gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

מדור לפרי הארץ · M'dor Lepri Hu'aretz — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: מדור לפרי הארץ · M'dor Lepri Hu'aretz

שבוע: וירא (2026-10-26)

מדור לפרי הארץ · M'dor Lepri Hu'aretz — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי”ת‬ ‫שיעור בספה”ק‬ ‫פרי הארץ‬ ‫מפי הגה”ח‬ ‫רבי אברהם מרדכי אלתר שליט”א‬ ‫פרשת וירא‬ ‫‘טעם ניסיונות וההתנגדויות העוברים על האדם’‬ ‫לקבלת הגליון בדוא''ל ולכל שאלה ‪/‬‬ ‫הערה על השיעורים ולענייני הפצה‬ ‫ו‪/‬או לשאלות נוספות אל מו' הגה"ח‬ ‫רא''מ אלתר שליט"א בחסידות ודרכי‬ ‫העבודה‬ ‫ניתן לשלוח לכתובת המערכת‬ ‫‪de422144@gmail.com‬‬ ‫או בפקס ‪077-3181588 -‬‬ ‫‪‬‬ ‫חדש! ניתן לשמוע את השיעורים‬ ‫השבועיים גם בקו דברי אמת ואמונה‬ ‫בשלוחה ‪3‬‬ ‫ארץ ישראל ‪( *5265 -‬או ‪)02-5011430‬‬ ‫ארה"ב ‪518-329-9186‬‬ ‫אירופה ‪44-3303-9004-84‬‬ ‫בשלוחה ייעודית זו מופיעים גם שאר‬ ‫שיעורי הרב שליט"א בספרי תורת המגיד‪,‬‬ ‫ִּכי יְ ַד ְע ִּתיו לְ ַמ ַען ֲא ׁ ֶשר יְ צַ ֶ ּוה ֶאת ָּבנָ יו‬ ‫תומר דבורה‪ ,‬שער היחוד והאמונה‪,‬‬ ‫וְ ֶאת ֵּביתוֹ ַא ֲח ָריו וְ ׁ ָש ְמר ּו ֶ ּד ֶר ְך ה'‬ ‫ושיעורים נוספים למועדים ונושאים‬ ‫שונים‬ ‫הפצת תורה ויראה שבגליון זה‬ ‫להצלחת התורם ובני משפחתו‬ ‫‪‬‬ ‫ולנחת מכל יוצ''ח‬ ‫ושיזכו לשוב בתשובה שלימה‬ ‫ולעובדו מתוך שמחה וחיות אמיתית‬ ‫עימוד ועיצוב‪:‬‬ ‫"ואנוהו"‬ ‫‪05331.05646‬‬ ‫א‬ ‫שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | תוכ ן הﬠנינים‬ ‫תוכ ן הﬠנינים‬ ‫'כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו' ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ג‬ ‫השלימות באה רק על ידי התנגדות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ה‬ ‫ההתנגדות נועדה עבור הבחירה ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ו‬ ‫ההתנגדות היא בשביל שיהיה תענוג ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ו‬ ‫ההתנגדות נצרכת בשביל רצוא ושוב ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬ח‬ ‫ההתגברות בשעת הנסיון היא רק על ידי האמונה הפשוטה המושרשת באדם ‪ . . . . . . . . . . . .‬ט‬ ‫העבודה הולכת בסדר עליה של השגות ואמונה עוד ועוד ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יא‬ ‫הייסורים גורמים להתחזקות באמונה ולהיחלשות ההתנגדות ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יב‬ ‫צדיק ורע לו וצדיק וטוב לו הוא למעלה מהשגתינו ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יג‬ ‫ניסיון העקדה שלא להרהר אחר מדותיו יתברך ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬יד‬ ‫ב 'טﬠם ניסיונות וההתנגדויות הﬠוברים ﬠל האדם' | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ‬ ‫פ רשת וירא‬ ‫נאמר בישיבה גדולה "פני מנחם" בﬠיה"ק ירושלים תובב"א‬ ‫'טﬠם ניסיונות וההתנגדויות הﬠוברים ﬠל האדם'‬ ‫העקדה על שם אברהם‪ ,‬ולא הוזכר‬ ‫במדרש )תנחומא וירא א( 'פתח רבי יצחק‬ ‫הנסיון על שם יצחק שמסר את נפשו‬ ‫נפחא כתיב )שמות כ‪ ,‬כא( "מזבח‬ ‫אליו יתברך‪ ,‬אברהם אבינו נתנסה אם‬ ‫אדמה תעשה לי והעלית עליו" וכו'‪,‬‬ ‫הוא מוכן לשחוט את בנו בעבור השי"ת‪,‬‬ ‫אדם עושה מזבח וזובח עליו עולות‬ ‫אבל יצחק אבינו נתנסה במסירות נפש‬ ‫ושלמים נאמר עליו בסיום הכתוב )שם(‬ ‫ממש‪ ,‬ועמד בנסיון‪ .‬מה גם שהרי יצחק‬ ‫"בכל המקום אשר אזכיר את שמי‬ ‫היה באותו פרק בן ל"ז שנה‪ ,‬והיה צעיר‬ ‫אבא אליך וברכתיך"‪ ,‬אברהם אבינו‬ ‫וחזק‪ ,‬וכמבואר במדרש שיצחק אבינו יכול‬ ‫שזבח את עצמו לא כל שכן‪ ,‬שיהיה‬ ‫היה לקרוע את החבלים שעקד אותו‬ ‫נאמר עליו עליו 'אבוא אליך וברכתיך'‬ ‫אברהם אבינו ולהמלט על נפשו‪ ,‬וא"כ‬ ‫ותשרה עליו שכינה‪ ,‬זהו שנאמר "וירא‬ ‫למה אין זה נחשב ניסיון בעבורו‪ .‬ועוד‬ ‫אליו ה'"'‪ .‬וצ"ב מהו שאמר המדרש‬ ‫יותר מכך‪ ,‬שהרי מפורש נאמר שהעקידה‬ ‫ש'אברהם אבינו זבח את עצמו'‪ ,‬הרי‬ ‫היתה נחשבת ניסיון אף ליצחק אבינו‪,‬‬ ‫לכאורה יצחק אבינו הוא מי שזבח את‬ ‫וכפירוש רש"י ז"ל )בראשית כב‪ ,‬א( אחר‬ ‫עצמו ולא אברהם אבינו‪.‬‬ ‫הדברים הם דבריו של ישמעאל )ע"ש(‬ ‫שהיה מתפאר על יצחק שהוא מל את עצמו‬ ‫אך יתפרש הענין בהקדים תרין‬ ‫יצחק‬ ‫בן י"ג ולא מיחה‪ ,‬והשיבו‬ ‫דכירי‬ ‫דמדכר‬ ‫תמיהי‬ ‫שימסור את עצמו לשמו‪ ,‬כמו שכתב‬ ‫המפרשים‪ ,‬שני קושיות ששואלים‬ ‫רש"י שם‪' :‬אמר לו יצחק באבר אחד אתה‬ ‫המפרשים‪ ,‬א' למה הוזכר נסיון‬ ‫ג‬ ‫שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת וירא‬ ‫להתפלל‪ .‬אמר לו ומי שהולך להתפלל‬ ‫מיראני‪ ,‬אילו אמר לי הקב"ה זבח עצמך‬ ‫למה אש ומאכלת בידו ועצים על כתפו‪,‬‬ ‫לפני לא הייתי מעכב' עיין שם‪ .‬הרי‬ ‫אמר לו שמא נשהא יום או יומים ונשחט‬ ‫שהיתה העקידה בגלל דבריו של יצחק‪,‬‬ ‫ונאפה ונאכל‪ .‬אמר לו זקן לא שם הייתי‬ ‫אשר היה צריך להראות כי הוא אכן מוכן‬ ‫כשאמר לך הקב"ה 'קח את בנך'‪ ,‬וזקן‬ ‫למסור את נפשו לה'‪ ,‬ואם כן למה אין‬ ‫כמותך ילך ויאבד בן שנתן לו למאה שנה‪,‬‬ ‫מזכירים את נסיון העקידה על שמו‪ .‬ב'‬ ‫לא שמעת המשל מה שהיה בידו אבדו‬ ‫למה לא הוזכר במקרא נסיון אברהם‬ ‫ומבקש מאחרים‪ .‬וא"ת יהיה לך בן אחר‪,‬‬ ‫באור כשדים‪ ,‬וכפי שמבואר במדרשי‬ ‫תשמע מן המשטין ותאבד נשמה שתחייב‬ ‫חז"ל שמסר את עצמו לקפוץ לתוך האש‬ ‫עליה בדין‪ .‬אמר לו לא משטין היה אלא‬ ‫על קדושת שמו וכפירה בעבודה זרה‪,‬‬ ‫הקב"ה יתברך היה‪ ,‬לא אשמע ממך‪ .‬הלך‬ ‫והלך בזה נגד נמרוד וכל העולם‪ ,‬למה אין‬ ‫מעליו ונדמה לבחור ועמד על ימינו של‬ ‫זה כתוב מפורש במקרא‪.