נטפי מטר · Nitfei Meter — וירא (2026-10-26)

+מטר נטפי
בס"ד
ַמה ָמ ָט<ר ֵאין
ָהעו ָֹ>לם ְּבל ֹא
ֵהםָ ּ ,כ ְך ֵאין
ָהעוֹלָ ם ִמ ְת ַק ֵ ּים
ְּבל ֹא ּתו ָֹ<רה.
(מדרש תנחומא ,האזינו ג)
גליון טו ליקוטים נבחרים ממעיין תורתו של עטרת ראשינו
יאוואזשנא חודש חשון שנת תשפ"ז לפ"ק כ"ק מרן אבדק"ק שליט"א
התוכן
מאמר מקיף בענינא דיומא
מטר מאמר מקיף בענינא דיומא •מטר השמים
השמים נקודות והערות בסגולת הזמן •יערוף כמטר
הבנה והשגה ביסודות העבודה •מטרות עוזו
•טובות זכרונות הנהגות ,עובדות ,וענינים
האור הנשפע בכניסת שב"ק להוסיף עליו כל יום השבת
טללי חיזוק לעבודת ה' •טל ומטר
והנה ידוע שסדר ההשפעה הוא :גדלות ראשון, מיסודי עבודת השי״ת הוא ,שלא די לאדם ניצוצי אור לשבתות ומועדים •מעגל טוב
קטנות ,ולאחר מכן גדלות שני' .גדלות ראשון' היא בהתעוררות של שעה אחת ,אלא עיקר שלימות מוסר בליצן און השקפה – אידיש •ברקים למטר
מתנה מן השמים ,ואינה באה מצד עבודת האדם. העבודה הוא שידע לשמור על האור שניתן לו,
פרקי חינוך וקדושת הבית •מה טובו
שהרי האדם נברא בעל בחירה ,כדי שיעבוד על עצמו ולהוסיף בו מיום ליום וממדריגה למדריגה .דבר זה
ויטהר את מידותיו ויתקרב אל השי״ת .והקב״ה מניח נוגע במיוחד לקדושת שב"ק .דבעת כניסת השבת,
את העליונים ובוחר באדם השפל ,מחמת טרחתו בשעה שאומרים ״מזמור שיר ליום השבת״ ,וכן יערוף נקודות והערות
ויגיעתו בעבודת השי״ת .ע"כ לאחר הגדלות הראשון בתפילת ערבית ובאמירת ״ושמרו״ ,מושפעת מן כמטר בסגולת הזמן
באים ימי קטנות .אולם ההתעוררות הראשונה משאירה השמים התעוררות גדולה .גם בשחרית בעת אמירת
רושם ,שעל ידו יכול האדם לעבוד את השי״ת גם ״נשמת״ ו״והכל יודוך״ מורגשת התעוררות ,אלא שלרוב הליכות קודש ומעלת שבת מלכתא
בימי הקטנות ולתקן את התיקונים הנצרכים .ולאחר אינה דומה לזו של ליל שבת .ואילו בתפילת מנחה עיקר קדושת השבת – הרגשת האמונה
ימי הקטנות ,לפי ערך מה שפעל ותיקן בעבודתו ,זוכה ובסעודה שלישית ,יש שההתעוררות הולכת ומתמעטת, אין די באר מה שיכולין לזכות בשב"ק,
האדם ל'גדלות שני' ,אף זו מתנה מן השמים ,אלא עד שהיא דומה לגחלת לוחשת. הראש וראשון הוא הרגשת האמונה שיש בורא
שהיא באה לפי מה שרכש אותה ביגיעתו בימי הקטנות והלא לכאורה היה ראוי להיות להיפך :דבצפרא עולם ומנהיג הכל ,אשר ע"ז מיוסד עיקר מצות
(עיין תולדות יעקב יוסף ,דפו"ח קפו.). דשבתא נתוסף קדושה כמ"ש האר"י ז"ל (פרע"ח שי"ח השבת ,ובשבת מאיר 'אור הדעת' כמ"ש (שמות
וכן י"ל בענין שבת קודש ,שהיא מתנה טובה ,כמו פי"ג) והיה צריך האדם להוסיף ולהתעלות בקדושתה, לא ,יג) 'לדעת כי אני ה' מקדישכם' ,ויכולין
שאמרו חז״ל (שבת י' :):אמר לו הקב״ה למשה :מתנה ובפרט בס"ג כשצללי ערב נוטים .דווקא אז היה ראוי לשאוף אמונה כמו שנושמין אויר ,והוא ברית
טובה יש לי בבית גנזי ,ושבת שמה' .הרי שקדושת להתאמץ בכל הכוחות להיאחז בקדושת השבת ,בבחי' התקשרות בין ישראל לאביהם שבשמים ,והוא
השבת מיוסדת על אתדל"ע -מתנה שהקב״ה משפיע (שיר השירים ג ,ד) 'אחזתיו ולא ארפנו' .ומדוע מצוי אות על בריאת שמים וארץ .והשלה"ק (מס'
מלמעלה .ואעפי"כ רצונו הוא שגם האדם יעבוד ויתאמץ שההתעוררות הולכת ופוחתת ,עד שיש המבקשים כבר שבת פ' תורה אור) מתחיל בזה"ל' :דע כי השבת
מצדו ,כדי להיות ראוי לקבל את המתנה הגדולה את יציאת השבת .התמיהה גדולה ביותר אצל אותם מורה על שורש האמונה ושורש כל התורה'.
