הוריני - צאנז קלויזענבורג · Horeini - Tzanz Kloisenburg — וירא (2026-10-26)

גליון רל"א פרשת וירא תשפ"ז לפ“ק
ברוקלין • | 5:36מאנסי • |5:36לעיקוואד • | 5:38ירושלים • | 4:15בני ברק • |4:30מאנטריאל • |5:26לאנדאן • 4:19 הדלה”נ
ברוקלין • | 7:06מאנסי • |7:06לעיקוואד • | 7:08ירושלים • | 6:07בני ברק • | 6:04מאנטריאל • | 6:55לאנדאן • 5:48 מוצש"ק
ברכות השחר )א(
הוריני
להיות ער כל הלילה ,ואחר כך קם א) הישן שינת קבע באמצע היום ,האם
משנתו ,אימתי מברך ברכת התורה? צריך לברך ברכת התורה כשקם
ה' דרכך
קטעים מלוקטיﬦ מספרי חסיﬢות
כיון שזה הוא עיקר שינתו של הלילה ,ואין
בדעתו לחזור ולישון עוד בלילה זו ,צריך לברך
משינתו?
במחבר כתב שתי דעות (סימן מז סי"א) ,יש
להﬨחזק בעבודﬨ ה' והדרך נﬥך בﬣ מיד ברכת התורה (ששינת קבע בלילה הוי הפסק לכו"ע, אומרים כיון שהסיח דעתו צריך לחזור ולברך,
כנ"ל אות ב'). ויש אומרים שדינו כברכות השחר שלא תקנו
אלו דברים ...ותלמוד תורה לכן היוצא לדרך באמצע הלילה ,שהולך לישון אותן אלא פעם אחת ביום ,לפיכך אע"פ שישן
כנגד כולם ,הכל אפשר רק בתחילת הלילה ,ואחר כך עומד ויוצא לדרך, אינו צריך לחזור ולברך -וכן נהגו.
לקיים ע"י התורה יברך ברכת התורה מיד בקומו ,כיון ששינתו זו וכך כתבו הפוסקים לנהוג כמו דעה השניה,
כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע היתה שינתו העיקרית של יום זה (מלבד אם היתה שלעולם אין מברכים אחר השינה של יום אף על
שינתו ממש בדרך ארעי כגון על אצילי ידיו). פי שהיתה שינת קבע (שועה"ר ס"ז ,ועי אשל אברהם
בשיחה עם הגאון ר' יחזקאל קודם חצות :אם קם משינתו ממש סמוך להגה"ק מבוטשאטש זי"ע שמאריך בזה בטוטו"ד ,כה"ח
סקכ"ה ,וזה דלא כמשנ"ב סקכ"ה שמצדד הרבה לדעת
סרנא זצ"ל פירשתי את דברי לחצות הלילה ,עדיף שימתין כמה מינוט"ן עד
המחייבים) .גם כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע כתב תשובה
חצות ואז יברך .אבל אם יש עוד שהות עד חצות,
המשנה (פאה א ,א) אלו דברים שבה חיזק בכמה ראיות וסברות נכוחות את פסק
יברך מיד ,ולא ימתין ויתבטל מלימודו (עי' בפסקי
שאדם אוכל פירותיהן בעוה"ז הסידור שתלוי ב'חצות' והוא עפ"י האר"י ,וכתב בכה"ח לחוש המחבר שלא לברך עוד פעם ברכת התורה (שו"ת
והקרן קיימת לו לעוה"ב ,כיבוד לזה אם הוא סמוך לחצות). דברי יציב ליקוטים סי' י"א).
אב ואם וגמילות חסדים
והשכמת ביהמ"ד הכנסת ד) ההולך לישון קצת בתחילת הלילה ב) המשכים קודם עלות השחר ,אימתי
למשך זמן ,כדי להיות ער לעוד כמה מברך ברכת התורה?
