מתיקא כדובשא · Mesika Kedvisha — וירא (2026-10-26)

מעדני דבש פרפראות מדובשים
המגיד מו”ה ר' ישראל אהרן קלעצקין שליט”א ליקוטי גידולי אברהם -מו” ‰ר' גדלי' האפמאן שליט”‡
לע״‡ ביו ‰ר‰״ח ר◊ אברהם ב‰ר‰״ח ר◊ מש ‰צבי ז״ל
כחום היום -פירש רש"י 'הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה שלא וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא ישב פתח האהל )יח(‡ ,
להטריחו באורחים' .נשאלתי ,הלא אמרו רבותינו שאין הקב"ה עושה ניסים ‡בר‰ם ‡ביו ‰י ‰כל כך שפל בעיי עצמו ,ע„ כי חשב שכשלעצמו ‡יו
לחינם ,א"כ למה היה צריך לשנות הטבע ולהוציא חמה מנרתיקה ,וכי
ר‡וי כלל ל‰שר‡ת ‰שכי ,‰ורק בזכותו של "‰צ„יק" ממר‡ ר‡‡ ‰ליו '‰
חסרים דרכים לגרום שלא יבואו אורחים ללא נס? ותירצתי :כי הקב"ה עושה
רצון צדיקים ומזמן להם מצוות ,וכדאיתא באבות 'רצה הקב"ה לזכות את יתברך; ‡בל "ו‰ו‡ יושב פתח ‰‡‰ל" – ‰ו‡ ‚ופו ע„יין יושב לי„ פתח
ישראל ,לפיכך הרבה להם תורה ומצוות' ,ואם היו אורחים פוסקים מלבוא ‰ק„וש ‰ועו„ ל‡ ‰תחיל ל‰יכס פימ‡) ...‰ו‰ב ישר‡ל(
ללא סיבה ניכרת ,היה אברהם אבינו מצטער ועושה חשבון הנפש על מה והוא יושב פתח האוהל )יח ,א( לראות אם יש עובר ושב
ולמה מנעו ממנו את המצוה החשובה הזאת? ,לכן הוציא הקב"ה חמה ויכניסם בביתו )רש"י( לעיים ‰ו„„ים ‰קבועים‰ ,ר‚ילים ללחם חס„
מנרתיקה שיתלה את מניעת האורחים עקב החום הכבד ,ובאמת גם זה לא
עזר ואברהם הצטער גם כך על מניעת המצוה ואז הקב"ה זימן לו את ו‡ים מתביישים בכך‡ ,ין צורך לחכות ל‰ם בפתח ‰בית‰ .ם בין כך ייכסו.
המלאכים. ‡ולם יש עי שמתבייש ובלבטים פשיים ‰ו‡ י‚ש ל„לת וחוזר בו .לעי כז‰
וירא אליו ה' -ב' אותיות הראשונות של וירא ושל אליו הם 'יואל' יש צורך ל‰מתין בחוץ ול‰כיסו ‰בית‡) .‰מרי מ‰ר‡"ך(
והאותיות הנותרות הם עוד הפעם 'וירא' .ויש בזה רמז וקשר בין פסוק יסודי וישא עיניו וירא וירא לקראתם )יח ,ב( סימן יש בי„ו של
המשך בעמוד ד'
צ„יק ל‰בחין בין טוב לרע .ב‰סתכלו בפי ‡„ם‡ ,ם רו‡‰ ‰ו‡ ‡ור עליון
‰שור ‰עליו ,מוכח ש‡ותו ‡„ם ‚ם וש‡ חן בעיי .'‰וז‰ו ש‡מר ‰כתוב
"ויש‡ עייו ויר‡" ר‡ ‰ב‰ם ‡‰ור ,מי„ "וירץ לקר‡תם") .ק„ושת לוי(
מו”ה ר' אהרן וויינגארטן שליט”א ויאמר אל נא תעבור מעל עבדך )יח„‚ (‚ ,ול‰ ‰כסת
‡ורחים יותר מקבלת פי ‰שכי) ‰שבת קכ"ז(„‚ .ול ‰עבו„ת ‰כסתם של
יש להתבון במה שמציו אצל אברהם אביו ,שכאשר הודיעו הקב״ה
על הפיכת סדום ,עמד וטען לפיו ״חלילה לך מעשת כדבר הזה זרים תחת כפי ‰שכי ,‰מעבו„ת ‰‰תעלות ‰עצמית בקבלת פי ‰שכי‰
להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חלילה לך השפט כל הארץ – ב‰ש‚ות ‡‰לוקות .לכן ‰קריב ‡בר‰ם ‡ת "קבלת פי ‰שכי "‰של עצמו
לא יעשה משפט״ )בראשית יח ,כה( ,הרי שאברהם טען מצד השכל למען מצוות "‰כסת ‡ורחים"‡) .בי ‡זל(
והמשפט ,שאין ראוי שהקב״ה ,שהוא שופט כל הארץ ,ימית צדיק אל נא תעבור מעל עבדך )יח„‚ (‚ ,ול‰ ‰כסת ‡ורחים
עם רשע.