ולהחזיק בקדושתה. שזכו להתעוררות גדולה בשעת קבלת שבת ,שהרי ובליקוטי מוהר"ן (ח"א סי' לא) איתא שהברכה
והעצה לשמור על האור ולהחזיקה במשך כל השבת, ניכר שיש בכוחם להתעורר ולהרגיש קדושה; ומדוע דשבת הוא מכח האמונה הנתגלה בשבת כמ"ש
הוא לידע שעיקר הדבר תלוי מה שנעשה בין הפרקים, אינם זוכים להחזיק באותה התעוררות גם בהמשך היום, (משלי כח ,כ) 'איש אמונות רב ברכות'.
שבהתחלת השבת משפיע השי"ת התעוררות לכל מי והוא היפוך השכל.
אור השבת -מתגלה האור של לעתיד לבוא
ששומר שבת ונזהר ממלאכה ומקדשו בדברים כדין ,וזה ונקדים את דברי האריז״ל (פרע"ח ,שער השבת ,פרק
בא ע"י בחי' אתדל"ע ,אבל אח"כ מסתלקת הגדלות בשב"ק מתגלה האור שיהיה לעתיד אלא שהוא
א) ,ששבת קודש היא בבחינת אתערותא דלעילא,
הראשון ,והאדם צריך להתאמץ בכל כוחו בשעת בהעלם ,ובספה"ק בית אהרן הביא מהרה"ק
ומן השמים משפיעים אמונה וטהרת הנפש לכל
הסעודה ואחר הסעודה שיתנהג בקדושה ולא לפטפט שומר שבת .אמנם ,מידת ההשפעה תלויה גם בהכנת
הר"ר ברוך זי"ע דקדושת שבת גבוה עוד יותר,
בדברים בטלים או לטייל בשווקים וברחובות ,ויסדר האדם :ככל שהוא עושה את עצמו כלי לקבל השפע, ועל כן אמרו (ברכות נז ):ששבת הוא מעין עוה"ב
א"ע שילמוד בלילה איזה שעות ובבוקר ג"כ קודם כך השפע מתרבה (עי' סידורו של שבת שורש א ענף -שהוא המעין והמקור לעוה"ב .ואין לשער גודל
התפלה שעה או שתים ,או שיקדם לישן ויקום בבוקר ג עלה א) .ויש בזה מדרגות רבות .וכן אי' במאור הרגשת האמונה ואהבה ויראה שיהיה לעתיד
ללמוד בשעה מוקדמת ,ואם הזמנים עוברים עליו כראוי ושמש (תשא ,ד״ה וידבר) ,וזה לשונו :״ומופת חותך על כמו שכתוב בפסוקים 'ואת רוחי אתן בקרבכם'
אז בשחרית בשעת התפלה ירגיש התעוררות יותר גדול. זה ,אשר יש ביכולת אדם למשוך השראת השכינה (יחזקאל לו ,כו)' ,ועל לבם אכתבנה' (ירמיה לא,
ובזמן תפלת שחרית שהוא זמן שיש התעוררות בתחתונים ,ועל ידי איזה בני אדם יש יותר כח למשוך לג) .ומזה יכולין להתבונן מה שיכולין לזכות
מן השמים ,אם אח"כ נזהר שלא לאבד הזמן בשעת קדושת שכינתו לתחתונים ,הוא שמירת שבת קודש, בשב"ק .ובשעת כניסת שבת משתנה כל האויר
סעודת עתיקא קדישא ואחצ"ה ,ועוסק בדברים רוחניים, אשר כל אדם רואה ומבין אשר יש השראת קדושה וכל הבריאה אלא שהוא בהסתר -מפני שהשי"ת
אז ירגיש גם במנחה וסעודה שלישית התעוררות לכל אדם בשבת ,ואינו דומה קדושת שבת לכל אדם רוצה שיהיה עולם הנסיון -אבל בפנימיות
גדולה ,אבל אם מאבדים את הזמן היקר בלילה בשוה ,רק יש בני אדם אשר מרגישים יותר קדושה הדברים הוא כן .ומבואר בהרחבה בתפארת
ובבוקר ,אז בשחרית אע"פ שיש בה הארה מן השמים בשבת ,ויש שאינם מרגישים כ"כ ,רק מעט מן המעט, שלמה (חקת ד"ה א"י ואשד) דבשבת מתעורר
מ"מ כיון שכבר אבד בידים קצת מההארה שנשלח לו ויש שיש להם הרבה קדושה מאוד״ וכו' ,עכ"ל. הקדושה העתידה מה שנזכה בביאת הגואל
המשך בעמוד ב' המשך בעמוד ג'
גליון נטפי מטר · חודש חשון תשפ"ז | א
בהירות וברורים מדה טובות
נכונה
הנהגות ,עובדות ,וענינים מפ"ק של
בעבודת תיקון המידות רביה"ק זי"ע ומשאר צדיקים נבג"מ
זכרונות
בהודאה ושבח להשי"ת ,שזכינו להופיע בגליונינו היקר זה שנה תמימה ,להשקות צמאי חסדיך .ועתה
נצוצי אור מיומא דשבתא בצל רביה"ק זי"ע
לקראת השנה השניה ,אמרנו בעזה"י לפתוח מדור חדש בענין יסוד כל היסודות -עבודת תיקון המידות. בואו ונצא לקראת כלה
בעז"ה במדור זה "מדה נכונה" נביא מרגליות יקרות ,פנינים והדרכות ,עיונים תפלת קבלת שבת – המזמורים וכן פיוט לכה דודי -אצל
ובירורים למטר השמים תשתה ממעיין תורתו של כבוד קדושת מרן שליט"א רביה"ק זי"ע היה בהתלהבות גדול ,ועצם התפלה הכניס חיות
(המערכת). להתחזק בעבודת טהרת וזיכוך המידות .ויה"ר שיהיו הדברים לתועלת הרבים. דקדושה והשפיע על כל הציבור באי בית מדרשו’ ,עד שהיה
השלהבת עולה מאליה ,וקול התפלה היה אדיר וחזק ,וא"א לצייר
ההתעוררות והשראת הקדושה שהיה בבית המדרש בלילי שבתות,
אם כן היאך נאמר 'הדבק במידותיו' .והביאור כלליות עבודת המידות (א)
דאס ביהמ"ד האט געברענט ווי א פייער .ופעם אמר לי הרה"ג
בזה ,שאצל הקב"ה שייך שני הפכים בנושא אחד, במדרש (ויקרא רבה לה ,ד) על הפסוק 'אם ר' יעקב חיים אמסעל ז"ל מח"ס נחלת יעקב [שהיה ת"ח ובר
כי אצלו ית' הכל אחדות פשוטה בלי שום שינוי בחקותי תלכו'' ,חוקים שבהם חקקתי את יצר דעת ,והסתובב בצל קדשם של הצדיקים בדור הקודם] שבשלשה
והתחלקות .וזהו שאנו אומרים בתפילה 'הגאוה הרע ,בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין. בתי מדרשים הרגיש אויר של קדושה והתרומם כל הציבור אצל
והגדולה ,והעוז והענוה לחי העולמים' -אצלו התפלות ,והאחד היה בבית מדרשו של רבי ה"ה רביה"ק זי"ע ומנה
תורה קרויה אבן ויצר הרע קרוי אבן ,תורה קרויה
עוד ב' צדיקים מלפני מלחמת עולם.