‬‬ ‫'כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו'‬ ‫יצחק‪ ,‬אמר לו לאן אתה הולך‪ ,‬אמר לו‬ ‫ללמוד תורה‪ .‬אמר לו בחייך או במיתתך‪,‬‬ ‫אמר לו וכי יש אדם שילמוד אחר מיתה‪.‬‬ ‫אבל הענין‪ ,‬ידוע מאמרם ז"ל )סוכה נב‪(.‬‬ ‫אמר לו עלוב בר עלובה כמה תעניות‬ ‫'כל הגדול מחבירו יצרו גדול‬ ‫נתענית אמך עד שלא נולדת‪ ,‬והזקן הוא‬ ‫ממנו'‪ ,‬ואמרו )שם‪' (:‬יצרו של אדם‬ ‫השתטה והוא הולך לשחטך‪ ,‬אמר אף על‬ ‫מתגבר עליו בכל יום ואלמלא‬ ‫פי כן לא אעבור על דעת יוצרי ועל צווי‬ ‫הקב"ה עוזרו לא יכול לו' שנאמר‬ ‫אבי‪ .‬חזר ואמר לאביו‪ ,‬אבי ראה מה אומר‬ ‫)תהלים לז לב‪-‬לג( "צופה רשע לצדיק‬ ‫ומבקש להמיתו ה' לא יעזבנו" וכו'‪,‬‬ ‫לי זה‪ ,‬אמר לו אל תשגיח עליו שאינו בא‬ ‫יש התגברות גדולה ביותר של היצר‪ ,‬אשר‬ ‫אלא ליעף לנו‪ ,‬מיד ויאמר יצחק וגו'‪.‬‬ ‫ככל כמה שהאדם גדול יותר‪ ,‬כך יצרו‬ ‫ביום השלישי‪ ,‬וכי מאחר שהדרך קרובה‬ ‫גדול הימנו‪.‬‬ ‫למה נתעכב שלשת ימים‪ ,‬כיון שראה שלא‬ ‫קבלו ממנו הלך ונעשה לפניהם נהר גדול‪,‬‬ ‫התגברות היצר על האדם מבואר‬ ‫סדר‬ ‫מיד ירד אברהם לתוך המים והגיעו עד‬ ‫היטב ע"פ דברי המדרש תנחומא‬ ‫ברכיו‪ ,‬אמר לנעריו בואו אחרי ירדו‬ ‫בפרשתינו )אות כב( בשלבי התנגדות השטן‬ ‫אחריו‪ ,‬כיון שהגיע עד חצי הנהר הגיע‬ ‫למעשה עקדת יצחק‪ ,‬וז"ל‪' :‬קדמו השטן‬ ‫המים עד צוארו‪ ,‬באותה שעה תלה‬ ‫]לאברהם אבינו[ בדרך ונדמה לו כדמות‬ ‫אברהם עיניו לשמים אמר לפניו 'רבש"ע‬ ‫זקן‪ ,‬אמר לו לאן אתה הולך‪ ,‬אמר לו‬ ‫ד 'טﬠם ניסיונות וההתנגדויות הﬠוברים ﬠל האדם' | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ‬ ‫מנוס‪ ,‬כי בפשטות אין שום דרך להתמודד‬ ‫בחרתני הודרתני ונגלית לי‪ ,‬ואמרת לי 'אני‬ ‫עם כזה ניסיון‪ ,‬והוא כבר שלב של 'אונס‬ ‫יחיד ואתה יחיד‪ ,‬על ידך יודע שמי‬ ‫רחמנא פטריה'‪ .‬ואנשים פשוטים אומרים‬ ‫בעולמי‪ ,‬והעלה יצחק בנך לפני לעולה'‪,‬‬ ‫בשלב זה 'כנראה כי אכן זהו רצון ה'‪,‬‬ ‫ולא עכבתי והריני עוסק בצוויך‪ ,‬ועכשיו‬ ‫שנבוא עד פה ותו לא'‪ ,‬ואברהם אבינו גם‬ ‫באו מים עד נפש‪ ,‬אם אני או יצחק בני‬ ‫היה יכול לומר כן‪ ,‬והיה מצדיק את עצמו‬ ‫טובע מי יקיים מאמרך על מי יתייחד‬ ‫כי אכן על ידי זה יוכל להתקיים 'כי ביצחק‬ ‫שמך'‪ .‬א"ל הקב"ה חייך שעל ידך יתיחד‬ ‫יקרא לך זרע'‪ ...‬אבל אברהם אבינו עמד‬ ‫שמי בעולם‪ ,‬מיד גער הקב"ה את המעין‬ ‫על המשמר‪ ,‬והבין כי גם זה אינו אלא‬ ‫ויבש הנהר ועמדו ביבשה‪ .‬מה עשה‬ ‫מניעה מצד היצר הרע‪ .‬ורואים אצלו איך‬ ‫השטן אמר לאברהם 'ואלי דבר יגונב' וגו'‬ ‫התמודד עם זה המצב‪ ,‬כי על ניסיון זה לא‬ ‫)איוב ד(‪ ,‬כך שמעתי מאחורי הפרגוד השה‬ ‫התגבר אברהם אבינו בכח והתעצמות‪,‬‬ ‫לעולה ואין יצחק לעולה‪ ,‬אמר ליה כך‬ ‫אלא פשוט עמד והתפלל 'הגיעו מים עד‬ ‫ענשו של בדאי שאפילו אומר אמת אין‬ ‫נפש'‪ ,‬עד שהבקיע גם ניסיון זה וגער ה'‬ ‫שומעין לו'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫בשטן‪ .‬לאחר מכן בא השטן כמלאך‪,‬‬ ‫מציאות רוחנית נעלית‪ ,‬ואברהם אבינו ודאי‬ ‫שלבים אלו של ביאת השטן‬ ‫ארבעה‬ ‫ידע והרגיש שהוא מלאך שאכן שומע‬ ‫להפריע את העקידה‪ ,‬הם סדר‬ ‫דברים מאחורי הפרגוד‪ ,‬ובא להפריעו‬ ‫בפיתוייו‬ ‫השטן‬ ‫פועל‬ ‫איך‬ ‫הדברים‬ ‫מעבודתו באמרו שאין זה רצון ה'‪ .‬וזה הוא‬ ‫ובלבוליו‪ ,‬הן לאברהם אבינו והן אלינו‪ .‬כי‬ ‫כבר ניסיון דק שבדק‪ ,‬והוא מה שמנסים‬ ‫בתחלה הוא בא כ'זקן מלא רחמים'‪,‬‬ ‫את עובדי ה' הגדולים בעניינים נעלים‪,‬‬ ‫ומבקש לעורר את רחמי האב על הבן‪,‬‬ ‫והוא נסיון קשה ביותר‪ .‬אבל גם את זה‬ ‫והוא ענין כל הפיתויים והבלבולים הבאים‬ ‫הניסיון עבר אברהם אבינו‪ ,‬ודחה את‬ ‫על דרך החסד והאהבה‪ .‬לאחר מכן הוא בא‬ ‫השטן באמרו אליו 'כך עונשו של בדאי'‪,‬‬ ‫ליצחק‪ ,‬ומעורר הרגשים של גבורה ונצחון‬ ‫כלומר שאין הוא נכנס עמו בטוען ונטען‬ ‫]יחד עם הרחמנות[‪ ,‬ועל ידיהם הוא מבקש‬ ‫כלל‪ ,‬אלא 'ככה ה' אמר לי‪ ,‬ולא מעניין‬ ‫להניאו מדרך הישר‪ .‬ובשלב שלישי הוא‬ ‫אותי מה שמעת מאחורי הפרגוד'‪ ,‬כי אין‬ ‫בא עם הפרעה במציאות הגשמית‪ ,‬כמו‬ ‫לו אלא לעשות את רצון ה' בלי להתייחס‬ ‫שעשה את עצמו לנהר‪ ,‬ועל דרך זה הם כל‬ ‫לכל ההשגות והחשבונות הבאים לרחק‬ ‫לפני‬ ‫המתעוררות‬ ‫הגשמיות‬ ‫המניעות‬ ‫אותו מזה‪ .‬ויכולים להבחין בשלבי נסיונות‬ ‫העובד ה'‪ .‬והנה בניסיון כזה לכאורה אין‬ ‫ה‬ ‫שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת וירא‬ ‫לידי כך‪ ,‬הרי אם אינו מגיע אליו נחשב זה‬ ‫אלו‪ ,‬אשר ככל שמתעלים יותר‪ ,‬נהיים‬ ‫חסרון שאינו יכול להימנות‪ ,‬ועתיד הוא‬ ‫הנסיונות דקים יותר וקשים יותר‪.‬‬ ‫ליתן את הדין על כך‪ .‬וכפי שמספרים כי‬ ‫ולכאורה אמר יאמר האדם‪ ,‬אם כן אשר‬ ‫פעם פנה הגר"א זי"ע לאיזה מחלל שבת‬ ‫'כל הגדול מחבירו יצרו גדול‬ ‫אחד שעישן בשבת רח"ל‪ ,‬ואמר לו 'ידונו‬ ‫הימנו'‪ ,‬מה לי ולצרה הזאת‪ ,‬למה לי‬ ‫אותך בשמים גם על כך שלא עסקת‬ ‫לעמול ולהתגדל יותר ויותר‪ ,‬אם על ידי זה‬ ‫במעשה מרכבה'‪ ,‬נדהם אותו אדם ואמר‬ ‫אקבל יצר הרע גדול יותר‪ ,‬אם כן עדיף לי‬ ‫'אני מחלל שבת ירוד‪ ,‬ומה לי ולטענה למה‬ ‫להישאר 'קטן'‪ .‬אבל דבר פשוט וברור‬ ‫לא עסקתי במעשה מרכבה'‪ .‬ביאר לו‬ ‫שאין לומר כן‪ ,‬שהרי כי כל אדם נשלח‬ ‫הגר"א כי אכן בהתחלה ידונו אותו על‬ ‫לבוא לעולם למען איזו שליחות ומטרה‬ ‫חילול שבת‪ ,‬אבל אחר שיטהר ותתנקה‬ ‫מסוימת‪ ,‬כל אחד כפי גודל נשמתו‬ ‫נפשו בעונשים על חילול שבת‪ ,‬ידונו אותו‬ ‫גדל‬ ‫הוא‬ ‫בה‬ ‫והסביבה‬ ‫וכישרונותיו‬ ‫גם על דברים דקים יותר כגון על דיבורי‬ ‫ומתחנך‪ ,‬ואם כן אין לו לברוח מתפקידו‬ ‫לשון הרע ואבק לשון הרע‪ ,‬וכך יטפס‬ ‫וייעודו‪ ,‬ומחוייב הוא להגיע לשלימות‬ ‫ויעלה עד שסוף כל סוף ידונו אותו גם על‬ ‫האפשרית כפי מציאות נפשו‪ ,‬כדי להשלים‬ ‫טענה זו 'למה לא עסקת במעשה מרכבה'‪,‬‬ ‫את שליחותו‪ .