gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נטפי מטר · Nitfei Meter — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: נטפי מטר · Nitfei Meter

שבוע: וירא (2026-10-26)

נטפי מטר · Nitfei Meter — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪+‬מטר‬ ‫נטפי‬ ‫בס"ד‬ ‫ַמה ָמ ָט<ר ֵאין‬ ‫ָהעו ָֹ>לם ְּבל ֹא‬ ‫ֵהם‪ָ ּ ,‬כ ְך ֵאין‬ ‫ָהעוֹלָ ם ִמ ְת ַק ֵ ּים‬ ‫ְּבל ֹא ּתו ָֹ<רה‪.‬‬ ‫(מדרש תנחומא‪ ,‬האזינו ג)‬ ‫גליון טו‬ ‫ליקוטים נבחרים ממעיין תורתו של עטרת ראשינו‬ ‫יאוואזשנא‬ ‫חודש חשון שנת תשפ"ז לפ"ק‬ ‫כ"ק מרן אבדק"ק שליט"א‬ ‫התוכן‬ ‫מאמר מקיף בענינא דיומא‬ ‫מטר‬ ‫מאמר מקיף בענינא דיומא‬ ‫•מטר השמים‬ ‫השמים‬ ‫נקודות והערות בסגולת הזמן‬ ‫•יערוף כמטר‬ ‫הבנה והשגה ביסודות העבודה‬ ‫•מטרות עוזו‬ ‫•טובות זכרונות הנהגות‪ ,‬עובדות‪ ,‬וענינים‬ ‫האור הנשפע בכניסת שב"ק להוסיף עליו כל יום השבת‬ ‫טללי חיזוק לעבודת ה'‬ ‫•טל ומטר‬ ‫והנה ידוע שסדר ההשפעה הוא‪ :‬גדלות ראשון‪,‬‬ ‫מיסודי עבודת השי״ת הוא‪ ,‬שלא די לאדם‬ ‫ניצוצי אור לשבתות ומועדים‬ ‫•מעגל טוב‬ ‫קטנות‪ ,‬ולאחר מכן גדלות שני‪' .‬גדלות ראשון' היא‬ ‫בהתעוררות של שעה אחת‪ ,‬אלא עיקר שלימות‬ ‫מוסר בליצן און השקפה – אידיש‬ ‫•ברקים למטר‬ ‫מתנה מן השמים‪ ,‬ואינה באה מצד עבודת האדם‪.‬‬ ‫העבודה הוא שידע לשמור על האור שניתן לו‪,‬‬ ‫פרקי חינוך וקדושת הבית‬ ‫•מה טובו‬ ‫שהרי האדם נברא בעל בחירה‪ ,‬כדי שיעבוד על עצמו‬ ‫ולהוסיף בו מיום ליום וממדריגה למדריגה‪ .‬דבר זה‬ ‫ויטהר את מידותיו ויתקרב אל השי״ת‪ .‬והקב״ה מניח‬ ‫נוגע במיוחד לקדושת שב"ק‪ .‬דבעת כניסת השבת‪,‬‬ ‫את העליונים ובוחר באדם השפל‪ ,‬מחמת טרחתו‬ ‫בשעה שאומרים ״מזמור שיר ליום השבת״‪ ,‬וכן‬ ‫יערוף נקודות והערות‬ ‫ויגיעתו בעבודת השי״ת‪ .‬ע"כ לאחר הגדלות הראשון‬ ‫בתפילת ערבית ובאמירת ״ושמרו״‪ ,‬מושפעת מן‬ ‫כמטר בסגולת הזמן‬ ‫באים ימי קטנות‪ .‬אולם ההתעוררות הראשונה משאירה‬ ‫השמים התעוררות גדולה‪ .‬גם בשחרית בעת אמירת‬ ‫רושם‪ ,‬שעל ידו יכול האדם לעבוד את השי״ת גם‬ ‫״נשמת״ ו״והכל יודוך״ מורגשת התעוררות‪ ,‬אלא שלרוב‬ ‫הליכות קודש ומעלת שבת מלכתא‬ ‫בימי הקטנות ולתקן את התיקונים הנצרכים‪ .‬ולאחר‬ ‫אינה דומה לזו של ליל שבת‪ .‬ואילו בתפילת מנחה‬ ‫עיקר קדושת השבת – הרגשת האמונה‬ ‫ימי הקטנות‪ ,‬לפי ערך מה שפעל ותיקן בעבודתו‪ ,‬זוכה‬ ‫ובסעודה שלישית‪ ,‬יש שההתעוררות הולכת ומתמעטת‪,‬‬ ‫אין די באר מה שיכולין לזכות בשב"ק‪,‬‬ ‫האדם ל'גדלות שני'‪ ,‬אף זו מתנה מן השמים‪ ,‬אלא‬ ‫עד שהיא דומה לגחלת לוחשת‪.‬‬ ‫הראש וראשון הוא הרגשת האמונה שיש בורא‬ ‫שהיא באה לפי מה שרכש אותה ביגיעתו בימי הקטנות‬ ‫והלא לכאורה היה ראוי להיות להיפך‪ :‬דבצפרא‬ ‫עולם ומנהיג הכל‪ ,‬אשר ע"ז מיוסד עיקר מצות‬ ‫(עיין תולדות יעקב יוסף‪ ,‬דפו"ח קפו‪.).‬‬ ‫דשבתא נתוסף קדושה כמ"ש האר"י ז"ל (פרע"ח שי"ח‬ ‫השבת‪ ,‬ובשבת מאיר 'אור הדעת' כמ"ש (שמות‬ ‫וכן י"ל בענין שבת קודש‪ ,‬שהיא מתנה טובה‪ ,‬כמו‬ ‫פי"ג) והיה צריך האדם להוסיף ולהתעלות בקדושתה‪,‬‬ ‫לא‪ ,‬יג) 'לדעת כי אני ה' מקדישכם'‪ ,‬ויכולין‬ ‫שאמרו חז״ל (שבת י‪' :):‬אמר לו הקב״ה למשה‪ :‬מתנה‬ ‫ובפרט בס"ג כשצללי ערב נוטים‪ .‬דווקא אז היה ראוי‬ ‫לשאוף אמונה כמו שנושמין אויר‪ ,‬והוא ברית‬ ‫טובה יש לי בבית גנזי‪ ,‬ושבת שמה'‪ .‬הרי שקדושת‬ ‫להתאמץ בכל הכוחות להיאחז בקדושת השבת‪ ,‬בבחי'‬ ‫התקשרות בין ישראל לאביהם שבשמים‪ ,‬והוא‬ ‫השבת מיוסדת על אתדל"ע ‪ -‬מתנה שהקב״ה משפיע‬ ‫(שיר השירים ג‪ ,‬ד) 'אחזתיו ולא ארפנו'‪ .‬ומדוע מצוי‬ ‫אות על בריאת שמים וארץ‪ .‬והשלה"ק (מס'‬ ‫מלמעלה‪ .‬ואעפי"כ רצונו הוא שגם האדם יעבוד ויתאמץ‬ ‫שההתעוררות הולכת ופוחתת‪ ,‬עד שיש המבקשים כבר‬ ‫שבת פ' תורה אור) מתחיל בזה"ל‪' :‬דע כי השבת‬ ‫מצדו‪ ,‬כדי להיות ראוי לקבל את המתנה הגדולה‬ ‫את יציאת השבת‪ .‬התמיהה גדולה ביותר אצל אותם‬ ‫מורה על שורש האמונה ושורש כל התורה'‪.‬‬ ‫ולהחזיק בקדושתה‪.