gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אוצרות חז"ל · Oitzrois Chazal — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: אוצרות חז"ל · Oitzrois Chazal

שבוע: וירא (2026-10-26)

אוצרות חז"ל · Oitzrois Chazal — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בס"ד‬ ‫גליון‬ ‫אוצרות חז''ל‬ ‫פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫פנינים יקרים מאוצרות המדרש והראשונים‬ ‫ַַו ַ �ַּי ְְרא ְְו ִִה ֵ �ֵּנה � ְְׁשֹל ֹ ָָׁש�ה ֲֲאָנָ � ִִׁשים משעה שראה אותם שלשה אנשים‪,‬‬ ‫פרק יח‬ ‫התבונן אברהם לידע מה טיבם א''ר לוי ֶֶא ָָחד ִנִ ְְד ָָמה לֹו ִִּב ְְדמּות רוכל [י''ג‪:‬‬ ‫ו ֵ �ֵּי ָָרא ֵֵא ָָליו ה' ְ �ְּב ֵֵאֹל ֵֹנֵ י ַַמ ְְמ ֵֵרא‪ 1‬לפי שהוא שנתן לו עצה על המילה‬ ‫''סירקי'' מנפץ פשתן]‪ְ ,‬וְ ֶֶא ָָחד ִנִ ְְד ָָמה לֹו ִִּב ְְדמּות ספן [נוהג ספינות] ְוְ ֶֶא ָָחד‬ ‫[רש''י]‪'' .‬תימה אדם גדול וקדוש ואהוב כאברהם שעמד בעשרה‬ ‫רֹוֶאה ֲֲאִנִ י ֶֶׁש ְְּׁשִכִ יָנָ ה‬ ‫ִִּב ְְדמּות ֲֲע ָָר ִִבי‪ָָ .‬א ַַמר‪ִִ ,‬אם ֶ‬ ‫נסיונות יטול עצה אם לקיים מצות הקב''ה?‬ ‫יֹוֵד ַַע ֶֶׁש ֵֵהן ְְּבֵנֵ י ָָא ָָדם ְּגְ דֹוִלִ ים‪,‬‬ ‫ַַמ ְְמ ֶֶּתֶנֶ ת ֲֲעֵלֵ ֶיֶהם ֲֲאִנִ י ֵ‬ ‫[חזקוני] ומצינו לזה כו''כ תירוצים‪ .1 :‬י''א‬ ‫אֹוָתן חֹוְלְ ִִקים ָּכָ בֹוד ֵֵאּלּו ְלְ ֵֵאּלּו‪,‬‬ ‫רֹוֶאה ָ‬ ‫ְוְ ִִאם ֲֲאִנִ י ֶ‬ ‫שאברהם רצה לשקול דעתם ולא מצא בהם‬ ‫יֹוֵד ַַע ֶֶׁש ֵֵהן ְְּבֵנֵ י ָָא ָָדם ְְמהּוָגָ ִנִ ין‪ְ ,‬וְ ֵכֵ יָוָ ן ֶֶׁש ָָר ָָאה‬ ‫ֲֲאִנִ י ֵ‬ ‫ישר רק ממרא‪ .2 2‬שממרא נתן לו עצה מן‬ ‫אֹוָתן חֹוְלְ ִִקין ָּכָ בֹוד ֵֵאּלו ְלְ ֵֵאּלּו [הגדול באמצע‬ ‫ָ‬ ‫האספלנית איך לרפאות המכה‪[ .3‬חזקוני]‪.3 .‬‬ ‫הקטן ממנו בימינו והקטון שבם לשמאלו (יומא‬ ‫או ששאל האם יעשה בצינעא או לא וממרא‬ ‫לז‪ָ ,]).‬יָ ַַדע ֶֶׁש ֵֵהן ְְּבֵנֵ י ָָא ָָדם ְְמהּוָגָ ִנִ ין [ב''ר מח‪ ,‬ט]‬ ‫אמר שיעשה בפרהסיא שיראו העולם וימולו‬ ‫בדרכים שונות עמד אברהם על טיב אורחיו‬ ‫אחריו‪ .4 .‬או שלקח עצה מהיכן עליו לימול‪.4‬‬ ‫''ֹּבֹא ְְר ֵֵאה ֶֶׁש ַַא ְְב ָָר ָָהם ָנָ ַַטע ִִאיָלָ ן ְְּבָכָ ל ָָמקֹום‬ ‫‪ .5‬או ששאל מה יעשה שאנשי ביתו שאינם‬ ‫ֶֶׁש ִִּדּיּורֹו ָָׁשם‪ְ ,‬וְ ֹלא ָָהָיָ ה עֹוֶלֶ ה ְְּבָכָ ל ָָמקֹום ָּכָ ָָראּוי‪,‬‬ ‫רצים לימול וענר ואשכול לא ידעו מה להשיב‬ ‫ּבֹוֵדק ֶֶאת ָּכָ ל‬ ‫ְְּפ ָָרט ְלְ ָָׁש ָָעה ֶֶׁש ִִּדּיּורֹו ָָהָיָ ה ְְּב ֶֶא ֶֶרץ ְּכְ ַנַ ַַען‪ְּ ..‬וְבאֹותֹו ִִאיָלָ ן ָָהָיָ ה ֵ‬ ‫לו אבל ממרא ענהו שימול עצמו וישמעאל תחילה ואז יקבלו כולם‬ ‫ּוְמַכַ ֶֶּסה ַַעל ֹרֹאׁשֹו‬ ‫ּפֹוֵרׂש ֲֲעָנָ ָָפיו ְ‬ ‫ְְּבֵנֵ י ָָהעֹוָלָ ם‪ִִ .‬מי ֶֶׁשֶּנֶ ֱֱא ָָחז ַַּב ָָּקּב''ה ָָהָיָ ה ָָה ִִאיָלָ ן ֵ‬ ‫לימול וכן עשה‪[ .‬דעת זקנים]‪ .6 .‬וי''א שענר ואשכול נימולו ומתו ואמר‬ ‫ּוִמי ֶֶׁשֶּנֶ ֱֱא ָָחז ַַּב ֵֵּצל ֶֶׁשל ע''ז‪ ,‬אֹותֹו ָָה ִִאיָלָ ן ָָהָיָ ה ִִמ ְְת ַַעֶּלֶ ה‪,‬‬ ‫עֹוֶׂשה ָָעָלָ יו ֵֵצל ָנָ ֶֶאה‪ִ .‬‬ ‫ְוְ ֶ‬ ‫לו ממרא לא יתקיימו אלו עד תימול עצמך קודם כמו שאמר לך ה'‬ ‫ּוַמְזְ ִִהיר אֹותֹו‪ְ ,‬וְ ֹלא ָזָ ז‬ ‫יֹוֵד ַַע ַַא ְְב ָָר ָָהם ַ‬ ‫ַוַ ֲֲעָנָ ָָפיו ָָהיּו עֹוִלִ ים ְלְ ַַמ ְְעָלָ ה‪ָָ .