הגאוה והענוה כאחד ,כי הוא למעלה מכל השגת אבן שנאמר (שמות כד ,יב) 'ואתנה לך את לוחות
וזוכרני ,שפעם באמצע ימות השבוע ראיתי שניגש לרביה"ק
שכלינו .אמנם אצל האדם ,שני הפכים הם בבחינת האבן' ,ויצר הרע קרוי אבן שנאמר (יחזקאל לו ,כו) זי"ע רב אחד שהיה זקן ,ובקשתו בפיו שרוצה לירד לפני התיבה
'חק' ,שאינו מובן בשכל ,אלא שאנו מאמינים שכך 'והסירותי את לב האבן מבשרכם' .האבן תשמור להתפלל קבלת שבת [מן הסתם היה לו יארצייט וכדו'] ,שאל
היא האמת .וזהו ביאר הכתוב 'בחוקותי תלכו' את האבן' ,ע"כ .ודברי המדרש צריכים ביאור ,מהו אותו רביה"ק זי"ע :אם יש לו קול חזק ,כי הציבור מתפללין בקול
(ויקרא כו ,ג) -תלכו בחוק הזה של שני הפכים רם .והוא ענה שיכול להתפלל ,ובאותו שבת זכיתי להשהות בצל
ענין אבן באבן ,ומהו החק שבדבר (וראה בגליונינו
קודשו ,ואכן אותו הרב ירד לפני התיבה ,ובסיום התפלה היה ניכר
יחד. 'מדור טל ומטר' בחינה אחרת בדברי המדרש). על פני קודשו של רביה"ק זי"ע שנהנה ממה שעלה בידו להתפלל
וי"ל שזהו עומק דברי המדרש 'האבן תשמור והנה ,עיקר עבודת האדם בעולם הזה היא כראוי.
את האבן' ,כי מידת האבן יש בה שני צדדים: עבודת המידות .ועבודתינו בזה הוא כמ"ש חז"ל זה השלחן אשר לפני ה'
א .אבן דקדושה -זו מידת העקשנות והתקיפות
(סוטה יד' ).וכי אפשר לו לאדם להידבק בשכינה, במשך עריכת השלחן בליל שב"ק היה רביה"ק זי"ע זייער
בקדושה .כשיצר הרע בא להסיתו ,צריך האדם ערנסט ,וערך עבודתו בדביקות נפלאה וקדושה בינו לבין קונו,
והלא אש אוכלה היא .אלא הדבק במידותיו,
להיות כאבן שאינה מתפעלת ,לעמוד על דעתו ונמשך כן עד סוף עריכת השולחן .החל מהזמירות שלום עליכם,
מה הוא רחום אף אתה רחום ,מה הוא חנון אף קידוש ,ובהמאכלים ובפרט באכילת הדגים .והד"ת .קשה לתאר
בתוקף ולא להתפתות -שהוא ענין גיאות,
אתה חנון' .הרי שהאדם נצטוה לקבוע בלבו את הדבר ,אבל הי' שונה מעבודתו בציבור כגון אצל התפלות ,רק
להתעקש ולעמוד על דעתו שלא להתפתות אחר הי' כולו רבי'ש ,ערענסט בעבודתו בינו לבין עצמו כל הזמן .ואף
כל המידות ,ולהשתמש בהן בכל עניניו ,שכל
היצה"ר ואחר הרשעים ,ועי"ז להכניע את האבן שהנהיג הכל לרבים חלק שיריים וחליקת הכיבודים.
הנהגותיו יהיו על פי מידותיו ,להלך אחר מידותיו
של היצר הרע .ב .אבן דטומאה -זו אותה מידה בדרך כלל לא היה קולו נשמע בעת הנגינה והזמירות כי הציבור
של הקב"ה (ועיין רש"י דברים יג ,ה).
עצמה של עקשנות ואטימות הלב כשהיא שלא היו מנגנים ,וזוכרני ,שפע"א שחל עשרה בטבת בעש"ק ,ולא ערך
במקומה ,בין אדם לחבירו ,או נגד צדיקים ואנשים אמנם הרי אצל הקב"ה אנו מוצאים מידות רביה"ק זי"ע שלחנו בביהמ"ד ,ואחר אמירת 'גוט שבת' לכל הקהל
הפכיות ממש ,הוא קנא ונוקם מחד ,ורחום וחנון שנתארך למשך זמן ,הלך לביתו והתחיל הזמירות ,ועמדתי מחוץ
כשרים ,כי במה שאינו נוגע להפרת התוה"ק ח"ו
לחדרו ,וזכיתי לשמוע אז כל הזמירות בנעימות והתעוררות( ,אז
צריכים להשליך מדת האבן ולהשתמש בענוה. מאידך .וכמו ששמעתי מפ"ק של רביה"ק זי"ע
שמעתיו מוסיף תיבת 'בשמחה' בתפלת רבון כל העולמים).
