מדור לפרי הארץ · M'dor Lepri Hu'aretz — וירא (2026-10-26)

בעזהשי”ת
שיעור בספה”ק
פרי הארץ
מפי הגה”ח
רבי אברהם מרדכי אלתר שליט”א
פרשת וירא
‘טעם ניסיונות וההתנגדויות העוברים על האדם’
לקבלת הגליון בדוא''ל ולכל שאלה /
הערה על השיעורים ולענייני הפצה
ו/או לשאלות נוספות אל מו' הגה"ח
רא''מ אלתר שליט"א בחסידות ודרכי
העבודה
ניתן לשלוח לכתובת המערכת
de422144@gmail.com
או בפקס 077-3181588 -
חדש! ניתן לשמוע את השיעורים
השבועיים גם בקו דברי אמת ואמונה
בשלוחה 3
ארץ ישראל ( *5265 -או )02-5011430
ארה"ב 518-329-9186
אירופה 44-3303-9004-84
בשלוחה ייעודית זו מופיעים גם שאר
שיעורי הרב שליט"א בספרי תורת המגיד,
ִּכי יְ ַד ְע ִּתיו לְ ַמ ַען ֲא ׁ ֶשר יְ צַ ֶ ּוה ֶאת ָּבנָ יו תומר דבורה ,שער היחוד והאמונה,
וְ ֶאת ֵּביתוֹ ַא ֲח ָריו וְ ׁ ָש ְמר ּו ֶ ּד ֶר ְך ה' ושיעורים נוספים למועדים ונושאים
שונים
הפצת תורה ויראה שבגליון זה
להצלחת התורם ובני משפחתו
ולנחת מכל יוצ''ח
ושיזכו לשוב בתשובה שלימה
ולעובדו מתוך שמחה וחיות אמיתית
עימוד ועיצוב:
"ואנוהו"
05331.05646
א שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | תוכ ן הﬠנינים
תוכ ן הﬠנינים
'כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו' . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ג
השלימות באה רק על ידי התנגדות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ה
ההתנגדות נועדה עבור הבחירה . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ו
ההתנגדות היא בשביל שיהיה תענוג . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ו
ההתנגדות נצרכת בשביל רצוא ושוב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ח
ההתגברות בשעת הנסיון היא רק על ידי האמונה הפשוטה המושרשת באדם . . . . . . . . . . . .ט
העבודה הולכת בסדר עליה של השגות ואמונה עוד ועוד . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יא
הייסורים גורמים להתחזקות באמונה ולהיחלשות ההתנגדות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יב
צדיק ורע לו וצדיק וטוב לו הוא למעלה מהשגתינו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יג
ניסיון העקדה שלא להרהר אחר מדותיו יתברך . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .יד
ב 'טﬠם ניסיונות וההתנגדויות הﬠוברים ﬠל האדם' | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ
פ רשת וירא
נאמר בישיבה גדולה "פני מנחם" בﬠיה"ק ירושלים תובב"א
'טﬠם ניסיונות וההתנגדויות הﬠוברים ﬠל האדם'
העקדה על שם אברהם ,ולא הוזכר במדרש )תנחומא וירא א( 'פתח רבי יצחק
הנסיון על שם יצחק שמסר את נפשו נפחא כתיב )שמות כ ,כא( "מזבח
אליו יתברך ,אברהם אבינו נתנסה אם אדמה תעשה לי והעלית עליו" וכו',
הוא מוכן לשחוט את בנו בעבור השי"ת, אדם עושה מזבח וזובח עליו עולות
אבל יצחק אבינו נתנסה במסירות נפש ושלמים נאמר עליו בסיום הכתוב )שם(
ממש ,ועמד בנסיון .מה גם שהרי יצחק "בכל המקום אשר אזכיר את שמי
היה באותו פרק בן ל"ז שנה ,והיה צעיר אבא אליך וברכתיך" ,אברהם אבינו
וחזק ,וכמבואר במדרש שיצחק אבינו יכול שזבח את עצמו לא כל שכן ,שיהיה
היה לקרוע את החבלים שעקד אותו נאמר עליו עליו 'אבוא אליך וברכתיך'
אברהם אבינו ולהמלט על נפשו ,וא"כ ותשרה עליו שכינה ,זהו שנאמר "וירא
למה אין זה נחשב ניסיון בעבורו .ועוד אליו ה'"' .וצ"ב מהו שאמר המדרש
יותר מכך ,שהרי מפורש נאמר שהעקידה ש'אברהם אבינו זבח את עצמו' ,הרי
היתה נחשבת ניסיון אף ליצחק אבינו, לכאורה יצחק אבינו הוא מי שזבח את
וכפירוש רש"י ז"ל )בראשית כב ,א( אחר עצמו ולא אברהם אבינו.
הדברים הם דבריו של ישמעאל )ע"ש(
שהיה מתפאר על יצחק שהוא מל את עצמו אך יתפרש הענין בהקדים תרין
יצחק בן י"ג ולא מיחה ,והשיבו דכירי דמדכר תמיהי
שימסור את עצמו לשמו ,כמו שכתב המפרשים ,שני קושיות ששואלים
רש"י שם' :אמר לו יצחק באבר אחד אתה המפרשים ,א' למה הוזכר נסיון
ג שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת וירא
להתפלל .אמר לו ומי שהולך להתפלל מיראני ,אילו אמר לי הקב"ה זבח עצמך
למה אש ומאכלת בידו ועצים על כתפו, לפני לא הייתי מעכב' עיין שם .הרי
אמר לו שמא נשהא יום או יומים ונשחט שהיתה העקידה בגלל דבריו של יצחק,
ונאפה ונאכל .אמר לו זקן לא שם הייתי אשר היה צריך להראות כי הוא אכן מוכן
כשאמר לך הקב"ה 'קח את בנך' ,וזקן למסור את נפשו לה' ,ואם כן למה אין
כמותך ילך ויאבד בן שנתן לו למאה שנה, מזכירים את נסיון העקידה על שמו .ב'
לא שמעת המשל מה שהיה בידו אבדו למה לא הוזכר במקרא נסיון אברהם
ומבקש מאחרים .וא"ת יהיה לך בן אחר, באור כשדים ,וכפי שמבואר במדרשי
תשמע מן המשטין ותאבד נשמה שתחייב חז"ל שמסר את עצמו לקפוץ לתוך האש
עליה בדין .אמר לו לא משטין היה אלא על קדושת שמו וכפירה בעבודה זרה,
הקב"ה יתברך היה ,לא אשמע ממך .הלך והלך בזה נגד נמרוד וכל העולם ,למה אין
מעליו ונדמה לבחור ועמד על ימינו של זה כתוב מפורש במקרא.
'כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו'
יצחק ,אמר לו לאן אתה הולך ,אמר לו
ללמוד תורה .אמר לו בחייך או במיתתך,
אמר לו וכי יש אדם שילמוד אחר מיתה. אבל הענין ,ידוע מאמרם ז"ל )סוכה נב(.
אמר לו עלוב בר עלובה כמה תעניות 'כל הגדול מחבירו יצרו גדול
נתענית אמך עד שלא נולדת ,והזקן הוא ממנו' ,ואמרו )שם' (:יצרו של אדם
השתטה והוא הולך לשחטך ,אמר אף על מתגבר עליו בכל יום ואלמלא
פי כן לא אעבור על דעת יוצרי ועל צווי
הקב"ה עוזרו לא יכול לו' שנאמר
אבי .חזר ואמר לאביו ,אבי ראה מה אומר
)תהלים לז לב-לג( "צופה רשע לצדיק
ומבקש להמיתו ה' לא יעזבנו" וכו',
לי זה ,אמר לו אל תשגיח עליו שאינו בא
יש התגברות גדולה ביותר של היצר ,אשר
אלא ליעף לנו ,מיד ויאמר יצחק וגו'.
