gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

הוריני - צאנז קלויזענבורג · Horeini - Tzanz Kloisenburg — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: הוריני - צאנז קלויזענבורג · Horeini - Tzanz Kloisenburg

שבוע: וירא (2026-10-26)

הוריני - צאנז קלויזענבורג · Horeini - Tzanz Kloisenburg — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון רל"א‬ ‫פרשת וירא תשפ"ז לפ“ק‬ ‫ברוקלין • ‪ | 5:36‬מאנסי • ‪ |5:36‬לעיקוואד • ‪ | 5:38‬ירושלים • ‪ | 4:15‬בני ברק • ‪ |4:30‬מאנטריאל • ‪|5:26‬לאנדאן • ‪4:19‬‬ ‫הדלה”נ‬ ‫ברוקלין • ‪ | 7:06‬מאנסי • ‪ |7:06‬לעיקוואד • ‪ | 7:08‬ירושלים • ‪ | 6:07‬בני ברק • ‪ | 6:04‬מאנטריאל • ‪| 6:55‬לאנדאן • ‪5:48‬‬ ‫מוצש"ק‬ ‫ברכות השחר )א(‬ ‫הוריני‬ ‫להיות ער כל הלילה‪ ,‬ואחר כך קם‬ ‫א) הישן שינת קבע באמצע היום‪ ,‬האם‬ ‫משנתו‪ ,‬אימתי מברך ברכת התורה?‬ ‫צריך לברך ברכת התורה כשקם‬ ‫ה' דרכך‬ ‫קטעים מלוקטיﬦ מספרי חסיﬢות‬ ‫כיון שזה הוא עיקר שינתו של הלילה‪ ,‬ואין‬ ‫בדעתו לחזור ולישון עוד בלילה זו‪ ,‬צריך לברך‬ ‫משינתו?‬ ‫במחבר כתב שתי דעות (סימן מז סי"א)‪ ,‬יש‬ ‫להﬨחזק בעבודﬨ ה' והדרך נﬥך בﬣ‬ ‫מיד ברכת התורה (ששינת קבע בלילה הוי הפסק לכו"ע‪,‬‬ ‫אומרים כיון שהסיח דעתו צריך לחזור ולברך‪,‬‬ ‫כנ"ל אות ב')‪.‬‬ ‫ויש אומרים שדינו כברכות השחר שלא תקנו‬ ‫אלו דברים‪ ...‬ותלמוד תורה‬ ‫לכן היוצא לדרך באמצע הלילה‪ ,‬שהולך לישון‬ ‫אותן אלא פעם אחת ביום‪ ,‬לפיכך אע"פ שישן‬ ‫כנגד כולם‪ ,‬הכל אפשר‬ ‫רק בתחילת הלילה‪ ,‬ואחר כך עומד ויוצא לדרך‪,‬‬ ‫אינו צריך לחזור ולברך ‪ -‬וכן נהגו‪.‬‬ ‫לקיים ע"י התורה‬ ‫יברך ברכת התורה מיד בקומו‪ ,‬כיון ששינתו זו‬ ‫וכך כתבו הפוסקים לנהוג כמו דעה השניה‪,‬‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע‬ ‫היתה שינתו העיקרית של יום זה (מלבד אם היתה‬ ‫שלעולם אין מברכים אחר השינה של יום אף על‬ ‫שינתו ממש בדרך ארעי כגון על אצילי ידיו)‪.‬‬ ‫פי שהיתה שינת קבע (שועה"ר ס"ז‪ ,‬ועי אשל אברהם‬ ‫בשיחה עם הגאון ר' יחזקאל‬ ‫קודם חצות‪ :‬אם קם משינתו ממש סמוך‬ ‫להגה"ק מבוטשאטש זי"ע שמאריך בזה בטוטו"ד‪ ,‬כה"ח‬ ‫סקכ"ה‪ ,‬וזה דלא כמשנ"ב סקכ"ה שמצדד הרבה לדעת‬ ‫סרנא זצ"ל פירשתי את דברי‬ ‫לחצות הלילה‪ ,‬עדיף שימתין כמה מינוט"ן עד‬ ‫המחייבים)‪ .‬גם כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע כתב תשובה‬ ‫חצות ואז יברך‪ .