gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

כתר תורה · Keser Torah — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: כתר תורה · Keser Torah

שבוע: וירא (2026-10-26)

כתר תורה · Keser Torah — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון קכ"ד | וירא | יו"ל בס"ד על ידי מכון "כתר תורה"‬ ‫אהבת חסד ‪ -‬דין בנותן תנאי להקמת הבית‬ ‫כהוגן ונזדמן לו דוד‪ .‬יפתח הגלעדי – דכתיב (שופטים יא‪ ,‬לא) 'והיה היוצא‬ ‫ולקחת אשה לבני יצחק‬ ‫אשר יצא מדלתי ביתי וגו''‪ ,‬יכול אפילו דבר טמא‪ ,‬השיבוהו שלא כהוגן‬ ‫ונזדמנה לו בתו‪.‬‬ ‫"ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר לו שים נא ידך תחת‬ ‫ירכי"‪ .‬אברהם אבינו מטיל משימה גורלית וחשובה על עבדו‪ ,‬זקן‬ ‫ועומדים המפרשים על כך‪ :‬במה נשתנה אליעזר מאותם ששאלו שלא כהוגן‬ ‫ביתו‪ ,‬דמשק אליעזר‪" .‬זקן ביתו" – זה קנה חכמה‪ ,‬זקן ויושב בישיבה‪" .‬מושל‬ ‫ונענו שלא כהוגן‪ ,‬ואילו אליעזר נענה כהוגן? רבי אליהו לופיאן זצ"ל‬ ‫בכל אשר לו" – מושל ביצרו‪ ,‬מושל בתורתו‪" .‬דמשק אליעזר" – דולה ומשקה‬ ‫מאריך בזה‪ ,‬וננסה להציג את דבריו והלימוד הגדול שיש לנו ללמוד מכאן‪.‬‬ ‫מתורת רבו לאחרים‪ .‬מוטלת עליו משימה למצוא את השידוך לבנו של אברהם‬ ‫התורה לא חסה לבוא ולהאריך בפרטים ובפרטי פרטים ולכפול את הדברים‪.‬‬ ‫אבינו – השידוך שעליו נבנה כל בית ישראל‪.‬‬ ‫"יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים" (ב"ר ס‪ ,‬ח)‪ .‬בתורתן של‬ ‫חשיבות מרובה מייחס אברהם אבינו לשליחות זו‪ ,‬ומשביע אותו בנקיטת חפץ‬ ‫בנים‪ ,‬על כל תג ותג דורש רבי עקיבא תילי תילים של הלכות‪ .‬דבר זה מלמדנו‪,‬‬ ‫של מצוה כדברי רש"י‪" .‬ואשביעך בה' וכו'‪ ,‬אשר לא תקח אשה לבני‬ ‫שבשיחתן של עבדי אבות יש לימוד גדול‪ ,‬לא פחות מתורתם של בנים‪ .‬ועל‬ ‫מבנות הכנעני וגו'‪ ,‬כי אם אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני‬ ‫כן עלינו להתבונן בלימוד הגדול שיש לנו כאן משיחתן של עבדי אבות‪.‬‬ ‫ליצחק"‪.‬‬ ‫אולי לא תאבה ‪ -‬אלי תבוא‬ ‫אליעזר מנסה להתפלפל‪" :‬אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת‪,‬‬ ‫באמת הוטלה על אליעזר משימה קשה מאד‪ .‬וכבר אמרו רבותינו (ב"ר נט‪ ,‬ט)‬ ‫ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם"? "ויאמר אליו‬ ‫"כנען בידו מאזני מרמה לעשוק אהב" (הושע יב‪ ,‬ח)‪ .‬כנען זה אליעזר‪,‬‬ ‫אברהם ‪ -‬השמר לך פן תשיב את בני שמה"‪ .‬אברהם אבינו מדבר על ההשגחה‬ ‫שעליו רבוצה הקללה‪" :‬ארור כנען‪ ,‬עבד עבדים יהיה לאחיו"‪" .‬בידו מאזני‬ ‫הפרטית שליוותה אותו‪" :‬ה' אלוקי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ‬ ‫מרמה לעשוק אהב" – הוא שוקל במאזנים את הבת המיועדת ליצחק בן‬ ‫מולדתי וגו' הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם"‪.