ככל כמה שהאדם גדול יותר ,כך יצרו
ביום השלישי ,וכי מאחר שהדרך קרובה
גדול הימנו.
למה נתעכב שלשת ימים ,כיון שראה שלא
קבלו ממנו הלך ונעשה לפניהם נהר גדול, התגברות היצר על האדם מבואר סדר
מיד ירד אברהם לתוך המים והגיעו עד היטב ע"פ דברי המדרש תנחומא
ברכיו ,אמר לנעריו בואו אחרי ירדו בפרשתינו )אות כב( בשלבי התנגדות השטן
אחריו ,כיון שהגיע עד חצי הנהר הגיע למעשה עקדת יצחק ,וז"ל' :קדמו השטן
המים עד צוארו ,באותה שעה תלה ]לאברהם אבינו[ בדרך ונדמה לו כדמות
אברהם עיניו לשמים אמר לפניו 'רבש"ע זקן ,אמר לו לאן אתה הולך ,אמר לו
ד 'טﬠם ניסיונות וההתנגדויות הﬠוברים ﬠל האדם' | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ
מנוס ,כי בפשטות אין שום דרך להתמודד בחרתני הודרתני ונגלית לי ,ואמרת לי 'אני
עם כזה ניסיון ,והוא כבר שלב של 'אונס יחיד ואתה יחיד ,על ידך יודע שמי
רחמנא פטריה' .ואנשים פשוטים אומרים בעולמי ,והעלה יצחק בנך לפני לעולה',
בשלב זה 'כנראה כי אכן זהו רצון ה', ולא עכבתי והריני עוסק בצוויך ,ועכשיו
שנבוא עד פה ותו לא' ,ואברהם אבינו גם באו מים עד נפש ,אם אני או יצחק בני
היה יכול לומר כן ,והיה מצדיק את עצמו טובע מי יקיים מאמרך על מי יתייחד
כי אכן על ידי זה יוכל להתקיים 'כי ביצחק שמך' .א"ל הקב"ה חייך שעל ידך יתיחד
יקרא לך זרע' ...אבל אברהם אבינו עמד שמי בעולם ,מיד גער הקב"ה את המעין
על המשמר ,והבין כי גם זה אינו אלא ויבש הנהר ועמדו ביבשה .מה עשה
מניעה מצד היצר הרע .ורואים אצלו איך השטן אמר לאברהם 'ואלי דבר יגונב' וגו'
התמודד עם זה המצב ,כי על ניסיון זה לא )איוב ד( ,כך שמעתי מאחורי הפרגוד השה
התגבר אברהם אבינו בכח והתעצמות, לעולה ואין יצחק לעולה ,אמר ליה כך
אלא פשוט עמד והתפלל 'הגיעו מים עד ענשו של בדאי שאפילו אומר אמת אין
נפש' ,עד שהבקיע גם ניסיון זה וגער ה' שומעין לו' ,עכ"ל.
בשטן .לאחר מכן בא השטן כמלאך,
מציאות רוחנית נעלית ,ואברהם אבינו ודאי שלבים אלו של ביאת השטן ארבעה
ידע והרגיש שהוא מלאך שאכן שומע להפריע את העקידה ,הם סדר
דברים מאחורי הפרגוד ,ובא להפריעו בפיתוייו השטן פועל איך הדברים
מעבודתו באמרו שאין זה רצון ה' .וזה הוא ובלבוליו ,הן לאברהם אבינו והן אלינו .כי
כבר ניסיון דק שבדק ,והוא מה שמנסים בתחלה הוא בא כ'זקן מלא רחמים',
את עובדי ה' הגדולים בעניינים נעלים, ומבקש לעורר את רחמי האב על הבן,
והוא נסיון קשה ביותר .אבל גם את זה והוא ענין כל הפיתויים והבלבולים הבאים
הניסיון עבר אברהם אבינו ,ודחה את על דרך החסד והאהבה .לאחר מכן הוא בא
השטן באמרו אליו 'כך עונשו של בדאי', ליצחק ,ומעורר הרגשים של גבורה ונצחון
כלומר שאין הוא נכנס עמו בטוען ונטען ]יחד עם הרחמנות[ ,ועל ידיהם הוא מבקש
כלל ,אלא 'ככה ה' אמר לי ,ולא מעניין להניאו מדרך הישר .ובשלב שלישי הוא
אותי מה שמעת מאחורי הפרגוד' ,כי אין בא עם הפרעה במציאות הגשמית ,כמו
לו אלא לעשות את רצון ה' בלי להתייחס שעשה את עצמו לנהר ,ועל דרך זה הם כל
לכל ההשגות והחשבונות הבאים לרחק לפני המתעוררות הגשמיות המניעות
אותו מזה .ויכולים להבחין בשלבי נסיונות העובד ה' .והנה בניסיון כזה לכאורה אין
ה שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת וירא
לידי כך ,הרי אם אינו מגיע אליו נחשב זה אלו ,אשר ככל שמתעלים יותר ,נהיים
חסרון שאינו יכול להימנות ,ועתיד הוא הנסיונות דקים יותר וקשים יותר.
ליתן את הדין על כך .וכפי שמספרים כי
ולכאורה אמר יאמר האדם ,אם כן אשר
פעם פנה הגר"א זי"ע לאיזה מחלל שבת
'כל הגדול מחבירו יצרו גדול
אחד שעישן בשבת רח"ל ,ואמר לו 'ידונו
הימנו' ,מה לי ולצרה הזאת ,למה לי
אותך בשמים גם על כך שלא עסקת
לעמול ולהתגדל יותר ויותר ,אם על ידי זה
במעשה מרכבה' ,נדהם אותו אדם ואמר
אקבל יצר הרע גדול יותר ,אם כן עדיף לי
'אני מחלל שבת ירוד ,ומה לי ולטענה למה
להישאר 'קטן' .אבל דבר פשוט וברור
לא עסקתי במעשה מרכבה' .ביאר לו
שאין לומר כן ,שהרי כי כל אדם נשלח
הגר"א כי אכן בהתחלה ידונו אותו על
לבוא לעולם למען איזו שליחות ומטרה
חילול שבת ,אבל אחר שיטהר ותתנקה
מסוימת ,כל אחד כפי גודל נשמתו
נפשו בעונשים על חילול שבת ,ידונו אותו
גדל הוא בה והסביבה וכישרונותיו
גם על דברים דקים יותר כגון על דיבורי
ומתחנך ,ואם כן אין לו לברוח מתפקידו
לשון הרע ואבק לשון הרע ,וכך יטפס
וייעודו ,ומחוייב הוא להגיע לשלימות
ויעלה עד שסוף כל סוף ידונו אותו גם על
האפשרית כפי מציאות נפשו ,כדי להשלים
טענה זו 'למה לא עסקת במעשה מרכבה',
את שליחותו .וכשם שאין האדם יכול
כי אין דין שנפטרים ממנו .ובכן הרי שאין
לומר שאין הוא רוצה ללמד את עצמו
לאדם מוצא לברוח מתפקידו ושליחותו,
לקרוא ,כדי שלא יכשל חלילה בקריאת
ועליו להתגדל כמלוא יכלתו.