‬‬ ‫שזכו להתעוררות גדולה בשעת קבלת שבת‪ ,‬שהרי‬ ‫ובליקוטי מוהר"ן (ח"א סי' לא) איתא שהברכה‬ ‫והעצה לשמור על האור ולהחזיקה במשך כל השבת‪,‬‬ ‫ניכר שיש בכוחם להתעורר ולהרגיש קדושה; ומדוע‬ ‫דשבת הוא מכח האמונה הנתגלה בשבת כמ"ש‬ ‫הוא לידע שעיקר הדבר תלוי מה שנעשה בין הפרקים‪,‬‬ ‫אינם זוכים להחזיק באותה התעוררות גם בהמשך היום‪,‬‬ ‫(משלי כח‪ ,‬כ) 'איש אמונות רב ברכות'‪.‬‬ ‫שבהתחלת השבת משפיע השי"ת התעוררות לכל מי‬ ‫והוא היפוך השכל‪.‬‬ ‫אור השבת ‪ -‬מתגלה האור של לעתיד לבוא‬ ‫ששומר שבת ונזהר ממלאכה ומקדשו בדברים כדין‪ ,‬וזה‬ ‫ונקדים את דברי האריז״ל (פרע"ח‪ ,‬שער השבת‪ ,‬פרק‬ ‫בא ע"י בחי' אתדל"ע‪ ,‬אבל אח"כ מסתלקת הגדלות‬ ‫בשב"ק מתגלה האור שיהיה לעתיד אלא שהוא‬ ‫א)‪ ,‬ששבת קודש היא בבחינת אתערותא דלעילא‪,‬‬ ‫הראשון‪ ,‬והאדם צריך להתאמץ בכל כוחו בשעת‬ ‫בהעלם‪ ,‬ובספה"ק בית אהרן הביא מהרה"ק‬ ‫ומן השמים משפיעים אמונה וטהרת הנפש לכל‬ ‫הסעודה ואחר הסעודה שיתנהג בקדושה ולא לפטפט‬ ‫שומר שבת‪ .‬אמנם‪ ,‬מידת ההשפעה תלויה גם בהכנת‬ ‫הר"ר ברוך זי"ע דקדושת שבת גבוה עוד יותר‪,‬‬ ‫בדברים בטלים או לטייל בשווקים וברחובות‪ ,‬ויסדר‬ ‫האדם‪ :‬ככל שהוא עושה את עצמו כלי לקבל השפע‪,‬‬ ‫ועל כן אמרו (ברכות נז‪ ):‬ששבת הוא מעין עוה"ב‬ ‫א"ע שילמוד בלילה איזה שעות ובבוקר ג"כ קודם‬ ‫כך השפע מתרבה (עי' סידורו של שבת שורש א ענף‬ ‫‪ -‬שהוא המעין והמקור לעוה"ב‪ .‬ואין לשער גודל‬ ‫התפלה שעה או שתים‪ ,‬או שיקדם לישן ויקום בבוקר‬ ‫ג עלה א)‪ .‬ויש בזה מדרגות רבות‪ .‬וכן אי' במאור‬ ‫הרגשת האמונה ואהבה ויראה שיהיה לעתיד‬ ‫ללמוד בשעה מוקדמת‪ ,‬ואם הזמנים עוברים עליו כראוי‬ ‫ושמש (תשא‪ ,‬ד״ה וידבר)‪ ,‬וזה לשונו‪ :‬״ומופת חותך על‬ ‫כמו שכתוב בפסוקים 'ואת רוחי אתן בקרבכם'‬ ‫אז בשחרית בשעת התפלה ירגיש התעוררות יותר גדול‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬אשר יש ביכולת אדם למשוך השראת השכינה‬ ‫(יחזקאל לו‪ ,‬כו)‪' ,‬ועל לבם אכתבנה' (ירמיה לא‪,‬‬ ‫ובזמן תפלת שחרית שהוא זמן שיש התעוררות‬ ‫בתחתונים‪ ,‬ועל ידי איזה בני אדם יש יותר כח למשוך‬ ‫לג)‪ .‬ומזה יכולין להתבונן מה שיכולין לזכות‬ ‫מן השמים‪ ,‬אם אח"כ נזהר שלא לאבד הזמן בשעת‬ ‫קדושת שכינתו לתחתונים‪ ,‬הוא שמירת שבת קודש‪,‬‬ ‫בשב"ק‪ .‬ובשעת כניסת שבת משתנה כל האויר‬ ‫סעודת עתיקא קדישא ואחצ"ה‪ ,‬ועוסק בדברים רוחניים‪,‬‬ ‫אשר כל אדם רואה ומבין אשר יש השראת קדושה‬ ‫וכל הבריאה אלא שהוא בהסתר ‪ -‬מפני שהשי"ת‬ ‫אז ירגיש גם במנחה וסעודה שלישית התעוררות‬ ‫לכל אדם בשבת‪ ,‬ואינו דומה קדושת שבת לכל אדם‬ ‫רוצה שיהיה עולם הנסיון ‪ -‬אבל בפנימיות‬ ‫גדולה‪ ,‬אבל אם מאבדים את הזמן היקר בלילה‬ ‫בשוה‪ ,‬רק יש בני אדם אשר מרגישים יותר קדושה‬ ‫הדברים הוא כן‪ .‬ומבואר בהרחבה בתפארת‬ ‫ובבוקר‪ ,‬אז בשחרית אע"פ שיש בה הארה מן השמים‬ ‫בשבת‪ ,‬ויש שאינם מרגישים כ"כ‪ ,‬רק מעט מן המעט‪,‬‬ ‫שלמה (חקת ד"ה א"י ואשד) דבשבת מתעורר‬ ‫מ"מ כיון שכבר אבד בידים קצת מההארה שנשלח לו‬ ‫ויש שיש להם הרבה קדושה מאוד״ וכו'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬ ‫הקדושה העתידה מה שנזכה בביאת הגואל‬ ‫המשך בעמוד ב'‬ ‫המשך בעמוד ג'‬ ‫גליון נטפי מטר · חודש חשון תשפ"ז | א‬ ‫בהירות וברורים‬ ‫מדה‬ ‫טובות‬ ‫נכונה‬ ‫הנהגות‪ ,‬עובדות‪ ,‬וענינים מפ"ק של‬ ‫בעבודת תיקון המידות‬ ‫רביה"ק זי"ע ומשאר צדיקים נבג"מ‬ ‫זכרונות‬ ‫בהודאה ושבח להשי"ת‪ ,‬שזכינו להופיע בגליונינו היקר זה שנה תמימה‪ ,‬להשקות צמאי חסדיך‪ .‬ועתה‬ ‫נצוצי אור מיומא דשבתא בצל רביה"ק זי"ע‬ ‫לקראת השנה השניה‪ ,‬אמרנו בעזה"י לפתוח מדור חדש בענין יסוד כל היסודות ‪ -‬עבודת תיקון המידות‪.‬‬ ‫בואו ונצא לקראת כלה‬ ‫בעז"ה במדור זה "מדה נכונה" נביא מרגליות יקרות‪ ,‬פנינים והדרכות‪ ,‬עיונים‬ ‫תפלת קבלת שבת – המזמורים וכן פיוט לכה דודי ‪ -‬אצל‬ ‫ובירורים למטר השמים תשתה ממעיין תורתו של כבוד קדושת מרן שליט"א‬ ‫רביה"ק זי"ע היה בהתלהבות גדול‪ ,‬ועצם התפלה הכניס חיות‬ ‫(המערכת)‪.