‬‬ ‫אדוניו‪" .‬לעשוק אהב" – לעשוק אהובו של עולם‪ ,‬זה יצחק‪ .‬אליעזר חפץ‬ ‫אברהם אבינו בעצמו לא הולך לבצע את השליחות הזאת‪ .‬אולי זה מלמד‬ ‫מאוד להידבק בביתו של אברהם אבינו‪ ,‬ולהשיא את בתו שלו ליצחק אבינו‪.‬‬ ‫אותנו שבשידוכים צריך שושבינים‪" :‬יהללך זר ולא פיך"‪ .‬ורק אליעזר‬ ‫אמר אליעזר‪ ,‬מדוע בתי לא ראויה לבן אברהם‪ ,‬הלא אני הוא זה שדולה‬ ‫יכל לשבח ולומר "עבד אברהם אנכי"‪.‬‬ ‫ומשקה מתורתו לאחרים‪ ,‬זקן ויושב בישיבה‪ ,‬מושל ביצרו‪ ,‬העבד הנאמן‪ ,‬למה‬ ‫לחפש בשדות אחרים?‬ ‫שלשה שאלו שלא כהוגן‬ ‫"אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי"‪ ,‬דורשים רבותינו‪" :‬אלי תבוא"‪ .‬בלי‬ ‫משים‪ ,‬ובתת ההכרה‪ ,‬כשאליעזר מדבר על השליחות‪ ,‬הוא מדבר על‬ ‫אליעזר רואה את כובד המשקל ששם אברהם אבינו בשליחות חשובה וגורלית‬ ‫עצמו‪ .‬ואברהם אבינו דוחה בתוקף את ההצעה‪ :‬אני ברוך ואתה ארור‪ ,‬ואין‬ ‫זו‪ ,‬וניגש לבצע את המשימה על דרך הניחוש‪" :‬הנה אנכי ניצב על עין‬ ‫ארור מידבק בברוך‪.‬‬ ‫המים וכו' והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה‪ ,‬ואמרה שתה‬ ‫וגם גמליך אשקה‪ ,‬אותה הוכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם‬ ‫וזה לא מיקל על אליעזר‪ ,‬להיפך‪ .‬המשימה בצורה פשוטה‪ ,‬על דרך הטבע‪,‬‬ ‫אדוני"‪.‬‬ ‫היא בלתי אפשרית‪ .‬איזו נערה תוכל להיות מתאימה מול בתו של‬ ‫אליעזר? הרי כל הצעה תהיה חיוורת מול ההצעה הרצונית של אליעזר! הרצון‬ ‫רבותינו מבקרים כביכול פעולה זו‪ ,‬כדאיתא בתענית (ד‪ ):‬א"ר שמואל בר‬ ‫שלו הוא כ"כ חזק וטבעי‪ ,‬עד שגם כשהוא מדבר אל אברהם אבינו‪ ,‬כמשמעות‬ ‫נחמני א"ר יונתן‪ :‬שלשה שאלו שלא כהוגן‪ ,‬לשנים השיבו כהוגן‬ ‫הפשוטה מהפסוקים‪" :‬אולי לא תאבה האשה"‪ ,‬בתוך הדיבורים האלה‪,‬‬ ‫לאחד השיבוהו שלא כהוגן‪ .‬ואלו הן‪ ,‬אליעזר עבד אברהם‪ ,‬ושאול בן קיש‪,‬‬ ‫הדיבור הנעלם והנסתר הוא‪" :‬אלי תבוא"‪ .‬אם כן‪ ,‬איך יוכל אליעזר לבצע את‬ ‫ויפתח הגלעדי‪ .‬אליעזר עבד אברהם – דכתיב 'והיה הנערה אשר אומר אליה‬ ‫השליחות?‬ ‫הטי נא כדך וגו''‪ ,‬יכול אפי' חיגרת אפי' סומא‪ ,‬השיבוהו כהוגן ונזדמנה לו‬ ‫ה'כהוגן' הטמון ב'שלא כהוגן'‬ ‫רבקה‪ .‬שאול בן קיש ‪ -‬דכתיב (שמואל א יז‪ ,‬כה) 'והיה האיש אשר יכנו יעשרנו‬ ‫המלך עושר גדול ואת בתו יתן לו'‪ ,‬יכול אפי' עבד אפילו ממזר‪ ,‬השיבוהו‬ ‫המקבל‪ .‬זה צדקה‪ ,‬ולא חסד‪ .‬חסד זה לא השלמת החסר‪ ,‬ולא דין במקבל‪ ,‬אלא‬ ‫אומר רבי אליהו לופיאן‪ :‬זה מה שהביא את אליעזר לצאת מהגדר הטבעי‬ ‫דין בנותן‪ .‬אהבת חסד‪ .‬לתת לא מפני הצורך של המקבל שהוא זקוק לאוכל‬ ‫ולהעמיד את המשימה להשגחה של בורא עולם‪" .‬ויאמר ה' אלוקי אדוני‬ ‫ואני צריך להאכיל אותו‪ ,‬אלא מפני הצורך של הנותן‪ .‬להשלים את הרצון שלו‬ ‫אברהם הקרה נא לפני היום"‪ ,‬מקדים תפילה‪" ,‬ועשה חסד עם אדוני אברהם"‪.