‬אבל אם יש עוד שהות עד חצות‪,‬‬ ‫המשנה (פאה א‪ ,‬א) אלו דברים‬ ‫שבה חיזק בכמה ראיות וסברות נכוחות את פסק‬ ‫יברך מיד‪ ,‬ולא ימתין ויתבטל מלימודו (עי' בפסקי‬ ‫שאדם אוכל פירותיהן בעוה"ז‬ ‫הסידור שתלוי ב'חצות' והוא עפ"י האר"י‪ ,‬וכתב בכה"ח לחוש‬ ‫המחבר שלא לברך עוד פעם ברכת התורה (שו"ת‬ ‫והקרן קיימת לו לעוה"ב‪ ,‬כיבוד‬ ‫לזה אם הוא סמוך לחצות)‪.‬‬ ‫דברי יציב ליקוטים סי' י"א)‪.‬‬ ‫אב ואם וגמילות חסדים‬ ‫והשכמת ביהמ"ד הכנסת‬ ‫ד) ההולך לישון קצת בתחילת הלילה‬ ‫ב) המשכים קודם עלות השחר‪ ,‬אימתי‬ ‫למשך זמן‪ ,‬כדי להיות ער לעוד כמה‬ ‫מברך ברכת התורה?‬ ‫אורחים וביקור חולים וכו'‬ ‫שעות בלילה‪ ,‬ואח"כ בהמשך הלילה‬ ‫שינת קבע 'בלילה' הוי הפסק לכל הדיעות‬ ‫ותלמוד תורה כנגד כולם‪ .‬והנה‬ ‫חוזר לישון‪ ,‬אימתי מברך ברכת התורה?‬ ‫(מחבר סי"ב‪ ,‬משנ"ב סקכ"ח)‪ ,‬לכן מברך מיד כשקם‬ ‫כיבוד אב ואם משמע אמנם גם‬ ‫משינתו‪ ,‬ואינו חוזר ומברך אחר עלות השחר‬ ‫הרבה דנו הפוסקים בשאלות כגון אלו‪,‬‬ ‫שאלות‬ ‫כיבוד בפועל‪ ,‬אבל לפי המובא‬ ‫ולמעשה תלוי הדבר הרבה בדעתו‪.‬‬ ‫(מחבר סי"ג)‪.‬‬ ‫ותשובות‬ ‫קצרות‪,‬‬ ‫על ידי‬ ‫בספרים הקדושים כשאדם‬ ‫אם שינתו הראשונה היא רק כדי להחזיק‬ ‫ודוקא אם הולך לישון דרך קבע (שהוא במיטה‪,‬‬ ‫הרה"ג‬ ‫מחדש בדברי תורה‪ ,‬שאומרין‬ ‫מעמד משך המשך שעות הלילה‪ ,‬ועיקר שינתו‬ ‫בבגדי שינה‪ ,‬ויותר מחצי שעה‪ ,‬עי' קיצש"ע סי' ב ס"ח‪ ,‬שע"ת‬ ‫ר' ישכר‬ ‫סי ד' סקי"ז‪ ,‬ובפוסקים)‪ ,‬אבל אם לא ישן כי אם שינת‬ ‫דוב‬ ‫על אביו אשרי שזה ילד‪ ,‬ובזוה"ק‬ ‫תהיה אח"כ בהמשך הלילה‪ ,‬אינו מברך ברכת‬ ‫וויעדער‬ ‫התורה אלא בבוקר אחר שינתו השנית‪ .‬וזאת‬ ‫עראי (על אצילי ידיו‪ ,‬מיושב‪ ,‬או עם הבגדים) אינו מברך‬ ‫שליט"א‬ ‫(ח"ג קע"ג קע"ד א) איתא‬ ‫אלא בבוקר (עי' להלן אות ו' הוראת רבינו זי"ע)‪.‬‬ ‫דומ"ץ‬ ‫אע"פ שישן על מיטתו‪ ,‬כיון שלא היתה באופן של‬ ‫דקהלתינו הק‘‬ ‫שמעטרין אביו ואמו בגן עדן‪ ,‬אם‬ ‫אא"כ דרכו לישון כך תמיד‪ ,‬או שעכשיו אי‬ ‫במאנסי‬ ‫קבע (בבגדי לילה וכו')‪.‬‬ ‫כן בוודאי שזה הכיבוד עדיף טפי‪,‬‬ ‫אם יודע קודם תפילת מעריב שבדעתו‬ ‫אפשר לו לישון כדרכו‪ ,‬כגון על הדרך‪ ,‬דבכה"ג‬ ‫ויעקב אבינו ע"ה שהיה יושב‬ ‫נחשב קבע אפילו שישן באופן הנ"ל‪ ,‬אם זהו‬ ‫לעשות כן‪ ,‬יכוין בברכת 'אהבת עולם' לפטור עד‬ ‫שינת הלילה שלו (עי' שו"ת באר משה ח"ז קו"ע סי' קיד)‪.‬‬ ‫אהלים בוודאי כיבד אב ואם טפי‬ ‫למחרת בבוקר‪ ,‬ואז יברך רק בבוקר (שו"ת מנחת‬ ‫מעשו‪ ,‬שאמנם טרח להאכילם‬ ‫יצחק ח"י סי' ז)‪.‬‬ ‫ואם שינתו הראשונה היא העיקרית אצלו‪ ,‬כגון‬ ‫ג) ההולך לישון שינת קבע רק בתחילת‬ ‫המשך בעמוד האחרון‬ ‫שהולך לישון כדי להיות ניעור כל "ליל שישי"‪,‬‬ ‫הלילה (אחר צאה"כ) כדי שיהיה לו כח‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫גﬥיון הוריני פרשﬨ וירא תשפ"ז‬ ‫הלכה למעשה < המשך‬ ‫הצינה ‪ - -‬וכמעט בכל בוקר ביקש להוציאו ידי חובתו‬ ‫פסוקים‪ ,‬כגון ברכת כהנים ואלו דברים כנהוג (מג"א‬ ‫אלא שאח"כ בסוף הלילה הולך לנוח מעט לאגור כח‬ ‫בברכת התורה‪( ...