אורחים וביקור חולים וכו' שעות בלילה ,ואח"כ בהמשך הלילה שינת קבע 'בלילה' הוי הפסק לכל הדיעות
ותלמוד תורה כנגד כולם .והנה חוזר לישון ,אימתי מברך ברכת התורה? (מחבר סי"ב ,משנ"ב סקכ"ח) ,לכן מברך מיד כשקם
כיבוד אב ואם משמע אמנם גם משינתו ,ואינו חוזר ומברך אחר עלות השחר
הרבה דנו הפוסקים בשאלות כגון אלו, שאלות
כיבוד בפועל ,אבל לפי המובא ולמעשה תלוי הדבר הרבה בדעתו. (מחבר סי"ג). ותשובות
קצרות,
על ידי
בספרים הקדושים כשאדם אם שינתו הראשונה היא רק כדי להחזיק ודוקא אם הולך לישון דרך קבע (שהוא במיטה,
הרה"ג
מחדש בדברי תורה ,שאומרין מעמד משך המשך שעות הלילה ,ועיקר שינתו בבגדי שינה ,ויותר מחצי שעה ,עי' קיצש"ע סי' ב ס"ח ,שע"ת ר' ישכר
סי ד' סקי"ז ,ובפוסקים) ,אבל אם לא ישן כי אם שינת דוב
על אביו אשרי שזה ילד ,ובזוה"ק תהיה אח"כ בהמשך הלילה ,אינו מברך ברכת וויעדער
התורה אלא בבוקר אחר שינתו השנית .וזאת
עראי (על אצילי ידיו ,מיושב ,או עם הבגדים) אינו מברך שליט"א
(ח"ג קע"ג קע"ד א) איתא אלא בבוקר (עי' להלן אות ו' הוראת רבינו זי"ע). דומ"ץ
אע"פ שישן על מיטתו ,כיון שלא היתה באופן של דקהלתינו הק‘
שמעטרין אביו ואמו בגן עדן ,אם אא"כ דרכו לישון כך תמיד ,או שעכשיו אי במאנסי
קבע (בבגדי לילה וכו').
כן בוודאי שזה הכיבוד עדיף טפי, אם יודע קודם תפילת מעריב שבדעתו
אפשר לו לישון כדרכו ,כגון על הדרך ,דבכה"ג
ויעקב אבינו ע"ה שהיה יושב נחשב קבע אפילו שישן באופן הנ"ל ,אם זהו
לעשות כן ,יכוין בברכת 'אהבת עולם' לפטור עד
שינת הלילה שלו (עי' שו"ת באר משה ח"ז קו"ע סי' קיד).
אהלים בוודאי כיבד אב ואם טפי למחרת בבוקר ,ואז יברך רק בבוקר (שו"ת מנחת
מעשו ,שאמנם טרח להאכילם יצחק ח"י סי' ז).
ואם שינתו הראשונה היא העיקרית אצלו ,כגון ג) ההולך לישון שינת קבע רק בתחילת
המשך בעמוד האחרון
שהולך לישון כדי להיות ניעור כל "ליל שישי", הלילה (אחר צאה"כ) כדי שיהיה לו כח
סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג גﬥיון הוריני פרשﬨ וירא תשפ"ז
הלכה למעשה < המשך
הצינה - -וכמעט בכל בוקר ביקש להוציאו ידי חובתו פסוקים ,כגון ברכת כהנים ואלו דברים כנהוג (מג"א אלא שאח"כ בסוף הלילה הולך לנוח מעט לאגור כח
בברכת התורה( ...לפיד האש) ריש סי` תצד ,משנ"ב סקכ"ח ,שועה"ר ס"ז .ועי' תהל"ד ס"ח סק"ג להמשיך בתורה או להתפלל ,אפילו שהוא במיטתו
שהרה"ק מבארדיטשוב זי"ע נהג בכה"ג לקרוא למי שלא בירך
ומשך זמן ,כיון שאינה כדרך הרגלו בשינה קבועה
ו) הניעור כל הלילה ,אבל נתנמנם קצת עדיין ,והרה"ק בירך בעצמו והוציא את האיש הזה ע"ש).