‬‬ ‫לתת‪ ,‬להשלים את המדה של אהבת חסד‪ .‬זהו חסד‪.‬‬ ‫אני לא אהיה מסוגל לבצע את השליחות הזאת‪ .‬כיון שמה שאראה‪ ,‬ואפילו‬ ‫הכל לפי רוב המעשה‬ ‫הדבר הורוד ביותר‪ ,‬יהיה בעיני אפור‪ ,‬אולי שחור‪ ,‬ביחס לבתי‪ .‬כל המעלות‬ ‫שאראה‪ ,‬תתגמדנה ותתאפסנה מול מה שאני נגוע ברצון החזק שלי‪ .‬זה באמת‬ ‫וכפי שהרמב"ם בשמונה פרקים כותב על המשנה "הכל לפי רוב המעשה"‬ ‫שלא כהוגן‪ ,‬ולכאורה על דרך הניחוש‪ ,‬אבל ה"שלא כהוגן" הזה‪ ,‬באילוץ‬ ‫נפקא מינה למעשה‪ ,‬כשיש לך אלף שקלים‪ ,‬ויש אדם מסכן‪ ,‬אם תתן לו‬ ‫הנוכחי‪ ,‬הוא ה"כהוגן"‪ ,‬ולכן נענה כהוגן‪.‬‬ ‫את האלף שקלים תפתור לו את המצב‪ .‬וכנגדו יש עשרה אנשים‪ ,‬אם תחלק‬ ‫וכמובן שגם מה שמוגדר על פי חז"ל כשלא כהוגן יש בו הרבה מהבדיקה‬ ‫את האלף שקלים לעשרה‪ ,‬כל אחד יקבל מאה שקלים‪ ,‬שלא יפתרו להם את‬ ‫הנדרשת והנצרכת לבית הגדול של אברהם אבינו‪ ,‬הבית שמוסד על‬ ‫כל המצב‪ ,‬אבל אתה עושה עשר מעשי נתינה‪ .‬אומר הרמב"ם‪" :‬הכל לפי רוב‬ ‫עמוד החסד‪ .‬אבל כמובן שהוא משאיר את הנקודה המרכזית והיסודית‬ ‫המעשה"‪ .‬ואם זה היה דין במקבל‪ ,‬אז אדרבה‪ ,‬איפה שמשלים את החסר יותר‬ ‫בבדיקה של השידוך הזה‪ ,‬בדיקת החסד‪" :‬והיה הנערה אשר אומר אליה הטי‬ ‫טוב‪ ,‬שם צריך לתת‪ .‬לאותו אחד שיקבל אלף ויושלם לו את החסר‪ ,‬לעומת‬ ‫נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם לגמליך אשקה אותה הוכחת לעבדך ליצחק‬ ‫אותם עשרה שהמאה זה תוספת שתביא להם רווחה‪ ,‬אבל לא תשלים את‬ ‫ובה אדע כי עשית חסד עם אדוני"‪.‬‬ ‫החסר‪ .‬אם זה היה דין במקבל‪ ,‬היה עדיף לתת את כל האלף לאותו נזקק‬ ‫חסד איוב מול חסד אברהם‬ ‫שיושלם בהם‪ .‬אבל היות והחסד זה לא דין במקבל‪ ,‬אלא דין בנותן‪ ,‬עוד נתינה‬ ‫ועוד נתינה‪ ,‬כך מפתחים את מידת נדיבות הלב‪.‬‬ ‫וכאן עומדים המפרשים על דבר שהוא בהחלט בלתי נתפס בהגיון האנושי‪.‬‬ ‫ומה אם אותו עני כבר 'טרטר' אותנו הבוקר עשר פעמים? אם זה דין במקבל‪,‬‬ ‫לא בהנהגתו של אברהם אבינו‪ ,‬ולא בהנהגה של רבקה‪ .‬אבל הלימוד‬ ‫זו אכן שאלה‪ ,‬ואולי לא צריכים לקיים "פתוח תפתח"‪ .‬אבל היות‬ ‫הוא גדול‪ ,‬ואף מחייב‪.‬‬ ‫וה"פתוח תפתח" אפילו מאה פעמים אינו דין במקבל אלא בנותן בעיקרו (עד‬ ‫כפי שמצינו בפרשיות הקודמות אברהם אבינו עמוד החסד‪ ,‬ביום השלישי‬ ‫כמה שעכ"פ יהיה עני הגון)‪ ,‬בזה אני מפתח את מידת נדיבות הלב שלי‪.‬‬ ‫למילתו‪ ,‬נמצא במצב שהוא מוגדר מסוכן‪ ,‬במצב של פיקוח נפש‪ .‬הבורא‬ ‫וכך אברהם אבינו פיתח את עמוד החסד‪ .‬אין עוברים ושבים‪ ,‬אין נצרכים‪,‬‬ ‫עולם נותן לו פסק הלכה שהוא פטור היום מהמצוה הגדולה שאותה ייסד‬ ‫אבל איפה נדיבות הלב של היום? איך אפשר לעבור כך את היום בלי‬ ‫אברהם אבינו‪" ,‬וַיִּטַּע אֵשֶׁל"‪ .‬היום אתה פטור‪ .‬שב באוהל עד שתבריא‪ .‬כחום‬ ‫המזון הרוחני ששמו נתינה‪.