‬‬ ‫להתחזק בעבודת טהרת וזיכוך המידות‪ .‬ויה"ר שיהיו הדברים לתועלת הרבים‪.‬‬ ‫דקדושה והשפיע על כל הציבור באי בית מדרשו’‪ ,‬עד שהיה‬ ‫השלהבת עולה מאליה‪ ,‬וקול התפלה היה אדיר וחזק‪ ,‬וא"א לצייר‬ ‫ההתעוררות והשראת הקדושה שהיה בבית המדרש בלילי שבתות‪,‬‬ ‫אם כן היאך נאמר 'הדבק במידותיו'‪ .‬והביאור‬ ‫כלליות עבודת המידות (א)‬ ‫דאס ביהמ"ד האט געברענט ווי א פייער‪ .‬ופעם אמר לי הרה"ג‬ ‫בזה‪ ,‬שאצל הקב"ה שייך שני הפכים בנושא אחד‪,‬‬ ‫במדרש (ויקרא רבה לה‪ ,‬ד) על הפסוק 'אם‬ ‫ר' יעקב חיים אמסעל ז"ל מח"ס נחלת יעקב [שהיה ת"ח ובר‬ ‫כי אצלו ית' הכל אחדות פשוטה בלי שום שינוי‬ ‫בחקותי תלכו'‪' ,‬חוקים שבהם חקקתי את יצר‬ ‫דעת‪ ,‬והסתובב בצל קדשם של הצדיקים בדור הקודם] שבשלשה‬ ‫והתחלקות‪ .‬וזהו שאנו אומרים בתפילה 'הגאוה‬ ‫הרע‪ ,‬בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין‪.‬‬ ‫בתי מדרשים הרגיש אויר של קדושה והתרומם כל הציבור אצל‬ ‫והגדולה‪ ,‬והעוז והענוה לחי העולמים' ‪ -‬אצלו‬ ‫התפלות‪ ,‬והאחד היה בבית מדרשו של רבי ה"ה רביה"ק זי"ע ומנה‬ ‫תורה קרויה אבן ויצר הרע קרוי אבן‪ ,‬תורה קרויה‬ ‫עוד ב' צדיקים מלפני מלחמת עולם‪.‬‬ ‫הגאוה והענוה כאחד‪ ,‬כי הוא למעלה מכל השגת‬ ‫אבן שנאמר (שמות כד‪ ,‬יב) 'ואתנה לך את לוחות‬ ‫וזוכרני‪ ,‬שפעם באמצע ימות השבוע ראיתי שניגש לרביה"ק‬ ‫שכלינו‪ .‬אמנם אצל האדם‪ ,‬שני הפכים הם בבחינת‬ ‫האבן'‪ ,‬ויצר הרע קרוי אבן שנאמר (יחזקאל לו‪ ,‬כו)‬ ‫זי"ע רב אחד שהיה זקן‪ ,‬ובקשתו בפיו שרוצה לירד לפני התיבה‬ ‫'חק'‪ ,‬שאינו מובן בשכל‪ ,‬אלא שאנו מאמינים שכך‬ ‫'והסירותי את לב האבן מבשרכם'‪ .‬האבן תשמור‬ ‫להתפלל קבלת שבת [מן הסתם היה לו יארצייט וכדו']‪ ,‬שאל‬ ‫היא האמת‪ .‬וזהו ביאר הכתוב 'בחוקותי תלכו'‬ ‫את האבן'‪ ,‬ע"כ‪ .‬ודברי המדרש צריכים ביאור‪ ,‬מהו‬ ‫אותו רביה"ק זי"ע‪ :‬אם יש לו קול חזק‪ ,‬כי הציבור מתפללין בקול‬ ‫(ויקרא כו‪ ,‬ג) ‪ -‬תלכו בחוק הזה של שני הפכים‬ ‫רם‪ .‬והוא ענה שיכול להתפלל‪ ,‬ובאותו שבת זכיתי להשהות בצל‬ ‫ענין אבן באבן‪ ,‬ומהו החק שבדבר (וראה בגליונינו‬ ‫קודשו‪ ,‬ואכן אותו הרב ירד לפני התיבה‪ ,‬ובסיום התפלה היה ניכר‬ ‫יחד‪.‬‬ ‫'מדור טל ומטר' בחינה אחרת בדברי המדרש)‪.‬‬ ‫על פני קודשו של רביה"ק זי"ע שנהנה ממה שעלה בידו להתפלל‬ ‫וי"ל שזהו עומק דברי המדרש 'האבן תשמור‬ ‫והנה‪ ,‬עיקר עבודת האדם בעולם הזה היא‬ ‫כראוי‪.‬‬ ‫את האבן'‪ ,‬כי מידת האבן יש בה שני צדדים‪:‬‬ ‫עבודת המידות‪ .‬ועבודתינו בזה הוא כמ"ש חז"ל‬ ‫זה השלחן אשר לפני ה'‬ ‫א‪ .‬אבן דקדושה ‪ -‬זו מידת העקשנות והתקיפות‬ ‫(סוטה יד‪' ).‬וכי אפשר לו לאדם להידבק בשכינה‪,‬‬ ‫במשך עריכת השלחן בליל שב"ק היה רביה"ק זי"ע זייער‬ ‫בקדושה‪ .‬כשיצר הרע בא להסיתו‪ ,‬צריך האדם‬ ‫ערנסט‪ ,‬וערך עבודתו בדביקות נפלאה וקדושה בינו לבין קונו‪,‬‬ ‫והלא אש אוכלה היא‪ .‬אלא הדבק במידותיו‪,‬‬ ‫להיות כאבן שאינה מתפעלת‪ ,‬לעמוד על דעתו‬ ‫ונמשך כן עד סוף עריכת השולחן ‪ .‬החל מהזמירות שלום עליכם‪,‬‬ ‫מה הוא רחום אף אתה רחום‪ ,‬מה הוא חנון אף‬ ‫קידוש‪ ,‬ובהמאכלים ובפרט באכילת הדגים‪ .‬והד"ת‪ .‬קשה לתאר‬ ‫בתוקף ולא להתפתות ‪ -‬שהוא ענין גיאות‪,‬‬ ‫אתה חנון'‪ .‬הרי שהאדם נצטוה לקבוע בלבו את‬ ‫הדבר‪ ,‬אבל הי' שונה מעבודתו בציבור כגון אצל התפלות‪ ,‬רק‬ ‫להתעקש ולעמוד על דעתו שלא להתפתות אחר‬ ‫הי' כולו רבי'ש‪ ,‬ערענסט בעבודתו בינו לבין עצמו כל הזמן‪ .‬ואף‬ ‫כל המידות‪ ,‬ולהשתמש בהן בכל עניניו‪ ,‬שכל‬ ‫היצה"ר ואחר הרשעים‪ ,‬ועי"ז להכניע את האבן‬ ‫שהנהיג הכל לרבים חלק שיריים וחליקת הכיבודים‪.‬‬ ‫הנהגותיו יהיו על פי מידותיו‪ ,‬להלך אחר מידותיו‬ ‫של היצר הרע‪ .‬ב‪ .‬אבן דטומאה ‪ -‬זו אותה מידה‬ ‫בדרך כלל לא היה קולו נשמע בעת הנגינה והזמירות כי הציבור‬ ‫של הקב"ה (ועיין רש"י דברים יג‪ ,‬ה)‪.