על הצדיקים · Al Hatzadikim — וירא (2026-10-26)

ַעַל ַַהַּצּ �ִּד�ּיִקִים
בעזהשי"ת
אהבת השי"ת
מידות טובות
פרשת השבוע
אלומות אור
מרבותינו צדיקי עולם
פרשת וירא | תשפ"ז
ועל החסידים
פעם ישבו אצל מרן רבי גרשון אדלשטיין
ודיברו מה לעשות עם הממשלה ,אמר רבי
גרשון לא יעזור שום דבר ,אז מה יהיה? שאלו.
הגה"צ רבי חזקיהו מישקובסקי שליט"א על דרכי הצדיקים
שהילדים לא יהיה להם
קושיות על ההורים
הגאון רבי סיני הלברשטאם שליט"א
ְלְ ַַמַעַ ן ֲֲא ֶֶׁשר ְיְ ַצַ ֶּוֶ ה ֶֶאת ָָּבָנָ יו (יח)
מרן הגר"ש הלוי ואזנר זצוק"ל בעל
'שבט הלוי' היה נוהג לומר רבות ובפרט
בהזדמנויות של כינוסים גדולים ,ששמע מהעולם הזה ,אז מה מפריע להם יִקם ְְּבתֹוְך ָָהִעִ יר (יח)
אּוַלַ י ֵיֵ ׁש ֲֲח ִִמ ִִּׁשים ַצַ ִִּד ִ
מרבו שעטרו בתואר "צדיק יסוד עולם" ליהנות? ...תהנו! אחרי מאה ועשרים
הגה"צ רבי יוסף בוימגארטן זצ"ל שפירש תגישו חשבון... שאלו פעם את הגאון רבי מרדכי אויערבאך
בדברי הגמ' במס' ברכות (כ"ח' ):מנעו אלא אמר רבי איצל'ה ,כולם חושבים זצ"ל ,מה זה אדם גדול .והוא אמר אני
בניכם מן ההגיון' .אידישע טאטעס ואידישע שכל המטרה של היצה"ר זה שבן אדם לא יודע ,אבל מה זה אדם קטן אני יודע,
מאמעס צריכים להשגיח שהילדים שלהם יחטא ,וברגע ואני חוטא אני נהיה חבר וכשיוצאים מהאדם הקטן ,לאט לאט
לא יהיה להם קושיות על ההורים ,הורים שלו .אבל לא ...היצר הרע רוצה להרוס נהיים אדם גדול .ומה זה אדם קטן?...
מתנהגים והילדים קולטים את זה ,ואח"כ לך גם את העולם הזה וגם את העולם כתוב בהלכה שהשיעור של סוכה קטנה
כשהילדים אינם מתנהגים כראוי ,ומתחילים הבא ,שום דבר הוא לא ישאיר לך .קודם זה ראשו ורובו ,ושולחנו בתוך הבית .מי
להגות ולחשוב על הוריהם שהם בעצמם כל הוא אומר לך לחטוא ומשכנע אותך שראשו ורובו זה "בשולחנו" -הוא אדם
ג"כ אין מעשיהם כראוי ,וזהו מנעו בניכם לחטוא .ברגע וחטאת -כעת תתחרט קטן .וככל שהוא יוצא מזה הוא נהיה
מן ההגיון ,שהילדים לא יצטרכו להפעיל עשר פעמים ,נדאג שגם לא תהנה גדול ויותר גדול ויותר גדול...
את ההגיון על ההורים האם כן צודקים מהחטא ולא ישאר לך שום דבר .בסוף מרן הגרא"מ שך זצ"ל הביא בשם הדוד
או לא צודקים ,שההורים יתנהגו בביתם אתה נשאר עם הבל הבלים. שלו הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל
באופן של קדושה וטהרה בצניעות ביר"ש אומר הרב שך -בדור שלנו אדם לא שהוא שמע מרבי איצל'ה בלאזר זצ"ל
ובמידות טובות ,וכל הדיבור והמחשבה מאמין בכוחות של עצמו! בדרך כלל בעצמו :כתוב בחז"ל שרשעים מלאים
וההילוך יהיה באופן של אחריות על הדורות. בשביל לעבוד את הקב"ה צריך להשקיע. חרטות כרימון .והשאלה למה הם מלאים
המשך בעמוד ,2טור ימין >>>
חרטות ,הם רוצים עולם הזה ונהנים
המשך בעמוד ,2טור שמאל >>>
1 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אריופ''ז
המשך מעמוד >>> 1 עוד הרבה הרבה שנים. אי אפשר המשך מעמוד >>> 1
וכעבור שנים רבות אמר הרב מפוניבז', ל ה ג י ע
היום ,כשאני רוצה להכין שיעור אני מסתכל למשהו בלי
בספר שלו !...וידוע שזה היה הגאון רבי עבודה .אדם
אלחנן וסרמן זצ"ל. מוכן לעבוד
פעם ישבו אצל מרן קשה אבל
רה"י רבי גרשון אדלשטיין זיע"א הוא רוצה
לשמוע מה
שהילדים לא יהיה... פעם ישבו אצל מרן רה"י רבי גרשון אני אקבל בסוף ,מה אני מרויח מכל
אדלשטיין זיע"א כמה חברי כנסת ודברו העבודה .אבל אנחנו לא מעריכים לאן בן
ביר"ש ובמידות טובות ,וכל
מה לעשות עם הממשלה ,אמר רבי גרשון אדם יכול להגיע.
הדיבור והמחשבה וההילוך יהיה
לא יעזור שום דבר ,אז מה יהיה? שאלו. אומר הרב שך ,כשאני הייתי צעיר מי יכל
באופן של אחריות על הדורות.
אמר רבי גרשון "ברגע והבני תורה יפחדו להיות ראש ישיבה? ...רבי איצל'ה מפוניבז',
וכן היה רבינו זצוק"ל אומר
מביטול תורה אז המבטלי תורה יפחדו הסבא מסלבודקא ...מתי מעט .אבל היום
בשם רבו הרה"ק ר' שמעון
מהבני תורה". כל אברך שיודע קצת ללמוד הוא פותח
מזעליחוב זי"ע שבעקבתא
צריך תורה ,תפילה ,רוכב שמים בעזרך! ישיבה ויש לו בנינים ותלמידים כי זה
דמשיחא יתבטלו כל הכוחות
הכל בידיים של הבני תורה .הקב"ה מראה לעומת זה עשה האלוקים ,וכהיום כוחות
וישאר רק כוח התורה ,שיש
לנו תראו כמה אני אוהב אתכם וכמה אני הטומאה קבלו הרבה לצערינו וכנגד כוחות
כוחות של תפילה ומקוואות
עושה בשבילכם! הקדושה גם מקבלים את זה.
וסיגופים ותעניתים ותהילים
היצר הרע מוריד לנו את כל הטעם אדם יודע למה הוא יכול להעפיל?! ...לאן
ונסיעות לקברים ועוד סגולות
הוא יכול להגיע?!...
ועניינים ,הכל חשוב מאוד,
היום זורקים סייעתא דשמיא ...רק תשקיע, הרב מפוניבז' זצ"ל סיפר פעם
אבל הכוח המאחד שיתן הכוח
רק תעבוד! אבל דווקא בדור הזה היצר
ועוז ותעצומות להחזיק מעמד
הרע מוריד לנו את כל הטעם ולא נותן הרב מפוניבז' זצ"ל סיפר פעם שהוא בא
בגלות בעקבתא דמשיחא זה רק
לנו להרגיש סיפוק. לראדין והיתה לו חברותא ,בחור מתמיד
כוח התורה.
מישהו חלם פעם ששרה שנירר ע"ה תזכה עצום ועמל מאד ,אבל הוא לא היה
ואסיים במה ששמענו מרבינו
להיות אשה כל כך גדולה?! ...היא היתה עילוי ,והרב מפוניבז' היה עילוי גדול,
זצוק"ל בדרשה ,אומר זאת
אשה פשוטה שהתחילה עם אפס ,והיום ואחרי שהם למדו כמה ימים ראה הרב
בהתפעלות ,הרבה פעמים כאשר
כל עולם התורה קיים עליה. מפוניבז' שזה לא הולך טוב ...אז הוא
הנני ברחוב נגשים אלי אברכים
ועוד נקודה להאיר ולהתעורר ,מסופר הודיע לחברותא בצורה יפה שכנראה לא
ובחורים וילדים לבקש ברכות,
שבזמן הלויתו של הגרש"ז אוירבך זצ"ל נמשיך ללמוד ביחד .בלילה מאוחר כבר
ואיזה ברכות הם מבקשים ,רק
היתה אשה לא מוכרת שמיררה מאד בבכי היה חושך בבימ"ד וכולם הלכו לישון,
ברכות על רוחניות ,תורה ,יראת
וכששאלו אותה וכי את קרובת משפחה הרב מפוניבז' עבר ליד ההיכל והוא שומע
שמים ,מידות טובות ,והפליא
או כל קשר קרוב אחר שהיה לך אתו, מישהו בוכה .הרב מפוניבז' היה מלא לב,
הדבר שמצד אחד מדברים על
ואמרה לא ,א"כ מה את ממררת כ"כ בבכי, הוא עלה לראות מי שם ,והוא שומע את
ירידת הדורות ,דור שפל יתמי
והשיבה בשעתו הציעו לי אותו לשידוך, החברותא שלו בוכה להקב"ה ...סוף סוף
דיתמי דור חושך כפול ומכופל,
ואחר בירורים אמרתי שאני רוצה אחד היה לי כזה חברותא שנהניתי ממנו .כ"כ
אבל לעומת זאת אנו רואים שיש
יותר חברה'מן וההצעה ירדה ,ואכן קבלתי יפה הוא מסביר! כל כך יפה הוא למד אתי,
צמאון לדבר ה'.
בעל חברה'מן ...אבל יכלתי להיות אשתו כעת גם הוא עוזב אותי ...תרחם עלי! הוא
של אחד המיוחד מגדולי דורנו... בכה כל כך הרבה ...הרב מפוניבז' לא יכל
(מתוך דברי הספד תשע"ה -מהספר 'על
ישראל גדולתו') (קטעים מלוקטים מתוך גליון 'ארחות חיים' נח תשפ"ז) לעמוד מול זה והם המשיכו ללמוד ביחד
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אריופ''ז 2
ואז יהודי אחד פנה לממונה והעיר לו" :אתה הרי אכזר! למה אתה
מתעקש שלא להכניס פנימה את הנער הזה ,מה הוא עשה לך?!"
הגה"צ רבי שלום שבדרון זצוק"ל -מה עשית שלא תשכח תורה מישראל
ִּכִ י ְיְ ַַד ְְע ִִּתיו ְלְ ַַמַעַ ן ֲֲא ֶֶׁשר ְיְ ַצַ ֶּוֶ ה ֶֶאת ָָּבָנָ יו ְוְ ֶֶאת ֵֵּביתֹו ַַא ֲֲח ָָריו (יח)
בעקשנותו" :לא! אתה לא נכנס!" הבחור עמד והמתין עוד
בסבלנות ובכאב .ביום השלישי ,יהודי מתושבי האזור ,פנה 'אחד מידידי היה
לממונה והעיר לו" :אתה הרי אכזר! למה אתה מתעקש שלא רבי לייב פרידמן
להכניס פנימה את הנער הזה ,מה הוא עשה לך?!" זצ"ל' סיפר רבי
המילים שיצאו מהלב ,נכנסו ללב האבן -והוא נכנע .פתח שלום ,ובכינויו
את הדלת תפס אותו הגביהו בידיו והכניסו פנימה .באותו החביב רבי לייב
רגע נדחקו עוד שני אנשים ונכנסו לתוך הבית ,אחד גבוה צדיק ,בבחרותו למד
ואחד נמוך (כך בדיוק סיפר ר' לייב צדיק) הגבוה נדחק בישיבות נובהרדוק.
קודם ופסע ראשון .החדר היה גדול ,החפץ חיים ישב על יד שמעתי מפיו ,עובדה
שולחן שעמד בצידי החדר ומסביבו קבוצת בחורים מישיבת Wikipediaש ה ת ר ח ש ה ע מ ו ,
מיר .החפץ חיים שוחח עמהם .היהודי הגבוה שנדחק פנימה בבחרותו :בשעתו התקיימה בוינא ה"כנסיה הגדולה של
התקרב במהירות עד ה"חפץ חיים" התכופף ואמר בקול - אגודת ישראל" ,ושמועה הילכה בציבור כי ה'חפץ חיים'
"שלום עליכם רבי!" .החפץ חיים הגביה את ראשו" :מה?". עתיד להשתתף בה .ר' לייב כבחור בן חמש עשרה ,חפץ
"באתי לכאן לתת שלום עליכם?"" ...האם אתה יכול לעשות מאד לראות את פניו של החפץ חיים ,ומיד החל לטכס
משהו בשביל התורה?( ...דו קענסט אופ טאן פאר תורה?)... עצות -איך בחור עני כמותו יגיע עד "וינא" .כסף לא היה
שאל החפץ חיים בתמיהה קלה. לו .אמו האלמנה שלחה לו רק כמה פרוטות משבוע לשבוע
הממונה הנ"ל ,תפס בעדינות את האיש והוציאו" .אח"כ ובהם השתמש לצרכיו הבסיסיים .מה עשה?
עמדתי קרוב ,הבטתי על רבינו החפץ חיים וירדו לי דמעות כמה חודשים לפני ה"כנסיה הגדולה" החל לחסוך מפרוטותיו,
כמעיין" סיפר ר' לייב צדיק ,שאיפתו התגשמה ברגע אחד, קימץ בכל הוצאותיו ,קיבץ פרוטה לפרוטה ,עד שהתאסף
הנה -הוא מסתכל עין בעין על גאון ישראל" ...ובירכתי בכיסו סכום ניכר ,אשר בתוספת הלוואות הצליח להשלים את
ברכה בשם ומלכות מתוך בכי נרגש" סיפר. עלות הנסיעה ברכבות הלוך וחזור ...השמחה היתה מרובה.
לפתע ,החפץ חיים הרים את עיניו הושיט את ידו ,נטל את ר' לייב צדיק הנער ,עלה על הרכבת יצא לדרך והגיע לוינא
היד הקטנה שלי (של הבחור לייב פרידמן) ,בין שני כפות למחרת בואו של החפץ חיים.
ידיו ,ואמר (בהנאה) :אויך פון אונזערע ,אויך פון אונזערע, ברחבה לפני מעונו של ה"חפץ חיים" ,עמדו אנשים רבים
(גם הוא משלנו!) -כך באותה תפיסה -ידו בידו ,דיבר החפץ ור' לייב פרידמן הבחור הקטן והצנום בתוכם ,בחור אחד
חיים חצי שעה עם הנוכחים .עד שנפרד מאיתנו לשלום. צעיר ונמוך בין אנשים רבים.
רבותי! כתוב ב"תנא דבי אליהו" שלעתיד לבוא יקח הקב"ה באותו יום ,כבר הצטופפו שם מאות איש ,זה לקבל ברכה
ספר תורה בחיקו וישאל לכל אחד מישראל כלום מה עשית ואחר לשמוע עצה ,אחד מליטא והשני מפולניה .הנער
בשביל תורתי שלא תשכח מישראל .את כולם ישאלו ,לאו דנן עמד בתור שעה ארוכה ,עד שהגיע ובא על יד הפתח.
דוקא את הרבנים! -כל אחד צריך לעשות בשביל תורתי כשביקש מהממונה להיכנס ,הוא מיאן" .לא" - .האחראי
שלא תשכח מישראל .ועלינו לדעת ,כי הדאגה הראשונה הממונה דחה אותו בשתי ידיים (נקל להניח ,שהיו לו פניות
"שלא תשכח תורה" היא שלא תשכח ממני .וכי דוקא בשביל מאנשים חשובים ,וא"כ מה לו ולבחור בן חמש עשרה)...
יהודי אחר יש לדאוג?! הרי אני ג"כ מבני אברהם יצחק גשמים שוטפים ניתכו ארצה ,אבל הבחור נשאר לעמוד ליד
ויעקב! והשאלה תהיה נוקבת -מה עשית שלא תשכח הדלת .כך המתין שלושה ימים! מפעם לפעם התיישב בצד
(מתוך 'להגיד') תורה מישראל. ליד הדלת ונמנם .ובכל אותה העת -הממונה עמד איתן
3 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אריופ''ז
סבא היה מספר שה'חפץ חיים' בעצמו טרח למלא את הסדין
בקש וגם נשכב בעצמו על הקש והתגלגל עליו לוודא שהוא נוח
הגה"צ רבי יצחק קולדצקי שליט"א על מסירותם של גדולי ישראל להכנסת אורחים
אָתם ִִמ ֶֶּפ ַַתח ָָהֹא ֶֶֹהל (יח)
ַוַ ַּיַ ְְרא ַוַ ָּיָ ָָרץ ִלִ ְְק ָָר ָ
שנשכבו במיטה היה צורך לדחוס את הקש וליישרו.
את כל זאת עשה ה'חפץ חיים' ,חרף גילו המבוגר ומעמדו רבינו ה'חפץ חיים' זצ"ל כותב בספרו 'אהבת חסד'" :הנה
הרם כאחד מגדולי הדור .הוא טרח למלא את הסדין בקש ראה ראינו שהתורה הרחיבה לספר בענין הכנסת אורחים
וליישרו באמצעות ידיו הלוך-ושוב .ולא זו בלבד ,אלא גם של אברהם אבינו איך היתה בכל פרטיו; מה שלא מצינו כן
נשכב בעצמו על הקש והתגלגל עליו מצד לצד לוודא שהוא בכל חלקי התורה שקיים אברהם אבינו ...שמע-מינה שכוונת
ראוי ונוח לשכיבה. התורה היא להורות לנו ללמוד מאבינו הזקן ,איך להתנהג
שהמארח צריך להתגלגל על המיטה עם האורחים"...
סבי ,רבי חיים קולדצקי זצ"ל ,היה יהודי של צורה .תלמיד-
היכן כתוב ב'שולחן-ערוך' שהמארח צריך להתגלגל על חכם ,גאון וצדיק .בבחרותו הוא למד בישיבת וואלז'ין
המיטה ולהיטיב את הקש? הלא די היה בכך שהציע וסידר בתקופה שעמד בראשה גאון ישראל רבי נפתלי צבי יהודה
את המיטה ומכאן ואילך כבר יכול האורח להסתדר בכוחות ברלין זצ"ל ,ולאחר נישואיו למד בכולל קובנא המפורסם,
עצמו .אין זאת אלא ,שה'חפץ חיים' נאה דורש ונאה מקיים בית מדרשו של מאור-הגולה רבי יצחק אלחנן ספקטור
היה! הוא נתן את לבו לאורח. זצ"ל ,ואף הוסמך על ידו להוראה .במשפחה סיפרו ,כי
כידוע ,ה'חפץ חיים' לא היה משופע בממון .ההיפך הוא הנכון. בתקופת הכולל בקובנא בלבד הספיק ללמוד ולשנן את
הדלות היתה מנת-חלקו במרבית השנים .הרב מפוניבז' ,רבי חלקי ה'שולחן ערוך' עשרות פעמים .ובפרטם נודע ,שאת
יוסף שלמה כהנמן זצ"ל ,היה מספר תמיד בשם הרבנית, חלק 'יורה-דעה' למד עשרים וארבע פעמים ,ואת חלק 'חושן
אשת ה'חפץ חיים' ,כי תקופות ממושכות היא ליקטה את משפט' שלושים פעמים.
