gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ויאמר אליהו · Vayoimer Eliyuhi — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: ויאמר אליהו · Vayoimer Eliyuhi

שבוע: וירא (2026-10-26)

ויאמר אליהו · Vayoimer Eliyuhi — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ערב שב"ק פרשת‬ ‫וירא‬ ‫כ' חשון שנת תשפ"ז‬ ‫דברי חיזוק‬ ‫באמונה ובטחון ועוד‬ ‫על פרשיות השבוע‬ ‫ויאמר אליהו‬ ‫מאת הרב אלי' מאיר סמיט שליט"א‬ ‫ביהמ"ד תוס' יו"ט ירושלים ◆ ‪347-897-9968 ◆ 058-323-1459‬‬ ‫בס”ד‬ ‫אנשים שמרוצים מכל דרך שהולך ענינם ועסקם‪ ,‬רואים בסוף שהכל התנהל כרצונם‪,‬‬ ‫שהרי לכל זמן ועת ומטרה אחת ויחידה שנגזר למעלה בהשגחת פרטית נפלאה!!!‬ ‫לעשותה במקום ההוא דייקא‪.‬‬ ‫◆ מה לימד אברהם אבינו להמלאכים כשבאו אליו??‬ ‫מובא בגמרא (סוכה נג‪ ).‬ששלמה המלך ראה את מלאך המוות כשהוא‬ ‫כתוב בפרשה (יח‪ ,‬ה) ְ'ְו ַַס ֲֲעד ּּו ִלִ ְ�ְּבֶכֶ ם ַַא ַַחר ַ�ַּת ֲֲעֹבֹ ר ּּו �ִִּכי ַַעל �ֵֵּכן ֲֲע ַַב ְְר ֶ�ֶּתם ַַעל‬ ‫עצוב‪ ,‬שאלו שלמה לפשר הדבר‪ ,‬והשיב לו כי נגזר מן השמים שעליו לקחת‬ ‫ַַע ְְבְּד�ְ ֶכֶ ם' וכו'‪ ,‬ולכאורה צריך ביאור אומרו כי על כן עברתם‪ ,‬וכי משום כך‬ ‫ולהמית את שני סופרי המלך אליחרף ואחיה‪ ,‬מיד קרא שלמה לשדים ואמר‬ ‫עברו עליו בכדי שיאכילם ויקיים בהם הכנסת אורחים (ועי' רש"י מה שפירש‬ ‫להם שיטלו עימם את שני האנשים הללו ויביאו אותם אל העיר לוז‪ ,‬שם אין‬ ‫בזה)‪ ,‬ומבאר הרה"ק השם משמואל זי"ע (תרע"ז ד"ה כי)‪ ,‬שהנה נאמר (תהילים‬ ‫שליטה למלאך המוות‪ ,‬אך כאשר הגיעו לשערי העיר תפסם מלך המוות ונטל‬ ‫לז‪ ,‬כג) ֵ'ֵמה' ִִמְצְ ֲֲע ֵֵדי ֶגֶ ֶֶבר ּכֹּוֹ ָָננּוּ'‪ ,‬והרי הקב"ה הוא המוליך את האדם בכל צעד‬ ‫נשמתם‪ ,‬למחרת שוב הופיע לפני שלמה כשהוא שמח‪ ,‬חזר שלמה ושאלו על‬ ‫ושעל שהוא פוסע והולך‪ ,‬והכל כדי שתתקיים הכוונה העליונה כפי שיעלה‬ ‫כך‪ ,‬והשיב‪ ,‬כי נגזר עליו להמית אותם דווקא באותו מקום ששלחת אותם לשם‪,‬‬ ‫ברצון השי"ת‪ ,‬ואף אם נדמה לאדם שהוא הולך בשביל מטרה מסוימת שעלתה‬ ‫מיד פתח שלמה ואמר‪ ,‬רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ביה לאתר דמיתבעי‬ ‫בדעתו‪ ,‬אך האמת היא שהכל הוא בחשבון מושגח בכל פרט ופרט‪ ,‬ואין האדם‬ ‫תמן מובילין יתיה (רגלי האדם ערבים לו‪ ,‬והם מוליכים אותו למקום שמתבקש‬ ‫הולך אלא בגזירת מלך המוליכו כפי רצונו ית'‪ ,‬וזהו שאמר הכתוב דרכו של‬ ‫ששם יטלו ממנו את נשמתו)‪.‬‬ ‫האדם כוננו ְ'ְו ַַד ְְרּכֹּוֹ ֶיֶ ְְח � ָָּפץ'‪ ,‬שאף אם היתה דרכו של האדם כפי אשר (נדמה לו‬ ‫ש) יחפץ‪ ,‬אך האמת שאך ורק מה' מצעדי גבר כוננו‪.‬‬ ‫ולכאורה קשי תרתי‪ ,‬א) לאיזה צורך נגלה המלאך המוות לשלמה כשהוא‬ ‫שמח לאחר שכבר המית את שני הסופרים‪ ,‬התינח בפעם הראשונה הופיע כדי‬ ‫וזהו שאמר אברהם אבינו לאותם שלושה אנשים שהיו נדמים בעיניו‬ ‫לגרום לו להוליכם עד פתחה של לוז‪ ,‬אך מה הטעם לחזור ולהופיע כשהוא‬ ‫כערביים‪ ,‬אתם חושבים שהלכתם במקום הזה מפני שכך עלה ברצונכם‪ ,‬אך‬ ‫שמח‪ ,‬ב) מהו שאמר שלמה רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ביה‪ ,‬וכי הם הלכו‬ ‫האמת היא שכל עצם ההליכה היא אך ורק מה' ַ'ַה �ֵֵּמִכִ ין ִִמְצְ ֲֲע ֵֵדי ָ �ָּג ֶֶבר'‪ ,‬והוא הכניס‬ ‫ברגליהם‪ ,‬והלא השדים נשאו אותם במרומים‪ ,‬אלא ביאורו‪ ,‬שמלאך המות בא‬ ‫בכם הרצון שתלכו כאן בכדי שאוכל לזכות על ידכם במצוות הכנסת אורחים‪,‬‬ ‫להתגרות בשלמה ולהפיל את רוחו בקרבו‪ ,‬כשטען בפניו‪ ,‬אתה אשם במיתתם‪,‬‬ ‫כי ראה ה' בעניי עד כמה שאני מצטער על שלא נזדמנו לי אורחים‪ ,‬וכך אמר‬ ‫כי אלמלא ציוות להעביר אותם ללוז הרי היו נשארים במקומם ולא הייתי יכול‬ ‫להם אברהם‪ְ' ,‬וְ ַַס ֲֲעד ּּו ִלִ ְ�ְּבֶכֶ ם ַַא ַַחר ַ�ַּת ֲֲעֹבֹ רּוּ' כי על כן לסיבה זו שתאכלו אצלי‬ ‫להמיתם ואכן שלמה הבין היטב את כוונתו‪ ,‬ומיד פתח ואמר רגלוהי דבר איניש‬ ‫ֲ'ֲע ַַב ְְר ֶ�ֶּתם ַַעל ַַע ְְבְּד�ְ ֶכֶ ם'‪.