‬‬ ‫עצמה של עקשנות ואטימות הלב כשהיא שלא‬ ‫היו מנגנים‪ ,‬וזוכרני‪ ,‬שפע"א שחל עשרה בטבת בעש"ק‪ ,‬ולא ערך‬ ‫במקומה‪ ,‬בין אדם לחבירו‪ ,‬או נגד צדיקים ואנשים‬ ‫אמנם הרי אצל הקב"ה אנו מוצאים מידות‬ ‫רביה"ק זי"ע שלחנו בביהמ"ד‪ ,‬ואחר אמירת 'גוט שבת' לכל הקהל‬ ‫הפכיות ממש‪ ,‬הוא קנא ונוקם מחד‪ ,‬ורחום וחנון‬ ‫שנתארך למשך זמן‪ ,‬הלך לביתו והתחיל הזמירות‪ ,‬ועמדתי מחוץ‬ ‫כשרים‪ ,‬כי במה שאינו נוגע להפרת התוה"ק ח"ו‬ ‫לחדרו‪ ,‬וזכיתי לשמוע אז כל הזמירות בנעימות והתעוררות‪( ,‬אז‬ ‫צריכים להשליך מדת האבן ולהשתמש בענוה‪.‬‬ ‫מאידך‪ .‬וכמו ששמעתי מפ"ק של רביה"ק זי"ע‬ ‫שמעתיו מוסיף תיבת 'בשמחה' בתפלת רבון כל העולמים)‪.‬‬ ‫נמצא‪ ,‬שמידה אחת ממש‪ ,‬מידת האבן‪ ,‬יכולה‬ ‫בשם ספר אמרות טהורות להרה"ק בעל נועם‬ ‫אצל אמירת קידוש בליל שב"ק היה לו עבודה מיוחדת במינה‬ ‫להיות סם חיים ויכולה להיות סם מוות‪ .‬וכן הוא‬ ‫מגדים זי"ע על הפסוק (תהלים יח‪ ,‬כג) 'ולא רשעתי‬ ‫כידוע ומפורסם‪ ,‬ואמרה בקול גדול מאד בנוסח נעים מאוד‪ .‬אגב‬ ‫בשאר כל המידות‪ ,‬והכל תלוי בהכרעת השכל‬ ‫מאלקי'‪ ,‬שיש מידות שאין ללמוד מהקב"ה‪ ,‬כגון‬ ‫שמעתי שהרה"צ האדמו"ר רבי שלום משאץ זצ"ל שהיה ידוע‬ ‫שהשית הקב"ה בלב האדם‪.‬‬ ‫'כי קל קנא הוא' (שמות לד‪ ,‬יד)‪' ,‬גאות לבש'‬ ‫כבעל השגה‪ ,‬שמע פעם את אמירת קידוש של רביה"ק זי"ע‬ ‫והתפעל מאוד‪ ,‬והתפלא ואמר‪ :‬איך יכול להמשיך בנעימת הקול‪.‬‬ ‫וכבר האריך בזה בעל חובת הלבבות (שער עבודת‬ ‫(תהלים צג‪ ,‬א)‪' ,‬גאה גאה' (שמות טו‪ ,‬א)‪ .‬וביאר מרן‬ ‫אבל באמת לפי גודל מדריגתיו הק' מובן‪.‬‬ ‫האלקים פ"י) היאך להשתמש בכל מידה ומידה לפי‬ ‫זי"ע לפי"ז את מאמר המדרש (בראשית רבה ד‪ ,‬טו)‬ ‫אצל חלוקת השיריים היה לו רבי'שע ענינים‪ ,‬חילק כל חתיכה‬ ‫הענין ‪ -‬אימתי להשתמש בגאוה ואימתי בענוה‪,‬‬ ‫על הפסוק (בראשית לז‪ ,‬כד) 'והבור ריק אין בו‬ ‫וחתיכה לאיש מיוחד וראו איך שבעיניו ובידיו רומז ורואה עד‬ ‫אימתי במידת קושי ואימתי במידת רכות‪ .‬וזהו‬ ‫מים'‪' ,‬אמר ר' אחא נתרוקן בורו של יעקב‪' ,‬אין‬ ‫שמגיע למי ששלח חתיכה זו‪.‬‬ ‫'אם בחוקותי תלכו' ‪ -‬תלכו בחוק הזה‪ ,‬לדעת‬ ‫בו מים' ‪ -‬אין בו דברי תורה שנמשלו למים'‪ .‬וכי‬ ‫יוצאין בשיר ונמשכין בשיר‬ ‫להשתמש בשני ההפכים‪ .‬וזו היא עבודת המידות‬ ‫מה ענין זה לכאן‪ ,‬אלא שתורה היא לשון הוראה‬ ‫הפיוט 'קל אדון' היה אצלו עבודה גדולה בהתעוררות גדול‪,‬‬ ‫האמיתית ‪ -‬לשפוט ולכוון אותה למקומה הראוי‪.‬‬ ‫(זוה"ק מצורע נג‪ ,):‬ובוודאי כל דבר צריכים ללמוד‬ ‫והתנועע בגופו ועשה תנועות עם ידיו‪ ,‬ומי יעמוד בסודו‪ .‬וביותר‬ ‫היו יכולין להבחין בזה באותן השבתות שלא התפלל לפני התיבה‬ ‫ואז 'האבן תשמור את האבן' ‪ -‬האבן הטובה של‬ ‫מצדיקים וכל שכן משבטי י‪-‬ה‪ ,‬אבל ממעשה‬ ‫וישב על כסא קודשו‪ ,‬אז היה יכולין יותר לראות את עבודתו בעת‬ ‫תורה תשמור ותכניע את האבן הרעה של היצר‪.‬‬ ‫מכירת יוסף אין ללמוד‪ ,‬אף על פי שבוודאי כיוונו‬ ‫אמירתו לגבוה את הפיוט הנ"ל‪ .‬גם הזמר 'חי ה'' היה אצלו עסק‬ ‫(עפ"י מט"ה פ' בחוקתי)‬ ‫לשם שמים‪.‬‬ ‫גדול‪ ,‬וזמר זו היה מיוחד אצלו‪ .‬ושמעתי מזקן אחד מתלמידיו‪,‬‬ ‫שסעד אצלו קודם המלחמה‪ ,‬שהיה אומר הזמר חי ה' בהשתפכות‬ ‫'מטר השמים' (המשך)‬ ‫הנפש במיוחד‪ .‬ומאוחר שמעתי כן גם מאחד מבאי ביתו בשניו‬ ‫א"ע‪ ,‬מפני ש'גדלות שני' תלוי לפי מעשיו‪ ,‬אבל‬ ‫בשעת קבלת שבת‪ ,‬שוב אינם‬ ‫האחרונות [ובתקופה זו התפלל הרבה בביתו] שבשני הפיוטים 'קל‬ ‫אעפי"כ השי"ת מרחם על האדם ונותן לו עוד‬ ‫ראויים להתעוררות גדולה‪.‬‬ ‫אדון' ו'חי ה'' היה ניכר עליו עבודה מיוחדת‪.‬‬ ‫הפעם התעוררות‪ ,‬שבשחרית יש גם בחי' 'גדלות‬ ‫והנה‪ ,‬שעת תפלת שחרית הוא זמן ממוצע‪,‬‬ ‫כ"ק אבד"ק מאנטיווידעא זצ"ל – י"ח חשון‬ ‫ראשון' שהוא מתנה בלי הכנה‪ ,‬וכנ"ל בשם האר"י‬ ‫ז"ל שיש בצפרא דשבתא תוספת קדושה‪ ,‬וע"כ‬ ‫שאז יש חלק שהוא בבחינת 'גדלות שני' אחר‬ ‫היה אדם גדול מאוד‪ ,‬הן כח התורה שלו‪ ,‬הן צדקתו‪ ,‬ובאמת‬ ‫גם אז מתעוררים הרבה‪ .‬אמנם אצל ההמון עם‬ ‫שכבר עבר זמן הלילה והבוקר שהיה נצרך יגיעה‬ ‫לא התפרסם כל כך בעולם כפי ערך גדלו‪ ,‬אבל אנשים מסוימים‬ ‫ההתעוררות הוא פחות ממה שהוא בשעת קבלת‬ ‫בעלי דעת אפי' מרחוק ידעו גודל כוחו‪ .