gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer

שבוע: וירא (2026-10-26)

היכל החתם סופר · Heichal Hachasam Soifer — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫גליון ע"ט · פרשת וירא · כ' חשון תשפ"ז‬ ‫בפתח ההיכל‬ ‫פנינים מתורת רבינו‬ ‫· ערוכים בשפה ברורה לשולחן השבת ·‬ ‫עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה‬ ‫כאשר תחילת הלימוד לשמה נגרר אחריה כל הלימוד‬ ‫כשהדין שולט בעולם אפשר לשככו בצדקה‬ ‫בכת"י של תלמיד רבינו זי"ע (הובא ב'מאמרים חדשים'‬ ‫פרשת מטות) מביא את מה שהגיד רבינו בשם 'הגאון‬ ‫י ַ ֻּקח נָ א ְמ ַעט ַמיִם וְ ַר ֲחצ ּו ַרגְ לֵ יכֶ ם וְ ִה ּׁ ָש ֲענ ּו ַּת ַחת ָה ֵעץ‪ ,‬וְ ֶא ְק ָחה‬ ‫וַ ּי ֵָרא ֵאלָ יו ה' ְ ּב ֵאל ֹנֵ י ַמ ְמ ֵרא וְ הוּא י ׁ ֵֹשב ּ ֶפ ַת ָ‬ ‫ח־הא ֶֹהל ְּכחֹם ַהיוֹ ם‬ ‫אחיו של הפלאה זצלה"ה'‪ ,‬הלא הוא הגאון הקדוש רבי‬ ‫ַפת לֶ ֶחם וְ ַס ֲעד ּו לִ ְ ּבכֶ ם ַא ַחר ַּת ֲעבֹר ּו (בראשית יח‪ ,‬ד‪-‬ה)‪.‬‬ ‫(יח‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫שמעלקא מניקלשבורג זי"ע‪ ,‬בביאור הפסוק (כב‪ ,‬יב)‬ ‫יובן על דרך מוסר‪ ,‬כי מהראוי להמשיך לב תלמידיו‬ ‫יש לומר שראה השכינה עומדת פתח האהל העליון‬ ‫'עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך‬ ‫בתחלת עסק התורה על ידי מוסר השכל כדי שיהיו‬ ‫(זהר ח"א צח ע"א) שמשם ראה באיספקלריא שלו‪ ,‬וראה‬ ‫את יחידך ממני'‪ ,‬והוא לכאו' פלא שעתה שמקיים ציווי‬ ‫לומדים אחר כך לשמה‪ ,‬וכיון שהתחילו ללמוד לשמה‬ ‫שהשכינה שם הוא בבחינת חום היום כלומר שהוא‬ ‫ה' שלא לשחוט את בנו‪ ,‬רק עתה נתגלה כי ירא שמים‬ ‫ממילא יפתח שפע מחכמה עילאה‪ ,‬וה' אתנו להיות‬ ‫תוקף הדין (זהר ח"א קלב ע"ב)‪ ,‬כי היה אז יום הדין הקשה‬ ‫הוא‪ ,‬ולא מעיקרא כשהסכים להעלותו לעולה‪.‬‬ ‫מצוה גוררת מצוה לסייענו שיהיה כל עסקינו לשמה‪.‬‬ ‫על סדום‪ ,‬ושם נתבשר על לידת פחד יצחק‪ .‬וכאשר‬ ‫זאת בהקדם מה ש"כתבו חכמי המוסר שיותר‬ ‫אך לא כל היום ימסור להם תוכחת מוסר‪ ,‬אלא העיקר‬ ‫ראה אברהם שהדין שולט בעולם‪ ,‬וראה שלשה אנשים‬ ‫במדרגת [הצדיקים] שיהנה בעולם הזה‪ ,‬אמנם כוונתו‬ ‫ללמוד על מנת לעשות לידע דין ומשפט ודת ה' לכוון‬ ‫אורחים נצבים עליו‪ ,‬ראה בעין שכלו כי ה' שלחם‬ ‫הוא רק לשמים‪[ ,‬ועדיף] ממי שמתענה‪ ,‬כי המתענה‬ ‫ההלכה אל האמת‪ ,‬ולהמשיך בשמעתתא והלכתא‪ .‬וכן‬ ‫והזמינם לו כדי לשכך בכך מידת הדין ע"י עשיית‬ ‫ודאי כוונתו לשמים כי הלא אין לו שום הנאה והוא מענה‬ ‫עשה אברהם אבינו ע"ה עם הנפשות אשר עשה‪ ,‬כי אילו‬ ‫הצדקה‪ ,‬על כן וירא וירץ לקראתם‪( .‬על התורה עמוד נ"ח)‬ ‫את גופו‪ ,‬אמנם המעלה היותר גדולה הוא מי שיאכל‬ ‫לא למד עמהם דת ודין רק משך לבם אחריו‪ ,‬מה יעשו‬ ‫בשבת תפנוקי מעדנים וישתה עסיס רימונים ובכל זאת‬ ‫כשלא יהיו עמו‪ ,‬על כן רק מתחילה המשיך לבם מעט‪,‬‬ ‫אברהם כבש יצרו בילדותו ולכך זכה לגילוי שכינה בזקנותו‬ ‫אינו נהנה רק לפי שציוהו הבורא ית״ש להתענג בשבת‬ ‫ואחר כך למד עמהם הלכתא למשיכ"ה הנ"ל‪ .‬ודברי‬ ‫הוא העובד האמיתי אשר בו בחר ה׳‪."...‬‬ ‫תוכחת מוסר הנ"ל אין צריך דוקא ע"י הרב‪ ,‬אלא אדרבה‬ ‫ישב ּ ֶפ ַתח ָהא ֶֹהל ְּכחֹם ַה ּיוֹ ם‬ ‫וַ ּי ֵָרא ֵאלָ יו ה' ְ ּב ֵאל ֹנֵ י ַמ ְמ ֵרא וְ הוּא ׁ ֵ‬ ‫ובזה ביאר הרה"ק רר"ש מניקלשבורג‪ ,‬דהנה‬ ‫יותר מתקבל ע"י אחר כמו חבר‪.‬‬ ‫(בראשית י"ח א')‪.‬‬ ‫ממה שהסכים אברהם אבינו לשחוט את בנו יחידו‪,‬‬ ‫ולזה אמר יוקח נא מעט מים ‪ -‬שהם דברי המשכה‬ ‫על דרך מוסר ירמוז לנו‪ ,‬כי בהיות שלא זכה אברהם‬ ‫והסכים כן בשמחה למען שמו ית'‪ ,‬עדיין לא היה כל‬ ‫אבינו ע"ה לגלוי שכינה הלזה הנכבד אלא בימי זקנותו‪,‬‬ ‫כך מוכח שירא אלקים הוא‪ .‬דכל איש ישראל ודאי‬ ‫המושכים לב כמים ‪ -‬אפילו על ידי אחר תקבל תוכחת‬ ‫מוסר אם תרצו‪ ,‬ורחצו רגליכם להסיר רוע מעלליכם‬ ‫שאז כבר נחלשו תאות הגופניות וניתכו האברים הרבה‬ ‫יסכים לכך ויעשה כן בלב שלם‪ .‬אך עתה כאשר‬ ‫התכה הטבעית‪ ,‬ולוטשה הנשמה ליטוש הראוי לזאת‬ ‫נצטוה 'אל תעש לו מאומה'‪ ,‬ותמורת לשמוח בהצלת‬ ‫רגילותיכם הרעים ומחשבות הנפסדות שלכם‪ ,‬והשענו‬ ‫תחת העץ‪ ,‬סמוכו על התלמיד חכם הנקרא עץ (כב"ב ט"ו‬ ‫המראה‪ ,‬מ"מ עיקר זכיותיו לזאת היתה במה שהתאמץ‬ ‫בנו‪ ,‬היה שש ושמח לקיים מצות ה' של 'אל תעש לו‬ ‫מאומה'‪ ,‬זהו ודאי מדריגה גדולה‪ .‬ועל זה אמר 'עתה‬ ‫ע"א)‪ ,‬ואחר כך אקח אני פת לחם וסעדו לבכם‪ ,‬הוא לחמה‬ ‫בעבודת ה' בילדותו בעת רתיחת הילדות‪ ,‬אז כבש יצרו‬ ‫ידעתי כי ירא אלקים אתה‪[ .