שיירי הלחמים הקשים בבית האופה בעיירה ,שאותם מכר קודם עלותו לכהן כרב בקהילות-קודש בארצות-הברית הוא
לה בפרוטות .הם טבלו את הלחמים במים רותחים כדי נמנה על חבורת ה'פרושים' – צדיקי אותו הדור ,שדרכם
שיתרככו ואת זה אכלו .אך גם ה'גן עדן' הזה נעצר יום אחד, היתה לגלות מבתיהם לעיירות מרוחקות למשך חודשים
בסירובו של המוכר להמשיך לתת בהקפה לאחר שבועות ארוכים ,מסוכות עד פסח ומפסח עד סוכות ,והקדישו לילות
ארוכים שגם את אותן הפרוטות לא השיגה. כימים בבתי-המדרשות ללימוד התורה ,כשאין להם דבר
אחד מתלמידי ה'חפץ חיים' ,מורי רבי יהודה קרביץ זצ"ל, בעולמם זולתה .נשים צדקניות היו מביאות לבתי-המדרשות
ר"מ בישיבת 'תפארת צבי' ,היה מתאר תמיד את העניות את ארוחותיהם ,כיבסו בגדיהם ודאגו לשאר ָָצ ְְרֵּכֵ ֶיֶהם ,כשהם
הגדולה ששררה בביתו מורו ורבו הגדול ,שבימי הסוכות פנויים מכל ענייני העולם הזה וחיים חיי קדושה וטהרה
היה ה'חפץ חיים' עוקר את דלתות הבית מציריהן ומשתמש בפרישות מופלגת.
בהן כדפנות לסוכה ...כך שלבטח לא היתה האפשרות בידו סבא היה מספר תדיר ,כי בגלגוליו בעיירות השונות ,נקלע
לכבד את האורחים שפקדו את ביתו במיטה נוחה במיוחד, פעם לראדין והתאכסן בלילה בבית רבינו ה'חפץ חיים'
להגיש להם לשונות חרדל ומשקאות יקרים ,אבל הוא כן זצ"ל .הוא תיאר שה'חפץ חיים' בעצמו הציע לו את המיטה.
נתן בשלמות כל מה שהיה ברשותו לתת. בזמנו עדיין לא היו המזרונים המוכרים לנו ,והיו ישנים על
ומעניין לעניין :סיפר רבי ברוך דוב דיסקין שליט"א ,ראש גבי ערמות קש שהוצעו על גבי מיטות .בכל מיטה ,שהיתה
ישיבת 'ארחות תורה' ,כי כאשר היה מגיע לעתים למעונו פלטת עץ שטוחה ,הניחו כמות של קש ,ומעליה הציעו סדין
של ראש הישיבה רבי אהרן ליב שטיינמן זצ"ל ,ראש הישיבה כדי שהשינה תהיה נוחה .ערמת קש שאינה מסודרת כהלכה
היה מזכיר לו בכאב אירוע שהיה לו עם סבו של המספר אינה נוחה למשכב וצורתה משתנה בכל תנוחה ,ועל-כן לפני
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אריופ''ז 4
רבי יהושע זליג דיסקין זצ"ל ,רבה של 'פרדס חנה' ,לפני
שישים ושבעים שנה .רבי יהושע זליג הגיע לביקור בביתו
של רבי אהרן ליב בשנים בהן התגורר ב'כפר-סבא' וכיהן
שם כראש ישיבת 'חפץ חיים' המקומית .מטרת הביקור
היתה לבחון אפשרות של הקמת חיידר לקהילה התימנית
בעיר ,ועקב השעה המאוחרת נותר ללון בלילה בביתו של
רבי אהרן ליב בכפר-סבא.
המארח קיבלו כמובן בכל הכבוד הראוי ,בסבר פנים מאירות,
אולם בתנאי העניות והדחקות ששררו בבית ,הוא ישן על
מיטת הסתדרות ישנה ומזרון דק .זה היה הטוב והמשובח
מעונו של ה'חזון איש' .הם היו יושבים במחיצתו במשך ביותר בביתו של מי שלא נהנה מהעולם הזה יותר מכדי
שעה ארוכה .ה'חזון איש' העריכם וחיבבם מאד .מורי חמי ההכרח.
שר התורה רבי חיים קנייבסקי זצ"ל היה מספר שה'חזון אלא שבעוד שהרב דיסקין זכר תמיד את הביקור ההוא
איש' הכתיר אותם בתואר "גדולי ירושלים" ,למרות שהיו כלבבי ונעים ,רבי אהרן ליב סיפר על הביקור ההוא בתחושת
אז אברכים שגילם פחות משלושים .ופעם התבטא באוזני החמצה ,והיה מזכיר לנכד רבי ברוך דוב – בחלוף עשרות
מקורבו רבי יעקב שכטר ז"ל כשבא אליו בשעה שהחבורה שנים מהמאורע – שבימים ההם לא יכול היה לכבדו כאשר
יצאה מחדרו" :אילו היית בא לכאן לפני כמה דקות היית עם לבבו ,וחושש כי המיטה שישן עליה לא היתה נוחה דיה.
רואה את ָָּבַנַ יי!"... אחד המיוחד בדורות האחרונים שהידר במצוה זו של הכנסת
והנה אירע פעם שרבי חיים ברים הגיעו לבדו לביקור בבית אורחים היה גאון-ישראל רבי חיים מבריסק זצ"ל .הוא היה
ה'חזון איש' ועקב השעה המאוחרת לא מצא הסעה שתחזיר אומר שרב זה לא מי שעונה על שאלות ,אלא רב זה מי
אותו לירושלים ,וה'חזון איש' הציע לו שישאר ללון בביתו. שעושה חסד עם אנשים .על מצבת קברו כתוב התואר:
לימים תיאר במתיקות ובערגה את טרחת ה'חזון איש' יחד "רב החסד".
עם אחותו הרבנית קנייבסקי ע"ה ובעלה רבינו ה'סטייפלער' ביתו היה ידוע בכל ליטא כבית של חסד במושגיו הגבוהים
זצ"ל בכבודם ובעצמם לקיים בו מצוות הכנסת אורחים. ביותר .כל אורח שבא בצל קורתו ,התקבל בסבר פנים
ה'סטייפלער' והרבנית סחבו את המזרון וכלי המיטה ,וה'חזון מאירות ,חביבות וחמימות ,ורבי חיים פעל באופן אישי
איש' הלך לפניהם להנחותם הדרך היכן להניחו .אחר-כך למלא את כל צרכיו במסירות בלתי ניתנת לתיאור .בנו הרב
הכין עבור האורח כלי עם מים לנטילת ידים שחרית והעמידו מבריסק ,רבי יצחק זאב סולוביצ'יק זצ"ל התבטא פעם ,כי
סמוך למיטתו ,והסתובב אתו בחדרי הבית להראות לו היכן אין סיפרה שתכיל את מספר הטובות שעשה אביו במשך
נמצא כל דבר שיצרך. יום אחד עם בני אדם!
כשראה רבי חיים ברים כמה ה'חזון איש' טורח עבורו הוא רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל היה אומר" :וויא וויט עס איז
התקשה לשאת זאת ,וניסה להתנגד .אך ה'חזון איש' השיב געווען רבי חיים גאונות ,אזוי ווייט איז געווען די צדקות
לו במתק-לשונו בחיוך" :ווען זאגט א אתרוג וואס מען זאל זיינע""[ .כמה רחוק שהיה הגאונות של רבי חיים ,כך היה
טוען מיט העם" ["ממתי יש לאתרוג זכות לומר מה ֵיֵ ָָע ֶֶׂשה רחוק הצדקות שלו"] .כל פעולותיו נעשו בצנעה ובהסתר,
עימו"] .כאומר :כעת האורח הוא כאתרוג' ,חפץ המצוה', שלא יבינו ולא יראו.
ואל לו לחוות דעתו בפני בעל-הבית המקיים את המצוה. מורי חמי שר התורה היה מספר
בבוקר ,לאחר התפילה נכנס ה'חזון איש' למטבח והכין
לאורח סעודת פת שחרית מכובדת ,במושגי העניות ששררה כידוע ,היתה חבורה ירושלמית מובחרת של כמה גאונים
בביתו .הארוחה כללה לחם ,דג מלוח ותה ,וה'חזון איש' שכב וצורבים צעירים מישיבת מיר :רבי אברהם חיים ברים ,רבי
במיטתו ,כדרכו בשנותיו האחרונות ,בסמוך לשולחן והשמיע משה יהושע לנדא ,רבי אברהם יעקב ויינר ,זכר צדיקים
(מתוך הספר 'לעשות רצונך') לו דברי תורה. לברכה ,שהיו מגיעים מידי שבוע או שבועיים לפקוד את
5 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אריופ''ז
היא מניחה את השפופרת ,ניגשת לברז ,שוטפת את הפנים
מהדמעות ,חוזרת לטלפון לדבר עם חמותה.
על אשה זו – מסיים הרב פינקוס – העולם עומד!
הגאון רבי ברוך רוזנבלום שליט"א על זכות אחת שעולה מעל כל שאר הזכויות
ֹלִקים ֶֶאת ַַא ְְב ָָר ָָהם ַוַ ְיְ ַׁשׁ ַּלּ ח
ֹלִקים ֶֶאת ָעָ ֵֵרי ַַהִּכָּּכּ ר ַוַ ִּיּ ְזְ ֹּכּר ֱֱא ְִּבַּׁשֵׁחת ֱֱא ִ
ֵ ַוַ ְיְ ִִהי
רגלכם והשכמתם והלכתם לדרככם" (יט) – קודם תלכו לישון, ֶֶאת לֹוט ִִמּתֹוְך ַַה ֲֲה ֵֵפָכָ ה (יט)
ואחר כך תרחצו רגלים .מדוע? כדי שאם יבואו מהשב"כ של
סדום וישאלו – מה זה פה ,אתה מארח אורחים?! יוכל לומר רש"י מפרש" :מהי זכירתו של אברהם על לוט? נזכר שהיה
להם :הרגע הם הגיעו .תראו ,הרגלים שלהם עוד מלוכלכות. לוט יודע ששרה אשתו של אברהם ,ושמע שאמר אברהם
מאוחר יותר ,כאשר אשתו הולכת לספר בחוץ שיש אורחים, במצרים על שרה (יב :),אחותי היא ,ולא גלה הדבר ,שהיה
מיד צרים כל אנשי סדום על הבית ומאיימים על לוט ,שאם חס עליו ,לפיכך חס הקדוש ברוך הוא עליו".
לא ימסור בידיהם את האורחים -יהרגו אותו .או אז הוא הדברים מפורשים גם במדרש (בראשית רבה נא)" :מה זכירה
מוכן לוט לתתן את בנותיו – רק שלא יפגעו באורחים שלו! נזכר לו ,שתיקה ששתק לאברהם בשעה שאמר אברהם על
יתרה מזאת ,את בתו של לוט תפסו נותנת אוכל לעני .מיד שרה אשתו אחותי היה ,היה יודע ושותק".
מרחו אותה בדבש ,ושמו אותה על החומה .באו הדבורים, נתאר לעצמנו את ההתרחשות – לוט מצטרף לאברהם אבינו
עקצו אותה וכו' .מכאן שהם ממש מסרו נפש על קיום המצוה! ושרה בדרכם למצרים .המוכסים שואלים" :מי האשה?"
על לוט צריך לחפש זכויות? הרי לכאורה מדובר כאן באדם אברהם משיב "זאת אחותי" .אילו היה לוט מדבר ואומר" :זו
שמסר את נפשו ,ובתו מתה בגלל חסד! אשתו" ,היו הורגים את אברהם במקום .היות ושתק ושמר
אלא ,שמכל הזכויות שבעולם ,ישנה זכות אחת מיוחדת על פיו – מצילים אותו מסדום!...
שעולה מעל כל שאר הזכויות – זכות השתיקה! כל השומע את הדברים שואל את עצמו :וכי אדם שיכול
כך מצאנו במדרש (ויקרא רבה כט)" :רבי ביבי בר אבא בשם לרצוח ולא רצח ,מחשיבים לו דבר זה כזכות ליום הדין?!
רבי יוחנן אמר :עמד אברהם אבינו בתפילה ותחנונים לפני ראיתי שכן שהוציא מרפסת .יכולתי לצלצל לעיריה ולעדכן
הקדוש ברוך הוא ואמר לפניו :רבונו של עולם ,גלוי וידוע אותם שהשכן בונה ללא רשיון .אם לא עשיתי זאת – מגיע
לפניך בשעה שאמרת לי :קח נא את בנך את יחידך ,היה לי שכר?!...
בלבי מה להשיבך ,היה בלבי מה לאמר ,אתמול אמרת לי אומר רבי זלמן סורוצקין זצ"ל בפרשו "אזנים לתורה" ,שכאשר
(בראשית כא)' :כי ביצחק יקרא לך זרע' ,ועכשיו אתה אומר יש דין בשמים על האדם ,אוספים מכל מקום זכויות עבורו.
לי (בראשית כב)' :והעלהו שם לעולה'" – המקראות הללו "ויזכור אלקים" – זו מידת הדין ,להדגיש כי היתה זו שעת
נראים סותרים ואינם מסודרים. צרה ,ובשעת דין גם מעשה כזה נחשב לזכות .הרמב"ן מבאר,
ממשיך המדרש" :אלא ,כשם שהיה לי מה להשיבך ,וכבשתי שזכויותיו של לוט נבעו מכך שהוא הלך עם אברהם אבינו.
את יצרי ולא השיבתיך' ,כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח שאם יבואו מהשב"כ של סדום וישאלו
פיו' (תהילים לח) ,כך כשיהיו בניו של יצחק באים לידי עבירות
ומעשים רעים ,תהא מזכיר להם עקידת יצחק אביהם ,ועמוד בספרו "משנת רבי אהרון" מבאר רבי אהרון קוטלר זצ"ל
מכסא הדין לכסא רחמים ומתמלא עליהם רחמים ,ותרחם את הדברים במהלך נוסף –
עליהם ותהפוך להם מידת הדין למידת רחמים ,אימתי בחודש בפתח דבריו הוא מקשה קושיה גדולה :מפני מה צריכים
השביעי" ,בראש השנה. חז"ל לחפש עבור לוט זכויות? וכי חסרות לו זכויות? הרי
הרי לנו דבר פלא – אברהם אבינו מבקש מהקב"ה ,שיזכור לו לוט היה מוכן למות כדי לארח אורחים.
את סגירת הפה שלו " -כשם שהיה לי מה להשיבך וכבשתי כאשר באו המלאכים לסדום ,אמר להם לוט" :ולינו ורחצו
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אריופ''ז 6
את יצרי ולא השיבתיך" .מדברים כאן על אדם שהיה מוכן
לשחוט את בנו יחידו! ואיזו זכות הוא מוצא לנכון להדגיש?
את סגירת הפה שלו!
מה מונח בעניין זה של סגירת הפה?
אומרת הגמרא (חולין פט)" :אמר רבי אילעא :אין העולם
מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה,
שנאמר' :תולה ארץ על בלימה' .רבי אבהו אמר :מי שמשים
עצמו כמי שאינו".
מה ההבדל בין הבולם פיו בשעת מריבה לבין מי שמשים
עצמו כמי שאינו?
היא מתחילה לגרוף את המים לניגוב .בשעה שתים עשרה הבולם בשעת מריבה כרגע אינו משחרר את חרצובות לשונו,
בצהריים רוב הבית כמעט יבש ברוך ה' .פתאום מצלצל אך יום אחד תיתכן שחיקה של הבלם ,ובמקרה כזה הוא
הטלפון" :הלו ,רחל ,זו השכנה מלמעלה .את יכולה לשמור יגיב בכל העוצמה.
לי על התאומים?"" .טוב ...תביאי" .איך אפשר להגיד לה מי ששים עצמו כמי שאינו ,פירושו :לא הייתי שם בכלל,
לא?האוכלוסיה בבית הוכפלה בה ,כולם בתוך הלול ,והיא העניין כולו אינו רלוונטי לגבי ...אני כלא נמצא.
מתמודדת עם המגב .מייבשת ,גורפת ...בשעה עשרה לאחת ממשיכה הגמרא ואומרת" :אמר רבי יצחק ,מאי דכתיב
היא מסיימת – אך מה עם ארוחת צהריים? עוד מעט בעלה (תהילים נח) 'האומנם אלם צדק תדברון מישרים תשפטו
מגיע מהכולל ,אחרי לילה שלם של לימוד ...היא רצה מהר בני אדם' .מה אומנותו של אדם בעולם הזה? ישים עצמו
למכולת ,קונה שתי קופסאות תירס ונקניקיות ,ומחממת כאלם .יכול אף לדברי תורה? תלמוד לומר 'צדק תדברון'".
על הגז. האומנות הזאת ,לשים עצמו כאילם ,היא לא לשבת בבית
יורד למטה לחנות הפלאפל ,קונה שתי מנות לעצמו בשקט משום שאין לו עם מה לדבר .מדובר באדם שיש
לו מה לומר ,ויש לו גם עם מי לדבר ,ובכל זאת הוא שם
אחת ועשרים חוזר הבעל" .שלום ,מה נשמע? איך עבר עצמו כאילם.
היום?"" .ברוך ה'!"" .מה יש לאכול?"" .תירס ונקניקיות?! מניח בתוכם קוביות קרח כדי שלא ירדם
מתשע עד אחת ,זה מה שהספקת לייצר?"" .כן ,זה מה
שהספקתי" .הבעל תופס את רגליו ,יורד למטה לחנות כדי להבין את עוצמת הדברים נתבונן בתיאורו של רבי
הפלאפל ,קונה שתי מנות לעצמו ,אוכל והולך לישון" ...תעירי שמשון דוד פינקוס זצ"ל בעניין זה:
אותי בשלוש וחצי". אברך חוזר מחתונה בשתיים-עשרה בלילה ,ומהרהר לעצמו:
בשלוש וחצי היא מעירה אותו ,והוא חוזר לכולל .רבע שעה וכי אלך כעת לישון? הבה אקדיש את הלילה להקב"ה!...
אחר כך מצלצל הטלפון – חמותה על הקו" ...שלום ,רחלי, ואכן הוא יושב ולומד .השעות חולפות ,השעה מאוחרת
מה שלומך?"" .ברוך ה' בסדר"" .שמעתי שהכנת לצהריים והוא מתעייף .הוא מוריד את הגרביים ,מניח בתוכם קוביות
תירס! אפשר לקבל את המתכון??"" ...רגע אמאלה"... קרח כדי שלא ירדם ,וכך הוא ממשיך עד הבוקר .בבוקר
היא מניחה את השפופרת ,ניגשת לברז ,שוטפת את הפנים הוא הולך להתפלל כותיקין .חוזר ,אוכל ארוחת בוקר והולך
מהדמעות ,לוקחת כוס מים ,מברכת" :שהכל נהיה בדברו" ללמוד בכולל.
וחוזרת לטלפון לדבר עם חמותה. אשתו מגדלת בבית שני ילדים .היא יודעת שבעלה צריך
על אשה זו – מסיים הרב פינקוס – העולם עומד! תולה לחזור הביתה באחת בצהריים ,ועליה לדאוג לכך שעד אז
ארץ על בלימה – על מי שבולם פיו בשעת מריבה! מקניטים הארוחה תהיה מוכנה .שני הילדים בבית ,על כל המשתמע
אותה ,נוזפים בה – והיא שותקת ולא אומרת כלום .עליה מכך .אחד מהם הניח בלי שתרגיש פקק על חור הניקוב
העולם עומד! באמבטיה ,ופתח את ברז המים .היא היתה עסוקה בתליית
כביסה ,ותוך כמה דקות מגלה שכל הבית מלא מים!...