‬לפיד האש)‬ ‫ריש סי` תצד‪ ,‬משנ"ב סקכ"ח‪ ,‬שועה"ר ס"ז‪ .‬ועי' תהל"ד ס"ח סק"ג‬ ‫להמשיך בתורה או להתפלל‪ ,‬אפילו שהוא במיטתו‬ ‫שהרה"ק מבארדיטשוב זי"ע נהג בכה"ג לקרוא למי שלא בירך‬ ‫ומשך זמן‪ ,‬כיון שאינה כדרך הרגלו בשינה קבועה‬ ‫ו) הניעור כל הלילה‪ ,‬אבל נתנמנם קצת‬ ‫עדיין‪ ,‬והרה"ק בירך בעצמו והוציא את האיש הזה ע"ש)‪.‬‬ ‫בלילה‪ ,‬עליו לברך אחר שינתו הראשונה ולא אחר‬ ‫במשך הלילה‪ ,‬מה דינו?‬ ‫ואם אין לו ממי לשמוע ברכת התורה‪ ,‬יכול‬ ‫שינתו השניה‪ .‬וכל שכן אם רק 'תקפתו' שינה פעם‬ ‫ידוע פסקו של כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע‬ ‫לכתחילה לברך בעצמו‪ ,‬ואינו צריך לבטל מלימודו‬ ‫שנית אעפ"י שהיה במיטתו (עי' שו"ת קרן לדוד סי' יא‬ ‫שהורה כמה פעמים שאם נתנמנם אפילו רק לדקה‬ ‫כדי לשמוע מפי אחרים (שועה"ר שם‪ ,‬וכ"כ בשו"ת השיב‬ ‫שהדין בזה לפי מחשבתו הניכרת מתוך מעשיו‪ ,‬מנח"י שם‪ ,‬ועי'‬ ‫אחת בלבד במשך הלילה‪ ,‬ואפילו בישיבה על הכסא‪,‬‬ ‫משה (או"ח סי' ב') להרה"ק בעל הישמח משה זי"ע שכן ברור‬ ‫שו"ת מהרש"ם ח"ג סי' שלז)‪.‬‬ ‫לעשות תמיד‪ ,‬וכ"כ הרה"ק הבני יששכר זי"ע (מגיד תעלומה יא‬ ‫(כשאין אפשרות לקבוע מהו עיקר שינתו‪ ,‬עי' פסקי‬ ‫יכול לברך מיד בעלות השחר ברכות התורה אפילו‬ ‫ע"ב על הרא"ש)‪ ,‬ובכה"ח סקכ"ו‪ ,‬ועוד; ויזהר שלא לברך רק אחר‬ ‫תשובות סוף אות י"ז‪ ,‬תשובות והנהגות ח"א סי' טז‪ .‬אם דעתו‬ ‫לכתחילה‪ ,‬ואינו צריך להשתדל לצאת מאחרים (עי'‬ ‫עלוה"ש ולא קודם לכן‪ ,‬עי' פסקי סידור הרב)‪.‬‬ ‫לישן שתי פעמים בלילה ובשתיהם בדרך קביעות של שינת‬ ‫הליכות חיים בשם הגה"ח רי"נ משינסקי שליט"א‪ ,‬והגה"ח רא"א‬ ‫לילה‪ ,‬במשנ"ב סקכ"ט כתב שאינו מברך אלא פעם ראשונה‪,‬‬ ‫העסקל שליט"א ועוד‪ ,‬ומבואר היטב בס' ברורי הלכות סו"ס ח'‬ ‫*‬ ‫אבל החוזר לברך שנית יש לו על מי לסמוך‪ ,‬וכ"כ לעשות‬ ‫וע"ש שיסוד הדבר באשל אברהם להגה"ק מבוטשאטש זי"ע‪ ,‬ורק‬ ‫בבחרותי היו הרבה פעמים לילות שהיינו צריכים‬ ‫הפר"ח‪ ,‬ועי' שע"ת סקי"ב‪ ,‬ועוד בפסקי תשובות שם)‪.‬‬ ‫אם נתנמנם כשכבר 'לילה'‪ ,‬ולא יברך אלא בעלוה"ש ולא קודם לכן‪.‬‬ ‫בבוקר לצאת ברכת התורה מאחרים‪ ,‬מאחר שישבנו‬ ‫ועי' דרך יציב עמ' קכ"ח שכך ראה רבינו אצל העצי חיים זי"ע)‪.‬‬ ‫ללמוד לאחר מעריב‪ ,‬ולפתע באו והודיעו לנו‪ ,‬או‬ ‫שראינו בעצמנו‪ ,‬שכבר האיר היום‪( ...