דברים האסורים .שהרי הוא צריך ללמוד
השלימות באה רק ﬠל ידי התנגדות לקרוא את התורה הקדושה ,ואי אפשר
להתעלם מחובה זו .אלא צריך הוא ללמוד
והנה מאמר בעל עקידה ,עומק הענין
לקרוא ,ויחד עם זה עליו להגביל את עצמו
והטעם למה באמת יצרו של אדם
ולא לקרוא דברים האסורים ,ואין אפשרות
גדול הימנו ,ולמה כפי רמתו הרוחנית
להתחמק מהתמודדות זו .וכך הוא גם לגבי
מתגבר אף כח היצר כנגדו ,יתבאר ע"פ
כל כוחות וחושי הנפש ,שהם כולם
דברי בעל העקדת יצחק ,על פסוק )בראשית
צריכים להתפתח ,ועם זה צריכים להוסיף
ב יח( "אעשה לו עזר כנגדו" ,שכבר
זהירות יתירה מחמת היצר הגובר ומתגדל
עמדו חז"ל על הסתירה בין 'עזר' ל'כנגדו',
כנגדו יחד.
ומבארים 'זכה עזר ,לא זכה כנגדו' ,ובעל
העקידה מבאר שההתנגדות היא חלק ויש לדעת כי זה הוא כלל גדול ,אשר כל
מבנין הדבר ,שיש שההתנגדות הוא דבר מעלה שביכולת האדם לבוא
ו 'טﬠם ניסיונות וההתנגדויות הﬠוברים ﬠל האדם' | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ
לולא זה היה ביטול הבחירה ,וזה היה ה'עזר' ,כדי שדבר יבוא לשלימותו הוא
גורם שיהיה ביטול שכר ועונש' .דרך נצרך להתנגדות אליו ,ה'כנגדו' הוא בעצמו
הטוב להיטיב' הטבה מושלמת ,עובד רק ה'עזר' .וכך גם בענין יצרו של אדם ,זה
על ידי הבחירה ,כי רק על ידי שיש לאדם שיש לאדם יצר הרע ,הוא מה שמביא את
בחירה שוה בין הטוב והרע הרי הוא זוכה שלימות האדם .ובזה הוא מבאר את מאמר
בבחירתו לשכרו .כגון אילו היינו יודעים רז"ל על הכתוב )בראשית א ,לא( "והנה טוב
בבהירות כמה טוב הם העולמות הרוחניים, מאד" שדרשו )ב"ר ט ,ז( 'והנה טוב מאד זה
לא היה כלל שום ערך לכל הנאות העולם יצר הרע' ,שהיצר הרע הוא 'טוב מאד'.
הזה הקטנות והדלות כנגדם ,אילו היינו ולכאורה אינו מובן ,וכי היצר הרע הוא
חיים את העולם הרוחני ,לא היה דיון בכלל טוב בכלל ,אלא הוא הדבר המבואר ,כי
לקצת הנאה גשמית מול חיי נצח .וכך גם ע"י התנגדותו וההתגברות עליו בא האדם
אם האדם מבין ומרגיש אפילו באיזה דבר לשלימותו .וזהו ענין התלבשות הנשמה
גשמי ,שיש בו אולי מעט מזעיר איזו בגוף ונפש הבהמית ויצר הרע וכל שאר
הטבה מול נזק רב ,אין לו כלל התמודדות, השמות המתחלפים ,המורים על הקושי
אלא אינו עושה זאת כמעט מבלי בחירה. וההתמודדות בעולם הזה מול כיסופי
והרי שכל הבחירה והצורך להכרעת האדם הנשמה להתעלות ולבא אל התכלית,
היא רק בדברים שקולים ,שיש בהם נטיה שכולם באים בשביל 'עזר' לנשמה שתוכל
שוה לכאן ולכאן .ולכך יש צורך לייצר להגיע לתכליתה ,זהו 'עזר כנגדו'.
מערכה שלימה של התנגדות ,שלא ירגיש
האדם כלל מה זה נצחיות ,ובכלל ישכח ההתנגדות נוﬠדה ﬠבור ה בחירה
מכל המציאות הרוחנית ,ומצד שני צריכים והעזר שבא על ידי הכנגדו ,הוא בכמה
לחזק אצלו את תענוגי עולם הזה שייחשבו שאלמלא הא': דברים:
בעיניו כדבר חזק ומושך מאד ,ועל ידי התנגדות "את זה לעומת זה עשה
עומד האדם בנסיון .ואצל אדם גדול אלקים" )ע"פ קהלת ז יד( ,לולא הכח הנגדי
המשיג וזוכר את העולם הרוחני ,מוכרחים העומד ממש באותה מדרגה של הכח
להביא התגברות עוד יותר גדולה בשביל הרוחני ,ולא זו בלבד ,אלא אף מעט יותר
שיהיה לו בחירה. מן הכח הרוחני ,כפי שמוכרח ממאמר
חז"ל הנ"ל אשר יצרו של אדם מתגבר עליו
ההתנגדות היא בשביל שיהיה תﬠנוג 'ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו' ,הרי
טעם הב' לכך שיש התנגדות :או לפי כי מבלי עזר מה' אין ביכולת האדם עצמו
דברינו במ"א )פרשת קרח עיי"ש(, להתגבר על יצר הרע .וטעם הדבר הוא ,כי
ז שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת וירא
תענוג ,ואילו דבר תמידי אינו מביא תענוג. אשר אילו היתה ההתנגדות מתבטלת ,היה
ואם כן לכאורה ישנו פתרון נוסף שלא ביטול התענוג כידוע .והוא כלל שיסד
יהיה תענוג תמידי בעבודת ה' ,והוא ,שכל הבעל שם טוב ,ומבואר בספרי כל תלמידיו
הזמן יתעלה האדם ממדרגה למדרגה ,וכל ותלמידי תלמידו המגיד ,כי 'תענוג תמידי
עליית מדרגה הוא דבר חדש ,ועל ידי אינו תענוג' .והמשל לכך הוא מענין
ההתחדשות יבא לידי תענוג .ואם כן יש האכילה שהאדם מרגיש בו תענוג ,ואילו
לתמוה ,למה צריך האדם לעבור הסתרים מן הנשימה אין האדם מרגיש תענוג כלל.
וקשיים בשביל התענוג ,הרי היה די בכך אבל אדם אשר לא עלינו היה סובל מקשיי
שיתעלה ויתחדש בעבודתו בכל עת. נשימה ונתרפא ,הרי הוא כן מרגיש תענוג
התשובה על כך מתבארת בדברי המאור בנשימתו .וזהו הטעם לתקופות הקושי
עינים )פר' אמור( ,וז"ל' :שתענוג תמידי אינו הבאים על האדם ,אשר הם בשביל שיתענג
תענוג ,לכך 'והחיות רצוא ושוב' וכו', על ה'.
ועל ידי שמסתלק עושה כלי שיוכל לקבל מעט ביסוד זה שתענוג תמידי ונרחיב
תענוג ,ובלא הסתלקות לא היה כלי ,ולא אינו תענוג ,ע"פ דברי המאור
היו יכולים לקבל תענוג' .עכ"ל .כלומר, עיניים בזה בכמה מקומות:
בשעת ההסתלקות מרגיש האדם שהינו
ריק ,והרגשה זו היא היוצרת אותו להיות בפר' תולדות מבאר 'הדעת הוא תענוג,
'כלי קיבול' לדרגא הנעלית יותר ,ולכן בא שעל ידי שעובד השי"ת בדעת רחב
הקושי בעבודת ה' וההתאמצות ,כי זה הוא
נמשך לו תענוג בעבודתו מעולם התענוג,
אך דנודע שהתענוג תמידי אינו תענוג
היוצר את הכלי לתענוג הנעלה יותר .והוא
וכו' ,ועבור שלא יהא תענוג תמידי
על דרך מה שכל קושיא הינה כלי
מסלקין ממנו הדעת] ,והוא צרות המוחין,
שרוצה טוב שיעור ומגיד לתשובה,
בקושי באה ה' שעבודת מה והוא
שתלמידיו יבינו את עומק דבריו בונה
וביגיעה[ ,ו]אחר כך[ נותנים לו בתוספות
שיעור בשאלות וקושיות .והבעל התניא
יותר ובגדלות יותר מן הדעת הראשון
מבאר ביסוד זה מה שישנם דברים בגמרא
שהיה בו' .ויסוד זה מבואר אף בקדושת
שהינם 'תיובתא' ומכל מקום הם 'הלכתא',
לוי ובאור המאיר וכל תלמידי המגיד.
