ויאמר אליהו · Vayoimer Eliyuhi — וירא (2026-10-26)

ערב שב"ק פרשת
וירא
כ' חשון שנת תשפ"ז
דברי חיזוק
באמונה ובטחון ועוד
על פרשיות השבוע
ויאמר אליהו
מאת הרב אלי' מאיר סמיט שליט"א
ביהמ"ד תוס' יו"ט ירושלים ◆ 347-897-9968 ◆ 058-323-1459
בס”ד
אנשים שמרוצים מכל דרך שהולך ענינם ועסקם ,רואים בסוף שהכל התנהל כרצונם,
שהרי לכל זמן ועת ומטרה אחת ויחידה שנגזר למעלה בהשגחת פרטית נפלאה!!!
לעשותה במקום ההוא דייקא. ◆ מה לימד אברהם אבינו להמלאכים כשבאו אליו??
מובא בגמרא (סוכה נג ).ששלמה המלך ראה את מלאך המוות כשהוא כתוב בפרשה (יח ,ה) ְ'ְו ַַס ֲֲעד ּּו ִלִ ְ�ְּבֶכֶ ם ַַא ַַחר ַ�ַּת ֲֲעֹבֹ ר ּּו �ִִּכי ַַעל �ֵֵּכן ֲֲע ַַב ְְר ֶ�ֶּתם ַַעל
עצוב ,שאלו שלמה לפשר הדבר ,והשיב לו כי נגזר מן השמים שעליו לקחת ַַע ְְבְּד�ְ ֶכֶ ם' וכו' ,ולכאורה צריך ביאור אומרו כי על כן עברתם ,וכי משום כך
ולהמית את שני סופרי המלך אליחרף ואחיה ,מיד קרא שלמה לשדים ואמר עברו עליו בכדי שיאכילם ויקיים בהם הכנסת אורחים (ועי' רש"י מה שפירש
להם שיטלו עימם את שני האנשים הללו ויביאו אותם אל העיר לוז ,שם אין בזה) ,ומבאר הרה"ק השם משמואל זי"ע (תרע"ז ד"ה כי) ,שהנה נאמר (תהילים
שליטה למלאך המוות ,אך כאשר הגיעו לשערי העיר תפסם מלך המוות ונטל לז ,כג) ֵ'ֵמה' ִִמְצְ ֲֲע ֵֵדי ֶגֶ ֶֶבר ּכֹּוֹ ָָננּוּ' ,והרי הקב"ה הוא המוליך את האדם בכל צעד
נשמתם ,למחרת שוב הופיע לפני שלמה כשהוא שמח ,חזר שלמה ושאלו על ושעל שהוא פוסע והולך ,והכל כדי שתתקיים הכוונה העליונה כפי שיעלה
כך ,והשיב ,כי נגזר עליו להמית אותם דווקא באותו מקום ששלחת אותם לשם, ברצון השי"ת ,ואף אם נדמה לאדם שהוא הולך בשביל מטרה מסוימת שעלתה
מיד פתח שלמה ואמר ,רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ביה לאתר דמיתבעי בדעתו ,אך האמת היא שהכל הוא בחשבון מושגח בכל פרט ופרט ,ואין האדם
תמן מובילין יתיה (רגלי האדם ערבים לו ,והם מוליכים אותו למקום שמתבקש הולך אלא בגזירת מלך המוליכו כפי רצונו ית' ,וזהו שאמר הכתוב דרכו של
ששם יטלו ממנו את נשמתו). האדם כוננו ְ'ְו ַַד ְְרּכֹּוֹ ֶיֶ ְְח � ָָּפץ' ,שאף אם היתה דרכו של האדם כפי אשר (נדמה לו
ש) יחפץ ,אך האמת שאך ורק מה' מצעדי גבר כוננו.