‬‬ ‫אינון ערבין ביה‪ ,‬אין לזה שום שייכות אלי‪ ,‬אלא שכך נגזר עליהם מן השמים‪,‬‬ ‫וכה הם דבריו בהאי לישנא‪" :‬ויש לפרש בפשטות לפי מה שנאמר מה'‬ ‫ואילו לא הייתי מורה כן לשדים אזי היו הם עצמם הולכים ברגליהם לשם‪ ,‬כי‬ ‫מצעדי גבר כוננו‪ ,‬וא"כ השי"ת סיבב שיעברו עליו כדי לזכות במצוות אורחים‪,‬‬ ‫רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ביה‪ ,‬ואל תבלבל דעתי בספיקות אלא אני בתומי‬ ‫וכמו שהיה באמת כדכתיב ברש"י (פסוק א) לפי שראהו מצטער‪ ,‬וזהו שאמר‬ ‫אלך באמונה פשוטה ותמימה‪.‬‬ ‫כי על כן‪ ,‬בשביל זה שיזכה בהמצוה עברו עליו‪ ,‬ואף שחשב שבאמת לא היתה‬ ‫וכדבריו של הרה"ק בעל דברי ישראל ממודזיץ זי"ע (בשלח)‬ ‫כוונתם לזה (שהרי חשבם לערביים ולא למלאכים) עכ"ז לימד אותם דעת שמה'‬ ‫בזה"ל‪" :‬וכשהאדם מאמין שאין מקרה בעולם‪ ,‬רק הכל בהשגחה פרטית מן‬ ‫מצעדי גבר כוננו יחפץ‪ ,‬היינו שאף שחפץ לעשות דרכו למטרה אחרת"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫השמים‪ ,‬וכל ההוה ומתרגש אפילו תנועה קלה ואפילו צעדי רגליו ספורים‬ ‫◆ מהי התרופה הטובה ביותר למרה שחורה??‬ ‫בהשגחה‪ ,‬ואפילו עשרת אלפים צעדיו והילוכו של אדם הכל היא בהשגחה‬ ‫וכך אמר ראש הישיבה דטעלז הרב אליהו מאיר בלאך זצוק"ל‬ ‫פרטית‪ ,‬כמו שאנו מברכין בכל יום בשם ומלכות ברכת ַ'ַה �ֵֵּמִכִ ין ִִמְצְ ֲֲע ֵֵדי ָ �ָּג ֶֶבר'‪ ,‬אזי‬ ‫דמצינו (שמואל א‪ ,‬כ‪-‬כב) כשברח דוד מלך ישראל מפני שאול המלך‪ ,‬עשה סימן‬ ‫על ידי אמונה זו ניצול ממרה שחורה ועגמת נפש וכו'‪ ,‬כי על ידי שמאמין ששום‬ ‫עם רעו ואוהבו יהונתן בן שאול לדעת האם אכן גבר כ"כ כעסו של שאול עליו‪,‬‬ ‫דבר בעולם אינו נעשה על ידי רצונו של אדם רק הכל בהשגחה מן השמים‪,‬‬ ‫וכך היה סימנם‪ ,‬שיהונתן יזרוק חיצים‪ ,‬ולאחמ"כ ישלח נער לאוספם‪ִ'ִ ,‬אם ָָאֹמֹ ר‬ ‫ממילא לא יכעוס ולא יתקצף ולא יהרהר"‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ֹא ַַֹמר ַלַ �ַּנ ַַַער ִִה �ֵּנֵה ַַה ִִח ִ �ִּצים ִִמ �ְְּמ ָָך' והנה סימן הוא שעדיין לא גבר כל כך כעסו של‬ ‫◆ איך לא נתקבלה תפלת הכהן גדול ביוה"כ נגד תפלת ר"ח בן‬ ‫שאול ואפשר לדוד לחזור לביתו‪ ,‬אך 'ְוְ ִִאם ֹּכ� ֹה ֹא ַַֹמר ָלָ ֶֶעֶלֶ ם ִִה �ֵּנֵה ַַה ִִח ִ �ִּצים ִִמ �ְְּמ ָָך‬ ‫דוסא??