הסטרא
כזה ,מחשבת האמונה בוודאי ממשיכה שפע קודש משנה
אחרא ,ראו שיש כח כזה ,ניסו אותו וראו שיש בו ממש,
מציאות.
והתחילו לחבר ספרים ,להפיץ דרשות ולארגן קורסים ,בהם
כל זה בנוי על הכלל האמור ,כפי שראינו מלשונו של הם מלמדים דבר אחד" :עליך לחשוב ולומר שכך יהיה ,ותראה
המהר"ל" :כפי התכלית אשר הוא מכוין אליו ,יקנה על ידה". שכך יהיה".
|| 6גליון הבינני
שאכל מאוחר יותר .אפילו אלו שהכינו את האוכל לא ידעו .רק ובמילים אחרות ,זה שראינו שהלומד תורה שלא לשמה זוכה
הקב"ה ידע .אמר הקב"ה לאליהו הנביא :כל שאר הדברים ,לא לעושר וכבוד ,תלוי גם כן באיזה שלא לשמה מדובר .אם הוא
נוגעים כל-כך .הבה נדבר לעניין .הוא נכנע מלפני. לומד לקנתר ,הלא זה סמא דמותא ממש .בדגל מחנה אפרים
(בשלח ומסעי) מביא בשם זקנו הבעש"ט הק' שאמר בשם ספה"ק
הוי אומר :השפע שהגיע מן השמים לעכב את העונשים ברית מנוחה שבתורה יש מים מרים ומים מתוקים ,והאדם
כל עוד הוא חי – הגיע מזה .הנה כי כן ,כאן נמצא החילוק. יכול לבחור איזה מהם לשתות .אם כוונתו שלא לשמה מהסוג
כאן אנו רואים שאין זה חילוק קל ,אלא חילוק בין שחור ללבן. הגרוע ביותר – הוא שותה את המים המרים ,ואם כוונתו שלא
לשמה מהסוג שאינו גרוע כל-כך – אין התורה נעשית לו
הצנע לכת עם אלוקיך סמא דמותא ממש ,אבל הוא מקבל עושר וכבוד .איזה עושר
הנביא אומר (מיכה ו ,ח)" :מה ה' דורש ממך ,כי אם עשות וכבוד? – תלוי לפי כוונתו בשעה שהוא לומד .יתכן עושר כזה
משפט ואהבת חסד ,והצנע לכת עם אלוקיך" .ואמרו חז"ל שהילדים מתקוטטים על ירושתו ,ויתכן עושר כזה שמאפשר
במסכת סוכה (מט ,ב)" :והצנע לכת עם אלוקיך -זו הוצאת לו לשבת וללמוד בישוב הדעת.
המת והכנסת כלה לחופה .והלא דברים קל וחומר :ומה דברים
שדרכן לעשותן בפרהסיא -אמרה תורה ‘הצנע לכת’ ,דברים הכל בנוי על אותו יסוד .מחשבתו של אדם היא הקובעת הן
שדרכן לעשותן בצנעא -על אחת כמה וכמה". את אופן פעולת המעשה בנפש הפועל ,והן את טיבו וטבעו
של השפע שירד לעולם.
ויש שלמדו מדברי הגמרא ש'הצנע לכת' הוא תנועה
שבנפש .הוא לא דבר שאפשר לראותו מבחוץ .מדוע ראו חז"ל הוכחת כניעה
להביא דוגמאות כאלה דווקא? כי ‘הצנע לכת’ נוגע דווקא בדבר הרה"ק רבי רפאל מבערשיד זיע"א הלך להסתפר אצל
שאפשר לעשותו מחמת שתי סיבות‘ .הצנע לכת’ פירושו: אחד שהיה גם כן מתלמידיו הקדושים של הרה"ק רבי פנחס
תלמד איך לעשות דברים רק בינך לבין קונך .תלמד איך אדם מקאריץ זיע"א ,שאל אותו אם יש לו איזה דיבור קדוש ששמע
נכנס לחתונה ואין לו כלום עם אף אחד .זה הרי מה שרבינו מהרב .התפלא הספר – אתה הרי התלמיד המובהק ביותר ,וכי
ה'חובת הלבבות' מלמד אותנו כאן בפרק הרביעי ,לעשות דבר תשאל ממני?! אמר לו" :אולי בכל זאת יש איזה דיבור שאתה
מצוה הנעשה עם הזולת ולעשותו אך ורק לשם שמים ,כדי שמעתי ואני לא".
להידבק בדרכיו יתברך ,בלי לחשוב כלל על הסובבים אותו.