ולכאורה קשי תרתי ,א) לאיזה צורך נגלה המלאך המוות לשלמה כשהוא
שמח לאחר שכבר המית את שני הסופרים ,התינח בפעם הראשונה הופיע כדי וזהו שאמר אברהם אבינו לאותם שלושה אנשים שהיו נדמים בעיניו
לגרום לו להוליכם עד פתחה של לוז ,אך מה הטעם לחזור ולהופיע כשהוא כערביים ,אתם חושבים שהלכתם במקום הזה מפני שכך עלה ברצונכם ,אך
שמח ,ב) מהו שאמר שלמה רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ביה ,וכי הם הלכו האמת היא שכל עצם ההליכה היא אך ורק מה' ַ'ַה �ֵֵּמִכִ ין ִִמְצְ ֲֲע ֵֵדי ָ �ָּג ֶֶבר' ,והוא הכניס
ברגליהם ,והלא השדים נשאו אותם במרומים ,אלא ביאורו ,שמלאך המות בא בכם הרצון שתלכו כאן בכדי שאוכל לזכות על ידכם במצוות הכנסת אורחים,
להתגרות בשלמה ולהפיל את רוחו בקרבו ,כשטען בפניו ,אתה אשם במיתתם, כי ראה ה' בעניי עד כמה שאני מצטער על שלא נזדמנו לי אורחים ,וכך אמר
כי אלמלא ציוות להעביר אותם ללוז הרי היו נשארים במקומם ולא הייתי יכול להם אברהםְ' ,וְ ַַס ֲֲעד ּּו ִלִ ְ�ְּבֶכֶ ם ַַא ַַחר ַ�ַּת ֲֲעֹבֹ רּוּ' כי על כן לסיבה זו שתאכלו אצלי
להמיתם ואכן שלמה הבין היטב את כוונתו ,ומיד פתח ואמר רגלוהי דבר איניש ֲ'ֲע ַַב ְְר ֶ�ֶּתם ַַעל ַַע ְְבְּד�ְ ֶכֶ ם'.
אינון ערבין ביה ,אין לזה שום שייכות אלי ,אלא שכך נגזר עליהם מן השמים, וכה הם דבריו בהאי לישנא" :ויש לפרש בפשטות לפי מה שנאמר מה'
ואילו לא הייתי מורה כן לשדים אזי היו הם עצמם הולכים ברגליהם לשם ,כי מצעדי גבר כוננו ,וא"כ השי"ת סיבב שיעברו עליו כדי לזכות במצוות אורחים,
רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ביה ,ואל תבלבל דעתי בספיקות אלא אני בתומי וכמו שהיה באמת כדכתיב ברש"י (פסוק א) לפי שראהו מצטער ,וזהו שאמר
אלך באמונה פשוטה ותמימה. כי על כן ,בשביל זה שיזכה בהמצוה עברו עליו ,ואף שחשב שבאמת לא היתה
וכדבריו של הרה"ק בעל דברי ישראל ממודזיץ זי"ע (בשלח)
כוונתם לזה (שהרי חשבם לערביים ולא למלאכים) עכ"ז לימד אותם דעת שמה'
בזה"ל" :וכשהאדם מאמין שאין מקרה בעולם ,רק הכל בהשגחה פרטית מן מצעדי גבר כוננו יחפץ ,היינו שאף שחפץ לעשות דרכו למטרה אחרת" ,עכ"ל.
השמים ,וכל ההוה ומתרגש אפילו תנועה קלה ואפילו צעדי רגליו ספורים ◆ מהי התרופה הטובה ביותר למרה שחורה??
בהשגחה ,ואפילו עשרת אלפים צעדיו והילוכו של אדם הכל היא בהשגחה וכך אמר ראש הישיבה דטעלז הרב אליהו מאיר בלאך זצוק"ל
פרטית ,כמו שאנו מברכין בכל יום בשם ומלכות ברכת ַ'ַה �ֵֵּמִכִ ין ִִמְצְ ֲֲע ֵֵדי ָ �ָּג ֶֶבר' ,אזי דמצינו (שמואל א ,כ-כב) כשברח דוד מלך ישראל מפני שאול המלך ,עשה סימן
על ידי אמונה זו ניצול ממרה שחורה ועגמת נפש וכו' ,כי על ידי שמאמין ששום עם רעו ואוהבו יהונתן בן שאול לדעת האם אכן גבר כ"כ כעסו של שאול עליו,
דבר בעולם אינו נעשה על ידי רצונו של אדם רק הכל בהשגחה מן השמים, וכך היה סימנם ,שיהונתן יזרוק חיצים ,ולאחמ"כ ישלח נער לאוספםִ'ִ ,אם ָָאֹמֹ ר
ממילא לא יכעוס ולא יתקצף ולא יהרהר" ,עכ"ל. ֹא ַַֹמר ַלַ �ַּנ ַַַער ִִה �ֵּנֵה ַַה ִִח ִ �ִּצים ִִמ �ְְּמ ָָך' והנה סימן הוא שעדיין לא גבר כל כך כעסו של
◆ איך לא נתקבלה תפלת הכהן גדול ביוה"כ נגד תפלת ר"ח בן שאול ואפשר לדוד לחזור לביתו ,אך 'ְוְ ִִאם ֹּכ� ֹה ֹא ַַֹמר ָלָ ֶֶעֶלֶ ם ִִה �ֵּנֵה ַַה ִִח ִ �ִּצים ִִמ �ְְּמ ָָך
דוסא?? ָָו ָָהְלְ ָָאה' אזי סימן הוא שגבר כעסו ,ואז 'ֵלֵ ְְך �ִִּכי � ִִׁש �ַַּל ֲֲח ָָך ה''.