‬ ‫ָָו ָָהְלְ ָָאה' אזי סימן הוא שגבר כעסו‪ ,‬ואז 'ֵלֵ ְְך �ִִּכי � ִִׁש �ַַּל ֲֲח ָָך ה''‪.‬‬ ‫בספר בן יהוידע (ברכות ג‪ ):‬כתב לבאר הא דאיתא בגמ'‪" :‬אמר רבי יוסי‪,‬‬ ‫ולשון הפסוק צריך ביאור‪ ,‬מדוע אמר לו 'ֵלֵ ְְך �ִִּכי � ִִׁש �ַַּל ֲֲח ָָך ה''‪ ,‬היה צריך לו‬ ‫פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל‪,‬‬ ‫לומר‪ ,‬ברח כי שאול מבקש להרגך‪ ,‬אלא ביאורו‪ ,‬כי אף כשנראה לאדם שהוא‬ ‫בא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח‪ ,‬ואמר לי‪ ,‬בני‪ ,‬מפני מה נכנסת לחורבה‬ ‫נצרך לברוח ממקומו מפני שחבירו רודף אותו‪ ,‬באמת‪ ,‬לא זוהי סיבת בריחתו‬ ‫זו‪ ,‬אמרתי לו להתפלל‪ ,‬ואמר לי היה לך להתפלל בדרך‪ ,‬ואמרתי לו מתיירא‬ ‫אלא אך ורק מחמת כי שלחו ה' למקום ההוא‪ ,‬ויש לו איזה שליחות מן שמיא‬ ‫{א}‬ ‫בהגדה אנוס על פי הדיבור של ידוע תדע‪.‬‬ ‫הייתי שמא יפסיקו בי עוברי דרכים"‪.‬‬ ‫ואיידי דעסקינן בפסוק ֵ'ֵמה' ִִמְצְ ֲֲע ֵֵדי ֶגֶ ֶֶבר ּכֹּוֹ ָָננ ּּו ְְו ַַד ְְרּכֹּוֹ ֶיֶ ְְח � ָּּפץ'‪ ,‬מסופר‬ ‫וכתב לדייק למה אמר רבי יוסי שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ולא אמר‬ ‫שהגאון ר' משה פיינשטיין זצ"ל שח פעם להגאון ר' יעקב שורקין‬ ‫שמא יפסיקו הולכי דרכים‪ ,‬על דרך שאמר על עצמו 'פעם אחת הייתי מהלך‬ ‫ז"ל‪ ,‬שפ"א הכריזה ממשלת רוסיה שבמשך יום אחד בלבד‪ ,‬היא תנפיק ויזות‬ ‫בדרך' ולא אמר הייתי עובר בדרך‪.‬‬ ‫לכל דורש ומבקש החפץ לצאת מרוסיה‪ ,‬נזדרז הגר"מ זצ"ל והשכים ללכת‬ ‫וכתב הבן יהוידע לבאר‪ ,‬שישנם שני סוגי אנשים ההולכים בדרך‪ ,‬ישנם‬ ‫להמקום שהנפיקו בו את הויזות‪ ,‬וכשהגיע שמה מצאו כבר תור ארוך מאד‪ ,‬ואף‬ ‫אנשים הנקראים הולכי דרכים המרמז על היותם מאמינים באמונה שלימה‬ ‫שהימים ימי אמצע החורף‪ ,‬עמד על רגליו וחיכה לתורו מחמש בבוקר עד אחד‬ ‫ו'ַה �ֵֵּמִכִ ין ִִמְצְ ֲֲע ֵֵדי ָ �ָּג ֶֶבר' מוליכם במקום‬ ‫שעצם הליכתם היא בהשגחה עליונה‪ַ ,‬‬ ‫עשרה בלילה בקור הרוסי העז‪ ,‬והנה בדיוק כאשר נשארו רק שני אנשים לפניו‬ ‫ובדרך מסוימת מהטעם וסיבות המיוחדות לו‪ ,‬וישנם אנשים הנקראים עוברי‬ ‫בתור‪ ,‬נסגר לפתע המשרד של הויזות‪ ,‬שני ימים אחר כך נודע שהממשלה ימ"ש‬ ‫דרכים המרמז על היותם חסר מאמונה זו‪ ,‬שאינם רואים מטרה בעצם הדרך‪,‬‬ ‫שלחה את מי שחתם על בקשה לויזה לסיביר ובכך ניצל גדול הדור‪.‬‬ ‫כי אם במקום אשר יגיעו אליו‪ ,‬ועל כן ירוצו 'לעבור' את הדרך בחפזון ובהלה‬ ‫מאדמו"ר‬ ‫שרגא‬ ‫בספר דברי‬ ‫יחזקאל‬ ‫ברצונם להשיג עוד‪ ,‬ולא עוד אלא שנראה להם שעל ידי המהירות יוכלו להשיג‬ ‫מסטראפקוב זצ"ל‪( ,‬פרשת ויצא) מסביר הפסוק הנ"ל‪ ,‬דהנה‬ ‫יותר‪ ,‬ואינם יודעים שהכל נקצב משמים וההשתדלות לא תועיל מאומה להשיג‬ ‫אם האדם הולך אל חבירו לעשות עמו עסק‪ ,‬ואם לא מצא את‬ ‫יותר מאשר נקצב להם‪.‬‬ ‫חבירו בביתו‪ ,‬הוא נראה בעיניו שדרכו היה לחנם‪ ,‬וטרח והלך כל‬ ‫והנפקא מינה ביניהם‪ ,‬שהולכי הדרכים לא ירגזו על‬ ‫אותו הדרך בקור ובחום בחנם ללא שום תועלת‪ ,‬אבל זה טעות‬ ‫"‪...‬הולכי הדרכים‬ ‫עיכוב ומונע בדרכם‪ ,‬שהרי יודעים בבירור שהכל בהשגחתו‬ ‫כי האמת הוא שהאדם לא הלך מעצמו ומרצונו‪ ,‬אלא השי"ת‬ ‫לא ירגזו על עיכוב‬ ‫הפרטית‪ ,‬ומה להם להתרגז ולצאת משלוות נפשם אם הוא רצון‬ ‫נתן במחשבתו ללכת אותו הדרך אעפ"י שקמי שמיא גליא שלא‬ ‫ומונע בדרכם‪ ,‬שהרי‬ ‫ה' שיתעכבו‪ ,‬מה שאין כן עוברי הדרכים ירגזו על כל המעכבם‬ ‫ימצא את האדם בביתו ולא יעשה עמו אותו העסק‪ ,‬אבל כוונת‬ ‫יודעים בבירור‬ ‫בדרכם‪ ,‬בחושבם כי על ידו יפסידו את תכליתם הדרך אשר הם‬ ‫השי"ת המכונן מצעדי גבר היא כונה הנסתרת מעין האדם וכו' עס"ה‪.‬‬ ‫עתידים לבוא שם‪.‬‬ ‫שהכל בהשגחתו‬ ‫◆ היאך יש בחירה לאדם אם כל צעדיו נכונו מה'??