נמצא ,שמידה אחת ממש ,מידת האבן ,יכולה בשם ספר אמרות טהורות להרה"ק בעל נועם אצל אמירת קידוש בליל שב"ק היה לו עבודה מיוחדת במינה
להיות סם חיים ויכולה להיות סם מוות .וכן הוא מגדים זי"ע על הפסוק (תהלים יח ,כג) 'ולא רשעתי כידוע ומפורסם ,ואמרה בקול גדול מאד בנוסח נעים מאוד .אגב
בשאר כל המידות ,והכל תלוי בהכרעת השכל מאלקי' ,שיש מידות שאין ללמוד מהקב"ה ,כגון שמעתי שהרה"צ האדמו"ר רבי שלום משאץ זצ"ל שהיה ידוע
שהשית הקב"ה בלב האדם. 'כי קל קנא הוא' (שמות לד ,יד)' ,גאות לבש' כבעל השגה ,שמע פעם את אמירת קידוש של רביה"ק זי"ע
והתפעל מאוד ,והתפלא ואמר :איך יכול להמשיך בנעימת הקול.
וכבר האריך בזה בעל חובת הלבבות (שער עבודת (תהלים צג ,א)' ,גאה גאה' (שמות טו ,א) .וביאר מרן אבל באמת לפי גודל מדריגתיו הק' מובן.
האלקים פ"י) היאך להשתמש בכל מידה ומידה לפי זי"ע לפי"ז את מאמר המדרש (בראשית רבה ד ,טו)
אצל חלוקת השיריים היה לו רבי'שע ענינים ,חילק כל חתיכה
הענין -אימתי להשתמש בגאוה ואימתי בענוה, על הפסוק (בראשית לז ,כד) 'והבור ריק אין בו וחתיכה לאיש מיוחד וראו איך שבעיניו ובידיו רומז ורואה עד
אימתי במידת קושי ואימתי במידת רכות .וזהו מים'' ,אמר ר' אחא נתרוקן בורו של יעקב' ,אין שמגיע למי ששלח חתיכה זו.
'אם בחוקותי תלכו' -תלכו בחוק הזה ,לדעת בו מים' -אין בו דברי תורה שנמשלו למים' .וכי יוצאין בשיר ונמשכין בשיר
להשתמש בשני ההפכים .וזו היא עבודת המידות מה ענין זה לכאן ,אלא שתורה היא לשון הוראה הפיוט 'קל אדון' היה אצלו עבודה גדולה בהתעוררות גדול,
האמיתית -לשפוט ולכוון אותה למקומה הראוי. (זוה"ק מצורע נג ,):ובוודאי כל דבר צריכים ללמוד והתנועע בגופו ועשה תנועות עם ידיו ,ומי יעמוד בסודו .וביותר
היו יכולין להבחין בזה באותן השבתות שלא התפלל לפני התיבה
ואז 'האבן תשמור את האבן' -האבן הטובה של מצדיקים וכל שכן משבטי י-ה ,אבל ממעשה
וישב על כסא קודשו ,אז היה יכולין יותר לראות את עבודתו בעת
תורה תשמור ותכניע את האבן הרעה של היצר. מכירת יוסף אין ללמוד ,אף על פי שבוודאי כיוונו אמירתו לגבוה את הפיוט הנ"ל .גם הזמר 'חי ה'' היה אצלו עסק
(עפ"י מט"ה פ' בחוקתי) לשם שמים. גדול ,וזמר זו היה מיוחד אצלו .ושמעתי מזקן אחד מתלמידיו,
שסעד אצלו קודם המלחמה ,שהיה אומר הזמר חי ה' בהשתפכות
'מטר השמים' (המשך)
הנפש במיוחד .ומאוחר שמעתי כן גם מאחד מבאי ביתו בשניו
א"ע ,מפני ש'גדלות שני' תלוי לפי מעשיו ,אבל בשעת קבלת שבת ,שוב אינם
האחרונות [ובתקופה זו התפלל הרבה בביתו] שבשני הפיוטים 'קל
אעפי"כ השי"ת מרחם על האדם ונותן לו עוד ראויים להתעוררות גדולה. אדון' ו'חי ה'' היה ניכר עליו עבודה מיוחדת.
הפעם התעוררות ,שבשחרית יש גם בחי' 'גדלות
והנה ,שעת תפלת שחרית הוא זמן ממוצע, כ"ק אבד"ק מאנטיווידעא זצ"ל – י"ח חשון
ראשון' שהוא מתנה בלי הכנה ,וכנ"ל בשם האר"י
ז"ל שיש בצפרא דשבתא תוספת קדושה ,וע"כ שאז יש חלק שהוא בבחינת 'גדלות שני' אחר היה אדם גדול מאוד ,הן כח התורה שלו ,הן צדקתו ,ובאמת
גם אז מתעוררים הרבה .אמנם אצל ההמון עם שכבר עבר זמן הלילה והבוקר שהיה נצרך יגיעה לא התפרסם כל כך בעולם כפי ערך גדלו ,אבל אנשים מסוימים
ההתעוררות הוא פחות ממה שהוא בשעת קבלת בעלי דעת אפי' מרחוק ידעו גודל כוחו .וגם זקני הרבנים שישבו
ועבודה ,וחלק זה קשה להשיג אם לא הכין
המשך בעמוד ד'
ב | חודש חשון תשפ"ז · גליון נטפי מטר
'יערוף כמטר' (המשך)
טל ב"ב ,גם עתה יתענגו וישישו וישמחו ביום השבת מתענוג הגאולה העתידה .והמכוון הוא שרואין
טללי חיזוק לעבודת ה'
ומטר בשבת קודש את התגלות אלקות שיהיה לעתיד לבוא .עוד אי' שם :שתלוי במה שמשתוקקין על
הגאולה ,ובפרט בשבת עיקר עבודה של הצדיק הוא לצפות על כבו"ש שיהיה לעתיד.