בספר בן יהוידע (ברכות ג ):כתב לבאר הא דאיתא בגמ'" :אמר רבי יוסי, ולשון הפסוק צריך ביאור ,מדוע אמר לו 'ֵלֵ ְְך �ִִּכי � ִִׁש �ַַּל ֲֲח ָָך ה'' ,היה צריך לו
פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל, לומר ,ברח כי שאול מבקש להרגך ,אלא ביאורו ,כי אף כשנראה לאדם שהוא
בא אליהו זכור לטוב ושמר לי על הפתח ,ואמר לי ,בני ,מפני מה נכנסת לחורבה נצרך לברוח ממקומו מפני שחבירו רודף אותו ,באמת ,לא זוהי סיבת בריחתו
זו ,אמרתי לו להתפלל ,ואמר לי היה לך להתפלל בדרך ,ואמרתי לו מתיירא אלא אך ורק מחמת כי שלחו ה' למקום ההוא ,ויש לו איזה שליחות מן שמיא
{א}
בהגדה אנוס על פי הדיבור של ידוע תדע. הייתי שמא יפסיקו בי עוברי דרכים".
ואיידי דעסקינן בפסוק ֵ'ֵמה' ִִמְצְ ֲֲע ֵֵדי ֶגֶ ֶֶבר ּכֹּוֹ ָָננ ּּו ְְו ַַד ְְרּכֹּוֹ ֶיֶ ְְח � ָּּפץ' ,מסופר וכתב לדייק למה אמר רבי יוסי שמא יפסיקו בי עוברי דרכים ולא אמר
שהגאון ר' משה פיינשטיין זצ"ל שח פעם להגאון ר' יעקב שורקין שמא יפסיקו הולכי דרכים ,על דרך שאמר על עצמו 'פעם אחת הייתי מהלך
ז"ל ,שפ"א הכריזה ממשלת רוסיה שבמשך יום אחד בלבד ,היא תנפיק ויזות בדרך' ולא אמר הייתי עובר בדרך.
לכל דורש ומבקש החפץ לצאת מרוסיה ,נזדרז הגר"מ זצ"ל והשכים ללכת וכתב הבן יהוידע לבאר ,שישנם שני סוגי אנשים ההולכים בדרך ,ישנם
להמקום שהנפיקו בו את הויזות ,וכשהגיע שמה מצאו כבר תור ארוך מאד ,ואף אנשים הנקראים הולכי דרכים המרמז על היותם מאמינים באמונה שלימה
שהימים ימי אמצע החורף ,עמד על רגליו וחיכה לתורו מחמש בבוקר עד אחד ו'ַה �ֵֵּמִכִ ין ִִמְצְ ֲֲע ֵֵדי ָ �ָּג ֶֶבר' מוליכם במקום
שעצם הליכתם היא בהשגחה עליונהַ ,
עשרה בלילה בקור הרוסי העז ,והנה בדיוק כאשר נשארו רק שני אנשים לפניו ובדרך מסוימת מהטעם וסיבות המיוחדות לו ,וישנם אנשים הנקראים עוברי
בתור ,נסגר לפתע המשרד של הויזות ,שני ימים אחר כך נודע שהממשלה ימ"ש דרכים המרמז על היותם חסר מאמונה זו ,שאינם רואים מטרה בעצם הדרך,
שלחה את מי שחתם על בקשה לויזה לסיביר ובכך ניצל גדול הדור. כי אם במקום אשר יגיעו אליו ,ועל כן ירוצו 'לעבור' את הדרך בחפזון ובהלה
מאדמו"ר שרגא בספר דברי יחזקאל ברצונם להשיג עוד ,ולא עוד אלא שנראה להם שעל ידי המהירות יוכלו להשיג
מסטראפקוב זצ"ל( ,פרשת ויצא) מסביר הפסוק הנ"ל ,דהנה יותר ,ואינם יודעים שהכל נקצב משמים וההשתדלות לא תועיל מאומה להשיג
אם האדם הולך אל חבירו לעשות עמו עסק ,ואם לא מצא את יותר מאשר נקצב להם.
