מאורות השבת · Me'oirois Hashabbos — וירא (2026-10-26)

ניתן לקבל את העלון כל שבוע
במייל0527615936b@gmail.com :
מאורות השבת
להערות והארות:
0527615936b@gmail.com
•מן הפרשה מתקבלות
עבודות הקלדה ועימוד
•מן המדרש ב'מכון התורני'
•הלכה רחוב האומן 27ירושלים.
שע"י המכון התורני ירושלים
טל0533194867 :
•זכרון לצדיקים
וירא -תשפ"ז | גליון | 236הפקה ועריכה :הרב נעם יעקובי שליט"א וצוות המכון התורני
"ְוְ הּוּא ֹי � ֵֵֹׁשב � ֶֶּפ ַַתח ָָהֹא ֶֶֹהל ְ�ְּכֹחֹם ַַה ּּיֹוֹ ם"
(בראשית יח ,א).
מן הפרשה הקב״ה הוציא חמה מנרתיקה שלא
להטריחו באורחים .ישב אברהם פתח
האהל כחם היום לראות האם יש עובר
בירור אחר בירור -להפריד את הטוב מן הרע ושב ויכניסם בביתו .זאת אומרת
בתכלית השלמות ובמדרגה עליונה של עולה תמימה ,היה "ַוַ �ֵֵּת ֶֶרא ָָׂש� ָָרה ֶֶאת ֶ �ֶּבן ָָהָגָ ר ַַה � ִִּמ ְְצ ִִרית ֲֲא � ֶֶׁשר ָיָ ְלְ ָָדה ְלְ ַַא ְְב ָָר ָָהם ְְמ ַַצ ֵֵחק" שאברהם חיזר וחיפש לעשות חסד.
מוכרח שישא הוא את הגר ויצא ממנו ישמעאל ,כדי להפריד (בראשית כא ,ט). אף על פי שלא היו נזקקים לכך שכן
ממנו חלק הרע ,כי אי אפשר לקדושה שתבוא רק בהיפרד פירש רש״י :לשון עבודה זרה ,כמו שנאמר (שמות לב ,ו) "ַוַ ָָּי� ֻֻקמ ּּו לא היה עובר ושב .ומה לו לאברהם
הרע ממנה לגמרי. ְלְ ַַצ ֵֵחק" .דבר אחר לשון גילוי עריות ,כמה דתימא (להלן לט ,יז)
להמתין לאורחים הרי פטור מכך כשאין
והטעם לכך ,כי מאחר ׳שמתחילה עובדי עבודה זרה היו "ְלְ ַַצ ֶֶחק ִִּב� י" .דבר אחר ,לשון רציחה כמו (שמואל ב׳ ב ,יד) "ָיָ קּוּמ ּּו מי שצריך לבוא ולהתארח אצלו.
אבותינו׳ (פסחים קטז ,א) ,ואברהם אבינו עצמו יצא מתרח ,הרי יַׂש� ֲֲחק ּּו ְלְ ָָפֵנֵ ינּוּ" וגו' .ותאמר שרה לאברהם ָנָ א ַַה ְְּנ� ָָע ִִרים ִוִ ַ בסלבודקה היו אומרים שלא בגלל
היה מעורב בו קצת מצד הרע ,ומשום שהיה נצרך לבירור " ָָּג� ֵֵר ׁׁש ָָה ָָא ָָמה ַַהֹּז� ֹאת ְוְ ֶֶאת ְְּב� ָנָ ּּה" (בראשית כא ,י) מאתנו שלא ישפיעו שיש נצרך וזקוק למשהו אז צריכים
הרע מהטוב ,לכן הוכרח שיצא ממנו ישמעאל ,כדי שבזה מעשיו על יצחק בננו ,אבל אברהם אבינו לא הוטב הדבר לתת לו ,אלא מדת החסד היא להיטיב.