‬אז ָָהָיָ ה ֵ‬ ‫''הימול ימול''‪.‬‬ ‫ִִמ ָָּׁשם ַַעד ֶֶׁשֶּנֶ ֱֱא ַַחז ֶֶּב ֱֱאמּוַנַ ת ַַהקב''ה‪[ 5‬זוהר הק']‪.‬‬ ‫ְְוהּוּא ֹיֹ ֵֵׁש�ב � ֶֶּפ ַַתח ָָהֹא ֶֶֹהל ְ �ְּכֹחֹם ַַהּיֹּוֹ ם‪ .‬כי השמש מרפא בכנפיה‬ ‫[רבנו בחיי]‬ ‫וז''ל ספר גלילות ארץ ישראל‪[ :‬אשר מחברו ביקר בא''י ונדפס לפני ארבע מאות שנה בשנת שפ''ו בהסכמת הב''ח] ''מקום אלוני מורה נחלק לשלשה חלקים אשר‬ ‫‪1‬‬ ‫השענו שם שלשה המלאכים‪ .‬ובאמצע אבן שיש רחב‪ ,‬ואכלו המלאכים עליו‪ .‬ושם עץ נחמד ופירותיו טובים למאכל‪ .‬ואצלם מקוה של שרה והמים טובים בו ואהל שרה שם‬ ‫ושדה יפה‪ .‬גם באר אברהם מים טובים בה‪ .‬ומבאר לבאר מאה אמה ושם אבן רחב כ"א אמה ושם מל אברהם‪ .‬מן ההר ההוא לוקחין חול ליתן בו ערלת המילה של תינוקות‬ ‫ושם אחורי ההר לצד מזרח בבית אל אהל אברהם עם ד' פתחים''‪[ .‬הובא בסדר הדורות ב''א מז]‬ ‫וראיתי בס' ביאורים מהרמ''ק שכ' ע''ז‪'' :‬החכם הרא''ם פירש שהיה עושה כדי לנסותם אי נמי כדי שימנועוהו ועכ''ז יתריס כנגדם ויעשה המצוה ויכפול שכרו‪ .‬וכ''ז איננו‬ ‫‪2‬‬ ‫שוה לי וכי היה רוצה להרבות שכרו ולמעט שכר חביריו? ועוד לשון 'אמלך' אינו אלא עצה ממש''‪ .‬ולכן מפרש שהלך לשאול אותם אם יכול להטמין עצמו בפלטין שלהם‬ ‫מאויביו שיכולים לבוא עליו למלחמה בשעה שימול וכיון שהסכים ממרא ולא חשש לסכנה לפיכך זכה שבאתה שכינה אצלו‬ ‫וי''מ כוונתו שנתן לו המין צמח הנקרא 'עצה' הנז' במס' שבת ''עצה כמלא פי גמל''‪ ,‬שיעשה ממנו רפואה‪ .‬ובספר באמ''ח על רש''י מוסיף ''ממרא בגימטריה רפ''א שהיה‬ ‫‪3‬‬ ‫רופא אומן''‬ ‫א''ל כל זכר אמרת ממקום שניכר וכו' (וע"ע בגמ' שבת קח‪ :‬אזל קרנא אשכחיה לרב‪ ,‬א''ל אימא ליבו דכ' ומלתם את ערלת לבבכם‪ ,‬אימא אזנו דכ' הנה ערלה אזנם וכו')‬ ‫‪4‬‬ ‫ּוִמי ֶֶׁש ָָּצ ִִריְך ְְט ִִביָלָ ה ִִמָּיָ ד ַַה ַַּמִיִ ם עֹוִלִ ים ֵֵאָלָ יו‪ְ ,‬וְ עֹוִלִ ים ַַעְנְ ֵֵפי ָָה ִִאיָלָ ן‪ָָ ,‬אז ָיָ ַַדע ַַא ְְב ָָר ָָהם ֶֶׁשהּוא ָָט ֵֵמא ְוְ ָָצ ִִריְך ִִמָּיָ ד ְְט ִִביָלָ ה‪ְ .‬וְ ִִאם ֹלא‪ָ ,‬יָ ְְבׁשּו ַַה ַַּמִיִ ם‪ְ ,‬וְ ָָאז‬ ‫ּוַמעיין ַַמִיִ ם ָָהָיָ ה ַַּת ַַחת אֹותֹו ִִאיָלָ ן‪ִ ,‬‬ ‫ַ‬ ‫‪5‬‬ ‫אֹוָתם‪[ .‬זוהר מתורגם ללשה''ק וירא קב‪]:‬‬ ‫רֹוֶצה ְלְ ִִה ָָּט ֵֵמא ּוְלְ ִִה ָָּׁש ֵֵמר ִִׁש ְְב ָָעה ָיָ ִִמים‪ֲ .‬וֲא ִִפּלּו ְְּב ָָׁש ָָעה ֶֶׁש ִִהְזְ ִִמין ֶֶאת ַַה ַַּמְלְ ָָאִכִ ים ָָא ַַמר ָלָ ֶֶהם ְוְ ִִה ָָּׁש ֲֲענּו ַַּת ַַחת ָָה ֵֵעץ ְּכְ ֵֵדי ִלִ ְְראֹות ְוְ ִלִ ְְבּדק ָ‬ ‫ָיָ ַַדע ֶֶׁש ֶ‬ ‫א‬ ‫גליון אוצרות חז"ל • פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫הבקר‪[ .10‬דעת זקנים]‬ ‫ַַו ַ �ַּי ְְרא ְְו ִִה ֵ �ֵּנה � ְְׁשֹל ֹ ָָׁש�ה ֲֲאָנָ � ִִׁשים ''מפרשים אחרים אמרו כי אלו ג'‬ ‫אנשים נביאים היו‪ .6‬ואם טען הטוען והלא אברהם נביא היה ואיך בא‬ ‫יֶהם �ַַּת ַַחת ָָה ֵֵעץ‪ .‬י"א [שתחת היינו] ''במקום''‬ ‫ְְוהּוּא ֹע ֵֵֹמד ֲֲע ֵֵל ֶ‬ ‫נביא אל נביא רק אם היה גדול ממנו בנבואה כמשה ואהרן‪ .‬ותשובתם‬ ‫עץ להגן עליהם לעשות להם צל כי אברהם גדול היה בענקים‪[ .