חבירו בביתו ,הוא נראה בעיניו שדרכו היה לחנם ,וטרח והלך כל והנפקא מינה ביניהם ,שהולכי הדרכים לא ירגזו על
אותו הדרך בקור ובחום בחנם ללא שום תועלת ,אבל זה טעות "...הולכי הדרכים עיכוב ומונע בדרכם ,שהרי יודעים בבירור שהכל בהשגחתו
כי האמת הוא שהאדם לא הלך מעצמו ומרצונו ,אלא השי"ת לא ירגזו על עיכוב הפרטית ,ומה להם להתרגז ולצאת משלוות נפשם אם הוא רצון
נתן במחשבתו ללכת אותו הדרך אעפ"י שקמי שמיא גליא שלא ומונע בדרכם ,שהרי ה' שיתעכבו ,מה שאין כן עוברי הדרכים ירגזו על כל המעכבם
ימצא את האדם בביתו ולא יעשה עמו אותו העסק ,אבל כוונת יודעים בבירור בדרכם ,בחושבם כי על ידו יפסידו את תכליתם הדרך אשר הם
השי"ת המכונן מצעדי גבר היא כונה הנסתרת מעין האדם וכו' עס"ה. עתידים לבוא שם.
שהכל בהשגחתו
◆ היאך יש בחירה לאדם אם כל צעדיו נכונו מה'?? הפרטית ,ומה להם ועפי"ז מבאר את דיוק לשונו הק' של רבי יוסי שאמר
הבנה עמוקה נוספת בענין ההשגחה ,מבואר בספר להתרגז ולצאת 'מתיירא הייתי שמא יפסיקו עוברי דרכים' דייקא ,כי לא
דברי יואל למהר"י מסאטמאר זצ"ל (מאמר ב סימן קיח משלוות נפשם התיירא מהולכי דרכים שהם יפסיקוהו באמצע תפלתו ,אם
עמוד שכה) ,עפ"י מ"ש בחובת הלבבות פ"ג משער הבטחון, יעכב בעדם מלהמשיך ללכת ,שכן הם מאמינים שמה' מצעדי
אם הוא רצון ה'
שלכל הגזירות הקודמות בידיעת הבורא סיבות ולסיבות סיבות, גבר כוננו וכל עיכוב לטובה ,אמנם התיירא מהעוברי דרכים,
שיתעכבו ,מה שכן אותם אנשים לא יסבלו אפילו עכבה של רגע אחד ,לרוב
והאריך שם בעניני הסיבות שהוא גבוה מעל גבוה ,וכאשר
שאין כן עוברי בהילות וחפזון נפשם ,ואם יראו שהוא מתעכב ,הם יפסיקוהו.
אמר הכתוב �ִ'ִּכי ָגָ ְְבה ּּו � ָָׁש ַַמִיִ ם ֵֵמ ָָא ֶֶרץ �ֵֵּכן ָ �ָּג ְְבה ּּו ְְד ָָרַכַ י ִִמַּד�ַ ְְרֵכֵ יֶכֶ ם
ַּוַּמ ְְח � ְְׁשֹבֹ ַַתי ִִמ �ַַּמ ְְח � ְְׁשֹבֹ ֵֵתיֶכֶ ם' עיי"ש ,אבל עיקר הדבר מה שנסתבב הדרכים ירגזו על כל על פי זה ביאור עוד הא דאיתא בגמ' (תענית כ"ד ):שרבי
כן מהמסבב כל הסיבות הוא מחמת שכן הוא רצונו ית"ש כאשר המעכבם בדרכם, חנינא בן דוסא היה מהלך בדרך ,החל הגשם לרדת ,אמר רבש"ע
הארכתי לעיל. בחושבם כי על ידו כל העולם כולו בנחת וחנינא בצער ,ופסק הגשם ,אמר רב יוסף
וכיון שמעיקר הלכה אין בזה שום ציווי לא חיוב ולא יפסידו את תכליתם לא הועילה תפילת הכהן גדול לגבי חנינא בן דוסא ,כלומר ,תפלת
איסור תלוי הכל בהשגחה העליונה ,כאשר כן הוא בכל הדרך אשר הם הכהן גדול שהיה מתפלל ביום הכיפורים בקדשי הקדשים 'שאל
עתידים לבוא שם”... יכנסו לפניך תפילת עוברי דרכים'.