‬‬ ‫היום מוציא הקב"ה חמה מנרתיקה‪ .‬אין עוברים ושבים‪ ,‬אין נצרכים‪ ,‬ואין‬ ‫ממי למד אברהם את הדבר הזה? אומר הסבא מקלם‪" :‬והלכת בדרכיו"‪ ,‬מה‬ ‫מקום לטרחה והתעסקות בהם‪.‬‬ ‫הוא רחום אף אתה תהא רחום‪ ,‬מה הוא חנון אף אתה תהא חנון‪ .‬כשברא‬ ‫אבל את אברהם אבינו זה לא מספק‪ .‬הוא שולח את עבדו‪ ,‬ואליעזר ממונה על‬ ‫הבורא את עולמו‪" ,‬עולם חסד יבנה"‪ ,‬לא היו עוברים ושבים ולא היו נצרכים‬ ‫העבדים‪" .‬וירץ"‪ ,‬אברהם אבינו יוצא ומחפש‪ ,‬והנה מוצא שלושה אנשים‪,‬‬ ‫ומסכנים‪ .‬אבל הבורא עולם ברא עולם כדי להעניק‪ .‬כך אנו מצווים "והלכת‬ ‫וכשהם נכנסים לביתו הוא מצוה "מהרי שלש סאים" וגו'‪ ,‬כביכול רוח תזזית‬ ‫בדרכיו"‪ .‬זה מה שמחייב ומדריך אותנו‪ ,‬ללכת בדרכיו של הבורא‪ ,‬לתת‪ .‬את‬ ‫תופסת אותו כשרואה אורחים‪ ,‬מהרי‪ ,‬רוצי‪ ,‬כל הבית מתהפך‪.‬‬ ‫המדה הזאת בא אליעזר לבדוק אצל הנערה הזאת‪ ,‬שהיא צריכה לבנות את‬ ‫אומרים רבותינו באבות דרבי נתן (פ"ז) כשבא על איוב ההוא פורעניות גדול‬ ‫כנסת ישראל‪" ,‬אותה הוכחת"‪ ,‬שהיא ראויה לבנו של אדוני‪ ,‬הבית של החסד‪.‬‬ ‫אמר לפני הקב"ה‪ ,‬רבש"ע לא הייתי מאכיל רעבים ומשקה צמאים‬ ‫וממילא נבין‪ ,‬בין אם נאמר שהיתה נערה בת שלוש או שהיתה בת ארבע‬ ‫ומלביש ערומים? א"ל הקב"ה לאיוב‪ ,‬איוב עדיין לא הגעת לחצי שיעור של‬ ‫עשרה‪ ,‬אבל כל אחד מבין שהבדיקה של אליעזר היא בדיקה לא נורמלית כפי‬ ‫אברהם‪ ,‬אתה יושב ושוהה בתוך ביתך ואורחין נכנסים אצלך‪ .‬את שדרכו‬ ‫שיתבאר‪.‬‬ ‫לאכול פת חטים או בשר או יין ‪ -‬האכלתו פת חטים או בשר או יין‪ .‬אבל‬ ‫עזוב תעזוב ‪ -‬עמו‬ ‫אברהם לא עשה כן אלא יושב ומהדר בעולם וכשימצא אורחין מכניסן בתוך‬ ‫ביתו‪ ,‬את שאין דרכו לאכול פת חטין ‪ -‬האכילהו פת חטין‪ .‬את שאין דרכו‬ ‫כתיב "עזוב תעזוב עמו"‪ ,‬ואומרים חז"ל "עמו"‪ ,‬אבל אם הוא עומד מן הצד‬ ‫לאכול בשר ‪ -‬האכילהו בשר‪ .‬ואת שאין דרכו לשתות יין ‪ -‬השקהו יין‪ .‬ולא‬ ‫ורוצה שאתה תשרת אותו‪ ,‬על זה אין את הציווי‪ .‬וזה לא מה שבא אליעזר‬ ‫עוד אלא עמד ובנה פלטרין גדולים על הדרכים והניח מאכל ומשקה‪ ,‬וכל הבא‬ ‫לבדוק‪ .‬הוא לא בא לבדוק אם רבקה מקיימת את מידת הצדקה או לא‪ .‬אדם‬ ‫ונכנס‪ ,‬אכל ושתה ובירך לשמים‪ ,‬לפיכך נעשית לו נחת רוח‪.‬‬ ‫שמקיים חיובים נקרא צדיק‪ ,‬מי שלא מקיים חיוב נקרא רשע‪ .‬אליעזר לא בא‬ ‫אברהם אבינו מלמד שלא להסתפק במועט‪ ,‬בלי שלש לשונות של חרדל‬ ‫לבדוק צדקות‪ .‬אלא חסידות‪ .‬פחות מחסד – זה לא נדבק בבית של אברהם‪.‬‬ ‫לערבים הללו המשתחוים לאבק רגליהם‪ ,‬לא עשיתי את היומית שלי‪.‬‬ ‫אליעזר יוצא ויש אתו פמליה שלימה‪ ,‬עשרה גמלים‪ ,‬גדוד שלם‪ .‬כלום ראיתם‬ ‫והכל בריצה ובלהט דקדושה‪ ,‬יחד עם שרה וישמעאל‪ ,‬וכל הבית מרקחה‪ .‬לתת‬ ‫פעם מה זה להשקות גמל? אנשי הצבא שפוגשים גמלים במדברות‬ ‫ולתת! זהו החסד שייסד אברהם אבינו בבית‪.