המשך בעמוד ב' המשך בעמוד ג'
-שמועסן פון הרה"ק מהרנ"ץ מ'זידיטשוב זי"ע – איבערגעזעצט פון די טעיפס מתיקות הצדיקים
המשך בעמוד ד'
מוסר בדבש – העידוד בתוך הקושי והחולי
מו”ה ר' ישעי' וויין שליט”א
מרבותינו המפרשים הרי הקב״ה הגיע מתמקד בעובדה שאברהם אבינו ישב פרשתנו ,פרשת וירא פותחת
לבקר את אברהם החולה לאחר ברית בפתחו של האהל ואילו הקב״ה עמד, בביקור החולים שערך הקב״ה בפתח ביתו
המילה )כפי המובא ברש״י בשם המדרש וז״ל)פרק יח ,פסוק א( :״יושב .ישב כתיב, של אברהם אבינו לאחר ברית המילה
תנחומא בתחילת הפרשה ,וירא אליו. בקש לעמוד ,אמר לו הקב״ה שב ואני שקיים ,כלשון הפסוק )יח ,א( ״וירא אליו
לבקר את החולה .אמר רבי חמא בר אעמוד ,ואתה סימן לבניך שעתיד אני ה׳ באלני ממרא והוא ישב פתח האהל
חנינא ,יום שלישי למילתו היה ,ובא להתיצב בעדת הדיינים והן יושבין״. כחם היום״.
המשך בעמוד ב' וכבר תמהו על כך רבים רש״י הקד׳ בבואו לבאר פסוק זה
ב מתיק א כדובשא
השמים' ואמרו חז"ל 'גדולה צדקה שמהפכת הראיה ,מתחילים בקטן שאצלם זה חידוש מוסר בדבש
מידת הדין למידת הרחמים'. שראייתם הטובה נטשטשה ,אח"כ מספרים המשך מעמוד א'
אם אמצא בסדום חמישים צדיקים - שגם הגדולים שראייתם פחותה ,אף הם
אברהם ביקש מהקב"ה 'אולי יש חמשים צדיקים' נטשטשו ונסתנוורו עוד יותר ,עד שלא יכלו בפרשת וירא לספר יואל שבתרי עשר ,דהנה יש
וה' ענה 'אם אמצא בסדום' מה משמעות הבדל למצא הפתח. עיקר גדול בפרשתנו שהוא השבח הגדול שהקב"ה
הלשונות? כאשר משה רבינו ביקש להרוג את אברהם קראו הר -אמרו חז"ל על משבח את אברהם 'כי ידעתיו למען אשר יצוה את
המצרי כתיב 'וירא כי אין איש' פירש"י 'שאין איש מקום המקדש 'אברהם קראו הר )המוריה(, בניו ואת ביתו אחריו' שעניינו של אברהם להעביר
עתיד לצאת ממנו להתגייר' ,ורק אז הרג משה את יצחק קראו שדה ,יעקב קראו בית' .בכמה המסורה לדורות הבאים ,וכך גם מתחיל בספר יואל
המצרי )'ויטמנהו בחול' כי ראה שממנו יצא רק מדרשים מובא כי תרח עשה תשובה בסוף ימיו, 'לבניכם ספרו ,ובניכם לבניהם ,ובניהם לדור אחר',
חול ללא שום קדושה( .כן הדבר בענין סדום, וידוע כי במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים ונרמז ענין זה במילים הראשונות של הפרשה.