בלילה ,עליו לברך אחר שינתו הראשונה ולא אחר
במשך הלילה ,מה דינו? ואם אין לו ממי לשמוע ברכת התורה ,יכול שינתו השניה .וכל שכן אם רק 'תקפתו' שינה פעם
ידוע פסקו של כ"ק מרן אדמו"ר הגה"ק זי"ע לכתחילה לברך בעצמו ,ואינו צריך לבטל מלימודו שנית אעפ"י שהיה במיטתו (עי' שו"ת קרן לדוד סי' יא
שהורה כמה פעמים שאם נתנמנם אפילו רק לדקה כדי לשמוע מפי אחרים (שועה"ר שם ,וכ"כ בשו"ת השיב שהדין בזה לפי מחשבתו הניכרת מתוך מעשיו ,מנח"י שם ,ועי'
אחת בלבד במשך הלילה ,ואפילו בישיבה על הכסא, משה (או"ח סי' ב') להרה"ק בעל הישמח משה זי"ע שכן ברור שו"ת מהרש"ם ח"ג סי' שלז).
לעשות תמיד ,וכ"כ הרה"ק הבני יששכר זי"ע (מגיד תעלומה יא (כשאין אפשרות לקבוע מהו עיקר שינתו ,עי' פסקי
יכול לברך מיד בעלות השחר ברכות התורה אפילו ע"ב על הרא"ש) ,ובכה"ח סקכ"ו ,ועוד; ויזהר שלא לברך רק אחר תשובות סוף אות י"ז ,תשובות והנהגות ח"א סי' טז .אם דעתו
לכתחילה ,ואינו צריך להשתדל לצאת מאחרים (עי' עלוה"ש ולא קודם לכן ,עי' פסקי סידור הרב). לישן שתי פעמים בלילה ובשתיהם בדרך קביעות של שינת
הליכות חיים בשם הגה"ח רי"נ משינסקי שליט"א ,והגה"ח רא"א לילה ,במשנ"ב סקכ"ט כתב שאינו מברך אלא פעם ראשונה,
העסקל שליט"א ועוד ,ומבואר היטב בס' ברורי הלכות סו"ס ח' * אבל החוזר לברך שנית יש לו על מי לסמוך ,וכ"כ לעשות
וע"ש שיסוד הדבר באשל אברהם להגה"ק מבוטשאטש זי"ע ,ורק בבחרותי היו הרבה פעמים לילות שהיינו צריכים הפר"ח ,ועי' שע"ת סקי"ב ,ועוד בפסקי תשובות שם).
אם נתנמנם כשכבר 'לילה' ,ולא יברך אלא בעלוה"ש ולא קודם לכן. בבוקר לצאת ברכת התורה מאחרים ,מאחר שישבנו
ועי' דרך יציב עמ' קכ"ח שכך ראה רבינו אצל העצי חיים זי"ע). ללמוד לאחר מעריב ,ולפתע באו והודיעו לנו ,או
שראינו בעצמנו ,שכבר האיר היום( ...קונטרס 'פעולת
ה) היה ניעור כל הלילה ,ורוצה להתפלל
ז) ישן ביום ונשאר ער כל הלילה שלאחריו, צדיק לחיים' -מפי חדב"נ הגה"צ רבי אפרים פישל כותיקין ,האם מברך ברכת התורה?
מה דינו? מוטצען שליט"א) נחלקו גדולי הפוסקים ,יש אומרים דכיון שהיה
* ניעור כל הלילה אינו מברך ,ויש אומרים שברכת
אף על פי שאם לא ישן כלום כל הלילה יש לו סיפר אחד שלמד בישיבה אצל רבינו זי"ע בשנים
להשתדל בבוקר לצאת מפי אחרים (כנ"ל אות ה') ,מכל שלאחר המלחמה בוויליאמסבורג :לא קרה אף פעם התורה הינה כמו שאר ברכות השחר שקבעוהו
מקום אם באמצע היום שלפניו ישן שינת קבע על שראו אותו ישן או שוכב לנוח ,יש שראוהו יושב חכמים בכל יום ויום ,ולכן צריך לברכה מיד בעלות
מיטתו ,יכול לכתחילה לברך בעצמו ,ואינו צריך ולומד כשרגליו בתוך קערה מלאה מים צוננים בכדי השחר אעפ"י שלא ישן כלום (מג"א סקי"ב).