‬וכשם שאין האדם יכול‬ ‫כי אין דין שנפטרים ממנו‪ .‬ובכן הרי שאין‬ ‫לומר שאין הוא רוצה ללמד את עצמו‬ ‫לאדם מוצא לברוח מתפקידו ושליחותו‪,‬‬ ‫לקרוא‪ ,‬כדי שלא יכשל חלילה בקריאת‬ ‫ועליו להתגדל כמלוא יכלתו‪.‬‬ ‫דברים האסורים‪ .‬שהרי הוא צריך ללמוד‬ ‫השלימות באה רק ﬠל ידי התנגדות‬ ‫לקרוא את התורה הקדושה‪ ,‬ואי אפשר‬ ‫להתעלם מחובה זו‪ .‬אלא צריך הוא ללמוד‬ ‫והנה מאמר בעל עקידה‪ ,‬עומק הענין‬ ‫לקרוא‪ ,‬ויחד עם זה עליו להגביל את עצמו‬ ‫והטעם למה באמת יצרו של אדם‬ ‫ולא לקרוא דברים האסורים‪ ,‬ואין אפשרות‬ ‫גדול הימנו‪ ,‬ולמה כפי רמתו הרוחנית‬ ‫להתחמק מהתמודדות זו‪ .‬וכך הוא גם לגבי‬ ‫מתגבר אף כח היצר כנגדו‪ ,‬יתבאר ע"פ‬ ‫כל כוחות וחושי הנפש‪ ,‬שהם כולם‬ ‫דברי בעל העקדת יצחק‪ ,‬על פסוק )בראשית‬ ‫צריכים להתפתח‪ ,‬ועם זה צריכים להוסיף‬ ‫ב יח( "אעשה לו עזר כנגדו"‪ ,‬שכבר‬ ‫זהירות יתירה מחמת היצר הגובר ומתגדל‬ ‫עמדו חז"ל על הסתירה בין 'עזר' ל'כנגדו'‪,‬‬ ‫כנגדו יחד‪.‬‬ ‫ומבארים 'זכה עזר‪ ,‬לא זכה כנגדו'‪ ,‬ובעל‬ ‫העקידה מבאר שההתנגדות היא חלק‬ ‫ויש לדעת כי זה הוא כלל גדול‪ ,‬אשר כל‬ ‫מבנין הדבר‪ ,‬שיש שההתנגדות הוא‬ ‫דבר מעלה שביכולת האדם לבוא‬ ‫ו 'טﬠם ניסיונות וההתנגדויות הﬠוברים ﬠל האדם' | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ‬ ‫לולא זה היה ביטול הבחירה‪ ,‬וזה היה‬ ‫ה'עזר'‪ ,‬כדי שדבר יבוא לשלימותו הוא‬ ‫גורם שיהיה ביטול שכר ועונש‪' .‬דרך‬ ‫נצרך להתנגדות אליו‪ ,‬ה'כנגדו' הוא בעצמו‬ ‫הטוב להיטיב' הטבה מושלמת‪ ,‬עובד רק‬ ‫ה'עזר'‪ .‬וכך גם בענין יצרו של אדם‪ ,‬זה‬ ‫על ידי הבחירה‪ ,‬כי רק על ידי שיש לאדם‬ ‫שיש לאדם יצר הרע‪ ,‬הוא מה שמביא את‬ ‫בחירה שוה בין הטוב והרע הרי הוא זוכה‬ ‫שלימות האדם‪ .‬ובזה הוא מבאר את מאמר‬ ‫בבחירתו לשכרו‪ .‬כגון אילו היינו יודעים‬ ‫רז"ל על הכתוב )בראשית א‪ ,‬לא( "והנה טוב‬ ‫בבהירות כמה טוב הם העולמות הרוחניים‪,‬‬ ‫מאד" שדרשו )ב"ר ט‪ ,‬ז( 'והנה טוב מאד זה‬ ‫לא היה כלל שום ערך לכל הנאות העולם‬ ‫יצר הרע'‪ ,‬שהיצר הרע הוא 'טוב מאד'‪.‬‬ ‫הזה הקטנות והדלות כנגדם‪ ,‬אילו היינו‬ ‫ולכאורה אינו מובן‪ ,‬וכי היצר הרע הוא‬ ‫חיים את העולם הרוחני‪ ,‬לא היה דיון בכלל‬ ‫טוב בכלל‪ ,‬אלא הוא הדבר המבואר‪ ,‬כי‬ ‫לקצת הנאה גשמית מול חיי נצח‪ .‬וכך גם‬ ‫ע"י התנגדותו וההתגברות עליו בא האדם‬ ‫אם האדם מבין ומרגיש אפילו באיזה דבר‬ ‫לשלימותו‪ .‬וזהו ענין התלבשות הנשמה‬ ‫גשמי‪ ,‬שיש בו אולי מעט מזעיר איזו‬ ‫בגוף ונפש הבהמית ויצר הרע וכל שאר‬ ‫הטבה מול נזק רב‪ ,‬אין לו כלל התמודדות‪,‬‬ ‫השמות המתחלפים‪ ,‬המורים על הקושי‬ ‫אלא אינו עושה זאת כמעט מבלי בחירה‪.‬‬ ‫וההתמודדות בעולם הזה מול כיסופי‬ ‫והרי שכל הבחירה והצורך להכרעת האדם‬ ‫הנשמה להתעלות ולבא אל התכלית‪,‬‬ ‫היא רק בדברים שקולים‪ ,‬שיש בהם נטיה‬ ‫שכולם באים בשביל 'עזר' לנשמה שתוכל‬ ‫שוה לכאן ולכאן‪ .‬ולכך יש צורך לייצר‬ ‫להגיע לתכליתה‪ ,‬זהו 'עזר כנגדו'‪.‬‬ ‫מערכה שלימה של התנגדות‪ ,‬שלא ירגיש‬ ‫האדם כלל מה זה נצחיות‪ ,‬ובכלל ישכח‬ ‫ההתנגדות נוﬠדה ﬠבור ה בחירה‬ ‫מכל המציאות הרוחנית‪ ,‬ומצד שני צריכים‬ ‫והעזר שבא על ידי הכנגדו‪ ,‬הוא בכמה‬ ‫לחזק אצלו את תענוגי עולם הזה שייחשבו‬ ‫שאלמלא‬ ‫הא'‪:‬‬ ‫דברים‪:‬‬ ‫בעיניו כדבר חזק ומושך מאד‪ ,‬ועל ידי‬ ‫התנגדות "את זה לעומת זה עשה‬ ‫עומד האדם בנסיון‪ .‬ואצל אדם גדול‬ ‫אלקים" )ע"פ קהלת ז יד(‪ ,‬לולא הכח הנגדי‬ ‫המשיג וזוכר את העולם הרוחני‪ ,‬מוכרחים‬ ‫העומד ממש באותה מדרגה של הכח‬ ‫להביא התגברות עוד יותר גדולה בשביל‬ ‫הרוחני‪ ,‬ולא זו בלבד‪ ,‬אלא אף מעט יותר‬ ‫שיהיה לו בחירה‪.‬‬ ‫מן הכח הרוחני‪ ,‬כפי שמוכרח ממאמר‬ ‫חז"ל הנ"ל אשר יצרו של אדם מתגבר עליו‬ ‫ההתנגדות היא בשביל שיהיה תﬠנוג‬ ‫'ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו'‪ ,‬הרי‬ ‫טעם הב' לכך שיש התנגדות‪ :‬או לפי‬ ‫כי מבלי עזר מה' אין ביכולת האדם עצמו‬ ‫דברינו במ"א )פרשת קרח עיי"ש(‪,‬‬ ‫להתגבר על יצר הרע‪ .‬וטעם הדבר הוא‪ ,‬כי‬ ‫ז‬ ‫שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת וירא‬ ‫תענוג‪ ,‬ואילו דבר תמידי אינו מביא תענוג‪.‬‬ ‫אשר אילו היתה ההתנגדות מתבטלת‪ ,‬היה‬ ‫ואם כן לכאורה ישנו פתרון נוסף שלא‬ ‫ביטול התענוג כידוע‪ .‬והוא כלל שיסד‬ ‫יהיה תענוג תמידי בעבודת ה'‪ ,‬והוא‪ ,‬שכל‬ ‫הבעל שם טוב‪ ,‬ומבואר בספרי כל תלמידיו‬ ‫הזמן יתעלה האדם ממדרגה למדרגה‪ ,‬וכל‬ ‫ותלמידי תלמידו המגיד‪ ,‬כי 'תענוג תמידי‬ ‫עליית מדרגה הוא דבר חדש‪ ,‬ועל ידי‬ ‫אינו תענוג'‪ .‬והמשל לכך הוא מענין‬ ‫ההתחדשות יבא לידי תענוג‪ .‬ואם כן יש‬ ‫האכילה שהאדם מרגיש בו תענוג‪ ,‬ואילו‬ ‫לתמוה‪ ,‬למה צריך האדם לעבור הסתרים‬ ‫מן הנשימה אין האדם מרגיש תענוג כלל‪.‬‬ ‫וקשיים בשביל התענוג‪ ,‬הרי היה די בכך‬ ‫אבל אדם אשר לא עלינו היה סובל מקשיי‬ ‫שיתעלה ויתחדש בעבודתו בכל עת‪.‬‬ ‫נשימה ונתרפא‪ ,‬הרי הוא כן מרגיש תענוג‬ ‫התשובה על כך מתבארת בדברי המאור‬ ‫בנשימתו‪ .‬וזהו הטעם לתקופות הקושי‬ ‫עינים )פר' אמור(‪ ,‬וז"ל‪' :‬שתענוג תמידי אינו‬ ‫הבאים על האדם‪ ,‬אשר הם בשביל שיתענג‬ ‫תענוג‪ ,‬לכך 'והחיות רצוא ושוב' וכו'‪,‬‬ ‫על ה'‪.‬‬ ‫ועל ידי שמסתלק עושה כלי שיוכל לקבל‬ ‫מעט ביסוד זה שתענוג תמידי‬ ‫ונרחיב‬ ‫תענוג‪ ,‬ובלא הסתלקות לא היה כלי‪ ,‬ולא‬ ‫אינו תענוג‪ ,‬ע"פ דברי המאור‬ ‫היו יכולים לקבל תענוג'‪ .