‬וגם זקני הרבנים שישבו‬ ‫ועבודה‪ ,‬וחלק זה קשה להשיג אם לא הכין‬ ‫המשך בעמוד ד'‬ ‫ב | חודש חשון תשפ"ז · גליון נטפי מטר‬ ‫'יערוף כמטר' (המשך)‬ ‫טל‬ ‫ב"ב‪ ,‬גם עתה יתענגו וישישו וישמחו ביום השבת מתענוג הגאולה העתידה‪ .‬והמכוון הוא שרואין‬ ‫טללי חיזוק לעבודת ה'‬ ‫ומטר‬ ‫בשבת קודש את התגלות אלקות שיהיה לעתיד לבוא‪ .‬עוד אי' שם‪ :‬שתלוי במה שמשתוקקין על‬ ‫הגאולה‪ ,‬ובפרט בשבת עיקר עבודה של הצדיק הוא לצפות על כבו"ש שיהיה לעתיד‪.‬‬ ‫העבודה בערב שבת – הכנה והזמנה להקדושה‬ ‫המניח לעמו – מנוחה ברוחניות‬ ‫מובא בבאר היטב (סי' רנ; ועיין בשלה"ק מס' שבת‪ ,‬ובסידור ר"י עמדין) שער"ש הוא זמן תשובה‪ .‬ואצל‬ ‫מהיצה"ר והתאות‬ ‫הרה"ק הרבי ר"א מליזענסק זי"ע היה ער"ש כמו ערב יום הכיפורים (אור לשמים פ' בהר ד"ה וצויתי‬ ‫וכו' ועשת)‪ ,‬וכל ב"ב גם המשרתים והמשרתות היו מפייסים זה את זה (אור זרוע לצדיק דף נו)‪ .‬ואיתא‬ ‫המניח לעמו ביום שבת קדשו (ברכת מעין שבע‬ ‫מהאר"י ז"ל (פרע"ח ער"ש שער א) ד'שבת' הוא אותיות 'בשת'‪ ,‬וצריכים להתבייש מהשי"ת בשעת‬ ‫לליל שבת)‪ .‬בפשטות המכוון שהקב"ה צוה לנוח‬ ‫כניסת שבת שמתגלה כח הקדושה‪.‬‬ ‫ממלאכה‪ ,‬וצריכין להרגיש שמחה גדולה במה‬ ‫ויען שקדושת שבת גדלה ונשגבה כ"כ וכח העליה שבה רב מאוד‪ ,‬צריכין ליזהר מאוד להיות‬ ‫שזוכין לנוח ממלאכה בשבת בכל פרט‪ ,‬כגון‬ ‫מסודר כראוי בתורה ותפלה במשך כל השבת‪ ,‬וכל דבר שבקדושה צריך הכנה והזמנה‪ ,‬ממילא‬ ‫הבערה וכתיבה וכיוצ"ב‪ ,‬וכן בעסק הפרנסה כגון‬ ‫צריך להתחיל מער"ש להכין לשבת‪ ,‬וידוע מתלמידי בעש"ט זי"ע שבער"ש הוא זמן ירידה בחי'‬ ‫משא ומתן וכיוצ"ב‪ ,‬דבשביתה זו מקיימין עיקר‬ ‫מיתה‪ ,‬וצריך זהירות יתירה להתנהג כראוי‪ .‬שכן כל ירידה בא לצורך עליה שלאחריה‪ ,‬וצריכין‬ ‫מצות השבת שהוא נחת רוח גדול למעלה אין‬ ‫זהירות שלא לישאר בירידה ח"ו‪ .‬והעיקר הוא להתחזק ולהתגבר על היצה"ר ולעשות מה שביכולתו‬ ‫לשער‪ ,‬דהא הקב"ה צוה עליו בעונש חמור מאד‪,‬‬ ‫לעבוד את ה' כראוי‪.‬‬ ‫והוא אות על האמונה‪ .‬וידוע מ"ש הרה"ק ר'‬ ‫כניסת שבת – העלאת המצוות ומעש"ט של כל השבוע‬ ‫חיים וויטאל זצ"ל (הובא בהקדמת דרך פקודיך) שבכל‬ ‫בשעת כניסת השבת במנחה ער"ש ובקבלת שבת ידוע מהאריז"ל והבעש"ט הק' שאז מתעלים‬ ‫הלאווין כשבא לידו ונמנע בשביל ציווי השי"ת‬ ‫כל המצוות ומעש"ט מכל השבוע‪ ,‬ויש שכתבו שהעלייה הוא במוסף‪ .‬ואלו ואלו דא"ח‪ ,‬ויש כמה‬ ‫צריך לכווין לשם מצוה‪ ,‬וצריכין לשמוח מאד וליתן‬ ‫בחינות בענין העלאת התפילות‪.‬‬ ‫שבח על מה שהקב"ה צונו ואנחנו מקיימין מצותיו‪.‬‬ ‫ואפ"ל טעם ע"ז מפני שאז מתגלה אהבת ויראת השי"ת בלב האדם‪ ,‬ובפרט מדת האהבה ‪ -‬שבימי‬ ‫החול עיקר העבודה היא מתוך יראה (נוע"א פ' ויגש) ובשבת מתעורר בחינת אהבה‪ ,‬וכמ"ש המאור‬ ‫אמנם יש עוד ענין הכלול במנוחת שבת‪,‬‬ ‫עינים (כי תשא ד"ה ע"ה) שאהבת ה' ויראתו מתגלה בכל שבת לכל איש ששומר שבת‪ .‬והעלאת המצוות‬ ‫דבזה העולם יש כוחות רעות המפריעים מלעבוד‬ ‫תלוי בהני תרי גדפין 'אהבה ויראה'‪ ,‬ובשבת כשמתעוררין באהבה ויראה אז מעלין המצוות‪ ,‬ויש‬ ‫להתאמץ מאוד בתפלת המנחה לבקש על דעת דקדושה והרגשת אהבה ויראה כדי שיתעלו המצוות‪.‬‬ ‫את השי"ת כראוי‪ ,‬הן מצד האדם עצמו שיש‬ ‫בו תערובת טוב ורע‪ ,‬ויש שעלול לתאוות‬ ‫תפלה שיזכה להרגיש נעימות קדושת השבת‬ ‫ויש לדיעות כוזבות ויש למשא ומתן שלא‬ ‫נוסף על כך יש להתפלל שיזכה לתשובה ולמחילת עוונות‪ ,‬שעי"ז מתעלין המצוות ומתקשט‬ ‫באמונה ועוד הרבה‪ ,‬ולבד ממה שיש הסתר‬ ‫הנפש כראוי שיוכל לחול עליו קדושת שבת‪ .‬גם יש להתפלל על חכמה ודעת האיך להתקשר‬ ‫בקדושת שבת‪' ,‬ווי אזוי מ'גייט צו צום שבת'‪ .‬ומובא בבית אברהם בשם הבעש"ט זי"ע שבחי' מיתה‬ ‫פנים בדרך כלל שהוא שורש כל הנסיונות‪ ,‬שאם‬ ‫של ער"ש מורה על הצורך לסלק המלב התאוות ורצונות ודאגות‪ ,‬וכאילו לא היה בזה העולם‬ ‫האמונה והכבוד שמים הוא בהתגלות מסולקים‬ ‫כלל‪ ,‬ולא יעמוד נגד עיניו רק ענין אחד‪ ,‬והוא תוקף הרגשת האמונה ואהבת השי"ת‪ ,‬ויקבל‬ ‫כל הנסיונות‪ ,‬יש נסיונות פרטיים בכל או"א לפי‬ ‫ע"ע להתנהג כראוי‪ ,‬ויעורר רחמי שמים שהשי"ת ישפיע עליו מן האור המאיר בשבת‪ ,‬ובפרט‬ ‫מדותיו‪ .