‬ותלמיד רבינו הגאון רבי יהודה‬ ‫של תורה שמעתתא והלתכא‪ ,‬ועי"ז לא תצטרכו להיות‬ ‫(ראה ב"ב ט"ז ע"א דאפילו בדידיה לא אסתכל)‪ ,‬ועי"ז זכה בימי‬ ‫מודערן זצוק״ל בספרו 'פרי העץ' (פר׳ תצוה) מביא פירוש זה בשם‬ ‫כרוך אחרי כל שעה‪ ,‬כי אחר תעבורו אל אשר יהיה הרוח‬ ‫זקנותו לכל היקר והגדולה הלזה‪.‬‬ ‫רבינו עצמו‪ ,‬וכן מובא פירוש זה בכמה ספרי חסידות]‪.‬‬ ‫(דרשות דף ת"ב ע"ב)‬ ‫ללכת תלכו ולא תכשלו‪.‬‬ ‫והנה "אלוני ממרא" הוא כינוי לימי הזקנה (כי אילון הוא‬ ‫לשון חוזק כידוע‪ ,‬וממרא לשון תמורה‪ ,‬והוא התכת אברים הממרים‬ ‫ובענין זה יש להביא מה שכתב בחוט המשולש (עמ׳‬ ‫קמט)‪" :‬ושמעתי שסיפרו לזקיני החת״ס זצ״ל מהגאון‬ ‫המלאכים שבאו לאברהם עדיין עומדים ומשמשין עד‬ ‫על ידי המאכלים‪ ,‬עד שבימי זקנה ממש כבר אפס כוחם)‪ ,‬וידוע כי‬ ‫הקדוש מהר״ם בנעטה זצ״ל‪ ,‬שאינו אוכל כי אם כדי‬ ‫היום‪...‬‬ ‫אמרו חז"ל (אבות פ"ב מט"ו) שוב יום אחד לפני מיתתך‪,‬‬ ‫להחיות את נפשו‪ ,‬וענה זקיני "ניט עססען לשם שמים‬ ‫ויהיו כל ימיו בתשובה‪ ,‬וכך נהג אברהם אבינו ע"ה‪ ,‬שישב‬ ‫איזט קיין זא קונסט‪ ,‬אלס יא עססען לשם שמים"‬ ‫וְ ֶא ְק ָחה ַפת לֶ ֶחם וְ ַס ֲעד ּו לִ ְ ּבכֶ ם ַא ַחר ַּת ֲעבֹר ּו (יח‪ ,‬ה)‪.‬‬ ‫כל שבעים שנה שלו פתח אוהל כאילו עומד על פתח‬ ‫עכ״ל‪[ "...‬ההימנעות מאכילה לשם שמים אינה עבודה כ"כ כמו‬ ‫יש לעיין דאמר ואקחה פת לחם‪ ,‬אמאי באמת לחם לא‬ ‫קברו‪ .‬וזהו וירא אליו ה' באלוני ממרא‪ ,‬הם ימי זקנה כנ"ל‪,‬‬ ‫האכילה לשם שמים]‪.‬‬ ‫הביא להם (בבא מציעא פז‪ ,).‬רק חמאה וחלב (בראשית יח‪ ,‬ח)‪.‬‬ ‫וזאת באשר ישב פתח האהל בימי נערותו כחום היום עת‬ ‫ויש לומר כי הנה הוא אמר למלאכים 'וסעדו לבכם ואחר‬ ‫(דרשות דף ת"ב ע"ב)‬ ‫תגבורת רתיחת הילדות‪.‬‬ ‫ובקשר לזה ראה בתולדות מהר"ם בנעט (אפען תקצ"ג‬ ‫עמ' כ) שמהר"ם רשם בתוך סידורו 'תפלת השל"ה'‬ ‫תעבורו'‪ ,‬כלומר שבזה נתן להם רשות לצאת ולעבור‬ ‫בזה"ל‪" :‬הריני נודר לה' אלקי צבאות לבלתי אהנה‬ ‫ממנו‪ ,‬והאמת אין לומר למלאכים ולכל דבר קודש‬ ‫אברהם החשיב עצמו רק כמתחיל בעבודת ה'‬ ‫מהנאת עוה"ז זולת מה שהיא לצורך גדול ולתועלת‬ ‫צאתכם לשלום כי אין להוציאם‪ ,‬על כן היתה סיבה‬ ‫בריאת גופי"‪ .‬וסיפרו הגאונים הלבושי מרדכי ממאד‬ ‫שלא הביא לחם‪ ,‬וממילא אין להם רשות לעבור עד אחר‬ ‫וְ הוּא י ׁ ֵֹשב ּ ֶפ ַתח ָהא ֶֹהל ְּכחֹם ַה ּיוֹ ם (יח‪ ,‬א)‬ ‫והבאר שמואל מאונסדארף זצ"ל כי מרן החת"ס קנה‬ ‫פת לחם וסעדו לבכם‪ .‬וכיון שבאמת לחם לא הביא‪ ,‬על‬ ‫רמז ההשגה הגדולה כצאת השמש בגבורתו‪ ,‬היא לגביה‬ ‫סידור זה בכסף מלא והתפלל בה בכל ר"ח‪ ,‬ואמר מרן‬ ‫כן עדיין המלאכים האלו משמשים לבני אברהם יצחק‬ ‫דידיה רק כיושב פתח האהל‪ ,‬כלומר רק כמתחיל לכנס‬ ‫כי נדר זה לא כל כך גדול‪ ,‬רק כדי לקיים את הנדר מבלי‬ ‫ויעקב‪.‬‬ ‫לשער אהבת ה' כאלו לא הגיע עדיין‪.‬‬ ‫לעבור עליו במשהו צריכים להיות בעל רוח הקודש‬ ‫(חת"ס ויקרא עמו' קכ"ג ד"ה שמאי)‬ ‫(על התורה עמוד ס"א)‬ ‫('מליצי אש' י"ג מנחם אב‪ ,‬ו'אוצרות הסופר חלק כ' בשם הגרע"י‬ ‫לעבאוויטש אב"ד וויען זצ"ל)‪ .‬והגר"ש עהרנפעלד זצ"ל‬ ‫אב"ד מאטערסדארף הוסיף‪ ,‬כי מרן החת"ס תמה על‬ ‫נדר זה‪" :‬וכי צריך נדר שלא לאכול יותר מכדי צורך‬ ‫חייגו‪:‬‬ ‫טעמו וראו כי טוב‬ ‫חייתו" (מפי נכדו הגרא"א עהרנפעלד שליט"א ראש ישיבת‬ ‫‪0733.454.678‬‬ ‫מאות שיעורים חדשים‪ ,‬שיחות‪ ,‬וסיפורי קודש‬ ‫מתורת מרנא החתם סופר זיע"א‬ ‫המתיבתא בב"פ)‪.‬‬ ‫שמעו ותחי נפשכם!‬ ‫קו היכל‬ ‫א פריילעכן שבת‬ ‫המערכת‬ ‫ארה"ב‪:‬‬ ‫‪1-605.615.7010‬‬ ‫חדש הקלטות דרשות הרבנים בסעודות ההילולא‬ ‫במערכת‪ :‬של רבינו בארה"ק‪ ,‬ארה"ב‪ ,‬פרעשבורג‬ ‫‪ -‬שלוחה ‪- 3‬‬ ‫החתם סופר‬ ‫א‬ ‫מדור נושא פרסים‪:‬‬ ‫ואתפלפל כדת‬ ‫הגרלות מיוחדות בין המשיבים‬ ‫ֹלקים ֶאת קֹול ַהּנַ ַער‬ ‫וַ ּיִ ְׁש ַמע ֱא ִ‬ ‫לחידודא‬ ‫ספיקו של רבינו בעת המלחמה‬ ‫בשנת תקס"ט (א)‬ ‫· מדברי גאוני הדורות המפלפלים בתורת רבינו ·‬ ‫· חידות ועיונים מתורת רבינו זי"ע ·‬ ‫וַ ּיַ ְׁשּכֵ ם ַא ְב ָר ָהם ַּבּב ֶֹקר‪ :‬הנה מכאן ילפי' דין‬ ‫האם מנהיג בישראל עדיף שימלט את עצמו ממקום הסכנה‪ ,‬או מוטב שישאר בקרב בני עירו? · מחלוקת בהנהגה בזה בקהילות הגדולות בישראל · אם יהיה‬ ‫זריזות‪ ,‬ומלבדה מצאנו גם דינים דומים‪' ,‬אין‬ ‫גם הוא בעיר הרי יהיה בכלל 'אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים' ולא תועיל זכותו · על ידי טלטול הצדיק הוא סגולה לנפילת האוייבים‬ ‫מעבירין על המצוות'‪' ,‬מצוה הבאה לידך‬ ‫אל תחמיצנה'‪' ,‬חביבה מצוה בשעתה'‪ ,‬ועוד‬ ‫פרטי המאורעות שמזכיר רבינו מהגדולים אשר לפניו‬ ‫רבינו מספר על המבוכה שישב בה אם למלט נפשו מן העיר‪,‬‬ ‫המצור בעיר פראג בזמן הנוב"י שמזכיר רבינו‪ ,‬היה בשנת‬ ‫או להשאר יחד עם בני הקהילה‬ ‫ענינים דומים‪.