‬הדר‬ ‫שלא באו לאברהם רק לשרה‪ .‬וכן אמרו איה שרה אשתך [כי לא ידעו‬ ‫זקנים‪.]11‬‬ ‫היכן היא] ויהיה פירוש ''ַוַ ֹּיֹאֵכֵ לּו'' כמשמעו [אבן עזרא]‬ ‫וָׂש� ָָרה �ֹׁש ַַֹמ ַַעת � ֶֶּפ ַַתח ָָהֹא ֶֶֹהל ְְוהּוּא ַַא ֲֲח ָָריו‪( .‬יח‪ ,‬י) ְוְ ָָש ָָרה ֲֲהַוַ ת‬ ‫ָ‬ ‫יָך ַַאל ָנָ א ַַת ֲֲעֹבֹר ֵֵמ ַַעל ַַע ְְב ֶ �ֶּד ָָך‬ ‫אִתי ֵֵחן ְ �ְּב ֵֵעיֶנֶ ָ‬ ‫ִִאם ָנָ א ָָמ ָָצ ִ‬ ‫ָָׁש ְְמ ָָעא ִִּב ְְת ַַרע ַַמ ְְׁשְּכְ ָנָ א ְוְ ִיִ ְְׁש ָָמ ֵֵעאל ָָק ִִאי ַַּב ְְת ֵֵריּה ְוְ ָָצִיִ ית ַַמה ְְד ָָא ַַמר ַַמְלְ ָָאָכָ א‬ ‫''התפלל לפני הקב''ה שיתאכסנו עימו כי אנשים גדולים ונביאים‬ ‫[יונתן] ישמעאל עומד מאחורי המלאך‪ ,‬שלא תתיחד עמם שרה‬ ‫וצדיקים היו אלו''‪[ .‬פירוש ר''י בכור שור מבעה''ת וזה תואם לדרך‬ ‫כסבורה שהם בנ''א [חזקוני]‬ ‫הנ''ל שמביא האבע''ז]‬ ‫אֹוְר ִִחים ְוְ ׁשּוַנַ ִִּמית‬ ‫יש ִִמ ְְצֹוֹת ֶֶׁש ַַּמ ַַּתן ְְׂשָכָ ָָרּה ָָּבִנִ ים‪ְּ ,‬כְ מֹו ָָׂש ָָרה ֶֶׁש ֵֵא ְְר ָָחה ֶֶאת ָָה ְ‬ ‫ְְו ֶֶא ְְק ָָחה ַַפת ֶֶל ֶֶחם‪ .‬ולא אמר ''קחו'' אלא ואקחה רמז למה שאמרו‬ ‫יָׁשע [תנחומא תצא ב]‬ ‫ַַעל ֶֶׁש ִִּק ְְּבָלָ ה ֶֶאת ֱֱאִלִ ָ‬ ‫(ברכות מח‪ ).‬בעל הבית בוצע כדי שיבצע בעין יפה [טור הארוך]‪.‬‬ ‫ַַו �ִִּת ְְצ ַַחק ָָׂש� ָָרה (יב)‪ .‬כשבא תשרי אחר בשורת המלאכים וראתה‬ ‫ַַו �ֹּי ְ‬ ‫ֹאְמרּוּ ֵ �ֵּכן �ַַּת ֲֲע ֶֶׂש� ה ַ �ַּכ ֲֲא � ֶֶׁשר ִ �ִּד ַ �ַּב ְְר �ָָּת‪[ :‬בירכו אותו] יהי רצון‬ ‫בעצמה שלא נתעברה מיד נתייאשה מן הבשורה שלא היו לה רק‬ ‫‪7‬‬ ‫שתספיק לעשות כך לעולם [חזקוני ]‪.‬‬ ‫ששה חדשים עד הפסח ולא האמינה כמו אברהם לפי שאברהם נאמר‬ ‫לו מפי הקב"ה ולכן האמין אבל שרה לא שמעה אלא מפי המלאכים‬ ‫ּוֶּבן ַַה ָ �ָּב ָָקר ֲֲא � ֶֶׁשר ָָע ָָׂש� ה – בספר יצירה‬ ‫ֶ‬ ‫והיא היתה סבורה שבני אדם הם וכו' ְ �ְּב ִִק ְְר ָ �ָּבּהּ ֵֵלאֹמֹר‪ .‬לפי פשוטו‬ ‫לקח אברהם שני פרים ומסרן לישמעאל‪ ,‬ורצה ליקח שלישי‪ .‬עמד‬ ‫לאמר דיבור זה לבריות‪ֲֲ .‬הִיִ � ָָּפ ֵֵלא מה' ָ �ָּד ָָבר‪ .‬וכי מופלא ומכוסה‬ ‫לפניו ורפאל המלאך ונדמה לו כפר חשוב‪ - ,‬ונרמז בשם רפא"ל‬ ‫ממני מה שצחקה בקרבה [חזקוני]‪.‬‬ ‫דהיינו פ''ר א''ל‪ -‬והיה נשמט ממנו מעט מעט עד שהוליכו לפתח‬ ‫שרה אימנו לא שינתה אף פעם מן האמת חוץ מזו – מפני היראה‬ ‫מערת המכפלה‪ ,8‬שם נמסר הפר לידו‪ .‬אכן‪ ,‬כשהגיע לביתו לא מצא‬ ‫כי אם שנים‪ .‬ולא יכל לחזור למקנהו להביא עוד פא‪ ,‬שלא יעבור זמן‬ ‫ַַו �ְְּת ַַכ ֵֵחׁשׁ ָָׂש� ָָרה ֵֵלאֹמֹר ֹל ֹא ָָצ ַַח ְְק �ִִּתי ִ �ִּכי ָָי ֵֵר ָָאה‪ .‬למדנו שאימנו‬ ‫המאכל‪ .‬והוצרך לברוא ע''י ספר יצירה וזהו ''אשר עשה'' ממש‪[ .‬חסד‬ ‫אמיתית היתה אך שבכאן שינתה כי יראה [ר''י בכור שור] מכאן‬ ‫לאברהם נהר נב]‪.9‬‬ ‫שהנשים פסולות לעדות [שמכחישות מפני היראה – חזקוני] ואלולי‬ ‫שאמר הקב''ה לאברהם שיתן לו בן לא היתה יולדת לפי שלא האמינה‬ ‫ַַמ ֲֲה ִִרי � ְְׁשֹל ֹׁשׁ ְְס ִִאים ֶֶק ַַמח ֹס ֶֶֹלת‪ .‬י"א תנורו היה מחזיק שלש‬ ‫[ילקוט שמעוני]‬ ‫סאין וציוה לאפות כל השלש סאין כמו שאמרו רבותינו (ביצה יז‪).