‬והן מבחוץ הרי ידוע שבעווה"ר העולם‬ ‫בשעת אמירת 'בואי בשלום וכו' בואי כלה' יתפלל שהכלה העליונה ‪ -‬השכינה תבוא אצלו‪ ,‬והכח‬ ‫מלא מכל סוגי תועבות ע"ז ג"ע וש"ד‪ .‬והנה‬ ‫הקדושה והאמונה יבלע בדמו ובעצמותיו‪ ,‬וכן בעת אמירת 'ברכו' ואצל 'ופרוש עלינו סוכת' וכו'‪,‬‬ ‫לעתיד כשיהיה יום שכולו שבת יהיה מנוחה מכל‬ ‫שאז ממשיכין הנשמה יתירה‪ ,‬וישמח מאוד במה שזוכה להיות שומר שבת כפשוטו‪ ,‬שאינו עושה‬ ‫סוגי מניעות‪ ,‬הן בכלליות שיתגלה כבו"ש ית'‪,‬‬ ‫מלאכה כמו שצוה השי"ת‪.‬‬ ‫והן בפרטיות שיתבטלו התאוות וכוחות הטומאה‪,‬‬ ‫סדר השבת ‪ -‬הנהגה הראויה במשך יומא דשבתא‬ ‫והכלל והפרט קשורים זב"ז כמובן‪.‬‬ ‫בסעודת שבת צריכין ליזהר שיהא מלווה בשירות ותשבחות ובד"ת‪ ,‬ולאכול בכוונה לכבוד שבת‪,‬‬ ‫ואחר הסעודה לא יאבד הזמן בדברים בטלים‪ ,‬ובפרט מה שמצוי שמתאספים המשפחה ומדברים‬ ‫וידוע דהשבת יש בה מעין העתיד‪ ,‬ואיתא‬ ‫מענין לענין‪ ,‬ויכולין לאבד הרבה שעות בלא כלום‪ ,‬וצריכין לסדר את עצמו בתקיפות גדול‪ ,‬או‬ ‫בשם צדיקים שהשבת הוא גדול יותר אלא שהוא‬ ‫שילך לישן כדי שיוכל לקום בבוקר לעבודת היום‪ ,‬או שילמוד בלילה בקביעות גמור‪.‬‬ ‫בהעלם ובהסתר מאד כדי שישאר הבחירה‪ ,‬ועכ"פ‬ ‫ובסדר שבת דיממא ידוע מהאריז"ל שבשחרית נתוסף כח הקדושה‪ ,‬וע"כ כתוב בסידור תפלה‬ ‫בשבת יש בחינת מנוחה מהתאוות והחיצונים‪ ,‬וזה‬ ‫ישרה לכוון להמשיך ב'נשמת' ו'במוסף' תוספת נשמה‪ ,‬ומתאמרא משמיה דהרה"ק הרבי ר' צבי‬ ‫נכלל בהשבח של 'המניח לעמו' ובמה שאומרים‬ ‫מרימנוב זי"ע שבליל שבת מתגלה הקדושה לפי ערך העבודה בימי החול‪ ,‬אבל בצפרא מתפשט‬ ‫הקדושה אפילו אין ראויין כ"כ‪.‬‬ ‫'המנחיל מנוחה' (פיוט קל אדון)‪ ,‬והוא מנוחה פנימית‬ ‫ומקושרת במנוחה ממלאכה‪ ,‬שע"י קיום מצות‬ ‫וכן צריכין ליזהר ללמוד קודם התפילה‪ ,‬ומובא בשם הרה"ק ר' שלמה מקארלין זי"ע שאמר‬ ‫שהלימוד קודם התפלה בחול הוא בחינת גן עדן התחתון ובשבת הוא בחינת גן עדן העליון‪ ,‬ויזהר‬ ‫השי"ת במנוחת הגוף נמשך מנוחת הנפש ברוחניות‪.‬‬ ‫להתפלל במתינות כראוי‪ ,‬ולייגע את המוח בכל כוחו לכוון ולעורר הלב לאהבת השי"ת‪.‬‬ ‫ואף אם אין מרגישין המנוחה הרוחנית מ"מ אנו‬ ‫ואחה"צ יזהר מאוד שלא יאבד הזמן‪ ,‬וכן בס"ג שאז הוא רעוא דרעוין וכבר נטו צללי ערב‪,‬‬ ‫מאמינים שהוא נמשך בקיום המצות דשבת‪,‬‬ ‫(מט"ה פ' יתרו)‬ ‫וצריכין להמשיך בעוד מועד בכח גדול אור האמונה והדעת‪.‬‬ ‫והשמחה בזה הוא בלי גבול‪ ,‬דנפש מישראל א"א‬ ‫לו במנוחה בלי שלימות ההשגה וההתקשרות‬ ‫וזה בא מפני שאינם נזהרים על השעות בלילה‬ ‫שבת מפני שמפסידים ע"י ההנהגה שאינה רצויה‬ ‫בהשי"ת‪ ,‬אלא שהיצה"ר מתגבר ומסתיר ומכסה‬ ‫ובבוקר ואחצ"ה‪ ,‬ורק בשעת קבלת שבת נתעוררו‬ ‫שהתנהגו בלילה ובבוקר‪.‬‬ ‫הכל עד שאינו נרגש‪ ,‬אבל בקצת התבוננות‬ ‫ע"י אתדל"ע מצד תוספת נשמה‪ ,‬אבל מצד עצמם‬ ‫ובפרט בצירוף קדושת שבת נרגש שזהו תכלית‬ ‫ובמנחה וסעודה שלישית אז העיקר הוא בבחי'‬ ‫בזמנים שהשי"ת רוצה שהאדם יעבוד באתדל"ת לא‬ ‫הכל‪ ,‬שיזכה לעבוד את השי"ת במח ולב צלול ונקי‬ ‫נזהרו‪ ,‬וע"כ קשה להם להשיג התעוררות במנחה‬ ‫'גדלות שני'‪ ,‬וע"כ מצוי הרבה שכמעט שאין‬ ‫מתאוות ושאר דברים המנגדים להעבודה‪.‬‬ ‫וסעודה שלישית כיון שלא הכינו את עצמם שיזכו‬ ‫מתעוררים כלל‪ ,‬ועוד יותר מזה שבורחים מן השבת‬ ‫(זמירות מט"ה תפלת ליל שבת ד"ה המניח)‪.‬‬ ‫(עפ"י מט"ה דרשה לשבה"ג)‪.‬‬ ‫לגדלות שני‪.‬‬ ‫וכל מחשבתם הוא שכבר יבוא הזמן של מוצש"ק‪.‬‬ ‫גליון נטפי מטר · חודש חשון תשפ"ז | ג‬ ‫אידיש‬ ‫ניצוצי אור לשבתות‬ ‫ומועדים במעגל השנה‬ ‫מעגל‬ ‫טוב‬ ‫מתנה‪ .