אברהם שאל 'אם יש חמישים צדיקים' כעת, גמורים אינם יכולים לעמוד .עקידת יצחק היתה לושי ועשי עוגות -יש להקשות ,למה
והשי"ת ענה לו ,גם 'אם אמצא' בלשון עתיד ,היינו בשנה שלאחר שנת האבל על תרח ,שתרח מת הוזקק אברהם לומר לה 'לושי' ,הול"ל 'עשי עוגות'
שלא רק אם יש כרגע צדיקים בסדום ,אלא אציל שנתיים לפני עקידת יצחק ,שהרי תרח היה בן ושרה ודאי ידעה שכדי לעשות עוגות צריך ללוש את
גם אם אמצא שעתיד לצאת מזרעם מי שיתגייר. שבעים כשילד את אברהם ,ואברהם עקד את הבצק? ויש לומר ,כי הנה בביקור המלאכים אצל
אולי יש חמישים צדיקים בתוך העיר - יצחק בהיותו בן ,137שהרי ילד את יצחק בן לוט כתיב 'ומצות אפה ויאכלו' ופירש"י 'פסח היה',
בעיירה אחת היו שני חצרות צדיקים שהשטן מאה ויצחק נעקד בן .(137+70=207) .37יתכן ואיתא פסחים מח' :כל זמן שעוסקות בבצק אינו בא
הבעיר שם את אש המחלוקת והתלקחה עד לב כי אברהם כיבד את אביו בכך שקרא למקום לידי חימוץ' לפי"ז יובן ,כי אברהם אמר לה 'לושי',
השמים .פעם אחת ביקר שם הרה"ק רבי איציקל המקדש הר ,לרמז כי בסוף ימיו עשה תשובה, היינו אל תניחי את הבצק ללא לישה כי כל עוד
ווארקער זצ"ל בשב"ק פר' וירא ,וכל צד ניסה שהרי ה"ר זה ,205ותרח חי ה"ר ) (205שנים. שתתעסקי בלישה לא יחמיץ הבצק .וזה מרומז גם
לשכנעו שלא ילך לבקר אצל הצדיק שכנגד ,נענה אברם – אברהם -המילה 'אברם' או בטעם טפחא שעל המילה לושי ללמדנו שכל עוד
הרה"ק ואמר ,עתה נתחדש לי פשט חדש 'אברהם' מופיעים קע"ה פעמים בחמשה חומשי שמטפחים וטופחים על הבצק אינו מחמיץ .רמז
בפרשתנו ,אברהם אמר להקב"ה' :אם יש 50 תורה וספר יהושע )וכדאיתא בבעל הטורים נוסף ,דאיתא בגמ' פסחים לז .שמצה עבה כשרה עד
צדיקים בתוך העיר' אינך צריך להחריבה ,הם כבר ובעוד קדמונים ,שספר יהושע נחשב במובן טפח וזה מרומז בטעם טפחא.
יחריבו אותה בעצמם... מסוים כתורה שבכתב עקב נבואות ה' אל יהושע ומצות אפה ויאכלו -הטעם שמנהג בני
הנה נא לי שתי בנות -תמוה הדבר בסגנון כמו אל משה ,בלשון 'ויאמר ה' אל יהושע אשכנז לאכול בפסח מצות קשיחות ולא רכות ,מפני
שמבקשים מלוט שיוציא את אורחיו ותמורת זאת לאמר' בשונה משאר נביאים( .ומספר זה הוא שמכינים אותם זמן רב לפני פסח ובאופן כזה אינו
יציע האב להוציא אליהם את בנותיו כדי שיתעללו כמנין ימי חיי אברהם קע"ה. מתעפש ונשמר זמן רב ,אבל לוט שאפה המצות
בהן? ונראה ליישב ,כי בנות אלו ארוסות היו, וד' אמר המכסה אני מאברהם -בכל בתוך הפסח ומיד אכלו אותם הכין בודאי מצות
כפירש"י על 'ויצא לוט וידבר אל חתניו לוקחי ענין הפיכת סדום כתיב שם הוי"ה ,כי גם מידת רכות .והטעם שעל 'ומצות אפה' הם מרכא טפחא,
בנותיו' ונאמר 'כל העם מקצה' שכולם השתתפו הרחמים תבעה למצות עימם את הדין ,כאמרם 'מרכא' לרמז כי מצות רכות כשרות' ,טפחא' כפי
בהפגנה ,כולל החתנים הללו ,ולוט קיווה בפשטות ז"ל 'כל המרחם על האכזרים סופו מתאכזר על שכתבנו לעיל ,שמצות צריך לטפח עד לאפיה
כי אותם חתנים יגנו על ארוסותיהן. הרחמנים' ,וכן בהיפך ,שבהצלת לוט נאמר ושמצות עד עובי טפח כשרות.