(מתוך הספר 'נאה דורש' בהוצאת יפה נוף)
7 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אריופ''ז
נתאר לעצמינו שאדם אומר בחודש חשון' :אני עצוב כי חבל לי
שאני לא יושב כעת בסוכה'' ,אני עצוב כי לא מדליקים כעת נר
חנוכה' – מה שייך להיות עצוב כשאין חיוב לקיים את המצווה?!
הגאון רבי יעקב שיש שליט"א על מידת החסד האמיתית
ְוְ הּוא ֹי ֵֵֹׁשב ֶֶּפ ַַתח ָָהֹא ֶֶֹהל ְּכְ ֹחֹם ַַהּיֹום (יח)
ואביון לא החזיקה" (יחזקאל טז) ,ממש כדרך האומר 'שלי
שלי ושלך שלך' .איך אפשר לומר על כך שזו מידה בינונית? פירש רש"י" :כחום היום -הוציא הקדוש ברוך הוא חמה
ֵּבֵּאר ,שאין מדובר כאן באדם שאינו נותן צדקה .אדם
הוא ֵ מנרתיקה ,שלא להטריחו באורחים ,ולפי שראהו מצטער
שאינו נותן צדקה הוא ודאי איש סדום .מדובר כאן באדם שלא היו אורחים באים ,הביא המלאכים עליו בדמות אנשים".
שנותן צדקה ,אלא כאשר נבחן את לבו ונבדוק מה גורם לו רבי שלמה היימן זצ"ל בספר חידושיו (סוף חלק ב) הקשה,
לתתן צדקה ,נמצא שהדבר נובע אצלו מיראת ה' .כלומר: מדוע היה קשה כל כך לאברהם אבינו שלא הגיעו לביתו
בטבעו הוא קמצן ולא רוצה לתתן .כשמבקשים ממנו צדקה, אורחים? נתאר לעצמינו שאדם אומר בחודש חשון' :אני
המחשבה הראשונה שעולה בדעתו היא' :עוד פעם הגיע עצוב כי חבל לי שאני לא יושב כעת בסוכה'' ,אני עצוב כי
אלי הנודניק הזה לבקש ממני' ...אמנם ,בסופו של דבר הוא לא מדליקים כעת נר חנוכה' – מה שייך להיות עצוב כשאין
נותן ,משום שיש לאוין ויש עשין ,והוא מפחד לא לתת. חיוב לקיים את המצווה?! אברהם אבינו היה צריך לשמוח,
נמצא שהוא נותן מפני שהוא מחפש לעצמו מצוות ,ואותו שכולם יושבים בבתיהם ,איש תחת גפנו ותחת תאנתו ,ואין
עני הוא ה'אתרוג' שלו לקיום המצווה. אנשים בלא קורת גג שזקוקים לאירוח .מדוע הוא הצטער
אצל הקב"ה הדבר העיקרי הקובע הוא הפנימיות ,ולא מעשה על חסרון האורחים?
העשייה החיצוני .מי שנותן לשם מצווה ,אך בתוך תוכו הוא הוא ֵּת ֵֵּרץ ,שישנן שתי דרגות בחסד – יש עשיית חסד ,ויש
אינו רוצה לתת ,ואפילו מתנגד לנתינה -זו מידה בינונית, אהבת חסד שהיא דרגה גבוהה יותר .חסד אצל אברהם אבינו
ויש אומרים שהוא עדיין שייך למחלקה של סדום. היה חמצן .הוא לא היה מסוגל בלי להיטיב וליתן .הוא לא
נמצאנו למדים ,שלא מספקת הטבה לשם שמים .צריך קיים את המצווה משום שיש מצות עשה מדאורייתא לשם
להיות אוהב חסד .הקב"ה אינו רוצה את מעשה הרחמים, יחוד קודשא בריך הוא לתת לעני .הוא חיפש את העשייה,
אלא את הלב המרחם .מי שעושה ,אך בתוך לבו אינו רוצה חיפש להיטיב ולעשות.
לעשות -חסר לו בכל עניין עשיית החסד. ישנם שני דברים שלא מספיק לקיים אותם לשם מצווה:
אם תמצאו מצלמה בגינה או בים האחד הוא תורה ,שצריכים ללמוד אותה מתוך ֲֲע ֵֵרבּות,
התלהבות ובשמחה ,כפי שמאריך ה"אגלי טל" בהקדמתו.
ילדים בכיתה ה' מחיידר כלשהו בירושלים הגיעו להיבחן והשני הוא חסד ,שאדם צריך לקיימו מתוך השתוקקות ורצון.
אצל אחד מראשי הישיבות .כשהסתיים המבחן פנה ראש רבי יונה אומר על כך יסוד עצום:
הישיבה לתלמידים ואמר להם" :אני רוצה לשאול אתכם שנינו במשנה באבות (ה)" :ארבע מידות באדם :האומר שלי
שאלה שהרבי לא לימד את התשובה שלה". שלי ושלך שלך זו מידה בינונית ,ויש אומרים זו מידת סדום".
הוא שאל" :אם תמצאו מצלמה בגינה או בים ,האם תרצו יש כאן מחלוקת במשנה :אחד אומר שזו מידה בינונית ,ואחד
שיהיה עליה סימן או לא? תהיו אמיתיים". אומר שזו מידת סדום.
הילדים צעקו מיד במקהלה" :ודאי שאנו רוצים שיהיה סימן!". הרי אדם זה הוא 'סדומניק' רציני
"מדוע?" – שאל הרב.
"כי אנחנו רוצים לקיים מצות השבת אבידה!" – צעקו הילדים. שואל רבי יונה – כיצד הגענו במצב כזה למידה בינונית?
ראש הישיבה נענע בראשו" :לא זו התשובה .נכשלתם". הרי אדם זה הוא 'סדומניק' רציני .על סדום כתוב" :ויד עני
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אריופ''ז 8
ילד אחד הצביע מהצד ואמר" :אני מעדיף שיהיה סימן ,כדי
שהשני לא יצטער ...מסכן ,היתה לו מצלמה והיא אבדה לו.
איזה הרגשה רעה זו"...
זוהי אהבת חסד! היכולת להרגיש את הזולת ולרצות שיהיה
לו טוב – ולא רק רצון לקיים מצווה שכתובה בתורה.
רבי שלום קפץ מיד ממקומו ורץ בהתלהבות
רבי שלום שבדרון זצ"ל שימש בקודש את רבו ,רבי לייב
חסמן זצ"ל ,ואף הוציא את ספריו.
באחד הימים ,תוך כדי שלמדו ביחד ,ביקש רבי לייב מרבי
שלום שיכין לו כוס תה .רבי שלום קפץ מיד ממקומו ורץ
בהתלהבות להכין.
נאים הדברים למי שאמרם ,וכן לסבו הגדול – רבי זליג ברוורמן שואלו רבי לייב" :מדוע אתה קופץ כל כך?".
זצ"ל ,שהיה תלמיד חכם מופלג ואיש חסד גדול בירושלים: ענה רבי שלום" :לא בכל יום איתרחיש ניסא ,לא בכל יום
באחד הימים נקשו על דלת ביתו יהודים שבאו לאסף כסף מזדמנת לי זכות כזו – להכין כוס תה למשגיח".
עבור אחד מבני הקהילה שנזקק לעבר ניתוח בחו"ל .אמר אמר לו רבי לייב" :אתה צריך לשמוח שאתה זוכה להכין
להם רבי זליג" :צר לי ,אבל בדיוק גמרתי את כל הכסף של כוס תה ליהודי זקן וצמא .עם ההטבה ליהודי אתה צריך
הצדקות שלי .אין לי לתת מאומה .אני רוצה לתתן ,אלא לא לשמוח ,לא עם הזכות לשמש את המשגיח שלך".
נשאר לי כלום" .שמעו ,ופנו לדרכם. כזאה בחינה היתה בנתינה של אברהם אבינו .הוא אהב חסד
פתאום שמעוהו רץ אחריהם .כשהשיגם אמר" :אבקש מככם והשתוקק לחסד .את זה היה חסר כשיוצאה חמה מנרתיקה
שתלכו לגמ"ח פלוני ,ותגידו שרבי זליג ברוורמן רוצה הלוואה – וזו היתה הסיבה לצערו שחש.
בפריסה של הסכום שאתם רוצים לקבל ממני .תרשמו הלוואה אדם מטבעו הוא אגואיסט .כך הוא נולד ,ואם לא יעבוד
על שמי ,ואני אשלם". על עצמו – כך הוא ימות .עבודת המידות פירושה – שאדם
תמהו" :מה השתנה מקודם? אמרת שאין ,ובאמת אין לך – ירחב את עצמו ,כך שהצורך של השני יהיה גם הצורך שלו.
מה פתאום אתה שולח אותנו לגמ"ח?". לא הבינו מה הוא רוצה מהם
ענה להם" :עשיתי חשבון לעצמי ,אם לא היה זה הבן של
פלוני שצריך לעבור את הניתוח ,אלא הבן שלי ,ולא היו לי רבי משה ברוורמן ,ראש ישיבת מאה שערים בירושלים ,הוא
מעשרות ולא שום כסף מהצד ,מה הייתי עושה? הרי הייתי יהודי יקר ותלמיד חכם גדול .פעם ֻֻהוזמן לכינוס שנערך
לווה מגמ"ח .ומה אם זה לא הבן שלי אלא הבן שלו?! ...ואם באחת השכונות לצורך אסוף כספים עבור אלמנה צעירה.
תתמהו ,איך אחזיר את הכסף הזה ,ואיך מותר לי ללוות פתח רבי משה ואמר :מי שרוצה לסייע לאלמנה – שיקום
כשאין לי כלום ,הרהרתי לעצמי שעד היום אני מקדש על וילך הביתה .שלא ישאר כאן.
יין ,אלא בהלכה כתוב שאפשר לעשות קידוש גם על חלות, הנאספים ,מכריה ובני משפחתה של אותה אלמנה ,לא הבינו
אז אתחיל לקדש על חלות ולחסוך את הכסף עבורו". מה הוא רוצה מהם ,אך הוא המשיך :שיישאר כאן רק מי
ואכן ,במשך שש-עשרה שנה הוא קידש על חלות – כדי שמרגיש שצערה של האלמנה הצעירה והיתומים הרכים
לשלם את חלקו בניתוח שעשה יהודי מהקהילה לבנו ...הוא הוא הבעיה שלו והצער האישי שלו! אני לא צריך את אלה
הרחיב את עצמו ,עד שחש שהבעיה של הזולת זו הבעיה שמרגישים ש'זו הבעיה שלה ,ואני אנסה לעזור לה ולעשות
שלו .בנו של יהודי אחר – הוא כביכול בנו שלו ,וכפי שלבן איתה חסד'.
שלו אין אומרים 'לא' במקרה כזה ,כך אין הוא אומר 'לא' אדם שדבק במדותיו של הקב"ה נעשה בעצמו חנון .הוא
לאף יהודי. מרחיב את עצמו ,ומרגיש שהבעיה של הזולת היא הבעיה
שלו .הוא אינו עושה 'נענועים' בעני ,כפי שהוא עושה בלולב...
(מתוך הספר 'נאה דורש' בהוצאת יפה נוף)
9 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אריופ''ז
והנה הילדה מעלה בפני האמא הצעה נפלאה :במקום לבשל בכל
כך הרבה סירים ,לקחת סיר אחד גדול ,ולבשל בו הכל ביחד!
הגאון רבי אליעזר טורק שליט"א – בדרכי החינוך
ֲֲא ֶֶׁשר ְיְ ַצַ ֶּוֶ ה ֶֶאת ָָּבָנָ יו ְוְ ֶֶאת ֵֵּביתֹו ַַא ֲֲח ָָריו (י" ח)
מעשה היה באברך שעם השנים נעשה מלמד ,אך כאשר נפגש
עם רבו מרן הגאון רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל ,ראש ישיבת 'נאמר בזוהר הקדוש (דף כב) "אמר רבי תנחום :בוא וראה
פוניבז' ,לא השיב לשאלתו במה הוא עוסק ,כיון שהתבייש כמה חביבה התורה לפני הקדוש ברוך-הוא ,שבשבילה זוכה
בתפקידו .אמר לו אותו אדם גדול" :איני יודע במה אתה האדם לחיי העולם הבא ,וכל המלמד תורה לאחרים ,יותר
עוסק .אך דבר אחד ברור לי ,אם אתה מתבייש בעיסוקך מכולם ...חוץ מאותם המורים תורה לאחרים ולתינוקות,
– 'מלמד' אסור לך להיות!" ...והוסיף" :הנני שוקל לגשת ששכרם כפול; דאמר רבי יצחק :המלמד תורה לתינוקות
למנהל התלמוד תורה ולעורר את תשומת ליבו על כך"... – דירתו עם השכינה ...תדע שאחזיק בהם ולא אתנם לך,
את רוב ככל הדברים קיבלתי מגדולי ישראל אף על פי שראוים ליענש!"'
הדברים מבהילים .הזוהר אומר לנו כאן ,שהמלמדים תורה
סוגיית החינוך רחבה וגדולה היא ,ולא ניתן להקיפה במסגרת לילדי ישראל ינצלו מהגיהנום" ,אף על פי שראויים ליענש"!
מאמר אחד .אך "לא עליך המלאכה לגמור ,ואי אתה בן ננסה לתאר לעצמנו במה מדובר .מגיע לשמים יהודי ומתייצב
חורין ליבטל ממנה" .ביריעה שלפניכם פרסנו כמה יסודות לפני בי"ד של מעלה .פוסקים את דינו לגן עדן ,אך תחילה
קצרים בעניני חינוך ,אשר הם מרכזיים ושורשיים ונוגעים עליו להזדכך מעט ביסורים בגלל חטאים שנכשל בהם.
לתחומים רבים. כשהוא מוקף מלאכי חבלה נלקח היהודי לגיהנום ,אך לפתע
את רוב ככל הדברים קיבלתי מגדולי ישראל זצוק"ל נעצר המסע בשל מחסום בדרך .לפני השערים ממתין
ויבדלחט"א ,ובעיקר מאבי מורי זצ"ל ,מוותיקי המחנכים אברהם אבינו ,דמותו ממלאת את הפתח ,והוא אינו מניח
בארץ הקודש ,ששימש כמנהלו הרוחני של הת"ת 'יסודי למלאכי החבלה להכניסו פנימה! מדוע? כי יהודי זה היה
התורה' בתל-אביב ,ואשר את יסודות משנת החינוך רכש מלמד תינוקות .אברהם אבינו עליו השלום יעמוד ויגונן
מרבותיו הגדולים :מרן הגאון רבי אייזיק שר זצ"ל ,ראש עליו מפני השטן ,מכיון שהוא הוא ממשיך דרכו ,המצווה
ישיבת סלבודקה ,והגה"צ רבי אליהו אליעזר דסלר זצ"ל, את בניו אחריו לשמור דרך ה'!
משגיח ישיבת פוניבז' .בנוסף רכש מקצועיות מעשית מהמחנך כמה עלינו להתפעל מהבטחה מרעישה זו!
הנודע רבי משה אויערבאך זצ"ל ,מנהלו של הת"ת הראשון ואכן ,גדולי ישראל התייחסו תמיד לתפקיד המלמד
החרדי בפתח-תקוה ,וכונה בהערצה "החפץ חיים של פתח כמלאכת קודש שאין למעלה ממנה .במכתב שכתב מרן
תקוה" ,שמומחיותו הרבה במלאכת החינוך בתבונה ובדעת הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצ"ל ,בעל 'שבט הלוי' ,הוא
נודעה לשם דבר. מורה בנחרצות :מלמד החושב או מרגיש כי תפקידו הינו
מלאכת החינוך דורשת חכמה ,ידע ומחשבה רבה .מתאים מקצועי בלבד ,כפקיד בבנק ,הרי הוא בכלל עושי מלאכת
להביא בזה את דברי הספורנו (שמות יד) ,וזה לשונו" :כי ה' רמיה! להיות "מלמד" פירושו למלא תפקיד נעלה ונשגב
אמנם תוקף כל הצבא תלוי בשר הצבא וחכמתו ותחבולותיו"! של העמדת הדורות הבאים בעם ישראל ,תפקיד אותו יש
בכל בית ניתן להמשיל את ההורים למפקדים ושרי צבא, למלא בחרדת קודש!
האחראים על הצלחת כל הנתונים תחת פיקודם .אם ההורים מלמד המבין את גדול חשיבות תפקידו ,גם מתייחס אליו
נוהגים בתושיה ,לומדים את דרכי החינוך ומשקיעים מחשבה בכובד הראש וברצינות הראויים .שמעתי ממנהל ת"ת
בכל צעד ,עתידים הם לקצור בסייעתא דשמיא פירות; אך בירושלים ,שלפני שנים רבות שאל אחד מגדולי הדור אלו
אם אינם חושבים כלל אלא נוהגים בכל ענין על פי מצב מלמדים עליו לחפש לת"ת שבראשותו ,ונענה" :רק מלמדים
הרוח ...הרי שחס ושלום מתמעטים הסיכויים להצלחת ילדיהם. שמרגישים מאושרים בתפקידם"!
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אריופ''ז 10
אצל גדולי ישראל מצאנו עובדות מבהילות על השקעת
המחשבה בחינוך ילדיהם ותלמידיהם .הגאון רבי ברכיה
שינקר ,ראש ישיבת 'תפארת התלמוד' מסר בשם הגאון
רבי משה שמואל שפירא זצ"ל ,ראש ישיבת 'באר יעקב':
"כאשר אני מחליט להוכיח בחור בפרהסיא ,הרי זה לאחר
מחשבה של שבועיים"!
השקפה כזו היא טעות חמורה
היסוד הראשון והחשוב ביותר בענין החינוך הוא ,שאין
מתכון אחד מדוייק על פיו ניתן לגדל ולחנך את כולם .כל
ילד הוא עולם מלא ומיוחד ,המורכב מכוחות גוף אחרים,
בכל כך הרבה סירים ,אפשר לקחת סיר אחד גדול ,ולבשל מכוחות נפש שונים ,מכשרונות אחרים ומנטיות אחרות.
בו הכל ביחד! ידועים דברי המדרש (תנחומא פנחס)" :כשם שאין פרצופותיהם
האם כמובן צוחקת ,ומסבירה בסבלנות :כל מאכל נזקק שוין זה לזה כך אין דעתם שוין זה לזה ,אלא כל אחד ואחד
לבישול אחר .בכל אחד צריך לשים תבלינים אחרים ,וכמות יש לו דעת בפני עצמו" .הקדוש ברוך-הוא ברא כל אחד
שונה שלהם .כל אחד מהם מתבשל פרק זמן אחר ,על עוצמת ואחד מבני האדם עם אופי שונה ,ועל כן ברור שלא ניתן
להבה שונה ...ובקיצור ,אי אפשר לבשל את כולם יחד! לחנך את כולם באותה הדרך.