העבודה בערב שבת – הכנה והזמנה להקדושה
המניח לעמו – מנוחה ברוחניות מובא בבאר היטב (סי' רנ; ועיין בשלה"ק מס' שבת ,ובסידור ר"י עמדין) שער"ש הוא זמן תשובה .ואצל
מהיצה"ר והתאות הרה"ק הרבי ר"א מליזענסק זי"ע היה ער"ש כמו ערב יום הכיפורים (אור לשמים פ' בהר ד"ה וצויתי
וכו' ועשת) ,וכל ב"ב גם המשרתים והמשרתות היו מפייסים זה את זה (אור זרוע לצדיק דף נו) .ואיתא
המניח לעמו ביום שבת קדשו (ברכת מעין שבע
מהאר"י ז"ל (פרע"ח ער"ש שער א) ד'שבת' הוא אותיות 'בשת' ,וצריכים להתבייש מהשי"ת בשעת
לליל שבת) .בפשטות המכוון שהקב"ה צוה לנוח כניסת שבת שמתגלה כח הקדושה.
ממלאכה ,וצריכין להרגיש שמחה גדולה במה ויען שקדושת שבת גדלה ונשגבה כ"כ וכח העליה שבה רב מאוד ,צריכין ליזהר מאוד להיות
שזוכין לנוח ממלאכה בשבת בכל פרט ,כגון מסודר כראוי בתורה ותפלה במשך כל השבת ,וכל דבר שבקדושה צריך הכנה והזמנה ,ממילא
הבערה וכתיבה וכיוצ"ב ,וכן בעסק הפרנסה כגון צריך להתחיל מער"ש להכין לשבת ,וידוע מתלמידי בעש"ט זי"ע שבער"ש הוא זמן ירידה בחי'
משא ומתן וכיוצ"ב ,דבשביתה זו מקיימין עיקר מיתה ,וצריך זהירות יתירה להתנהג כראוי .שכן כל ירידה בא לצורך עליה שלאחריה ,וצריכין
מצות השבת שהוא נחת רוח גדול למעלה אין זהירות שלא לישאר בירידה ח"ו .והעיקר הוא להתחזק ולהתגבר על היצה"ר ולעשות מה שביכולתו
לשער ,דהא הקב"ה צוה עליו בעונש חמור מאד, לעבוד את ה' כראוי.
והוא אות על האמונה .וידוע מ"ש הרה"ק ר' כניסת שבת – העלאת המצוות ומעש"ט של כל השבוע
חיים וויטאל זצ"ל (הובא בהקדמת דרך פקודיך) שבכל בשעת כניסת השבת במנחה ער"ש ובקבלת שבת ידוע מהאריז"ל והבעש"ט הק' שאז מתעלים
הלאווין כשבא לידו ונמנע בשביל ציווי השי"ת כל המצוות ומעש"ט מכל השבוע ,ויש שכתבו שהעלייה הוא במוסף .ואלו ואלו דא"ח ,ויש כמה
צריך לכווין לשם מצוה ,וצריכין לשמוח מאד וליתן
בחינות בענין העלאת התפילות.
שבח על מה שהקב"ה צונו ואנחנו מקיימין מצותיו. ואפ"ל טעם ע"ז מפני שאז מתגלה אהבת ויראת השי"ת בלב האדם ,ובפרט מדת האהבה -שבימי
החול עיקר העבודה היא מתוך יראה (נוע"א פ' ויגש) ובשבת מתעורר בחינת אהבה ,וכמ"ש המאור
אמנם יש עוד ענין הכלול במנוחת שבת, עינים (כי תשא ד"ה ע"ה) שאהבת ה' ויראתו מתגלה בכל שבת לכל איש ששומר שבת .והעלאת המצוות
דבזה העולם יש כוחות רעות המפריעים מלעבוד תלוי בהני תרי גדפין 'אהבה ויראה' ,ובשבת כשמתעוררין באהבה ויראה אז מעלין המצוות ,ויש
להתאמץ מאוד בתפלת המנחה לבקש על דעת דקדושה והרגשת אהבה ויראה כדי שיתעלו המצוות.