‬זאגט מען אבער 'כל המשמר את‬ ‫מוסר בליצן‬ ‫און השקפה‬ ‫ברקים למטר‬ ‫בלשון כ"ק מרן שליט"א‬ ‫גודל ערך כל רגע של שבת קדשינו‬ ‫השבת' ‪ -‬מיט דעם וואס דער מענטש‬ ‫המשלתי משל להעומד בפני המלך ומבקר בהיכלו‪ ,‬שיש‬ ‫היט דעם שבת‪ ,‬כאטש ער באקומט גרויסע‬ ‫שעה שמדבר עם המלך פנים אל פנים‪ ,‬ויש שעה שעומד‬ ‫השפעות פון הימל‪ ,‬איז אבער 'מעלה עליו‬ ‫קדושת שבת קומט במתנה פון הימל‬ ‫בהיכל המלך בפניו אך אינו מדבר עמו‪ ,‬והמלך עסוק אז‬ ‫הכתוב כאילו עשאו' ‪ -‬אזוי ווי ס'וואלט געווען‬ ‫עס‬ ‫און דאך הייסט ווי דער מענטש האט‬ ‫בענינים דהגם דפשוט הדבר שבשעה שאינו מדבר עם‬ ‫בבחינת אתערותא דלתתא‪ .‬דאס מיינט צו זאגן‪,‬‬ ‫אליין געטוהן‬ ‫המלך אין לו אותה ההרגשה כמו שיש לו בשעה שמדבר‬ ‫דער אור החיים הקדוש (שמות לה‪ ,‬א) ברענגט די השפעות אין רוחניות וואס קומען בבחינת‬ ‫עמו‪ ,‬מ"מ בכל עת שעומד בהיכל המלך חייב הוא להיות‬ ‫א מאמר חז"ל (מכילתא פר' כי תשא) 'כל המשמר מתנה‪ ,‬אז וויבאלד ער היט דעם שבת קודש‪,‬‬ ‫לבוש בבגדיו הנאים ועומד ביראה עצומה ובשמחה מופלגת‬ ‫את השבת מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו'‪ .‬כאטש אויבנאויף האט דער שבת געוואלדיגע‬ ‫על זכייתו לימצא בהיכל המלך‪ ,‬כי זכיה גדולה היא הגם‬ ‫דער ענין איז א גרויסער פלא‪ ,‬ווייל די גאנצע השפעות רוחניות וואס זענען אינגאנצן א‬ ‫שאינו מדבר עם המלך ממש‪.‬‬ ‫מעלה פון שבת איז‪ ,‬אז מ'היט שבת ווייל דער מתנה‪ ,‬איז אבער 'מעלה עליו הכתוב כאילו‬ ‫אויבערשטער האט עס געמאכט‪ ,‬און וואס עשאו'‪ ,‬אזוי ווי דער מענטש וואלט עס געטון‪.‬‬ ‫והמשל מובן‪ ,‬שבמשך כל יום השבת נמצאים בהיכל‬ ‫מיינט צו זאגן אז דער פסוק רעכנט ווי דער (דאו"מ תשס"א ויקהל)‬ ‫המלך‪ ,‬ובעת התפלות והסעודות הנקבעות לשב"ק‪ ,‬הרי‬ ‫מענטש וואלט געמאכט דעם גאנצן שבת? ס'איז‬ ‫האדם כמדבר עם המלך כביכול‪ ,‬אך גם בין הפרקים‬ ‫אכטונג געבן אויף די טייערע שעות‬ ‫דען א מעלה אז דער מענטש מאכט דעם שבת?‬ ‫במשך השעות שאינו עוסק בעניני שבת‪ ,‬מ"מ האדם נמצא‬ ‫פונעם הייליגן שבת‬ ‫די מעלה איז דאך אז מ'פאלגט דעם אויבערשטן‬ ‫בהיכל המלך‪ ,‬וע"כ חייב להיות לבוש במלבושי שב"ק גם‬ ‫מ'דארף וויסן די געוואלדיגע גרויסקייט‬ ‫און מ'היט דעם שבת וואס דער אויבערשטער‬ ‫אז‪ ,‬ולהיות נזהר ממלאכות ומפחיתות‪ ,‬שהרי הוא עומד‬ ‫וואס א מענטש קען זוכה זיין אום שבת‪ ,‬און‬ ‫האט געמאכט און געהייסן היטן‪.‬‬ ‫לפני המלך‪ .‬ועמידה לפני ממ"ה הקב"ה פירושו‪ ,‬שנרגש‬ ‫מ'זאל אכטונג געבן אויף די שעה'ן פון שבת‪,‬‬ ‫נאר ס'קען זיין דער פשט‪ ,‬ס'איז דא אין‬ ‫בלבו רגשי קדושה‪ ,‬ולבו פנוי מדברי הבאי של עוה"ז‬ ‫וואס דאס איז א מתנה פונעם אויבערשטן‬ ‫די תוה"ק מצוות און ענינים וואס זענען א‬ ‫ותאוותיו‪ ,‬וצריך לידע שהמלבושים החיצוניים ומעשים‬ ‫אין סיי וועלכע בחינה מען איז‪ .‬ממה נפשך‪,‬‬ ‫בחינה פון 'אתערותא דלעילא' ‪ -‬אז פון הימל‬ ‫החיצוניים הם מורים על המציאות שהוא נמצא בהיכל‬ ‫אויב טוט מען א גאנצע וואך וואס מ'דארף און‬ ‫שיקט מען דעם התעוררות און די קדושה‪,‬‬ ‫המלך‪ ,‬וחייב להתאים גם מחשבתו ודעתו לכך‪.‬‬ ‫מ'דינט דעם אויבערשטן‪ ,‬קומט שבת אראפ‬ ‫און ס'זענען דא זאכן וואס איז א בחינה פון‬ ‫גרויסע השפעות אזוי ווי אן אתערותא דלעילא‪,‬‬ ‫וע"כ צריך האדם לידע גודל ערך קדושת שבת בכל‬ ‫'אתערותא דלתתא' ‪ -‬אז פון אונטן איז מען‬ ‫נאכדעם וואס דער מענטש האט געטון און‬ ‫רגע ורגע‪ ,‬מרגע שמקבל פני שבת ועד אחר הבדלה‬ ‫זיך מעורר און מ'גרייט זיך צו‪ .‬און די זעלבע‬ ‫געמאכט אן אתערותא דלתתא‪ ,‬און ביי יעדן‬ ‫ומלוה מלכה‪ ,‬שבכל רגע ורגע הרי הוא קונה שלימות‬ ‫איז שייך אין כלליות פונעם מענטש ביידע‬ ‫איד לויט וואס מ'טוט און וויפיל מ'טוט‪ ,‬איז‬ ‫ונפשו נמצאת בהיכל המלך‪ ,‬והוא מקבל תוך נפשו אמונה‬ ‫בחינות‪ .‬אבער מ'געפינט אין ספרים בשם דעם‬ ‫דער תכלית אז מ'זאל זוכה זיין צו די השגה‬ ‫בהשי"ת ודביקות‪ ,‬ההרגשה ליהדות כ"א לפי ערכו‪ .‬וכדאי'‬ ‫הייליגן לובלינער זי"ע און קאזניצער מגיד זי"ע פון אתערותא דלעילא וואס קומט נאכדעם ווי‬ ‫בספרי תלמידי בעש"ט הק' לפרש הפסוק (שמות טז‪ ,‬כה)‬ ‫אז ס'זענען דא זאכן וואס ס'קומט דערויף א מ'האט עפעס געטון‪ .