כך הדבר גם בנוגע לחינוך הילדים .עלינו להתרגל למחשבה לעיתים ניתן לפגוש הורים הסבורים כי באמת יש לחנך את
שכל ילד נולד עם תכונות אחרות ,ולפיכך צריך "לבשלו" כל הילדים באופן שווה .הם טוענים שניתן לדרוש מכולם
על פי מתכון אחר .יש ילדים הזקוקים ליותר חום או ליותר אותן דרישות ,ושעל ידי חינוך קפדני דיו ניתן להכריח כל
סוכר מאחרים .יש מהם שלוקח יותר זמן לחנכם ,פשוט משום ילד למלא את כל הציפיות .לשיטתם ההבדל שיש בין ילדים
שזמן הבישול שלהם ארוך יותר ...וכן הלאה. בתכונות ובאופי הוא רק כמה יש להתאמץ במלאכת חינוכם.
הוא הדין אף לגבי מחנכים בתלמודי תורה ,ומחנכות ב'בית כמובן ,השקפה כזו היא טעות חמורה שתוצאותיה עלולות
יעקב' .מלמד שמפנים כי כל ילד הוא שונה ,יבין מאליו כי להיות הרות אסון .אי אפשר בשום אופן לגדל ולחנך ילד
אין מקום לדרוש מכולם אותן דרישות ,ולחנך את כולם בניגוד לטבעיו ,וכפי שכתב הגר"א במשלי ,על הפסוק "חנוך
על פי אותה שיטה ובאותה רמת חומרה .מלמד טוב תמיד לנער על פי דרכו ,גם כי יזקין לא יסור ממנה"" :שלפי דרך
יחשוב איך ניתן להתאים את רמת הדרישות ואת סוג היחס מזלו וטבעו תחנכהו ותדריכהו לעשות מצוות ,ואז גם כאשר
לכל ילד לפי כוחותיו ,ורק כך יוכל למלא תפקידו כראוי. יזקין לא יסור ממנה .אבל כשאתה מכריחו נגד טבעו ,עתה
שמעתי מאבי מורי זצ"ל על הגאון האדיר 'הרוגטשובער' - ישמע לך מיראתו אותך ,אבל אחר כך בעת יוסר עולך מעל
רבי יוסף ראזין זצ"ל ,שהיה מטבעו תוסס מאוד .אופן לימודו צווארו ,יסור מזה ,כי אי אפשר לו לשבר מזלו".
עד סוף ימיו היה בעמידה ,כשהוא מתמקם סביב השולחן, נצייר לעצמנו אשה העוסקת בבישולים לכבוד שבת
ורץ מספר אחד למשנהו במהירות הבזק .כך היה מסתובב
שעות ארוכות ,כשהוא גומע בדרכו מאות מטרים בחדר אחד. דוגמא נאה להבנת השוני בין הילדים ודרכי חינוכם ,ראיתי
ותמיד היה מציין לשבח את המלמד שלו בילדותו ,שהכיר מובא בשם אחד מגדולי ישראל .נצייר לעצמנו אשה העוסקת
באופיו ,ובעובדה שאינו מסוגל לפי טבעו לשבת על מקום בבישולים לכבוד שבת קודש .בסיר אחד היא מבשלת
אחד ברוגע ,והסכים ללמדו באופן מוזר .ה'רוגוטשובער' טשולנט ,ומכניסה לתוכו תפוחי אדמה ,שעועית ,בשר וכו'.
ישב על עץ גבוה ,ואילו המלמד ישב למטה תחת העץ ,וכך בסיר נוסף היא מבשלת אורז .בסיר שלישי היא מבשלת
הקריא לו את מילות הגמרא בקול רם שישמעו לאוזניו... מרק ,וכן הלאה.
"אילולי היה לי מלמד כזה העולם היה מפסיד את הרוגוטשובער" כמה מילדי האשה עומדים סביבה ומתבוננים במעשיה ,והנה
(מתוך הספר 'אוצרותיהם אמלא') – אמר בענוות חן. אחת הילדות מעלה בפניה הצעה נפלאה :במקום לבשל
11 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אריופ''ז
בילדותי ,בתל אביב של פעם ,נהגו העוברים והשבים להציק
לילדים שחזותם החיצונית היתה חרדית .משכו לנו בפיאות ,לעגו
לנו וצחקו מאיתנו אך היו בינינו ילדים שלא נבהלו מפני המלעיגים
הגה"צ רבי אריה שכטר זצ"ל על התנאי לניצחון ,מסירות נפש!
ֲֲא ֶֶׁשר ְיְ ַצַ ֶּוֶ ה ֶֶאת ָָּבָנָ יו ְוְ ֶֶאת ֵֵּביתֹו ַַא ֲֲח ָָריו (י"ח)
חז"ל אומרים במדרש ,שנמרוד היה יודע את קונו ,ואף על
פי כן היה מתכוון למרוד בו .נמרוד שמלך על האנושות
כולה ,המריד את הבריות כנגד הבורא וקרע אותן מהאמונה
בהקב"ה .הוא עשה זאת במודע ,ונלחם כנגד ה' יתברך .ומי
עמד כנגדו? הילד הקטן שעליו נאמר" :אברהם העברי" ,לפי
שכל העולם עמד מהעבר האחד ,והוא מהעבר השני .ילד זה
נלחם בנמרוד וזעק' :נמרוד מוליך אתכם שולל! אל תאמינו
לו! יש אדון לעולם! יש בעל הבית לבירה! הוא זה שברא
את העולם ואת האנושות!"
ברק לצורך חינוך ילדיו ,לא התיר לו מרן ה"חזון איש" לעזוב ילד אחד הצליח לנצח שליט כל כך גדול! הרי לנו כי ילד
את נתניה ,משום שטען שצריכים לראות אנשים כמוהו בעיר. אחד שהולך כנגד הזרם ,ועומד ומכריז בכל ארחות חייו
רק כאשר הבטיח שידאג לחינוך תורני לילדי העיר ,התיר שיש בורא לעולם ,יכול לאחות את הקרעים שהסטרא אחרא
לו ה"חזון איש" לעזוב את נתניה. יצרה בעולם ,ולהשיב את הברואים אל בוראם.
במשך כל השנים מנסים הסטרא אחרא ושלוחיה למחק כל בילדותי ,בתל אביב של פעם ,נהגו העוברים והשבים להציק
זכר ליהדות .ההשכלה איימה למחוק אותנו .היטלר ניסה לילדים שחזותם החיצונית היתה חרדית .משכו לנו בפיאות,
למחוק אותנו .אך הבטחת הקב"ה" :כי לא תשכח מפי זרעו" לעגו לנו וצחקו מאיתנו אך היו בינינו ילדים שלא נבהלו
(דברים לא) עומדת לנו לדורי דורות .ואף שבכל דור ודור מפני המלעיגים עליהם ,והמשיכו לצעוד בגאון ברחובות קריה,
עומדים עלינו לכלותנו ,פשוטו כמשמעו הקב"ה מצילנו מידם! ולהצהיר בהתנהגותם" :האמת איתנו ,אנחנו איננו מתפעלים
לפני כחמישים שנה סיפר לי הגר"ח קניבסקי מהלעג!" בבחינת "ויגבה לבו בדרכי ה'" (דברי הימים ב).
באותה תקופה אמר האדמו"ר מבעלז זצ"ל לאחד מחסידיו,
לפני כחמישים שנה סיפר לי הגר"ח קניבסקי (זצ"ל) ,שמרן שילד שהולך עם פאות וציציות בחוצות תל אביב ,שואג
ה"חזון איש" אמר לו את הדברים הבאים" :יש חבל ארוך, בעצם התנהגותו" :יש בעל בית לעולם! לא תצליחו להטות
שבצידו האחד אוחז ראש הממשלה ב.ג ובצידו השני אוחז אותנו מדרך האמת לעולם!"
אנוכי .ב.ג מנסה למשוך את כל עם ישראל אליו ,ואני מנסה ילדים אלו הם הם שנלחמו בסיטרא אחרא והכריזו קבל עם
למשוך את כל עם ישראל אלי ,פעם הוא גובר ,ופעם אני ועולם" :יש אדון לעולם ,ואנחנו נמשיך בדרכנו ללא חת!"
גובר" ...אך בסופו של דבר ניצח ה"חזון איש"! ומהו התנאי ילדים אלו הם מתלמידיו של אברהם אבינו ע"ה .הילדים
לניצחון? מסירות נפש! אותה מסירות שעמדה לאברהם הללו היו החלוצים האמיתיים שהניחו את היסודות של
אבינו והביאה אותו לנצח את נמרוד הגדול! מסירות הנפש היהדות החרדית בישוב החדש בארץ הקודש .ילדים אלו
של אברהם אבינו ,של חנניה מישאל ועזריה ,ושל עם ישראל היו החיילים האמיתיים של צד הקדושה.
לדורותיו ,היא שהנחילה להם את הניצחון לדורות! אחי ,רבי טוביה שכטר זצ"ל ,התגורר בנתניה משנת תש"ג
(מתוך הספר 'אריה שאג') עד שנת תש"י .כאשר ביקש להעתיק את מגוריו לעיר בני
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אריופ''ז 12
'ואחרי כמה שעות של פצצות ,נעקרה אדמת העיר עד שלא נשאר
זכר מהעיר כלל' .מה היינו אומרים כשהיינו שומעים כזה דבר?
התקשורת היו אומרים ,אסון טבע נורא פגע בעיר פלונית
הגאון רבי עמנואל טולידאנו שליט"א -מה נלמד ממהפכת סדום ועמורה
בפרשת וירא מתארת התורה את מהפכת סדום ועמורה,
צריך לדעת ששום דבר לא נכתב בתורה סתם ,וצריך לדעת
מה רוצה התורה שנלמד מזה .ונראה שעיקר מה שרצתה
התורה ללמדנו ,ששום דבר לא נעשה מעצמו ,אלא הכל
במשפט צדק מאיתו יתברך.
שהנה נתאר לעצמנו אילו היינו שומעים היום על אסון
טבע שקרה בעיר אחת בעולם ,שבוקר אחד בהנץ החמה
ירד על כל שטח העיר מן השמים גופרית ואש ,וכל העיר
Wikipedia
נשרפה לגמרי ,ולא רק זה אלא גם הבתים החזקים נהרסו
הראויים לענישה ,והכל בדין ובצדק כי קל אמונה ואין עול כליל מההדף של התפוצצות הגופרית ,וכל התושבים והבעלי
צדיק וישר הוא ,וכל דרכיו משפט .וכמו שכתב הרמב"ן סוף חיים שבעיר מתו ,רובם מתו מהשריפה וחלק מתו בסקילה
פרשת בא" :שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו ,עד שיאמין מהמפולת של הבתים ,ואח"כ גם הם נשרפו מהאש ,והעצים
שכל דברינו ומקרינו כולם נסים ,אין בהם טבע ומנהגו של ועשבי השדה הכל נשרף ונחרך ,ואחרי כמה שעות של
עולם כלל". פצצות ,נעקרה אדמת העיר בעומק עשרים או שלושים מטר,
חשוב להדגיש ,שאין כוונתנו להכחיש ההסברים המדעיים או הרבה יותר ,ועפה למעלה והתהפכה על פניה עד שלא
של תופעות הטבע ,אלא לחלוק על המתייחסים לטבע כאל נשאר זכר מהעיר כלל .מה היינו אומרים כשהיינו שומעים
ישות עצמאית בפני עצמה ,שאומרים שהטבע היא סיבת כזה דבר? התקשורת האלקטרונית והעיתונים היו אומרים,
התופעה ,אלא הטבע משועבד לבורא עולם ,והוא משתמש אסון טבע נורא פגע בעיר פלונית אלמונית .והיו מנסים
בטבע כרצונו להעניש מי שצריך ענישה .וענין זה שפגעי להסביר ,שממקום המצוי בו גופרית כגון הר געש סמוך
הטבע לא באים לבד מעצמם ,אלא הכל מכוון רק מאיתו הועפה גופרית וירדה על העיר ,ועוד כל מיני הסברים וכו'.
יתברך. אולם זה באה התורה ללמדנו :דע לך שום דבר לא נעשה
והנה הכופרים שתולים הכל במקרה ,ואסון טבע וכו' ,לא מעצמו! אלא הכל במשפט צדק .כמו שסיפרה התורה
מזדעזעים כלל אפי' מרעידת אדמה קשה שקרתה שלא שהקב"ה בעצמו אמר ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה
באיזור שלהם ,או שקרו שטפונות מהגשמים ,או באה רוח אלי עשו כלה וגו' ולא היה סניגור שיציל אותם.
סערה מפרקת בתים ,כי אומרים שזה מקרה ,ואין שום סיבה שכשקורה רעידת אדמה צריך לדעת
שאם קרה שם שיקרה גם אצלי ,ויכול לקרות אצלי גם אם
לא היה קורה שם ,לכן זה לא מזיז אצלם כלום .אבל אנו ומזה נלמד ,שכשקורה רעידת אדמה צריך לדעת ,שלא
עם ישראל שיודעים שהכל זה עונש מן השמים ,ולמה מדינה נעשתה לבד במקרה עם כל מיני ביאורים ,איך השתלשל
זו נענשה זה בגלל רשעותם ,עושים חשבון הנפש ואומרים, הדבר שפגעה הרעידת אדמה שם ,שכל ההסברים באים
שאותו מנהל העולם שהעניש שם ,נמצא גם פה ,וגם אותי מכח הכפירה באמונתנו הבסיסית שהשם יתברך הוא רבון
הוא יכול להעניש על העבירות שלי ,ובאים לידי יראת השם כל המעשים ,ואין מקרה בעולם אלא הכל מתייחס אליו
(גליון 'דעת ואמונה' וירא תשפ"ו) ומתעוררים בתשובה. יתברך ,אלא שהוא משתמש בטבע ובבריותיו להעניש
13 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אריופ''ז
מספרים שנערכה פעם מכירת חיסול לנעליים ,אך איש לא
הגיע .תלה המוכר שלט גדול ועליו כתב 'מחירת כיסול' .הסתכלו
האנשים על המודעה המשונה ,ונכנסו מהר לומר למוכר...
הגה"צ רבי ירחמיאל קראם זצ"ל -עצה נפלאה למקרים של הפסד מצווה
ַוַ ֵּיֵ ָָרא ֵֵאָלָ יו ה' ְְּב ֵֵאֹלֵנֵ י ַַמ ְְמ ֵֵרא ְוְ הּוא ֹי ֵֵֹׁשב ֶֶּפ ַַתח ָָהֹא ֶֶֹהל ְּכְ ֹחֹם ַַהּיֹום (יח)
עשה את המצווה ,אבל גם לא נחשב לו שעשאה .אונס זו
מציאות באמצע – לא נחשב לו שעשה ולא נחשב לו שלא פירש רש"י :הוציא
עשה .לדוגמא :אדם לא הרגיש טוב ,ולכן היה אנוס ולא הקדוש ברוך הוא
בא לתפילה .הוא לא יקבל עונש ,אבל גם שכר על תפילה חמה מנרתיקה שלא
בציבור לא יוכל לקבל. להטריחו באורחים,
אולם הכלל הזה לא תקף כאשר אדם מצטער על כך ולפי שראהו מצטער
שהוא נאנס ולא קיים את המצווה .אדם שלא הצליח לקום שלא היו אורחים באים,
לתפילה משום שהיה חולה ,והצטער על כך ,או אדם שלא הביא המלאכים עליו
שמע שאוספים כסף לצדקה ,וכשהדבר נודע לו הוא מצטער בדמות אנשים.
שלא היה שותף במצווה הזו – נחשב להם כאילו עשו ,והם
מקבלים תעודת ציונים כאילו קיימו את אותה מצווה! מהו המהלך של "ראהו מצטער" ולפיכך "הביא המלאכים
הרי לפנינו עצה נפלאה לכל מיני מקרים של הפסד מצווה עליו"? נחדד את השאלה באמצעות הדוגמא הבאה:
– אם נצטער על שהפסדנו ,הקב"ה יחשיב לנו את הדבר ילד אחד נעדר מבית הספר במשך חצי שנה ,בעקבות דלקת
כאילו עשינו! פרקים .הוא היה מאושפז שבועות ארוכים ,ולא היתה שום
אפילו כלב אין בחוץ! אפשרות שיגיע לבית הספר .בסוף השנה ,כשכל חבריו קיבלו
תעודה ,התאכזב הילד לגלות שהוא לא מקבל .בא למורה,
אברהם אבינו עשה ברית מילה והכניס עצמו לסכנה .הקב"ה, בכה וביקש תעודה.
שרצה לאפשר לו לנוח ולהחלים ,הוציא חמה מנרתיקה ,ועשה "איך אתן לך תעודה אם לא היית?" ,תמה המורה" .אבל היתה
בעולם חמסין כזה ,שאף בריה לא יצאה החוצה. לי סיבה" – רוקע הילד ברגליו – "יש לי אישור מהרופא".
לכאורה היה צריך אברהם לשמוח – משמים הוא לא הפסיד "נכון" – מסכים איתו המורה – "אבל למעשה בכיתה לא
שום אורח! אפילו כלב אין בחוץ! אך אברהם יושב ומצטער היית .לא שייך שתקבל תעודה".
על הפסד המצווה – הוא אינו יכול לקבל אורחים בביתו. הילד ממרר בבכי ,עד שרחמי המורה נכמרים עליו ,והוא נותן
מדוע הוא מצטער? האם הוא אשם בכך שאין אורחים? כלל לו תעודה שהוא עולה מכיתה ו' לז' .הילד מנפנף בתעודה
וכלל לא .הוא מצטער על הפסד המצווה שהיתה יקרה לו לחבריו" :תראו! גם אני קיבלתי!" אך החברים צוחקים" :זו
כל כך. רק תעודת מעבר .ציונים לא קיבלת!".
כאשר ראה הקב"ה את צערו ,שלח לו מלאכים משמים – כעין חוזר התלמיד למורה ,ומבקש תעודת ציונים .הוא מפציר
תעודת ציונים ,שכן אדם שנאנס ואינו יכול לקיים מצווה, ובוכה ,מבקש ומביא אישור מקופת חולים ,אבל המורה
ומצטער על כך -נחשב לו כאילו עשאה. לא נכנע .הוא אמנם מסכים שהילד אינו אשם ,אך עם כל
עקידת יצחק היתה למעשה ניסיון לאברהם ,כמו שכתוב: הרצון הטוב ,אין שום אפשרות לתת תעודת ציונים לילד
"והאלוקים ניסה את אברהם" (בראשית כב). שלא היה בכיתה.
ה"בית הלוי" אומר שאברהם היה גדול יותר מיצחק ,משום בלשון הגמרא מכונה מקרה כזה – "אונס כמאן דלא עביד
שקל יותר לאדם למסור את עצמו למיתה ,מאשר להרוג את דמי" .כלומר ,אדם שהיה אנוס ,לא נענש כמי שבכוונה לא
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אריופ''ז 14
אותי ,שלא אפגום במשהו מחמת חוסר שליטה. בנו ,ולהישאר חי אחר כך .מצינו בעם ישראל אנשים שמסרו
את העיקרון הזה עלינו לאמץ לעצמנו בעבודת ה' – אין את נפשם על קדושת שמו יתברך ,כמו בשואה ,אך להרוג
להתפטר עם תירוצים של ילדים :אני אנוס ,לא הולך לי, את הבן עבור הקב"ה ולהמשיך להתמודד עם המציאות הזו
מה אפשר לעשות... במשך כל החיים -זהו ניסיון קשה מאין כמוהו.