‬קונטרס 'פעולת‬ ‫ה) היה ניעור כל הלילה‪ ,‬ורוצה להתפלל‬ ‫ז) ישן ביום ונשאר ער כל הלילה שלאחריו‪,‬‬ ‫צדיק לחיים' ‪ -‬מפי חדב"נ הגה"צ רבי אפרים פישל‬ ‫כותיקין‪ ,‬האם מברך ברכת התורה?‬ ‫מה דינו?‬ ‫מוטצען שליט"א)‬ ‫נחלקו גדולי הפוסקים‪ ,‬יש אומרים דכיון שהיה‬ ‫*‬ ‫ניעור כל הלילה אינו מברך‪ ,‬ויש אומרים שברכת‬ ‫אף על פי שאם לא ישן כלום כל הלילה יש לו‬ ‫סיפר אחד שלמד בישיבה אצל רבינו זי"ע בשנים‬ ‫להשתדל בבוקר לצאת מפי אחרים (כנ"ל אות ה')‪ ,‬מכל‬ ‫שלאחר המלחמה בוויליאמסבורג‪ :‬לא קרה אף פעם‬ ‫התורה הינה כמו שאר ברכות השחר שקבעוהו‬ ‫מקום אם באמצע היום שלפניו ישן שינת קבע על‬ ‫שראו אותו ישן או שוכב לנוח‪ ,‬יש שראוהו יושב‬ ‫חכמים בכל יום ויום‪ ,‬ולכן צריך לברכה מיד בעלות‬ ‫מיטתו‪ ,‬יכול לכתחילה לברך בעצמו‪ ,‬ואינו צריך‬ ‫ולומד כשרגליו בתוך קערה מלאה מים צוננים בכדי‬ ‫השחר אעפ"י שלא ישן כלום (מג"א סקי"ב)‪.‬‬ ‫להשתדל לשמוע מפי אחר (הגאון רבי עקיבא איגר‪ ,‬דאז‬ ‫שלא תחטפנו שינה לאונסו‪ ,‬רק אותו בחור שהועיד‬ ‫ולמעשה‪ ,‬כיון שהוא ספק ברכה‪ ,‬יש להשתדל‬ ‫ממ"נ חייב‪ ,‬שישן שינת קבע‪ ,‬ועבר עליו לילה [אבל כתב רעק"א‬ ‫להתגורר עמו‪ ,‬ישן היה בחדרו על גבי מיטה‪ ,‬והרבי‬ ‫תיכף בעלות השחר לצאת ברכת התורה על ידי‬ ‫שזה דוקא אם לא למד מיד אחר תפילת מעריב‪ ,‬דאל"כ יצא בברכת‬ ‫כיסהו בחורף במעיל הטילעפ שלו כדי שלא יסבול מן‬ ‫שמיעה מפי חבירו‪ .‬ויענה אמן‪ ,‬וילמוד מיד איזה‬ ‫<<<‬ ‫ברכות השחר‬ ‫דער "מגיד" האט אנגעזאגט פארן בית יוסף צו זיין געווארענט צו‬ ‫חז"ל האבן באשטימט מען זאל זאגן די פרק "איזהו מקומן" און‬ ‫קומען אין ביהמ"ד אין צייט‪ ,‬און דאווענען על הסדר‪( .‬באה"ט סימן נב‬ ‫די ברייתא דר' ישמעאל‪ ,‬כדי צו לערנען יעדן טאג חומש (פרשת‬ ‫סק"א)‬ ‫התמיד)‪ ,‬משניות און גמרא‪ .‬מען דארף עס לערנען פון פריער און‬ ‫פארשטיין וואס מען זאגט‪ ,‬כדי עס זאל ווערן גערעכנט לימוד‬ ‫אויב מען איז געקומען שפעט מחמת אונס איז דא א סדר אויף‬ ‫וואס מען זאל אויסלאזן כדי צו קענען דאווענען שמו"ע בציבור‪:‬‬ ‫התורה‪ .‬דער של"ה שרייבט אז מען זאל עס זאגן מיט די ניגון וואס‬ ‫מ'לערנען משניות‪.‬‬ ‫‪ .1‬מ'זאל מקפיד זיין צו זאגן על נטילת ידים‪ ,‬אלוקי נשמה‪ ,‬און‬ ‫(מחבר סימן נ שעיף א ובאה"ט סק"ב)‬ ‫ברכת התורה‪( ,‬אויב מ'האט נישט געזאגט אלוקי נשמה און ברכת‬ ‫אויב מ'ענדיגט ברוך שאמר צוזאמען מיט די חזן זאל מען נישט‬ ‫התורה פארן דאווענען איז א מחלוקת הפוסקים אויב מ'זאל עס‬ ‫ענטפערן אמן‪ ,‬אבער ביי ישתבח זאל מען יא ענטפערן אמן אין א‬ ‫זאגן נאכן דאווענען)‪( .‬משנ"ב סימן נב סק"ב וסק"ט)‬ ‫פאל וואס מען ענדיגט צוזאמען מיט די חזן‪( .