היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer — וירא (2026-10-26)

גליון ע"ט · פרשת וירא · כ' חשון תשפ"ז
בפתח ההיכל פנינים מתורת רבינו
· ערוכים בשפה ברורה לשולחן השבת ·
עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה כאשר תחילת הלימוד לשמה נגרר אחריה כל הלימוד כשהדין שולט בעולם אפשר לשככו בצדקה
בכת"י של תלמיד רבינו זי"ע (הובא ב'מאמרים חדשים'
פרשת מטות) מביא את מה שהגיד רבינו בשם 'הגאון י ַ ֻּקח נָ א ְמ ַעט ַמיִם וְ ַר ֲחצ ּו ַרגְ לֵ יכֶ ם וְ ִה ּׁ ָש ֲענ ּו ַּת ַחת ָה ֵעץ ,וְ ֶא ְק ָחה וַ ּי ֵָרא ֵאלָ יו ה' ְ ּב ֵאל ֹנֵ י ַמ ְמ ֵרא וְ הוּא י ׁ ֵֹשב ּ ֶפ ַת ָ
ח־הא ֶֹהל ְּכחֹם ַהיוֹ ם
אחיו של הפלאה זצלה"ה' ,הלא הוא הגאון הקדוש רבי ַפת לֶ ֶחם וְ ַס ֲעד ּו לִ ְ ּבכֶ ם ַא ַחר ַּת ֲעבֹר ּו (בראשית יח ,ד-ה). (יח ,א).
שמעלקא מניקלשבורג זי"ע ,בביאור הפסוק (כב ,יב) יובן על דרך מוסר ,כי מהראוי להמשיך לב תלמידיו יש לומר שראה השכינה עומדת פתח האהל העליון
'עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך בתחלת עסק התורה על ידי מוסר השכל כדי שיהיו (זהר ח"א צח ע"א) שמשם ראה באיספקלריא שלו ,וראה
את יחידך ממני' ,והוא לכאו' פלא שעתה שמקיים ציווי לומדים אחר כך לשמה ,וכיון שהתחילו ללמוד לשמה שהשכינה שם הוא בבחינת חום היום כלומר שהוא
ה' שלא לשחוט את בנו ,רק עתה נתגלה כי ירא שמים ממילא יפתח שפע מחכמה עילאה ,וה' אתנו להיות תוקף הדין (זהר ח"א קלב ע"ב) ,כי היה אז יום הדין הקשה
הוא ,ולא מעיקרא כשהסכים להעלותו לעולה. מצוה גוררת מצוה לסייענו שיהיה כל עסקינו לשמה. על סדום ,ושם נתבשר על לידת פחד יצחק .וכאשר
זאת בהקדם מה ש"כתבו חכמי המוסר שיותר אך לא כל היום ימסור להם תוכחת מוסר ,אלא העיקר ראה אברהם שהדין שולט בעולם ,וראה שלשה אנשים
במדרגת [הצדיקים] שיהנה בעולם הזה ,אמנם כוונתו ללמוד על מנת לעשות לידע דין ומשפט ודת ה' לכוון אורחים נצבים עליו ,ראה בעין שכלו כי ה' שלחם
הוא רק לשמים[ ,ועדיף] ממי שמתענה ,כי המתענה ההלכה אל האמת ,ולהמשיך בשמעתתא והלכתא .וכן והזמינם לו כדי לשכך בכך מידת הדין ע"י עשיית
ודאי כוונתו לשמים כי הלא אין לו שום הנאה והוא מענה עשה אברהם אבינו ע"ה עם הנפשות אשר עשה ,כי אילו הצדקה ,על כן וירא וירץ לקראתם( .על התורה עמוד נ"ח)
את גופו ,אמנם המעלה היותר גדולה הוא מי שיאכל לא למד עמהם דת ודין רק משך לבם אחריו ,מה יעשו
בשבת תפנוקי מעדנים וישתה עסיס רימונים ובכל זאת כשלא יהיו עמו ,על כן רק מתחילה המשיך לבם מעט, אברהם כבש יצרו בילדותו ולכך זכה לגילוי שכינה בזקנותו
אינו נהנה רק לפי שציוהו הבורא ית״ש להתענג בשבת ואחר כך למד עמהם הלכתא למשיכ"ה הנ"ל .ודברי
הוא העובד האמיתי אשר בו בחר ה׳."... תוכחת מוסר הנ"ל אין צריך דוקא ע"י הרב ,אלא אדרבה ישב ּ ֶפ ַתח ָהא ֶֹהל ְּכחֹם ַה ּיוֹ ם
וַ ּי ֵָרא ֵאלָ יו ה' ְ ּב ֵאל ֹנֵ י ַמ ְמ ֵרא וְ הוּא ׁ ֵ
ובזה ביאר הרה"ק רר"ש מניקלשבורג ,דהנה יותר מתקבל ע"י אחר כמו חבר. (בראשית י"ח א').
ממה שהסכים אברהם אבינו לשחוט את בנו יחידו, ולזה אמר יוקח נא מעט מים -שהם דברי המשכה על דרך מוסר ירמוז לנו ,כי בהיות שלא זכה אברהם
והסכים כן בשמחה למען שמו ית' ,עדיין לא היה כל אבינו ע"ה לגלוי שכינה הלזה הנכבד אלא בימי זקנותו,
כך מוכח שירא אלקים הוא .דכל איש ישראל ודאי המושכים לב כמים -אפילו על ידי אחר תקבל תוכחת
מוסר אם תרצו ,ורחצו רגליכם להסיר רוע מעלליכם שאז כבר נחלשו תאות הגופניות וניתכו האברים הרבה
יסכים לכך ויעשה כן בלב שלם .אך עתה כאשר התכה הטבעית ,ולוטשה הנשמה ליטוש הראוי לזאת
נצטוה 'אל תעש לו מאומה' ,ותמורת לשמוח בהצלת רגילותיכם הרעים ומחשבות הנפסדות שלכם ,והשענו
תחת העץ ,סמוכו על התלמיד חכם הנקרא עץ (כב"ב ט"ו המראה ,מ"מ עיקר זכיותיו לזאת היתה במה שהתאמץ
בנו ,היה שש ושמח לקיים מצות ה' של 'אל תעש לו
מאומה' ,זהו ודאי מדריגה גדולה .ועל זה אמר 'עתה ע"א) ,ואחר כך אקח אני פת לחם וסעדו לבכם ,הוא לחמה בעבודת ה' בילדותו בעת רתיחת הילדות ,אז כבש יצרו
ידעתי כי ירא אלקים אתה[ .ותלמיד רבינו הגאון רבי יהודה של תורה שמעתתא והלתכא ,ועי"ז לא תצטרכו להיות (ראה ב"ב ט"ז ע"א דאפילו בדידיה לא אסתכל) ,ועי"ז זכה בימי
מודערן זצוק״ל בספרו 'פרי העץ' (פר׳ תצוה) מביא פירוש זה בשם כרוך אחרי כל שעה ,כי אחר תעבורו אל אשר יהיה הרוח זקנותו לכל היקר והגדולה הלזה.