להשתדל לשמוע מפי אחר (הגאון רבי עקיבא איגר ,דאז
שלא תחטפנו שינה לאונסו ,רק אותו בחור שהועיד ולמעשה ,כיון שהוא ספק ברכה ,יש להשתדל
ממ"נ חייב ,שישן שינת קבע ,ועבר עליו לילה [אבל כתב רעק"א
להתגורר עמו ,ישן היה בחדרו על גבי מיטה ,והרבי תיכף בעלות השחר לצאת ברכת התורה על ידי
שזה דוקא אם לא למד מיד אחר תפילת מעריב ,דאל"כ יצא בברכת
כיסהו בחורף במעיל הטילעפ שלו כדי שלא יסבול מן
שמיעה מפי חבירו .ויענה אמן ,וילמוד מיד איזה
<<<
ברכות השחר
דער "מגיד" האט אנגעזאגט פארן בית יוסף צו זיין געווארענט צו חז"ל האבן באשטימט מען זאל זאגן די פרק "איזהו מקומן" און
קומען אין ביהמ"ד אין צייט ,און דאווענען על הסדר( .באה"ט סימן נב די ברייתא דר' ישמעאל ,כדי צו לערנען יעדן טאג חומש (פרשת
סק"א) התמיד) ,משניות און גמרא .מען דארף עס לערנען פון פריער און
פארשטיין וואס מען זאגט ,כדי עס זאל ווערן גערעכנט לימוד
אויב מען איז געקומען שפעט מחמת אונס איז דא א סדר אויף
וואס מען זאל אויסלאזן כדי צו קענען דאווענען שמו"ע בציבור: התורה .דער של"ה שרייבט אז מען זאל עס זאגן מיט די ניגון וואס
מ'לערנען משניות.
.1מ'זאל מקפיד זיין צו זאגן על נטילת ידים ,אלוקי נשמה ,און (מחבר סימן נ שעיף א ובאה"ט סק"ב)
ברכת התורה( ,אויב מ'האט נישט געזאגט אלוקי נשמה און ברכת אויב מ'ענדיגט ברוך שאמר צוזאמען מיט די חזן זאל מען נישט
התורה פארן דאווענען איז א מחלוקת הפוסקים אויב מ'זאל עס ענטפערן אמן ,אבער ביי ישתבח זאל מען יא ענטפערן אמן אין א
זאגן נאכן דאווענען)( .משנ"ב סימן נב סק"ב וסק"ט)
פאל וואס מען ענדיגט צוזאמען מיט די חזן( .באה"ט סימן נא סק"ב)
א
.2קריא"ש מיט די ברכות מוז מען זאגן בכל אופן פאר שמו"ע. מען טאר נישט אויסרעדן פון ברוך שאמר ביז שמו"ע ,אויך "ברוך
הלכה
(מחבר סימן נב סעיף א ומשנ"ב סק"ו)
הוא וברוך שמו" מעג מען נישט זאגן ,אבער אמן און קדיש קדושה
.3לכתחילה זאל מען זאגן הודו ביז והוא רחום ,ברוך שאמר, וברכו ,און אזוי אויך מודים דרבנן מעג מען יא זאגן ,אזוי אויך מעג
מזמור לתודה ,פון 'אשרי' ביז 'כל הנשמה' ,ויברך דוד (ביז לשם מען מיטליינען די ערשטע פרשה פון קריא"ש מיט די ציבור( .מחבר
פארן
שבת
תפארתך) ,און ישתבח .אויב מען האט ווייניגער צייט זאל מען זאגן: סימן נא סעיף ד ומשנ"ב סק"ח)
ברוך שאמר ,מזמור לתודה ,פון 'אשרי' ביז 'כל הנשמה' ,ויברך דוד,
טיש
אינמיטן פסוקי דזמרה טאר מען נישט אויסרעדן אפילו לדבר
און ישתבח .אויב מען האט ווייניגער צייט ,זאל מען זאגן ברוך מצוה ,מען מעג אבער ליינען קריא"ש אויב מען זעהט אז די ציבור
שאמר ,אשרי ,הללו את ה' מן השמים ,הללו קל בקדשו ,און ישתבח. גייט ליינען נאכן זמן קריא"ש ,אזוי אויך מעג מען זאגן ברכת התורה
אויב מען האט ווייניגער צייט ,זאל מען אויסלאזן הללו את ה' מן אינמיטן פסוקי דזמרה ,אויב מען האט פארגעסן צו זאגן פריער.