אמר לו הספר" :הבה ואומר לך מה ששמעתי מהרב .בספר
בדברים אחרים ,יתכן שהאדם עושה בצנעה כי זהו טבעם מלכים (א פכ"א) מסופר שאליהו הנביא הודיע לאחאב על כל
לעשותם בצנעה .אומרים חז"ל‘ :הצנע לכת’ בא ללמדך שגם הצרות שיבואו עליו ועל זרעו כעונש על החטאים הגדולים
דברים שאין טבעם לעשותם בצנעה ,תעשה אותם בצנעה, שעשה ,ונאמר שם" :ויהי כשמוע אחאב את הדברים האלה,
כלומר לא תחשוב בעשותם על אף אחד חוץ מהקב"ה. ויקרע בגדיו וישם שק על בשרו ,ויצום וישכב בשק ,ויהלך
מסופר על הגאון רבי אייזיק שר זצ"ל שחתנו נפטר בדמי אט" .הוא התחיל להתנהג כבעל תשובה עם הכנעה גמורה.
ימיו .לאחר מכן נפטר ראש הישיבה וביקשו ממנו להספיד ובגלל כן "ויהי דבר ה' אל אליהו התשבי לאמור ,הראית כי
את ראש הישיבה וסירב באמרו :בטוח אני שאפרוץ בבכי נכנע אחאב מלפני ,יען כי נכנע מפני ,לא אביא הרעה בימיו,
בשעת ההספד וכולם יחשבו שאני בוכה על פטירתו של ראש בימי בנו אביא הרעה על ביתו".
הישיבה ,והאמת תהיה שאבכה על חתני באשר אני כאוב על ואיתא על זה במדרשים שהכנעתו התבטאה בכך שאיחר
פטירתו בדמי ימיו. את זמן ארוחתו .שאל הרב :בפסוק הרי נמנים חמשה דברים
שעשה" ,ויקרע בגדיו ,וישם שק על בשרו ,ויצום ,וישכב בשק,
זהירות מעבודה זרה (בשיתוף) ויהלך אט" ,מה זה שנוקט המדרש ענין אחר של הכנעה?
רבינו המחבר בשער יחוד המעשה כותב בפירוש שכאשר והשיב :בפסוק עצמו מבוארת התשובה ,כי בפסוק נאמר
האדם עושה דברים מחמת הכבוד או למצוא חן בעיני "הראית כי נכנע אחאב מלפני" .מלפני פירושו ביני ובינו.
זולתו ,הוא נחשב כעובד עבודה זרה ,ואם הוא חושב גם על והסביר :כל הדברים המנויים בפסוק ,הם דברים שאחרים
אחרים וגם על הקב"ה ,הוא נחשב כעובד עבודה זרה בשיתוף. יכולים היו לראות .הוא לבש שק .נפלא ,הוא נעשה בעל
כשמבינים את היסוד שנתבאר לעיל ,מבינים שזו המציאות. תשובה .הוא צם .מצב שלם .כל בני ביתו יודעים – היום
זה אמנם נשמע נורא מאוד ,אך זו המציאות .כשהאדם חושב הוא צם .למה? הא ,אתה צריך להכיר קצת את הרקע .הוא
בשעת מעשה על אחרים ומשקיע את מרצו ודמו למצוא חן באמצע עבודת התשובה תשובה .הנה תראה אותו הולך לאט.
בעיניהם – הוא עובד אותם. יש רק דבר אחד שהוא עשה ואף אחד לא ידע עליו ,והוא זה
גליון הבינני || 7
ובכן ,כשהאדם עובד על חיזוק בטחונו בה' ,כל פעם שיש החיזוק שבדבר הוא כאמור לעיל ,שזו כוונת התורה
לו נסיון לעשות דבר בשביל זולתו ,הוא אומר" :מי הוא זה בפרשת 'והיה אם שמוע' ,כך שאם אתה רואה שאתה מקיים
ואיזהו שאעבדנו? הרי אין ביכולתו לעזור לי בשום דבר מחיי; את התורה ועדיין אתה סובל ממחסור ,תבין שאין זה משום
לפיכך אין לי כל עניין במה הוא חושב עלי ,ואם כן אעשה מה שהבטחת התורה אינה מקוימת ,אלא משום שאתה צריך
שיש לי לעשות לכבודו יתברך בלבד" .יסוד הבטחון שיש רק לעשות שינוי בכוונת מעשיך ,ואם תעשה את השינוי ,מהות
א-ל אחד טוב ומטיב ואין מה לבטוח בנדיבים בבן אדם שאין מעשיך תשתנה ויחד עם כן תשתנה המציאות ותתחיל לקבל
לו תשועה – עוזר באופן נפלא. שפע רב.
והיה אם שמוע עם פירוש
פעולות סמויות מן העין
נבאר בקצרה שלושה דברים שיכולים לעזור לאדם לרכז
הדבר השלישי הוא להשתמש עם הכלל שהאדם נפעל
את כוונתו לעבודת ה' ,שלושה דברים קלים שהאדם יכול
לפי פעולותיו ולהתחיל לעשות פעולות שאף אחד אינו יודע
לעשות ,והם יגביהו אותו אל-על בכל מקום שהוא נמצא.