לפיכך קיבלה העקידה את השם הצדדי לכאורה ,על שם אפשר להגדיר את הדברים במילים אחרות :קל יותר למות
בקשתו של יצחק לקשור אותו! על קידוש ה' ,מאשר לחיות על קידוש ה' .בכל זאת ,בתפילות
חז"ל (יומא לח) מספרים שניקנור רצה להביא שתי דלתות ראש השנה מבקשים" :ועקידת יצחק היום לזרעו ברחמים
לבית המקדש .הוא הכין שערים מנחושת .הוא העמיס את תזכור" ,ומיחסים את הניסיון ליצחק .ייתכן שזה משום שאנו
השערים על אונייה ,ונסע עמם מאלכסנדריה לארץ ישראל. קרובים יותר לניסיון שהיה ליצחק ,מאשר לניסיון שהיה
בדרך היתה סערה גדולה ,והאונייה חישבה להישבר .חיפשו לאברהם .שכן ,אדם שומר מצוות זוכה כל הזמן למסור את
הנוסעים מה אפשר לזרוק כדי להקל את משא האונייה ,ומיד רצונו עבור ה' יתברך :הוא מוותר על תענוגות העולם הזה,
מצאו – את הדלתות. הוא מתלבש בצניעות למרות שחם לו ,הוא מסתפק בפת
זוהי ,לצערנו ,תופעה מוכרת .תמיד כשיש קושי – מוותרים במלח ומים במשורה עבור לימוד התורה הקדושה ,וכן הלאה.
דבר ראשון על המצוות... אלא שכאן עלינו לשאול את עצמנו שאלה אחת – מדוע
לפני זמן מה הגיע לגמ"ח שלי יהודי .הוא ביקש ללוות חמש הניסיון העצום הזה נקרא בשם 'עקידה' ,שפירושו קשירת
מאות דולר עבור תפילין לבן .התפלאתי שלאדם כמותו אין הידיים והרגליים? מפני מה לא נאמר" :ניסיון שחיטת יצחק",
חמש מאות דולר עבור עניין שמתכוננים לקראתו מאז הלידה. שזו למעשה הכותרת של הניסיון הזה? למה נבחר עניין צדדי
לשאלתי הסביר לי :היה לי חיסכון דווקא ,אבל השתמשתי של עקידת הידיים והרגליים כמתאר הניסיון הזה?
בכולו .הייתי צריך אוטובוס לכותל ,וזיקוקי דינור ,וצלם ידוע ,כי כותרת היא דבר משמעותי מאוד ,היא מורה על
וידיאו ...לא נשאר לי כסף לתפילין ...דבר ראשון דואגים מהות הדבר .חשיבות הכותרת הנכונה גדולה ביותר .יש
לכל העניינים החיצוניים ,ולבסוף לא נשאר כסף לדברים אנשים שלא יגיעו להרצאה משום ששם ההרצאה לא נושא
שבקדושה... חן בעיניהם .אם נכתוב בהרצאה המיועדת לרישום לחינוך
כך נהגו גם אצל ניקנור .האונייה חישבה להישבר ,והפתרון תורני כותרת 'רישום' ,אף אחד לא יגיע .לעומת זאת האולם
הראשון הוא לזרוק את הדלת .אלא שגם לאחר שעשו זאת יהיה מלא אם ההרצאה תעסוק ב'כדור הארץ בעבר ובהווה'.
עדיין טלטלו הגלים את האונייה הנה והנה .עמדו הנוסעים מספרים שנערכה פעם מכירת חיסול לנעליים ,אך איש לא
לזרוק את הדלת השנייה ,אולם אז הגיע ניקנור ,קשר את הגיע .תלה המוכר שלט גדול ועליו כתב 'מחירת כיסול'.
עצמו אליה ,והודיע ,שאם יזרקו אותה – ייאלצו לזרוק אותו הסתכלו האנשים על המודעה המשונה ,ונכנסו מהר לומר
יחד עמה .מיד נח הים מזעפו .כשאדם מוסר את נפשו באמת למוכר' :אדוני ,לפחות את השלט תכתוב כמו בן אדם'.
ובתמים -הוא זוכה לישועה .אך מדובר ,כמובן ,במסירות 'אתה צודק' – אמר המוכר לכל אחד בנפרד – 'אבל אם
נפש אמיתית .לא כאותו יהודי שמצהיר שהוא מוסר נפש, כבר נכנסת ,תקנה משהו'...
ומסתפק רק במכונית אחת ובטלפון אחד בבית ולא בכל ואם הכותרת היא דבר חשוב כל כך – מדוע בניסיון הקשה
חדר ...חז"ל ממשיכים" :והיה מצטער ניקנור על חברתה". ביותר שהיה בעולם ,נכתבה כותרת שהיא לכאורה עניין שולי
מדוע הצטער? משום שכאב לו על שלא קשר את עצמו – "עקידת יצחק" .למי משנה אם יצחק נקשר או לא נקשר?
כבר לדלת הראשונה .כיוון שהגיעו לעכו -מצאו את הדלת התשובה היא ,שיצחק ביקש מאביו שיקשור אותו ,כדי שהוא
מתחת לאונייה .היא נצמדה אליה כמגנט ,ושטה תחתיה שלא יזוז באמצע השחיטה ויגרום לפסילת הקרבן .לכאורה,
לכל אורך הדרך .ללמדנו ,שכאשר אדם מצטער על הפסד אילו היה יצחק זז -היה כאן אונס .הוא לא אשם שהוא
מצווה ,דואגים לו משמים שיעשה אותה .הרי לנו רעיון נפלא מפחד ,זה נעשה בלי שליטה .שוחטים אותו – איך לא יזוז?
– במקום להצטער על כסף שאין ,נצטער על חוסר יראת אבל יצחק אמר :אני לא רוצה לעשות את המעשה רק כדי
שמים ועל הפסד מצווה .עצם הצער הזה – ערכו רב ועצום. לצאת ידי חובה ,בדיעבד ,איך שיצא .אני רוצה לעשות זאת
(מתוך הספר 'דורש טוב' בהוצאת 'יפה נוף') מושלם ,והכי טוב שאפשר .לכן אני מבקש :אבא ,תקשור
15 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אריופ''ז
אמרתי לעצמי הנה הכתבה המתאימה ַחִַּי �ִים
ביותר ,לקחתי איתי מצלמה וטסתי לצלם... ֵחֵן ָוֶָחֶֶסֶד
מאת :חיים סויפר
תּוָּקִנִ ים
ְלְ ַַחִּיִ ים טֹוִבִ ים ְּוְמ ָ
השבוע כשאנו קוראים כשאברהם אבינו יושב בפתח האוהל כחום היום ומחפש
אורחים ,נזכרתי בבניין מגורים של אנשים טובים ,אמרתי לעצמי הנה הכתבה
המתאימה ביותר ,לקחתי איתי מצלמה וטסתי לצלם...
הסיפור הזה התחיל למעשה שבועיים קודם לכן.
נקלעתי לבניין מגורים ,וכשטיפסתי במעלה המדרגות כדי לאתר את יעדי ,צדה
את עיני מודעה שהייתה תלויה בכל קומה וקומה .קראתי אותה פעם אחת ,ושוב
פעם ,והרגשתי שאי אפשר להמשיך הלאה בלי לקחת את המילים הללו כצידה
לדרך .מאחר שהטלפון הכשר שלי כמובן ,נטול מצלמה ,ומצלמה רגילה זה לא
בדיוק החפץ שאני נוהג לשאת בכיס ביומיום ,החלטתי לחזור לשם השבוע מצויד
במצלמה כדי לתעד את הדברים עבור הקוראים.
אלא שכאשר הגעתי ,גיליתי שהפתקים כבר הוסרו מלוחות המודעות שבקומות
התחתונות .לא התייאשתי; המשכתי לעלות מקומה לקומה ,עד שבקומה החמישית
גיליתי את העותק האחרון שעודנו מתנוסס על הקיר .שלפתי את המצלמה,
ובדיוק באותו רגע כמובן ...נפתחה הדלת הסמוכה ואחד השכנים נעמד בפתח,
מביט בי בתמהון גלוי על ה"אורח" שנעמד לצלם מודעת ועד בית כאילו היתה
שריד היסטורי עתיק.
אך מבט אחד בתוכן הדף מסביר מדוע הטרחה הזו הייתה שווה כל רגע. דרך אגב...
כולנו מכירים את המודעות הנתלות לעיתים תכופות בחדרי מדרגות :לשון קצרה, אם כבר אנו עסוקים בענייני
נוקבת ,מתובלת בסימני קריאה זועמים ,דרישות תקיפות ואיומים בהשלכת חפצים שכנים וועד בית ...ישנה תופעה
לפח .כאן ,המנגינה הייתה שונה מן הקצה אל הקצה. נוראית ...שבבניינים מסוימים
שמים מודעה מי שילם ומי לא..
בואו ננעים אחד לשני את השהות בבניין וכך גורמים לבזיון של אלה
שלא שילמו .צריך אמנם לראות
בראש הדף נכתב באותיות מאירות" :כאיש אחד"... איך מטפלים בזה ,אבל מי התיר
ומתחתיו פנייה רכה מלב אל לב" :שכנים יקרים ,בואו -ננעים אחד לשני את לבזות? הנה מצאתי בעניין זה
השהות בבניין". דברים שאמר מרן הגרי"ש אלישיב
ללא שמץ של פטרונות או כעס ,פורטו שלוש בקשות פשוטות ומעשיות: זצוק"ל :מתוך הספר (מפי האיש)
• "בסיום הרכיבה שימו את האופניים /בימבות בצד ,גם אם אתם חושבים לרכוב שאלתי לרבינו :האם מותר לפרסם
אח"כ שוב!" ב"חדר המדריגות" את השמות
• "הורים נכבדים ,אנא בדקו מדי פעם את קומת המחסנים ,היא הופכת מאוד של הדיירים שלא משלמים "ועד
מהר למאגר משחקים ולצערנו גם לאחסון זבל". הבית" על נקיון ותאורת חדר
• "בערב שלפני ניקוי הבניין יש לפנות את כל 'כלי הרכב'". המדריגות .ואמר רבינו :קודם כל
אך השורות שחתמו את המכתב הן אלו שלכדו את לבי ,והן שהופכות פיסת נייר יש לברר שאכן יש להם לשלם
שגרתית לשיעור עמוק במוסר ובחובת הלבבות: ולא משלמים ,אבל אם אין להם,
"זה ממש בין אדם לחברו כלפי המנקה ,וכן 'לא תרדה בו"'... ומשתדלים ולא משיגים ,הם
במילים ספורות אלו נחשפת תמציתה של יהדות צרופה .קל מאוד להביט על אנוסים ,ואין לפרסם .ושאלתי
מנקה הבניין כעל דמות אנונימית ושקופה ,כמי שממילא "זהו תפקידו" לפלס דרך לרבינו :בביתם הם משלמים,
ופה הם מזלזלים .והשיב :בלי
בין בימבות מוטלות ,עגלות חוסמות ושיירי פסולת .אך כאן עצרו הדיירים להזכיר
לברר שאין להם ולא משתדלים,
לעצמם ולילדיהם :מאחורי המטאטא והדלי עומד בן אנוש .עבודתו קשה ומפרכת
אין לפרסם כי אין לבזות אותם.
בלאו הכי ,והותרת מכשולים בדרכו אינה סתם חוסר סדר – היא פגיעה ישירה
במצוות שבין אדם לחברו ,ושלא נגיע למשהו דומה של "לא תרדה בו בפרך".
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אריופ''ז 16
סוחרי השוק הוותיקים מחייכים :גם חתול מת ,אם תשליך אותו
מגובה רב ,הנפילה תקפיץ אותו מעט כלפי מעלה בפגיעה בקרקע
משוק ההון לחיי עולם :על "קפיצת החתול המת" וסוד העמל האמיתי
תורה ב"קפיצות הדרך"? מאת :אלחנן נתן ליכטיג
אך מי שמכיר את חוקי התורה ואת טבע הנפש ,יודע לזהות
ְלְ ַַמַעַ ן ֲֲא ֶֶׁשר ְיְ ַצַ ֶּוֶ ה ֶֶאת ָָּבָנָ יו ְוְ ֶֶאת ֵֵּביתֹו ַַא ֲֲח ָָריו ְוְ ָָׁש ְְמרּו ֶֶּד ֶֶרְך ד' (יח)
מיד :לפנינו אינו אלא "קפיצת חתול מת".
אותו זינוק פתאומי אינו נובע מחיות פנימית ,ולא ממעיין בעולם המסחר והפיננסים קיים ביטוי מפורסם ,כמעט אכזרי
הנובע של תורה אמיתית .זהו רפלקס חיצוני של כשרון בדימוי שלו ,אך מדויק להפליא" :קפיצת חתול מת"
טבעי או זיכרון רגעי שהוטח בקרקע וייצר הד זמני .כשרון המשפט נולד מתוך תובנה פשוטה :כאשר מניה מתרסקת
ללא עמל ,חריפות ללא יגיעה ,ו"ברקים" ללא שורשים של ונמצאת בנפילה חופשית ,לעיתים קרובות מגיע רגע שבו
עמל התורה – אין להם שום קיום .הם עושים רושם כביר הגרף מזנק לפתע כלפי מעלה .סוחרים חסרי ניסיון רואים
לרגע אחד ,אך ברגע הבא הם מתפוגגים כלא היו. את הזינוק ומשוכנעים שחל המהפך המיוחל; הנה עוד דקה
חז"ל לימדונו כלל ברזל שאין עליו עוררין" :יגעת ומצאת – המניה מזנקת וזו ההזדמנות לרכוש בזול ולמכור ביוקר .הם
תאמין ,לא יגעת ומצאת – אל תאמין" (מגילה ו) .יש שהסבירו: ממהרים להשקיע את כספם מתוך תחושה שהחברה "חזרה
מדוע הלשון היא "אל תאמין"? הרי אם ראית אדם שמצא למסלול" .אך סוחרי השוק הוותיקים מחייכים במרירות
תורה בלי יגיעה ,המציאות לפניך! אלא התשובה היא :אל ומסבירים :גם חתול מת ,אם תשליך אותו מגובה רב ,הנפילה
תאמין שזוהי "מציאה" של תורה .זוהי אחיזת עיניים .זו תקפיץ אותו מעט כלפי מעלה ברגע הפגיעה בקרקע .אין
קפיצה רגעית שלא תישאר ליום המחר. בזינוק הזה שום חיות ,שום כוח פנימי ושום עתיד – זו רק
קניין תורה אינו מניה שמזנקת בספקולציה .תורה נקנית תוצאה של כוח האינרציה של הנפילה .רגע קט לאחר מכן,
בעמל ,בשבירת המידות ,בחזרות אין-ספור ,ובאותן שעות הגרף ממשיך לצלול לתהום.
דוממות שבהן האדם יושב לבדו מול הסטנדר כשאיש אינו התופעה הזו ,המוכרת היטב במגדלי המשרדים של וול-
רואה ואיש אינו מוחא כף .רק מי שמשקיע ,מתמיד ובונה סטריט ,יכולה לבוא כמשל טוב לעניינים שקורים להבדיל
נדבך על גבי נדבך – בונה בניין רוחני יציב ואמיתי שיעמוד אלף אלפי הבדלות בבית המדרש.
בכל רוחות הזמן ,הוא זה שיגיע מעלה מעלה. משמיע "חבור'ה" מבריקה ,זורק קושיות
אל ירך לבבכם מן הרעש ,ואל תיפול רוחכם מן הצלצולים.
תורה אמיתית אינה "קפיצה" – היא צמיחה של אילן חי לעיתים ,יושב לו בן תורה על מקומו ,עמל שעה אחר שעה
המושרש עמוק באדמת העמל. על דף גמרא ,מזיע על דיבור המתחיל ברש"י ומתייגע להבין
עומק קושיית התוספות .המלאכה איטית ,לעיתים אפורה,
דורשת סבלנות של ברזל ומשמעת עצמית יומיומית .והנה,
באחד הסדרים ,מופיע בחור בקול רעש גדול :הוא פותח
ספרים בדרמטיות ,משמיע "חבור'ה" מבריקה ,זורק קושיות
מכל קצוות הש"ס ומפזר זיקוקין די-נור של שנינות וברק.
באותו רגע ,עלולה לחלחל ללב העמלים חלישות הדעת:
איך יתכן? הרי פלוני כמעט ולא נראה בין כותלי בית
המדרש בחודשים האחרונים ,סדריו אינם סדרים ,ועמלו
אינו עמל – ומנין לו הברק הזה ,החריפות והמעוף? שמא
כל היגיעה הסיזיפית והעמל שלנו מיותרת ,ואפשר להשיג
17 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אריופ''ז
ַַּׁשַעַר ַלַד'
ֶז ֶה ַה � � ׁ
בּוַע
ַַה ַַּׁש ַַער ְלְ ָָפ ָָר ַַׁשת ַַה ָָּׁש ַ
ַצִַּד�ִיִקִים
ָיָֹבֹאּוּ בֹו ֹ
היו לו גם עבדים מה היה הוויכוח בין אברהם לשרה
ויכול היה לשלחם
לשאוב מים הגאון רבי שלמה לווינשטיין שליט"א
ַוַ ֵּיֵ ַַרע ַַה ָָּד ָָבר ְְמֹאֹד ְְּבֵעֵ יֵנֵ י ַַא ְְב ָָר ָָהם (כא)
הגאון רבי מאיר צימרוט שליט"א
לכאורה קשה ,הרי כאשר הלך אברהם אבינו לעקוד את יצחק ,התלוו אליו
ַעַ ל ֹאֹדֹות ְְּב ֵֵאר ַַה ַַּמִיִ ם ֲֲא ֶֶׁשר ָּגָ ְזְ לּו (כא)
ישמעאל ואליעזר ,ובבואם להר המוריה אמר להם אברהם" :שבו לכם פה עם
למה חפר אברהם אבינו בארות? החמור" ,ודרשו חז"ל" :עם הדומה לחמור" .נמצא כי היחס של אברהם לישמעאל
הלא ישנן דרכים אחרות להשיג היה – "הדומה לחמור" ,ואם כן כיצד אומר הכתוב כי בקשת שרה לגרש את הגר
מים .היו לו גם עבדים ומשרתים וישמעאל הייתה רעה בעיניו – "על אודות בנו" ,וכי "הדומה לחמור" נחשב כבנו
ויכול היה לשלחם לשאוב מים של אברהם? אומר על כך רבי שאול בראך ,שהנה כתב "בעל הטורים" (בראשית
ממעיינות או לרכוש מים מבעלי כא)" :בשביל שגרשה שרה להגר מביתה ,נענשה ונשתעבדו בניה והוצרכו להתגרש
בארות .מה היה העניין לחפור משם" .הסיבה לגלות ישראל ,היא בגלל גירושם של הגר וישמעאל מבית אברהם.
בארות שיהיו שלו? אברהם אבינו ידע ,כי אם יעשה כדברי שרה ויגרש את ישמעאל ,יסבלו בניו
יתר על כן ,מדוע נלחמו עימו עבדי מהישמעאלים ,ולכן אומרת התורה" :וירע הדבר מאוד בעיני אברהם על אודות
אבימלך וסתמו לו את הבארות? בנו" ,כלומר ,היה רע בעיני אברהם לגרש את ישמעאל ,בידעו כי זרעו של יצחק
מדוע הוא עצמו לא נכנע לאחר בנו יצטרך לסבול לעתיד מבני ישמעאל בשל אותו גירוש .אך עדיין צריך להבין,
סתימת הבאר הראשונה ,אלא הרי הקב"ה הסכים עם דברי שרה והורה לאברהם אבינו – "כל אשר תאמר אליך
המשיך לחפור עוד ועוד בארות? שרה שמע בקולה" ,וכיצד ייתכן שאנו סובלים מגירוש ישמעאל לאחר שהשם
התשובה לכך היא ,כי הבאר הייתה יתברך עצמו הסכים לגירוש הזה?