‬באה"ט סימן נא סק"ב)‬ ‫א‬ ‫‪ .2‬קריא"ש מיט די ברכות מוז מען זאגן בכל אופן פאר שמו"ע‪.‬‬ ‫מען טאר נישט אויסרעדן פון ברוך שאמר ביז שמו"ע‪ ,‬אויך "ברוך‬ ‫הלכה‬ ‫(מחבר סימן נב סעיף א ומשנ"ב סק"ו)‬ ‫הוא וברוך שמו" מעג מען נישט זאגן‪ ,‬אבער אמן און קדיש קדושה‬ ‫‪ .3‬לכתחילה זאל מען זאגן הודו ביז והוא רחום‪ ,‬ברוך שאמר‪,‬‬ ‫וברכו‪ ,‬און אזוי אויך מודים דרבנן מעג מען יא זאגן‪ ,‬אזוי אויך מעג‬ ‫מזמור לתודה‪ ,‬פון 'אשרי' ביז 'כל הנשמה'‪ ,‬ויברך דוד (ביז לשם‬ ‫מען מיטליינען די ערשטע פרשה פון קריא"ש מיט די ציבור‪( .‬מחבר‬ ‫פארן‬ ‫שבת‬ ‫תפארתך)‪ ,‬און ישתבח‪ .‬אויב מען האט ווייניגער צייט זאל מען זאגן‪:‬‬ ‫סימן נא סעיף ד ומשנ"ב סק"ח)‬ ‫ברוך שאמר‪ ,‬מזמור לתודה‪ ,‬פון 'אשרי' ביז 'כל הנשמה'‪ ,‬ויברך דוד‪,‬‬ ‫טיש‬ ‫אינמיטן פסוקי דזמרה טאר מען נישט אויסרעדן אפילו לדבר‬ ‫און ישתבח‪ .‬אויב מען האט ווייניגער צייט‪ ,‬זאל מען זאגן ברוך‬ ‫מצוה‪ ,‬מען מעג אבער ליינען קריא"ש אויב מען זעהט אז די ציבור‬ ‫שאמר‪ ,‬אשרי‪ ,‬הללו את ה' מן השמים‪ ,‬הללו קל בקדשו‪ ,‬און ישתבח‪.‬‬ ‫גייט ליינען נאכן זמן קריא"ש‪ ,‬אזוי אויך מעג מען זאגן ברכת התורה‬ ‫אויב מען האט ווייניגער צייט‪ ,‬זאל מען אויסלאזן הללו את ה' מן‬ ‫אינמיטן פסוקי דזמרה‪ ,‬אויב מען האט פארגעסן צו זאגן פריער‪.‬‬ ‫השמים‪ .‬אויב מען האט ווייניגער צייט‪ ,‬זאל מען זאגן ברוך שאמר‪,‬‬ ‫(רמ"א סימן נא סעיף ד' ומשנ"ב סק"י וסקי"א)‬ ‫אשרי‪ ,‬און ישתבח‪( .‬מחבר ורמ"א סימן נב סעיף א ובאה"ט סק"ב וסק"ג ומשנ"ב‬ ‫סק"ד סק"ו)‬ ‫אויב מען האט נישט אינזין געהאט ביי די פסוק "פותח את ידיך"‬ ‫זאל מען עס איבערזאגן‪ ,‬און מען זאל ממשיך זיין ביז סוף פון די‬ ‫אין א פאל וואס מען האט מדלג געווען אויף א חלק פונעם‬ ‫מזמור‪ ,‬אויב מען דערמאנט זיך נאך אנדערע מזמורים און מען האט‬ ‫דאווענען‪ ,‬דארף מען משלים זיין די ברכת השחר נאכן דאווענען‬ ‫נישט קיין צייט צוריק צו גיין זאל מען זאגן נאכן דאווענען פון פותח‬ ‫(לכתחילה ביז סוף זמן תפלה אדער חצות‪ ,‬בדיעבד ביז ווען מ'גייט‬ ‫ביז סוף פון די מזמור‪.‬‬ ‫שלאפן ביינאכט)‪( .‬רמ"א סימן נב סעיף א ומשנ"ב סק"י)‬ ‫(מחבר סימן נא סעיף ז ומשנ"ב סקט"ז)‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫ב‬ ‫גﬥיון הוריני פרשﬨ וירא תשפ"ז‬ ‫א מעשה פארן שבת טיש‬ ‫מען זעט בחוש אז סיפורי צדיקים שיינט אריין יראת שמים‪ ,‬זייער אסאך פראבלעמען און שוועריגקייטן וועט מען זיך איינשפארן ווען מען וועט האבן אמונת‬ ‫צדיקים‪ ,‬און דערציילן סיפורי צדיקים ‪ -‬עס ברענגט צו אריינבאקן אין זיך דעם 'אתה בחרתנו מכל העמים'‪ ,‬סיפורי צדיקים וועט אונז האלטן ביי אידישקייט‪.