‬עכ"ל‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫עיניים בזה בכמה מקומות‪:‬‬ ‫בשעת ההסתלקות מרגיש האדם שהינו‬ ‫ריק‪ ,‬והרגשה זו היא היוצרת אותו להיות‬ ‫בפר' תולדות מבאר 'הדעת הוא תענוג‪,‬‬ ‫'כלי קיבול' לדרגא הנעלית יותר‪ ,‬ולכן בא‬ ‫שעל ידי שעובד השי"ת בדעת רחב‬ ‫הקושי בעבודת ה' וההתאמצות‪ ,‬כי זה הוא‬ ‫נמשך לו תענוג בעבודתו מעולם התענוג‪,‬‬ ‫אך דנודע שהתענוג תמידי אינו תענוג‬ ‫היוצר את הכלי לתענוג הנעלה יותר‪ .‬והוא‬ ‫וכו'‪ ,‬ועבור שלא יהא תענוג תמידי‬ ‫על דרך מה שכל קושיא הינה כלי‬ ‫מסלקין ממנו הדעת‪] ,‬והוא צרות המוחין‪,‬‬ ‫שרוצה‬ ‫טוב‬ ‫שיעור‬ ‫ומגיד‬ ‫לתשובה‪,‬‬ ‫בקושי‬ ‫באה‬ ‫ה'‬ ‫שעבודת‬ ‫מה‬ ‫והוא‬ ‫שתלמידיו יבינו את עומק דבריו בונה‬ ‫וביגיעה[‪ ,‬ו]אחר כך[ נותנים לו בתוספות‬ ‫שיעור בשאלות וקושיות‪ .‬והבעל התניא‬ ‫יותר ובגדלות יותר מן הדעת הראשון‬ ‫מבאר ביסוד זה מה שישנם דברים בגמרא‬ ‫שהיה בו'‪ .‬ויסוד זה מבואר אף בקדושת‬ ‫שהינם 'תיובתא' ומכל מקום הם 'הלכתא'‪,‬‬ ‫לוי ובאור המאיר וכל תלמידי המגיד‪.‬‬ ‫ומבאר שדברים אלו הם ההלכה‪ ,‬אבל יש‬ ‫לנו רק את הקושיא בלי התשובה על כך‪,‬‬ ‫והנה בפשטות לומדים שהטעם שתענוג‬ ‫כי חסר לנו את הכלים להכיל את האור של‬ ‫תמידי אינו תענוג‪ ,‬הוא מפני שחסר‬ ‫התשובה על כך‪ ,‬והיא תתגלה רק בביאת‬ ‫בהתחדשות הדבר‪ ,‬כי התחדשות מביאה‬ ‫ח 'טﬠם ניסיונות וההתנגדויות הﬠוברים ﬠל האדם' | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ‬ ‫במפלתן של רשעים‪ ,‬לא רק מצד ענין‬ ‫המשיח ]אבל הקושיא באה כדי להכין את‬ ‫מפלתן עצמו‪ ,‬אלא גם בשביל שלא נצטרך‬ ‫הכלי לתשובה העתידה להתגלות[‪.‬‬ ‫ליפול ממדרגתנו[‪.‬‬ ‫)ד"ה וקם הבית( אומר המאור‬ ‫ובליקוטים‬ ‫ההתנגדות נצרכ ת בשביל רצוא ושוב‬ ‫עינים חידוש נוסף בסוגיית‬ ‫וטעם ג' להתנגדות‪ :‬או שלא היה יכול‬ ‫תענוג תמידי‪ ,‬כי כתב 'תענוג תמידי אינו‬ ‫לסבול תענוג של השגה‪ ,‬אם‬ ‫תענוג‪] ,‬זהו[ למיעוט דעתינו ושכלינו‪,‬‬ ‫לא ברצוא ושוב שהיא ההתנגדות‪.‬‬ ‫אמנם לעתיד 'ומלאה הארץ דעה את ה''‬ ‫רבינו מאריך בזה להלן )פר' בא( שכאשר‬ ‫)ישעיה יא‪ ,‬ט( שיהיה דעת שלם וגדול‪ ,‬יהיה‬ ‫נברא מתעלה בבחי' 'רצוא' בהשתוקקות‬ ‫הרחבת הדעת לקבל תענוג הגדול תמיד‬ ‫עצומה לה'‪ ,‬הרי בהתקרבותו לה' יכול הוא‬ ‫בלי שום הפסק‪ ,‬ולכן יהיה 'ביום ההוא ה'‬ ‫להתבטל לגמרי‪ ,‬כניצוץ הרץ אל האבוקה‪,‬‬ ‫אחד ושמו אחד'‪ ,‬רצונו לומר שיהיה‬ ‫אשר בהתכללותו באבוקה הרי הוא מתבטל‬ ‫אחדות בלי הפסק‪ ,‬אלא תמיד יהיה‬ ‫ממציאותו‪ ,‬כמו כן המלאכים והשרפים‬ ‫ההתקשרות והתענוג‪ ,‬אבל עתה אי אפשר‬ ‫החיות ואופני הקודש בעת ה'רצוא' שלהם‬ ‫מפני קטנות הדעת לקבל תמידי'‪] .‬דעת‬ ‫יכולים הם להתבטל לגמרי‪ ,‬ולכך נצרך‬ ‫את‬ ‫לנו‬ ‫אין‬ ‫ועתה‬ ‫התחברות‪,‬‬ ‫הוא‬ ‫בחינת 'שוב'‪ ,‬שהוא כח נגדי המושך את‬ ‫האפשרות להיות מחוברים לה' בכל עת‪,‬‬ ‫המלאך כלפי מטה‪ ,‬בשביל שלא יתבטל‪.‬‬ ‫ולכן תענוג תמידי אינו תענוג‪ ,‬אבל לעתיד‬ ‫לבוא נהיה מחוברים לה' לנצח‪ ,‬ואזי תענוג‬ ‫והתולדות יעקב יוסף בספרו צפנת פענח‬ ‫תמידי כן יהיה תענוג[‪.‬‬ ‫)פר' תרומה( כותב‪ ,‬על דברי‬ ‫הגמרא במנחות )צט‪' (:‬אמר ריש לקיש‬ ‫]ובקדושת לוי )פר' יתרו( כותב בענין זה‬ ‫פעמים שביטולה של תורה זהו יסודה'‪,‬‬ ‫דברים הנוגעים למצב הזמן‪,‬‬ ‫וצריך ביאור מה הפירוש שבטולה של‬ ‫וז"ל‪' :‬לפעמים אין הצדיק צריך ליפול‬ ‫תורה זהו קיומה‪ ,‬וכתב וז"ל‪' :‬על פי מה‬ ‫ממדריגתו בכדי לבוא לתענוג יותר גדול‪,‬‬ ‫ששמעתי ממורי ]הבעל שם טוב[ זללה"ה‬ ‫והיינו בעת כשרואה מפלתן של רשעים‪,‬‬ ‫ביאור פסוק )יחזקאל א‪ ,‬יד( 'והחיות רצוא‬ ‫אזי יש להצדיק תענוג גדול שהוא עובד‬ ‫ושוב' וגו'‪ ,‬והעולה משם‪ ,‬כי הנה כאשר‬ ‫להבורא יתברך‪ ,‬ובא להתלהבות גדולה‬ ‫אדם עוסק בצרכי גופו‪ ,‬דהיינו אכילה‬ ‫מאוד ותענוג גדול מאוד לאין שיעור ואין‬ ‫ושתי' ועסק פרנסתו‪ ,‬רק כדי שינוחו‬ ‫חקר מעבודתו יתברך שמו'‪ .‬עכ"ל‪ .‬וא"כ‬ ‫המוחין ולחזור לתורתו ולעבודתו יתברך‪,‬‬ ‫צריכים אנו להתפלל לה' שנזכה לראות‬ ‫ט‬ ‫שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת וירא‬ ‫לימוד התורה רק כדי שיוכל ח"ו להמשיך‬ ‫אז נעשה עסק העולם הזה כסא לעסק‬ ‫ולבטל את הזמן[‪.‬‬ ‫העולם הבא'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬אם המוחין נמצאים‬ ‫במצב של מרוצה מבלי מנוחה‪ ,‬אין הם‬ ‫כללא דמלתא‪ ,‬לפי ערך גודל‬ ‫מצליחים להשיג היטב‪ ,‬ולכך נצרך ה'שוב'‬ ‫ההשגה והעבדות‪ ,‬את זה‬ ‫בשביל מנוחתם‪ .‬וכאשר המנוחה היא עבור‬ ‫לעומת זה עשה הביטול ומחשבת‬ ‫כך‪ ,‬אם כן ביטול התורה הוא גם כן קיומה‬ ‫חוץ מהיפוך להיפוך‪ ,‬הקטן לפי קטנו‬ ‫של תורה‪ ,‬ו'עסק העולם הזה נעשה כסא‬ ‫והגדול לפי גדלו‪ ,‬בכדי שיבא אל‬ ‫לעסק העולם הבא'‪ ,‬כי ההפסקה מן העסק‬ ‫העזר הנ"ל‪ .‬ולכן אין לו לאדם להיבהל‬ ‫בענייני העולם הבא הוא לצורך התחדשות‬ ‫בהגיעו לקושי בעבודת ה'‪ ,‬ואין לו לאדם‬ ‫המוחין‪ ,‬שיוכל אחר כך לעסוק ביתר שאת‬ ‫להיבהל ולומר שיש לו קשיים שאין לאף‬ ‫בענייני העולם הבא‪.‬‬ ‫אדם אחר‪ ,‬כי גם לו יהא כדבריו‪ ,‬הרי דבר‬ ‫זה מורה שיש לו כח רוחני נפלא שאין לאף‬ ‫אולם אין לו לאדם לרמות את עצמו בזה‪,‬‬ ‫וכח‬ ‫ההשגה‬ ‫כח‬ ‫שהרי‬ ‫אחר‪,‬‬ ‫אחד‬ ‫ההתנגדות הולכים זה כנגד זה בשוה ממש‪,‬‬ ‫שיאריך לשהות בהפסקה וב'שוב'‪,‬‬ ‫במשקל מדויק ממש‪.‬‬ ‫בשביל לקיים את ה'מצוה' של 'שוב' ואת‬ ‫ה'מצוה' של 'ביטולה זהו קיומה'‪ ,‬והכלל‬ ‫ההתג ברות בשﬠת הנסיון היא רק ﬠל ידי‬ ‫הוא שאין צריך להתעסק ולחפש את‬ ‫האמונה הפשוטה המושרשת באדם‬ ‫ה'שוב'‪ ,‬כי האדם מאליו וממילא נמצא‬ ‫במה הוא נעזר מנפילתו‬ ‫אבל‬ ‫מספיק ב'שוב'‪ ,‬לא צריך לעבוד על כך‪.