את השי"ת כראוי ,הן מצד האדם עצמו שיש
בו תערובת טוב ורע ,ויש שעלול לתאוות תפלה שיזכה להרגיש נעימות קדושת השבת
ויש לדיעות כוזבות ויש למשא ומתן שלא נוסף על כך יש להתפלל שיזכה לתשובה ולמחילת עוונות ,שעי"ז מתעלין המצוות ומתקשט
באמונה ועוד הרבה ,ולבד ממה שיש הסתר
הנפש כראוי שיוכל לחול עליו קדושת שבת .גם יש להתפלל על חכמה ודעת האיך להתקשר
בקדושת שבת' ,ווי אזוי מ'גייט צו צום שבת' .ומובא בבית אברהם בשם הבעש"ט זי"ע שבחי' מיתה
פנים בדרך כלל שהוא שורש כל הנסיונות ,שאם
של ער"ש מורה על הצורך לסלק המלב התאוות ורצונות ודאגות ,וכאילו לא היה בזה העולם
האמונה והכבוד שמים הוא בהתגלות מסולקים כלל ,ולא יעמוד נגד עיניו רק ענין אחד ,והוא תוקף הרגשת האמונה ואהבת השי"ת ,ויקבל
כל הנסיונות ,יש נסיונות פרטיים בכל או"א לפי ע"ע להתנהג כראוי ,ויעורר רחמי שמים שהשי"ת ישפיע עליו מן האור המאיר בשבת ,ובפרט
מדותיו .והן מבחוץ הרי ידוע שבעווה"ר העולם בשעת אמירת 'בואי בשלום וכו' בואי כלה' יתפלל שהכלה העליונה -השכינה תבוא אצלו ,והכח
מלא מכל סוגי תועבות ע"ז ג"ע וש"ד .והנה הקדושה והאמונה יבלע בדמו ובעצמותיו ,וכן בעת אמירת 'ברכו' ואצל 'ופרוש עלינו סוכת' וכו',
לעתיד כשיהיה יום שכולו שבת יהיה מנוחה מכל שאז ממשיכין הנשמה יתירה ,וישמח מאוד במה שזוכה להיות שומר שבת כפשוטו ,שאינו עושה
סוגי מניעות ,הן בכלליות שיתגלה כבו"ש ית', מלאכה כמו שצוה השי"ת.
והן בפרטיות שיתבטלו התאוות וכוחות הטומאה, סדר השבת -הנהגה הראויה במשך יומא דשבתא
והכלל והפרט קשורים זב"ז כמובן. בסעודת שבת צריכין ליזהר שיהא מלווה בשירות ותשבחות ובד"ת ,ולאכול בכוונה לכבוד שבת,
ואחר הסעודה לא יאבד הזמן בדברים בטלים ,ובפרט מה שמצוי שמתאספים המשפחה ומדברים
וידוע דהשבת יש בה מעין העתיד ,ואיתא מענין לענין ,ויכולין לאבד הרבה שעות בלא כלום ,וצריכין לסדר את עצמו בתקיפות גדול ,או
בשם צדיקים שהשבת הוא גדול יותר אלא שהוא שילך לישן כדי שיוכל לקום בבוקר לעבודת היום ,או שילמוד בלילה בקביעות גמור.
בהעלם ובהסתר מאד כדי שישאר הבחירה ,ועכ"פ ובסדר שבת דיממא ידוע מהאריז"ל שבשחרית נתוסף כח הקדושה ,וע"כ כתוב בסידור תפלה
בשבת יש בחינת מנוחה מהתאוות והחיצונים ,וזה ישרה לכוון להמשיך ב'נשמת' ו'במוסף' תוספת נשמה ,ומתאמרא משמיה דהרה"ק הרבי ר' צבי
נכלל בהשבח של 'המניח לעמו' ובמה שאומרים מרימנוב זי"ע שבליל שבת מתגלה הקדושה לפי ערך העבודה בימי החול ,אבל בצפרא מתפשט
הקדושה אפילו אין ראויין כ"כ.
'המנחיל מנוחה' (פיוט קל אדון) ,והוא מנוחה פנימית
ומקושרת במנוחה ממלאכה ,שע"י קיום מצות וכן צריכין ליזהר ללמוד קודם התפילה ,ומובא בשם הרה"ק ר' שלמה מקארלין זי"ע שאמר
שהלימוד קודם התפלה בחול הוא בחינת גן עדן התחתון ובשבת הוא בחינת גן עדן העליון ,ויזהר
השי"ת במנוחת הגוף נמשך מנוחת הנפש ברוחניות.
להתפלל במתינות כראוי ,ולייגע את המוח בכל כוחו לכוון ולעורר הלב לאהבת השי"ת.
ואף אם אין מרגישין המנוחה הרוחנית מ"מ אנו
ואחה"צ יזהר מאוד שלא יאבד הזמן ,וכן בס"ג שאז הוא רעוא דרעוין וכבר נטו צללי ערב,
מאמינים שהוא נמשך בקיום המצות דשבת,
(מט"ה פ' יתרו) וצריכין להמשיך בעוד מועד בכח גדול אור האמונה והדעת.
והשמחה בזה הוא בלי גבול ,דנפש מישראל א"א
לו במנוחה בלי שלימות ההשגה וההתקשרות
וזה בא מפני שאינם נזהרים על השעות בלילה שבת מפני שמפסידים ע"י ההנהגה שאינה רצויה
בהשי"ת ,אלא שהיצה"ר מתגבר ומסתיר ומכסה
ובבוקר ואחצ"ה ,ורק בשעת קבלת שבת נתעוררו שהתנהגו בלילה ובבוקר.
הכל עד שאינו נרגש ,אבל בקצת התבוננות ע"י אתדל"ע מצד תוספת נשמה ,אבל מצד עצמם
ובפרט בצירוף קדושת שבת נרגש שזהו תכלית ובמנחה וסעודה שלישית אז העיקר הוא בבחי'
בזמנים שהשי"ת רוצה שהאדם יעבוד באתדל"ת לא
הכל ,שיזכה לעבוד את השי"ת במח ולב צלול ונקי נזהרו ,וע"כ קשה להם להשיג התעוררות במנחה 'גדלות שני' ,וע"כ מצוי הרבה שכמעט שאין
מתאוות ושאר דברים המנגדים להעבודה. וסעודה שלישית כיון שלא הכינו את עצמם שיזכו מתעוררים כלל ,ועוד יותר מזה שבורחים מן השבת
(זמירות מט"ה תפלת ליל שבת ד"ה המניח). (עפ"י מט"ה דרשה לשבה"ג). לגדלות שני. וכל מחשבתם הוא שכבר יבוא הזמן של מוצש"ק.