‬‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‪:‬‬ ‫די ערד לערנען! מען האט נישט געקענט אריבערגיין פון איין פלאץ צו די אנדערע‬ ‫העומדים בבית ה' בלילות‬ ‫אין בית המדרש‪ ,‬צוליב די אלע מענטשן וואס זענען געזיצן אויף די ערד‪ .‬די‬ ‫לרגל זמן החורף ‪ -‬סיפורים ועובדות מפי כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע‬ ‫עלטערע מענטשן זענען געזיצן אויף די בענק און געלערנט‪ ,‬און די בחורים אויף‬ ‫די ערד מיט א גמרא און א לעכטל אין די הענט‪ .‬אויך איך בין דארט געזיצן‬ ‫די בחורים אין רודניק פלעגן בלייבן אין בית המדרש נאך שלש‪-‬סעודות אויף‬ ‫צוזאמען מיט יעדעם‪ ,‬און אזוי האבן מיר געלערנט גאנצע נעכט‪...‬‬ ‫מוצאי שבת‪ ,‬און מען האט געזיצן און געלערנט ברציפות‪ ,‬א גאנצע צייט‪ ,‬און מען‬ ‫א גאנצע נאכט איז די בית המדרש געווען אינגאנצן פול‪ ,‬ביז חצות איז געווען‬ ‫איז בכלל נישט אהיימגעגאנגען‪ .‬מען איז געבליבן אין בית המדרש ביז דינסטאג‬ ‫איין קבוצה וואס האט געלערנט‪ ,‬און פון חצות און ווייטער איז געקומען אנדערע‬ ‫נאכט!‬ ‫מענטשן לערנען‪ .‬אזוי איז מען געזיצן און געלערנט טאג און נאכט‪ ...‬אזוי איז‬ ‫דעמאלס איז מען אהיימגעגאנגען שלאפן געהעריג אין בעט פאר א פאר‬ ‫געווען כמעט אין יעדע שטעטל‪ ,‬די בתי מדרשים זענען געווען פול‪ ,‬און בפרט‬ ‫שעה‪ ,‬און ווי נאר עס איז געווארן לעכטיג אינדרויסן‪ ,‬איז מען צוריק געקומען אין‬ ‫שבת קודש האט מען זיך צוזאמגענומען אין בית המדרש‪ ,‬פרייטאג צונאכטס‪,‬‬ ‫בית המדרש און געלערנט ווייטער פלייסיג ברציפות‪ ,‬אן ארויסגיין פון בית‬ ‫און שבת נאכמיטאג צו לערנען גמרא מיט תוספות‪...‬‬ ‫המדרש ביז שבת קודש!‬ ‫(שפע קודש וירא‪ ,‬רעד"ר ויחי תשל"ו)‬ ‫שבת איז מען האיים געגאנגען פאר די סעודות‪ ,‬און פון מוצאי שבת איז מען‬ ‫*‬ ‫ווייטער געבליבן ביז דינסטאג און אזוי יעדע וואך‪ .‬מען האט מסדר געווען אז מען‬ ‫אלס בחור האט זיך געמאכט מער ווי איינמאל‪ ,‬אז איך בין אנגעקומען צו א‬ ‫זאל זיי ברענגען צו עסן אין שוהל‪ ,‬אזוי האבן זיי נישט געדארפט אהיים גיין‪ .‬מיר‬ ‫תוספות וואס איך האב מיר זייער געמוטשעט‪ ,‬און איך בין געבליבן אויף א גאנצע‬ ‫האט מיין שוועסטער געברענגט צו עסן‪ ,‬און פאר אנדערע האבן זייערע קרובים‬ ‫נאכט ביז איך האב מצליח געווען עס צו פארענטפערן‪...‬‬ ‫(הרה"ג ר' שלום אליהו צבי זילבער ז"ל ‪ -‬ששמע מפי רבינו זי"ע)‬ ‫זיי געברענגט‪ ,‬מען האט געברענגט א מאלצייט מיט נאך עפעס אין די זייט‪...