רבינו עצמו ,וכן מובא פירוש זה בכמה ספרי חסידות]. (דרשות דף ת"ב ע"ב) ללכת תלכו ולא תכשלו. והנה "אלוני ממרא" הוא כינוי לימי הזקנה (כי אילון הוא
לשון חוזק כידוע ,וממרא לשון תמורה ,והוא התכת אברים הממרים
ובענין זה יש להביא מה שכתב בחוט המשולש (עמ׳
קמט)" :ושמעתי שסיפרו לזקיני החת״ס זצ״ל מהגאון המלאכים שבאו לאברהם עדיין עומדים ומשמשין עד על ידי המאכלים ,עד שבימי זקנה ממש כבר אפס כוחם) ,וידוע כי
הקדוש מהר״ם בנעטה זצ״ל ,שאינו אוכל כי אם כדי היום... אמרו חז"ל (אבות פ"ב מט"ו) שוב יום אחד לפני מיתתך,
להחיות את נפשו ,וענה זקיני "ניט עססען לשם שמים ויהיו כל ימיו בתשובה ,וכך נהג אברהם אבינו ע"ה ,שישב
איזט קיין זא קונסט ,אלס יא עססען לשם שמים" וְ ֶא ְק ָחה ַפת לֶ ֶחם וְ ַס ֲעד ּו לִ ְ ּבכֶ ם ַא ַחר ַּת ֲעבֹר ּו (יח ,ה). כל שבעים שנה שלו פתח אוהל כאילו עומד על פתח
עכ״ל[ "...ההימנעות מאכילה לשם שמים אינה עבודה כ"כ כמו יש לעיין דאמר ואקחה פת לחם ,אמאי באמת לחם לא קברו .וזהו וירא אליו ה' באלוני ממרא ,הם ימי זקנה כנ"ל,
האכילה לשם שמים]. הביא להם (בבא מציעא פז ,).רק חמאה וחלב (בראשית יח ,ח). וזאת באשר ישב פתח האהל בימי נערותו כחום היום עת
ויש לומר כי הנה הוא אמר למלאכים 'וסעדו לבכם ואחר (דרשות דף ת"ב ע"ב) תגבורת רתיחת הילדות.
ובקשר לזה ראה בתולדות מהר"ם בנעט (אפען תקצ"ג
עמ' כ) שמהר"ם רשם בתוך סידורו 'תפלת השל"ה' תעבורו' ,כלומר שבזה נתן להם רשות לצאת ולעבור
בזה"ל" :הריני נודר לה' אלקי צבאות לבלתי אהנה ממנו ,והאמת אין לומר למלאכים ולכל דבר קודש אברהם החשיב עצמו רק כמתחיל בעבודת ה'
מהנאת עוה"ז זולת מה שהיא לצורך גדול ולתועלת צאתכם לשלום כי אין להוציאם ,על כן היתה סיבה
בריאת גופי" .וסיפרו הגאונים הלבושי מרדכי ממאד שלא הביא לחם ,וממילא אין להם רשות לעבור עד אחר וְ הוּא י ׁ ֵֹשב ּ ֶפ ַתח ָהא ֶֹהל ְּכחֹם ַה ּיוֹ ם (יח ,א)
והבאר שמואל מאונסדארף זצ"ל כי מרן החת"ס קנה פת לחם וסעדו לבכם .וכיון שבאמת לחם לא הביא ,על רמז ההשגה הגדולה כצאת השמש בגבורתו ,היא לגביה
סידור זה בכסף מלא והתפלל בה בכל ר"ח ,ואמר מרן כן עדיין המלאכים האלו משמשים לבני אברהם יצחק דידיה רק כיושב פתח האהל ,כלומר רק כמתחיל לכנס
כי נדר זה לא כל כך גדול ,רק כדי לקיים את הנדר מבלי ויעקב. לשער אהבת ה' כאלו לא הגיע עדיין.
לעבור עליו במשהו צריכים להיות בעל רוח הקודש (חת"ס ויקרא עמו' קכ"ג ד"ה שמאי) (על התורה עמוד ס"א)
('מליצי אש' י"ג מנחם אב ,ו'אוצרות הסופר חלק כ' בשם הגרע"י
לעבאוויטש אב"ד וויען זצ"ל) .והגר"ש עהרנפעלד זצ"ל
אב"ד מאטערסדארף הוסיף ,כי מרן החת"ס תמה על
נדר זה" :וכי צריך נדר שלא לאכול יותר מכדי צורך חייגו: טעמו וראו כי טוב
חייתו" (מפי נכדו הגרא"א עהרנפעלד שליט"א ראש ישיבת
0733.454.678 מאות שיעורים חדשים ,שיחות ,וסיפורי קודש
מתורת מרנא החתם סופר זיע"א
המתיבתא בב"פ).
שמעו ותחי נפשכם! קו היכל
א פריילעכן שבת
המערכת ארה"ב:
1-605.615.7010
חדש הקלטות דרשות הרבנים בסעודות ההילולא
במערכת :של רבינו בארה"ק ,ארה"ב ,פרעשבורג
-שלוחה - 3
החתם סופר
א
מדור נושא פרסים:
ואתפלפל כדת
הגרלות מיוחדות בין המשיבים
ֹלקים ֶאת קֹול ַהּנַ ַער
וַ ּיִ ְׁש ַמע ֱא ִ
לחידודא ספיקו של רבינו בעת המלחמה
בשנת תקס"ט (א)
· מדברי גאוני הדורות המפלפלים בתורת רבינו ·
· חידות ועיונים מתורת רבינו זי"ע ·
וַ ּיַ ְׁשּכֵ ם ַא ְב ָר ָהם ַּבּב ֶֹקר :הנה מכאן ילפי' דין האם מנהיג בישראל עדיף שימלט את עצמו ממקום הסכנה ,או מוטב שישאר בקרב בני עירו? · מחלוקת בהנהגה בזה בקהילות הגדולות בישראל · אם יהיה
זריזות ,ומלבדה מצאנו גם דינים דומים' ,אין גם הוא בעיר הרי יהיה בכלל 'אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים' ולא תועיל זכותו · על ידי טלטול הצדיק הוא סגולה לנפילת האוייבים
מעבירין על המצוות'' ,מצוה הבאה לידך
אל תחמיצנה'' ,חביבה מצוה בשעתה' ,ועוד פרטי המאורעות שמזכיר רבינו מהגדולים אשר לפניו רבינו מספר על המבוכה שישב בה אם למלט נפשו מן העיר,
המצור בעיר פראג בזמן הנוב"י שמזכיר רבינו ,היה בשנת או להשאר יחד עם בני הקהילה
ענינים דומים.