השמים .אויב מען האט ווייניגער צייט ,זאל מען זאגן ברוך שאמר, (רמ"א סימן נא סעיף ד' ומשנ"ב סק"י וסקי"א)
אשרי ,און ישתבח( .מחבר ורמ"א סימן נב סעיף א ובאה"ט סק"ב וסק"ג ומשנ"ב
סק"ד סק"ו) אויב מען האט נישט אינזין געהאט ביי די פסוק "פותח את ידיך"
זאל מען עס איבערזאגן ,און מען זאל ממשיך זיין ביז סוף פון די
אין א פאל וואס מען האט מדלג געווען אויף א חלק פונעם מזמור ,אויב מען דערמאנט זיך נאך אנדערע מזמורים און מען האט
דאווענען ,דארף מען משלים זיין די ברכת השחר נאכן דאווענען נישט קיין צייט צוריק צו גיין זאל מען זאגן נאכן דאווענען פון פותח
(לכתחילה ביז סוף זמן תפלה אדער חצות ,בדיעבד ביז ווען מ'גייט ביז סוף פון די מזמור.
שלאפן ביינאכט)( .רמ"א סימן נב סעיף א ומשנ"ב סק"י) (מחבר סימן נא סעיף ז ומשנ"ב סקט"ז)
סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג ב גﬥיון הוריני פרשﬨ וירא תשפ"ז
א מעשה פארן שבת טיש
מען זעט בחוש אז סיפורי צדיקים שיינט אריין יראת שמים ,זייער אסאך פראבלעמען און שוועריגקייטן וועט מען זיך איינשפארן ווען מען וועט האבן אמונת
צדיקים ,און דערציילן סיפורי צדיקים -עס ברענגט צו אריינבאקן אין זיך דעם 'אתה בחרתנו מכל העמים' ,סיפורי צדיקים וועט אונז האלטן ביי אידישקייט. כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א:
די ערד לערנען! מען האט נישט געקענט אריבערגיין פון איין פלאץ צו די אנדערע העומדים בבית ה' בלילות
אין בית המדרש ,צוליב די אלע מענטשן וואס זענען געזיצן אויף די ערד .די
לרגל זמן החורף -סיפורים ועובדות מפי כ"ק מרן אדמו"ר זי"ע
עלטערע מענטשן זענען געזיצן אויף די בענק און געלערנט ,און די בחורים אויף
די ערד מיט א גמרא און א לעכטל אין די הענט .אויך איך בין דארט געזיצן
די בחורים אין רודניק פלעגן בלייבן אין בית המדרש נאך שלש-סעודות אויף
צוזאמען מיט יעדעם ,און אזוי האבן מיר געלערנט גאנצע נעכט...
מוצאי שבת ,און מען האט געזיצן און געלערנט ברציפות ,א גאנצע צייט ,און מען
א גאנצע נאכט איז די בית המדרש געווען אינגאנצן פול ,ביז חצות איז געווען
איז בכלל נישט אהיימגעגאנגען .מען איז געבליבן אין בית המדרש ביז דינסטאג
איין קבוצה וואס האט געלערנט ,און פון חצות און ווייטער איז געקומען אנדערע
נאכט!
מענטשן לערנען .אזוי איז מען געזיצן און געלערנט טאג און נאכט ...אזוי איז
דעמאלס איז מען אהיימגעגאנגען שלאפן געהעריג אין בעט פאר א פאר
געווען כמעט אין יעדע שטעטל ,די בתי מדרשים זענען געווען פול ,און בפרט
שעה ,און ווי נאר עס איז געווארן לעכטיג אינדרויסן ,איז מען צוריק געקומען אין
שבת קודש האט מען זיך צוזאמגענומען אין בית המדרש ,פרייטאג צונאכטס,
בית המדרש און געלערנט ווייטער פלייסיג ברציפות ,אן ארויסגיין פון בית
און שבת נאכמיטאג צו לערנען גמרא מיט תוספות...
המדרש ביז שבת קודש!