הנסיעות ובכל מדרך כף רגל שהאדם עושה ,שאנו מברכין
בכל יום ַ'ַה �ֵֵּמִכִ ין ִִמְצְ ֲֲע ֵֵדי ָ �ָּג ֶֶבר' ,ונודע מה שפירש הבעש"ט ומבאר הבן יהוידע ,כי תפילת הכהן הגדול היתה שלא
זי"ע ועכ"י משאה"כ ֵ'ֵמה' ִִמְצְ ֲֲע ֵֵדי ֶגֶ ֶֶבר ּכֹּוֹ ָָננ ּּו ְוְ ַַד ְְרּכֹּוֹ ֶיֶ ְְח � ָָּפץ', תתקבל תפילת עוברי דרכים ,ואילו רבי חנינא בן דוסא היה
שהאדם סובר שהולך לדרכו שהוא חפץ בשביל איזה מו"מ או שאר תועלת, בדרגה יותר גבוהה מזו של עוברי דרכים ,שהוא היה מהלך בדרך ,וכלישנא
אבל באמת הוא שמה' מצעדי גבר כוננו ,שצריך לתקן שם ע"י תורה או תפלה דגמ' הוה קא אזיל באורחא ,ולכן אכן לא הועיל תפילתו של הכהן גדול ,כי פשוט
או ברכה שיאמר שם כמ"ש האר"י ז"ל ,והוספתי נופך שרמז עוד הכתוב לא התכוון הכהן גדול להתפלל על הולכי דרכים כמו ר' חנינא בחוזק אמונתם.
במה שאמר ודרכו יחפץ ,כי אם ח"ו האדם הולך לדבר עבירה או במחשבת ◆ מהי הדרך הכי קל לא להתרגז ולהצטער על מה שקרה לו??
עבירה ר"ל ,בוודאי שיש לו בחירה לילך נגד רצון הבורא ב"ה ,כי הקב"ה אינו
בהגדה של פסח אנו אומרים הפסוקַ'' ,וַ ֵּי ֶ�ֶּרד ִִמְצְ ַַרְיְ ָָמה' ָָ -אנּוּס ַַעל � ִּּפי
נוטל הבחירה משום אדם ,וז"ל החובת הלבבות (בשער הבחינה באמצע פ"ה):
ֹאֶמר ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ַַרב עֹוֹ ד ַַה �ִּדּּבּ ּוּר' ,והקשה בשפת אמת ,דהנה מבואר בקראַ'ַ ,ו �ֹּי ֶ
"כל תנועותיך נקשרות בחפץ הבורא יתעלה והנהגתו ורצונו הקטנה והגדולה
ֹאֶמר ֱֱאֹל ִִֹהים ְלְ ִיִ ְְׂש� ָָר ֵֵאל ְ�ְּב ַַמ ְְרֹאֹת יֹוֹ ֵֵסף ְ�ְּבִנִי ָָחי ֵֵאְלְ ָכָ ה ְְו ֶֶא ְְר ֶֶאּנּ ּּו ְ�ְּב ֶֶט ֶֶרם ָָאמּוּת וגו'ַַ ,ו �ֹּי ֶ
שבהם והגלוי' והנסתרת חוץ ממה ששם ברשותך מבחירת הטוב והרע" ע"כ. ָ
�ּאֶמרָָ ...אֹנִֹכִ י ֵֵא ֵֵרד ִִע �ְְּמָך ִִמְצְ ַַרְיְ ָָמה ֹאֶמר ַיַ ֲֲעֹקֹ ב ַיַ ֲֲעֹקֹ ב ַַו �ֹּי ֶ
ֹאֶמר ִִה ֵ�ֵּנִנִי וגו'ַַ ,וֹּי ֶ ַַה �ַַּלְיְ ָלָ ה ַַו �ֹּי ֶ