ומבאר שדברים אלו הם ההלכה ,אבל יש
לנו רק את הקושיא בלי התשובה על כך, והנה בפשטות לומדים שהטעם שתענוג
כי חסר לנו את הכלים להכיל את האור של תמידי אינו תענוג ,הוא מפני שחסר
התשובה על כך ,והיא תתגלה רק בביאת בהתחדשות הדבר ,כי התחדשות מביאה
ח 'טﬠם ניסיונות וההתנגדויות הﬠוברים ﬠל האדם' | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ
במפלתן של רשעים ,לא רק מצד ענין המשיח ]אבל הקושיא באה כדי להכין את
מפלתן עצמו ,אלא גם בשביל שלא נצטרך הכלי לתשובה העתידה להתגלות[.
ליפול ממדרגתנו[.
)ד"ה וקם הבית( אומר המאור ובליקוטים
ההתנגדות נצרכ ת בשביל רצוא ושוב עינים חידוש נוסף בסוגיית
וטעם ג' להתנגדות :או שלא היה יכול תענוג תמידי ,כי כתב 'תענוג תמידי אינו
לסבול תענוג של השגה ,אם תענוג] ,זהו[ למיעוט דעתינו ושכלינו,
לא ברצוא ושוב שהיא ההתנגדות. אמנם לעתיד 'ומלאה הארץ דעה את ה''
רבינו מאריך בזה להלן )פר' בא( שכאשר )ישעיה יא ,ט( שיהיה דעת שלם וגדול ,יהיה
נברא מתעלה בבחי' 'רצוא' בהשתוקקות הרחבת הדעת לקבל תענוג הגדול תמיד
עצומה לה' ,הרי בהתקרבותו לה' יכול הוא בלי שום הפסק ,ולכן יהיה 'ביום ההוא ה'
להתבטל לגמרי ,כניצוץ הרץ אל האבוקה, אחד ושמו אחד' ,רצונו לומר שיהיה
אשר בהתכללותו באבוקה הרי הוא מתבטל אחדות בלי הפסק ,אלא תמיד יהיה
ממציאותו ,כמו כן המלאכים והשרפים ההתקשרות והתענוג ,אבל עתה אי אפשר
החיות ואופני הקודש בעת ה'רצוא' שלהם מפני קטנות הדעת לקבל תמידי'] .דעת
יכולים הם להתבטל לגמרי ,ולכך נצרך את לנו אין ועתה התחברות, הוא
בחינת 'שוב' ,שהוא כח נגדי המושך את האפשרות להיות מחוברים לה' בכל עת,
המלאך כלפי מטה ,בשביל שלא יתבטל. ולכן תענוג תמידי אינו תענוג ,אבל לעתיד
לבוא נהיה מחוברים לה' לנצח ,ואזי תענוג
והתולדות יעקב יוסף בספרו צפנת פענח תמידי כן יהיה תענוג[.
)פר' תרומה( כותב ,על דברי
הגמרא במנחות )צט' (:אמר ריש לקיש ]ובקדושת לוי )פר' יתרו( כותב בענין זה
פעמים שביטולה של תורה זהו יסודה', דברים הנוגעים למצב הזמן,
וצריך ביאור מה הפירוש שבטולה של וז"ל' :לפעמים אין הצדיק צריך ליפול
תורה זהו קיומה ,וכתב וז"ל' :על פי מה ממדריגתו בכדי לבוא לתענוג יותר גדול,
ששמעתי ממורי ]הבעל שם טוב[ זללה"ה והיינו בעת כשרואה מפלתן של רשעים,
ביאור פסוק )יחזקאל א ,יד( 'והחיות רצוא אזי יש להצדיק תענוג גדול שהוא עובד
ושוב' וגו' ,והעולה משם ,כי הנה כאשר להבורא יתברך ,ובא להתלהבות גדולה
אדם עוסק בצרכי גופו ,דהיינו אכילה מאוד ותענוג גדול מאוד לאין שיעור ואין
ושתי' ועסק פרנסתו ,רק כדי שינוחו חקר מעבודתו יתברך שמו' .עכ"ל .וא"כ
המוחין ולחזור לתורתו ולעבודתו יתברך, צריכים אנו להתפלל לה' שנזכה לראות
ט שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת וירא
לימוד התורה רק כדי שיוכל ח"ו להמשיך אז נעשה עסק העולם הזה כסא לעסק
ולבטל את הזמן[. העולם הבא' ,עכ"ל .אם המוחין נמצאים
במצב של מרוצה מבלי מנוחה ,אין הם
כללא דמלתא ,לפי ערך גודל
מצליחים להשיג היטב ,ולכך נצרך ה'שוב'
ההשגה והעבדות ,את זה
בשביל מנוחתם .וכאשר המנוחה היא עבור
לעומת זה עשה הביטול ומחשבת
כך ,אם כן ביטול התורה הוא גם כן קיומה
חוץ מהיפוך להיפוך ,הקטן לפי קטנו
של תורה ,ו'עסק העולם הזה נעשה כסא
והגדול לפי גדלו ,בכדי שיבא אל
לעסק העולם הבא' ,כי ההפסקה מן העסק
העזר הנ"ל .ולכן אין לו לאדם להיבהל
בענייני העולם הבא הוא לצורך התחדשות
בהגיעו לקושי בעבודת ה' ,ואין לו לאדם
המוחין ,שיוכל אחר כך לעסוק ביתר שאת
להיבהל ולומר שיש לו קשיים שאין לאף
בענייני העולם הבא.
אדם אחר ,כי גם לו יהא כדבריו ,הרי דבר
זה מורה שיש לו כח רוחני נפלא שאין לאף
אולם אין לו לאדם לרמות את עצמו בזה,
וכח ההשגה כח שהרי אחר, אחד
ההתנגדות הולכים זה כנגד זה בשוה ממש, שיאריך לשהות בהפסקה וב'שוב',
במשקל מדויק ממש. בשביל לקיים את ה'מצוה' של 'שוב' ואת
ה'מצוה' של 'ביטולה זהו קיומה' ,והכלל
ההתג ברות בשﬠת הנסיון היא רק ﬠל ידי הוא שאין צריך להתעסק ולחפש את
האמונה הפשוטה המושרשת באדם ה'שוב' ,כי האדם מאליו וממילא נמצא
במה הוא נעזר מנפילתו אבל מספיק ב'שוב' ,לא צריך לעבוד על כך.