‬‬ ‫אומרים שבאמת צריך גדוד שלם שיבוא וירוה צמאונו של גמל‪ ,‬למלאות לו‬ ‫צדקה – דין במקבל‪ ,‬חסד – דין בנותן‬ ‫את הדבשת‪.‬‬ ‫וכאן קמה נערה‪ ,‬ומצפה אליעזר שביוזמתה האישית – הוא רק יאמר לה‪" :‬תני‬ ‫וכפי שמגדיר הרב דסלר‪ ,‬כשהוא מבדיל בין צדקה לבין חסד‪ :‬צדקה זה‬ ‫לי לשתות"‪ .‬מה היינו מצפים שתאמר? בבקשה‪ ,‬תמלא לך‪ ,‬אתה יכול‬ ‫השלמת החסר‪ ,‬וזה מעשהו של איוב‪ .‬אם מפני רגש הרחמים‪ ,‬או מצורך‬ ‫וכן שלושת הרועים‪ :‬משה‪ ,‬אהרן ומרים‪ .‬משה – עמוד התורה‪ ,‬אהרן הכהן‬ ‫לקחת לבד‪ ,‬יש לך פה‪ ,‬בבקשה‪ .‬מה‪ ,‬קיבלת איזה עיקום בגב? בבקשה‪ ,‬יש לך‬ ‫הגדול – עמוד העבודה‪ ,‬ומרים‪ ,‬זו פועה שהיתה פועה לתינוקות ומאכילה‬ ‫פה באר‪.‬‬ ‫אותם וכו' – עמוד החסד‪ .‬תמיד צועדים יחד‪.‬‬ ‫כשמישהו מבקש לשתות‪ ,‬ואתה ממלא ואומר לו "בכבוד"‪ ,‬אתה כבר מרגיש‬ ‫האדם תמיד צריך לפתח בעצמו את שלשת העמודים הללו‪ :‬תורה‪ ,‬עבודה‬ ‫שעשית מעל ומעבר‪ .‬אבל אליעזר מבקש "תני לי לשתות"‪ ,‬כשהוא‬ ‫וגמילות חסדים‪ ,‬שהם הענינים השכליים‪ ,‬הרגשיים‪ ,‬והמעשיים‪ ,‬כולם‬ ‫עומד ומכופף את הגרון‪ ,‬והיא צריכה להשקות אותו‪ .‬ולא עוד‪ ,‬אלא שצריכה‬ ‫לעבודת הי"ת‪.‬‬ ‫לחשוב לבד שגם תשקה את הגמלים‪ ,‬לבד‪ .‬וכמה צריכים טרחה בדבר הזה?‬ ‫בא אליעזר ואומר לרבקה‪ :‬בדקתי אצלך את עמוד החסד‪ ,‬ויצאת במבחן‬ ‫יש לו פה את הגדוד והאנשים וכל הגווארדיה‪ ,‬והיא מעצמה צריכה לחשוב‬ ‫בהצלחה‪ .‬אבל את עומדת להקים את הבית‪ ,‬להתחבר עם יצחק עמוד‬ ‫על זה‪.‬‬ ‫העבודה‪" .‬בקע משקלו – מחצית השקל"‪ .‬מחצית השקל זהו הענין של‬ ‫כל אחד מהיושבים כאן חזר על זה עשרות פעמים בחייו‪ ,‬אבל נחזור ונחזור‬ ‫קרבנות ציבור‪ ,‬שכלל ישראל יש להם חלק בעבודת הקרבנות‪ .‬הוא לא בא לתת‬ ‫כדי שאולי פעם ידבק לנו משהו מאהבת חסד של האבות הקדושים‪ .‬כי‬ ‫לה איזה רמז על אחד מתרי"ג מצוות‪ .‬למה דוקא מחצית השקל? זהו הרמז‬ ‫כשחושבים שזה דין במקבל‪ ,‬אין לזה שום הבנה וזה באמת לא נורמלי‪ .‬אבל‬ ‫לעבודה! מחצית השקל‪ ,‬שזה הדבר המעמיד את כלל ישראל בעבודת‬ ‫ברגע שמבינים שאהבת חסד זה לא דין במקבל‪ ,‬אלא בנותן‪ ,‬מובן כיצד הנותן‬ ‫הקרבנות‪ .‬ועמוד התורה – הלוחות המצומדות עשרה זהב משקלם‪ ,‬אלו יהיו‬ ‫נותן באותה התלהטות‪.‬‬ ‫לך לתכשיטים‪ .‬אחרי שנבחנת ויצאת בהצלחה בעמוד החסד‪ ,‬את צריכה עוד‬ ‫באה הנערה‪ ,‬ומיד אומרת "שתה"‪ ,‬ותמהר להשקותו‪ ,‬וגם לגמליך‪' ,‬ותמהר'‪,‬‬ ‫להשתלם בתכשיטים‪" .‬נזם זהב באף חזיר‪ ,‬אשה יפה וסרת טעם"‪ .‬אם האשה‬ ‫'ותרץ'‪ .‬אותם גורמים שאנחנו נפגשים בבית של אברהם בדיוק! עמוד‬ ‫יפה וסרת טעם‪ ,‬אז התכשיטים זה דבר מסליד‪ .‬אבל "שקר החן והבל היופי"‪,‬‬ ‫החסד פה לפנינו‪ ,‬אותה הוכחה לבן אדוני‪.‬‬ ‫אומר שלמה המלך‪" ,‬אשה יראת ה' היא תתהלל"‪ .