ואת בוז אחיו -הפסוק מונה שמות בני 'ויזכור אלוקים את לוט' שאף מידת הדין הכו בסנורים מקטן ועד גדול -הוקשה
נחור' :את עוץ בכורו ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי הסכימה להצלתו כיון שהכניס אורחים ולמד לרש"י למה התחיל בקטן ולא התחיל בגדול? ותירץ
ארם' ,לכל אחד מהם הוצמד 'יחוס' לשמו ,יחוסו ממעשי החסד של אברהם דודו .ורמז לדבר כי הם התחילו בעבירה תחילה .עוד אפשר לתרץ כי
של עוץ היא ,היותו בכור לאביו ,קמואל מיוחס 'וישקף על פני סדום' ואיתא במדרש כל לשון דרך העולם שאנשים מבוגרים ראייתם נחלשת
בכך שהיה לו בן ארם ,אך האמצעי כל יחוסו היא השקפה אינו אלא מידת הדין ומצאנו בפרשת ומטשטשת ,לעומת קטנים שראייתם טובה וחדה,
שהוא אח של ...ולכן נקרא שמו 'בוז' ,כאומר :בוז ביכורים בפר' כי תבא 'השקיפה ממעון קדשך מן ולכן ,כאשר מדובר על הכו בסנוורים שזה טשטוש
יבוזו למי שכל יחוסו הוא אח של...
אין כאן אלא קושיא פרטית הוגעת למה
שהובטח לו עצמו ,ואין מקושיא זו שום הכרח אחד יתערער לדורות עולם עצם האמוה המשך מעמוד א'
לאחרים לפקפק במשפטו של הקב״ה ,שהרי אין במשפטו של הקב״ה ,וממילא כל יסוד ההבדל
הם יודעים כלל על הסתירה שבין ההבטחה שבין צדקות לרשעות ובין מצוה לעבירה. ואילו בפרשת העקידה מציו להיפך,
לציווי ,מה שאין כן בסדום ,שעצם המעשה היה ובזה יש לדקדק בלשון הכתוב ״והיה כצדיק שהקב״ה ציווהו ״קח א את בך את יחידך
עלול להביא את הבריות למסקה כללית שאין כרשע״ ,שלכאורה אחר שכבר אמר ״להמית אשר אהבת את יצחק וגו׳ והעלהו שם לעלה״,
משפט צדק בעולם ,ומסקה זו תישאר אף צדיק עם רשע״ ,מה הוסיף באמרו ״והיה ואברהם לא שאל מאומה ,אלא השכים
לדורות הבאים. כצדיק כרשע״ ,אלא כאן הוא טוען על בבוקר לקיים את הציווי ,ולכאורה ,הרי כאן
ולפי האמור מצא ,שעיקר טעתו של אברהם התוצאה המשכת ממעשה זה לדורות ,שלא היה לו לטעון ביתר שאת ,שהרי מה חטא
בסדום לא היתה על מיתת הצדיקים מצד זו בלבד שימותו הצדיקים עם הרשעים יצחק שראוי להמיתו ,ועוד שכבר הבטיחו
עצמה ,אלא על כבודו של מקום היה חס ,שלא באותה שעה ,אלא שמכאן ואילך יהיה בעיי הקב״ה ״כי ביצחק יקרא לך זרע״ ,ואיך יצוה
יראו בי האדם שהצדיק והרשע אבדים כאחד, הבריות כצדיק כרשע ,שיאמרו שאין חילוק עתה להעלותו לעולה .ולמה בסדום טען
ויבואו לומר שאין משפט צדק בעולם ,ולא בייהם במשפטו של הקב״ה ,ולפי זה ״חלילה לך״ ,ואילו בעקידה ,שהדבר תמוה
לאותו הדור בלבד חשש ,אלא אף לדורות מדוקדק לשון ״והיה״ ,המורה על מה שיהיה הרבה יותר ,לא הרהר כלל.