‬און אויב איז מען שוואך‬ ‫'ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום'‪ ,‬שיש לאכול את‬ ‫השפעה פון הימל און דער אויבערשטער רעכנט אזוי ווי אין אונזער מצב‪ ,‬פארשטייט זיך אז‬ ‫עצם היום‪ ,‬כי קדושת היום נכנסת תוך הנפש של אדם‬ ‫ווי דער מענטש וואלט געטון די גאנצע זאך‪ ,‬און ס'איז מער עיקר אז מ'דארף האבן די השפעה‬ ‫מישראל‪ .‬וצריך שיהא כל רגע אצלו בבחי' 'כל חפציך לא‬ ‫כאטש ס'איז באמת א מתנה פון הימל‪ ,‬אבער פון הימל כדי מ'זאל קענען טון‪ .‬אבער בכל אופן‬ ‫ישוו בה'‪ ,‬והגם שאינו מרגיש ענינים נעלים אלו מ"מ חייב‬ ‫דארף מען וויסן די גרויסקייט און די אויפטוען‬ ‫דער אויבערשטער רעכנט עס פאר'ן מענטש‪.‬‬ ‫להאמין שכן הוא במציאות אלא שמחמת גודל ההסתרה‬ ‫פונעם שבת און צו וואס מ'קען צוקומען אין‬ ‫דאס קען זיין דער ענין‪ ,‬שבת איז א בחינה‬ ‫אינו מרגיש כל כך בזה‪( .‬זמירות מט"ה דף סה)‬ ‫שבת‪( .‬שם)‬ ‫פון אתערותא דלעילא‪ ,‬איז עס אזוי ווי א‬ ‫מה‬ ‫'טובות זכרונות' (המשך)‬ ‫עמו לדון בעניני השעה התפעלו מאוד מגדלותו‪ ,‬אף שהי' צעיר‬ ‫הרבה מהם‪.‬‬ ‫פרקי חינוך וקדושת הבית‬ ‫טובו‬ ‫הרבה ראיתי ושמעתי אצל אדם גדול וצדיק זה במשך שנים‬ ‫רבות שזכיתי לשהות במחיצתו‪ ,‬הן הבהירות ויגיעתו בתורה‪,‬‬ ‫מנוחת אמת ‪ -‬חינוך והשפעה בשב"ק יש לה קיום‬ ‫ובקשת האמת ביגיעה עצומה בכל דיני התורה‪ .‬והן סדר הוראתו‬ ‫שגם הם ישמרו את השבת‪ ,‬ושגם אצלם ישאר‬ ‫בנוסח שמו"ע של עת רעוא דרעוין תיקנו לומר‬ ‫שהי' בישוב הדעת לברר פרטי השאלה בדקדוק‪ ,‬ולשקול צדדי‬ ‫הכריתות ברית וההתקשרות בין ישראל לאביהם‬ ‫מנוחת אמת ואמונה‪ .‬והנה יש סגולה בענין 'מנוחת‬ ‫ההלכה‪ .‬דרכו היה בכל שאלה ואפי' על דברים פשוטים‪ ,‬להוציא‬ ‫שבשמים כראוי וכנכון‪.‬‬ ‫אמת ואמונה'‪ ,‬שע"י כח האמת יכולין להשריש‬ ‫השו"ע ולעיין במקור הדין‪ .‬היה אדוק מאוד בהכרעת השלחן ערוך‬ ‫האמונה ושמירת התורה בבניו ובנותיו ונכדיו‪,‬‬ ‫הרב‪ ,‬גם התחשב מאוד עם פסקי' המשנ"ב‪ ,‬ונימוקו עמו שספר‬ ‫והנה סדר התפלה וכן הזמירות אצל השלחן‬ ‫דקושטא קאי ואמת יש לה קיום‪ .‬וכיון שבשבת‬ ‫שנתקבל בישראל אצל יראי ה' זהו ענין מיוחד‪ ,‬והי' דעתו כן‪ ,‬שיש‬ ‫של האב‪ ,‬משפיע הרבה על הבנים‪ ,‬שאם מתפלל‬ ‫מאיר מדת האמת‪ ,‬הדיבורים וההנהגה שמשפיעים‬ ‫להתחשב בדברי הפוסקים שנתקבלו‪ .‬ולמד רק בספרי האחרונים‬ ‫בקביעות ובישוב הדעת ומכניס כל לבו והחיות‬ ‫בהם להבנים נכנס בהם בכח של אמת‪.‬‬ ‫שנתפרסמו ביראתם‪ ,‬ולא רצה לעיין כלל בספרים שיש לפקפק על‬ ‫שלו בתפלה וכן בזמירות‪ ,‬והבנים רואין זה‪ ,‬אז‬ ‫המחברים‪.‬‬ ‫גם עצם הדיבורים והנהגה יש בהם כח האמת‪,‬‬ ‫מקבלים מזה עצמו הדרכה‪ ,‬וגם עי"ז כשמדבר‬ ‫מכיון שהם באים מעומק הלב וממילא יש בהם‬ ‫מי שראה אותו עומד ומתפלל תפלת שמונה עשרה‪ ,‬היה יכול‬ ‫עמהם דיבורי אמונה ויראת שמים מתקבלין דבריו‬ ‫להבין מה נקרא עומד לפני המלך‪ .‬ובכלל לא היה דבר כזה‬ ‫כח הקיום‪ .‬ואפ"ל שזה הענין מה שנאמר בשבת‬ ‫ושומעין לו‪ ,‬כיון שרואין ומרגישין שהאב מתאמץ‬ ‫(שמות לא‪ ,‬טז) 'ושמרו בני ישראל את השבת‬ ‫שיאמר איזה ברכה בדרך עראי וטפל‪ ,‬הכל היה אצלו בישוב הדעת‬ ‫ובחשבון גדול‪.‬‬ ‫בתפלה ועבודת השי"ת ורואין שזה מונח על לבו‪.‬‬ ‫לעשות השבת לדורותם ברית עולם'‪ ,‬דבשמירת‬ ‫(זמירות מט"ה הקדמה לתפלת שבת אות ג')‪.‬‬ ‫שבת יש כח להשפיע על הדורות עד עולם‬ ‫ענגלאנד‪:‬‬ ‫אפסטעיט‪:‬‬ ‫ואלו יעמדו על הברכה שתרמו להוצאת הגליון ותהי משכורתם שלמה מעם ה'‬ ‫‪0330.551.1717‬‬ ‫‪845-280-6060‬‬ ‫‪ -‬פרנס הגליון ‪-‬‬ ‫בעלגיע‪:‬‬ ‫ארץ ישראל‪:‬‬ ‫הרבני החסיד מו"ה חיים יהודה טעללער הי"ו‬ ‫‪04.8020.12.67‬‬ ‫‪0765.989.990‬‬ ‫לרגל שמחת נשואי בנו החתן אברהם נ"י עב"ג למז"ט‬ ‫להשיג הגליונות וריקארדינגס‪gilyon@metarhpublishing.org :‬‬ ‫הרה"ח מו"ה אברהם יצחק מערץ הי"ו‬ ‫וכן אצל מכון מטר השמים סטאנציע בפרוזדר בית מדרשינו‬ ‫לע"נ כ"ק רבי חנינה אברהם בן ר' נפתלי צבי זצ"ל ‪ -‬אבד"ק מאנטיווידעא‬ ‫ד | חודש חשון תשפ"ז · גליון נטפי מטר‬