תקי"ז ,כמה שנים לאחר שהופיע הנודע ביהודה על כס בקיץ שנת תקס"ט ,נקלעה פרעשבורג לעין המלחמה
האם במצוות הדוחות את השבת ,האם גם הרבנות בפראג [בשנת תקט"ו] .היה זה בעת 'מלחמת שבע שבין צבאות עסטריי"ך וצרפת ,כאשר צבא צרפת ובראשם
בשביל לקיימם באופן של 'חביבה מצוה השנים' שפרצה בשנת תקי"ג ,והתפשטה במהירות לארצות נפוליאון ביקשו לכבוש גם את העיר פרעשבורג שהיתה
בשעתה' נדחית השבת? אירופה ,בה הצטרפו למלחמה פרוסיה ואוסטריה. נתונה אז תחת מרות עסטריי"ך.
שו"ת או"ח סי' פה בתחילת הקיץ של שנת תקי״ז צרו חייליו של פרידריך השני ביום י"ז סיון הופיע צבא צרפת בשערי פרעשבורג ,כשהוא
מלך פרוסיה על פראג ,וכיתרוה מכל עבריה .מצב היהודים ניצב מוכן לקרב מעבר לנהר הדנאוי ,וביום כ' סיון פתחו
בין המשיבים בחודש חשון ,תתקיים הגרלה בפראג היה בכי רע ,מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה .וכפי לראשונה במכת חיצים ובליסטראות שהמטירו על העיר
דברי רבינו בדרשתו אף שמתחילה רצה הנודב"י לעזוב את פרעשבורג ובכללה רחובות היהודים .רבינו ירד לקומה
העיר ,מ"מ קיבל את דעת מנהיגי העיר להיוותר יחד עם בני התחתונה שבביתו ,שם היה השיעור שטוב שלו ,ושהה שם
פרס שני: פרס ראשון:
קהילתו ,להיות עמם בעת צרתם. עד יעבור זעם.
עדות לדברי רבינו ,ישנו אף במאמר 'דברי ידידות' שהציב רבינו בספרו הק' 'ספר הזכרון' בו רשם ממאורעות הימים
2זוכים כ"א בסך 1,000ש"ח
400ש"ח בנו של הנודב"י הג"מ רבי יעקבקא לאנדא בראש תשובות הללו ,מספר על המבוכה שהיה מצוי בה באותה שעה כדת
נודע ביהודה" :שנת תקי״ז לפ״ק השתתף עצמו בצרת הציבור, מה לעשות ,האם למלט את נפשו מן העיר כבקשת רבים
בשגם היה לו עת וזמן נכון להקדים לצאת מן העיר עד לא מבני העיר ממנו ,או להשאר יחד עם בני העיר כולם כבקשת
תשובות ניתן להחזיר באופנים הבאים: סוגרו שעריה ,כאשר עשו אז רבים מהנכבדים ,הוא לא כן אנשים אחרים .זאת אחר בזמן שכשבתו שם הגיע אליו עגלת
עשה ,כרועה נאמן לא נטש אלה הצאן". צב מקהילת יערגען הסמוכה לקחתו לשם .וזל"ק שם (עמ' כג):
.1בנדרים פלוס בקטגוריית "היכל החתם סופר"
.2בטלפון 0733.454.678שלוחה ( 4לאחר בחירת השפה) מילוט ה'עצי ארזים' מן העיר מגנצא במלחמה בשנת תקנ"ז "ואז [ביום כ' סיון הנ"ל] בא לכאן עגלת צב מקהלה קטנה סמוכה
.3במייל CH3131325@gmail.com המצור בעיר 'מענץ' היא 'מגנצא' ,היה בקיץ תקנ"ז כאשר נקראת יערגן ,וראש הקהל דהק״ק בא ,ורצונו שאצא מהעיר
יש לציין ,שם ,כתובת ,טלפון ,ומקום לימודים. כבש נפוליאון את מגנצא שנית [לאחר שכבשה בשנת תקנ"ב ולאחר ואסע עמו לעירו ,ובני ביתי כשתילי זיתים עמדו עלי ובקשו
כמה חדשים נסוגו אחור] ,ובאה העיר במצור ובמצוק .ו'הגאון מהו' ממני שאעשה רצונו בזה לעקור סיכי ומשכי ,וגם דעתי הי׳
יש לשלוח כל תשובה בהודעה נפרדת. נוטה לכך ,ועיקור טעמי ,להיות כי הרבה פעמים ראיתי בחלומי
חיים הרש זצ"ל' הוא ניהו ,הגאון רבי חיים צבי הירש ברלין
זצ"ל בעל ה'עצי ארזים' ו'עצי אלמוגים' ,אשר שימש בשנים את עצמי נוסע ובורח מהעיר ,וראיתי עצמי מתטלטל על שולחן
הללו כאב"ד מגנצא .וכדברי רבינו בדרשתו המליטו פרנסי אחר בערי השדות ,אמרתי ,טוב לעשות עתה כן כדי שיתבטל
העיר את 'גאונם' בעת המלחמה לעיר פראנקפורט עד יעבור החלום עי״ז כי זה הוא סגולה נפלאה ...אמנם אנשים חשובים
זעם. וטובים מבני הק״ק שחרו פני לבלתי עזבם ,ונעתרתי לדבריהם
כי לא יכולתי לגלות להם מצפוני לבי ומחשבותי וזמותי בל
בקרב קדושים
בכתבי ה'עצי ארזים' ישנו מכתב מאותו תקופה ,קיץ תקנ"ז,
בה מתאונן שמחמת חמת המציק והמורא הגדול נתבטלה יעבר פי".