(שפע קודש וירא ,רעד"ר ויחי תשל"ו)
שבת איז מען האיים געגאנגען פאר די סעודות ,און פון מוצאי שבת איז מען
*
ווייטער געבליבן ביז דינסטאג און אזוי יעדע וואך .מען האט מסדר געווען אז מען
אלס בחור האט זיך געמאכט מער ווי איינמאל ,אז איך בין אנגעקומען צו א
זאל זיי ברענגען צו עסן אין שוהל ,אזוי האבן זיי נישט געדארפט אהיים גיין .מיר
תוספות וואס איך האב מיר זייער געמוטשעט ,און איך בין געבליבן אויף א גאנצע
האט מיין שוועסטער געברענגט צו עסן ,און פאר אנדערע האבן זייערע קרובים
נאכט ביז איך האב מצליח געווען עס צו פארענטפערן...
(הרה"ג ר' שלום אליהו צבי זילבער ז"ל -ששמע מפי רבינו זי"ע)
זיי געברענגט ,מען האט געברענגט א מאלצייט מיט נאך עפעס אין די זייט...
* די בחורים האבן געגעסן אין ביהמ"ד און גארנישט ארויסגעגאנגען ,אויסער
ווען איך בין געווען א בחור האט זיך געמאכט אסאך נעכט ,וואס אונז האבן דינסטאג ,און שבת קודש.
געדארפט יוצא זיין "ברכת התורה" פון אנדערע ,נאכדעם וואס מיר האבן זיך אזוי האט מען געלערנט ברציפות ,אן קיין "סדרים" ,און אן קיין דיבורים
געזעצט לערנען נאך מעריב ,און פלוצלינג איז מען אונז געקומען זאגן ,אדער מיר בטלים ,מען האט נישט געקוקט אויף קיין זייגער ,און אויך די עסן האט נישט
האבן אליינס באמערקט אז עס איז שוין געווארן לעכטיג אינדרויסן... געדויערט לענגער ווי פונעף מינוט ...און מיט דעם אלעמען ,זענען די בחורים
(חדב"נ הגה"צ רבי אפרים פישל מוטצען שליט"א -ששמע מפי רבינו זי"ע) געווען שפלים ביי זיך ,און קיינער האט זיך נישט גרויס געהאלטן מיט דעם אז ער
* לערנט אסאך.
ווען איך בין געווען יונג ,זענען מיר געזיצן א גאנצע נאכט אין ביהמ"ד און (שיעור חורש"י פרשת ויחי תשמ"ג)
געלערנט ,ווען עס איז געווארן לעכטיג אינדרויסן האבן אונז זיך געוואונדערט" :ווי *
אזוי איז די נאכט אזוי שנעל אריבער געלאפן "...אונז זענען געגאנגן קוקן וויפיל איך געדענק פון אלס קינד ,ווי אזוי אין די ווינטער נעכט ,פארטאגס ,איז די
בלאט מיר האבן אנגעיאגט ...דעמאלס האבן מיר פארשטאנען ,אז ס'קען טאקע בית המדרש געווען פול געפאקט ,ביז עס איז נישט קיין איין ליידיגע פלאץ .ווען
זיין אז ס'איז שוין א נייע טאג אויפן וועלט... איך בין געווען א בחור ,בין איך געווען אין דעם "צאנזער קלויז" אין שטאט
(פעולת צדיק לחיים) "ריישא" ,און די קלויז איז געווען אזוי פול אז מען האט זיך געדארפט זעצן אויף
הלכה למעשה < המשך
מבוטשאטש זי"ע סי' רל"א לגבי המפיל ,ובשו"ת מהרש"ג שם לגבי הי"ו) (עי' שו"ת מהרש"ג ח"א סי' ס"ב שכתב שיכוין בקריאתו 'אהבת עולם' של מעריב לגבי שינתו של אתמול ,לכן בכה"ג יכוין
קודם הנץ). שאינו לשם לימוד ,אבל עי' להלן מהדב"ח). במעריב שאין בדעתו לצאת בזה ברכות התורה]).
[יל"ע באופן שישן שינת קבע משך היום שלפניו,
ולא זו בלבד ,אלא אם עדיין רוצה ללמוד ,יכול ח) הניעור כל הלילה ,שרוצה לישון שינתו
אפשר שנתחייב מיד בעלוה"ש ממ"נ כדברי רעק"א,
אפילו להמשיך בלימודו בלא ברכות התורה .שכך הקבועה אחר שהאיר היום קודם תפילת
וצ"ע אם הדב"ח הוא גם באופן זה ,ואם למד מיד אחר
הורה רביה"ק בעל הדברי חיים זי"ע ,דכיון שדעתו שחרית ,איך יתנהג לגבי ברכת התורה?