‬‬ ‫תקי"ז‪ ,‬כמה שנים לאחר שהופיע הנודע ביהודה על כס‬ ‫בקיץ שנת תקס"ט‪ ,‬נקלעה פרעשבורג לעין המלחמה‬ ‫האם במצוות הדוחות את השבת‪ ,‬האם גם‬ ‫הרבנות בפראג [בשנת תקט"ו]‪ .‬היה זה בעת 'מלחמת שבע‬ ‫שבין צבאות עסטריי"ך וצרפת‪ ,‬כאשר צבא צרפת ובראשם‬ ‫בשביל לקיימם באופן של 'חביבה מצוה‬ ‫השנים' שפרצה בשנת תקי"ג‪ ,‬והתפשטה במהירות לארצות‬ ‫נפוליאון ביקשו לכבוש גם את העיר פרעשבורג שהיתה‬ ‫בשעתה' נדחית השבת?‬ ‫אירופה‪ ,‬בה הצטרפו למלחמה פרוסיה ואוסטריה‪.‬‬ ‫נתונה אז תחת מרות עסטריי"ך‪.‬‬ ‫שו"ת או"ח סי' פה‬ ‫בתחילת הקיץ של שנת תקי״ז צרו חייליו של פרידריך השני‬ ‫ביום י"ז סיון הופיע צבא צרפת בשערי פרעשבורג‪ ,‬כשהוא‬ ‫מלך פרוסיה על פראג‪ ,‬וכיתרוה מכל עבריה‪ .‬מצב היהודים‬ ‫ניצב מוכן לקרב מעבר לנהר הדנאוי‪ ,‬וביום כ' סיון פתחו‬ ‫בין המשיבים בחודש חשון‪ ,‬תתקיים הגרלה‬ ‫בפראג היה בכי רע‪ ,‬מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה‪ .‬וכפי‬ ‫לראשונה במכת חיצים ובליסטראות שהמטירו על העיר‬ ‫דברי רבינו בדרשתו אף שמתחילה רצה הנודב"י לעזוב את‬ ‫פרעשבורג ובכללה רחובות היהודים‪ .‬רבינו ירד לקומה‬ ‫העיר‪ ,‬מ"מ קיבל את דעת מנהיגי העיר להיוותר יחד עם בני‬ ‫התחתונה שבביתו‪ ,‬שם היה השיעור שטוב שלו‪ ,‬ושהה שם‬ ‫פרס שני‪:‬‬ ‫פרס ראשון‪:‬‬ ‫קהילתו‪ ,‬להיות עמם בעת צרתם‪.‬‬ ‫עד יעבור זעם‪.‬‬ ‫עדות לדברי רבינו‪ ,‬ישנו אף במאמר 'דברי ידידות' שהציב‬ ‫רבינו בספרו הק' 'ספר הזכרון' בו רשם ממאורעות הימים‬ ‫‪ 2‬זוכים כ"א בסך‬ ‫‪ 1,000‬ש"ח‬ ‫‪ 400‬ש"ח‬ ‫בנו של הנודב"י הג"מ רבי יעקבקא לאנדא בראש תשובות‬ ‫הללו‪ ,‬מספר על המבוכה שהיה מצוי בה באותה שעה כדת‬ ‫נודע ביהודה‪" :‬שנת תקי״ז לפ״ק השתתף עצמו בצרת הציבור‪,‬‬ ‫מה לעשות‪ ,‬האם למלט את נפשו מן העיר כבקשת רבים‬ ‫בשגם היה לו עת וזמן נכון להקדים לצאת מן העיר עד לא‬ ‫מבני העיר ממנו‪ ,‬או להשאר יחד עם בני העיר כולם כבקשת‬ ‫תשובות ניתן להחזיר באופנים הבאים‪:‬‬ ‫סוגרו שעריה‪ ,‬כאשר עשו אז רבים מהנכבדים‪ ,‬הוא לא כן‬ ‫אנשים אחרים‪ .‬זאת אחר בזמן שכשבתו שם הגיע אליו עגלת‬ ‫עשה‪ ,‬כרועה נאמן לא נטש אלה הצאן"‪.‬‬ ‫צב מקהילת יערגען הסמוכה לקחתו לשם‪ .‬וזל"ק שם (עמ' כג)‪:‬‬ ‫‪ .1‬בנדרים פלוס בקטגוריית "היכל החתם סופר"‬ ‫‪ .2‬בטלפון ‪ 0733.454.678‬שלוחה ‪( 4‬לאחר בחירת השפה)‬ ‫מילוט ה'עצי ארזים' מן העיר מגנצא במלחמה בשנת תקנ"ז‬ ‫"ואז [ביום כ' סיון הנ"ל] בא לכאן עגלת צב מקהלה קטנה סמוכה‬ ‫‪ .3‬במייל ‪CH3131325@gmail.com‬‬ ‫המצור בעיר 'מענץ' היא 'מגנצא'‪ ,‬היה בקיץ תקנ"ז כאשר‬ ‫נקראת יערגן‪ ,‬וראש הקהל דהק״ק בא‪ ,‬ורצונו שאצא מהעיר‬ ‫יש לציין‪ ,‬שם‪ ,‬כתובת‪ ,‬טלפון‪ ,‬ומקום לימודים‪.‬‬ ‫כבש נפוליאון את מגנצא שנית [לאחר שכבשה בשנת תקנ"ב ולאחר‬ ‫ואסע עמו לעירו‪ ,‬ובני ביתי כשתילי זיתים עמדו עלי ובקשו‬ ‫כמה חדשים נסוגו אחור]‪ ,‬ובאה העיר במצור ובמצוק‪ .‬ו'הגאון מהו'‬ ‫ממני שאעשה רצונו בזה לעקור סיכי ומשכי‪ ,‬וגם דעתי הי׳‬ ‫יש לשלוח כל תשובה בהודעה נפרדת‪.‬‬ ‫נוטה לכך‪ ,‬ועיקור טעמי‪ ,‬להיות כי הרבה פעמים ראיתי בחלומי‬ ‫חיים הרש זצ"ל' הוא ניהו‪ ,‬הגאון רבי חיים צבי הירש ברלין‬ ‫זצ"ל בעל ה'עצי ארזים' ו'עצי אלמוגים'‪ ,‬אשר שימש בשנים‬ ‫את עצמי נוסע ובורח מהעיר‪ ,‬וראיתי עצמי מתטלטל על שולחן‬ ‫הללו כאב"ד מגנצא‪ .‬וכדברי רבינו בדרשתו המליטו פרנסי‬ ‫אחר בערי השדות‪ ,‬אמרתי‪ ,‬טוב לעשות עתה כן כדי שיתבטל‬ ‫העיר את 'גאונם' בעת המלחמה לעיר פראנקפורט עד יעבור‬ ‫החלום עי״ז כי זה הוא סגולה נפלאה ‪ ...‬אמנם אנשים חשובים‬ ‫זעם‪.‬‬ ‫וטובים מבני הק״ק שחרו פני לבלתי עזבם‪ ,‬ונעתרתי לדבריהם‬ ‫כי לא יכולתי לגלות להם מצפוני לבי ומחשבותי וזמותי בל‬ ‫בקרב קדושים‬ ‫בכתבי ה'עצי ארזים' ישנו מכתב מאותו תקופה‪ ,‬קיץ תקנ"ז‪,‬‬ ‫בה מתאונן שמחמת חמת המציק והמורא הגדול נתבטלה‬ ‫יעבר פי"‪.‬‬ ‫הישיבה במענץ מלימודה [והוא הישיבה אשר למד שם רבינו בשנות‬ ‫ואכן באותו יום לא עזב רבינו את העיר‪ ,‬אך למחרת ביום‬ ‫· שבחי מרן זי"ע בפי צדיקי ומאורי הדורות ·‬ ‫בחרותו (תקלו‪-‬תקלז) אצל רבה הקודם של מגנצא‪ ,‬הגאון רבי טעבלי שייער‬ ‫כ"א סיון‪ ,‬כאשר שוב ניצבה העיר פרעשבורג כמטרה לחיצי‬ ‫זצ"ל‪ .‬ראה דרשות חת"ס דף לז ע"ב]‪.‬‬ ‫האויב‪ ,‬הסכימו כל אנשי הקהל שעל רבינו לעזבה לאלתר‪,‬‬ ‫וז"ל במכתבו מיום י״ז בסיון תקנ״ז (קובץ בית אהרן וישראל חלק‬ ‫וגם אנשים רבים מאנשי העיר מילטו את נפשם ואת נפשות‬ ‫צ' עמ' יא)‪" :‬ראשית חדש הנ״ל [אייר תקנ״ז] הגיעני פחד אויב‬ ‫ב"ב אל הערים הסמוכות‪ .