הישיבה במענץ מלימודה [והוא הישיבה אשר למד שם רבינו בשנות ואכן באותו יום לא עזב רבינו את העיר ,אך למחרת ביום
· שבחי מרן זי"ע בפי צדיקי ומאורי הדורות · בחרותו (תקלו-תקלז) אצל רבה הקודם של מגנצא ,הגאון רבי טעבלי שייער כ"א סיון ,כאשר שוב ניצבה העיר פרעשבורג כמטרה לחיצי
זצ"ל .ראה דרשות חת"ס דף לז ע"ב]. האויב ,הסכימו כל אנשי הקהל שעל רבינו לעזבה לאלתר,
וז"ל במכתבו מיום י״ז בסיון תקנ״ז (קובץ בית אהרן וישראל חלק וגם אנשים רבים מאנשי העיר מילטו את נפשם ואת נפשות
צ' עמ' יא)" :ראשית חדש הנ״ל [אייר תקנ״ז] הגיעני פחד אויב ב"ב אל הערים הסמוכות .אז נסע רבינו אל יערגן ,ושהה שם
הגאון בעל לחם שלמה אב"ד שאמלוי זצ"ל (ב) מגור מסביב ,אשר בגלל הדבר הזה נתבטל התמיד מן בני עד יום ו' תמוז .אז ,בתחילת החדש כאשר היתה מעט הרווחה
הישיבה ...עד אשר השקיף ה׳ ממרום קדשו לשפות שלום בעיר ,שמע רבינו מרננים על מה שעדיין לא חזר לשהות בצל
מצוה להשתדל בהדפסת ספריו בין מלכי האדמה ,ומברכתו יבורך עמו בכלי המחזיק ברכה, הקהילה חרף שעדיין הסכנה מצויה מעט ,והחליט בדעתו
כאשר איש אחד שהדפיס ספר מהגה״ק והשלמנו עד סמוך לחג עצרת העבר ,ואף גם עתה לא נחתי לשוב על העיר [לאחר כמה ימים ביום י"ג תמוז עזב שנית את העיר,
בעל חתם סופר זיע״א ,ונסע ממקום למקום ולא שקטתי מטרדות ענייני הקהלה."... ושהה ביערגן עד ג' אב ,אז פסקה אש המלחמה].
לקבץ חותמים (פראמענאנטען) הגיע גם על מה שמספר רבינו אודות רבי זיסקינד מקאבעלענץ ,מופיע רבינו בדרשת ח' תמוז מגלה את לבטיו בשאלה זו
לשאמלוי ,ונודע לרבינו (אבד״ק שאמלוי) מזה. כן בספר החברא קדישא דפפד"מ ,ה'גדענקבוך' [הועתק ברבני
ביום ח' תמוז בשנה זו ,אחר שחזר לפרעשבורג ,נשא רבינו
שלח לקרוא לו ואמר לו שאין זה לפי כבודו פרנקפורט (ירושלים תשל"ב) עמ' " :]293אור ליום א׳ ערב סוכות דרשתו כפי שנהג כמידי שנה בשנה ,ובתוך הדברים גילה
של מרן החתם סופר ללכת לקבץ חותמים תקס״ג נפטר הישיש הזקן שקנה חכמה ה״ה התורני הרבני הגאון רבינו מצפונות לבו מה היו מחשבותיו אם למלט נפשו או
עבור ספרו ,ובקש ממנו להיות נוכח בשב״ק הגדול המפורסם מוהר״ר זיסקינד גונדרשהיים שהי׳ אב״ד שלש להשאר בצל קהילתו .ומביא שכבר היו בזה דיעות חלוקות
בעת לומדו פרקי אבות עם אנשי העיר .ואז ושלשים שנים בק״ק קאבלענץ ובשעת מלחמה נסע מקאבלענץ במקרים דומים בקהילות ישראל .ונעתיק אי אלו מדבריו הק'
סבב הדבור בענין גדלות רבינו שבגולה לכאן ונעשה לראש בית דין פה קהלתנו יע״א."...
(ספר הזכרון עמ' לו-לז ,ומשם בדרשות דף דף שה ע"א):
החתם סופר ומחשיבות ספריו היקרים והק׳, שני הקהילות נחלקו אם יפה תפילת החולה או אין חבוש "שמעתי פה רבים אומרים כי בהיות ק״ק פראג במצור זה
וכי מצוה רבה להשתדל להדפיס ספריו, מתיר עצמו מבית האסורים כמו לפני ס׳ שנים רצה הגאון מהו׳ יחזקאל ז״ל לצאת חוצה
והיות שאין זה לכבוד רבינו מאור הגולה בהמשך דבריו מבאר רבינו בדרשתו שם שדעות שני הצדדים, ולא הניחוהו מנהיגי העיר ,והנה מה שרצה הוא לצאת חוצה,
זיע״א שיסבבו על הפתחים לקבץ חותמים ק"ק פראג מחד ,והקהילות האחרות מאידך ,שניהם נעוצות מובן הוא כי אין לעמוד במקום סכנה שלא ינוכה לו מזכיותיו
עבור ספריו ,ע״כ אבקש מכ״א שיראה בדבר הסתירה הגדולה שמצאנו בין התלמוד להמדרש לכל הפחות -והם לגרמייהו עבדו שלא הניחוהו כי רצו שיהי׳
להכניס לביתי סכום תמיכתו עבור הדפסת אם החבוש עצמו מתיר עצמו מבית האסורים ,או צריך מגינם אצלם ,וכן ראוי למנהיגם של ישראל למסור נפשו
הספר .ותוך דבריֹו אלו הזכיר גם כי הוא דוקא לתפילת הזולת בשביל להוציאו .דבגמ׳ ברכות (ה ):אי' ולהשליכו מנגד עבור עמו ולא להניחם בסכנה ולצאת להמלט
מחשיב עצמו להיות תלמידו ,כי למדתי כל דכשחלה רבי יוחנן בא לבקרו רבי חנינא ,ונתן לו ידו והעמידו. על נפשו לחוד".
ספריו הק׳ הן בשו״ת והן חדושים ,ואף דברי ומקשינן בגמ' מדוע לא העמיד ריו"ח את עצמו ,ומתרצי' "אמנם כן ראיתי רבים חולקים כי בהיות ק״ק מענץ במצור לפני
אגדה ודרשות .כמובן שדבריו עשו פרי משום דאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים .ואילו במדרש איזה שנים שלחו את גאונם הגאון מהו׳ חיים הרש זצ״ל לפ״פ
והצליחו ונתהוו חותמים לרוב כמאה איש בפרשתן (ב"ר נג ,יד) אי' על הפסוק 'וישמע אלקים אל קול הנער' וכן עשו אנשי ק״ק קאבלענץ לרבם מהו׳ זיסקינד גונדרש ז״ל
(כא ,יז)" :מכאן שיפה תפילת החולה מתפילת אחרים עליו והיא שמת אח״כ בפ״פ ,וכשבא פ״פ במצור שלחו מורי הגאון בעל
אשר לא הי׳ כן בכל המדינה. קודמת להתקבל" ,והעתיקו רש"י על אתר .והרי לן מחלוקת
בנו הג"מ רבי שמעון זאב עהרנרייך זצ״ל ,אבן שלמה עה״ת מדרשים אם מי שהוא בכלל הצרה ,ידיו רב לו להגן על עצמו. הפלאה ז״ל לק״ק הענויא כי למה יהי׳ להם למשא כבד בעת
ח״א עמ׳ כ״ה
צרותם ,והלא גם במקום שהוא שם יתפלל עליהם ויגן ויושיע
ובזה נחלקו שני הקהילות אם עדיף שיהיה הגדול בכלל הצרה בכל האפשרי ומה להם אם גם הוא יצטער ,עוד זאת יש בזה
* ואז תתקבל תפילתו וזכותו יותר ,או אדרבה מוטב שיהיה חוץ סגולה ,כי בטלטול גדול העיר ינוצח השונא ע״ד הרמוז ויהי
לצרה ,דאם יהיה הוא בכלל הצרה וההסתר פנים ,לא יוכל בנסוע הארון שהוא הת״ח [כיומא ע״ב ע״ב] עי״ז קומה ה׳ ויפוצו
ולולא דמסתפינא מגחלתו להתיר עצמו מבית האסורים. אויביך וינוסו משנאיך מפניך".