עליהן .תרגיל את עצמך לעשות דברים שאף אחד אינו יודע
ולא יידע לעולם שעשית אותן .קודם כל ,הפעולות האלה הדבר הראשון הוא כפי שציותה התורה :לשנן את יסוד
שתעשה ,יביאו לך שפע רב .אך עיקר מטרתך בעשייתן תהיה פרשת 'והיה אם שמוע' בכל עת ובכל אופן' .ושמתם את
כדי שתתרגל לעשות דברים בינך לבין קונך ,וזה יעזור לך גם דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם ,וקשרתם אותם לאות על
כשתעשה דברים שאחרים מעורבים בהם. ידכם ,והיו לטוטפות בין עיניכם ,ולמדתם אותם את בניכם,
וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך' .וכפי שראינו ,אין כוונת
בסלבודקא היו מדריכים לעשות כן ,והיו מורים לכל אחד התורה לומר שאם תקיים את כל התורה כולה ותהיה בדרגת
לבחור לעצמו מעשה חסד שיעשה לזולתו באופן תמידי המלאכים – או אז תקבל שפע ,אלא כוונתה לומר :אם תעשה
מבלי שאי מי בעולם יידע על כך .מסופר שפעם תרם רבי דברים בינך לבין קונך – תקבל שפע רב ותראה ברכה והצלחה
אביגדור מילר זצ"ל ספר תורה לבית כנסת לעילוי נשמת כאן בעולם הזה ,ואם תעשה אותם דברים לא לשם שמים –
יהודי בלתי מוכר .כששאלוהו מי האיש ,אמר שהוא הטבח ייעצר השפע.
של ישיבת סלבודקא ,והסביר שבסלבודקא כל אחד בחר
העצה היא אם כן לשנן פרשת 'והיה אם שמוע' עם זה
לעצמו מישהו לעשות לו חסד מבלי שיידעו כל-כך ,והוא
הפירוש .הן בין כה וכה אתה קורא קריאת שמע ,מניח
בחר לעצמו את הטבח ,והרי הוא ממשיך לעשות לו חסד
תפילין ומנשק את המזוזה – אמור אז בלבך" :אני רוצה לזכור
גם לאחר פטירתו.
שהקב"ה ריחם עלי ורצה שלא אטעה ,כי 'טוב וישר ה' על
בהקשר לכך ,רבי אביגדור היה אומר :אם אתה אומר כן יורה חטאים בדרך'; ולכן ציווני לעשות לעצמי תזכורות
למישהו 'בוקר טוב' ואתם ממשיכים איש איש לדרכו ,תתפלל רבות לכך שאם אתנהג נכונה ואעשה את הדברים עם הכוונה
בינך לבין קונך שבאמת יהיה לו לפלוני יום טוב ויצליח בכל הנכונה – לשם שמים – אקבל שפע רב בעולם הזה.
דרכיו .אף אחד לא יקשר את תפילתך ל'בוקר טוב' שאמרת ככל שיוסיף האדם להזכיר לעצמו את היסוד הזה ,כך זה
לו .מצוין .בדיוק כך צריך להיות .תלמד כיצד לעשות דברים יעמיק בשכלו ויתחיל לשים לב כל פעם אל כוונת המעשה
שאחרים משותפים בהם לשם שמים בלבד ,עד שזה ייהפך שהוא עושה וליישרה אל נכון.
אצלך לדבר רגיל.
מיהו זה ואיזהו שאעבדנו?
סוף דבר ,כשהאדם משנן פרשת 'והיה אם שמוע' עם פירוש הדבר השני הוא ,שהבטחון בה' מסייע לאדם בענין זה; כי
זה ,מתבונן ביסודות הבטחון ,ומנסה לעשות פעולות כאלה כדי אם האדם אמיתי עם עצמו ,הוא אומר" :יש לי נסיון לעבוד
שיתקיים בו אדם נפעל לפי פעולותיו ,עם הזמן הוא מתחיל את פלוני ,אבל מי הוא פלוני שאעבדנו?" כאותו שאמר" :בעצם
לעשות את פעולותיו ,כולל אלה שאחרים משותפים בהן ,עם אני ביישן גדול ,אבל אין לי ממי להתבייש".
הכוונה הנכונה
לשם שמים בלבד. שואלים את האדם" :כלום יש לך ניסיון לעבוד עץ ואבן?",
718.686.8300
072.257.7726
קול הבינני
ארה"ב
א"י
והוא משיב" :כיום ,אחרי שביטלו יצרא דעבודה זרה ,אין לי
072.257.7726
718.686.8300 א"י
ארה"ב נסיון כזה .למה? משום שאין בכך כל תועלת ,ואין לי תאוה
לדבר שאין בו שום תועלת".
0204.586.2115 בריטניה
0480.20.1618 בלגיה לקבלת הגליון וקונטרס הבינני המלא ,או לקבלת השיעורים ,שלחו מיילinfo@machonhavineini.com :
לתרומות וזכויות בהפצת הגליון ושיעורי הבינני ,צרו קשר עם 'מכון הבינני' 718.387.1122 :או במיילinfo@machonhavineini.com :
|| 8גליון הבינני