‬ ‫הפרטית‪ ,‬ומה להם‬ ‫ועפי"ז מבאר את דיוק לשונו הק' של רבי יוסי שאמר‬ ‫הבנה עמוקה נוספת בענין ההשגחה‪ ,‬מבואר בספר‬ ‫להתרגז ולצאת‬ ‫'מתיירא הייתי שמא יפסיקו עוברי דרכים' דייקא‪ ,‬כי לא‬ ‫דברי יואל למהר"י מסאטמאר זצ"ל (מאמר ב סימן קיח‬ ‫משלוות נפשם‬ ‫התיירא מהולכי דרכים שהם יפסיקוהו באמצע תפלתו‪ ,‬אם‬ ‫עמוד שכה)‪ ,‬עפ"י מ"ש בחובת הלבבות פ"ג משער הבטחון‪,‬‬ ‫יעכב בעדם מלהמשיך ללכת‪ ,‬שכן הם מאמינים שמה' מצעדי‬ ‫אם הוא רצון ה'‬ ‫שלכל הגזירות הקודמות בידיעת הבורא סיבות ולסיבות סיבות‪,‬‬ ‫גבר כוננו וכל עיכוב לטובה‪ ,‬אמנם התיירא מהעוברי דרכים‪,‬‬ ‫שיתעכבו‪ ,‬מה‬ ‫שכן אותם אנשים לא יסבלו אפילו עכבה של רגע אחד‪ ,‬לרוב‬ ‫והאריך שם בעניני הסיבות שהוא גבוה מעל גבוה‪ ,‬וכאשר‬ ‫שאין כן עוברי‬ ‫בהילות וחפזון נפשם‪ ,‬ואם יראו שהוא מתעכב‪ ,‬הם יפסיקוהו‪.‬‬ ‫אמר הכתוב �ִ'ִּכי ָגָ ְְבה ּּו � ָָׁש ַַמִיִ ם ֵֵמ ָָא ֶֶרץ �ֵֵּכן ָ �ָּג ְְבה ּּו ְְד ָָרַכַ י ִִמַּד�ַ ְְרֵכֵ יֶכֶ ם‬ ‫ַּוַּמ ְְח � ְְׁשֹבֹ ַַתי ִִמ �ַַּמ ְְח � ְְׁשֹבֹ ֵֵתיֶכֶ ם' עיי"ש‪ ,‬אבל עיקר הדבר מה שנסתבב‬ ‫הדרכים ירגזו על כל‬ ‫על פי זה ביאור עוד הא דאיתא בגמ' (תענית כ"ד‪ ):‬שרבי‬ ‫כן מהמסבב כל הסיבות הוא מחמת שכן הוא רצונו ית"ש כאשר‬ ‫המעכבם בדרכם‪,‬‬ ‫חנינא בן דוסא היה מהלך בדרך‪ ,‬החל הגשם לרדת‪ ,‬אמר רבש"ע‬ ‫הארכתי לעיל‪.‬‬ ‫בחושבם כי על ידו‬ ‫כל העולם כולו בנחת וחנינא בצער‪ ,‬ופסק הגשם‪ ,‬אמר רב יוסף‬ ‫וכיון שמעיקר הלכה אין בזה שום ציווי לא חיוב ולא‬ ‫יפסידו את תכליתם‬ ‫לא הועילה תפילת הכהן גדול לגבי חנינא בן דוסא‪ ,‬כלומר‪ ,‬תפלת‬ ‫איסור תלוי הכל בהשגחה העליונה‪ ,‬כאשר כן הוא בכל‬ ‫הדרך אשר הם‬ ‫הכהן גדול שהיה מתפלל ביום הכיפורים בקדשי הקדשים 'שאל‬ ‫עתידים לבוא שם‪”...‬‬ ‫יכנסו לפניך תפילת עוברי דרכים'‪.