‬‬ ‫*‬ ‫די בחורים האבן געגעסן אין ביהמ"ד און גארנישט ארויסגעגאנגען‪ ,‬אויסער‬ ‫ווען איך בין געווען א בחור האט זיך געמאכט אסאך נעכט‪ ,‬וואס אונז האבן‬ ‫דינסטאג‪ ,‬און שבת קודש‪.‬‬ ‫געדארפט יוצא זיין "ברכת התורה" פון אנדערע‪ ,‬נאכדעם וואס מיר האבן זיך‬ ‫אזוי האט מען געלערנט ברציפות‪ ,‬אן קיין "סדרים"‪ ,‬און אן קיין דיבורים‬ ‫געזעצט לערנען נאך מעריב‪ ,‬און פלוצלינג איז מען אונז געקומען זאגן‪ ,‬אדער מיר‬ ‫בטלים‪ ,‬מען האט נישט געקוקט אויף קיין זייגער‪ ,‬און אויך די עסן האט נישט‬ ‫האבן אליינס באמערקט אז עס איז שוין געווארן לעכטיג אינדרויסן‪...‬‬ ‫געדויערט לענגער ווי פונעף מינוט‪ ...‬און מיט דעם אלעמען‪ ,‬זענען די בחורים‬ ‫(חדב"נ הגה"צ רבי אפרים פישל מוטצען שליט"א ‪ -‬ששמע מפי רבינו זי"ע)‬ ‫געווען שפלים ביי זיך‪ ,‬און קיינער האט זיך נישט גרויס געהאלטן מיט דעם אז ער‬ ‫*‬ ‫לערנט אסאך‪.‬‬ ‫ווען איך בין געווען יונג‪ ,‬זענען מיר געזיצן א גאנצע נאכט אין ביהמ"ד און‬ ‫(שיעור חורש"י פרשת ויחי תשמ"ג)‬ ‫געלערנט‪ ,‬ווען עס איז געווארן לעכטיג אינדרויסן האבן אונז זיך געוואונדערט‪" :‬ווי‬ ‫*‬ ‫אזוי איז די נאכט אזוי שנעל אריבער געלאפן‪ "...‬אונז זענען געגאנגן קוקן וויפיל‬ ‫איך געדענק פון אלס קינד‪ ,‬ווי אזוי אין די ווינטער נעכט‪ ,‬פארטאגס‪ ,‬איז די‬ ‫בלאט מיר האבן אנגעיאגט‪ ...‬דעמאלס האבן מיר פארשטאנען‪ ,‬אז ס'קען טאקע‬ ‫בית המדרש געווען פול געפאקט‪ ,‬ביז עס איז נישט קיין איין ליידיגע פלאץ‪ .‬ווען‬ ‫זיין אז ס'איז שוין א נייע טאג אויפן וועלט‪...‬‬ ‫איך בין געווען א בחור‪ ,‬בין איך געווען אין דעם "צאנזער קלויז" אין שטאט‬ ‫(פעולת צדיק לחיים)‬ ‫"ריישא"‪ ,‬און די קלויז איז געווען אזוי פול אז מען האט זיך געדארפט זעצן אויף‬ ‫הלכה למעשה < המשך‬ ‫מבוטשאטש זי"ע סי' רל"א לגבי המפיל‪ ,‬ובשו"ת מהרש"ג שם לגבי‬ ‫הי"ו) (עי' שו"ת מהרש"ג ח"א סי' ס"ב שכתב שיכוין בקריאתו‬ ‫'אהבת עולם' של מעריב לגבי שינתו של אתמול‪ ,‬לכן בכה"ג יכוין‬ ‫קודם הנץ)‪.‬‬ ‫שאינו לשם לימוד‪ ,‬אבל עי' להלן מהדב"ח)‪.‬‬ ‫במעריב שאין בדעתו לצאת בזה ברכות התורה])‪.‬‬ ‫[יל"ע באופן שישן שינת קבע משך היום שלפניו‪,‬‬ ‫ולא זו בלבד‪ ,‬אלא אם עדיין רוצה ללמוד‪ ,‬יכול‬ ‫ח) הניעור כל הלילה‪ ,‬שרוצה לישון שינתו‬ ‫אפשר שנתחייב מיד בעלוה"ש ממ"נ כדברי רעק"א‪,‬‬ ‫אפילו להמשיך בלימודו בלא ברכות התורה‪ .‬שכך‬ ‫הקבועה אחר שהאיר היום קודם תפילת‬ ‫וצ"ע אם הדב"ח הוא גם באופן זה‪ ,‬ואם למד מיד אחר‬ ‫הורה רביה"ק בעל הדברי חיים זי"ע‪ ,‬דכיון שדעתו‬ ‫שחרית‪ ,‬איך יתנהג לגבי ברכת התורה?‬ ‫ערבית דאז נפטר בברכת אהבת עולם‪ ,‬ודאי שייך‬ ‫לישון שינת קבע עוד קודם התפילה‪ ,‬נמשך ברכת‬ ‫לסמוך על זה‪ ,‬עי' ספר דרך יציב]‪.