בהתנגדות חס ושלום ,אמנם אכן מה ששייך להשתמש במושגים אלו
נתבאר שיש התנגדות ומה התועלת ממנה, לעבודה שלנו לפי מדרגתנו ,הוא כגון
אבל מה באמת העצה למעשה לקום כאשר האדם מרגיש שאין ביכולתו ללמוד
מהנפילה וההתנגדות .העצה היא ,העיקר עוד ברציפות מבלי לשתות כוס קפה וכדו',
הוא על ידי האמונה הגדולה הרי לא ירגיש כי בזה הוא יוצא מן
ופשוטה בלי שום טעם וסברות כלל, העבודה ,אלא יכוין שאת כל זה הוא עושה
שהרי באותה השגה והעבדות עבור שאחר כך יצליח ללמוד ביתר שאת
שהשיג ,כבר נפל לשכנגדו ,לכן וביתר עוז] .ואין צריך לומר שלא יהיה ח"ו
יראה להתחזק באמונה הגדולה להיפך ,שלא יהיה אדם המבטל כל כך
ופשוטה בחזקה .וזהו העזר שהקב"ה הרבה מן התורה ,עד שהוא מרגיש כי הנה
עוזר לכל אדם בכל יום נגד היצר הוא כל כולו הולך בטל ,והוא חוטף קצת
י 'טﬠם ניסיונות וההתנגדויות הﬠוברים ﬠל האדם' | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ
להושיעני שיכול היחיד הינך שאתה הרע ,בהשפעתו לאדם את האמונה
ולהוציאני ממצבי' ,וידבר אל ה' כבן לאביו זו להתחזק בו יתברך ,ועל ידה יקום
מבלי שום טעם וסברות ,וזו היא הנקודה על משענתו.
היחידה המחזיקה את האדם בשעת ניסיון.
זה הוא יסוד הספה"ק פרי הארץ ,אשר
בספה"ק מבואר כי בשעת ניסיון לוקחים האמונה פשוטה גוברת למעלה מהכל,
לאדם את כל מדרגותיו ,בהבנה בשבוע שעבר )פר' לך לך( גם כן נתבאר
השטחית נראה שיש איזה 'סל' שבו שלאחר כל ההשגות ,גם אדם שיש לו
נמצאים כל מדרגות האדם ,ובשעת ניסיון הבנה והשגה בכל העולמות מלמעלה עד
לוקחים ממנו 'סל' זה עם כל המדרגות למטה ,והינו יודע כל סדר השתלשלות עם
שבתוכו בבת אחת ...אולם לפי המבואר כל השמות וכל העבודות ,גם אם הוא ראה
כאן הרי זה ענין דק יותר ,כי מה שאמרו האמונה הרי וכו', ושרפים מלאכים
שמסלקים את המדרגות הוא לפי שכל הפשוטה נעלית יותר וחזקה יותר מכל זה,
מדרגות והשגות האדם אינם מועילים כי הרי כל הראיות וההשגות הינם בשכל
בשעת ניסיון ,שהרי כנגד כל מדרגה והשגה ,והקב"ה נעלה מכל השגה ,ולכן
והשגה ישנו כח נגדי של היצר המנסה את קשר האמונה פשוטה חזק ועליון יותר.
האדם .על הבעל שם טוב הקדוש זי"ע
מסופר שכאשר הגיע לאיזה מקום בדרך ו'הקב"ה עוזרו' לאדם ,בהשפעתו אליו
לארץ ישראל נשכח ממנו הכל ,וביקש אמונה פשוטה בו יתברך 'בלי
מאת משמשו שיתחיל להגיד לפניו את שום טעם וסברות' .אדם בטוח כי בשעת
אותיות הא' ב' וכו' ,עד שעל ידי זה חזרו קושי יש לו לחפש איזשהו מאמר ורעיון
אליו כל ההשגות .והיינו ג"כ כענין שכלי ,ועם זה יתחזק ויתגבר על הנסיון.
המבואר ,כי חזרת ההשגות היתה ע"י אבל דבר זה הוא טעות ,שהרי גם לפני
החיזוק באמונה פשוטה ,שהאירה אצלו על הקושי כבר היו לו רעיונות שכליים ,ובכל
ידי אותיות הא' ב'. זאת נפל בזה הנסיון ,ואם כן אין זה יכול
להיות העצה להתגבר .וטעם הדבר הוא ,כי
ומבואר בספה"ק כי מה שקנה האדם על כמה שהאדם יטפס ויתעלה בהשגותיו,
ידי יגיעתו העצמית ,הרי זה עדיין יבוא כח נגדי נעלה יותר נגד זה.
נשאר גם בעת ניסיון .ובכן הרי שיש לו ולכך צריך אך ורק את האמונה פשוטה
לאדם להרגיל את עצמו באמונה פשוטה שרק הקב"ה ביכולתו לעזור ולסייע ,ויאמר
בכל עת ,בכל מקרה ובכל מצב ,ואזי אין האדם בלבו אל הקב"ה 'הנני מאמין בך
יא שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת וירא
ה'בלתי מושג' .ושוב צריך הוא להתחזק האמונה בבחי' של 'מדרגה' אצל האדם,
ולהתעלות בהשגה חדשה ,ושוב יש לו אלא זה הוא מציאותו בעצמו ,ולכן צריך
ניסיון חדש וראשו מעל לידו ,ושוב הוא לשנן שוב ושוב שהקב"ה יכול לעזור
צריך להתחזק באמונה ,וחוזר חלילה. ולהושיע .כיון שבשעת הניסיון עצמו אי
אפשר להיזכר ב'עצה' של ה'פרי הארץ'
ואין האדם יכול להישאר במקום אחד,
להתחזק באמונה פשוטה...
מוכרחים להתעלות בסולם כדי
הﬠבודה הולכ ת בסדר ﬠליה של השגות
לעבוד בסדר זה ,שלפעמים הידיים יהיו
מעל הראש ולפעמים הראש יהיה מעל ואמונה ﬠוד וﬠוד
הידיים ,בשביל להתעלות בסולם העולה
אולם כפי שלמדנו בשבוע שעבר ,אין די
בית ק-ל נצרך לעלות מאמונה להשגה
באמונה פשוטה לבד ,כי האמונה
ומהשגה לאמונה ,מצד אחד נצרך שהנפש
אינה 'ממלאה' את האדם ,אלא רק 'מקיפה'
תהיה מלאה בידיעה והשגה ,אולם אין די
את האדם ,ולכן צריכים גם הבנה והשגה
בהשגה וצריכים גם את האמונה .כי גם
בשביל למלאות את האדם ,ויחד עם זה יש
אחר שהאדם מילא את עצמו בידיעות ,אם
להתחזק באמונה.
לא יתחזק באמונה פשוטה ,אזי ראשו יעלה
למעלה מידיו ,דהיינו בשעת ניסיון כלי עמוק לכך הוא מאדם העולה ומשל
ההשגה נמוכים יותר ממנו ,ובעת הזאת במעלות הסולם ,אשר בתחילה
מוכרח להחזיק באמונה פשוטה .ומאידך, הוא אוחז ביד ימין מעל לראשו ועולה
חייבים להרים שוב את הידיים מעל הראש, מדרגה אחת ,ואזי מגיע ראשו אל מעל ידו
שוב לעסוק בהשגה ,אין לו לאדם לומר הימנית ,ואז הוא מושיט את ידו השמאלית
שדי לו באמונה פשוטה ותו לא .וכמו מעל לראשו ועולה עוד מדרגה ,ושוב
שנראה בחוש ,שהרי לא יתכן שהאדם נמצא ראשו מעל לידו ,וכן הלאה עוד
יאמר שהוא מאמין באמונה פשוטה ,ואת ועוד .כמו כן כדי להתעלות בעבודת ה',
כלי מוחו והשגתו ישקיע רק בהבלי צריך האדם לקנות את 'יד' ההשגה ,ה'עזר'
העולם .שהרי אם באמת הוא מאמין גדול מחלק ההשגה .אולם כאשר האדם מתחיל
כל כך ,למה הוא נוטש את כלי ההשגה להתעלות בעבודת ה' ,אזי הוא מגיע עם
לרשות היצר ,ואינו ממלא את נפשו ראשו אל למעלה מן היד ,.כלומר ,שיש לו
בהשגות אלקות .וזהו ענין מה שיש מצוות כבר ניסיון שאין בכח ההשגה לסייע בעדו,
שכליות וחוקים ,המצוות השכליות הינם ואז צריך להתחזק באמונה פשוטה ,שהיא
להשגה באים שדרכם ההשגה כלי המקשרת אותו אל למעלה מהשגותיו עם
יב 'טﬠם ניסיונות וההתנגדויות הﬠוברים ﬠל האדם' | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ
לא היה נקרא אמונה ראשונה בכלל והקדושה נכנסת בתוך האדם ,והחוקים
אמונה ,עד אחר זה שבאו לכלל אמונה הינם כלי האמונה שדרכם באים לביטול,
שלימה שנאמר בה 'ויאמינו בה'' ואז המקיף מעל האדם.