‬‬ ‫הנסיעות ובכל מדרך כף רגל שהאדם עושה‪ ,‬שאנו מברכין‬ ‫בכל יום ַ'ַה �ֵֵּמִכִ ין ִִמְצְ ֲֲע ֵֵדי ָ �ָּג ֶֶבר'‪ ,‬ונודע מה שפירש הבעש"ט‬ ‫ומבאר הבן יהוידע‪ ,‬כי תפילת הכהן הגדול היתה שלא‬ ‫זי"ע ועכ"י משאה"כ ֵ'ֵמה' ִִמְצְ ֲֲע ֵֵדי ֶגֶ ֶֶבר ּכֹּוֹ ָָננ ּּו ְוְ ַַד ְְרּכֹּוֹ ֶיֶ ְְח � ָָּפץ'‪,‬‬ ‫תתקבל תפילת עוברי דרכים‪ ,‬ואילו רבי חנינא בן דוסא היה‬ ‫שהאדם סובר שהולך לדרכו שהוא חפץ בשביל איזה מו"מ או שאר תועלת‪,‬‬ ‫בדרגה יותר גבוהה מזו של עוברי דרכים‪ ,‬שהוא היה מהלך בדרך‪ ,‬וכלישנא‬ ‫אבל באמת הוא שמה' מצעדי גבר כוננו‪ ,‬שצריך לתקן שם ע"י תורה או תפלה‬ ‫דגמ' הוה קא אזיל באורחא‪ ,‬ולכן אכן לא הועיל תפילתו של הכהן גדול‪ ,‬כי פשוט‬ ‫או ברכה שיאמר שם כמ"ש האר"י ז"ל‪ ,‬והוספתי נופך שרמז עוד הכתוב‬ ‫לא התכוון הכהן גדול להתפלל על הולכי דרכים כמו ר' חנינא בחוזק אמונתם‪.‬‬ ‫במה שאמר ודרכו יחפץ‪ ,‬כי אם ח"ו האדם הולך לדבר עבירה או במחשבת‬ ‫◆ מהי הדרך הכי קל לא להתרגז ולהצטער על מה שקרה לו??‬ ‫עבירה ר"ל‪ ,‬בוודאי שיש לו בחירה לילך נגד רצון הבורא ב"ה‪ ,‬כי הקב"ה אינו‬ ‫בהגדה של פסח אנו אומרים הפסוק‪ַ'' ,‬וַ ֵּי ֶ�ֶּרד ִִמְצְ ַַרְיְ ָָמה' ‪ָָ -‬אנּוּס ַַעל � ִּּפי‬ ‫נוטל הבחירה משום אדם‪ ,‬וז"ל החובת הלבבות (בשער הבחינה באמצע פ"ה)‪:‬‬ ‫ֹאֶמר ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ַַרב עֹוֹ ד‬ ‫ַַה �ִּדּּבּ ּוּר'‪ ,‬והקשה בשפת אמת‪ ,‬דהנה מבואר בקרא‪ַ'ַ ,‬ו �ֹּי ֶ‬ ‫"כל תנועותיך נקשרות בחפץ הבורא יתעלה והנהגתו ורצונו הקטנה והגדולה‬ ‫ֹאֶמר ֱֱאֹל ִִֹהים ְלְ ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ְ�ְּב ַַמ ְְרֹאֹת‬ ‫יֹוֹ ֵֵסף ְ�ְּבִנִי ָָחי ֵֵאְלְ ָכָ ה ְְו ֶֶא ְְר ֶֶאּנּ ּּו ְ�ְּב ֶֶט ֶֶרם ָָאמּוּת וגו'‪ַַ ,‬ו �ֹּי ֶ‬ ‫שבהם והגלוי' והנסתרת חוץ ממה ששם ברשותך מבחירת הטוב והרע" ע"כ‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫�ּאֶמר‪ָָ ...