‬אז נסע רבינו אל יערגן‪ ,‬ושהה שם‬ ‫הגאון בעל לחם שלמה אב"ד שאמלוי זצ"ל (ב)‬ ‫מגור מסביב‪ ,‬אשר בגלל הדבר הזה נתבטל התמיד מן בני‬ ‫עד יום ו' תמוז‪ .‬אז‪ ,‬בתחילת החדש כאשר היתה מעט הרווחה‬ ‫הישיבה ‪ ...‬עד אשר השקיף ה׳ ממרום קדשו לשפות שלום‬ ‫בעיר‪ ,‬שמע רבינו מרננים על מה שעדיין לא חזר לשהות בצל‬ ‫מצוה להשתדל בהדפסת ספריו‬ ‫בין מלכי האדמה‪ ,‬ומברכתו יבורך עמו בכלי המחזיק ברכה‪,‬‬ ‫הקהילה חרף שעדיין הסכנה מצויה מעט‪ ,‬והחליט בדעתו‬ ‫כאשר איש אחד שהדפיס ספר מהגה״ק‬ ‫והשלמנו עד סמוך לחג עצרת העבר‪ ,‬ואף גם עתה לא נחתי‬ ‫לשוב על העיר [לאחר כמה ימים ביום י"ג תמוז עזב שנית את העיר‪,‬‬ ‫בעל חתם סופר זיע״א‪ ,‬ונסע ממקום למקום‬ ‫ולא שקטתי מטרדות ענייני הקהלה‪."...‬‬ ‫ושהה ביערגן עד ג' אב‪ ,‬אז פסקה אש המלחמה]‪.‬‬ ‫לקבץ חותמים (פראמענאנטען) הגיע גם‬ ‫על מה שמספר רבינו אודות רבי זיסקינד מקאבעלענץ‪ ,‬מופיע‬ ‫רבינו בדרשת ח' תמוז מגלה את לבטיו בשאלה זו‬ ‫לשאמלוי‪ ,‬ונודע לרבינו (אבד״ק שאמלוי) מזה‪.‬‬ ‫כן בספר החברא קדישא דפפד"מ‪ ,‬ה'גדענקבוך' [הועתק ברבני‬ ‫ביום ח' תמוז בשנה זו‪ ,‬אחר שחזר לפרעשבורג‪ ,‬נשא רבינו‬ ‫שלח לקרוא לו ואמר לו שאין זה לפי כבודו‬ ‫פרנקפורט (ירושלים תשל"ב) עמ' ‪" :]293‬אור ליום א׳ ערב סוכות‬ ‫דרשתו כפי שנהג כמידי שנה בשנה‪ ,‬ובתוך הדברים גילה‬ ‫של מרן החתם סופר ללכת לקבץ חותמים‬ ‫תקס״ג נפטר הישיש הזקן שקנה חכמה ה״ה התורני הרבני הגאון‬ ‫רבינו מצפונות לבו מה היו מחשבותיו אם למלט נפשו או‬ ‫עבור ספרו‪ ,‬ובקש ממנו להיות נוכח בשב״ק‬ ‫הגדול המפורסם מוהר״ר זיסקינד גונדרשהיים שהי׳ אב״ד שלש‬ ‫להשאר בצל קהילתו‪ .‬ומביא שכבר היו בזה דיעות חלוקות‬ ‫בעת לומדו פרקי אבות עם אנשי העיר‪ .‬ואז‬ ‫ושלשים שנים בק״ק קאבלענץ ובשעת מלחמה נסע מקאבלענץ‬ ‫במקרים דומים בקהילות ישראל‪ .‬ונעתיק אי אלו מדבריו הק'‬ ‫סבב הדבור בענין גדלות רבינו שבגולה‬ ‫לכאן ונעשה לראש בית דין פה קהלתנו יע״א‪."...‬‬ ‫(ספר הזכרון עמ' לו‪-‬לז‪ ,‬ומשם בדרשות דף דף שה ע"א)‪:‬‬ ‫החתם סופר ומחשיבות ספריו היקרים והק׳‪,‬‬ ‫שני הקהילות נחלקו אם יפה תפילת החולה או אין חבוש‬ ‫"שמעתי פה רבים אומרים כי בהיות ק״ק פראג במצור זה‬ ‫וכי מצוה רבה להשתדל להדפיס ספריו‪,‬‬ ‫מתיר עצמו מבית האסורים‬ ‫כמו לפני ס׳ שנים רצה הגאון מהו׳ יחזקאל ז״ל לצאת חוצה‬ ‫והיות שאין זה לכבוד רבינו מאור הגולה‬ ‫בהמשך דבריו מבאר רבינו בדרשתו שם שדעות שני הצדדים‪,‬‬ ‫ולא הניחוהו מנהיגי העיר‪ ,‬והנה מה שרצה הוא לצאת חוצה‪,‬‬ ‫זיע״א שיסבבו על הפתחים לקבץ חותמים‬ ‫ק"ק פראג מחד‪ ,‬והקהילות האחרות מאידך‪ ,‬שניהם נעוצות‬ ‫מובן הוא כי אין לעמוד במקום סכנה שלא ינוכה לו מזכיותיו‬ ‫עבור ספריו‪ ,‬ע״כ אבקש מכ״א שיראה‬ ‫בדבר הסתירה הגדולה שמצאנו בין התלמוד להמדרש‬ ‫לכל הפחות ‪ -‬והם לגרמייהו עבדו שלא הניחוהו כי רצו שיהי׳‬ ‫להכניס לביתי סכום תמיכתו עבור הדפסת‬ ‫אם החבוש עצמו מתיר עצמו מבית האסורים‪ ,‬או צריך‬ ‫מגינם אצלם‪ ,‬וכן ראוי למנהיגם של ישראל למסור נפשו‬ ‫הספר‪ .‬ותוך דבריֹו אלו הזכיר גם כי הוא‬ ‫דוקא לתפילת הזולת בשביל להוציאו‪ .‬דבגמ׳ ברכות (ה‪ ):‬אי'‬ ‫ולהשליכו מנגד עבור עמו ולא להניחם בסכנה ולצאת להמלט‬ ‫מחשיב עצמו להיות תלמידו‪ ,‬כי למדתי כל‬ ‫דכשחלה רבי יוחנן בא לבקרו רבי חנינא‪ ,‬ונתן לו ידו והעמידו‪.‬‬ ‫על נפשו לחוד"‪.‬‬ ‫ספריו הק׳ הן בשו״ת והן חדושים‪ ,‬ואף דברי‬ ‫ומקשינן בגמ' מדוע לא העמיד ריו"ח את עצמו‪ ,‬ומתרצי'‬ ‫"אמנם כן ראיתי רבים חולקים כי בהיות ק״ק מענץ במצור לפני‬ ‫אגדה ודרשות‪ .‬כמובן שדבריו עשו פרי‬ ‫משום דאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים‪ .‬ואילו במדרש‬ ‫איזה שנים שלחו את גאונם הגאון מהו׳ חיים הרש זצ״ל לפ״פ‬ ‫והצליחו ונתהוו חותמים לרוב כמאה איש‬ ‫בפרשתן (ב"ר נג‪ ,‬יד) אי' על הפסוק 'וישמע אלקים אל קול הנער'‬ ‫וכן עשו אנשי ק״ק קאבלענץ לרבם מהו׳ זיסקינד גונדרש ז״ל‬ ‫(כא‪ ,‬יז)‪" :‬מכאן שיפה תפילת החולה מתפילת אחרים עליו והיא‬ ‫שמת אח״כ בפ״פ‪ ,‬וכשבא פ״פ במצור שלחו מורי הגאון בעל‬ ‫אשר לא הי׳ כן בכל המדינה‪.‬‬ ‫קודמת להתקבל"‪ ,‬והעתיקו רש"י על אתר‪ .‬והרי לן מחלוקת‬ ‫בנו הג"מ רבי שמעון זאב עהרנרייך זצ״ל‪ ,‬אבן שלמה עה״ת‬ ‫מדרשים אם מי שהוא בכלל הצרה‪ ,‬ידיו רב לו להגן על עצמו‪.