מקום מפגש מרכזי .לשם היו כולם כדי להבין זאת ,צריך תחילה לבאר מה היה הוויכוח בין אברהם לשרה.
מגיעים לשאוב מים ,כולם נזקקו הדברים מבוארים בתוספתא (סוטה פרק ה) .שרה טענה כלפי אברהם אבינו שצריך
למים ,שם היו נפגשים ומשוחחים. לגרש את ישמעאל ,כיוון שיש חשש גדול שהוא יסית את יצחק לעבוד עבודה
שם נערכו סימפוזיונים בנושאי זרה ,ואם חלילה יצליח בכך ,כולם יאמרו כי בנו של אברהם אבינו ,הלוחם הגדול
אמונה בק-ל אחד ובאפסות נגד עבודת האלילים ,הוא עצמו עובד עבודת אלילים ,וכנראה בבית יודעים כי
האלילים .את הסימפוזיונים הללו מלחמתו של אברהם בעובדי האלילים אינה אמיתית ,שהרי בנו עובד עבודת אלילים.
ניהל אבינו אברהם ,הבאים לבאר יהיה זה חילול ה' נורא ,ולכן יש לגרש את ישמעאל שלא יגרור אחריו את יצחק.
התעכבו שם ,עמדו והמתינו אמנם ברור הדבר כי גם אברהם אבינו חשש לחינוכו של יצחק ובוודאי הסכים לדברי
לתורם לשאוב ,ובינתיים ניצל שרה שיש חשש גדול ,אך לעומתה טען אברהם ,כי אם יגרשו את הגר וישמעאל,
אברהם את ההזדמנות להפיץ גם אז יהיה חילול ה' נורא .כי מה יגידו ברחוב? כל עוד לא היו לאברהם ושרה
את האמונה בד'. ילדים ,הם לקחו שפחה ועשו אותה לגבירה ,וכאשר נולד להם ילד ,שוב אין הם
הבאר היתה אפוא מקום להפצת צריכים את הגר ולכן שילחו אותה מביתם .אם כך יש כאן חילול ה' מול חילול
אמונה .הדבר היה לצנינים ה' ,ואולי סבר אברהם שטענתו צודקת יותר ,כי בעוד טענתה של שרה שיגרם
בעיני עבדי אבימלך .הם לא חילול השם היא על הספק ,שמא יצליח ישמעאל להחטיא את יצחק ,הרי החילול
רצו שהאמונה בק-ל אחד תופץ ה' שייגרם אם תשולח הגר מביתם הוא ודאי יותר.
בעולם ,ולכן סתמו את הבארות. כיוון שלא יכלו אברהם ושרה להכריע בוויכוח ביניהם ,הסכימו שהם ישאלו את
אבל אברהם התעקש להמשיך דבר ה' .על כך השיב הקב"ה לאברהם" :כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה",
ולחפור כדי לקיים את מקום כי החשש לחילול ה' שהיא טוענת ,גדול יותר מטענתו של אברהם .היתה כאן
המפגש שבו יופץ שם ה' בעולם. בחירה בין רע לעוד יותר רע ,והקב"ה הכריע כי הגירוש של הגר וישמעאל הוא
'הרע במיעוטו' .אבל חילול ה' היה כאן בכל אופן ,ולכן אנו סובלים מבני ישמעאל.
(מתוך 'נאה דורש' בהוצאת 'יפה נוף') (מתוך 'ומתוק האור סדר תפילתינו')
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אריופ''ז 18
וכי אברהם לא היה יכול להעביר את מדוע לא גילה אברהם אבינו
הבשורה המשמחת הזו לאשתו? לשרה אמנו ע"ה על העקדה
הגה''צ רבי שמעון גלאי שליט''א הגאון רבי מנשה ישראל רייזמאן שליט"א
Wikipedia
שמעתי פעם מהגר"ש גלאי -סיפר הרב שמריהו רוט -דבר נחמד אחד מהחברים הקשה מדוע לא סיפר אאע"ה
מאוד ,המובא בספורנו בפסוקנו. לשרה אמנו ע"ה מתחילה שהוא הולך לעקוד
המלאכים הגיעו אל אברהם אבינו ושאלוהו 'איה שרה אשתך' ,וביקשו את יצחק ,והרי מתוך כך נגרם שאח"כ שמעה
לבשר לה את בשורת הלידה .שואל הספורנו ,לאחר שאברהם קיבל על המעשה בפתע פתאום ופרחה נשמתה .והרי
כבר את הבשורה ,מדוע היה צריך השי"ת לבשר גם לשרה? וכי כשם שהוא יכול לעמוד בנסיון ,כך היא היתה
אברהם לא היה יכול להעביר את הבשורה המשמחת הזו לאשתו? יכולה לעמוד בנסיון .שהרי אאע"ה היה טפל
ומתרץ הספורנו' :כי כוונת השליחות היתה לבשר את שרה ,שתשמח לשרה בנבואה וברמב"ם מבואר שכדי לזכות
ותודה ,כדי שיהיה העיבור יותר שלם ,כי אברהם כבר נתבשר מאת לנבואה צריך למדרגות גדולות ומופלגות ,אם
הא-ל יתעלה ,ושאלו על שרה ע"י אברהם וכו'. היא גדולה ממנו בנבואה הרי שהיא גדולה ממנו
דהיינו ,אם אברהם היה מעביר את הבשורה לשרה ,השמחה בכמה וכמה מדרגות ,הרי שלא יתכן לומר שהיה
וההודיה שלה לא היו כל-כך גדולים ,והיה חסר משהו בשמחתה סבור שהיא לא תעמוד בנסיון וא"כ מדוע לא
ובמידת ההודיה שלה .רק אם השי"ת מעביר לה את הידיעה באופן גילה לה בתחילה?
אישי ,יהיו השמחה וההודיה מושלמים ,שתשמח ותודה ,כדי שיהיה ויש דעה במפרשים שהיא כן השכימה בבוקר,
העיבור שלם'! ושאלה 'לאן אתם הולכים בשעה כזו'? והוא אמר
רק כאשר שרה שמעה את הדברים בעצמה ,היה באפשרותה להאמין לה שהוא הולך ללמוד תורה בישיבה .הגם שהיתה
בגודל הנס ,וכפי שכותב הספורנו -כל הצלחת ההיריון תלויה בכך כונתו לישיבה של מעלה ,בלישנא דמשתמע לתרי
ששרה 'תשמח ותודה'.
אפי ,עדיין צ"ע מדוע לא אמר לה האמת.
והדברים נוגעים לכל אחד מאתנו ,אמר הגר"ש גלאי .כשאדם זקוק
לרפואה ,לישועה ,הוא צריך ראשית-כל להתאזר באמונה ,לשמוח
ולכאו' י"ל שמכיון שהיתה הנבואה לאאע"ה לבדו,
בה ,ולהודות לו על כל מה שעשה עבורו עד היום ,ואף להאמין שאם
אסור לו לגלות לנביא אחר ,כמ"ש 'כי לא יעשה ה'
עד היום השי"ת סייע בידו ,יש לו אפשרות לעשות זאת גם הלאה.ו
דבר כי אם גילה סודו לעבדיו הנביאים' ,ומבואר
הכול תלוי בידיים של האדם עצמו ,שישמח ויודה.
בגמ' סנהדרין דף פט שכל נביא שמקבל נבואה
נמשיך בעניין ההודיה .אנחנו אומרים בברכת 'מודים' 'על חיינו
בדבר ה' לומר לכלל ישראל ,גם שאר הנביאים
המסורים בידינו כו' ועל נסיך שבכל יום עמנו ועל נפלאותיך
מקבלים אותה הנבואה אלא שרק הוא נצטוה
וטובותיך שבכל עת' ,ומיד לאחר מכן אומרים 'ועל כולם' .וקשה,
לאומרה לישראל ,ולכן היה אאע"ה מחשב שגם
מה חסר עוד? אחרי שפרטנו ואמרנו 'ועל נסיך שבכל יום עמנו ,ועל
שרה אמנו שהיא גדולה ממנו בנבואה ,גם היא
נפלאותיך וטובותיך וכו' ,על מה אנחנו מודים עוד?
וכן בברכת המזון מפרטים בברכת 'נודה לך' את כל חסדי ה' ,ולאחר קיבלה את הדיבור על העקידה .ולכן לא היה
מכן ממשיכים ואומרים 'ועל הכל'; מה לא אמרנו שעכשיו צריך צריך לספר לה על כך,
להודות עוד?
והתשובה היא ,שלאחר הפירוט אנחנו מודים גם על הדברים 'שלא ואם שאלה אותו לפנות בוקר 'לאן אתם הולכים',
נראים טוב' ,שאינם נראים כחסדי ה' ,שהיינו רוצים שייראו אחרת. והבין אאע"ה שהיא איננה יודעת על העקדה,
גם על כך צריך להודות! וא"כ בוודאי אסור לו לגלות לה ,שיש להקב"ה
סיבה שלא לגלות לה.
(הרב משה מיכאל צורן שליט"א ,מתוך הספר 'ואהבת') (מתוך שיעור וירא תשפ"ו – חוברות קול הלשון)
19 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אריופ''ז
ַצִַּד�ִיק
ַּכ ַ� �ָָּתָמָר ִיְפְָרָח
תּוָּקִנִ ים
צּוִפים ְלְ ַַחִּיִ ים טֹוִבִ ים ְּוְמ ָ
ֹנ ֶֶֹפת ִ
איך יתכן שברכה הוא קם ,עומד על אדן החלון וקורא בקול גדול
חשובה כזו תישמט
הגאון רבי אביגדור מילר זצ"ל
מהתפילה?
ְלְ ַַמ ַַען ֲֲא ֶֶׁשר ְיְ ַצַ ֶּוֶ ה ֶֶאת ָָּבָנָ יו (יח) "שלושה עזין הן – ישראל באומות ,כלב בחיות,
ותרנגול בעופות"( .ביצה לב):
הרה"ח מנחם אליעזר מוזס מהי מידת העזות המוזכרת כאן? ברור שאין
שליט"א סיפר :אבי ז"ל ר' שלמה הכוונה לחוזק וכוח ,שהרי בעלי חיים רבים
זלמן מוזס זצ"ל מביא ברשימותיו חזקים יותר מהכלב והתרנגול .אם כך ,מה
דברים מישיבת מועצת גדולי פירוש "עזין"?
התורה בעניין ההתנכלות הממשלה העזות האמורה כאן היא דבקות מוחלטת
לחינוך החרדי ,את מה שהשמיע בתכונות הנפש שטבע בו הבורא .כשנתבונן
מרן ה'מקור ברוך' זי"ע ,מה ששמע בטבעו של הכלב ,נראה דבר משונה :כל בעלי
מפי חותנו מזוי"ר הרה"ק מבעלזא החיים שנמצאים ברשותו של האדם ,מוחזקים
Wikipedia
זי"ע ,שתמה :הרי כשיהודי נעמד במקומות יחידים להם :רפתות ,דירים ,לולים,
להתפלל 'שמונה עשרה' ,הכינו לו כלובים .הכלב הוא היחיד שנכנס עם בעליו לתוך הבית ,וחי עמו יחד .ומה נותן
אנשי כנסת הגדולה רשימת בקשות הכלב לאדם בכלל? לא חלב ,לא צמר ואף לא בשר .התשובה היא ,זו המידה שטבע
חשובות ונחוצות המקיפות את כל הקב"ה בכלב ,הוא נאמן לבעליו ולעולם לא יעזבנו ,תמיד הוא איתו אפילו בביתו.
הבקשות הנצרכות לנו ,על רפואה מידתו ותכונתו של הכלב לבעליו – נאמנות בלתי מוגבלת היא.
ועל דעת ,על פרנסה ועל תשובה,
על סליחה ועל הגאולה ,אך איפה אש תמיד הבוערת בלבנו,
אנו מוצאים את התפילה על חינוך כשחז"ל אמרו שישראל הם העזים שבאומות ,הכוונה לנאמנות הלוהטת שלהם לה'
הבנים? הרי אצלנו החינוך הטהור יתברך .הנאמנות היא אש תמיד הבוערת בלבנו ,ובשום מצב אינה נחלשת ,יהיה
הוא יסוד היסודות ,יתד שהכול מה שיהיה .אפילו בעת צרה ,כשנראה שאדוננו עזב אותנו ,חלילה ,נראה שהוא
תלוי בו ,איך יתכן שברכה חשובה מסתיר עצמו מאתנו ,אין היהודי מתייאש ,ואינו נחלש באמונתו ,ובכל זאת נשאר
כזו תישמט מרשימת הבקשות היהודי נאמן לה' .ואדרבה ,במצבים כאלו מתחזקת אמונתו בה' אף יותרֶ" ,וֶ ֱֱאמּוָנָ ְְתָך
בתפילה? כש"ַהֹח ֶֹׁׁשְך ְיְ ַכַ ֶּּסה ֶֶא ֶֶרץ" (ישעיה ס) אנו יודעים שהוא קרוב
ַ ַּבּ ֵּלּ ילֹות" (תהלים צב) ,גם
אמר על-כך הרה"ק מבעלזא רעיון אלינו כאן ומשגיח עלינו ,ונשארים נאמנים לו.
נפלא ,שהבקשה לחינוך הבנים על מוסיפה הגמרא שם שהתרנגול הוא העז שבעופות .ומהי עזותו? בשעת לילה
טהרת הקודש היא ברכה כה נשגבה, מאוחרת מאוד ,כאשר כולם ישנים ,מרגיש התרנגול ,בינה המיוחדת שהקב"ה ָָט ַַבע
עד שחששו לדורשה בפה ובגלוי, בו ,שהשחר מגיע .או אז הוא קם ,עומד על אדן החלון וקורא בקול גדול .הישוב
כי בשעה שהאדם דורש ומבקש כולו שקוע בתרדמה אבל התרנגול מכריז את הכרזתו .אף אחד אינו מעודד אותו
דבר חשוב ,מתחילים לבדוק את או מחמיא לו על מה שהוא עושה ,אבל הוא ממשיך למלא את תפקידו מדי בוקר,
מעשיו ולפשפש בזכויותיו ,אם אכן כי זה ִִט ְְבעֹו – להכריז ולהשמיע את האמת ,בין אם רוצים לשמעה ובין אם לאו.
ראוי הוא שתיענה תפילתו זו ,לכן עם ישראל מצטיין אף הוא במידה זו .בעולם בו שולטים כופרים ועובדי אלילים,
הסתירו את הבקשה הזאת בתיבות אין אברהם מתפעל מהם .אמנם הוא יחיד בעולם ,אבל הוא הולך וקורא בשם ה'!
"לדור ודור נספר תהילתך" ,שם כך גם בניו אחריו ,עם ישראל ,ממשיכים ומכריזים בכל העולם :הננו נאמנים לה',
אנו מבקשים שנזכה לראות את וזהו זה! אפשר לומר עלינו הכל ,לרדוף אותנו ולשרוף אותנו .אפשר לכתוב נגדנו
המשכיות הדורות כדת וכראוי, מאמרים וספרים אנטישמיים ,להביא הוכחות ולהמציא תאוריות ,להקים אוניברסיטאות
בקדושה ובטהרה. שלמות וליצור ספרות ענפה נגד ישראל ותורתו ,אך דבר לא יעצור בעדנו מלהכריז
(נערך מקהילות המבשר ב' בחשון תשפ"ז) את האמת האלוקית בקולי קולות :ה' אמת ותורתו אמת! (מתוך 'תורת אביגדור' וירא)
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אריופ''ז 20
שהוא היה בטבעו כעסן גדול
ושבר את מידותיו,
עד שהתהפך מקצה לקצה
הגאון רבי גמליאל רבינוביץ שליט''א
ענוותנותו הגדולה של הגאון מרן רבי דוד יונגרייז
בפעם הבאה שאתם מתבלים סלט זצוק"ל ראב"ד דעיר הקודש ירושלים ,נודעה לשם
או טובלים את החלה במלח דבר .הוא היה מבטל את עצמו בפני כל אדם ממש,
אף בפני ילדים קטנים .בגודל ענוונותו היה מיראי
הוראה מאד ,ותמיד היה מתירא לפסוק להלכה
ַוַ ְְּת ִִהי ְנְ ִצִ יב ֶֶמַלַ ח (יט) למעשה ,על אף היותו מגדולי הפוסקים שבדורו
-הוא היה דוגמא מוחשית חיה ,לבני ירושלים של
כולנו מכירים את הרגע הזה :האוכל מוכן ,הביס הראשון מעלה ,מה היא ענווה מפוארת בכלי מפואר!
נלקח ,ומיד עולה התחושה שמשהו חסר .קורט קטן של מלח אחד הספרים המשובחים שבענין הכעס ,נקרא
משנה את התמונה מקצה לקצה והופך מנה פשוטה לחגיגה "ארך אפים" .מחבר הספר כותב על עצמו
של טעמים .אבל מאחורי הגבישים הקטנים האלה מסתתר בהקדמתו ,שהוא היה בטבעו כעסן גדול ושבר
עולם שלם שלא תמיד שמים לב אליו. את מידותיו ,עד שהתהפך מקצה לקצה ,ושחיבר
קודם כל ,ידעתם שהמלח הוא בעצם מינרל טבעי? בניגוד את ספרו כדי לברר וללמד ,כיצד מתגברים על
לרוב המזונות שלנו שמגיעים מהחי או הצומח ,מלח הבישול מידת הכעס והקפדנות.
הוא סלע גבישי שנחצב מהאדמה או מופק מאידוי מי ים.
לשאלתו של אדוני אבי מורי
הקב"ה ברא את הגבישים האלה מסודרים בטבע במבנה
הנדסי מדויק להפליא – קובייה מושלמת. הספר נדפס לפני כמאה שנה באירופה ,ומאז
למלח יש גם תכונה מופלאה :היכולת לסייע בשימור מזון. כבר אזלו כל הספרים מן השוק ,בכל ירושלים
כאשר מפזרים מלח על מזון ,הוא מושך ממנו לחות ומקשה היו אולי כמה ספרים יחידים בלבד .הגאון רבי
על חיידקים רבים להתפתח .התכונה הזאת איפשרה לבני דוד זצ"ל ,הכניס עצמו בעובי הקורה והשתדל
אדם לאורך הדורות לשמר מזון לאורך זמן ,עוד הרבה לפני בההדרת הספר ובהדפסתו מחדש .לשאלתו של
עידן המקררים. אדוני אבי מורי בעל "מעדני השולחן" זצ"ל ,מה
מעניין לגלות שהמלח מלמד אותנו משהו גם על החיים :כמעט ראה להכניס עצמו בדבר ,ולדאוג להדפסת זה
בכל מאכל ,אפילו קורט קטן של מלח מורגש ויכול לשדרג הספר דוקא? ענה לו רבי דוד" :הנה יושב אני
פלאים את המנה ולהוסיף לה טעם .גם בחיים -לפעמים כל היום בחדר בית הדין (בתור 'ראש בית דין'
מספיק מילה טובה ,חיוך או מעשה קטן של חסד שיכולים דהעדה החרדית) ,קורה לפעמים ,בעיצומם של
לשמח אדם ולהפוך את כל היום שלו לטוב. דיונים קשים וסוערים ,שאפשר לבוא חלילה לידי
איזושהי הקפדה או משהו כעס חס ושלום ...ולכן
בפעם הבאה שאתם מתבלים סלט או טובלים את החלה
צריך אני לזה הספר ,ולהתאמץ בהדפסתו ,כדי
במלח ,שווה לעצור לרגע ולהעריך את הגרגירים הקטנים האלה שישפיע עלי את מדת הענוה והסבלנות"...