יצא ממנו חלק הרע לגמרי ,ואז יהא יצחק כולו מחלק בעיניו "ַוַ ֵֵּי� ַַרע ַַהָּד�ָ ָָבר ְְמֹאֹד ְְּב� ֵֵעיֵנֵ י ַַא ְְב ָָר ָָהם ַַעל אֹוֹ ֹדֹת ְְּב� נֹוֹ " (בראשית ולא מתחיל ממה שחסר לשני ,שאז
הטוב ,ולזה סיים הפסוק "כי ביצחק יקרא לך זרע" ,כלומר כא ,יא) ,וברש״י פירש שני אופנים מדוע הורע בעיניו :על מה לפעמים ירצה שלא יהיה כלל למי
שהרי ביצחק לבדו יקרא לך זרע לעולם ,ורק ממנו יצא עם ששמע שיצא לתרבות רעה ,ולפי פשוטו על שאומרת לו לתת שלא יחויב .אלא אדרבה מרגיש
ישראל כולו ,ולכן מוכרח אתה לתת לרע את חלקו ואל ירע יָך"ַאל ֵיֵ ַַרע ְְּב� ֵֵעיֶנֶ ָ
לשלחו .והסכים השי״ת עם שרה וציוה לו ַ חסרון בעצמו ואין לו טעם בחיים
בעיניך על ישמעאל הרשע ,מפני שרק על ידו מתאפשר ֹאַמר ֵֵאֶלֶ ָ
יָך ָָׂש� ָָרה ְׁש� ְ ַַמע ְְּב� ֹקָֹלָ ּּה ַַעל ַַה ַַּנ� ַַער ְוְ ַַעל ֲֲא ָָמ ֶֶת ָָך ֹּכ� ֹל ֲֲאֶׁש� ֶ ר ֹּת� ַ כשאין לו עם מי להיטיב.
ביאת יצחק לעולם. ִִּכ� י ְְבִיִ ְְצ ָָחק ִיִ ָּק�ָ ֵֵרא ְלְ ָָך ָזָ ַַרע" (בראשית כא ,יב). ובהכרח הוא כן ,שהרי חובת האדם
ואיתא בספה״ק שזה הוא גם הטעם שיצא עשו מיצחק, והנה לפי הפירוש הפשוט שברש״י שהורע בעיני אברהם הוא לידבק במידותיו של הקב״ה מה
מפני שהיה מוכרח להיות בירור אחר בירור כדי שיהא על שאומרת לו לשלחו ,מובן שאמר לו הקב״ה שלא ירע הוא גומל חסדים אף אתה תהא גומל
יעקב אבינו ׳מטתו שלימה( ,ויק״ר פמ״ו ה) שיצאו ממנו שנים בעיניו בקשתה ,כי טובת יצחק היא לשלוח את ישמעאל חסדים ,ולפני הבריאה הרי לא היה למי
עשר שבטים בתכלית הטהרה והשלמות ,שלא היה מעורב מאצלם ,ולא יצטער על ישמעאל " ִִּכ� י ְְבִיִ ְְצ ָָחק ִיִ ָּק�ָ ֵֵרא ְלְ ָָך לעשות חסד ,וברא הקב״ה את העולם
בהם אפילו שמץ כל שהוא .ובגלל כן הצטערה רבקה אמנו ָזָ ַַרע" (בראשית כא ,יב) ולא בישמעאל .אלא שלפי פירושו שצערו (כרם טוביה) כדי להיטיב עם ברואיו.
כל כך כשראתה שכשעוברת על פתחי תורה של שם ועבר היה על יציאתו לתרבות רעה ,קשה איך אמר לו ה׳ שלא *
יעקב רץ ומפרכס לצאת ,וכשעוברת על פתחי עבודת ירע הדבר בעיניו ,וכי אין לו לאב להצטער כשרואה בנו "ֻיֻ ַַּק� ח ָנָ א ְְמ ַַעט ַַמִיִ ם" (בראשית יח ,ד).
אלילים עשו מפרכס לצאת (רש״י להלן כה כב) ,מפני שאז עדיין יוצא לתרבות רעה ,וחז״ל הרי הגידו לנו כמה הדבר קשה ר״א בשם ר׳ סימאי אמר ,אמר הקב״ה
לא ידעה על הסוד הזה ,וחשבה שיש לה רק עובר אחד באמרם (ברכות ז ,ב) 'קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר לאברהם אתה אמרת "יקה נא מעט
המפרכס לצאת גם לביהמ״ד וגם לבית עבודה זרה ,ועל זה ממלחמת גוג ומגוג'. מים" ,חייך שאני פורע לבניך במדבר
"ִאם ֵֵּכ� ן ָלָ ָּמ� ָ ה ֶֶּז� ה ָָאֹנִֹכִ י" (בראשית כה ,כב) ,כי בן כזה הפוסח טענה ִ וב"גור אריה" למהר״ל [וכן פירש מהרי״ל דיסקין] ,מפרש וביישוב ולעתיד לבא .וכן על אמירתו
על שתי הסעיפים ,עדיף שלא יוולד בכלל .אבל כשאמרו שתשובת השי״ת "אל ירע בעיניך" לא היתה על הצער "ורחצו רגליכם" ,וכן בכל דבר שאמר
לה "ְׁש� ְ ֵנֵ י ֹגִֹיִ ים ְְּב� ִִב ְְטֵנֵ ְְך ּוְּׁש� ְ ֵנֵ י ְלְ ֻֻאִּמ� ִ ים ִִמֵּמ� ֵ ַַעִיִ ְְך ִיִ ָּפ� ָ ֵֵרדּוּ" (בראשית שיצא לתרבות רעה כלל ,כמו שמדויק בלשון הכתוב שלגבי ועשה להם (יעוין מדרש רבה מח ,י).