‬‬ ‫הפלאה ז״ל לק״ק הענויא כי למה יהי׳ להם למשא כבד בעת‬ ‫ח״א עמ׳ כ״ה‬ ‫צרותם‪ ,‬והלא גם במקום שהוא שם יתפלל עליהם ויגן ויושיע‬ ‫ובזה נחלקו שני הקהילות אם עדיף שיהיה הגדול בכלל הצרה‬ ‫בכל האפשרי ומה להם אם גם הוא יצטער‪ ,‬עוד זאת יש בזה‬ ‫*‬ ‫ואז תתקבל תפילתו וזכותו יותר‪ ,‬או אדרבה מוטב שיהיה חוץ‬ ‫סגולה‪ ,‬כי בטלטול גדול העיר ינוצח השונא ע״ד הרמוז ויהי‬ ‫לצרה‪ ,‬דאם יהיה הוא בכלל הצרה וההסתר פנים‪ ,‬לא יוכל‬ ‫בנסוע הארון שהוא הת״ח [כיומא ע״ב ע״ב] עי״ז קומה ה׳ ויפוצו‬ ‫ולולא דמסתפינא מגחלתו‬ ‫להתיר עצמו מבית האסורים‪.‬‬ ‫אויביך וינוסו משנאיך מפניך"‪.‬‬ ‫ולולא דמסתפינא מגחלתו של מרן החתם‬ ‫ואי"ה במאמר הבא נמשיך להביא אי"ה את משנת רבינו בישוב‬ ‫ומסיים רבינו‪" :‬וא״כ העולה מזה כי יש כאן מחלוקת בין‬ ‫סופר ז״ל‪ ,‬הייתי אומר ‪...‬‬ ‫סתירה זו‪ ,‬והמשך הנידון בזה‪.‬‬ ‫הנהגת מנהיגי ק״ק פראג להנהגת הקהילות הגדולים האלו‬ ‫אבן שלמה (על הראב״ן) סי׳ מ״ב‬ ‫אשר זכרתי"‪.‬‬ ‫ב‬ ‫תולדותיו‬ ‫מאטערסדארף (ה)‬ ‫· פרקי חייו של רבינו זיע"א ·‬ ‫"שוי"ר לי"נ הרב הגאון המפורסים ערוגת הבשם נ"י ע"ה פ"ה כקש"ת מה׳ דוד דייטש נ"י‬ ‫הגאון רבי דוד דייטש מבקר בישיבת מרן במאטערסדארף‬ ‫אב"ד ור"מ דק"ק סארדהעל יע"א‪ .‬מכתבו הנעים הנכתב בה׳ שבט העבר הגיעני היום‬ ‫הגאון רבי דוד דייטש אף ביקר את רבינו בשבתו במאטערסדארף‪ ,‬והיה זה מיד תחילת‬ ‫הזה ולא ידעתי מי גרם ככה עיכובא‪ ,‬ולהיות בעו"ה זה כמו ח׳ שבועות אני עצור וכלוא‬ ‫ישיבתו של רבינו שם [שילהי תקנ"ח או תחילת תקנ"ט]‪ ,‬ורבינו עצמו מזכיר זה בתשובתו‬ ‫בבית מחמת חולי השיעול ר"ל‪ ,‬וכבר הייתי איזה פעמים‬ ‫לרבו הנשר הגדול מוהרנ"א (שו"ת יו"ד סי' קסז) בחודש אלול‬ ‫בסכנה חמורה‪ ,‬וב"ה אשר עזרני עד כה‪ ,‬ומ"מ עדיין מלאכתי‬ ‫תק"ס‪" :‬עד שכמו ב' שנים נתאכסן אצלי הרב המאה"ג איש‬ ‫נעשית ע"י אחרים‪ ,‬רצוני לומר מלאכת התרביצא‪ ,‬כי אסרוהו‬ ‫עמיתי מהו' דוד קיצע ני' לע"ע אב"ד ור"מ דק"ק סארדעהל‬ ‫הרופאים לגמרי כ"א אני אומר בלחש לאחד מן התלמידים‪,‬‬ ‫(והוא עמד לפני אמ"ו הגאון נ"י בק"ק פראג והשתעשע עמו‬ ‫והוא מתרגם לאחרים בפני‪ ,‬ה׳ ירחם וישלח לי מרפה ארוכה‬ ‫לפרקים) והוא אמר לי כי כן קבל ג"כ מרבו המובהק הגאון בעל‬ ‫ותעלה בתוך שח"י [=שאר חולי ישראל] וכמאן מצלינין‬ ‫נב"י זצ"ל ושמחתי כעל כל הון‪."...‬‬ ‫האידנא וכו׳‪ .‬ולהיות נפשי חשקה להודיעו כזאת‪ ,‬ע"כ מיד‬ ‫על ביקורו של הגאון רבי דוד דייטש זצ"ל במאטערסדארף‪,‬‬ ‫כראותי כ"י הטהור לא אחרתי מלהשיב מבלי עיון כלל בשגם‬ ‫מסופר בהערות לדרשות חת"ס (ח"ב דף שפה)‪" :‬פעם אחת בא‬ ‫אין דעתי צלולה לעיין‪ ,‬ובטוח אני באהבתו עזה כי ישים עינו‬ ‫הגאון רבי דוד [דייטש] זצ"ל לבקר את החת"ס במאטרסדורף‪,‬‬ ‫עלי לטובה להזכירני בתפלתו כחק החיוב‪"...‬‬ ‫והיות שבא מאוחר בלילה הלך לביהמ"ד אשר שמה עסקו‬ ‫ובחוט המשולש (עמ' קנד) כתב על דברי רבינו בזה‪" :‬התלמיד‬ ‫תלמידי החת"ס בתורה‪ ,‬ומפאת שלא ידעו מי האורח הנכבד‬ ‫חוצות העיר מאטרסדארף הזה [שאמר לו רבינו השיעור בלחישה] הי׳ הגאון האמיתי רבי מאיר‬ ‫הזה‪ ,‬הפסיקו ממשנתם רק להושיט ידם להאורח ולא השגיחו‬ ‫א"ש בעל שו"ת אמרי אש זצ"ל‪ ,‬ועי"ז נתגלגל שנעשה חתנא‬ ‫עוד על הגאון ז"ל‪ ,‬ובאישון לילה כשרצה הגר"ד לנוח‪ ,‬לקח לו‬ ‫דבי נשיאה של הגאון רבי דוד דייטש זצ"ל בעל ספרי אוהל דוד הנ"ל"‪.‬‬ ‫תרמילו וישם מראשותיו וישכב במקום הקדוש ההוא על הארץ‪ .‬הבוקר אור והחת"ס בא‬ ‫לבית מדרשו‪ ,‬פתאום ראה את הגר"ד זצ"ל שוכב על הארץ‪ ,‬ונרתע לאחוריו וצעק‪" :‬ס"ת‬ ‫מעשה שידוכו של מהר"מ א"ש עם בת הגר"ד דייטש זצ"ל‬ ‫מונחת על הארץ"‪ ,‬וגזר [או אמר מן הראוי] לגזור תענית על תלמידיו‪ ,‬ע"כ"‪.‬‬ ‫וכהמשך לכך מסופר אכן על בואו של הגר"ד פעם נוספת לבית תלמודו של רבינו‬ ‫אינו רואה את עצמו ראוי לברך את רבינו בפרידתם‬ ‫במאטערסדארף‪ ,‬זאת בעת שידוכו של בתו עם מהר"מ א"ש (תולדות אמרי אש עמ' תז)‪:‬‬ ‫על פרידתו מרבינו מסופר בחוט המשולש החדש (עמ' נג‪-‬נד בהערה)‪ :‬ובשנת תקנ"ח (כן‬ ‫"ויהי כאשר הציעו לפני הגאון מו"ה ר׳ דוד דייטש ז"ל‪ ,‬לשדך את רבינו עם בתו הבתולה‬ ‫משמע בח"ס יו"ד סי׳ קס"ז ד"ה מיום) בא לבקרו בעיר מט"ד ובהלכו לדרכו ונטל רשות ממנו‬ ‫חנה‪ ,‬בא לק"ק מאטערסדארף‪ ,‬לתהות על קנקן הבחור ר׳ מאיר מא"ש‪ .‬ויישר בעיניו‬ ‫ביקש מזקיני זצ"ל לברכו ולשות ימינו על ראשו‪ ,‬אבל זקיני לא רצה ואמר אדרבא יברכני‬ ‫מאוד‪ ,‬וישאלהו אם יחפוץ להיות חתנו‪ .‬ויאמר‪ ,‬מצדי לא יהיה עיכוב בדבר‪ ,‬אם יתן ד׳ חני‬ ‫מר‪ ,‬והגאון הפציר בו והקדימו בברכה‪ ,‬ורצונו של אדם גדול זה כבודו ומילא בקשתו‪,‬‬ ‫בעיני אדוני‪ .‬ויען הגאון מו"ה ר׳ דוד דייטש‪ ,‬ויאמר הלואי ואזכה לזה‪ ,‬רק דואג אני כי אם‬ ‫ואח"כ טען הגאון משטה הייתי בך ולא רצה לברך את זקיני ז"ל מרוב ענותנותו‪.