שהקב"ה דאג לנו שהאוכל שנאכל יהיה טעים וערב לחיך.
(מתוך 'טיב המעשיות')
(ש.ק).
21 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אריופ''ז
ַהַַּצ�ִַּד�ִיִקִים
ַהְַּצְ �ִעִי ִִרים
המדור שבו תזכו בעוה"ז והשכר הגדול שמור לעתיד לבוא
ַּבֲּחַלַ ל ָָה ֲֲאִוִ ירֶּ .בְּנְִצִ י ִִהִּצּ ַיַע ַַר ְְעיֹון ַַמְבְ ִִריק ְוְ יֹוֵצֵ א ֹּד ֶֶּפן:
ָָהַַר ְְעיֹונֹות ִִה ְְמ ִׁׁשיכּו ָלָ עּוף ֲ
ָיִָׂשים ְּפַּלַ ְְס ֶֶטר ַַעל ַַהָּיּד! ְּבֶּמֶׁשׁ ְך ָׁשׁ ב ַּוַע ָׁשֵׁלֵ ם ָּכּ ל ֶֶא ָָחד ׂ
"אּוַלַ י ֶ
ַַחִּיּ ים ְוְ ַיַ ֲֲעְנְ ִִקי ְְמ ַַסְּפ ִִּרים ַַעל ָָה ֶֶרֶּבּ ה 'ִׁש ְְׁמעֹון ַַהַּצִּּדּ יק' ְוְ סֹוד ַַה ְָּבָּרָכָ ה
ְּבִּדּיּוק
ְּבָּרָכָ ה ְּבַּכַ ָּוָּנָ ה ְּגּ דֹוָלָ הִ ,
ָׁה ֶֶרֶּבּ ה ָָק ָָרא ֶֶאת ַַה ָהּוא ֶׁש ָ
ְׁשַׁמע"...
יַאת ַ ְּכּ מֹו ְְק ִִר ַ
יֹוֵתר.
ָָה ֶֶרֶּבּ ה ִִחֵּיּ ְך ְוְ ָָא ַַמרּ" :בֹואּו ַַאִּגּ יד ָלָ ֶכֶ ם ַַמֶּׁשׁ הּו ָָעֹמֹק ֵ
ַׁהֹּכּל
ַּבַּּמְּׁשָׁמעּות ֶׁׁשל ַַהִּמִּּלּ ים 'ֶׁש ַ
ָ יֵטבִּתְּתּבֹוְנְ נּו ֵֵה ֵ
ִִאם ְ
ְּבֶּע ֶֶצם ַַה ְְצ ָָה ָָרהֲֲ .אַנַ ְְחנּו ָּתִּבינּו ֶׁׁשּזֹו ִֶּבְּד ָָברֹו'ִ , ִנִ ְְהָיָ ה ְ
ַׁהָּקּ דֹוׁש ֲׁאַנַ ְְחנּו ַַמ ֲֲא ִִמיִנִ ים ֶׁש ַ ְּבֶּפה ָָמֵלֵ א ֶׁש ֲ
ַַמְכְ ִִריִזִ ים ֶ
ְּבַּמ ֲֲא ָָמרֹו.
ָּבָּרא ֶֶאת ָָהעֹוָלָ ם ְוְ ַַהֹּכּל ִנִ ְְהָיָ ה ַ ָּבּ רּוְך הּוא ָ
ְׁשַׁמעֶׁ ,שָּׁבּ ּה ֲֲאַנַ ְְחנּו ַַמ ְְצ ִִה ִיִרים יַאת ַ ֶזֶ ה ַַמָּמּׁש ְּכּ מֹו ְְק ִִר ַ
ּוַמ ְְמִלִ יִכִ ים אֹותֹו ָָעֵלֵ ינּו". ֶׁׁשה' ֶֶא ָָחד ַ
איזו ברכה מברכים הכי הרבה פעמים ביום?
ַׁשְׁבנּו ַַעל ֶזֶ ה ָּכָּכָ הָָ .ה ֶֶרֶּבּ ה ִִה ְְמִׁשׁ יְך: ָָה ֱֱא ֶֶמת ִִהיא ֶׁשֵּׁמּ עֹוָלָ ם ֹלא ָָח ְ 'ִׁשְׁמעֹון ַַה ַּּצ ִּּדיק',ָׁע ַַברָָ .ה ֶֶרֶּבּ ה ֶׁשָּׁלּ נּוְ , בּוַע ֶׁש ָ ַַהֹּכּל ִִה ְְת ִִחיל ַּבּ ָּׁׁש ַ
ְּבָּרָכָ ה ְְמ ָָב ְְרִכִ ים ֲֲהִכִ י ַַה ְְרֵּבּ ה ְּפ ָָּע ִִמים ַּבּּיֹום? יֹוְד ִִעים ֵֵאיזֹו ָ "ַאֶּתּ ם ְ ַ ֹלא ָּכּ ל ָּכּ ְך ִִה ְְרִּגּ יׁש טֹוב .הּוא ָָהָיָ ה ְְק ָָצת ְְמ ֻֻצָּנּ ןֹ ,לא ַַמֶּׁשׁ הּו ְְמֻיֻ ָָחד,
ׁשֹוִתים ַַמִיִ ם ַּכָּּמּ ה ְּפ ָָּע ִִמים ַּבּּיֹום, ַׁהֹּכּל'ִ . ִּבְּרַּכּ ת 'ֶׁש ַ
ֲֲאִנִ י חֹוֵׁשׁ ב ֶׁׁשּזֹו ְ ּוַמ ְְהִּבּ ילִ .לִ ְְפֵנֵ י ֶׁשָּׁלַּגַ ם ֵֵמ ַַהּכֹוס, יַע ַלַ ִּכָּּתּ ה ִִעם ּכֹוס ֵּּתה ַַחם ַ ְוְ ִִהִּגּ ַ
רֹוֶצהָּדָּבר ְְמ ָָב ְְרִכִ יםָ .לָ ֵכֵ ןִִ ,מי ֶׁׁש ֶ אֹוְכְ ִלִ ים ֵֵאיֶזֶ ה ַַמ ְְמָּתּ קְ ,וְ ַַעל ָּכּ ל ָ הּוא ֶנֶ ֱֱע ַַמד מּוֵלֵ נּו ְוְ ָָא ַַמרַּ" :תְּלְ ִִמ ִיִדים ְיְ ָָק ִִריםִׂ ,שׂ ימּו ֵלֵ בֲֲ .אִנִ י הֹוֵלֵ ְך
בֹוֵרא ַּׁמְּח ִּּד ָיָרה ֱֱאמּוָנָ ה ְּגּ דֹוָלָ ה ְּבּ ֵצּוָמה ַַהֹּזּאת ֶׁש ְ ַּבְּּבָּרָכָ ה ָָה ֲֲע ָ ִלִ ְזְ ּכֹות ָ ַּתֲּענּו ָָא ֵֵמן". ַַעְכְ ָׁשׁ יו ְלְ ָָב ֵֵרְך ַַעל ּכֹוס ַַה ֵּּתהַ ,וַ ֲֲאִנִ י ְְמ ַַבֵּקּׁש ֶׁשֻּׁכְּּלֶּכֶ ם ֲ
יֵטב". עֹוָלָ ם – ַַחָּיּ ב ְלְ ַכַ ֵּוּ ן ֵֵה ֵ ַּׁשַׁחר
ִּבְּרכֹות ַַה ַ ֲׁאָנָ ִׁשׁ ים ְְמ ַַבְּקִּׁשׁ ים ֶׁׁשַּי ֲֲּענּו ָָא ֵֵמן ַַעל ְ ֲֲאַנַ ְְחנּו ְְרִגִ יִלִ ים ֶׁש ֲ
ְּבָּרָכָ ה ַׁה ָ קֹוֶרהָָ ",א ַַמר ָָה ֶֶרֶּבּ ה ִּבְּכְ ֵֵאב ַַקלִּ" ,בְּגְ ַלַ ל ֶׁש ַ ִּתְּראּו ָָמה ֶ "ֲא ָָבל ְ ֲ ְּבֶּא ְְמ ַַצע ַַהִּכָּּתּ ה? ֶזֶ ה ָָהָיָ ה ַׁהֹּכּל' ֶ ִּבְּרַּכּ ת 'ֶׁש ַ
ְּבֵּבית ַַהְּכֶּנֶ ֶֶסתֲֲ ,א ָָבל ַַעל ְ ֵ
ַּתְּחְׁשׁ בּו ַַעל ֶיֶ ֶלֶ ד ַַהּזֹו ָּכּ ל ָּכּ ְך ִׁשְׁגְ ָָר ִִתיתֹ ,לא ֻּכָּּלּ ם ְְמַכַ ְּוִּנִ ים ָּבּ ּהְ . ְׂשָּׂתֵּרר
ַּכְּמנּו ִִמָּיּ דִִ .ה ֵ ַׂמ ְְחנּו ְוְ ִִה ְְס ְ ְְק ָָצת ֹלא ִׁשְׁגְ ָָר ִִתיֲֲ ,א ָָבל ַּכּ ָ
ּמּוָבן ֶׁׁשָּׂש ַ
ַּבַּה ְְפ ָָס ָָקה .הּוא סֹוֵער ַ ְׂשָׂחק ֵ ְּבֶּא ְְמ ַַצע ִִמ ָָּכְּרָיָ ה ֵֵמ ָָח ֵֵבר ֶ ְּׁמַּקֵּבּ ל ֻֻס ְ ֶׁש ַ ֶׁקט ֻֻמ ְְחָלָ ט ַּבִּּכָּּתּ הְ ,וְ ָָה ֶֶרֶּבּ ה ִִה ְְת ִִחיל ְלְ ָָב ֵֵרְךָּ" :בּ רּוְך ַַאָּתּ ה ה'... ֶׁש ֶ
יֹוֵתר ּוְמ ָָב ֵֵרְך ְּבַּכַ ָּוָּנָ הֵ .עֹוֵצר ,סֹוֵגֵ ר ֶֶאת ָָה ֵֵעיַנַ ִיִ ם ְ ְּבֶּד ֶֶרְך ְּכָּלָ ל ֹלא ֵ ֶ ָ-ב-רֹ-וֹ "...הּוא ָָא ַַמר ֶֶאת ַַהִּמִּּלּ ים ְ-ד ְָ-הָ-יָ -ה ִּבּ ְ ַ-הֹּ-כּ-ל ִנִ ְ ֶׁׁש ַ
ֵּבַּרְך אֹו ֹלא. ַׁא ֲֲח ֵֵרי ַּדָּּקּ ה הּוא ֲֲא ִִפּלּו ֹלא ִיִ ְזְ ֹּכּר ִִאם הּוא ַ ֶֶהְגְ יֹוִנִ י ֶׁש ַ ְׁשַׁמעְּ .כּ מֹו יַאת ַ אֹוְמ ִִרים ְְק ִִר ַ צּוָמהַַ ,מָּמּׁש ְּכּ מֹו ֶׁׁש ְ ְלְ ַַאטְּ ,בַּכַ ָּוָּנָ ה ֲֲע ָ
ׁשּוָבה
ְּבָּרָכָ ה ֲֲח ָ ׁשֹוֵאל ֶֶא ְְתֶכֶ םֹ ,לא ֲֲח ָָבל? ֹלא ֲֲח ָָבל ַַעל ָּכֹּזֹאת ָ ַוַ ֲֲאִנִ י ֵ ּוְמֵלֵ ַַאת ֶֶרֶגֶ ׁש, ַׁהֹּכּל' ָּכֹּזֹאתְְ ,מ ַַה ְְד ֶֶה ֶֶדת ְ ִּבְּרַּכּ ת 'ֶׁש ַ ָ-ח-ד"ְ . "ה' ֶֶא ָ
ָּׁצִּריְך?"
אֹוְמ ִִרים ְּכּ מֹו ֶׁש ִ ֶׁׁשֹּלא ְ ָׁשַׁמ ְְענּו ֵֵמעֹוָלָ ם.
ֹלא ַ
ְּלָּבבֹות ּיֹוְצ ִִאים ִִמן ַַהֵּלּ ב ֶׁׁשל ָָה ֶֶרֶּבּ הִ ,נִ ְכְ ְנְ סּו ָיָ ָׁשׁ ר ַלַ ָ ְּדָּב ִִרים ַַה ְ ַַה ָ ְּדָּמ ָָמה ַּבִּּכָּּתּ ה ִנִ ְְמְׁשָׁכָ ה .הּוא ִִה ְְסַּתֵּּכּ ל ָָה ֶֶרֶּבּ ה ָלָ ַגַ ם ֵֵמ ַַה ֵּּתהְ ,וְ ַַה ָ
יַע ֶׁשָּׁכּ ל ֶֶא ָָחד ַיַ ְְחֹׁשׁב "ֲאִנִ י ַַמִּצּ ַאֹוָתנּוֲ :יַע ָ ֶׁשָּׁלּ נּוְ .וְ ָָאז הּוא ִִה ְְפִּתּ ַ "ֶּדֶּרְך ַַאַּגּ ב,ָׁשַׁאלֶ : ַּמֲּחָׁשׁ בֹות ֶׁשָּׁלּ נּוַ , ָָעֵלֵ ינּוּ ,וְכְ ִִאּלּו ָָק ָָרא ֶֶאת ַַה ֲ
ְּבָּרָכָ ה ַַהֹּזּאת ְּבַּכַ ָּוָּנָ ה ְוְ ִיִ ֵּּתן ֵֵע ָָצהֵֵ :איְך ֶֶא ְְפָׁשׁ ר ִלִ ְזְ ֹּכּר ּוְלְ ָָב ֵֵרְך ֶֶאת ַַה ָ יַאת ֵּׁבַּרְכְ ִּתּ י ַַעְכְ ָׁשׁ יו ְוְ ִלִ ְְק ִִר ַ
ְּבָּרָכָ ה ֶׁש ַ יֹוְד ִִעים ָָמה ְְמֻׁשָּׁתּ ף ַלַ ָ ַַאֶּתּ ם ְ
ֲֲא ִִמִּתּ ית?" קֹוֵרא ַַמ ֲֲחָׁשׁ בֹות... ָׁה ֶֶרֶּבּ ה ַַמָּמּׁש ֵ ָׁשְׁתקּוִִ ,ה ְְרַּגְּׁשׁ נּו ֶׁש ָ
ְׁשַׁמע?" ֻּכָּּלּ ם ְ ַ
יַע ָָהָיָ ה ִׁה ְְצִּבּ ַ
ּמֹוַחָָ .ה ִִראׁשֹון ֶׁש ִ ֶׁקטֻּ .כָּּלּ ם ִִאְּמּ צּו ֶֶאת ַַה ַ ִנִ ְְהָיָ ה ֶׁש ֶ יַע ְוְ ָָא ַַמרֵּ" :כּ ןַַ ,הְּמֻּׁשָּׁתּ ף הֹוֻׁשַׁעָָ ,ה ִ'ִעּלּוי' ֶׁׁשל ַַהִּכָּּתּ הִִ ,ה ְְצִּבּ ַַ ַַעד ֶׁשְׁיְ
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אריופ''ז 22
ְּבֶּא ְְמ ַַצע
ָׁה ֶֶרֶּבּ ה ָָא ַַמר – ַנַ ְְחִלִ יט ֶׁשַּׁגּ ם ֶ ִּפּ יִנִ י" :אּוַלַ י ַנַ ֲֲעֶׂשׂ ה ְּכּ מֹו ֶׁש ָ
ּוְמ ָָב ְְרִכִ ים ְּבַּכַ ָּוָּנָ ה"...
עֹוְצ ִִמים ֶֶאת ָָה ֵֵעיַנַ ִיִ ם ְעֹוְצ ִִרים ַַהֹּכּלְ , ְׂשָׂחק ְ ִִמ ָ
"ִּפְּתאֹום ֵיֵ ׁש ִלִ י ַַר ְְעיֹון ְּבַּה ֲֲע ָָרָכָ הְ ,וְ ָָאז ָָאֵׁשׁ ר ָָק ַַפץְ : ָָה ֶֶרֶּבּ ה ִִחֵּיּ ְך ַ
ָׁה ֶֶרֶּבּ ה ָָעָׂשׂ ה ַַעְכְ ָׁשׁ יו. ְּבִּדּיּוק ְּכּ מֹו ֶׁש ָ
יֹוֵתר! ָָצ ִִריְך ַלַ ֲֲעׂשֹות ִ ָָחָזָ ק ְּבּ ֵ
רֹוֶצה ִלִ ְׁשּׁתֹות אֹו ֶלֶ ֱֱאֹכֹלְ ,יְ ַַבֵּקּׁש ֹק ֶֶֹדם ֵֵמ ָָח ֵֵבר ֶׁׁשַּי ֲֲּעֶנֶ ה ָּכּ ל ֶֶא ָָחד ֶׁׁש ֶ
ַּבֲּח ָָטף".
לֹו ָָא ֵֵמןְ ,וְ ָכָ ָכָ ה הּוא ֹלא ְיְ ָָב ֵֵרְך ֲ
"ֲא ָָבל ֶזֶ ה ְְמֹאֹד ָָק ֶׁׁשה ֹלא ֶלֶ ֱֱאֹכֹל "ַהְלְ ַוַ איַַ ,הְלְ ַוַ איָָ "...א ַַמר ָָה ֶֶרֶּבּ הֲ ,
ַ
יֶׁשהּו ֶׁׁשַּי ֲֲּעֶנֶ ה ָָא ֵֵמןְְ .מ ֻֻסָּפּ ר ַַעל ַַצ ִּּד ִיִקיםּמֹוְצ ִִאים ִִמ ׁ
ְוְ ִלִ ְׁשּׁתֹות ַַעד ֶׁׁש ְ
ִּבְּׁשִׁביֵלֵ נּו ֶזֶ ה אּוַלַ י ְְק ָָצת ָָק ֶׁׁשה". ִ ְּגּ דֹוִלִ ים ֶׁשָּׁכָּכָ ה ָָעׂשּוֲֲ ,א ָָבל
כל אחד ישים פלסטר על היד!