‬‬ ‫עליו לקרות 'קריאת שמע של שחרית' קודם‬ ‫התורה של אתמול עד שינתו זו‪ .‬לכן מותר לו‬ ‫שהולך לנוח‪ .‬והטוב ביותר שלא יברך אז ברכות‬ ‫*‬ ‫להמשיך ללמוד אף אחר עלות השחר עד שהולך‬ ‫התורה (גם לא מפי אחר)‪ ,‬אלא יקרא קרי"ש‪ ,‬ואחר‬ ‫לישון‪ .‬ואח"כ כשיקום לתפילת שחרית אז יברך‬ ‫שיקום משינתו אז יברך ברכות התורה בעצמו (דאז‬ ‫ברכת התורה בעצמו (ס' זכרו תורת משה להג"ר אלכסנדר‬ ‫חייב לכל הדיעות אע"פ שהיה ער כל הלילה‪ ,‬כיון שאח"כ ישן שינת‬ ‫אמקרויט זצ"ל תלמיד הד"ח ששמעו מפיו הק'‪ ,‬ומובא בתוס' חיים‬ ‫קבע‪ ,‬וכעין דברי רעק"א הנ"ל) (וכן עשה רבינו זי"ע בבוקר אחרי‬ ‫על ח"א‪ ,‬ושלחן מלכים על קצוש"ע‪ .‬ועי' כסברא זו בא"א להגה"ק‬ ‫נישואי חדב"ן גאב"ד צאנז זוועהיל שליט"א ‪ -‬מפי הרי"י זילבערמאן‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫ג‬ ‫גﬥיון הוריני פרשﬨ וירא תשפ"ז‬ ‫הוריני ה' דרכך < המשך‬ ‫אבל דרכיו ומעשיו לא היו לנחת רוח לפניהם‪,‬‬ ‫וגמילות חסדים במי שלומד עם חברו תורה‪,‬‬ ‫ומלמדו מקרא משנה ותלמוד‪ ,‬בוודאי אין לך‬ ‫גמילות חסדים גדולה מזו‪ ,‬והמקרב ומכניס‬ ‫אדם לבית המדרש ומלמדו דברי תורה‪ ,‬גם כן‬ ‫נחשב כמו הכנסת אורחים‪ ,‬וביקור חולים נמי‬ ‫כדמצינו (ב"ב קטז ע"א) מי שיש לו חולה בתוך‬ ‫ביתו ילך אצל חכם‪ ,‬ונהגו לילך אצל ראש‬ ‫הישיבה שיבקש עבורו (הגהות בית הלל יו"ד‬ ‫של"ה ס"י) או על ידי שילמד תורה הקדושה‬ ‫לזכות רפואתו של החולה דעדיף טפי מהנכנס‬ ‫אליו לשאול בשלומו גרידא‪ ,‬וכמו כן יתפרשו‬ ‫גם שאר הדברים שהוזכרו שמה‪ ,‬וסיים התנא‬ ‫"ותלמוד תורה כנגד כולם" ‪ -‬פירוש‪ ,‬שע"י‬ ‫תלמוד תורה יכולים לקיים כל אלו הדברים‬ ‫שפיר‪...‬‬ ‫'‬ ‫שיעור חדש בטעלפון הוריני‬ ‫‪718-819-3023-8-1-7‬‬ ‫הגליון בשבוע זו נתנדב על ידי‬ ‫לוח הלימודים לפרשת חיי שרה‬ ‫סימן נב סעיף א )א(‬ ‫כא חשון‬ ‫א‬ ‫הרה"ג ר' בונם מנחם שלעפריג‬ ‫סימן נב סעיף א )ב(‬ ‫כב חשון‬ ‫ב‬ ‫שליט"א‬ ‫סימן נג סעיף א‪-‬ג‬ ‫כג חשון‬ ‫ג‬ ‫ר"מ בישיבתינו הק'‬ ‫סימן נג סעיף ד‪-‬ה‬ ‫כד חשון‬ ‫ד‬ ‫לרגל שמחת נישואי בתו למז"ט ובשעטו"מ‬ ‫סימן נג סעיף ו‪-‬ט‬ ‫כה חשון‬ ‫ה‬ ‫חזרה‬ ‫כו חשון‬ ‫ו‬ ‫כז חשון‬ ‫ז‬ ‫שיעורים יומיים‪ ,‬שיעורים כלליים‪ ,‬לוח הלימודים ומודעות במסגרת 'הוריני' ‪718-819-3023-8-1‬‬ ‫לקבל לוח השבוע ע"י טקסט שלחו ‪ hoireiny‬אל ‪914-372-6987‬‬ ‫להערות והארות או לנדב הוצאות הגליון ‪ 718.819.3023-8-1-9‬או ע"י אימעיל ‪gilyonhoireiny@gmail.com‬‬ ‫סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג‬ ‫ד‬ ‫גﬥיון הוריני פרשﬨ וירא תשפ"ז‬