‬‬ ‫תראה את בתי פנים אל פנים לא תחפוץ בה‪ ,‬כי היא רפת ידים‪ ,‬אי‪-‬מהירה ואינה מוצלחת‬ ‫וראה שם בתחילת הקטע על גודל האהבה שבין קדושים אלו‪" :‬גדולה היתה האהבה בין‬ ‫במעשי ידיה‪ ,‬ממנה לא יבצר בעת התראותך עמה פעם ראשון להראותך אי‪-‬שלמותה‪.‬‬ ‫הגאון מהר"ד דייטש ז"ל לזקיני זצ"ל‪ ,‬ומעת הכיר הגאון הנ"ל לזקיני זצ"ל קראו תמיד‬ ‫ויאמר רבנו‪ ,‬הלא אמרו חז"ל אין אשה אלא לבנים‪ ,‬ובענין זה מגרעות לא ניתן לה‪ .‬ויסע‬ ‫בשם הכבוד "רבי" הגם שהי׳ קשיש ממנו בשנים"‪.‬‬ ‫רבנו ז"ל עם הגאון ר׳ דוד דייטש לביתו‪ ,‬והנה הביאה הבתולה המדוברת צלוחיות קאפע‬ ‫ומיני מגדנות לאביה ולהבחור האורח‪ ,‬וכבואה על מפתן הבית‪ ,‬מעדו קרסוליה‪ ,‬ותפול‬ ‫מכתב רבינו לרבי דוד בשנת תקס"ב בה מתאונן על חולי השיעול שתקפתו‬ ‫ארצה ותשפוך את הקאפע‪ .‬וירמוז הגאון ר׳ דוד דייטש לרבנו‪ ,‬הראית כי כנים דברי‪.‬‬ ‫בחודש אדר תקס"ב‪ ,‬שנה הרביעית במאטערסדארף‪ ,‬כתב לו רבינו תשובה מאהבה‪ ,‬בו‬ ‫ויאמר רבנו בזה"ל‪ :‬וואהל געפאלען"‪ .‬ויקח אותה לאשה בשנת תקס"ב‪ ,‬והיא ילדה לו כל‬ ‫מתאונן על חולי השיעול אשר סובל ממנה כבר שמונה שבועות‪ ,‬ומתשובה זו נתגלגל‬ ‫בניו‪ ,‬כולם אהובים כולם ברורים‪ .‬היא החזיקה אותו בכל עוז למען יוכל לשבת השקט על‬ ‫הדבר שלקח הגר"ד את תלמידו החביב של רבינו מהר"מ א"ש כחתן לבתו‪ ,‬וכדלהלן‪.‬‬ ‫התורה והעבודה"‪.‬‬ ‫וזל"ק של רבינו (שו"ת יו"ד סי׳ קכ"א) בתשובה מיום י"ז אדר א' עש"ק כי תשא תקס"ב‪:‬‬ ‫ענינא דיומא‬ ‫· שביבי אור מחיי רבינו בתקופה זו ·‬ ‫מכתב קנאות על כבוד התורה (ג)‬ ‫רבינו החת"ס בסוף מכתבו האחרון לאותו מחבר‬ ‫כפי שראינו בשבוע העבר‪,‬‬ ‫(נדפס בשו"ת חת"ס החדשות סי' ל"ג)‪ ,‬דברים שיש‬ ‫המשך משבוע רבינו שיגר מכתב חריף למחבר‬ ‫ללמוד מהם רבות על רום מדריגת מידותיו וגודל‬ ‫הקונטרס 'דובר מישרים'‪ ,‬המחבר‬ ‫הקודם‬ ‫ענוותנותו של רבינו החת"ס זי"ע‪" :‬בקונטרסו‬ ‫שהיה ת"ח צעיר נפגע עד עמקי נשמתו‪ ,‬ורבינו‬ ‫קרא תגר על תואר גאונים‪ ,‬ידע מעלתו מיום‬ ‫החת"ס ברוב ענותנותו עמל לערוך מכתב פיוס‬ ‫שהורגלו בני מדינתו בתואר גאון אמיתי גילו‬ ‫והסבר על דבריו להפיס דעתו‪.‬‬ ‫ופרסמו שסתם גאון אינו אמתי‪ ,‬אבל חוששני שגם‬ ‫ואכן‪ ,‬בראות ר' זכריה ישעיה את מכתב הפיוס‪,‬‬ ‫אמתי אינו אמת ‪ -‬אבל אמת מ"ש מעלתו וכפל‬ ‫השיב למרן במכתב נרגש בו כתב‪" :‬חי נפשי! כי‬ ‫ושלש על כי בחפזי אני כותב‪ .‬וכן הוא אז וגם עתה‬ ‫בהשיגי מכתבו כמעט אחבקהו ואנשקהו‪ ,‬ואשמח‬ ‫וכל כיוצא בזה‪ ,‬כי אין הדברים ספונים וחשובים‬ ‫לקראתו כמוצא שלל רב‪ ...‬ולא אמצא עוד בדבריו‬ ‫בעיני לבלות זמני ולעיין בהם כלל‪ ,‬אני זקנתי‬ ‫פגיעה בכבודי‪ ,‬אף אם יבזני ויקללני יען אדע כי‬ ‫ושבתי ובעו"ה לא זכיתי למאור תורה‪ ,‬ואין לי פנאי‬ ‫מאהבתו ייסרני וכאב את בנו ירצני"‪.‬‬ ‫לחבר חיבורים ולא לגלות שגיאות אחרים‪ .‬אך זה‬ ‫לי משנת תקמ"ו ואילך מלמד תינוקות אני עם‬ ‫יצויין‪ ,‬כי כאשר פנו אליו הגאונים מלעמבערג‬ ‫בחורים עד שיגיעו ויבינו שאין בי ממש אז יבואו‬ ‫עצמם בבקשת הסכמה‪ ,‬הזכיר להם החתם סופר‬ ‫וישמשו אחרים תחתיהם‪ .‬וזה חלקי אשר ישאר‬ ‫את המאורע והזהירם‪" :‬נא ישימו עין על הוספת‬ ‫אחרי‪ ,‬ויתר הדברים אני עושה בנחיצה כהולך‬ ‫הגהותם שלא יארע לנו כאשר כבר נהיתה כי רבו‬ ‫ע"ג גחלים‪ ,‬ואגב שיטפי רהוט לי גמרא לפעמים‬ ‫מבקרי המומין"‪.‬‬ ‫והאמת אתו עמו בזה‪"...‬‬ ‫לסיום יש להביא את תוספת הדברים שכתב‬ ‫כב חשון תרל"ו | רבי מיכאל (ב"ר יוסף) הופמן | תלמיד החת"ס‪ ,‬אביו של הדיין מפאפא רמ"י הופמן‪ ,‬ר"מ בסערדאהעל ושם מנו"כ‬ ‫כב [כג] חשון תר"נ | רבי יהודה (ב"ר יעקב קאפל) פראנקפורטער | תלמיד החת"ס‪ ,‬מחידושי החת"ס שהעתיק נדפסו בתורת משה‪ ,‬רב ומגיד בחברת פועל צדק בפרעשבורג ושם מנו"כ‬ ‫ג‬ ‫היכל המעשה‬ ‫הליכות והנהגות‬ ‫· עובדות וסיפורי הוד מקדושת רבינו זי"ע ·‬ ‫· מדברי ומנהגי רבינו זי"ע ·‬ ‫וחיל ורעדה יאחזון‬ ‫נוכח תשובה זו‪ ,‬שתק מרן דברי חיים ולא ענה עוד כנגדו‬ ‫ויכוחים סוערים שונים התלקחו במשך השנים בקראקא‬ ‫מצות מילה (א)‬ ‫מאומה‪.‬‬ ‫העיר הגדולה לאלקים‪ .‬לפעמים שקטה האש כעבור כמה‬ ‫שבועות‪ ,‬ולעתים בערו המדורות גם במשך שנים‪.‬‬ ‫שלום זכר · קוואטר · חובת האב במצות מילה · המוהל‪ ,‬ומי כשר‬ ‫(כן סיפר הגה"צ רבי יוסף נפתלי שטרן זצ"ל שראה בעצמו את המכתב‪ ,‬הובא‬ ‫למול · סנדק · מעשה המילה‪ ,‬מציצה‪ ,‬ופריעה · מעלת וסגולת‬ ‫בספר רבינו הקדוש מצאנז עמוד קנג‪ ,‬וכ"כ בספר מראש צורים – אלה מסעי‬ ‫בעיר גדולה כזו‪ ,‬אשר לתוכה התקבצו אנשים מכל המינים‬ ‫מצות מילה · ברכות ותפילות המילה · מקום המילה · קריאת‬ ‫עמ' ‪ 171‬ששמעו מדודו הגרי"נ; וראה מה שכתב בזה‬ ‫והסוגים‪ ,‬ומכל העדות והחוגים‪,‬‬ ‫השם · ענינים שונים · סעודת הברית · שלישי למילה · ערל קודם‬ ‫בשו"ת רבי יוסף נחמיה סימן כ)‪.