‬היא תתעלה גם על‬ ‫והנה‪ ,‬אנחנו מוצאים עוד אחד שלכאורה עושה אותם פעולות ומעשי חסד‪,‬‬ ‫התכשיטים‪ ,‬היא תתעלה גם על היופי‪ .‬ראינו כאן ברבקה את עמוד החסד‬ ‫"ולרבקה אח ושמו לבן‪ ,‬וירץ לבן אל האיש החוצה" "ויאמר בא ברוך‬ ‫התואם לבית של אברהם‪ ,‬אבל צריכים לבוא ולהשלים את הבית בתכשיטים‪.‬‬ ‫ה' למה תעמוד בחוץ" בא לבן שיודע לדבר‪ ,‬ומה הוא מדבר? כסף! עכשיו‬ ‫להתחבר עם עמוד העבודה‪ ,‬זה יצחק‪ ,‬ולהוליד את עמוד התורה‪ ,‬זהו יעקב‬ ‫נודע בשביל מה דיבר‪ ,‬הגיע לכסף‪ .‬עושה ועושה‪ ,‬אבל הכל מכח מה? – "ויהי‬ ‫אבינו‪.‬‬ ‫כראות את הנזם ואת התכשיטים"‪ .‬נזם בקע משקלו‪ ,‬וצמידים עשרה זהב‬ ‫ועכשיו מבינים אנו שאמנם אליעזר שאל שלא כהוגן‪ ,‬אבל הלימוד עבורנו‬ ‫משקלם‪.‬‬ ‫ביחד עם עמוד החסד‪ ,‬יש פה הרבה מההוגן בשלא כהוגן‪" .‬יפה‬ ‫ודרשו בזה רבותינו‪ :‬בקע – רמז למחצית השקל‪ ,‬צמידים – מצומדים כמו‬ ‫שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתן של בנים"‪ ,‬לבוא ולהראות עד כמה כוחה‬ ‫לוחות המצומדות‪ ,‬ועשרה זהב משקלם – זה עשרת הדברות‪ .‬רבותינו‬ ‫של נגיעה יכול להפיל את האדם וכיצד הוא צריך להתמודד איתו‪ .‬לבוא‬ ‫לא דרשו בכדי‪ ,‬אלא משום התורה האריכה בדברים שהם על פי הפשט לא‬ ‫ולהראות כיצד באמת החינוך שחינך אברהם אבינו בביתו‪ ,‬וזה מה שאכן‬ ‫נזקקים‪ ,‬זה מביא את חז"ל לבוא ולדרוש‪ .‬ועוד יתבאר לקמן‪.‬‬ ‫אנחנו זקוקים להגיע למידת אהבת החסד‪.‬‬ ‫ג' עמודי עולם‬ ‫אנו רואים באברהם ורבקה‪ ,‬את הדברים המשותפים כמו שהדגשנו‪ ,‬אהבת‬ ‫החסד‪ ,‬הזריזות‪ ,‬הפעולות‪ .‬אבל לעומת זה אנחנו פוגשים גם בלבן‪ .‬גם‬ ‫איתא באבות "על שלושה דברים העולם עומד‪ :‬על התורה ועל העבודה ועל‬ ‫הוא יודע לרוץ טוב‪" :‬וירץ לבן"‪ .‬הוא רואה את הנזם "בוא ברוך ה'‪ ,‬למה‬ ‫גמילות חסדים"‪ .‬גם לעולם הגדול‪ ,‬וגם לעולם הקטן אין עמידה בלי‬ ‫תעמוד בחוץ? ואנכי פיניתי הבית ומקום לגמלים"‪ .‬זה "חסד לאומים חטאת"‪.‬‬ ‫שלושת הרגלים הללו‪ .‬נסתכל על האדם‪ :‬מוח‪ ,‬לב‪ ,‬כבד‪ .‬הענינים השכליים‬ ‫'לתת' כהיכי תימצי 'לקבל'‪ .‬כל המציאות של לבן‪ ,‬זו המציאות הגויית שאנחנו‬ ‫במוח‪ ,‬הענינים הרגשיים בלב‪ ,‬העניינים המעשיים הקשורים לדם בכבד‪.‬‬ ‫נפגשים בה‪ :‬להיות ג'נטלמן‪ ,‬לתת חיוכים‪ ,‬להציע הצעות יפות‪ .‬קח בחינם את‬ ‫מח שכל – כנגד עמוד התורה‪ .‬המושכלות שלנו צריכים להיות לא בהבלי‬ ‫זה כדי שתקנה את ההוא‪ .‬זו ההשקפה של לבן‪ .‬בבית של אברהם אבינו אנחנו‬ ‫העולם הזה אלא בתורה‪" .‬משכיל לאיתן האזרחי"‪ .‬להיות מחובר עם‬ ‫מחונכים לתת ולתת בלי שום שאיפה לקבל‪ ,‬זה עולם חסד‪.‬‬ ‫ההשכלה האלוקית דרך התורה הקדושה‪.‬‬ ‫קבלה שהיא נתינה‬ ‫לב רגש – כנגד עמוד העבודה‪ .‬אם זה בעבודת התפילה‪" ,‬ולעבדו בכל‬ ‫לבבכם" זו עבודה שבלב‪" .‬ואשפוך את נפשי לפני ה'"‪ .