‬‬ ‫שהפת נאפית יפה בזמן שהתנור מלא [חזקוני] ולכך נהגו העם‬ ‫ַַו �ֹּי ֶ‬ ‫ֹאֶמר ֹל ֹא ִ �ִּכי ָָצ ָָח ְְק �ְְּת (יח‪ ,‬טו)‪ְ .‬וְ ָָא ַַמר ַַמְלְ ָָאָכָ א ָלָ א ְְת ַַד ֲֲחלּון ֲֲארּום‬ ‫לעשות בליל פסח שלש מצות זכר לשלש סאין שאמר מהרי שלש‬ ‫קּוְׁש ָָטא ָגָ ַַחְכְ ְְּת [תרגום יונתן] [אל תראי כי באמת צחקת והוא מפרש‬ ‫ְְּב ְ‬ ‫סאים ופסח היה [דעת זקנים שמות יב ח ע''ש]‪.‬‬ ‫לכאו' שהצדיק צחוקה לפי עוצם פלא הבשורה – ביאור יונתן]‬ ‫ּוֶּבן ַַה ָ �ָּב ָָקר ֲֲא � ֶֶׁשר ָָע ָָׂש� ה ַַו ִ �ִּי �ֵֵּתן ִִל ְְפֵנֵ ֶ‬ ‫יֶהם‬ ‫ַַו ִ �ִּי ַ �ַּקח ֶֶח ְְמ ָָאה ְְו ָָח ָָלב ֶ‬ ‫פרק יט‬ ‫קיים אברהם אבינו ע"ה אפילו עירובי תבשילין‪( ,‬יומא כח‪ ).‬פירוש‬ ‫ַַז ֲֲע ַַקת ְְסֹד ֹם ַַו ֲֲעֹמ ָָֹרה ִ �ִּכי ָָר ָ �ָּבה (כ) ָָּתנּו ַַר ָָּבָנָ ן‪ַַ ,‬אְנְ ֵֵׁשי ְְסדֹום ֹלא ִנִ ְְתָּגָ אּו‬ ‫תבשילין מעורבין שלא היה אוכל בשר בחלב גם לא בשר ואח"כ‬ ‫חלב‪ .‬אלא חלב ואח"כ בשר‪ ,‬דכתיב ויקח חמאה וחלב והדר בן‬ ‫וכ''כ הרלב''ג וכ''כ ר' יוסף בכור שור מבעה''ת ''לפי הפשט אנשים ממש אך אין להשיב ע''ד רבותינו – שאף הם כמלאכים – לדעת אשר בארץ‪ .‬ועיין אברבנאל‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫ובפי' ר''י בכור שור ראיתי שמפרש‪'' :‬כן תעשה תדיר זהו ווסתך [‪-‬דרכך] הטוב להכניס אורחים ולשמשם''‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫וכיון שראה אדם וחוה קבורים והריח ריח ג''ע מיד ידע מעלת המקום וחמד להיקבר שם וכדאיתא בפרקי דר"א פרק לה‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ועיין במלבי"ם כאן שכתב שעניין זה מדוקדק בלשון הפסוקים‪ ,‬שתחילה כתוב ואל הבקר רץ אברהם כלומר שרץ אחרי בקר אחד היינו אותו אחד שברח לו למערה‪,‬‬ ‫‪9‬‬ ‫ואחר כך שנעלם ברא בספר יצירה פר נוסף וזהו וימהר 'לעשות' אותו‬ ‫ומסיים‪ :‬וכן נמי פירש"י קמא קמא דתקין אמטי ואייתי לקמייהו‪( .‬והיינו שלא הביא את הכל בבת אחת אלא מה שהיה מוכן הביא)‪'' .‬ומדרש זה חלוק על מד' אחר‬ ‫‪10‬‬ ‫שהקב''ה א' למלאכים כשירדתם למטה אכלתם בשר וחלב''‪.‬‬ ‫ולציין דברים רבה יד ב ''ְוְ ִִה ָָּׁש ֲֲענּו ַַּת ַַחת ָָה ֵֵעץ‪ֶֶׁ ,‬ש ָָע ָָׂשה ָלָ ֶֶהם ֻֻס ָָּכה'' ולפי בעלי התוס' הנ''ל יהיה לזה פי' אחר מפשוטו‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫ב‬ ‫גליון אוצרות חז"ל • פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫פרק כ‬ ‫טֹוָבה ֶֶׁש ִִה ְְׁש ִִּפ ַיַע ָלָ ֶֶהן‪ֲֲ ..‬ע ִִׁש ֵיֵרי עֹוָלָ ם ָָהיּו ַַאְנְ ֵֵׁשי ְְסדֹום ְְּב ָָׁש ָָעה‬ ‫ֶֶאָּלָ א ִִּב ְְׁש ִִביל ָ‬ ‫אֹוֵמר ְלְ ַַע ְְבּדֹו ֵֵצא ְוְ ַַקח ִלִ י‬ ‫ּוְמ ַַב ֵֵּקׁש ִלִ ַַּקח לֹו ָיָ ָָרק‪ָָ ,‬הָיָ ה ֵ‬ ‫יֹוֵצא ְ‬ ‫ֶֶׁש ָָהָיָ ה ָָא ָָדם ֵ‬ ‫ַַו �ֹּי ֶ‬ ‫ֹאֶמר ַַא ְְב ָָר ָָהם ֶֶאל ָָׂש� ָָרה ִִא � ְְׁשּתֹּוֹ ֲֲאֹח ִִֹתי ִִהוא‪ .‬אחר שנעשה‬ ‫ּומֹוֵצא ַַת ְְח ָָּתיו ָזָ ָָהב‪ֶֶׁ ,‬שֶּנֶ ֱֱא ַַמר ְוְ ַַע ְְפֹרֹת‬ ‫ֵ‬ ‫ְְּב ִִא ָָּסר ָיָ ָָרק‪ ,‬הּוא הֹוֵלֵ ְך ִלִ ַַּקח לֹו ָיָ ָָרק‬ ‫לו נס גדול בפרעה ע''י נגעים גדולים לא רצה יותר לסמוך על הנס‬ ‫ּדֹוֶחה ִִמ ְְּב ָָעָלָ יו‬ ‫יֹוְצ ָָרם ֶֶאָּלָ א ְְּבֹרֹב ָָע ְְׁש ָָרם‪ֶֶׁ ,‬ש ָָהֹע ֶֶֹׁשר ֶ‬‫ָזָ ָָהב לֹו‪ְ .