וכן לדבר מצוה שצריך נותן בידו הבחירה ,דאל"כ אין שכר ועונש ,ולא ֶיָך וגו' (בראשית מה ,מו) ,וא"כ מבואר ְְו ָָאֹנִֹכִ י ַַא ַַעְלְ ָָך ַגַ ם ָָעֹל ֹה ְְויֹוֹ ֵֵסף ָיָ � ִִׁשית ָיָ דֹוֹ ַַעל ֵֵעיֶנ ָ
שייך לומר בזה ֵ'ֵמה' ִִמְצְ ֲֲע ֵֵדי ֶגֶ ֶֶבר ּכֹּוֹ ָָננּוּ' ,כי הבחירה בידו ,וכן כמו שאמרו בגמ' דיעקב אבינו ירד למצרים ,ברצונו שאמר ַ'ַרב עֹוֹ ד יֹוֹ ֵֵסף ְ�ְּבִנִי ָָחי ֵֵאְלְ ָכָ ה ְְו ֶֶא ְְר ֶֶאּנּ ּּו
שילהי (ר"ה דף ל"ד ע"ב) שתי עיירות באחת תוקעין ,ובאחת מברכין ,הולך ְ�ְּב ֶֶט ֶֶרם ָָאמּוּת' ,ורק אחר כך אמר לו הקב"ה ַ'ַאל ִ�ִּת ָיָרא ֵֵמ ְְר ָָדה ִִמְצְ ַַרְיְ ָָמה' ,ומה
למקום שתוקעין ואינו הולך למקום שמברכין ,ולא שייך לומר בזה ֵ'ֵמה' ִִמְצְ ֲֲע ֵֵדי זה ָ'ָאנּוּס ַַעל � ִּּפי ַַה �ִּדּּבּ ּוּר' ,ותירץ הגאון מבריסק רבי משולם דוד הלוי
ֶגֶ ֶֶבר ּכֹּוֹ ָָננּוּ' ,כי במה שאפשר לברר עפ"י הלכה לאיזה מקום ילך צריך לידע את סאלאווייציק זצוק"ל ,בדרך מוסר בקיצור דבריו ,דכל מה שעושה האדם
ההלכה והבחירה בידו לעשות כדין ,אלא שאם רוצה לעשות חפץ הבורא ב"ה בדברי רשות ,אין זה ממנו ומדעתו ,אלא מוליכין אותו מן השמים ,והנהו מוכרח
ואין מחשבתו לעבירה ח"ו אלא שאינו יודע איזה דרך ישכון אור ואנה ילך ע"ז בכל דרכיו ,וזהו ֵ'ֵמה' ִִמְצְ ֲֲע ֵֵדי ֶגֶ ֶֶבר ּכֹּוֹ ָָננּוּ' ,וזהו מה שבעל ההגדה בא להשמיענו,
אנו מברכין ַ'ַה �ֵֵּמִכִ ין ִִמְצְ ֲֲע ֵֵדי ָ �ָּג ֶֶבר' ,וזה שסיים הכתוב ְ'ְו ַַד ְְרּכֹּוֹ ֶיֶ ְְח � ָָּפץ' דר"ל כשחפצו שאף שנראה לכאורה שיעקב אבינו ע"ה ירד מדעתו ומרצונו לראות את יוסף,
רק בדרכיו ית"ש אזי ֵ'ֵמה' ִִמְצְ ֲֲע ֵֵדי ֶגֶ ֶֶבר ּכֹּוֹ ָָננּוּ' ,אבל לא כשאינו בוחר בטוב שבזה אכן לא כך המה הדברים אלא אנוס היה והכריחו לרצונו לרדת מצרימה להפגש
יש לו בחירה. עם יוסף ,והוא הדיבור של 'ָיָ ֹדֹ ַַע ֵ�ֵּת ַַדע �ִִּכי ֵגֵ ר ִיִ ְְהֶיֶ ה ַזַ ְְר ֲֲע ָָך' ,וזהו מה שאנו אומרים
{ב}