‬‬ ‫היה זה כמעט דבר טבעי‬ ‫שנימול‪ ,‬ודיני מתו אחיו מחמת מילה · מילה בשבת‬ ‫*‬ ‫שוויכוחים שונים יתעוררו מפעם‬ ‫לפעם‪.‬‬ ‫אלא שהתברר שכאן רק הסתיים‬ ‫שלום זכר‬ ‫הפרק הראשון של הסיפור‪...‬‬ ‫המורכבת‬ ‫כקראקא‪,‬‬ ‫כזו‬ ‫ובעיר‬ ‫מריבוי של דעות ושיטות‪ ,‬נשאר‬ ‫טעם סעודה זו‬ ‫בעוד שהדברי חיים מצאנז זי"ע עצמו‬ ‫כס הרבנות פנוי ומיותם במשך‬ ‫טעם סעודת זכר שעושין בשבת ראשונה שנולד‬ ‫הסכים עם הרב מקראקא על מה‬ ‫כחמש שנים‪ ,‬בלי יכולת לקבל‬ ‫קודם מילה‪ ,‬דכיון ששכח הקטן תורתו‪ ,‬על כן אינו‬ ‫שתיקן בעירו‪ ,‬וגם רוב ככל חסידיו‬ ‫הכרעה ברורה מי יכהן כרב‪ ,‬עד‬ ‫ראוי לקבל פני שכינה טרם יעבור עליו שבת אחת‪,‬‬ ‫אשר בעיר קראקא סברו וקיבלו את‬ ‫על כן סעודה זו יש בה שני הטעמים גם יחד‪ ,‬הן לנחמו‬ ‫שבשנת תרכ"ב זכו להתאחד‬ ‫על תורתו שלמד‪ ,‬והן להכינו לקבל פני שכינה שאינו‬ ‫העיר קראקא בימים ההם הדברים‪ ,‬היו כמה חסידים יוצאים מן‬ ‫ולקבל על עצמם עטרה לראשם‬ ‫בלא השבת מחמת שיכחת תורתו (דרשות ח"א דף קע"ח‬ ‫הכלל‪ ,‬שראו את עצמם מתחכמים‬ ‫את הגה"ק רבי שמעון סופר‬ ‫ע"ב‪ ,‬ובזה קשר שני הטעמים שנתן הט"ז ושזרם לטעם אחד‪ ,‬ע"ש)‪.‬‬ ‫זי"ע ‪ -‬בעל 'מכתב סופר' ובנו של רבינו החתם סופר זי"ע – יותר מרבם‪ ,‬והרגישו בעצמם כמקנאי קנאת ה' כביכול‪ ,‬ועל‬ ‫שישמש על כס הרבנות‪ ,‬כאשר הכל רואים בו איש אשר רוח כן החלו לדבר סרה נגד המקוה החדש בעיר‪.‬‬ ‫קוואטר‬ ‫בו היודע להלך כנגד רוחו של כל אחד ואחד‪ ,‬בד בבד עם ובהקשר לכך התפרסם סיפור מרעיד ומאלף‪ ,‬שסיפר הר"ר‬ ‫בנימין שלמה שטערן ז"ל מפרעשבורג‪ ,‬נכד החתם סופר‪,‬‬ ‫עמידה איתנה על עיקרי התורה וביצור חומותיה‪.‬‬ ‫הבאת התינוק למילה‬ ‫כפי ששמעו מפי הגאון רבי שמעון אהרן שרייבר זצ"ל הי"ד‪,‬‬ ‫*‬ ‫הבאת התינוק למילה ע"י האשה הנקרא קוואטרין‪,‬‬ ‫הוא מצות סנדקאות וצורך מצוה‪ ,‬וכל שכן החזרת‬ ‫כבר בתקופה הראשונה לשבתו על כס הרבנות‪ ,‬נחרד אב"ד אב"ד עיר חדש (נאוועמעסטא)‪ ,‬שהיה נכד הגה"ק רבי שמעון‬ ‫התינוק אל אמו אחר הברית מצוה רבה יש בו‪ ,‬וצורך‬ ‫קראקא לשמוע כי בשולי המחנה יש אשר אין הם מקפידים סופר זצוק"ל וגם נקרא על שמו‪ ,‬וכך סיפר הגרש"א שרייבר‪:‬‬ ‫גדול‪ ,‬ובכלל פיקוח נפש הוא (שו"ת יו"ד סי' קס"ב‪ ,‬וע"ש‬ ‫פעם אחת הייתי במרחצאות המרפא במארינבאד‪ ,‬וראיתי‬ ‫על טהרתן של ישראל בטבילה במקוה‪.‬‬ ‫דבאשה שאין לה עוד מצוה במילה‪ ,‬הבאת התינוק הוא גמר המצוה‬ ‫בירור מעמיק יותר העלה בפניו גם את סיבת הדבר‪ :‬התברר שם איש זקן מאד יושב על הספסל‪ ,‬וכל גופו רותת ורועד‬ ‫שלה‪ .‬ומ"מ אין נכון שתסע אשה להיות קוואטרין עם אמה באופן‬ ‫שאין הם עושים זאת להכעיס‪ ,‬אלא בגדר לתיאבון‪ ,‬מאחר ללא הפוגה‪ ,‬וממש היה נדמה שגופו מתנענע כנוע עצי יער‬ ‫שמשועבדת לבעלה‪ ,‬ע"ש‪ .‬הביא דבריו הפת"ש סי' קפ"ד סקכ"ו‪,‬‬ ‫והמקוואות בעיר לא עמדו בכללי הניקיון‪ ,‬כאשר המים מפני הרוח‪ .‬הביט היהודי אלי וקרא לי לגשת אליו‪ ,‬ואז שאל‬ ‫ועי' ספר פסקי הוראה סי' קפ"ד הערה קכ"א)‪.‬‬ ‫בבורות המעיינות לא הוחלפו בתדירות גבוהה‪ ,‬כך שאלו אותי ‪ -‬כשהכיר צורת פניי דומים לצורת זקני – 'האם אתה‬ ‫שלא בימי טהרה‬ ‫משולי המחנה אשר קיימו רק מצוות שבא להם באופן נוח נכדו של הגר"ש סופר אב"ד דקראקא?'‬ ‫שלא בזמן טהרה גם יכולה להיות קוואטרי"ן‪ ,‬אלא‬ ‫כשעניתי הן‪ ,‬אמר לי האיש‪ ,‬באידיש‪-‬דייטש בזה"ל‪" :‬די‬ ‫ונעים‪ ,‬הדירו את רגלם מהמקוואות בעיר‪.‬‬ ‫שתמסור התינוק לבעלה ע"י ילדה המפסקת בינו‬ ‫כיון שכך‪ ,‬עמד אב"ד קראקא ותיקן בעיר מקוה של מי גלעקליך האט אייער גרויספאטער מיר אנגעהענגט" [=את‬ ‫לבינה‪ ,‬כאשר שכיח וידוע כמה פעמים‪ ,‬או להניח‬ ‫התינוק על העמוד והוא יקבל משם (תשובת מרן הנדפס‬ ‫גשמים המוכשר על סמך בור‪-‬זריעה‪ ,‬כך שהמים בבור הפעמונים הללו תלה לי זקנכם‪ ,‬כלומר‪ :‬מה שגופי רועד ורותת כל כך הוא‬ ‫בקובץ כתבי קודש בסו"ס דעת חתם סופר ח"ב עמו' י"ג‪ .‬וע"ע‬ ‫הטבילה יוחלפו ויהיו זכים ונקיים תדיר‪ ,‬וזאת כשיטת אביו מחמת זקנך‪.]...‬‬ ‫דרכ"ת סי' קצ"ה סק"ט‪ ,‬וספר פסקי הוראה סי' קצ"ה סעי' ב' אות‬ ‫רבינו החתם סופר (שו"ת חתם סופר יו"ד סימן ר"ג‪ ,‬וסימן רי"ב ורי"ד) וסיפר האיש הזקן דברים כהוויתם‪:‬‬ ‫ל"א)‪.‬‬ ‫שיש לעשות לכתחילה מקוה על ידי בור זריעה בלבד‪ ,‬וכתב לאחר שתיקן זקנך הרב מקראקא את המקוה בעירו על פי‬ ‫שכך נהגו בקהילתו על ידי חכמי הדורות מימים הקדמונים‪ ,‬שיטת החתם סופר‪ ,‬הייתי אני מאותם אברכים מתחכמים‬ ‫חובת האב במצות מילה ‪ -‬א‬ ‫וכלשונו (שם סימן ריב)‪" :‬הנה מקוה טהרה פה קהלתינו שדיברתי נגד המקוה הזה‪ .