‬וְ ֹלא ָָב ְְטחּו ְְּב ֵֵצל ְ‬ ‫וכתב רבינו חננאל ז"ל כי עכשיו כשבא בגרר גרשה‪ .‬וז''ש אבימלך‬ ‫רֹוֵת ֶיֶהן‪ֶֶׁ ,‬שֹּלא ְיְ ֵֵהא‬ ‫ִיִ ְְר ַַאת ָָׁש ַַמִיִ ם‪ָָּ .‬פ ְְסקּו ֶֶאת ָּכָ ל ָָה ִִאיָלָ נֹות ְלְ ַַמ ְְעָלָ ה ִִמ ֵֵּפ ֵ‬ ‫הגוי גם צדיק וכו'‪[ .‬רבנו בחיי]‬ ‫ֲֲהָנָ ָָאה ֵֵמ ֶֶהם ֲֲא ִִפּלּו ְלְ עֹוף ַַה ָָּׁש ַַמִיִ ם‪[ .‬פרקי דר''א]‬ ‫ַַו �ֹּי ַ‬ ‫ֹאַמר ֲֲאֹד ָֹנָ ‪-‬י ֲֲהגֹוֹ י ַ �ַּגם ַַצ ִ �ִּדיק �ַַּת ֲֲהֹרֹג‪ .‬כלומר הרגת גוי רע‬ ‫ַַו �ַַּת ֵ �ֵּבט ִִא � ְְׁשּתֹּוֹ ֵֵמ ַַא ֲֲח ָָריו ''לדעת מה בסוף בית אביה שהיא היתה‬ ‫על רשעו‪ ,‬סדום ועמורה‪ ,‬תהרוג כמו''כ גוי צדיק שלא פשעו?! [ר''י‬ ‫מבנות הסדומיים ומפני שחטאה במלח בפירסום העני הנה היא עשויה‬ ‫בכ''ש] פירוש אם תהרג אותי גם אברהם הצדיק תהרוג כי הוא פשע‬ ‫עמוד מלח (עד היום – תרגום ירושלמי‪[ .)12‬תרגום יונתן‪]13‬‬ ‫וגרם לי זאת [בעה''ט וכ''ה בפסיקתא רבתי]‪ .‬יתכן לפרש אם יהרג‬ ‫המלך [''הגוי''] על המעשה הזה הלא גם הצדיק יהרג שעבדי המלך‬ ‫ַַו �ַַּת ֵ �ֵּבט ִִא � ְְׁשּתֹּוֹ ֵֵמ ַַא ֲֲח ָָריו ַַו �ְְּת ִִהי ְנְ ִִציב ֶֶמ ַַלח ''כי שמה של אשת‬ ‫יהרגו לאברהם [רבנו בחיי]‪.‬‬ ‫לוט מלח‪ .‬ולמה נקראת מלח שהיו העניים מבקשים ממנה לחם ונותנת‬ ‫להם מלח‪ .‬והיו העניים מתפללים עליה ומבקשים מן השם להחזירה‬ ‫ֲֲהגֹוֹ י ַ �ַּגם ַַצ ִ �ִּדיק �ַַּת ֲֲהֹרֹג‪ .‬האמנם ראוי שתשחית הגוי [כל האומה]‬ ‫תל מלח‪ .‬והשם שמע תפלתם ונהפכה למלח וכשהיתה שומעת היתה‬ ‫בהריגת מלכו‪ .‬ושתהרוג המלך שהוא צדיק בזה שלא חטא [ספורנו]‬ ‫חוזרת וענתה אמן בחשבה כי תפלתם לטובה עליה‪ .‬וכוונתם היתה‬ ‫ִ �ִּכי ָנָ ִִביא הּוּא‪ .‬לשון ניב שפתים‪ .‬כלומר רגיל אצלי ומדבר את דברי‬ ‫לרעה והנה נתקיימה כוונת העניים'' [ספר הפליאה‪]14‬‬ ‫ואני אוהב את דבריו ושומע תפילתו‪[ .‬רשב''ם]‬ ‫נֹוֶת ָיָה ַַהְנְ ׂשּואֹות ִִּב ְְסדֹום‪,‬‬ ‫ִִע ִִּדית ִִא ְְׁשּתֹו ֶֶׁשל לֹוט ִנִ ְכְ ְְמרּו ַַר ֲֲח ֶֶמ ָיָה ַַעל ְְּב ֶ‬ ‫פרק כא‬ ‫ְוְ ִִה ִִּב ָיָטה ַַא ֲֲח ֶֶר ָיָה ִלִ ְְראֹות ִִאם ָָהיּו הֹוְלְ כֹות ַַא ֲֲח ֶֶר ָיָה ִִאם ָלָ או ְוְ ָָר ֲֲא ָָתה ַַא ֲֲח ֶֶר ָיָה‬ ‫אֹוָתּה‬ ‫לֹוֲחִכִ ים ָ‬ ‫עֹוֶמ ֶֶדת‪ָּ ,‬כָ ל ַַהּיֹום ֲ‬ ‫ַַה ְְּׁשִכִ יָנָ ה‪ְ ,‬וְ ַנַ ֲֲע ִִׂשית ְנְ ִִציב ֶֶמַלַ ח ַוַ ֲֲע ַַדִיִ ן ִִהיא ֶ‬ ‫לידת יצחק‬ ‫צֹוַמ ַַחת ‪[ .‬פרקי דר''א כה]‬ ‫‪15‬‬ ‫יֹוֶר ֶֶדת ַַעל ַַרְגְ ֶלֶ ָיָה‪ַּ ,‬וַבֹּב ֶֶֹקר ַ‬ ‫ַַה ְְּׁשָוָ ִִרים ְוְ ֶ‬ ‫יצחק היה ראשון שגדל בעריסה‬ ‫ַַו ַ �ַּי ֲֲהֹפְֹך ֶֶאת ֶֶה ָָע ִִרים ָָה ֵֵאל (כה)‪ָָ ,‬א ַַמר ַַר ִִּבי ְיְ ֻ‬ ‫הֹוֻׁש ַַע ֶֶּבן ֵלֵ ִוִ י ַַעד ַַעְכְ ָָׁשו‬ ‫ְ‬ ‫עד שנולד יצחק‪ ,‬כל הנולדים לפניו מימות עולם נולדו וגדלו במשך‬ ‫ִִאם ִיִ ְְקֹלט ָָא ָָדם ָָמ ָָטר ֵֵמ ֲֲאִוִ ירֹו ֶֶׁשל ְְסֹדֹם ְוְ ִיִ ֵֵּתן ַַּב ֲֲערּוָגָ ה ֵֵאיָנָ ּה ַַמ ְְצ ַַמ ַַחת‪[ .‬ב''ר‬ ‫זמן קצר עד שלא הוצרכו להנשא על כפי אימם ולא היה להם צורך‬ ‫נב‪ ,‬ד]‬ ‫כיום יש שמצביעים על נציבים מסויימים באזור שזהו אשתו של לוט‪ .