‬‬ ‫בהתנגדות חס ושלום‪ ,‬אמנם‬ ‫אכן מה ששייך להשתמש במושגים אלו‬ ‫נתבאר שיש התנגדות ומה התועלת ממנה‪,‬‬ ‫לעבודה שלנו לפי מדרגתנו‪ ,‬הוא כגון‬ ‫אבל מה באמת העצה למעשה לקום‬ ‫כאשר האדם מרגיש שאין ביכולתו ללמוד‬ ‫מהנפילה וההתנגדות‪ .‬העצה היא‪ ,‬העיקר‬ ‫עוד ברציפות מבלי לשתות כוס קפה וכדו'‪,‬‬ ‫הוא על ידי האמונה הגדולה‬ ‫הרי לא ירגיש כי בזה הוא יוצא מן‬ ‫ופשוטה בלי שום טעם וסברות כלל‪,‬‬ ‫העבודה‪ ,‬אלא יכוין שאת כל זה הוא עושה‬ ‫שהרי באותה השגה והעבדות‬ ‫עבור שאחר כך יצליח ללמוד ביתר שאת‬ ‫שהשיג‪ ,‬כבר נפל לשכנגדו‪ ,‬לכן‬ ‫וביתר עוז‪] .‬ואין צריך לומר שלא יהיה ח"ו‬ ‫יראה להתחזק באמונה הגדולה‬ ‫להיפך‪ ,‬שלא יהיה אדם המבטל כל כך‬ ‫ופשוטה בחזקה‪ .‬וזהו העזר שהקב"ה‬ ‫הרבה מן התורה‪ ,‬עד שהוא מרגיש כי הנה‬ ‫עוזר לכל אדם בכל יום נגד היצר‬ ‫הוא כל כולו הולך בטל‪ ,‬והוא חוטף קצת‬ ‫י 'טﬠם ניסיונות וההתנגדויות הﬠוברים ﬠל האדם' | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ‬ ‫להושיעני‬ ‫שיכול‬ ‫היחיד‬ ‫הינך‬ ‫שאתה‬ ‫הרע‪ ,‬בהשפעתו לאדם את האמונה‬ ‫ולהוציאני ממצבי'‪ ,‬וידבר אל ה' כבן לאביו‬ ‫זו להתחזק בו יתברך‪ ,‬ועל ידה יקום‬ ‫מבלי שום טעם וסברות‪ ,‬וזו היא הנקודה‬ ‫על משענתו‪.‬‬ ‫היחידה המחזיקה את האדם בשעת ניסיון‪.‬‬ ‫זה הוא יסוד הספה"ק פרי הארץ‪ ,‬אשר‬ ‫בספה"ק מבואר כי בשעת ניסיון לוקחים‬ ‫האמונה פשוטה גוברת למעלה מהכל‪,‬‬ ‫לאדם את כל מדרגותיו‪ ,‬בהבנה‬ ‫בשבוע שעבר )פר' לך לך( גם כן נתבאר‬ ‫השטחית נראה שיש איזה 'סל' שבו‬ ‫שלאחר כל ההשגות‪ ,‬גם אדם שיש לו‬ ‫נמצאים כל מדרגות האדם‪ ,‬ובשעת ניסיון‬ ‫הבנה והשגה בכל העולמות מלמעלה עד‬ ‫לוקחים ממנו 'סל' זה עם כל המדרגות‬ ‫למטה‪ ,‬והינו יודע כל סדר השתלשלות עם‬ ‫שבתוכו בבת אחת‪ ...‬אולם לפי המבואר‬ ‫כל השמות וכל העבודות‪ ,‬גם אם הוא ראה‬ ‫כאן הרי זה ענין דק יותר‪ ,‬כי מה שאמרו‬ ‫האמונה‬ ‫הרי‬ ‫וכו'‪,‬‬ ‫ושרפים‬ ‫מלאכים‬ ‫שמסלקים את המדרגות הוא לפי שכל‬ ‫הפשוטה נעלית יותר וחזקה יותר מכל זה‪,‬‬ ‫מדרגות והשגות האדם אינם מועילים‬ ‫כי הרי כל הראיות וההשגות הינם בשכל‬ ‫בשעת ניסיון‪ ,‬שהרי כנגד כל מדרגה‬ ‫והשגה‪ ,‬והקב"ה נעלה מכל השגה‪ ,‬ולכן‬ ‫והשגה ישנו כח נגדי של היצר המנסה את‬ ‫קשר האמונה פשוטה חזק ועליון יותר‪.‬‬ ‫האדם‪ .‬על הבעל שם טוב הקדוש זי"ע‬ ‫מסופר שכאשר הגיע לאיזה מקום בדרך‬ ‫ו'הקב"ה עוזרו' לאדם‪ ,‬בהשפעתו אליו‬ ‫לארץ ישראל נשכח ממנו הכל‪ ,‬וביקש‬ ‫אמונה פשוטה בו יתברך 'בלי‬ ‫מאת משמשו שיתחיל להגיד לפניו את‬ ‫שום טעם וסברות'‪ .‬אדם בטוח כי בשעת‬ ‫אותיות הא' ב' וכו'‪ ,‬עד שעל ידי זה חזרו‬ ‫קושי יש לו לחפש איזשהו מאמר ורעיון‬ ‫אליו כל ההשגות‪ .‬והיינו ג"כ כענין‬ ‫שכלי‪ ,‬ועם זה יתחזק ויתגבר על הנסיון‪.‬‬ ‫המבואר‪ ,‬כי חזרת ההשגות היתה ע"י‬ ‫אבל דבר זה הוא טעות‪ ,‬שהרי גם לפני‬ ‫החיזוק באמונה פשוטה‪ ,‬שהאירה אצלו על‬ ‫הקושי כבר היו לו רעיונות שכליים‪ ,‬ובכל‬ ‫ידי אותיות הא' ב'‪.‬‬ ‫זאת נפל בזה הנסיון‪ ,‬ואם כן אין זה יכול‬ ‫להיות העצה להתגבר‪ .‬וטעם הדבר הוא‪ ,‬כי‬ ‫ומבואר בספה"ק כי מה שקנה האדם על‬ ‫כמה שהאדם יטפס ויתעלה בהשגותיו‪,‬‬ ‫ידי יגיעתו העצמית‪ ,‬הרי זה‬ ‫עדיין יבוא כח נגדי נעלה יותר נגד זה‪.‬‬ ‫נשאר גם בעת ניסיון‪ .‬ובכן הרי שיש לו‬ ‫ולכך צריך אך ורק את האמונה פשוטה‬ ‫לאדם להרגיל את עצמו באמונה פשוטה‬ ‫שרק הקב"ה ביכולתו לעזור ולסייע‪ ,‬ויאמר‬ ‫בכל עת‪ ,‬בכל מקרה ובכל מצב‪ ,‬ואזי אין‬ ‫האדם בלבו אל הקב"ה 'הנני מאמין בך‬ ‫יא‬ ‫שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת וירא‬ ‫ה'בלתי מושג'‪ .‬ושוב צריך הוא להתחזק‬ ‫האמונה בבחי' של 'מדרגה' אצל האדם‪,‬‬ ‫ולהתעלות בהשגה חדשה‪ ,‬ושוב יש לו‬ ‫אלא זה הוא מציאותו בעצמו‪ ,‬ולכן צריך‬ ‫ניסיון חדש וראשו מעל לידו‪ ,‬ושוב הוא‬ ‫לשנן שוב ושוב שהקב"ה יכול לעזור‬ ‫צריך להתחזק באמונה‪ ,‬וחוזר חלילה‪.‬‬ ‫ולהושיע‪ .‬כיון שבשעת הניסיון עצמו אי‬ ‫אפשר להיזכר ב'עצה' של ה'פרי הארץ'‬ ‫ואין האדם יכול להישאר במקום אחד‪,‬‬ ‫להתחזק באמונה פשוטה‪...‬‬ ‫מוכרחים‬ ‫להתעלות בסולם‬ ‫כדי‬ ‫הﬠבודה הולכ ת בסדר ﬠליה של השגות‬ ‫לעבוד בסדר זה‪ ,‬שלפעמים הידיים יהיו‬ ‫מעל הראש ולפעמים הראש יהיה מעל‬ ‫ואמונה ﬠוד וﬠוד‬ ‫הידיים‪ ,‬בשביל להתעלות בסולם העולה‬ ‫אולם כפי שלמדנו בשבוע שעבר‪ ,‬אין די‬ ‫בית ק‪-‬ל נצרך לעלות מאמונה להשגה‬ ‫באמונה פשוטה לבד‪ ,‬כי האמונה‬ ‫ומהשגה לאמונה‪ ,‬מצד אחד נצרך שהנפש‬ ‫אינה 'ממלאה' את האדם‪ ,‬אלא רק 'מקיפה'‬ ‫תהיה מלאה בידיעה והשגה‪ ,‬אולם אין די‬ ‫את האדם‪ ,‬ולכן צריכים גם הבנה והשגה‬ ‫בהשגה וצריכים גם את האמונה‪ .‬כי גם‬ ‫בשביל למלאות את האדם‪ ,‬ויחד עם זה יש‬ ‫אחר שהאדם מילא את עצמו בידיעות‪ ,‬אם‬ ‫להתחזק באמונה‪.‬‬ ‫לא יתחזק באמונה פשוטה‪ ,‬אזי ראשו יעלה‬ ‫למעלה מידיו‪ ,‬דהיינו בשעת ניסיון כלי‬ ‫עמוק לכך הוא מאדם העולה‬ ‫ומשל‬ ‫ההשגה נמוכים יותר ממנו‪ ,‬ובעת הזאת‬ ‫במעלות הסולם‪ ,‬אשר בתחילה‬ ‫מוכרח להחזיק באמונה פשוטה‪ .‬ומאידך‪,‬‬ ‫הוא אוחז ביד ימין מעל לראשו ועולה‬ ‫חייבים להרים שוב את הידיים מעל הראש‪,‬‬ ‫מדרגה אחת‪ ,‬ואזי מגיע ראשו אל מעל ידו‬ ‫שוב לעסוק בהשגה‪ ,‬אין לו לאדם לומר‬ ‫הימנית‪ ,‬ואז הוא מושיט את ידו השמאלית‬ ‫שדי לו באמונה פשוטה ותו לא‪ .‬וכמו‬ ‫מעל לראשו ועולה עוד מדרגה‪ ,‬ושוב‬ ‫שנראה בחוש‪ ,‬שהרי לא יתכן שהאדם‬ ‫נמצא ראשו מעל לידו‪ ,‬וכן הלאה עוד‬ ‫יאמר שהוא מאמין באמונה פשוטה‪ ,‬ואת‬ ‫ועוד‪ .