ערבית דאז נפטר בברכת אהבת עולם ,ודאי שייך
לישון שינת קבע עוד קודם התפילה ,נמשך ברכת
לסמוך על זה ,עי' ספר דרך יציב]. עליו לקרות 'קריאת שמע של שחרית' קודם
התורה של אתמול עד שינתו זו .לכן מותר לו
שהולך לנוח .והטוב ביותר שלא יברך אז ברכות
* להמשיך ללמוד אף אחר עלות השחר עד שהולך
התורה (גם לא מפי אחר) ,אלא יקרא קרי"ש ,ואחר
לישון .ואח"כ כשיקום לתפילת שחרית אז יברך
שיקום משינתו אז יברך ברכות התורה בעצמו (דאז
ברכת התורה בעצמו (ס' זכרו תורת משה להג"ר אלכסנדר
חייב לכל הדיעות אע"פ שהיה ער כל הלילה ,כיון שאח"כ ישן שינת
אמקרויט זצ"ל תלמיד הד"ח ששמעו מפיו הק' ,ומובא בתוס' חיים קבע ,וכעין דברי רעק"א הנ"ל) (וכן עשה רבינו זי"ע בבוקר אחרי
על ח"א ,ושלחן מלכים על קצוש"ע .ועי' כסברא זו בא"א להגה"ק נישואי חדב"ן גאב"ד צאנז זוועהיל שליט"א -מפי הרי"י זילבערמאן
סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג ג גﬥיון הוריני פרשﬨ וירא תשפ"ז
הוריני ה' דרכך < המשך
אבל דרכיו ומעשיו לא היו לנחת רוח לפניהם,
וגמילות חסדים במי שלומד עם חברו תורה,
ומלמדו מקרא משנה ותלמוד ,בוודאי אין לך
גמילות חסדים גדולה מזו ,והמקרב ומכניס
אדם לבית המדרש ומלמדו דברי תורה ,גם כן
נחשב כמו הכנסת אורחים ,וביקור חולים נמי
כדמצינו (ב"ב קטז ע"א) מי שיש לו חולה בתוך
ביתו ילך אצל חכם ,ונהגו לילך אצל ראש
הישיבה שיבקש עבורו (הגהות בית הלל יו"ד
של"ה ס"י) או על ידי שילמד תורה הקדושה
לזכות רפואתו של החולה דעדיף טפי מהנכנס
אליו לשאול בשלומו גרידא ,וכמו כן יתפרשו
גם שאר הדברים שהוזכרו שמה ,וסיים התנא
"ותלמוד תורה כנגד כולם" -פירוש ,שע"י
תלמוד תורה יכולים לקיים כל אלו הדברים
שפיר...
'
שיעור חדש בטעלפון הוריני 718-819-3023-8-1-7
הגליון בשבוע זו נתנדב על ידי לוח הלימודים לפרשת חיי שרה
סימן נב סעיף א )א( כא חשון א
הרה"ג ר' בונם מנחם שלעפריג
סימן נב סעיף א )ב( כב חשון ב
שליט"א סימן נג סעיף א-ג כג חשון ג
ר"מ בישיבתינו הק' סימן נג סעיף ד-ה כד חשון ד
לרגל שמחת נישואי בתו למז"ט ובשעטו"מ סימן נג סעיף ו-ט כה חשון ה
חזרה כו חשון ו
כז חשון ז
שיעורים יומיים ,שיעורים כלליים ,לוח הלימודים ומודעות במסגרת 'הוריני' 718-819-3023-8-1
לקבל לוח השבוע ע"י טקסט שלחו hoireinyאל 914-372-6987
להערות והארות או לנדב הוצאות הגליון 718.819.3023-8-1-9או ע"י אימעיל gilyonhoireiny@gmail.com
סדר לימוד הלכה צאנז קלויזענבורג ד גﬥיון הוריני פרשﬨ וירא תשפ"ז