‬ראה בהרחבה בס' החדש ''היו דברים מעולם'' פי''ז שהביא כבר מר' פתחיה מרגנשבורג (בס'‬ ‫‪12‬‬ ‫סיבוב ר' פתחי' מאחיו של ר' יצחק הלבן מבעלי התוס' שחי לפני ‪ 850‬שנה) שחיפש ''וראה ים המלח וסדום ועמורה‪ .‬ונציב מלח אמר שלא ראה ואינו בעולם''‪ .‬גם הרע''ב‬ ‫במכתב לאביו בשנת רמ''ח (דרכי ציון קולמייא תרמ''ו טז‪ ,‬א) כותב ''ושאלתי על אשתו של לוט ואין מגיד ממנה כי יאמרו כל הארץ תילי תילים של מלח ולא יבחנו איזה‬ ‫אשתו של לוט''‪.‬‬ ‫ואולם בספר גלילות א''י (אגרת הקדש גא''י) מעיד בפרוטרוט‪'' :‬אין רחוק מנחל קדרון שם אשת לוט הנעשית נציב מלח‪ .‬וראיתי אחר חצות לילה שהיא בשלימות ובשעות‬ ‫קודם שיאור היום לא נשאר רק כמו ב' טפחים כי העזים לכמה מאות באין מכפר החורבה ומצוער ולוקקין אותה‪ .‬אך ב' טפחים נשאר תמיד‪ .‬וקודם חצות לילה תתגדל כמקדם‬ ‫ומשם הלכתי למקום סדום ועמורה שנחרב ונטבע בים ושחור מאד באותו מקום ועשן גדול יוצא משם''‪[ .‬הובא בסדר הדורות ב''א מז] גם הנוסע ר' בנימין מטודלה מזמן‬ ‫הראשונים מזכיר זאת ''במסעות ר''ב''‪.‬וכן מצאנו לר' רפאל מרדכי מלכי (שהיה חמיו של בעל הפרי חדש ודר בירושלים לפני ‪ 053‬שנה) שמספר שהיו מספיקים לירושלים‬ ‫ממלח זה‪ .‬אבל הרד''ל על פרדר''א (פכ''ה פ) שהיה לפני כמאתיים שנה מספר שבזמנו כבר לא היה זה אחרי ומצא כתוב שהיה שם רעש‬ ‫שהיתה שואלת שכינותיה למלח עבור האורחים ומכוונת שיכירו בהן אנשי העיר (ב''ר נא ה) ָָא ַַמר ר''י ַַמּצּות ְּגְ דֹוָלָ ה ָָע ְְמ ָָדה ַַעל ַַה ֶֶּמַלַ ח‪ְְּ ,‬דהּוא ָָא ַַמר ָלָ ה הביאי מלח‬ ‫‪13‬‬ ‫לאורחים‪ .‬והיא אמרה אף מנהג רע זה אתה רוצה ללמד כאן? (ב''ר נ ד)‬ ‫ספר קבלה המיוחס לקנה הק' אביו של ר' נחוניא בן הקנה‪ .‬והאריז''ל העיד בגדולת הספר‪( .‬י''ל בהסכמת הצמח צדיק ובנו של הדברי חיים שכותב שמקובל שהוא‬ ‫‪14‬‬ ‫ספר סגולה לבית‪ ).‬והבית יצחק בהסכמתו מביא מהחיד''א שהיה ודאי אחר רבנן סבוראי‪ .‬ולדעת הרמ''ע בעש''מ הוא מרבנו אביגדור קרא‬ ‫וכיון שהיא צומחת יש שהסתפקו האם הנוטל מזה המלח חייב לעשר‪ .‬ושמעתי לפרש שזה היה שאלתו של עשיו האיך מעשרין את המלח‪ ...‬וכתב הגרח''ק בטעמא‬ ‫‪15‬‬ ‫דקרא ''נראה פשוט שהנוטל מלח ממנה פטור ממעשר שאין זה צומח מהאדמה אלא ממה שנשאר מרגליה חוזר וצומח והוי ככמהין ופטריות‪ .‬ועי' ירושלמי ריש מעשרות‬ ‫שכל דבר שאין נזרע פטור ממעשרות''‬ ‫ג‬ ‫גליון אוצרות חז"ל • פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק‬ ‫לא יתכן בעבור שישא עצי העולה‪ .‬והקרוב אל הדעת שהי' קרוב לי''ג‬ ‫באותה עריסה‪ָָ .‬א ַַמר ַַר ִִּבי ֵלֵ ִוִ י ֹלא ִנִ ְְדְנְ ָָדה ֲֲע ִִר ָיָסה [שמשכיבים בה‬ ‫שנים [אבע''ז]‬ ‫התינוקות] ְְּת ִִחָּלָ ה ֶֶאָּלָ א ְְּב ֵֵביתֹו ֶֶׁשל ַַא ְְב ָָר ָָהם ָָא ִִבינּו‪.16.‬‬ ‫עין במר בוכה והלב שמח‬ ‫ו ַ �ַּי ַַעׂשׂ ַַא ְְב ָָר ָָהם ִִמ � ְְׁש �ֶֶּתה ָגָ דֹוֹ ל (ח) ַַמהּו ָּגָ דֹול‪ֶֶׁ ,‬שָּכָ ל ְּגְ דֹוִלִ ים ָָהיּו ָָׁשם‬ ‫הֹוֻׁש ַַע ֻּכֻ ָּלָ ם‬ ‫ּוְׁשַנַ ִיִ ם ְְמָלָ ִכִ ים ֶֶׁש ָָה ַַרג ְיְ ֻ‬ ‫ואֹוָתן ִִׁש ִִּׁשים ְ‬ ‫ָ‬ ‫ְוְ ָָק ָָרא ְלְ ָכָ ל ַַמְלְ ֵכֵ י ְּכְ ַנַ ַַען‪.