הבאים ,שיספרו על משפט סדום וילמדו ממו לאחר מכן ,ולא על עצם המיתה בלבד. ויש לומר ,שהחילוק הוא בין דבר הוגע ליסוד
שאין חילוק בין צדיק לרשע ,וזהו שטען ״חלילה אבל בעקידה היה הדבר ציווי פרטי שאמר ההגת העולם כולו ,לבין דבר פרטי הוגע
לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט״ ,שהרי לאברהם לבדו ,ואף אם לפי הראה לא לאדם אחד ,שהרי ההבדל בין צדיק לרשע
משפטו של הקב״ה הוא יסוד ההגת העולם תתקיים בזה הבטחת הקב״ה ״כי ביצחק הוא יסוד קבוע במשפטו של הקב״ה ,ואם
כולו ,מה שאין כן בעקידה ,שלא היה בה משום יקרא לך זרע״ ,הרי הבטחה זו היתה ביו לבין ימותו הצדיקים עם הרשעים בלא שום
קביעת ההגה כללית המערערת יסוד זה ,אלא הקב”ה ,ואין אחרים יודעים ממה ,ואף חילוק ,יאמרו כל הרואים שאין משפט צדק
ציווי פרטי לאברהם ,ולפיכך לא טען מצד שהציווי ראה כסותר את ההבטחה ,ואין בעולם .ואף הדורות הבאים ,כשישמעו שכך
המשפט כפי שטען בסדום: הדבר מתיישב בשכלו של אברהם ,מכל מקום היה משפט סדום ,יאמרו כן ,ומצא שבמעשה
ג מתיק א כדובשא
‡ח„ים...
ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים פרפראות מדובשים
המשך מעמוד א'
)כב ,י‡( מ ‰טעם ית‰ ‰מצוו ‰לשחוט ‡ת
יצחק מפי '‰יתברך עצמו ו‡ילו ‰מצו ‰של‡ ‰מצוות שבין ‡„ם למקום ,ו‰ן ‡ת ‰מצוות שבין ‡„ם
מ‰קבלת פי ‰שכי) ‰שבת קכז( ‡ם כ„‚ ‰ול‰
לשחטו ית ‰מפי מל‡ך? ‡ל‡ רמז ‚„ול יש לחברו ,ול‡ כפי שלפעמים רו‡ים שעושי צ„ק ‰פוטרים
מצוו ‰זו ,מ„וע ל‡ ציות‰ ‰תור ‰על מצוות
ב„בר ,ללמ„ך כי כ„י לעשות רע ‰ל‡„ם‡ ,ין ‡ת עצמם מ״משפט״ ,ועושי ״משפט״ מתחמקים
‰כסת ‡ורחים? ‡ילו ‰יית ‰מצוו ‰זו תלוי‰
לשמוע בקול ‡יש ו‡פילו מל‡ך ,כי ‡ם רק לקול מצ„ק) .‰מ‡וצרו ‰ישן(
ב"מצוות עש‰ "‰יו ‡שים מסו‚לים לסחוב
'‰יתברך עצמו .ו‡ילו ל‚בי של‡ לעשות רע‰ אולי יש חמשים צדיקים בתוך העיר )יח,
‡ורחים בעל 3רחם ,ל‡‰כיל ‡ותם בעל כרחם,
ל‡„ם‡ ,פשר לשמוע ‚ם בקול מל‡ך! )„בש כ„( ‡ילו ‰י ‰ז ‰בעיר ‡חרת ‰י ‰ז ‰בלתי ‡פשרי
ולשלח ‡ותם בעל כרחם -כ„י שיוכלו לקיים
‰ש„(‰ שימצ‡ו שם חמשים צ„יקים ו‡בר‰ם ל‡ י„ע מ‰ם,
מצוו ‰וספת ול‰כיס ‡ת ‡‰ורח ‰ב‡...
בי נשבעתי כי ברך אברכך )כב, ‡בל בס„ום ייתכן שישם צ„יקים ‡ל‡ ש‰ם ‡לצים
ויאמרו כן תעשה כאשר דברת )יח,
טז-יז( וכי ל‡ „י ב‰בטחת ‰שי"ת? ולשם מ‰ ל‰סתתר מעין כל! ולכן ש‡ל‡ :ולי יש) ...שושת
(‰יו„עים ‰יו ‰מל‡כים „רכו של ‡בר‰ם ‡ביו
‰י ‰צריך ל‰ישבע? ‡ל‡ כי ‚לוי וי„וע לפיו ית' ‡בר‰ם(
ל‡מור מעט ולעשות ‰רב ,‰ולפיכך ‡מרו :כן
שעתי„ים ישר‡ל לחטו‡ ומ„ת „‰ין תעמו„ סורו נא אל בית עבדכם )יט ,ב( למ‡ ‰מר
תעש ‰כ‡שר „ברת‡ ,בל ל‡ יותר!