ולולא דמסתפינא מגחלתו של מרן החתם ואי"ה במאמר הבא נמשיך להביא אי"ה את משנת רבינו בישוב ומסיים רבינו" :וא״כ העולה מזה כי יש כאן מחלוקת בין
סופר ז״ל ,הייתי אומר ... סתירה זו ,והמשך הנידון בזה. הנהגת מנהיגי ק״ק פראג להנהגת הקהילות הגדולים האלו
אבן שלמה (על הראב״ן) סי׳ מ״ב אשר זכרתי".
ב
תולדותיו
מאטערסדארף (ה) · פרקי חייו של רבינו זיע"א ·
"שוי"ר לי"נ הרב הגאון המפורסים ערוגת הבשם נ"י ע"ה פ"ה כקש"ת מה׳ דוד דייטש נ"י הגאון רבי דוד דייטש מבקר בישיבת מרן במאטערסדארף
אב"ד ור"מ דק"ק סארדהעל יע"א .מכתבו הנעים הנכתב בה׳ שבט העבר הגיעני היום הגאון רבי דוד דייטש אף ביקר את רבינו בשבתו במאטערסדארף ,והיה זה מיד תחילת
הזה ולא ידעתי מי גרם ככה עיכובא ,ולהיות בעו"ה זה כמו ח׳ שבועות אני עצור וכלוא ישיבתו של רבינו שם [שילהי תקנ"ח או תחילת תקנ"ט] ,ורבינו עצמו מזכיר זה בתשובתו
בבית מחמת חולי השיעול ר"ל ,וכבר הייתי איזה פעמים לרבו הנשר הגדול מוהרנ"א (שו"ת יו"ד סי' קסז) בחודש אלול
בסכנה חמורה ,וב"ה אשר עזרני עד כה ,ומ"מ עדיין מלאכתי תק"ס" :עד שכמו ב' שנים נתאכסן אצלי הרב המאה"ג איש
נעשית ע"י אחרים ,רצוני לומר מלאכת התרביצא ,כי אסרוהו עמיתי מהו' דוד קיצע ני' לע"ע אב"ד ור"מ דק"ק סארדעהל
הרופאים לגמרי כ"א אני אומר בלחש לאחד מן התלמידים, (והוא עמד לפני אמ"ו הגאון נ"י בק"ק פראג והשתעשע עמו
והוא מתרגם לאחרים בפני ,ה׳ ירחם וישלח לי מרפה ארוכה לפרקים) והוא אמר לי כי כן קבל ג"כ מרבו המובהק הגאון בעל
ותעלה בתוך שח"י [=שאר חולי ישראל] וכמאן מצלינין נב"י זצ"ל ושמחתי כעל כל הון."...
האידנא וכו׳ .ולהיות נפשי חשקה להודיעו כזאת ,ע"כ מיד על ביקורו של הגאון רבי דוד דייטש זצ"ל במאטערסדארף,
כראותי כ"י הטהור לא אחרתי מלהשיב מבלי עיון כלל בשגם מסופר בהערות לדרשות חת"ס (ח"ב דף שפה)" :פעם אחת בא
אין דעתי צלולה לעיין ,ובטוח אני באהבתו עזה כי ישים עינו הגאון רבי דוד [דייטש] זצ"ל לבקר את החת"ס במאטרסדורף,
עלי לטובה להזכירני בתפלתו כחק החיוב"... והיות שבא מאוחר בלילה הלך לביהמ"ד אשר שמה עסקו
ובחוט המשולש (עמ' קנד) כתב על דברי רבינו בזה" :התלמיד תלמידי החת"ס בתורה ,ומפאת שלא ידעו מי האורח הנכבד
חוצות העיר מאטרסדארף הזה [שאמר לו רבינו השיעור בלחישה] הי׳ הגאון האמיתי רבי מאיר הזה ,הפסיקו ממשנתם רק להושיט ידם להאורח ולא השגיחו
א"ש בעל שו"ת אמרי אש זצ"ל ,ועי"ז נתגלגל שנעשה חתנא עוד על הגאון ז"ל ,ובאישון לילה כשרצה הגר"ד לנוח ,לקח לו
דבי נשיאה של הגאון רבי דוד דייטש זצ"ל בעל ספרי אוהל דוד הנ"ל". תרמילו וישם מראשותיו וישכב במקום הקדוש ההוא על הארץ .הבוקר אור והחת"ס בא
לבית מדרשו ,פתאום ראה את הגר"ד זצ"ל שוכב על הארץ ,ונרתע לאחוריו וצעק" :ס"ת
מעשה שידוכו של מהר"מ א"ש עם בת הגר"ד דייטש זצ"ל מונחת על הארץ" ,וגזר [או אמר מן הראוי] לגזור תענית על תלמידיו ,ע"כ".
וכהמשך לכך מסופר אכן על בואו של הגר"ד פעם נוספת לבית תלמודו של רבינו אינו רואה את עצמו ראוי לברך את רבינו בפרידתם
במאטערסדארף ,זאת בעת שידוכו של בתו עם מהר"מ א"ש (תולדות אמרי אש עמ' תז):
על פרידתו מרבינו מסופר בחוט המשולש החדש (עמ' נג-נד בהערה) :ובשנת תקנ"ח (כן
"ויהי כאשר הציעו לפני הגאון מו"ה ר׳ דוד דייטש ז"ל ,לשדך את רבינו עם בתו הבתולה משמע בח"ס יו"ד סי׳ קס"ז ד"ה מיום) בא לבקרו בעיר מט"ד ובהלכו לדרכו ונטל רשות ממנו
חנה ,בא לק"ק מאטערסדארף ,לתהות על קנקן הבחור ר׳ מאיר מא"ש .ויישר בעיניו ביקש מזקיני זצ"ל לברכו ולשות ימינו על ראשו ,אבל זקיני לא רצה ואמר אדרבא יברכני
מאוד ,וישאלהו אם יחפוץ להיות חתנו .ויאמר ,מצדי לא יהיה עיכוב בדבר ,אם יתן ד׳ חני מר ,והגאון הפציר בו והקדימו בברכה ,ורצונו של אדם גדול זה כבודו ומילא בקשתו,
בעיני אדוני .ויען הגאון מו"ה ר׳ דוד דייטש ,ויאמר הלואי ואזכה לזה ,רק דואג אני כי אם ואח"כ טען הגאון משטה הייתי בך ולא רצה לברך את זקיני ז"ל מרוב ענותנותו.