‬‬ ‫ַַו ִ �ִּי ֶֶבן � ָָׁשם ַַא ְְב ָָר ָָהם ֶֶאת ַַה �ִִּמ ְְז ֵ �ֵּב ַַח ַַו ַ �ַּי ֲֲעֹר ְְֹך ֶֶאת ָָה ֵֵע ִִצים ַַו ַ �ַּי ֲֲעֹקֹד‬ ‫אֹוָתּה ָָׁש ָָעה ָָא ְְמרּו‬‫ָָהיּו ַַּב ִִּמ ְְׁש ֶֶּתה ֶֶׁשל ַַא ְְב ָָר ָָהם ָָא ִִבינּו‪ַ ,‬וַאף עֹוג ָָהָיָ ה ָָׁשם‪ְְּ ,‬ב ָ‬ ‫‪18‬‬ ‫ֶֶאת ִיִ ְְצ ָָחק ְ �ְּבנו (ט י) ''ויבן את המזבח שבנה אדם‪ 17‬ונהרס במבול‬ ‫אֹוֵמר‪ַַ ,‬א ְְב ָָר ָָהם ִִּפ ְְר ָָּדה ֲֲע ָָק ָָרה הּוא ְוְ ֵֵאינֹו מֹוִלִ יד? ֵּכֵ יָוָ ן‬ ‫לֹו ְלְ עֹוג ֹלא ָּכָ ְך ָָהִיִ ָיָת ֵ‬ ‫ושב נח ובנאו ונהרס בדור הפלגה ויערוך את העצים‪ ...‬עיניו של‬ ‫הֹוְרגֹו‪ָָ ,‬א ַַמר‬ ‫ֶֶׁש ָָר ָָאה ֶֶאת ִיִ ְְצ ָָחק ָָא ַַמר‪ַַ ,‬מהּו ֶזֶ ה‪ֵֵ ,‬אין ֶזֶ ה ְּכְ לּום‪ְְּ ,‬ב ֶֶא ְְצ ָָּב ִִעי ֲֲאִנִ י ְ‬ ‫אברהם מסתכלין בעיניו של יצחק ועיניו של יצחק מסתכלין במלאכי‬ ‫יֹוְצ ִִאים ִִמ ֶֶּמּנּו‪,‬‬ ‫לֹו ַַהקב''ה ָּכָ ְך ָָא ַַמ ְְר ָָּת? ַַעל ְְמָנָ ת ֶֶׁש ִִּת ְְר ֶֶאה ֲֲאָלָ ִִפים ְּוְר ָָבבֹות ְ‬ ‫מרום‪ .‬עונים מלאכי מרום בואו וראו בנים יחידים שיש בעולם אחד‬ ‫ְּוְבָיָ ָָדם אֹותֹו ָָה ִִאיׁש ָָע ִִתיד ִלִ ֹּפֹל [דב''ר וכ''ה בב''ר נג‪ ,‬י]‬ ‫שוחט ואחד נשחט‪ ,‬השוחט אינו מעכב והנשחט פושט צוארו''‪.‬‬ ‫[תרגום יונתן ע''פ הביאור בלשוה''ק]‬ ‫פרק כב‬ ‫עקידת יצחק‬ ‫באותה שעה בכו אראלים‪ ,‬והורידו מלאכי השרת דמעותיהם עד‬ ‫שנשרו לתוך עיניו של יצחק‪ .19‬הדמעות בדמעות נגעו‪ ,‬שאף אברהם‬ ‫ֶֶאל ֶֶא ֶֶרץ ַַה �ֹּמ ִִֹר ָ �ָּיה‪ .‬בגימטריא בירושלים‪ֶֶ :‬את ַַה ָָּמקֹום‪ .‬בגימטריא‬ ‫היה בוכה מגודל רחמנותו על יצחק ודמעותיו נושרות לתוך עיניו‪,‬‬ ‫זה ירושלים‪ֵֵ :‬מ ָָרֹחֹק‪ .‬חסר כתיב קרי ביה מרחיק שהשטן היה מרחיק‬ ‫"ואף על פי כן הלב שמח לעשות רצון יוצרו"‪.20‬‬ ‫המקום מלפניהם‪[ :‬בעה''ט] יש במדרש שהכניסו [ליצחק] בתיבה‬ ‫עד שעה שרצה לשוחטו שהיה ירא מן השטן פן יפיל בו מום‪[ .‬הדר‬ ‫ַוַ ַּיַ ְְרא ְוְ ִִהֵּנֵ ה ַַאִיִ ל ַַא ַַחר ֶנֶ ֱֱא ַַחז ַַּב ְְּס ַַבְך ְְּב ַַק ְְרָנָ יו (כב‪ ,‬יג)‪" .‬וילך אברהם ויקח‬ ‫זקנים]‬ ‫את האיל וירא והנה איל עובר לפניו‪ַַ .‬א ַַחר נאחז בסבך בקרניו כלומר‬ ‫אחרי כן ראה את האיל מדי עברו נאחז בסבכי היער‪ .‬חשב בליבו ודאי‬ ‫יֶכם יש אומרים איך אמר אברהם‬ ‫ׁשּׁוָּבה ֲֲא ֵֵל ֶ‬ ‫ָ‬ ‫ְְוִנִ � ְְׁש �ַַּת ֲֲח ֶֶוה ְְוָנָ‬ ‫זה המלאך בא בשליחותו של הקב''ה וזימן לי איל זה"‪[ .21‬רשב''ם]‬ ‫''ונשובה''‪ .‬ואחרים ענו כי היה בדעתו להביא עצמותיו ואברהם דחם‬ ‫כדי שלא יסורו עד שובו‪ .‬ושלא ירגיש יצחק ויברח‪ .‬ורבותינו ז''ל אמרו‬ ‫ו ָ �ָּי � ָָׁשב ַַא ְְב ָָר ָָהם ֶֶאל ְנְ ָָע ָָריו ַַו ָ �ָּי ֻֻקמּוּ ַַו ֵ �ֵּי ְְלכּוּ ַיַ ְְח ָ �ָּדו ֶֶאל ְ �ְּב ֵֵאר � ָָׁש ַַבע‬ ‫שהיה יצחק כאשר נעקד בן שלשים ושבע שנים‪ .‬ואם דברי קבלה‬ ‫ַַו ֵ �ֵּי � ֶֶׁשב ַַא ְְב ָָר ָָהם ִ �ִּב ְְב ֵֵאר � ָָׁש ַַבע (יט)‪ :‬וינהיגו מלאכי מרום את יצחק‬ ‫נקבל‪ .‬ומדרך סברא אין זה נכון‪ .‬שהיה ראוי שתהיה צדקת יצחק‬ ‫ויובילו אותו לבית מדרשו של שם והיה שם שלוש שנים‪.‬‬ ‫גלוי' ויהיה שכרו כפול משכר אביו שמסר עצמו ברצונו לשחיטה ואין‬ ‫בכתוב מאומה על יצחק‪ .