‬כמו כן כדי להתעלות בעבודת ה'‪,‬‬ ‫כלי מוחו והשגתו ישקיע רק בהבלי‬ ‫צריך האדם לקנות את 'יד' ההשגה‪ ,‬ה'עזר'‬ ‫העולם‪ .‬שהרי אם באמת הוא מאמין גדול‬ ‫מחלק ההשגה‪ .‬אולם כאשר האדם מתחיל‬ ‫כל כך‪ ,‬למה הוא נוטש את כלי ההשגה‬ ‫להתעלות בעבודת ה'‪ ,‬אזי הוא מגיע עם‬ ‫לרשות היצר‪ ,‬ואינו ממלא את נפשו‬ ‫ראשו אל למעלה מן היד‪ ,.‬כלומר‪ ,‬שיש לו‬ ‫בהשגות אלקות‪ .‬וזהו ענין מה שיש מצוות‬ ‫כבר ניסיון שאין בכח ההשגה לסייע בעדו‪,‬‬ ‫שכליות וחוקים‪ ,‬המצוות השכליות הינם‬ ‫ואז צריך להתחזק באמונה פשוטה‪ ,‬שהיא‬ ‫להשגה‬ ‫באים‬ ‫שדרכם‬ ‫ההשגה‬ ‫כלי‬ ‫המקשרת אותו אל למעלה מהשגותיו עם‬ ‫יב 'טﬠם ניסיונות וההתנגדויות הﬠוברים ﬠל האדם' | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ‬ ‫לא היה נקרא אמונה ראשונה בכלל‬ ‫והקדושה נכנסת בתוך האדם‪ ,‬והחוקים‬ ‫אמונה‪ ,‬עד אחר זה שבאו לכלל אמונה‬ ‫הינם כלי האמונה שדרכם באים לביטול‪,‬‬ ‫שלימה שנאמר בה 'ויאמינו בה'' ואז‬ ‫המקיף מעל האדם‪.‬‬ ‫'ישירו תהלתו'‪ .‬וכמו שכתוב על זה‬ ‫'מראש אמנה' שהוא אמונה גבוה מאד‪.‬‬ ‫ואת יסוד זה‪ ,‬שצריכים השגה ואף על פי‬ ‫כי בוודאי מי שאין בו דעת ומאמין‬ ‫כן צריכים אמונה‪ ,‬והאמונה נעלית‬ ‫מחסרון ידיעה הוא גם כן אמונה‪ ,‬אבל‬ ‫יותר‪ ,‬קונים בלימוד ספר פרי הארץ‪ .‬לא‬ ‫העיקר כשזוכין לקצת השגה ולבטל עצמו‬ ‫רק מחמת שהוא מדבר על כך שוב ושוב‪,‬‬ ‫והחכמה שבו להאמין בה' אחד‪ ,‬הוא‬ ‫אלא מפני שעצם הספר בנוי באופן זה‪,‬‬ ‫האמונה החביבה‪ ,‬שעל זה אמרו 'אדם‬ ‫שהרי מצד אחד רבינו מדבר על כאלו‬ ‫ובהמה תושיע ה'' ‪ -‬שערומין כאדם‬ ‫השגות נפלאים‪ ,‬הן בשכל והן בקבלה‪,‬‬ ‫ומשימין עצמן כבהמה‪ ,‬ולכן 'ויושע ה'‬ ‫הספר מלא בעומק שבעומק דק שבדק‪,‬‬ ‫ביום ההוא ‪ -‬ויאמינו בה'' הוא דבר גדול‬ ‫ומאידך מיניה וביה מערב רבינו בדבריו‬ ‫מאוד‪ ,‬שהאמינו על כל המציאות כמו‬ ‫כל הזמן את האמונה הפשוטה והתמימות‬ ‫שיהיה מבורר לעתיד ה' אחד'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫הרה"ק‬ ‫דברי‬ ‫דרך‬ ‫ועל‬ ‫המוחלטת‪.‬‬ ‫מרופשיץ זי"ע 'כמה פקחות נצרך כדי‬ ‫הייסורים גורמים להתחזקות באמונה‬ ‫לבוא לתמימות אמתית עם הרבש"ע'‪ ,‬ויש‬ ‫ולהיחלשות ההתנגדות‬ ‫לנו לקחת יסוד זה לחיי נצח‪.‬‬ ‫ובזה יתורץ קושית 'צדיק וטוב לו‬ ‫צדיק ורע לו' )ברכות ז‪ ,(.‬שהרי‬ ‫אמת )פסח תרמ"ד( כתב על דברי‬ ‫בשפת‬ ‫"בוחן לבות ה'" )משלי יז ג( יודע לפעמים‬ ‫כתוב‬ ‫הים‬ ‫שבשירת‬ ‫המדרש‬ ‫התנגדות את זה לעומת זה של‬ ‫"ויאמינו בה'"‪ ,‬אף על פי שכבר כתוב‬ ‫השגה ועבדות שלא יוכל לעמוד בה‪,‬‬ ‫"ויאמן העם" בהיותם במצרים‪ ,‬שהוא מפני‬ ‫ולא יוכל קום מנפילתו באותו‬ ‫שאחר כך חזרו ולא האמינו‪ ,‬ושוב האמינו‪.‬‬ ‫התנגדות ולהתחזק באמונה כנ"ל‪,‬‬ ‫ומקשה 'וצריך ביאור היתכן שאחר יציאת‬ ‫ואף שלכאורה משקל ההשגה ומשקל‬ ‫מצרים נפלו בני ישראל בחסרון אמונה‪,‬‬ ‫ההתנגדות שוים זה לעומת זה‪ ,‬אעפ"כ‬ ‫יותר מה שהאמינו במצרים'‪ .‬ומיישב‬ ‫נצרך לכך סייעתא דשמיא לבוא לאמונה‬ ‫'ויתכן לפרש כי ענין האמונה אין לה‬ ‫שלמעלה מהשגה‪ ,‬ולפעמים אי אפשר ליתן‬ ‫שיעור‪ ,‬ויש אמונה גדולה ביותר‪ ,‬והכל‬ ‫לאדם סיכון זה‪ ,‬מקדים לו רפואה‬ ‫כפי מדריגות האנשים‪ .‬ולכן אחר הגאולה‬ ‫למכתו להרע או להטיב‪ ,‬ועל ידי‬ ‫שנעשו בני ישראל מוכנים להיות עבדי ה'‬ ‫יג‬ ‫שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת וירא‬ ‫ומר ממות ויסורין‪ ,‬יסורי איוב במשך‬ ‫אותה סיבה תתחזק האמונה‪ ,‬לפעמים‬ ‫כל ימי חיי האדם לא מגיעים אל הקושי‬ ‫כשאדם עובר קושי‪ ,‬הרי זה גורם אצלו‬ ‫והצער העצום של להיות מרוחק מה'‬ ‫חיזוק האמונה‪ .‬וכמו שהוא בעת הסתר של‬ ‫בעולם הבא‪ ,‬שהרי היסורין והמיתה‬ ‫'להרע'‪ ,‬כך גם 'להיטיב' כי הטבה גם כן‬ ‫ממרקין העבירות והמה רפואות‬ ‫מחזקת אמונה‪ .‬אכן בדרך כלל נוטים‬ ‫המכה‪ ,‬כל הייסורים נועדים לרפאות האת‬ ‫האנשים לחזק את האמונה דוקא בזמנים‬ ‫האדם מן העבירות ]הרמח"ל )דרך ה' ח"ב פ"ג(‬ ‫קשים‪ ,‬כפי שאנו רואים במה שקרה לצערנו‬ ‫מבאר שיש כל מיני סיבות לייסורים‪ ,‬אם‬ ‫בשמחת תורה זה עתה‪ ,‬שעורר הרבה מכלל‬ ‫לעורר את האדם‪ ,‬או לכפר עליו‪ ,‬לתיקון‬ ‫ישראל‪ ,‬והרבה אנשים מתעוררים ומאיר‬ ‫העולם‪ ,‬או לתיקון גלגולים קודמים‪,‬‬ ‫אצלם האמונה בזמני קשיים‪ .‬וטעם הדבר‬ ‫יעו"ש‪ ,‬אבל בסופו של דבר כל זה נועד‬ ‫הוא‪ ,‬מפני שהנפש הבהמית חזקה ועומדת‬ ‫א"כ‬ ‫ברוחניותו[‪,‬‬ ‫האדם‬ ‫עם‬ ‫להיטיב‬ ‫בתוקפה כל עוד שהכל בסדר הרגיל‪ ,‬אבל‬ ‫ממילא ידוע שהמכה גרוע מיסורי‬ ‫כאשר משהו מתחיל להתערער ולהתנדנד‬ ‫הרפואה‪ ,‬כשם שמובן לכל אחד כי‬ ‫אצלה‪ ,‬שנהיה איזה חוסר יציבות פחד או‬ ‫בשביל מכה של חתך קטן אין משתמשים‬ ‫קושי גשמי וכדו'‪ ,‬אז מתחילה הנפש‬ ‫בטיפולים כימותרפיים‪ ,‬כי 'אין הצר שוה'‪,‬‬ ‫הבהמית להיחלש‪ ,‬וזהו עצה שהטוב‬ ‫כי מביאים יסורים לרפאות מכה רק אם‬ ‫יתגבר‪ .‬או שההתנגדות עצמה לא‬ ‫המכה גרועה כל כך‪ ,‬עד שכדאי לסבול‬ ‫תחול עליו בפרך כל כך מחמת‬ ‫יסורים אלו כדי להינצל מזו המכה‪ .‬כמו כן‬ ‫היסורים או העוני‪ ,‬שהם בעצמם‬ ‫אם היסורים בעולם הזה היו פחותים‬ ‫סיבת יראת ה' ובטול התאות‬ ‫מייסורי עולם הבא‪ ,‬לא היו משתמשים‬ ‫ואמונות הכוזבות‪ .‬והיינו אשר הקשיים‬ ‫עמהם כדי לרפא את האדם מיסורי עולם‬ ‫יכולים להביא אחת מן השנים‪ ,‬או שתתגבר‬ ‫הבא‪ ,‬אלא ודאי שצער ההתרחקות מלפני‬ ‫האמונה אצל האדם‪ ,‬ועל ידי זה יוכל‬ ‫ה' גרוע יותר מכל היסורים‪.‬‬ ‫להתגבר על היצר הרע כאשר ינסה לבא‬ ‫אליו‪ .‬או שכל הקשיים של הנסיונות‬ ‫צדיק ורﬠ לו וצדיק וטוב לו הוא‬ ‫יתקטנו על ידי הצרות‪ ,‬כי כח היצר ייחלש‬ ‫למﬠלה מהשגתינו‬ ‫אצלו‪ ,‬ועל ידי זה לא יוכל היצר הרע‬ ‫להתגבר עליו‪.