תראה את בתי פנים אל פנים לא תחפוץ בה ,כי היא רפת ידים ,אי-מהירה ואינה מוצלחת וראה שם בתחילת הקטע על גודל האהבה שבין קדושים אלו" :גדולה היתה האהבה בין
במעשי ידיה ,ממנה לא יבצר בעת התראותך עמה פעם ראשון להראותך אי-שלמותה. הגאון מהר"ד דייטש ז"ל לזקיני זצ"ל ,ומעת הכיר הגאון הנ"ל לזקיני זצ"ל קראו תמיד
ויאמר רבנו ,הלא אמרו חז"ל אין אשה אלא לבנים ,ובענין זה מגרעות לא ניתן לה .ויסע בשם הכבוד "רבי" הגם שהי׳ קשיש ממנו בשנים".
רבנו ז"ל עם הגאון ר׳ דוד דייטש לביתו ,והנה הביאה הבתולה המדוברת צלוחיות קאפע
ומיני מגדנות לאביה ולהבחור האורח ,וכבואה על מפתן הבית ,מעדו קרסוליה ,ותפול מכתב רבינו לרבי דוד בשנת תקס"ב בה מתאונן על חולי השיעול שתקפתו
ארצה ותשפוך את הקאפע .וירמוז הגאון ר׳ דוד דייטש לרבנו ,הראית כי כנים דברי. בחודש אדר תקס"ב ,שנה הרביעית במאטערסדארף ,כתב לו רבינו תשובה מאהבה ,בו
ויאמר רבנו בזה"ל :וואהל געפאלען" .ויקח אותה לאשה בשנת תקס"ב ,והיא ילדה לו כל מתאונן על חולי השיעול אשר סובל ממנה כבר שמונה שבועות ,ומתשובה זו נתגלגל
בניו ,כולם אהובים כולם ברורים .היא החזיקה אותו בכל עוז למען יוכל לשבת השקט על הדבר שלקח הגר"ד את תלמידו החביב של רבינו מהר"מ א"ש כחתן לבתו ,וכדלהלן.
התורה והעבודה". וזל"ק של רבינו (שו"ת יו"ד סי׳ קכ"א) בתשובה מיום י"ז אדר א' עש"ק כי תשא תקס"ב:
ענינא דיומא
· שביבי אור מחיי רבינו בתקופה זו ·
מכתב קנאות על כבוד התורה (ג)
רבינו החת"ס בסוף מכתבו האחרון לאותו מחבר כפי שראינו בשבוע העבר,
(נדפס בשו"ת חת"ס החדשות סי' ל"ג) ,דברים שיש המשך משבוע רבינו שיגר מכתב חריף למחבר
ללמוד מהם רבות על רום מדריגת מידותיו וגודל הקונטרס 'דובר מישרים' ,המחבר הקודם
ענוותנותו של רבינו החת"ס זי"ע" :בקונטרסו שהיה ת"ח צעיר נפגע עד עמקי נשמתו ,ורבינו
קרא תגר על תואר גאונים ,ידע מעלתו מיום החת"ס ברוב ענותנותו עמל לערוך מכתב פיוס
שהורגלו בני מדינתו בתואר גאון אמיתי גילו והסבר על דבריו להפיס דעתו.
ופרסמו שסתם גאון אינו אמתי ,אבל חוששני שגם ואכן ,בראות ר' זכריה ישעיה את מכתב הפיוס,
אמתי אינו אמת -אבל אמת מ"ש מעלתו וכפל השיב למרן במכתב נרגש בו כתב" :חי נפשי! כי
ושלש על כי בחפזי אני כותב .וכן הוא אז וגם עתה בהשיגי מכתבו כמעט אחבקהו ואנשקהו ,ואשמח
וכל כיוצא בזה ,כי אין הדברים ספונים וחשובים לקראתו כמוצא שלל רב ...ולא אמצא עוד בדבריו
בעיני לבלות זמני ולעיין בהם כלל ,אני זקנתי פגיעה בכבודי ,אף אם יבזני ויקללני יען אדע כי
ושבתי ובעו"ה לא זכיתי למאור תורה ,ואין לי פנאי מאהבתו ייסרני וכאב את בנו ירצני".
לחבר חיבורים ולא לגלות שגיאות אחרים .אך זה
לי משנת תקמ"ו ואילך מלמד תינוקות אני עם יצויין ,כי כאשר פנו אליו הגאונים מלעמבערג
בחורים עד שיגיעו ויבינו שאין בי ממש אז יבואו עצמם בבקשת הסכמה ,הזכיר להם החתם סופר
וישמשו אחרים תחתיהם .וזה חלקי אשר ישאר את המאורע והזהירם" :נא ישימו עין על הוספת
אחרי ,ויתר הדברים אני עושה בנחיצה כהולך הגהותם שלא יארע לנו כאשר כבר נהיתה כי רבו
ע"ג גחלים ,ואגב שיטפי רהוט לי גמרא לפעמים מבקרי המומין".
והאמת אתו עמו בזה"... לסיום יש להביא את תוספת הדברים שכתב
כב חשון תרל"ו | רבי מיכאל (ב"ר יוסף) הופמן | תלמיד החת"ס ,אביו של הדיין מפאפא רמ"י הופמן ,ר"מ בסערדאהעל ושם מנו"כ
כב [כג] חשון תר"נ | רבי יהודה (ב"ר יעקב קאפל) פראנקפורטער | תלמיד החת"ס ,מחידושי החת"ס שהעתיק נדפסו בתורת משה ,רב ומגיד בחברת פועל צדק בפרעשבורג ושם מנו"כ
ג
היכל המעשה הליכות והנהגות
· עובדות וסיפורי הוד מקדושת רבינו זי"ע · · מדברי ומנהגי רבינו זי"ע ·
וחיל ורעדה יאחזון
נוכח תשובה זו ,שתק מרן דברי חיים ולא ענה עוד כנגדו ויכוחים סוערים שונים התלקחו במשך השנים בקראקא
מצות מילה (א)
מאומה. העיר הגדולה לאלקים .לפעמים שקטה האש כעבור כמה
שבועות ,ולעתים בערו המדורות גם במשך שנים. שלום זכר · קוואטר · חובת האב במצות מילה · המוהל ,ומי כשר
(כן סיפר הגה"צ רבי יוסף נפתלי שטרן זצ"ל שראה בעצמו את המכתב ,הובא למול · סנדק · מעשה המילה ,מציצה ,ופריעה · מעלת וסגולת
בספר רבינו הקדוש מצאנז עמוד קנג ,וכ"כ בספר מראש צורים – אלה מסעי בעיר גדולה כזו ,אשר לתוכה התקבצו אנשים מכל המינים מצות מילה · ברכות ותפילות המילה · מקום המילה · קריאת
עמ' 171ששמעו מדודו הגרי"נ; וראה מה שכתב בזה והסוגים ,ומכל העדות והחוגים, השם · ענינים שונים · סעודת הברית · שלישי למילה · ערל קודם
בשו"ת רבי יוסף נחמיה סימן כ). היה זה כמעט דבר טבעי שנימול ,ודיני מתו אחיו מחמת מילה · מילה בשבת
* שוויכוחים שונים יתעוררו מפעם
לפעם.