'ישירו תהלתו' .וכמו שכתוב על זה
'מראש אמנה' שהוא אמונה גבוה מאד. ואת יסוד זה ,שצריכים השגה ואף על פי
כי בוודאי מי שאין בו דעת ומאמין כן צריכים אמונה ,והאמונה נעלית
מחסרון ידיעה הוא גם כן אמונה ,אבל יותר ,קונים בלימוד ספר פרי הארץ .לא
העיקר כשזוכין לקצת השגה ולבטל עצמו רק מחמת שהוא מדבר על כך שוב ושוב,
והחכמה שבו להאמין בה' אחד ,הוא אלא מפני שעצם הספר בנוי באופן זה,
האמונה החביבה ,שעל זה אמרו 'אדם שהרי מצד אחד רבינו מדבר על כאלו
ובהמה תושיע ה'' -שערומין כאדם השגות נפלאים ,הן בשכל והן בקבלה,
ומשימין עצמן כבהמה ,ולכן 'ויושע ה' הספר מלא בעומק שבעומק דק שבדק,
ביום ההוא -ויאמינו בה'' הוא דבר גדול ומאידך מיניה וביה מערב רבינו בדבריו
מאוד ,שהאמינו על כל המציאות כמו כל הזמן את האמונה הפשוטה והתמימות
שיהיה מבורר לעתיד ה' אחד' ,עכ"ל. הרה"ק דברי דרך ועל המוחלטת.
מרופשיץ זי"ע 'כמה פקחות נצרך כדי
הייסורים גורמים להתחזקות באמונה לבוא לתמימות אמתית עם הרבש"ע' ,ויש
ולהיחלשות ההתנגדות לנו לקחת יסוד זה לחיי נצח.
ובזה יתורץ קושית 'צדיק וטוב לו
צדיק ורע לו' )ברכות ז ,(.שהרי אמת )פסח תרמ"ד( כתב על דברי בשפת
"בוחן לבות ה'" )משלי יז ג( יודע לפעמים כתוב הים שבשירת המדרש
התנגדות את זה לעומת זה של "ויאמינו בה'" ,אף על פי שכבר כתוב
השגה ועבדות שלא יוכל לעמוד בה, "ויאמן העם" בהיותם במצרים ,שהוא מפני
ולא יוכל קום מנפילתו באותו שאחר כך חזרו ולא האמינו ,ושוב האמינו.
התנגדות ולהתחזק באמונה כנ"ל, ומקשה 'וצריך ביאור היתכן שאחר יציאת
ואף שלכאורה משקל ההשגה ומשקל מצרים נפלו בני ישראל בחסרון אמונה,
ההתנגדות שוים זה לעומת זה ,אעפ"כ יותר מה שהאמינו במצרים' .ומיישב
נצרך לכך סייעתא דשמיא לבוא לאמונה 'ויתכן לפרש כי ענין האמונה אין לה
שלמעלה מהשגה ,ולפעמים אי אפשר ליתן שיעור ,ויש אמונה גדולה ביותר ,והכל
לאדם סיכון זה ,מקדים לו רפואה כפי מדריגות האנשים .ולכן אחר הגאולה
למכתו להרע או להטיב ,ועל ידי שנעשו בני ישראל מוכנים להיות עבדי ה'
יג שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת וירא
ומר ממות ויסורין ,יסורי איוב במשך אותה סיבה תתחזק האמונה ,לפעמים
כל ימי חיי האדם לא מגיעים אל הקושי כשאדם עובר קושי ,הרי זה גורם אצלו
והצער העצום של להיות מרוחק מה' חיזוק האמונה .וכמו שהוא בעת הסתר של
בעולם הבא ,שהרי היסורין והמיתה 'להרע' ,כך גם 'להיטיב' כי הטבה גם כן
ממרקין העבירות והמה רפואות מחזקת אמונה .אכן בדרך כלל נוטים
המכה ,כל הייסורים נועדים לרפאות האת האנשים לחזק את האמונה דוקא בזמנים
האדם מן העבירות ]הרמח"ל )דרך ה' ח"ב פ"ג( קשים ,כפי שאנו רואים במה שקרה לצערנו
מבאר שיש כל מיני סיבות לייסורים ,אם בשמחת תורה זה עתה ,שעורר הרבה מכלל
לעורר את האדם ,או לכפר עליו ,לתיקון ישראל ,והרבה אנשים מתעוררים ומאיר
העולם ,או לתיקון גלגולים קודמים, אצלם האמונה בזמני קשיים .וטעם הדבר
יעו"ש ,אבל בסופו של דבר כל זה נועד הוא ,מפני שהנפש הבהמית חזקה ועומדת
א"כ ברוחניותו[, האדם עם להיטיב בתוקפה כל עוד שהכל בסדר הרגיל ,אבל
ממילא ידוע שהמכה גרוע מיסורי כאשר משהו מתחיל להתערער ולהתנדנד
הרפואה ,כשם שמובן לכל אחד כי אצלה ,שנהיה איזה חוסר יציבות פחד או
בשביל מכה של חתך קטן אין משתמשים קושי גשמי וכדו' ,אז מתחילה הנפש
בטיפולים כימותרפיים ,כי 'אין הצר שוה', הבהמית להיחלש ,וזהו עצה שהטוב
כי מביאים יסורים לרפאות מכה רק אם יתגבר .או שההתנגדות עצמה לא
המכה גרועה כל כך ,עד שכדאי לסבול תחול עליו בפרך כל כך מחמת
יסורים אלו כדי להינצל מזו המכה .כמו כן היסורים או העוני ,שהם בעצמם
אם היסורים בעולם הזה היו פחותים סיבת יראת ה' ובטול התאות
מייסורי עולם הבא ,לא היו משתמשים ואמונות הכוזבות .והיינו אשר הקשיים
עמהם כדי לרפא את האדם מיסורי עולם יכולים להביא אחת מן השנים ,או שתתגבר
הבא ,אלא ודאי שצער ההתרחקות מלפני האמונה אצל האדם ,ועל ידי זה יוכל
ה' גרוע יותר מכל היסורים. להתגבר על היצר הרע כאשר ינסה לבא
אליו .או שכל הקשיים של הנסיונות
צדיק ורﬠ לו וצדיק וטוב לו הוא
יתקטנו על ידי הצרות ,כי כח היצר ייחלש
למﬠלה מהשגתינו אצלו ,ועל ידי זה לא יוכל היצר הרע
להתגבר עליו.