ותקטר‚ על ‰‰בטח ‰ש‡ים ר‡ויים ל ,‰לפיכך ‡בר‰ם "‡ל ‡תעבור מעל עב„ך" ול‡ ‰זכיר "בית"?
ויאמר מהרי שלש וימהר אברהם
שבע ‰שי"ת ל‡בר‰ם ‡ביו בכ„י של‡ תופר מכיוון שכש‰י‡ ‰ורח ב‡ ‡ל ‡בר‰ם ‡ביו ,מי„ ח„ל
סאים קמח סלת )יח ,ו( ‰תור ‰ב‡ ‰ללמ„ו בז,‰
‰‰בטח ‰למרות כל ‰קטרו‚ים ו‰קב" ‰ייטיב ‡בר‰ם מל‰יות בעל ‰בית ,כי ‡ם ‰י ‰מעמי„ ‡ת כל
כי מי„ת ‰כסת ‡ורחים צריכ‚ ‰ם מ‰ירות
לישר‡ל תמי„‰ .ר"‰ק מ‰ר"ש מבעלז‡ זצ"ל( ‰בית לרשותו של ‡‰ורח ו‰ופך ל‰יות משרת בלב„...
"וימ‰ר ...מ‰רי" ...לבל יצטרך ‰רעב לחכות זמן
אל תביט אחריך ואל תעמוד בכל הככר
רב ל‡וכל.
ההרה המלט )יט ,יז( לוט ‰י ‰בעל צ„ק ‰ביחס ל‡שי
ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר
ס„ום ש‰יו רחוקים מן ‰צ„ק ,‰ו‰י ‰לוט סבור ש„י לו
רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אותו )יח,
בז ‰ש‰ו‡ צ„יק ביחס ‡לי‰ם ,ועל כן ל‡ ר‡ ‰צורך
ז( וברש"י‰" ,ער ז ‰ישמע‡ל ותן לו כ„י לחכו
לשפר ולתקן עצמו עו„ יותר ,ו‰תיר לעצמו ל‰ש‡ר
במצוות" .ולכ‡ור ‰צריך בי‡ור ,מ„וע 'ו‡ל ‰בקר
במצבו‡ .מר לו ‰מל‡ך‡" :ל תביט ‡חריך" ‡ -ל מעשי
אמרי גידולי יעקב שלמה ס„ום ‚‰רועים ממך ו‡ל תסתפק ל‰יות צ„יק ביחס
רץ ‡בר‰ם' בעצמו ול‡ שלח ‡ת ישמע‡ל שיבי‡
מו"ה ר' גדלי' האפמאן שליט"א ‡ת ‰בקר -כ„י לחכו למצוות‡ .ל‡ בעצם „בר
‡לי‰ם‡ ,ל‡ "‰‰ר‰ ‰מלט" ‰ -בט ‡ל ‡בר‰ם ‰צ„יק
לע"נ חמיו ,הרה״ח ר׳ יעקב שלמה ז ‰ש'‡ל ‰בקר רץ' ,בז ‰עצמו חיכו במצוות,
ו‰שת„ל ל‰תעלות כמעלותיו) .שפתי „עת לבעל ‰כלי
בהרה״ח ר׳ שמחה בונם ז״ל צין כ‡שר ‰בן רו‡‡ ‰ת ‡ביו רץ ל„בר מצוו‰
יקר(
ב‰תל‰בות וחביבות למצוו ,‰כסים בו ר‚שות
רק אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני
‰קו„ש ,ו‡ף ‰בן י ‚‰כמעש‡ ‰ביו .ויש שבי‡רו,
על דבר אשתי )כ ,י‡( ‡ל יש‡ ‡„ם ‡ת עצמו לחשוב,
כי ז‚ ‰ופ‡ ‰י' ‰לחכו מצוות' שבחור צעיר ‡יו
כי ‚ם מבלי יר‡ת ‡לוקים ‡פשר לו ל‡„ם ל‰יות ‡ציל
מסתובב ברחוב ‰של עיר ‚ם ל‡ לצורך מצו...‰
‡ופי ובעל מי„ות טובות ,מתוך ‡ושיות ‚רי„‡ .ל‡!
ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר
במקום ש‡ין יר‡ת ‡לוקים‚ ,ם ‡ושיות ‡ין שם .ב‚לל
הנה באוהל )יח ,ט( וברש"י ‰‰" :ב‡ו‰ל -צוע‰
ת‡וו ‰כלש‰י עלולים ל‚‰יע ע„ למעשי רצח ופעולות
‰י‡" .מ‰ ‰ר‡י ‰מכך ששר ‰ב‡ו‰ל ש‰י‡
בלתי ‡ושיות כל עיקר ...רק ‡מו ‰ויר‡ת שמים ‰ין
צוע ,‰ו‰רי ב‡ותו יום ‰וצי‡ ‰שי"ת חמ‰
קיר ‰מ‚ן ‰יחי„י בפי מעשים רעים‡ ,פילו ביחס לבי
מרתיק‡ ,‰ף ‡ח„ ל‡ ‰ולך ברחוב .וכי ‡פשר
‡„ם) ...מלבי"ם(
ללכת ברחוב ביום לו‰ט שכז ?‰ועו ,‰ש‰עוב„‰
כי ביצחק יקרא לך זרע )כ‡ ,יב( שר‰
שעם ‰יות ‰של שר ‰בתוך ‡‰ו‰ל‰ ,מל‡כים ל‡
רצת ‰ל‚רש ‡ת ישמע‡ל ,כ„י של‡ ישפיע על יצחק
ר‡ו ‡ות - ‰זו ‰ר‡י ‰על ציעות ,‰כי ‚ם בתוך
וילמ„ מעשיו ,ו‡בר‰ם חשב ל‰יפך ,שכ„‡י שי‰יו
‰בית ‰י‡ מסתתרת כ‡שר מ‚יעים ‡שים זרים.
יח„ו כ„י שיצחק ישפיע על ישמע‡ל לטוב ,‰ו‰שי"ת
)פר„ס יוסף(
‰כריע כי שר ‰צו„קת" ,כל ‡שר ת‡מר לך שר ‰שמע
ותכחש שרה ויקומו האנשים )יח,
בקול ,"‰כי יותר יש לחשוש שישמע‡ל ישפיע על יצחק
טו-טז( "ויקומו" ‰ו‡ לשון זריזות .מכיוון ששמעו
מ‡שר ל‰יפך .רו‡ים מכן כמ ‰צריך ל‰יז‰ר מלחשוף
‰מל‡כים ‡יך כיחש ‰שר ,‰מי„ עש ‰צר ל‰ם
עצמו ל„ברים ל‡ טובים ‚ם כ‡שר כל כוותו ‰י‡
‰מקום ול‡ רצו ל‰תעכב ‡ף ר‚ע ,כי ‡ין
לטוב) .‰צוף „בש(
‰מל‡כים יכולים לסבול ‡ף מעט שקר) .חפץ
ויקח את שני נעריו אתו )כב‡ (‚ ,ליעזר
חיים(
וישמע‡ל )רש"י( ולכ‡ור‰ ‰רי ‡בר‰ם שילח ‡ת
ושמרו דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט
ישמע‡ל ממו בכ„י של‡ ילמ„ יצחק ממעשיו ‰רעים,
)יח ,יט( י‰ו„י שלם ‰ו‡ מי שמקיים ‡ת שי
ו‰י‡ך ב‡ ישמע‡ל לכ‡ן‡ ,ל‡ מכיון ששמע ישמע‡ל
„‰ברים — ״צ„ק ‰ומשפט״‰ .ו‡ מקיים ‰ן ‡ת
ש‰ולכים לשחוט י‰ו„י ,מי„ ב‡ בריצ ‰בר‚עים
המשך בעמוד הבא
ד מתיק א כדוב שא
הצעירות הושלך על ידי נמרוד לתוך כבשן
ואם כן ,כעת ,כשהוא מלופף האש כשהלשינו עליו הקרובים אליו מבני המשך מעמוד א'
בייסורים ביום השלישי למילתו משפחתו כי מזלזל הוא בעבודת האלילים.