גליון נטפי מטר · חודש חשון תשפ"ז | ג
אידיש
ניצוצי אור לשבתות
ומועדים במעגל השנה
מעגל
טוב
מתנה .זאגט מען אבער 'כל המשמר את
מוסר בליצן
און השקפה
ברקים למטר
בלשון כ"ק מרן שליט"א
גודל ערך כל רגע של שבת קדשינו השבת' -מיט דעם וואס דער מענטש
המשלתי משל להעומד בפני המלך ומבקר בהיכלו ,שיש היט דעם שבת ,כאטש ער באקומט גרויסע
שעה שמדבר עם המלך פנים אל פנים ,ויש שעה שעומד השפעות פון הימל ,איז אבער 'מעלה עליו
קדושת שבת קומט במתנה פון הימל
בהיכל המלך בפניו אך אינו מדבר עמו ,והמלך עסוק אז הכתוב כאילו עשאו' -אזוי ווי ס'וואלט געווען
עס און דאך הייסט ווי דער מענטש האט
בענינים דהגם דפשוט הדבר שבשעה שאינו מדבר עם בבחינת אתערותא דלתתא .דאס מיינט צו זאגן,
אליין געטוהן
המלך אין לו אותה ההרגשה כמו שיש לו בשעה שמדבר דער אור החיים הקדוש (שמות לה ,א) ברענגט די השפעות אין רוחניות וואס קומען בבחינת
עמו ,מ"מ בכל עת שעומד בהיכל המלך חייב הוא להיות א מאמר חז"ל (מכילתא פר' כי תשא) 'כל המשמר מתנה ,אז וויבאלד ער היט דעם שבת קודש,
לבוש בבגדיו הנאים ועומד ביראה עצומה ובשמחה מופלגת את השבת מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו' .כאטש אויבנאויף האט דער שבת געוואלדיגע
על זכייתו לימצא בהיכל המלך ,כי זכיה גדולה היא הגם דער ענין איז א גרויסער פלא ,ווייל די גאנצע השפעות רוחניות וואס זענען אינגאנצן א
שאינו מדבר עם המלך ממש. מעלה פון שבת איז ,אז מ'היט שבת ווייל דער מתנה ,איז אבער 'מעלה עליו הכתוב כאילו
אויבערשטער האט עס געמאכט ,און וואס עשאו' ,אזוי ווי דער מענטש וואלט עס געטון.
והמשל מובן ,שבמשך כל יום השבת נמצאים בהיכל
מיינט צו זאגן אז דער פסוק רעכנט ווי דער (דאו"מ תשס"א ויקהל)
המלך ,ובעת התפלות והסעודות הנקבעות לשב"ק ,הרי
מענטש וואלט געמאכט דעם גאנצן שבת? ס'איז
האדם כמדבר עם המלך כביכול ,אך גם בין הפרקים אכטונג געבן אויף די טייערע שעות דען א מעלה אז דער מענטש מאכט דעם שבת?
במשך השעות שאינו עוסק בעניני שבת ,מ"מ האדם נמצא פונעם הייליגן שבת די מעלה איז דאך אז מ'פאלגט דעם אויבערשטן
בהיכל המלך ,וע"כ חייב להיות לבוש במלבושי שב"ק גם מ'דארף וויסן די געוואלדיגע גרויסקייט און מ'היט דעם שבת וואס דער אויבערשטער
אז ,ולהיות נזהר ממלאכות ומפחיתות ,שהרי הוא עומד וואס א מענטש קען זוכה זיין אום שבת ,און האט געמאכט און געהייסן היטן.
לפני המלך .ועמידה לפני ממ"ה הקב"ה פירושו ,שנרגש מ'זאל אכטונג געבן אויף די שעה'ן פון שבת,
נאר ס'קען זיין דער פשט ,ס'איז דא אין
בלבו רגשי קדושה ,ולבו פנוי מדברי הבאי של עוה"ז וואס דאס איז א מתנה פונעם אויבערשטן
די תוה"ק מצוות און ענינים וואס זענען א
ותאוותיו ,וצריך לידע שהמלבושים החיצוניים ומעשים אין סיי וועלכע בחינה מען איז .ממה נפשך,
בחינה פון 'אתערותא דלעילא' -אז פון הימל
החיצוניים הם מורים על המציאות שהוא נמצא בהיכל אויב טוט מען א גאנצע וואך וואס מ'דארף און
שיקט מען דעם התעוררות און די קדושה,
המלך ,וחייב להתאים גם מחשבתו ודעתו לכך. מ'דינט דעם אויבערשטן ,קומט שבת אראפ
און ס'זענען דא זאכן וואס איז א בחינה פון
גרויסע השפעות אזוי ווי אן אתערותא דלעילא,
וע"כ צריך האדם לידע גודל ערך קדושת שבת בכל 'אתערותא דלתתא' -אז פון אונטן איז מען
נאכדעם וואס דער מענטש האט געטון און
רגע ורגע ,מרגע שמקבל פני שבת ועד אחר הבדלה זיך מעורר און מ'גרייט זיך צו .און די זעלבע
געמאכט אן אתערותא דלתתא ,און ביי יעדן
ומלוה מלכה ,שבכל רגע ורגע הרי הוא קונה שלימות איז שייך אין כלליות פונעם מענטש ביידע
איד לויט וואס מ'טוט און וויפיל מ'טוט ,איז
ונפשו נמצאת בהיכל המלך ,והוא מקבל תוך נפשו אמונה בחינות .אבער מ'געפינט אין ספרים בשם דעם
דער תכלית אז מ'זאל זוכה זיין צו די השגה
בהשי"ת ודביקות ,ההרגשה ליהדות כ"א לפי ערכו .וכדאי' הייליגן לובלינער זי"ע און קאזניצער מגיד זי"ע פון אתערותא דלעילא וואס קומט נאכדעם ווי
בספרי תלמידי בעש"ט הק' לפרש הפסוק (שמות טז ,כה) אז ס'זענען דא זאכן וואס ס'קומט דערויף א מ'האט עפעס געטון .און אויב איז מען שוואך
'ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום' ,שיש לאכול את השפעה פון הימל און דער אויבערשטער רעכנט אזוי ווי אין אונזער מצב ,פארשטייט זיך אז
עצם היום ,כי קדושת היום נכנסת תוך הנפש של אדם ווי דער מענטש וואלט געטון די גאנצע זאך ,און ס'איז מער עיקר אז מ'דארף האבן די השפעה
מישראל .וצריך שיהא כל רגע אצלו בבחי' 'כל חפציך לא כאטש ס'איז באמת א מתנה פון הימל ,אבער פון הימל כדי מ'זאל קענען טון .אבער בכל אופן
ישוו בה' ,והגם שאינו מרגיש ענינים נעלים אלו מ"מ חייב דארף מען וויסן די גרויסקייט און די אויפטוען דער אויבערשטער רעכנט עס פאר'ן מענטש.