‬אומרים חז"ל‪,‬‬ ‫ואם אנחנו מדברים על קבלה‪ ,‬אז יש רק יוצא דופן אחד בבית של אברהם‪.‬‬ ‫לעולם כשאדם עומד להתפלל ישים את עצמו כבשר‪ .‬צריך להיות כולו‬ ‫הנה‪ ,‬מסדום בשום אופן אברהם אבינו לא מקבל‪ :‬מחוט ועד שרוך נעל‬ ‫בהרגשותיו ובנפשו בהשתפכות לפני בורא עולם‪ .‬ואם זה בעבודת הקרבנות‪,‬‬ ‫ולא אקח מכל אשר לך‪ .‬לעומת זאת ראינו שמאבימלך ומפרעה הוא כן מקבל‬ ‫שהאדם צריך לראות כאילו נפעלו בו מה שעושים לבהמה – הענינים‬ ‫מתנות‪ .‬מה נשתנה? חז"ל אומרים כשיצא מלך סדום מעמק השידים‪ ,‬כשכש‬ ‫הרגשיים‪.‬‬ ‫לו בזנבו לאברהם אבינו‪ ,‬כך לשון חז"ל‪( .‬רבותינו יש להם מכשיר‪ ,‬לא רק‬ ‫כבד מעשה – כנגד עמוד החסד‪ .‬אלו שלושת עמודי עולם‪ .‬שתמיד צועדים‬ ‫צילום רנטגן שמצלם את הלב‪ .‬אלא מצלם את האדם ומצמיד לו כל מיני‬ ‫ביחד‪ .‬וכנגדם האבות הקדושים‪ :‬אברהם – עמוד החסד‪ ,‬יצחק – עמוד‬ ‫איברים גם כשאין לו‪ ,‬כאילו יש לו)‪ .‬היה מלך סדום נראה כמו כלב המכשכש‬ ‫העבודה‪ ,‬יעקב – עמוד התורה‪.‬‬ ‫בזנב לפני אברהם אבינו‪ .‬ואמר לו‪ :‬אתה יצאת מאור כשדים‪ ,‬אני יצאתי מעמק‬ ‫השידים‪ .‬והרי כל מה שיצא מלך סדום מעמק השידים היה זה בזכותו של‬ ‫המטבעות‪ ,‬ועל כל מטבע יצטרך הסוחר לשלם לכפרי כפי ערך השק‪ ,‬מטבע‬ ‫אברהם אבינו‪ ,‬ולכן היו כאלה שהאמינו כעת בגדלותו של אברהם אבינו‪ .‬אבל‬ ‫של כסף‪.‬‬ ‫מלך סדום בעצמו כשכש לו בזנבו‪ :‬אני שווה בין שווים‪ ,‬אתה יצאת מאור‬ ‫הסוחר יודע עם מי יש לו עסק‪ ,‬כפרי בור ועם הארץ‪ ,‬שלא יוכל לעמוד בפני‬ ‫כשדים‪ ,‬אני יצאתי מעמק השידים‪ .‬מסדומניק לא מקבלים‪ :‬מחוט ועד שרוך‬ ‫פיתוי של הרגע‪ .‬אחרי שהניחו הרבה מטבעות פרוטה של נחושת כנגד‬ ‫נעל ולא אקח מכל אשר לך‪.‬‬ ‫השקים‪ ,‬היה הסוחר הולך ונכנס‪ ,‬ועושה את עצמו כמי שלא רואה‪ .‬באותו רגע‬ ‫מתי יש אפשרות לקבל? אומרת הגמרא בחולין‪ ,‬שרבי זירא היה מתארח אצל‬ ‫הכפרי לא יכל להשתלט על עצמו‪ ,‬ראה את כל המטבעות הנוצצות‪ ,‬ולקח‬ ‫אותם אנשים שהיו מתכבדים בזה שהוא מתארח אצלם‪ .‬אז באמת‪ ,‬אתם‬ ‫חופן והכניס לכיס בלי שהסוחר הרגיש‪ .‬וכמובן אחר כך כשספרו את מטבעות‬ ‫נותנים לי או אני נותן לכם? הרי זוהי הגמרא בקידושין‪ ,‬שבאדם חשוב‪ ,‬קבלתו‬ ‫הנחושת‪ ,‬על כל מטבע נחושת שלקח ‪ -‬הפסיד מטבע של כסף‪.‬‬ ‫היא כמעשה נתינה והוי קידושין‪ .‬בקבלה שלו הוא נותן כבוד לנותן‪ .‬אז בבית‬ ‫אומר החפץ חיים‪ :‬העולם הזה הוא מלון יקר‪ .‬על פרוטה אחת שלוקחים‪,‬‬ ‫של אברהם אבינו לא לוקחים‪ ,‬רק נותנים‪ .‬מתי לוקחים? רק כשהלקיחה היא‬ ‫אוכלים מהעולם הבא מטבע של כסף‪ .‬אדם חושב שבא להיות כמו לבן‬ ‫היכי תימצי של נתינה‪ .‬כמו שקיבל אברהם מתנות מפרעה ומאבימלך‪.‬‬ ‫הארמי‪ ,‬לקחת? ועל כל מה שנדמה לו שלוקח – הוא אוכל משכרו‪ ,‬וכורת את‬ ‫נתינה שהיא קבלה‬ ‫הענף שיושב עליו!‬ ‫אבל אצל לבן זה בדיוק להיפך‪ ,‬מהקצה אל הקצה‪ .