‬ואילו רבינו הדברי חיים ששמע‬ ‫חלק האב במצוה זו‬ ‫שנעשה על פי חכמי הדורות כן מעשיה שני מקואות על כך‪ ,‬כתב לנו מיוחד בבקשה ואזהרה שנחדל מלדבר סרה‬ ‫דבר הבא לאדם במציאה בלא יגיעה יש לו הנאה כי‬ ‫סמוכים‪ ,"...‬עכ"ל‪ ,‬וכן נהגו בגליל‪-‬העליון (אויבערלאנד) נגד המקוה‪ .‬אולם אנחנו ראינו את עצמינו חכמים בעינינו‪,‬‬ ‫יודע בבירור שמאת ה' הוא לו‪ ,‬וה' ברצונו הזמין לו‬ ‫ובטיפשות לבנו ראינו את עצמנו מקנאי קנאת ה' והמשכנו‬ ‫בהונגריה לעשות מקוה על ידי בור‪-‬זריעה בלבד‪.‬‬ ‫המציאה‪ ,‬מאידך דבר הבא ע"י טורח אין הנאה זו‪,‬‬ ‫שוב ושוב לדבר נגד המקוה‪.‬‬ ‫עבר‬ ‫לא‬ ‫בקראקא‪,‬‬ ‫שינוי וחידוש זה בסדר עשיית המקוה‬ ‫אבל יש הנאה אחרת כי אדם חביב בעניו דבר שיגע‬ ‫ראו‬ ‫שלא‬ ‫בקראקא‪,‬‬ ‫בשתיקה‪ .‬היו מחסידי צאנז שהתגוררו‬ ‫בה‪ ,‬ובמצות מילה איכא תרתי‪ ,‬השי"ת מזמין לו את‬ ‫עד ששלח לנו רבינו הדברי חיים לאמר בזה הלשון‪" :‬מען‬ ‫הבן כמציאה‪ ,‬כי אין ביד האדם להזמין לעצמו בן‪,‬‬ ‫דארף ציטערן טשעפענן דעם חתם‪-‬סופר'ס א זוהן!‪=[ "---‬‬ ‫בעין יפה את עשיית המקוה שלא כשיטת רבם הגה"ק בעל‬ ‫דברי חיים מצאנז זי"ע הכותב (שו"ת דברי חיים חו"מ‪ ,‬ח"א‪ ,‬לז;‬ ‫מאידך ע"י השתדלותו וטורחו במצות מילה חביב לו‬ ‫רתת וחלחלה צריכים לרתות מלהקניט בנו של החם סופר!]‪.‬‬ ‫יו"ד ח"א‪ ,‬מב; דברי חיים על הלכות מקוואות סעיף כ) לחשוש לשיטת‬ ‫כדבר שיגע בה (דרשות דף קע"ט טור ב')‪.‬‬ ‫הראב"ד (בעל הנפש‪ ,‬שער המים‪ ,‬עמוד פח) והש"ך (יו"ד סי' ר"א ס"ק ואנחנו‪ ,‬שעדיין לא למדנו לקח גם אחרי אזהרה זו‪ ,‬המשכנו‬ ‫מצוה בו או מצוה יותר בשלוחו‬ ‫ס"ג) שלא להכשיר מקוה על סמך בור זריעה בלבד‪ ,‬מחשש עדיין לדבר בגנות המקוה‪ ,‬אך מאותו היום אחז אותנו מחלה‬ ‫בעלמא בכל המצות מצוה בו יותר מבשלוחו‪ ,‬אולם‬ ‫של רתת ורעד בכל גופנו המלווה אותנו כל ימינו‪---‬‬ ‫של 'נתן‪-‬סאה ונטל‪-‬סאה'‪.‬‬ ‫גבי מצות מילה אפשר דמצוה בשולחו יותר מבו‬ ‫עמדו אותם חסידים‪ ,‬וכתבו אגרת אל רבם‪ ,‬הדברי חיים‪ ,‬סיים אותו יהודי שישב על הספסל במארינברד וכל גופו‬ ‫עצמו‪ ,‬ומכל מקום צריך עיון לדינא כי הוא דבר חידוש‬ ‫וסיפרו לו על דבר השינוי שנעשה במקוה‪ .‬ואכן הדברי חיים‪ ,‬רועד‪' :‬כמו שאמרתי‪ ,‬אני הייתי אחד מאותם אברכים‬ ‫(שו"ת חת"ס או"ח סי' קנ"ט ד"ה ואיידי‪ .‬אמנם ראה בספר 'חת"ס‬ ‫מילה' עמו' רט"ז דכנראה מרן עצמו לא רצה לסמוך על חידוש זה‪,‬‬ ‫שכידוע עמד בקשרי ידידות עמוקים ונפלאים עם הגר"ש שדיבר נגד המקוה‪ ,‬וראה מה עלה בסופי‪ ,‬מען דארף ציטערן‬ ‫ומל בעצמו את בניו כמובא בפנקס המוהל שלו)‪.‬‬ ‫סופר מקראקא‪ ,‬פנה במכתב אל הרב מקראקא בבקשה טשעפענן דעם חתם‪-‬סופר'ס א זוהן!‪'---‬‬ ‫(מעשה זה הובא בספר אור מאיר על הלכות מקוואות‪ ,‬שחיבר הרה"ג ר' מאיר‬ ‫שלא לסמוך על בור זריעה בלבד‪.‬‬ ‫אב היודע למול אם יכול לכבד אחר למול‬ ‫פוזנא שליט"א מלונדון כעת בקרית ספר‪ ,‬שהוא שמע זאת מפי הר"ר בנימין‬ ‫ברם‪ ,‬הרב מקראקא‪ ,‬עמד על משמרתו לתקן מקוה טהרה‬ ‫גם אב שהוא עצמו מוהל מומחה‪ ,‬יכול למנות שליח‬ ‫מוהל אחר שימול את בנו (כן מצינו שהיה מרן מוהל אצל‬ ‫שלמה שטערן ז"ל מפרעשבורג‪ .‬בקובץ אוצרות הסופר (קובץ י') מובא שגם‬ ‫על סמך בור זריעה בלבד כשיטת אביו החתם סופר‪ ,‬והשיב‬ ‫נכדו בן חתנו הרבני ר' דוד הרש עהרנפעלד זצ"ל‪ ,‬ביום ג' ט"ו סיון‬ ‫הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל גאב"ד זכרון מאיר בעל שו"ת שבט הלוי‪,‬‬ ‫אל הדברי חיים במכתב קצר‪ ,‬ובלשון כבוד‪" :‬קבלתי מכתבו‬ ‫תקצ"ט‪ ,‬כמובא בפנקס המוהל של מרן זי"ע‪ .‬ודייק מזה בספר‬ ‫סיפר‪ ,‬שבבחרותו נסע ללובלין והלך לדבר בדברי תורה עם הגאון רבי יוסף‬ ‫בענין מקוה של מי גשמים‪ ,‬חותם בכבוד גדול‪ ,‬שמעון בן‬ ‫'חתם סופר מילה' שהגם שהיה אבי הבן רבי דוד הרש בעצמו מוהל‬ ‫שטיינהארט זצ"ל והוא סיפר לו שהוא זוכר את אותו זקן‪-‬רועד)‪.‬‬ ‫שרל הנולד ממקוה של מי גשמים‪"...‬‬ ‫מומחה‪ ,‬כיבד ועשה שליח את חותנו מרן זי"ע למול בנו)‬ ‫יו"ל על ידי‪:‬‬ ‫דרך הקו הטלפוני‪ 0733.454.678 :‬ארה"ב‪1-605.615.70.10 :‬‬ ‫לציון קדשו של מרן‬ ‫קויטל‬ ‫היכל החתם סופר‬ ‫בעמדות נדרים פלוס "היכל החתם סופר"‬ ‫החתם סופר זי"ע בפרשבורג‬ ‫המפעל העולמי להפצת והנחלת‬ ‫מורשת החתם סופר‬ ‫דרך האימייל‪k6056157010@gmail.com :‬‬ ‫הקויטלך יונחו על מקום מנוחת קדשו מידי שבוע‬ ‫להצטרפות לקבלת הגיליון באימייל‪:‬‬ ‫‪chasamsofer3@gmail.com‬‬ ‫ד‬