להאמין שכן הוא במציאות אלא שמחמת גודל ההסתרה פונעם שבת און צו וואס מ'קען צוקומען אין דאס קען זיין דער ענין ,שבת איז א בחינה
אינו מרגיש כל כך בזה( .זמירות מט"ה דף סה) שבת( .שם) פון אתערותא דלעילא ,איז עס אזוי ווי א
מה
'טובות זכרונות' (המשך)
עמו לדון בעניני השעה התפעלו מאוד מגדלותו ,אף שהי' צעיר
הרבה מהם.
פרקי חינוך וקדושת הבית טובו
הרבה ראיתי ושמעתי אצל אדם גדול וצדיק זה במשך שנים
רבות שזכיתי לשהות במחיצתו ,הן הבהירות ויגיעתו בתורה, מנוחת אמת -חינוך והשפעה בשב"ק יש לה קיום
ובקשת האמת ביגיעה עצומה בכל דיני התורה .והן סדר הוראתו שגם הם ישמרו את השבת ,ושגם אצלם ישאר בנוסח שמו"ע של עת רעוא דרעוין תיקנו לומר
שהי' בישוב הדעת לברר פרטי השאלה בדקדוק ,ולשקול צדדי הכריתות ברית וההתקשרות בין ישראל לאביהם מנוחת אמת ואמונה .והנה יש סגולה בענין 'מנוחת
ההלכה .דרכו היה בכל שאלה ואפי' על דברים פשוטים ,להוציא שבשמים כראוי וכנכון. אמת ואמונה' ,שע"י כח האמת יכולין להשריש
השו"ע ולעיין במקור הדין .היה אדוק מאוד בהכרעת השלחן ערוך האמונה ושמירת התורה בבניו ובנותיו ונכדיו,
הרב ,גם התחשב מאוד עם פסקי' המשנ"ב ,ונימוקו עמו שספר והנה סדר התפלה וכן הזמירות אצל השלחן
דקושטא קאי ואמת יש לה קיום .וכיון שבשבת
שנתקבל בישראל אצל יראי ה' זהו ענין מיוחד ,והי' דעתו כן ,שיש של האב ,משפיע הרבה על הבנים ,שאם מתפלל מאיר מדת האמת ,הדיבורים וההנהגה שמשפיעים
להתחשב בדברי הפוסקים שנתקבלו .ולמד רק בספרי האחרונים בקביעות ובישוב הדעת ומכניס כל לבו והחיות בהם להבנים נכנס בהם בכח של אמת.
שנתפרסמו ביראתם ,ולא רצה לעיין כלל בספרים שיש לפקפק על שלו בתפלה וכן בזמירות ,והבנים רואין זה ,אז
המחברים. גם עצם הדיבורים והנהגה יש בהם כח האמת,
מקבלים מזה עצמו הדרכה ,וגם עי"ז כשמדבר מכיון שהם באים מעומק הלב וממילא יש בהם
מי שראה אותו עומד ומתפלל תפלת שמונה עשרה ,היה יכול עמהם דיבורי אמונה ויראת שמים מתקבלין דבריו
להבין מה נקרא עומד לפני המלך .ובכלל לא היה דבר כזה
כח הקיום .ואפ"ל שזה הענין מה שנאמר בשבת
ושומעין לו ,כיון שרואין ומרגישין שהאב מתאמץ (שמות לא ,טז) 'ושמרו בני ישראל את השבת
שיאמר איזה ברכה בדרך עראי וטפל ,הכל היה אצלו בישוב הדעת
ובחשבון גדול.
בתפלה ועבודת השי"ת ורואין שזה מונח על לבו. לעשות השבת לדורותם ברית עולם' ,דבשמירת
(זמירות מט"ה הקדמה לתפלת שבת אות ג'). שבת יש כח להשפיע על הדורות עד עולם
ענגלאנד: אפסטעיט: ואלו יעמדו על הברכה שתרמו להוצאת הגליון ותהי משכורתם שלמה מעם ה'
0330.551.1717 845-280-6060
-פרנס הגליון -
בעלגיע: ארץ ישראל: הרבני החסיד מו"ה חיים יהודה טעללער הי"ו
04.8020.12.67 0765.989.990 לרגל שמחת נשואי בנו החתן אברהם נ"י עב"ג למז"ט
להשיג הגליונות וריקארדינגסgilyon@metarhpublishing.org : הרה"ח מו"ה אברהם יצחק מערץ הי"ו
וכן אצל מכון מטר השמים סטאנציע בפרוזדר בית מדרשינו לע"נ כ"ק רבי חנינה אברהם בן ר' נפתלי צבי זצ"ל -אבד"ק מאנטיווידעא
ד | חודש חשון תשפ"ז · גליון נטפי מטר