‬אצל לבן כל הנתינה זה‬ ‫אבל אדם שיודע לכלכל את העולם הזה שלו כמו שצריך‪ ,‬הוא יודע שהעולם‬ ‫היכי תימצי לקבלה‪ .‬כל מה שלבן פותח את הבית‪ ,‬ונותן מספוא לגמלים‬ ‫הזה ניתן בשביל להעלות את הברכה‪" ,‬עולם חסד יבנה"‪ ,‬להעניק‪ ,‬לתת‬ ‫– מה? תיקח את זה בחינם? עכשיו אני בא ונותן לך כדי שעוד אני אקח ממך‬ ‫– הוא יודע לבנות את העולם הזה והעולם הבא ביחד‪.‬‬ ‫עשרת מונים‪ .‬זה לבן‪.‬‬ ‫לבן הארמי בשעה שהוא רואה כסף "השוחד יעוור עיני פיקחים"‪ .‬גם הפיקח‪,‬‬ ‫ולא נחשוב שלבן היה טפש‪ ,‬לבן הוא חכם גדול‪ .‬יש רוח נבואה‪" :‬ניחשתי‬ ‫ברגע שיש לו שוחד‪ ,‬ברגע שמגיע הכסף‪ ,‬הוא כבר מסתנוור ונהפך להיות‬ ‫ויברכני ה' בגללך"‪ .‬לבן מבין שכל הברכה שבביתו‪ ,‬היא בזכותו של יעקב‬ ‫שוטה‪.‬‬ ‫אבינו‪ .‬וכאן יש לשאול‪ :‬אם לבן כזה פיקח‪ ,‬ומבין שכל הברכה שלו היא‬ ‫היה שר הדתות בזמן הקמת המדינה שרצה להקים סנהדרין‪ .‬שאלו אותו‪ :‬נו‪,‬‬ ‫בזכותו של יעקב‪ ,‬כיצד החליף את התנאים? ארמי אובד אבי‪ ,‬מבקש לעקור‬ ‫מילא אנשי אמת‪ ,‬אנשים נבונים‪ ,‬חכמים‪ ,‬ידועים‪ ,‬אולי תמצא‪ .‬אבל שונאי‬ ‫את הכל? את יעקב אבינו שהוא מקור הברכה שלו?! איך בא לעקור את הענף‬ ‫בצע איך תמצא? אמר להם‪ :‬בכסף אפשר למצוא את הכל‪ .‬האמירה הזאת‪,‬‬ ‫שהוא יושב עליו?‬ ‫היא בדיוק היסוד מה שעכשיו אמרנו‪.‬‬ ‫היינו יכולים אולי להגיד בפשטות‪ :‬כל עוד שיעקב היה תחת כנפיו‪ ,‬הוא נתן‬ ‫זה לבן‪ ,‬שהוא מוכן לבוא ולעקור את הענף שהוא יושב עליו‪ .‬למה? כי רואה‬ ‫לך כל מיני שבחים‪" ,‬ויברכני ה' בגללך"‪ .‬וברגע שעזב את המקום‪,‬‬ ‫את הכסף‪ .‬הכסף מטמטם את דעת האדם‪ ..‬לבן‪ ,‬זו דמות שכל כולה לקחת‬ ‫החליף לבן את התנאים‪ .‬אבל לא צריכים להגיע לזה‪ .‬ברכה זו ברכה‪ ,‬זה לא‬ ‫ולקחת‪ .‬וכל מה שאני נותן זה רק היכי תימצי לקחת‪ .‬כך מלמדים בבית לבן‪.‬‬ ‫תלוי במקום‪" .‬ויברכני ה' בגללך"‪ ,‬אם הגיע להכרה ש"ויברכני ה' בגללך"‪,‬‬ ‫אבל בביתו של אברהם אבינו‪ ,‬בבית שעומדים לבנות על ידי יצחק ורבקה‪,‬‬ ‫איך היה יכול לעקור את זה?‬ ‫מלמדים לתת ולתת‪ .‬וגם כשאתה לוקח‪ ,‬זה היכי תימצי לתת‪.‬‬ ‫משל הסוחר והכפרי‬ ‫זהו הבסיס שעליו עומד הבית היהודי‪ ,‬וזהו החינוך הגדול שצריך לחנך אותנו‪.‬‬ ‫אם לא בממדים כאלה גדולים שאנחנו משתאים לדעת איך אפשר להגיע‬ ‫החפץ חיים ממשיל את הדבר לכפרי שבא למכור את שקי תפוחי האדמה שלו‬ ‫אליהם‪ ,‬אבל על כל פנים במה ששייך לנו‪ ,‬לדעת שהפרשיות הללו הן‬ ‫לסוחר גדול‪ .‬וכיון שיש ערימות גדולות ואי אפשר לספור שק שק‪ ,‬עשו‬ ‫שצריכות לחנך אותנו בענין הנתינה!‬ ‫הסכם‪ :‬על כל שק יניחו פרוטה אחת של נחושת‪ ,‬אחר כך יספרו ביחד את‬ ‫יו"ל על ידי מכון כתר תורה © כל הזכויות שמורות‪ .‬קו שיעורי תורה מרבינו (קו ישיר בקול הלשון)‪03-617-1097 :‬‬ ‫ניתן לקבל את הגליון בדוא"ל ע"י שליחת בקשה לכתובת‪MACHONKETER@gmail.com :‬‬