‬‬ ‫ומעתה 'צדיק ורע לו' אפשר לומר‬ ‫שהרעה והיסורין המה‬ ‫והנה אחר ידיעתנו באמת שהעבירה‬ ‫טובתו ורפואת מכתו‪ ,‬שהוא‬ ‫והתרחקות מאתו ית' הוא רע‬ ‫יד 'טﬠם ניסיונות וההתנגדויות הﬠוברים ﬠל האדם' | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ‬ ‫מחדש 'אולי יתרמי בשעתא דמזוני'‪,‬‬ ‫התנגדות עבודתו והשגתו את זה‬ ‫וכל זה רק אולי‪ ,‬אמר 'כולי האי ואפשר לא‬ ‫לעומת זה‪ ,‬אולי הוא באופן שלא‬ ‫בעינא'‪ .‬והענין הוא כדברינו‪ ,‬שכנגד‬ ‫היה יכול לעמוד נגדה‪ ,‬ובנפלו לא‬ ‫השגת רבי אלעזר בן פדת שכלו‬ ‫יוסיף קום‪ ,‬אם לא על ידי היסורים‬ ‫ועבדותו‪ ,‬ההתנגדות מזה אשר את‬ ‫והדלות שמתיש כח ההתנגדות‬ ‫זה לעומת זה‪ ,‬אם אפשר לעמוד‬ ‫כנ"ל‪ .‬ו'צדיק וטוב לו' הוא כי את זה‬ ‫כנגדה בלי יסורין‪ ,‬או אולי שאי‬ ‫לעומת זה‪ ,‬שכנגד שכלו ועבודתו‬ ‫אפשר להיות אם לא על יסורי עוני‪,‬‬ ‫ודרך הלוכו אינו צריך חיזוק‬ ‫חכמה‬ ‫בשיעור‬ ‫התלויים‬ ‫דברים‬ ‫זהו‬ ‫היסורים‪ ,‬ובלתם יכול לעמוד כנגדם‪.‬‬ ‫העליונה‪ ,‬ואיננו יכולים לעמוד בזה‪ ,‬זהו‬ ‫דברים הנעלים משכלנו‪ .‬אבל יכולים אנו‬ ‫ומה שמשה רבינו נתקשה מפני מה צדיק‬ ‫לקחת מזה‪ ,‬אשר בהגיע עת קושי על‬ ‫ורע לו‪ ,‬ולכאורה הרי יש כאן ביאור‬ ‫האדם‪ ,‬יידע נאמנה שזה נועד רק לקרב‬ ‫נפלא‪] ,‬והרי משה רבינו למד כל התורה‬ ‫אותו לאמונה ולהחליש את חלק הרע שבו‪.‬‬ ‫כולה‪ ,‬וידע גם את הכתוב בפרי הארץ[‪,‬‬ ‫הוא מפני שעדיין אינו מובן למה באמת‬ ‫צדיק זה נברא באופן שיצטרך ייסורים‬ ‫ניסיון הﬠקדה שלא להרהר אחר‬ ‫מדותיו יתברך‬ ‫לעמוד בהתנגדות‪ ,‬וצדיק וטוב לא נברא‬ ‫באופן שונה‪] ,‬וקושיא זה קשה גם על כל‬ ‫והנה נסיון העקדה הובא במדרשים‬ ‫שאר הבנות מועטות המובאים בספה"ק‬ ‫)ב"ר נו יב( ורש"י ז"ל )בראשית כב יב(‬ ‫לענין צדיק ורע לו[ וזהו דבר שאין שום‬ ‫שהיה לו לאברהם להרהר אחר‬ ‫בריה יכול לשער‪ ,‬שהרי כל אחד‬ ‫מדותיו‪ ,‬בפשטות לומדים שהנסיון‬ ‫נכוה מחופתו של חבירו )ב"ב עה‪ ,(.‬מפני‬ ‫בעקידה היה עצם הדבר לשחוט את בנו‬ ‫שאין צדיק יכול לאמוד את עצמו מול‬ ‫יחידו‪ ,‬ועל זה הקשו המפרשים שבכל‬ ‫צדיק אחר‪ ,‬אבל לפניו יתברך גלוי‬ ‫הדורות היו רבים מישראל שמסרו נפשם‬ ‫וידוע "היוצר יחד לבם המבין" וכו'‬ ‫ושחטו את בניהם‪ ,‬במסעי הצלב בזמן‬ ‫)תהלים לג טו(‪.‬‬ ‫הראשונים היו כאלו מן הראשונים ששחטו‬ ‫את בניהם שלא יקחו אותם לנצרות‬ ‫וכן אמרו רז"ל )תענית כה‪ (.‬על גודל‬ ‫כמבואר בדעת הזקנים )נח ט ה(‪ .‬והתשובה‬ ‫העניות של רבי אלעזר בן פדת‪,‬‬ ‫המפורסמת על כך היא‪ ,‬שהכל בא רק‬ ‫שהשיבו לו בספיקא קמי שמיא‬ ‫מכוחו של אברהם אבינו שעקד את יצחק‬ ‫אפילו על ידי חזרת בריאת עולמות‬ ‫טו‬ ‫שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת וירא‬ ‫באמיתות‬ ‫והתחזק‬ ‫מהופכים‪,‬‬ ‫בנו‪ .‬אולם רבינו מבאר את עומק הניסיון‬ ‫האמונה הגדולה והחזקה מרצונו‬ ‫של העקידה‪ ,‬שהיה מה שלא בא אברהם‬ ‫הפשוט יתברך‪ ,‬כי לא מחשבותיו‬ ‫אבינו להרהר אחר מדותיו של הקב"ה‪.‬‬ ‫מחשבת השי"ת ולא דרכיו דרכו‪,‬‬ ‫ואינו מבין דבריו יתברך והנהגתו‬ ‫והוא שאמר רבי אבא 'אמר אברהם‪,‬‬ ‫כלל‪ ,‬וכל הרעות המתדמים מאתו‬ ‫אפרש לפניך את שיחתי‪,‬‬ ‫יתברך הם טובות אמתיים כנ"ל‪ ,‬וכל‬ ‫אתמול אמרת לי )שם כא יב( "כי ביצחק‬ ‫דבריו הנראים מהופכים הכל אל‬ ‫יקרא לך זרע" וחזרת ואמרת )שם כב ב(‬ ‫מקום אחד הולך‪ ,‬והן המה בלי שום‬ ‫"קח נא את בנך" ועכשיו אתה אומר‬ ‫שנוי ותמורה חס ושלום‪ .‬וכן כל אדם‬ ‫לי )שם יב( "אל תשלח ידך"'‪ ,‬שהוא‬ ‫בעת ניסיון צריך לדעת שכל הניסיונות‬ ‫שנוי רצון אצל הבורא יתברך חס‬ ‫הגשמיים והרוחניים הכל מאת ה' הם‪,‬‬ ‫ושלום‪ ,‬שהוא שורש הכפירה חס‬ ‫ולהתחזק ולעבוד את ה' בתוך הניסיון‪ .‬וגם‬ ‫ושלום‪ ,‬הרהור מחשבה זו נראה כדברי‬ ‫בניסיונות שהאדם מרגיש שהיצר הרע‬ ‫כפירה‪ ,‬ודבר זה קיים אצל כל אחד‪ ,‬כגון‬ ‫'כנהר נדמה לו'‪ ,‬מבלי יכולת לעמוד כנגדו‪,‬‬ ‫מה שהאדם חש לפעמים כי הרבש"ע‬ ‫וטענתו בפיו כלפי שמיא 'הרי אתה רוצה‬ ‫שוכח ממנו ח"ו‪ ,‬ושאר הרגשות הדומות‬ ‫שאתגבר‪ ,‬ואם כן למה יש לי קשיים כאלו‬ ‫לזה‪ ,‬שהם ככפירה כל אחד כפי דקותו‪,‬‬ ‫גדולים שאינני מצליח לעמוד כנגדם'‪ .‬אבל‬ ‫וזהו נקודת הניסיון‪ ,‬וכן כל הקושיות‬ ‫באמת אין לו ליפול בזה‪ ,‬אלא לדעת שעליו‬ ‫'צדיק ורע לו' היפך מן הראוי‬ ‫מוטל לעבוד ולעשות את כל מה שביכולתו‬ ‫והבטחת התורה‪ ,‬או שאר קושיות‬ ‫לעשות‪ ,‬ויאמר לעצמו 'למרות הכל‪ ,‬אני‬ ‫ואמונות הכוזבות‪ ,‬אשר "את זה‬ ‫אעשה את כל מה שביכולתי לעשות'‪ ,‬הן‬ ‫לעומת זה עשה אלקים" נגד כל‬ ‫בתפלה והן בשאר דברים‪.‬‬ ‫דביקות והשגת אמיתותו בחכמתו כי‬ ‫ההתנגדות‪,‬‬ ‫את‬ ‫יש‬ ‫השגה‬ ‫כל‬ ‫כנגד‬ ‫ומה שאין מובן הדבר‪' ,‬ריק הוא‬ ‫וכמאמר רש"י ז"ל )שם ג א( אצל "הנחש‬ ‫מכם' )ע"פ דברים לב מז(‪ ,‬כמבואר‬ ‫היה ערום מכל" 'ארור מכל‪ ,‬לפי‬ ‫במדרש ובירושלמי ש'אם ריק הוא‪ ,‬מכם‪,‬‬ ‫ערמתו וגדולתו היתה מפלתו'‪.‬‬ ‫מפני שאין אתם יגעים בה'‪ ,‬הריקנות הוא‬ ‫מחמתנו‪ ,‬שאין ביכולתנו להשיג זאת‪,‬‬ ‫אבל אברהם אבינו עליו השלום עמד‬ ‫שאין שום השגה יכולה להשיג‬ ‫בנסיון ולא הרהר אחר האמונה‬ ‫דבריו יתברך ופירוש מלותיו‬ ‫בהשגתו את דבריו יתברך שהמה‬ ‫טז 'טﬠם ניסיונות וההתנגדויות הﬠוברים ﬠל האדם' | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ‬ ‫מתעוררים כהפרעה בשעת מעשה המצוה‪,‬‬ ‫"האומרים לרע טוב ולטוב רע" )ישעיה‬ ‫אבל בשעת הציווי‪ ,‬בשעת לימוד הציווי‬ ‫ה כ(‪ ,‬וכל שכן שאינו מובן מחשבותיו‪,‬‬ ‫בשולחן ערוך‪ ,‬הרי אדרבה אז הוא הזמן‬ ‫וכל שכן רצונו הפשוט‪ ,‬אם אפילו‬ ‫להתעסק ולברר עד הסוף מהו רצון ה'‪.