ְּמַּרֵּגּׁשָּ :כּ ל ֶֶא ָָחד ִִמַּיְּלְ ֵֵדי ַַהִּכָּּתּ הַּמֲּחֶזֶ ה ַַה ַ
ְּתֲּארּו ְלְ ַַע ְְצ ְְמֶכֶ ם ֶֶאת ַַה ֲ
ֲ יַע ַַר ְְעיֹון ַַמ ְְב ִִריק ַּבֲּחַלַ ל ָָה ֲֲאִוִ ירֶּ .בְּנְ ִִצי ִִהִּצּ ַ
ָָה ַַר ְְעיֹונֹות ִִה ְְמִׁשׁ יכּו ָלָ עּוף ֲ
ַׁהֹּכּל
ּטֹוִפיְְ ,מ ָָב ֵֵרְך 'ֶׁש ַ ָּכִּרַּיּ ת ַַה ִִנִ ַּגּׁש ְּבּ תֹורֹו ַלַ ֻּׁשְׁלְ ָָחןֵֵ ,מ ִִרים ֶֶאת ֻֻס ִ בּוַע ָׁשֵׁלֵ ם ָּכּ ל ֶֶא ָָחד ָיָ ִׂשׂ ים ְּפַּלַ ְְס ֶֶטר ְּבֶּמ ֶׁׁשְך ָׁשׁ ַ ֹּדֶּפן" :אּוַלַ י ֶ יֹוֵצא ֶ ְוְ ֵ
צּוָמהְ ,וְ ָכָ ל ַיַ ְלְ ֵֵדי ַַה ֵֵח ֶיֶדרּוְבַכַ ָּוָּנָ ה ֲֲע ָ
ִּבְּד ָָברֹו' ְּבּ קֹול ָָרםְ ,לְ ַַאט ְ
ִנִ ְְהָיָ ה ְ ַּפַּעם ֶׁׁשהּוא ָיָ ִִרים ֶֶאת ַַהָּיּ ד ְלְ ַַהְכְ ִנִ יס ַַמֶּׁשׁ הּו ַַעל ַַהָּיּ ד! ָּכָּכָ הְּ ,בָּכָ ל ַ
"ָא ֵֵמן!"ְּבַּמ ְְק ֵֵהָלָ ה ַַא ִּּד ָיָרהָ :
עֹוִנִ ים ַַא ֲֲח ָָריו ַ יֹוִסי,
יָמן ְוְ הּוא ִיִ ְזְ ֹּכּר ַלַ ֲֲעֹצֹר ּוְלְ ָָב ֵֵרְךִ ". ַלַ ֶּפּ ה – ַַהְּפַּלַ ְְס ֶֶטר ִיִ ְְהֶיֶ ה לֹו ִִס ָ
ְּבִּה ְְת ַַרְּגּׁשּות ִׂשׂ יא ַַעל ְיְ ֵֵדי ֻּכָּּלּ םְ ,וְ ַַה ֲֲהָכָ נֹות ָּצָּעה ִִה ְְת ַַקְּבָּלָ ה ִ
ַַה ַַה ָ הֹוִסיף ַַט ַַעם ָיָ ֶֶפה ָלָ ַַר ְְעיֹוןָ" :נָ כֹון! ְוְ ַַהְּפַּלַ ְְס ֶֶטר ֶׁשָּׁיַּׁשׁ ב ְלְ ָיָ דֹוִִ ,מָּיּ ד ִ
ֶּדֶּרְך...ַׁהֹּכּל' ָיָ ְְצאּו ִִמָּיּ ד ַלַ ִֶּבְּרַּכּ ת 'ֶׁש ַ
'ַּמְּצב' ַַהָּגּ דֹול ֶׁׁשל ְ
ַלַ ְ ֶּבֱּא ֶֶמת ְְצ ִִריִכִ ים ְּפַּלַ ְְס ֶֶט ִִרים, יִאים ְוְ ֹלא ֱ ְּבִּר ִ
ֲׁאַנַ ְְחנּו ִ יָמן ֶׁש ֲ ִיִ ְְהֶיֶ ה ַּגּ ם ִִס ָ
'היכונו למבצע שהכל' ַּמֲּעִׂשׂ ים".
ָׁעָׂשׂ ה ,עֹוֶׂשׂ ה ְוְ ַיַ ֲֲעֶׂשׂ ה ְלְ ָכָ ל ַַה ֲ נֹוֶדה ַלַ ה' ֶׁש ָ ְוְ ֶ
יַע ֶׁשָּׁכּ ל ֶֶא ָָחדִ ,לִ ְְפֵנֵ י ֶׁׁשהּוא ְוְ ָכָ ְך ִנִ ְזְ ְְרקּו ַַר ְְעיֹונֹות ׁשֹוִנִ יםֵֵ .אִלִ י ִִהִּצּ ַ
יֹוַמ ִיִ ם ִנִ ְְת לּו ּתֹוְך ַ ְְמ ָָב ֵֵרְךַ ,יַ ֲֲעֹצֹר ַּדָּּקּ ה ַַא ַַחת ְׁשֵׁלֵ ָָמה ְוְ ַיַ ְְחֹׁשׁב ָָמה הּוא הֹוֵלֵ ְך ַלַ ֲֲעׂשֹות,
ּוְפָלָ ָָק ִִטים מֹוָדעֹות ְ ָ יַע ָָה ַַר ְְעיֹון ַַהָּגּ דֹול ֶׁׁשל ְׁשׁ מּוִלִ יק. ִׁהִּגּ ַ
ְוְ ָכָ ְך יּוַכַ ל ְלְ ַכַ ֵּוּ ןַַ .עד ֶׁש ִ
ְּבָּכָ ל ַַה ֵֵח ֶיֶדרִ'ִ :הּכֹונּו ְׁשׁ מּוִלִ יק ֶנֶ ֱֱע ַַמדִִ ,ה ְְסַּתֵּּכּ ל ַַעל ָָה ֶֶרֶּבּ ה ְוְ ָָא ַַמרֶ"ֶ :רֶּבּ הֲֲ ,אִנִ י חֹוֵׁשׁ ב
ַׁהֹּכּל'ָּ .כּ ל ְלְ ִִמ ְְב ַַצע ֶׁש ַ ְּכֵּדי ִלִ ְְפֹּתּר ֶֶאת ֶזֶ הֲֲ ,אַנַ ְְחנּו ְּבֵּע ָָצה ְְרִגִ יָלָ הֵ . ִׁאי ֶֶא ְְפָׁשׁ ר ְלְ ִִה ְְסַּתֵּּפּ ק ֵ ֶׁש ִ
ַַה ְיְ ָלָ ִִד ים ִִה ְְת ִִח ילּו ְְצ ִִריִכִ ים ָּפּׁשּוט ַלַ ֲֲעׂשֹות ַ'ַמ ְְצב'"...
ְלְ ִִה ְְת ַַע ְנְ ֵיֵ ן ָָמ ה ֶזֶ ה, ִּׁיְּתֹּפּס ֶֶאת ֹּדֶּפן ֶׁש ְיֹוֵצא ֶ "ִאם ַנַ ֲֲעֶׂשׂ ה ַ'ַמ ְְצב' – ַַמֶּׁשׁ הּו ְְמֻיֻ ָָחד ְוְ ֵ ִ
ִּמְּב ָָצע? ַוַ ֲֲאַנַ ְְחנּו
ָָמה ַַה ְ ָּׁצִּריְך!" טּוַח ִנִ ְזְ ֹּכּר ְלְ ָָב ֵֵרְך ְּכּ מֹו ֶׁש ִ ְּתּׂשּוַמת ַַהֵּלּ ב ֶׁשָּׁלּ נּו – ָָאז ָּבּ ַ ַ
ַּפְּר נּו ָלָ ֶֶה ם ַַע ל ִִס ְ ְּבִּה ְְתַלַ ֲֲהבּות. ִִה ְְסִּבּ יר ְׁשׁ מּוִלִ יק ִ
ִּמְּצָוָ ה ַַהְּגּ דֹוָלָ ה ְוְ ַַעל
ַַה ְ ִׁשְׁמעֹון
"אֹוהֹו! ָָה ַַר ְְעיֹונֹות ֶׁשָּׁלֶּכֶ ם ַַמָּמּׁש ֲֲחָזָ ִִקיםָָ ",א ַַמר ָָה ֶֶרֶּבּ ה ְ
'ִּבְּרַּכּ ת
יבּוָתּה ֶׁׁשל ְ ֲֲחִׁשׁ ָ ֶּבֱּא ֶֶמת חֹוֵׁשׁ ב ֶׁשָּׁכּ ל ֶֶא ָָחד ָָצ ִִריְך ַלַ ְְחֹׁשׁב ָָמה "ֲאִנִ י ֱַּפֲּעלּותֲ . ְּבִּה ְְת ֲ
ִ
ַׁהֹּכּל'. ֶׁש ַ יָמן
ָיָ כֹול ַלַ ֲֲעֹבֹד ֶֶא ְְצלֹו ְּבֹּא ֶֶֹפן ִִאיִׁשׁ י ְוְ ַלַ ֲֲעׂשֹות ְלְ ַַע ְְצמֹו ֵֵאיֶזֶ ה ִִס ָ
ְוְ ָכָ ְך ְּבּ יֹום ִִר אׁשֹון ֶּבֱּא ֶֶמת ִיִ ָָח ֵֵקק ְלְ ֻכֻ ָּלּ נּו ַּבּ ֵּלּ ב, ְּכֵּדי ֶׁשֶּׁזּ ה ֱ ֶׁשִּׁיְּגְ ֹרֹם לֹו ְלְ ַכַ ֵּוּ ןֲֲ .א ָָבלֵ ,
ָּצֳּה ַַרִיִ ם
ְּבַּה ְְפ ָָס ַַקת ַַה ֳ ַ ָָצ ִִריְך ַלַ ֲֲעׂשֹות ַּגּ ם ַַמֶּׁשׁ הּו ֶֶא ָָחד ָּגּ דֹול .אּוַלַ י ְנְ ַַא ְְרֵּגּ ן ֶֶט ֶֶקס ְְמֻיֻ ָָחד
ַּכַּּנְּסנּו ָלָ אּוָלָ ם
ֻּכָּּלּ נּו ִִה ְְת ְ ְּכֵּדי ֶׁשֵּׁמּ אֹותֹו יֹום ָוָ ָָהְלְ ָָאה ֻּכָּּלּ נּו ִנִ ְזְ ֹּכּר ֶֶאת ְּבָּרָכָ הֵ ,ֶׁׁשל ֲֲא ִִמ ַיַרת ַַה ָ
ֶׁׁש ל ַַה ֵֵח ֶיֶד רֻּ ,כָּּלּ ם ָּתִּמיד!"
ֶזֶ ה ִ
ָּבּ אּו ִלִ ְְר אֹותְ ,וְ ָכָ ל ִּבְּמֻיֻ ָָחד.
ְוְ ָכָ ְךְ ,לְ ַַאט ְלְ ַַאטִִ ,ה ְְתַּגֵּּבּׁש לֹו ַּבִּּכָּּתּ ה ַַר ְְעיֹון ָָחָזָ ק ְוְ ָָע ְְצ ָָמ ִִתי ְ
ֶֶא ָָחד ִִמַּיְּלְ ֵֵדי ַַהִּכָּּתּ ה ִּמְּסְּדּ רֹוןְּבֶּמ ְְרַּכּ ז ַַה ְ
ַַהָּתְּכְ ִנִ ית ָָהְיְ ָָתה ָּכּ זֹוֲֲ :אַנַ ְְחנּו ַנַ ֲֲע ִִמיד ֻׁשְׁלְ ָָחן ְְמֻכֻ ָּבּ ד ֶ
ּוֵב ַַרְך ְּבּ קֹולְּקַּטָּנּ ה ֵ
ָּבָּמה ַַה ַ טֹוִפיָָ .עָלָ ה ַַעל ַַה ָ ִנִ ַּגּׁש ָלָ ֶֶרֶּבּ הְ ,וְ ִִקֵּבּ ל ִ טֹוִפי,
ָּכִּרּיֹות ִ ִׁשְׁמעֹון ָיָ ִִבא ֲֲח ִִביָלָ ה ְּגּ דֹוָלָ ה ֶׁׁשל ֻֻס ִ ֶׁׁשל ַַה ֵֵח ֶיֶדרָָ .ה ֶֶרֶּבּ ה ְ
ָ-ב-רֹ-וָֹּ .כּ ל ַַעְׂשׂ רֹות ַַהְיְ ָלָ ִִדים ְ-ד ָ
ְ-הָ-יָ -ה ִּבּ ְ ַ-הֹּ-כּ-ל ִנִ ְ ּוְבַכַ ָּוָּנָ הֶׁׁ :ש ַ ְ ְּכֵּדי ֶׁשָּׁכּ ל ַּתְּלְ ִִמיד יּוַכַ ל ְלְ ָָב ֵֵרְך ְּבּ קֹול ָָרםֲֲ .א ָָבל ֶזֶ ה ֹלא ַַהֹּכּל – ֵ
ַּפַּעם ָָא ֵֵמןָָ ,הָיָ ה ָּפּׁשּוט ַַמ ֲֲע ָָמד ַַמ ְְר ִִטיטְ .וְ ָכָ ְך ֵֵמ ָָאז
ָָענּו ָָא ֵֵמן ְוְ עֹוד ַ חּוָצה ֵֵמ ַַה ֲֲח ָָד ִִרים ֲֲאַנַ ְְחנּו ְנְ ַַבֵּקּׁש ִִמָּכּ ל ַַהִּכּּתֹות ָָה ֲֲא ֵֵחרֹותָ ,לָ ֵֵצאת ַַה ָ
ִּבְּד ָָברֹו.
ַׁהֹּכּל ִנִ ְְהָיָ ה ְ
ִּבְּרַּכּ ת ֶׁש ַ
ֻּכָּּלּ נּו ַַמ ְְקִּפּ ִיִדים ַַעל ְ "ָא ֵֵמן"! ְּכֵּדי ַלַ ֲֲענֹות ָלָ נּו ָ ַּבִּּמְּסְּדּ רֹון ַַרק ֵ
ַּבַּה ְְפ ָָס ָָקה ְוְ ַלַ ֲֲעֹמֹד ְ ָּׁלֶּהם ֶַׁש ֶ
23 A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אריופ''ז
ְלְִסִּיּּוָּמָא ְְּד �ִגְִל ְיֹוָֹנ ָא
עורך המדור :אלחנן נתן ליכטיג
הוא זוכה למעלת מסירות נפש נתתי לו "קופלמנט" [מחמאה]
למען כבוד שמים וזה באמת מגיע לו ,הרי הוא טרח
מרן הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א הכרת הטוב של מרן הגרי''ש אלישיב זצוק''ל
ַּמֲּאֶכֶ ֶלֶ ת ִלִ ְׁשֹׁחֹט ֶֶאת
ַוַ ִּיְּׁשׁ ַלַ ח ַַא ְְב ָָר ָָהם ֶֶאת ָיָ דֹוַ ,וַ ִּיּ ַּּקח ֶֶאת ַַה ֲ ּוִמ ְְׁש ָָּפט
ַלַ ֲעֲ ׂשֹות ְצְ ָָד ָָקה ִ
ְּבּנֹו(.כב) (יח)
ידוע מה שכתבו הספרים שמכוח מה שאברהם
ויצחק מסרו נפשם על קדושת השם ,נשרש אצל בהיות רבינו מאושפז
בניהם אחריהם לדורות עולם כוח זה של מסירות בבית החולים ,באחד
נפש למען האמונה בקב"ה. הימים נכנס לחדרו
ראוי לדעת ש"מסירות נפש" למען הקב"ה אינו ה"פרופסור" שלו "מנהל
רק "למות" על קידוש ה' כפשוטו ,אלא "מסירות המחלקה" ,והודיעו
נפש" הוא גם בתוך החיים עצמם ,שהרי לכל אחד שמחר ישתחרר לביתו.
יש ניסיונות לבטל תלמוד תורה ולבטל את כוונת ואמר לו רבינו :אני רוצה להודות ל"פרופסור" על מה ש...
התפילה וכדומה ,וכשזוכה ומתגבר מתוך הכנעת ועל ה"מחשבה שהשקיע".
היצר ,הרי הוא זוכה למעלת מסירות נפש למען לאחר שיצא אמר לי רבינו :נתתי לו "קופלמנט" [מחמאה],
כבוד שמים ,והרי הוא זוכה לקיים מצוות קידוש וזה באמת מגיע לו ,הרי הוא טרח והתמסר.
ה' ,וכמבואר ברמב"ם (פ"ה מיסודי התורה) שכל אמרתי לרבינו :הסבא אמר לו "להודות לפרופסור" ,ולא אמר
הפורש מעבירה או עשה מצוה ,לא מפני דבר לו "להודות לך" .והשיב רבינו :אמרתי לו ב"לשון נסתר",
בעולם ,לא פחד ,ולא יראה ,ולא לבקש כבוד, זה מכובד.
אלא מפני הבורא ברוך הוא וכמניעת יוסף הצדיק ושאלתי :הרי הוא מדבר עם הסבא בלשון נוכח.
עצמו מאשת רבו ,הרי זה מקדש את השם" ,עכ"ל. השיב :מה אכפת לי איך שהוא אומר ,אני אמרתי לו כך.
והגאון רבי שמואל רוזבסקי זצ"ל הביא לזה ראיה ואמרתי לרבינו :אני בתחילה לא הבנתי שהסבא מתכוון
מגמ' ערוכה בברכות (כ') ,דאיתא שם בגמ' "מאי אליו .והשיב" :הוא" הבין טוב .שאלתי לרבינו :גם "רופא
שנא ראשונים דאתרחיש להו ניסא ,ומאי שנא פלוני" טורח .והשיב :כן ,אבל הנ"ל בתור "פרופסור" ו"מנהל
אנן דלא מתרחיש לן ניסא ,קמאי הוו קא מסרי מחלקה" ובאמת גם לרופא ההוא הודיתי ,הוא "רופא אחראי".
נפשייהו אקדושת השם ,אנן לא מסרינן נפשין (שלהי מנ"א תשס"ג -בית החולים שערי צדק)
אקדושת השם" [והיינו שהטעם שהראשונים היו
זוכים לניסים זהו משום שמסרו נפשם על קידוש זה מה שמתפללים "ונא אל תצריכנו"
ה'] .והביאו שם בגמ' דוגמא למסירות נפשם של
הראשונים על קדושת ה' ,מרב אדא בר אהבה כשחזר רבינו משמחת ה"שבע ברכות" אצל פלוני ,אמר :מה
שקרע בגדים פרוצים של אשה ,עיי"ש. אפשר לעשות ,כשנצרכים לבריות צריכים לשלם.
ואמר הגר"ש דהרי מפורש להדיא בגמ' ,שהמושג כשחזר רבינו משמחת ה"שבע ברכות" של פלוני [ממקורביו],
"מסירות נפש על קידוש ה'" ,איננו דווקא במי שאלתיו :מה ראה על ככה להתאמץ להיות שם כ"כ הרבה
שמוסר נפשו כפשוטו למות על קידוש ה' ,שהרי זמן ,וכן לרקוד .ואמר רבינו :זה מה שמתפללים "ונא אל
רב אדא בר אהבה לא מסר נפשו למיתה על קידוש תצריכנו לא לידי מתנת בשר ודם" ,שצריכים אח"כ להכיר
ה' ,ומ"מ כינו אותו בגמ' בלשון "מסרי נפשייהו לו טובה ולא גומרים.
אקדושת השם" ,וע"כ מבואר בזה שכל מי שמתגבר רבינו הלך לבר מצווה אצל פלוני ,ואמר לפני כן :לא שיש
על ניסיון בחייו ,הרי הוא נחשב כ"מוסר נפשו על לי כוח [וזמן] ללכת ,אלא שלי יש "קו" -הכרת הטוב ,וזה
(מתוך הספר 'ביאורים והנהגות') קידוש ה'". (מתוך הספר 'מפי האיש') הכלל אצלי.
A950850750@gmail.com 073-345-30-95 גליון 'על הצדיקים' פרשת אריופ''ז 24