ומעתה 'צדיק ורע לו' אפשר לומר
שהרעה והיסורין המה והנה אחר ידיעתנו באמת שהעבירה
טובתו ורפואת מכתו ,שהוא והתרחקות מאתו ית' הוא רע
יד 'טﬠם ניסיונות וההתנגדויות הﬠוברים ﬠל האדם' | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ
מחדש 'אולי יתרמי בשעתא דמזוני', התנגדות עבודתו והשגתו את זה
וכל זה רק אולי ,אמר 'כולי האי ואפשר לא לעומת זה ,אולי הוא באופן שלא
בעינא' .והענין הוא כדברינו ,שכנגד היה יכול לעמוד נגדה ,ובנפלו לא
השגת רבי אלעזר בן פדת שכלו יוסיף קום ,אם לא על ידי היסורים
ועבדותו ,ההתנגדות מזה אשר את והדלות שמתיש כח ההתנגדות
זה לעומת זה ,אם אפשר לעמוד כנ"ל .ו'צדיק וטוב לו' הוא כי את זה
כנגדה בלי יסורין ,או אולי שאי לעומת זה ,שכנגד שכלו ועבודתו
אפשר להיות אם לא על יסורי עוני, ודרך הלוכו אינו צריך חיזוק
חכמה בשיעור התלויים דברים זהו היסורים ,ובלתם יכול לעמוד כנגדם.
העליונה ,ואיננו יכולים לעמוד בזה ,זהו
דברים הנעלים משכלנו .אבל יכולים אנו ומה שמשה רבינו נתקשה מפני מה צדיק
לקחת מזה ,אשר בהגיע עת קושי על ורע לו ,ולכאורה הרי יש כאן ביאור
האדם ,יידע נאמנה שזה נועד רק לקרב נפלא] ,והרי משה רבינו למד כל התורה
אותו לאמונה ולהחליש את חלק הרע שבו. כולה ,וידע גם את הכתוב בפרי הארץ[,
הוא מפני שעדיין אינו מובן למה באמת
צדיק זה נברא באופן שיצטרך ייסורים
ניסיון הﬠקדה שלא להרהר אחר
מדותיו יתברך
לעמוד בהתנגדות ,וצדיק וטוב לא נברא
באופן שונה] ,וקושיא זה קשה גם על כל
והנה נסיון העקדה הובא במדרשים שאר הבנות מועטות המובאים בספה"ק
)ב"ר נו יב( ורש"י ז"ל )בראשית כב יב( לענין צדיק ורע לו[ וזהו דבר שאין שום
שהיה לו לאברהם להרהר אחר בריה יכול לשער ,שהרי כל אחד
מדותיו ,בפשטות לומדים שהנסיון נכוה מחופתו של חבירו )ב"ב עה ,(.מפני
בעקידה היה עצם הדבר לשחוט את בנו שאין צדיק יכול לאמוד את עצמו מול
יחידו ,ועל זה הקשו המפרשים שבכל צדיק אחר ,אבל לפניו יתברך גלוי
הדורות היו רבים מישראל שמסרו נפשם וידוע "היוצר יחד לבם המבין" וכו'
ושחטו את בניהם ,במסעי הצלב בזמן )תהלים לג טו(.
הראשונים היו כאלו מן הראשונים ששחטו
את בניהם שלא יקחו אותם לנצרות וכן אמרו רז"ל )תענית כה (.על גודל
כמבואר בדעת הזקנים )נח ט ה( .והתשובה העניות של רבי אלעזר בן פדת,
המפורסמת על כך היא ,שהכל בא רק שהשיבו לו בספיקא קמי שמיא
מכוחו של אברהם אבינו שעקד את יצחק אפילו על ידי חזרת בריאת עולמות
טו שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת וירא
באמיתות והתחזק מהופכים, בנו .אולם רבינו מבאר את עומק הניסיון
האמונה הגדולה והחזקה מרצונו של העקידה ,שהיה מה שלא בא אברהם
הפשוט יתברך ,כי לא מחשבותיו אבינו להרהר אחר מדותיו של הקב"ה.
מחשבת השי"ת ולא דרכיו דרכו,
ואינו מבין דבריו יתברך והנהגתו והוא שאמר רבי אבא 'אמר אברהם,
כלל ,וכל הרעות המתדמים מאתו אפרש לפניך את שיחתי,
יתברך הם טובות אמתיים כנ"ל ,וכל אתמול אמרת לי )שם כא יב( "כי ביצחק
דבריו הנראים מהופכים הכל אל יקרא לך זרע" וחזרת ואמרת )שם כב ב(
מקום אחד הולך ,והן המה בלי שום "קח נא את בנך" ועכשיו אתה אומר
שנוי ותמורה חס ושלום .וכן כל אדם לי )שם יב( "אל תשלח ידך"' ,שהוא
בעת ניסיון צריך לדעת שכל הניסיונות שנוי רצון אצל הבורא יתברך חס
הגשמיים והרוחניים הכל מאת ה' הם, ושלום ,שהוא שורש הכפירה חס
ולהתחזק ולעבוד את ה' בתוך הניסיון .וגם ושלום ,הרהור מחשבה זו נראה כדברי
בניסיונות שהאדם מרגיש שהיצר הרע כפירה ,ודבר זה קיים אצל כל אחד ,כגון
'כנהר נדמה לו' ,מבלי יכולת לעמוד כנגדו, מה שהאדם חש לפעמים כי הרבש"ע
וטענתו בפיו כלפי שמיא 'הרי אתה רוצה שוכח ממנו ח"ו ,ושאר הרגשות הדומות
שאתגבר ,ואם כן למה יש לי קשיים כאלו לזה ,שהם ככפירה כל אחד כפי דקותו,
גדולים שאינני מצליח לעמוד כנגדם' .אבל וזהו נקודת הניסיון ,וכן כל הקושיות
באמת אין לו ליפול בזה ,אלא לדעת שעליו 'צדיק ורע לו' היפך מן הראוי
מוטל לעבוד ולעשות את כל מה שביכולתו והבטחת התורה ,או שאר קושיות
לעשות ,ויאמר לעצמו 'למרות הכל ,אני ואמונות הכוזבות ,אשר "את זה
אעשה את כל מה שביכולתי לעשות' ,הן לעומת זה עשה אלקים" נגד כל
בתפלה והן בשאר דברים. דביקות והשגת אמיתותו בחכמתו כי
ההתנגדות, את יש השגה כל כנגד
ומה שאין מובן הדבר' ,ריק הוא וכמאמר רש"י ז"ל )שם ג א( אצל "הנחש
מכם' )ע"פ דברים לב מז( ,כמבואר היה ערום מכל" 'ארור מכל ,לפי
במדרש ובירושלמי ש'אם ריק הוא ,מכם, ערמתו וגדולתו היתה מפלתו'.
מפני שאין אתם יגעים בה' ,הריקנות הוא
מחמתנו ,שאין ביכולתנו להשיג זאת, אבל אברהם אבינו עליו השלום עמד
שאין שום השגה יכולה להשיג בנסיון ולא הרהר אחר האמונה
דבריו יתברך ופירוש מלותיו בהשגתו את דבריו יתברך שהמה
טז 'טﬠם ניסיונות וההתנגדויות הﬠוברים ﬠל האדם' | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ
מתעוררים כהפרעה בשעת מעשה המצוה, "האומרים לרע טוב ולטוב רע" )ישעיה
אבל בשעת הציווי ,בשעת לימוד הציווי ה כ( ,וכל שכן שאינו מובן מחשבותיו,
בשולחן ערוך ,הרי אדרבה אז הוא הזמן וכל שכן רצונו הפשוט ,אם אפילו
להתעסק ולברר עד הסוף מהו רצון ה'. דברי ה' המלובשים כביכול בהשגה א"א
וכמו שאמר החתם סופר זי"ע כי מה שהוא להבינם ,מכל שכן שא"א להבין את רצונו
יודע לענות על כל סוגיה ,הרי זה מפני הפשוט .ובאמונה זו התחזק אברהם
שהוא כבר חשב על כל השאלות בשעת אבינו עליו השלום ,ולא סמך על
לימוד המצוה .כי בשעת מעשה מערב השגתו ,ועמד בנסיון שלא להרהר
האדם את נגיעותיו ,משא"כ בשעת הציווי. אחריו יתברך.