אלא שהתברר שכאן רק הסתיים שלום זכר
הפרק הראשון של הסיפור... המורכבת כקראקא, כזו ובעיר
מריבוי של דעות ושיטות ,נשאר טעם סעודה זו
בעוד שהדברי חיים מצאנז זי"ע עצמו כס הרבנות פנוי ומיותם במשך טעם סעודת זכר שעושין בשבת ראשונה שנולד
הסכים עם הרב מקראקא על מה כחמש שנים ,בלי יכולת לקבל קודם מילה ,דכיון ששכח הקטן תורתו ,על כן אינו
שתיקן בעירו ,וגם רוב ככל חסידיו הכרעה ברורה מי יכהן כרב ,עד ראוי לקבל פני שכינה טרם יעבור עליו שבת אחת,
אשר בעיר קראקא סברו וקיבלו את על כן סעודה זו יש בה שני הטעמים גם יחד ,הן לנחמו
שבשנת תרכ"ב זכו להתאחד על תורתו שלמד ,והן להכינו לקבל פני שכינה שאינו
העיר קראקא בימים ההם הדברים ,היו כמה חסידים יוצאים מן ולקבל על עצמם עטרה לראשם בלא השבת מחמת שיכחת תורתו (דרשות ח"א דף קע"ח
הכלל ,שראו את עצמם מתחכמים את הגה"ק רבי שמעון סופר ע"ב ,ובזה קשר שני הטעמים שנתן הט"ז ושזרם לטעם אחד ,ע"ש).
זי"ע -בעל 'מכתב סופר' ובנו של רבינו החתם סופר זי"ע – יותר מרבם ,והרגישו בעצמם כמקנאי קנאת ה' כביכול ,ועל
שישמש על כס הרבנות ,כאשר הכל רואים בו איש אשר רוח כן החלו לדבר סרה נגד המקוה החדש בעיר. קוואטר
בו היודע להלך כנגד רוחו של כל אחד ואחד ,בד בבד עם ובהקשר לכך התפרסם סיפור מרעיד ומאלף ,שסיפר הר"ר
בנימין שלמה שטערן ז"ל מפרעשבורג ,נכד החתם סופר, עמידה איתנה על עיקרי התורה וביצור חומותיה. הבאת התינוק למילה
כפי ששמעו מפי הגאון רבי שמעון אהרן שרייבר זצ"ל הי"ד, * הבאת התינוק למילה ע"י האשה הנקרא קוואטרין,
הוא מצות סנדקאות וצורך מצוה ,וכל שכן החזרת
כבר בתקופה הראשונה לשבתו על כס הרבנות ,נחרד אב"ד אב"ד עיר חדש (נאוועמעסטא) ,שהיה נכד הגה"ק רבי שמעון התינוק אל אמו אחר הברית מצוה רבה יש בו ,וצורך
קראקא לשמוע כי בשולי המחנה יש אשר אין הם מקפידים סופר זצוק"ל וגם נקרא על שמו ,וכך סיפר הגרש"א שרייבר: גדול ,ובכלל פיקוח נפש הוא (שו"ת יו"ד סי' קס"ב ,וע"ש
פעם אחת הייתי במרחצאות המרפא במארינבאד ,וראיתי על טהרתן של ישראל בטבילה במקוה. דבאשה שאין לה עוד מצוה במילה ,הבאת התינוק הוא גמר המצוה
בירור מעמיק יותר העלה בפניו גם את סיבת הדבר :התברר שם איש זקן מאד יושב על הספסל ,וכל גופו רותת ורועד שלה .ומ"מ אין נכון שתסע אשה להיות קוואטרין עם אמה באופן
שאין הם עושים זאת להכעיס ,אלא בגדר לתיאבון ,מאחר ללא הפוגה ,וממש היה נדמה שגופו מתנענע כנוע עצי יער שמשועבדת לבעלה ,ע"ש .הביא דבריו הפת"ש סי' קפ"ד סקכ"ו,
והמקוואות בעיר לא עמדו בכללי הניקיון ,כאשר המים מפני הרוח .הביט היהודי אלי וקרא לי לגשת אליו ,ואז שאל ועי' ספר פסקי הוראה סי' קפ"ד הערה קכ"א).
בבורות המעיינות לא הוחלפו בתדירות גבוהה ,כך שאלו אותי -כשהכיר צורת פניי דומים לצורת זקני – 'האם אתה שלא בימי טהרה
משולי המחנה אשר קיימו רק מצוות שבא להם באופן נוח נכדו של הגר"ש סופר אב"ד דקראקא?' שלא בזמן טהרה גם יכולה להיות קוואטרי"ן ,אלא
כשעניתי הן ,אמר לי האיש ,באידיש-דייטש בזה"ל" :די ונעים ,הדירו את רגלם מהמקוואות בעיר. שתמסור התינוק לבעלה ע"י ילדה המפסקת בינו
כיון שכך ,עמד אב"ד קראקא ותיקן בעיר מקוה של מי גלעקליך האט אייער גרויספאטער מיר אנגעהענגט" [=את
לבינה ,כאשר שכיח וידוע כמה פעמים ,או להניח
התינוק על העמוד והוא יקבל משם (תשובת מרן הנדפס
גשמים המוכשר על סמך בור-זריעה ,כך שהמים בבור הפעמונים הללו תלה לי זקנכם ,כלומר :מה שגופי רועד ורותת כל כך הוא בקובץ כתבי קודש בסו"ס דעת חתם סופר ח"ב עמו' י"ג .וע"ע
הטבילה יוחלפו ויהיו זכים ונקיים תדיר ,וזאת כשיטת אביו מחמת זקנך.]... דרכ"ת סי' קצ"ה סק"ט ,וספר פסקי הוראה סי' קצ"ה סעי' ב' אות
רבינו החתם סופר (שו"ת חתם סופר יו"ד סימן ר"ג ,וסימן רי"ב ורי"ד) וסיפר האיש הזקן דברים כהוויתם: ל"א).