‬אֹנִֹכִ י ֵֵא ֵֵרד ִִע �ְְּמָך ִִמְצְ ַַרְיְ ָָמה‬ ‫ֹאֶמר ַיַ ֲֲעֹקֹ ב ַיַ ֲֲעֹקֹ ב ַַו �ֹּי ֶ‬ ‫ֹאֶמר ִִה ֵ�ֵּנִנִי וגו'‪ַַ ,‬וֹּי ֶ‬ ‫ַַה �ַַּלְיְ ָלָ ה ַַו �ֹּי ֶ‬ ‫וכן לדבר מצוה שצריך נותן בידו הבחירה‪ ,‬דאל"כ אין שכר ועונש‪ ,‬ולא‬ ‫ֶיָך וגו' (בראשית מה‪ ,‬מו)‪ ,‬וא"כ מבואר‬ ‫ְְו ָָאֹנִֹכִ י ַַא ַַעְלְ ָָך ַגַ ם ָָעֹל ֹה ְְויֹוֹ ֵֵסף ָיָ � ִִׁשית ָיָ דֹוֹ ַַעל ֵֵעיֶנ ָ‬ ‫שייך לומר בזה ֵ'ֵמה' ִִמְצְ ֲֲע ֵֵדי ֶגֶ ֶֶבר ּכֹּוֹ ָָננּוּ'‪ ,‬כי הבחירה בידו‪ ,‬וכן כמו שאמרו בגמ'‬ ‫דיעקב אבינו ירד למצרים‪ ,‬ברצונו שאמר ַ'ַרב עֹוֹ ד יֹוֹ ֵֵסף ְ�ְּבִנִי ָָחי ֵֵאְלְ ָכָ ה ְְו ֶֶא ְְר ֶֶאּנּ ּּו‬ ‫שילהי (ר"ה דף ל"ד ע"ב) שתי עיירות באחת תוקעין‪ ,‬ובאחת מברכין‪ ,‬הולך‬ ‫ְ�ְּב ֶֶט ֶֶרם ָָאמּוּת'‪ ,‬ורק אחר כך אמר לו הקב"ה ַ'ַאל ִ�ִּת ָיָרא ֵֵמ ְְר ָָדה ִִמְצְ ַַרְיְ ָָמה'‪ ,‬ומה‬ ‫למקום שתוקעין ואינו הולך למקום שמברכין‪ ,‬ולא שייך לומר בזה ֵ'ֵמה' ִִמְצְ ֲֲע ֵֵדי‬ ‫זה ָ'ָאנּוּס ַַעל � ִּּפי ַַה �ִּדּּבּ ּוּר'‪ ,‬ותירץ הגאון מבריסק רבי משולם דוד הלוי‬ ‫ֶגֶ ֶֶבר ּכֹּוֹ ָָננּוּ'‪ ,‬כי במה שאפשר לברר עפ"י הלכה לאיזה מקום ילך צריך לידע את‬ ‫סאלאווייציק זצוק"ל‪ ,‬בדרך מוסר בקיצור דבריו‪ ,‬דכל מה שעושה האדם‬ ‫ההלכה והבחירה בידו לעשות כדין‪ ,‬אלא שאם רוצה לעשות חפץ הבורא ב"ה‬ ‫בדברי רשות‪ ,‬אין זה ממנו ומדעתו‪ ,‬אלא מוליכין אותו מן השמים‪ ,‬והנהו מוכרח‬ ‫ואין מחשבתו לעבירה ח"ו אלא שאינו יודע איזה דרך ישכון אור ואנה ילך ע"ז‬ ‫בכל דרכיו‪ ,‬וזהו ֵ'ֵמה' ִִמְצְ ֲֲע ֵֵדי ֶגֶ ֶֶבר ּכֹּוֹ ָָננּוּ'‪ ,‬וזהו מה שבעל ההגדה בא להשמיענו‪,‬‬ ‫אנו מברכין ַ'ַה �ֵֵּמִכִ ין ִִמְצְ ֲֲע ֵֵדי ָ �ָּג ֶֶבר'‪ ,‬וזה שסיים הכתוב ְ'ְו ַַד ְְרּכֹּוֹ ֶיֶ ְְח � ָָּפץ' דר"ל כשחפצו‬ ‫שאף שנראה לכאורה שיעקב אבינו ע"ה ירד מדעתו ומרצונו לראות את יוסף‪,‬‬ ‫רק בדרכיו ית"ש אזי ֵ'ֵמה' ִִמְצְ ֲֲע ֵֵדי ֶגֶ ֶֶבר ּכֹּוֹ ָָננּוּ'‪ ,‬אבל לא כשאינו בוחר בטוב שבזה‬ ‫אכן לא כך המה הדברים אלא אנוס היה והכריחו לרצונו לרדת מצרימה להפגש‬ ‫יש לו בחירה‪.‬‬ ‫עם יוסף‪ ,‬והוא הדיבור של 'ָיָ ֹדֹ ַַע ֵ�ֵּת ַַדע �ִִּכי ֵגֵ ר ִיִ ְְהֶיֶ ה ַזַ ְְר ֲֲע ָָך'‪ ,‬וזהו מה שאנו אומרים‬ ‫{ב}‬