ולכן בשעת הציווי בירר אברהם אבינו את
כל הנ"ל[. בניסיון העקדה כתיב "ויאמר קח נא את
בנך את יחידך אשר אהבת את
כללא דמלתא עיקר הנסיונות הם יצחק" ,ומבואר בדברי חז"ל כי כאשר אמר
באמונה ,כמאמר )דברים ח ב( הקב"ה לאברהם אבינו "קח נא את בנך",
"לנסותך לדעת את אשר בלבבך", אמר לו 'שני בנים יש לי' ,אמר לו "את
וכל הנסיונות שהיו לאברהם אבינו יחידך" ,אמר לו 'זה יחיד לאמו וזה יחיד
עליו השלום היו על דרך זה ,כמו לאמו' ,אמר לו "אשר אהבת" ,אמר לו
הרעב שאמר בתחלה 'לך לך' 'שניהם אני אוהב' ,אמר לו "את יצחק".
ואח"כ מתדמה שינוי רצון בהביאו ולא היה זה התחמקות חלילה ,אלא שניגש
רעב למקום זה כפרש"י ז"ל )בראשית יב אברהם אבינו לנסיון עקידה שלא ע"פ טעם
י( ,וכן כולם. והשגה כלל ,וכל מעלת יצחק על ישמעאל
היה אצלו רק בחלק ההשגה ,ומאחר שעסק
אבל נסיון המסירות נפש עבורו בחלק האמונה שלמעלה מהשגה ,באמת
יתברך ,אחרי הידיעה כי הוא לא ידע מה הוא רצון ה' ,הוא הרגיש כי מה
הבורא הוא אמר ויהי ,הוא צוה שאצלו יש מעלה ליצחק על ישמעאל הוא
למסור נפשו ולזבוח עצמו עבורו רק אצלו ,אבל לא ברצון ה' ,ולכן השתדל
יתברך ,מי לא ישמע ומי לא יאבה לקבל ציווי מפורש מאת הקב"ה על הדבר,
לו יתברך ,אם אמנם גם הוא נסיון, שתהיה בחירת יצחק על ידי הקב"ה לבדו.
אבל לא לפי ערך אבותינו
הקדושים ,האבות הן הן המרכבה ]וע"ד העבודה יש לומר ,אשר החסרון
לשכינה ,בוודאי ובוודאי שלא היה אצלם בכל הספיקות הוא רק אם הם
יז שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת וירא
ומשלב כל המדות ליחד לאחד ניסיון בזה ,וכן קושית העולם ,אפילו
ומשם מתברך ונשפע אמונתו כל דהו ,אם השם יתברך היה אומר
יתברך החזקה ,ואחר כך מבין דבריו לו בעצמו שיזבח את עצמו עבורו,
יתברך בהתגלות שאינם מהופכים, והיה יודע שהם דברי השם יתברך,
כמו שהשיב השי"ת לאברהם אבינו בוודאי היה שומע לו .ולכן לא
שם )כב יב( כפרש"י ז"ל .וממקור הוזכרו בתורה שני הנסיונות הנז"ל,
הברכות ממילא מתברכים כל זה שקפץ אברהם אבינו לתוך כבשן האש
העולמות עד עולם השפל ושלשול וניסיון יצחק אבינו בעקידה ,כי בניסיון
קטן שבים ,על ידי האמונה מתחברים כאלו כל יהודי היה יכול לעמוד ,ובוודאי
הכל ובא ברכה לעולם ,ואכן אחר העקדה שהאבות הקדושים.
הגיע ברכה ,כי ברך אברכך ,ועד היום אנו
אוכלים פירות ברכת עקידת יצחק. כאמירת רז"ל )מובא ברש"י בראשית א ,א( שלא
היה צריך להתחיל את
ולקרב מעט אל שכלנו את הענין שהזכיר התורה אלא מ"החדש הזה לכם"
רבינו שכל הגבורות הם חסדים, )שמות יב ב( אבל "כח מעשיו הגיד לעמו"
הוא ע"פ המובן שכל דבר יכול להיות חסד )תהלים קיא ו( ,והיינו שיש ללמוד לימודי
ויכול להיות גבורה ,למשל ריווח חודשי עבודת ה' מכל הפרשיות של מעשי האבות,
של אלפיים דולר ,למי שרגיל להרוויח כל מעשי האבות נכתבו בתורה כדי ללמדנו
חודש מאה אלפים הרי זה גבורה ,ולמי ארחות חיים איך להתנהג בהאי עלמא ,כי
שהרוויח עד עכשיו כל חודש חמש מאות התורה לעולם עומדת ,ונוהג בכל
שקלים זהו חסד .מי שנפטר לו בנו הרי זו דור ובכל אדם ,על ידי הסתכלותו
גבורה עצומה ,אבל מי שנפטר לו בן בזמן והתבוננותו במעשה הכתוב בתורה
הסמוך למלחמת העולם השניה ,וזכה בנו מדותיו יתברך ,והנהגתו בעולם
להיקבר בקבר ישראל ,הרי זה חסד השפל ,בחכמה העליונה ליתן טהור
בתמונה תלוי ונמצא שהכל בעבורו. מטמא ומרע טוב ,וכל הגבורות הם
הכוללת האם הוא חסד או גבורה ,ומבואר חסדים ,והכל אל מקום אחד הולך,
בזה שהחסד וגבורה הכל אחד ,אלא ושורש כולם רצונו הפשוט באמונתו
שאצלנו הם נראים ומתגלים כב' דברים הפשוטה הגדולה והחזקה ,ובזה
סותרים) .וע"ע שער היחוד והאמונה פ"ה ופ"ט ביאור מתמתקים כל הגבורות בחסדים,
ענין זה(. שהרי באמונה זו נוקב עד התהום
יח 'טﬠם ניסיונות וההתנגדויות הﬠוברים ﬠל האדם' | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ
והשפעה בהשגה ,והגשמיות ממילא וזהו פתיחת רבי יצחק נפחא שאמר
מתברך ,חסד הוא בחי' משפיע וגבורה "בכל המקום אשר אזכיר את
הוא בחי' מקבל ,הגבלה עד פה תבוא, שמי ה'" ,כידוע שמלת 'שם' הוא
ובעת יחוד קוב"ה ושכינתיה נהיה חיבור נוקבא ושכינה )זוה"ק ח"ג ערה' ,(:שם' הוא
בין שניהם" ,אזכיר" את "שמי" ,אזי חלק ההתגלות ,אדם הראשון לפני יצירת
"אבוא אליך וברכתיך" .ומה שהזכיר חוה לא היה צריך שם ,כי השם הוא רק
לשון 'אברהם שזבח את עצמו' הוא כלפי הזולת ,ולכן השם הוא בחי' השכינה
פי' נסיון האמונה כנ"ל ,הגרוע ומר שהיא התגלותו יתברך ,ומלת 'אזכיר'
ממות וזביחה ,וזהו שאמר "וירא הוא לשון זכר .ופירושו" ,בכל
אליו ה'" בהתגלות והבנת קצת השמות שמתייחדים המקום"
דרכיו ית' ,ע"י עמידתו בניסיון האמונה, הנוקבא בזכר והגבורות בחסדים
זכה להתגלות והבנת קצת דרכיו יתברך. "אבא אליך וברכתיך" ברכה