שיש לעשות לכתחילה מקוה על ידי בור זריעה בלבד ,וכתב לאחר שתיקן זקנך הרב מקראקא את המקוה בעירו על פי
שכך נהגו בקהילתו על ידי חכמי הדורות מימים הקדמונים ,שיטת החתם סופר ,הייתי אני מאותם אברכים מתחכמים
חובת האב במצות מילה -א
וכלשונו (שם סימן ריב)" :הנה מקוה טהרה פה קהלתינו שדיברתי נגד המקוה הזה .ואילו רבינו הדברי חיים ששמע חלק האב במצוה זו
שנעשה על פי חכמי הדורות כן מעשיה שני מקואות על כך ,כתב לנו מיוחד בבקשה ואזהרה שנחדל מלדבר סרה דבר הבא לאדם במציאה בלא יגיעה יש לו הנאה כי
סמוכים ,"...עכ"ל ,וכן נהגו בגליל-העליון (אויבערלאנד) נגד המקוה .אולם אנחנו ראינו את עצמינו חכמים בעינינו, יודע בבירור שמאת ה' הוא לו ,וה' ברצונו הזמין לו
ובטיפשות לבנו ראינו את עצמנו מקנאי קנאת ה' והמשכנו בהונגריה לעשות מקוה על ידי בור-זריעה בלבד. המציאה ,מאידך דבר הבא ע"י טורח אין הנאה זו,
שוב ושוב לדבר נגד המקוה. עבר לא בקראקא, שינוי וחידוש זה בסדר עשיית המקוה אבל יש הנאה אחרת כי אדם חביב בעניו דבר שיגע
ראו שלא בקראקא, בשתיקה .היו מחסידי צאנז שהתגוררו בה ,ובמצות מילה איכא תרתי ,השי"ת מזמין לו את
עד ששלח לנו רבינו הדברי חיים לאמר בזה הלשון" :מען הבן כמציאה ,כי אין ביד האדם להזמין לעצמו בן,
דארף ציטערן טשעפענן דעם חתם-סופר'ס א זוהן!=[ "---
בעין יפה את עשיית המקוה שלא כשיטת רבם הגה"ק בעל
דברי חיים מצאנז זי"ע הכותב (שו"ת דברי חיים חו"מ ,ח"א ,לז; מאידך ע"י השתדלותו וטורחו במצות מילה חביב לו
רתת וחלחלה צריכים לרתות מלהקניט בנו של החם סופר!].
יו"ד ח"א ,מב; דברי חיים על הלכות מקוואות סעיף כ) לחשוש לשיטת כדבר שיגע בה (דרשות דף קע"ט טור ב').
הראב"ד (בעל הנפש ,שער המים ,עמוד פח) והש"ך (יו"ד סי' ר"א ס"ק ואנחנו ,שעדיין לא למדנו לקח גם אחרי אזהרה זו ,המשכנו מצוה בו או מצוה יותר בשלוחו
ס"ג) שלא להכשיר מקוה על סמך בור זריעה בלבד ,מחשש עדיין לדבר בגנות המקוה ,אך מאותו היום אחז אותנו מחלה בעלמא בכל המצות מצוה בו יותר מבשלוחו ,אולם
של רתת ורעד בכל גופנו המלווה אותנו כל ימינו--- של 'נתן-סאה ונטל-סאה'. גבי מצות מילה אפשר דמצוה בשולחו יותר מבו
עמדו אותם חסידים ,וכתבו אגרת אל רבם ,הדברי חיים ,סיים אותו יהודי שישב על הספסל במארינברד וכל גופו עצמו ,ומכל מקום צריך עיון לדינא כי הוא דבר חידוש
וסיפרו לו על דבר השינוי שנעשה במקוה .ואכן הדברי חיים ,רועד' :כמו שאמרתי ,אני הייתי אחד מאותם אברכים (שו"ת חת"ס או"ח סי' קנ"ט ד"ה ואיידי .אמנם ראה בספר 'חת"ס
מילה' עמו' רט"ז דכנראה מרן עצמו לא רצה לסמוך על חידוש זה,
שכידוע עמד בקשרי ידידות עמוקים ונפלאים עם הגר"ש שדיבר נגד המקוה ,וראה מה עלה בסופי ,מען דארף ציטערן ומל בעצמו את בניו כמובא בפנקס המוהל שלו).
סופר מקראקא ,פנה במכתב אל הרב מקראקא בבקשה טשעפענן דעם חתם-סופר'ס א זוהן!'---
(מעשה זה הובא בספר אור מאיר על הלכות מקוואות ,שחיבר הרה"ג ר' מאיר שלא לסמוך על בור זריעה בלבד. אב היודע למול אם יכול לכבד אחר למול
פוזנא שליט"א מלונדון כעת בקרית ספר ,שהוא שמע זאת מפי הר"ר בנימין ברם ,הרב מקראקא ,עמד על משמרתו לתקן מקוה טהרה גם אב שהוא עצמו מוהל מומחה ,יכול למנות שליח
מוהל אחר שימול את בנו (כן מצינו שהיה מרן מוהל אצל
שלמה שטערן ז"ל מפרעשבורג .בקובץ אוצרות הסופר (קובץ י') מובא שגם על סמך בור זריעה בלבד כשיטת אביו החתם סופר ,והשיב נכדו בן חתנו הרבני ר' דוד הרש עהרנפעלד זצ"ל ,ביום ג' ט"ו סיון
הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל גאב"ד זכרון מאיר בעל שו"ת שבט הלוי, אל הדברי חיים במכתב קצר ,ובלשון כבוד" :קבלתי מכתבו תקצ"ט ,כמובא בפנקס המוהל של מרן זי"ע .ודייק מזה בספר
סיפר ,שבבחרותו נסע ללובלין והלך לדבר בדברי תורה עם הגאון רבי יוסף בענין מקוה של מי גשמים ,חותם בכבוד גדול ,שמעון בן 'חתם סופר מילה' שהגם שהיה אבי הבן רבי דוד הרש בעצמו מוהל
שטיינהארט זצ"ל והוא סיפר לו שהוא זוכר את אותו זקן-רועד). שרל הנולד ממקוה של מי גשמים"... מומחה ,כיבד ועשה שליח את חותנו מרן זי"ע למול בנו)
יו"ל על ידי:
דרך הקו הטלפוני 0733.454.678 :ארה"ב1-605.615.70.10 : לציון קדשו של מרן
קויטל
היכל החתם סופר
בעמדות נדרים פלוס "היכל החתם סופר" החתם סופר זי"ע בפרשבורג המפעל העולמי להפצת והנחלת
מורשת החתם סופר
דרך האימיילk6056157010@gmail.com : הקויטלך יונחו על מקום מנוחת קדשו מידי שבוע להצטרפות לקבלת הגיליון באימייל:
chasamsofer3@gmail.com
ד