‬ואחרים אמרו שהיה בן חמש שנים גם זה‬ ‫מדרש ב''ר נג‪ ,‬י ובביאור המדרש שם‪ .‬ואולי זה ביאור מה שאי' שאמר להם יוסף לשבטים איזה עצי עריסה ונפל במחשבתי לפרש הענין (בליל כניסת בני משה נ''י‬ ‫‪16‬‬ ‫לבריתו של אברהם אבינו תשפ''ד)‪ ,‬עריסה משמשת לנדנוד והרגעת התינוקות‪ .‬יצחק הוא התינוק הראשון שנולד בבית בריא‪ ,‬ביתם הרם והנישא של אברהם שרה‪ ,‬בו גם‬ ‫התחיל תיקונו של עולם‪ ,‬עולם בו אין ההורים מונחים בעצמם וליבם ומוחם עשויים לעסוק ברווחת התינוק‪ .‬שהנה הקב''ה הטביע את הטבע שהולד יצטרך כה''ז לחסדי‬ ‫הוריו משעה שנולד (וזה כידוע לטובת שניהם‪ ,‬שע''י כך נקשרים זה בנפש זה המקבל והנותן)‪ .‬אך כ''ז שההורים היו מתנהגים באכזריות (כדאי' בדור המבול שהיו סותמין מי‬ ‫התהום בבניהם) והיו ממש כל שיטתם שצריך האדם ליהיות סביב עצמו ולא ליהיות עזר לאחרים‪ ,‬א''כ שינה הקב"ה את צורת הבריאה כדי שהולד יוכל לטפל בעצמו מיום‬ ‫הולדו‪ .‬וכדאי' בב''ר פ' נח שהיו גדולים ביום שנולדו וכבר ידעו לקפוץ מסוף העולם וע''ס‪ .‬והיה הולך להביא לאימו איזמל לצורכה‪ .‬וכ''ז היה מפני ההכרח שינה עליהם סדרי‬ ‫בראשית מה שלא רצה במחשבה תחילה‪ .‬אך כיון שבא אברהם אבינו ועקר שיטה זו ומעתה למדו להיות כל אחד לעזר ואחיסמך לשני‪ ,‬נעשה טבעו של עולם כאשר עלה‬ ‫במחשבה תחילה‪ .‬וראיתי בספר החדש ''היו דברים מעולם'' ע''ס בראשית שי''ל זה עתה תשפ''ז פירוש מבעל קרן אור פני משה (המבורג תקמ''ז פ' מקץ) שעומק הדברים‬ ‫הוא שהעריסה ''להרגיל את הנער מקטנותו לזריזות ולהסיר ממנו הרגל העצלות והכבדותוקודם זמן אברהם אע''ה היו המיטות על ארבע כרעיים בלי יכולת להתנדנד ואדרבה‬ ‫אולי חשבו שיותר יפה לתינוק שנוח במנוחה על משכבו וירדם במהרה כי גם הגדולים לא ידעו ממעלת הזריזות מאומה [הערה‪ :‬צא וחשוב כמה היו ימי שנותיהן של אותן‬ ‫הדורות‪ ]...‬ואברהם שהיה הראשון 'שהמציא' את מידת הזריזות הוא אשר תיקן שראוי לנדנד‪..‬‬ ‫חולין ס‪:‬‬ ‫‪17‬‬ ‫אף למאן דאמר שלא ירד המבול לארץ ישראל‪ ,‬אבל המים היו אף בארץ ישראל‪ ,‬כי לא היה גדר לעכב (רמב"ן ח‪ ,‬י"א)‬ ‫‪18‬‬ ‫"בשעה שעקד א"א את בנו על גבי המזבח בכו מלאכי השרת‪ ,‬הה"ד ֵ'ֵהן ֶֶא ְְר ֶֶאָּלָ ם ָָצ ֲֲעקּו ֻֻח ָָצה' (ישעיהו לג‪ ,‬ז) ונשרו דמעות מעיניהם לתוך עיניו והיו רשומות בתוך‬ ‫‪19‬‬ ‫עיניו" וכו' (ב"ר סה)‬ ‫"הוא שולח יד ליטול את הסכין ועיניו מורידות דמעות ונופלות דמעות לעיניו של יצחק מרחמנותו של אבא‪ ,‬ואף על פי כן הלב שמח לעשות רצון יוצרו" (ב"ר נו י)‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫בַחִיִ ל‪ ,‬עין במר בוכה – והלב שמח"‪( .‬ועי'‬ ‫ובפיוט הקדום 'עת שערי רצון' הנאמר ע"י בני עדות המזרח בראש השנה ויוהכ"פ‪" :‬ויעקוד יצחק כעקדו איל‪ ,‬המון דמעיו נוזלים ַ‬ ‫להגאון חיד"א זצוק"ל בספרו סנסן ליאיר‪ ,‬שהתקין סדר לאמירת פיוט זה על כל צרה שלא תבוא ח"ו)‪.‬‬ ‫והיינו דמפרש ע"פ ניקוד המילה ַַאִיִ ל ַַא ַַחר (ולא איל ַ'ַא ֵֵחר')‪ ,‬שהכונה 'אחר דברים אלו' וכן מצינו במדרש כמה דרשות על איל אחר בסגנון זה‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫פאר הערות‪chazal123456@gmail.com :‬‬ ‫ד‬ ‫גליון אוצרות חז"ל • פרשת וירא תשפ"ז לפ"ק‬