‬‬ ‫דברי ה' המלובשים כביכול בהשגה א"א‬ ‫וכמו שאמר החתם סופר זי"ע כי מה שהוא‬ ‫להבינם‪ ,‬מכל שכן שא"א להבין את רצונו‬ ‫יודע לענות על כל סוגיה‪ ,‬הרי זה מפני‬ ‫הפשוט‪ .‬ובאמונה זו התחזק אברהם‬ ‫שהוא כבר חשב על כל השאלות בשעת‬ ‫אבינו עליו השלום‪ ,‬ולא סמך על‬ ‫לימוד המצוה‪ .‬כי בשעת מעשה מערב‬ ‫השגתו‪ ,‬ועמד בנסיון שלא להרהר‬ ‫האדם את נגיעותיו‪ ,‬משא"כ בשעת הציווי‪.‬‬ ‫אחריו יתברך‪.‬‬ ‫ולכן בשעת הציווי בירר אברהם אבינו את‬ ‫כל הנ"ל[‪.‬‬ ‫בניסיון העקדה כתיב "ויאמר קח נא את‬ ‫בנך את יחידך אשר אהבת את‬ ‫כללא דמלתא עיקר הנסיונות הם‬ ‫יצחק"‪ ,‬ומבואר בדברי חז"ל כי כאשר אמר‬ ‫באמונה‪ ,‬כמאמר )דברים ח ב(‬ ‫הקב"ה לאברהם אבינו "קח נא את בנך"‪,‬‬ ‫"לנסותך לדעת את אשר בלבבך"‪,‬‬ ‫אמר לו 'שני בנים יש לי'‪ ,‬אמר לו "את‬ ‫וכל הנסיונות שהיו לאברהם אבינו‬ ‫יחידך"‪ ,‬אמר לו 'זה יחיד לאמו וזה יחיד‬ ‫עליו השלום היו על דרך זה‪ ,‬כמו‬ ‫לאמו'‪ ,‬אמר לו "אשר אהבת"‪ ,‬אמר לו‬ ‫הרעב שאמר בתחלה 'לך לך'‬ ‫'שניהם אני אוהב'‪ ,‬אמר לו "את יצחק"‪.‬‬ ‫ואח"כ מתדמה שינוי רצון בהביאו‬ ‫ולא היה זה התחמקות חלילה‪ ,‬אלא שניגש‬ ‫רעב למקום זה כפרש"י ז"ל )בראשית יב‬ ‫אברהם אבינו לנסיון עקידה שלא ע"פ טעם‬ ‫י(‪ ,‬וכן כולם‪.‬‬ ‫והשגה כלל‪ ,‬וכל מעלת יצחק על ישמעאל‬ ‫היה אצלו רק בחלק ההשגה‪ ,‬ומאחר שעסק‬ ‫אבל נסיון המסירות נפש עבורו‬ ‫בחלק האמונה שלמעלה מהשגה‪ ,‬באמת‬ ‫יתברך‪ ,‬אחרי הידיעה כי הוא‬ ‫לא ידע מה הוא רצון ה'‪ ,‬הוא הרגיש כי מה‬ ‫הבורא הוא אמר ויהי‪ ,‬הוא צוה‬ ‫שאצלו יש מעלה ליצחק על ישמעאל הוא‬ ‫למסור נפשו ולזבוח עצמו עבורו‬ ‫רק אצלו‪ ,‬אבל לא ברצון ה'‪ ,‬ולכן השתדל‬ ‫יתברך‪ ,‬מי לא ישמע ומי לא יאבה‬ ‫לקבל ציווי מפורש מאת הקב"ה על הדבר‪,‬‬ ‫לו יתברך‪ ,‬אם אמנם גם הוא נסיון‪,‬‬ ‫שתהיה בחירת יצחק על ידי הקב"ה לבדו‪.‬‬ ‫אבל לא לפי ערך אבותינו‬ ‫הקדושים‪ ,‬האבות הן הן המרכבה‬ ‫]וע"ד העבודה יש לומר‪ ,‬אשר החסרון‬ ‫לשכינה‪ ,‬בוודאי ובוודאי שלא היה אצלם‬ ‫בכל הספיקות הוא רק אם הם‬ ‫יז‬ ‫שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ | פ רשת וירא‬ ‫ומשלב כל המדות ליחד לאחד‬ ‫ניסיון בזה‪ ,‬וכן קושית העולם‪ ,‬אפילו‬ ‫ומשם מתברך ונשפע אמונתו‬ ‫כל דהו‪ ,‬אם השם יתברך היה אומר‬ ‫יתברך החזקה‪ ,‬ואחר כך מבין דבריו‬ ‫לו בעצמו שיזבח את עצמו עבורו‪,‬‬ ‫יתברך בהתגלות שאינם מהופכים‪,‬‬ ‫והיה יודע שהם דברי השם יתברך‪,‬‬ ‫כמו שהשיב השי"ת לאברהם אבינו‬ ‫בוודאי היה שומע לו‪ .‬ולכן לא‬ ‫שם )כב יב( כפרש"י ז"ל‪ .‬וממקור‬ ‫הוזכרו בתורה שני הנסיונות הנז"ל‪,‬‬ ‫הברכות ממילא מתברכים כל‬ ‫זה שקפץ אברהם אבינו לתוך כבשן האש‬ ‫העולמות עד עולם השפל ושלשול‬ ‫וניסיון יצחק אבינו בעקידה‪ ,‬כי בניסיון‬ ‫קטן שבים‪ ,‬על ידי האמונה מתחברים‬ ‫כאלו כל יהודי היה יכול לעמוד‪ ,‬ובוודאי‬ ‫הכל ובא ברכה לעולם‪ ,‬ואכן אחר העקדה‬ ‫שהאבות הקדושים‪.‬‬ ‫הגיע ברכה‪ ,‬כי ברך אברכך‪ ,‬ועד היום אנו‬ ‫אוכלים פירות ברכת עקידת יצחק‪.‬‬ ‫כאמירת רז"ל )מובא ברש"י בראשית א‪ ,‬א( שלא‬ ‫היה צריך להתחיל את‬ ‫ולקרב מעט אל שכלנו את הענין שהזכיר‬ ‫התורה אלא מ"החדש הזה לכם"‬ ‫רבינו שכל הגבורות הם חסדים‪,‬‬ ‫)שמות יב ב( אבל "כח מעשיו הגיד לעמו"‬ ‫הוא ע"פ המובן שכל דבר יכול להיות חסד‬ ‫)תהלים קיא ו(‪ ,‬והיינו שיש ללמוד לימודי‬ ‫ויכול להיות גבורה‪ ,‬למשל ריווח חודשי‬ ‫עבודת ה' מכל הפרשיות של מעשי האבות‪,‬‬ ‫של אלפיים דולר‪ ,‬למי שרגיל להרוויח כל‬ ‫מעשי האבות נכתבו בתורה כדי ללמדנו‬ ‫חודש מאה אלפים הרי זה גבורה‪ ,‬ולמי‬ ‫ארחות חיים איך להתנהג בהאי עלמא‪ ,‬כי‬ ‫שהרוויח עד עכשיו כל חודש חמש מאות‬ ‫התורה לעולם עומדת‪ ,‬ונוהג בכל‬ ‫שקלים זהו חסד‪ .‬מי שנפטר לו בנו הרי זו‬ ‫דור ובכל אדם‪ ,‬על ידי הסתכלותו‬ ‫גבורה עצומה‪ ,‬אבל מי שנפטר לו בן בזמן‬ ‫והתבוננותו במעשה הכתוב בתורה‬ ‫הסמוך למלחמת העולם השניה‪ ,‬וזכה בנו‬ ‫מדותיו יתברך‪ ,‬והנהגתו בעולם‬ ‫להיקבר בקבר ישראל‪ ,‬הרי זה חסד‬ ‫השפל‪ ,‬בחכמה העליונה ליתן טהור‬ ‫בתמונה‬ ‫תלוי‬ ‫ונמצא שהכל‬ ‫בעבורו‪.‬‬ ‫מטמא ומרע טוב‪ ,‬וכל הגבורות הם‬ ‫הכוללת האם הוא חסד או גבורה‪ ,‬ומבואר‬ ‫חסדים‪ ,‬והכל אל מקום אחד הולך‪,‬‬ ‫בזה שהחסד וגבורה הכל אחד‪ ,‬אלא‬ ‫ושורש כולם רצונו הפשוט באמונתו‬ ‫שאצלנו הם נראים ומתגלים כב' דברים‬ ‫הפשוטה הגדולה והחזקה‪ ,‬ובזה‬ ‫סותרים‪) .‬וע"ע שער היחוד והאמונה פ"ה ופ"ט ביאור‬ ‫מתמתקים כל הגבורות בחסדים‪,‬‬ ‫ענין זה(‪.‬‬ ‫שהרי באמונה זו נוקב עד התהום‬ ‫יח 'טﬠם ניסיונות וההתנגדויות הﬠוברים ﬠל האדם' | שיﬠור בספה"ק פ רי הארץ‬ ‫והשפעה בהשגה‪ ,‬והגשמיות ממילא‬ ‫וזהו פתיחת רבי יצחק נפחא שאמר‬ ‫מתברך‪ ,‬חסד הוא בחי' משפיע וגבורה‬ ‫"בכל המקום אשר אזכיר את‬ ‫הוא בחי' מקבל‪ ,‬הגבלה עד פה תבוא‪,‬‬ ‫שמי ה'"‪ ,‬כידוע שמלת 'שם' הוא‬ ‫ובעת יחוד קוב"ה ושכינתיה נהיה חיבור‬ ‫נוקבא ושכינה )זוה"ק ח"ג ערה‪' ,(:‬שם' הוא‬ ‫בין שניהם‪" ,‬אזכיר" את "שמי"‪ ,‬אזי‬ ‫חלק ההתגלות‪ ,‬אדם הראשון לפני יצירת‬ ‫"אבוא אליך וברכתיך"‪ .‬ומה שהזכיר‬ ‫חוה לא היה צריך שם‪ ,‬כי השם הוא רק‬ ‫לשון 'אברהם שזבח את עצמו' הוא‬ ‫כלפי הזולת‪ ,‬ולכן השם הוא בחי' השכינה‬ ‫פי' נסיון האמונה כנ"ל‪ ,‬הגרוע ומר‬ ‫שהיא התגלותו יתברך‪ ,‬ומלת 'אזכיר'‬ ‫ממות וזביחה‪ ,‬וזהו שאמר "וירא‬ ‫הוא לשון זכר‪ .‬ופירושו‪" ,‬בכל‬ ‫אליו ה'" בהתגלות והבנת קצת‬ ‫השמות‬ ‫שמתייחדים‬ ‫המקום"‬ ‫דרכיו ית'‪ ,‬ע"י עמידתו בניסיון האמונה‪,‬‬ ‫הנוקבא בזכר והגבורות בחסדים‬ ‫זכה להתגלות והבנת קצת דרכיו יתברך‪.‬‬ ‫"אבא אליך וברכתיך" ברכה‬