כשהוא זקן ,חלש ותשוש ומתאמץ לאחר זאת הוא נאלץ לרדת למצרים מפני הקב״ה ושאל בשלומו (.מה ,אם כן,
בכל כוחו ומאודו להמשיך לקיים את הרעב ששרר בארץ כנען ,שם נלקחה ממנו העניין להזכיר דווקא עכשיו ,בזמן כזה
מצוות הכנסת האורחים היקרה כל כך שרה והובהלה לבית פרעה .הוא גם לא של ביקור חולים לאחר המילה ,את
לליבו ,בא אליו הקב״ה לבקרו רואה נחת גדולה מיוצא חלציו כאשר העובדה שבעתיד ,בעוד שנים רבות
ולעודדו ,אבל הקב״ה לא מסתפק רק ישמעאל בנו יחידו באותה עת לא ממשיך מאד ישבו צאצאיו הדיינים לדון בדיני
בחיזוק ועידוד בעלמא ,אלא דווקא את דרכו ובוחר בדרך ההפוכה ממנו בדיוק תורה והקב״ה יעמוד לצידם ,וכי זו
עתה ,כשמסביב נראה למתבונן מן -״פרא אדם ידו בכל ויד כל בו״ .בהמשך הפעם הראשונה שהקב״ה משוחח עם
הצד שדרכו של אברהם מוחלשת ,לא הוא מנסה לעבור להתגורר בגרר ,שם ,כמו אברהם אבינו ,האם לא מתאים יותר
מאד כובשת ומתפשטת בלשון שאירע במצרים ,שוב נלקחת ממנו שרה שנושא זה ייאמר לאברהם בזמן שאמר
המעטה ,ומבטיח לו שיום יבא וזרעו ומובלת לבית אבימלך כשבינתיים מתנתק לו לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך,
יפרח ,יגדל ויתפשט ,ומהם ישבו ממנו לוט בן אחיו ועובר לגור בסדום – או בזמן ההבטחה שזרעו יהיה כחול הים
דיינים לדון את העם ואף הקב״ה העיר שתושביה רעים וחטאים לה׳. אשר לא ייספר מרוב וכדו׳ ,מה שייכות
בכבודו ובעצמו יעמוד על גבם. אברהם עצמו נאלץ להילחם מול המלכים יש בין ביקור החולים לבין העובדה
עתה, דווקא כלומר, הגיבורים כדי לשחרר מהם את לוט ,וכן שבעתיד יעמוד הקב״ה לצידם של דייני
כשאברהם אבינו לכאורה לא ממש הלאה והלאה צרות וייסורים ,ניסיונות ישראל?
במיטבו ובשיא כוחו ,בחר הקב״ה והתמודדויות שהקיפוהו כמעט ללא וכדי להבין את הדברים ננסה
לנבא לו כי מתוך הקשיים הפוגה .ועתה ממש ,מל אברהם אבינו נא להתבונן במצב הקשה בו עמד
וההתמודדויות ,מתוך הניסיונות עצמו בגיל תשעים ותשע שנים בעצם אברהם אבינו באותה עת .הוא עמד
והחולשה יבואו ימים טובים היום הזה – ״לא נתיירא לא מן הגוים ולא )יחד עם שרה אשתו( לבדו מול כל
ומאושרים ,מכאן תצא פריחה ושגשוג מן הליצנים ,ושלא יהיו אויביו ובני דורו העולם כולו .כלשון חז״ל )בראשית רבה
לזרעו של אברהם ההולכים בדרכו אומרים ,אילו ראינוהו לא הנחנוהו לימול מב ,ח( "ויגד לאברם העברי" .רבי יהודה
וממשיכים את מורשתו. ולקיים מצוותו של מקום ״ )רש״י בראשית אומר כל העולם מעבר אחד ,והוא מעבר
יז ,כג( בשם המדרש. אחד .וזאת לאחר שכבר בשנות חייו
מתיקות הצדיקים
המשך מעמוד א'
זכותים
‰יל„ מש ‰חיים בן מרים רחמ ‰לרפו‡ ‰שלימ‰
יו"ל ע"י חק"ס דקהל עטרת צבי זידיטשוב-דראביטש
דואר46 Broadway Ave. Lakewood NJ 08701 : AteresTzviLW@gmail.com