כה ,כג) ,כלומר שהסבירו אזניה שכדי שיעקב יצא בתכלית צערו של אברהם כתיב "על אודות בנו" ,ולא הוזכר צער
בפשוטו רגילים להבין הא דזכה אברהם
השלמות נצרך שיצא גם עשו עמו ,התנחמה שפיר שהבינה אחר רק על בנו שיצא לתרבות רעה .ואילו בדבר ה׳ אליו
שיפרע הקב״ה לבניו כ״כ הרבה עבור
עכשיו שהמציאות הזו הוי חלק מבירור הטוב הנצחי ,וכדי נאמר "אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך" ,שהוסיף כאן
המעט מים והפת לחם וכיו״ב הוא
למהר בירור הטוב כדאי כבר הכל ,כי רק עי״ז שייך שיהא צער האמה ,וצער זה הרי אי אפשר לומר שהוא על יציאתה
משום שהקב״ה משלם מידו הפתוחה
יעקב מטתו שלימה ובתכלית הטהרה. לתרבות רעה ,אלא ודאי שכאן לא ציוה לו ה' להינחם על
והרחבה פי כמה מהמעשים.
ובספרים הקדושים מבואר שעירוב זה התחיל ע״י חטא שבנו יצא לתרבות רעה רק על ענין שליחותם מביתו.
אמנם יש להוסיף שמעשהו של
עץ הדעת ,כי מתחילת הבריאה נברא האדם מצד הטוב אבל בתרגום יונתן תירגם ׳לא יבאיש בעינך על טליא די
אברהם היה כ״כ מלא איכות בהרבה
אִתי ֲֲאֶׁש� ֶ ר
בלבד ,כמו שכתוב (קהלת ז ,כט) "ְלְ ַַבד ְְר ֵֵאה ֶזֶ ה ָָמ ָָצ ִ נפק מתרבותך ועל אמתך דאנת מתרך' ,הרי מפורש שגם
אהבה וחסד ,ולכך הפרעון בגמול
ָָע ָָׂש� ה ָָה ֱֱאֹל ִִֹהים ֶֶאת ָָה ָָא ָָדם ָיָ ָׁש� ָ ר" (קהלת ז ,כט) ,ואח״כ כשבא לענין יציאת הנער לתרבות רעה אמר לו שלא ירע הדבר
מעשיהו התפשט בכמות לכל ישראל.
הנחש אצל חוה והטיל בה זוהמא ,אז נתערב הטוב עם הרע בעיניו ,ולפירושו הקושיא בעינה ,איך ימנע מלהצטער על
הוי אומר שאמנם הנראה לעין שמעט
יחדיו וחטאו בעץ הדעת ,ומזה התחיל תערובת טוב ורע, כך.
מים נתן להם ,אבל כ״כ הרבה מונח
וזוהי עבודתנו במשך כל ימות עולם ,להפריד אותם זה מזה והגאון רבי אשר זעליג מרגליות זצ״ל מביא בספר "דעת
בנתינה זו ,עד שהערך שלהם הוא כנגד
ולהחזיר את העולם כפי שהיה בתחילתו שהטוב מבורר קדושה" תירוץ מהגאון רבי שלמה אליעזר אלפאנדרי זצ״ל,
הרבה מים .וכן בכל פרט מהכנסת
ומופרד מן הרע לגמרי. שכששמע אברהם אבינו שיצא בנו לתרבות רעה ונאמר
האורחים שלו.
נמצאנו למדים מהכא ,שכדי לברר הקדושה בתכלית ,יש עליו "ְוְ הּוּא ִיִ ְְהֶיֶ ה ֶּפ� ֶ ֶֶרא ָָא ָָדם" (בראשית טז ,יב) ,התחיל לבו נוקפו
להפריד פירוד גמור ומוחלט בין צד הרע לצד הטוב ,שאפילו וחישב להתחרט על מה שנשא את הגר המצרית ,שבזה ומדת הקב״ה "ּו ְְּס ִִב ָיָביו ִנִ �ְְׂש ֲֲע ָָרה ְְמֹאֹד"
חלק מועט שבמועט מן הרע לא יהיה מעורב בצד הטוב. תלה הסיבה שיש לו בן כזה .ועל זה אמר לו ה׳ "אל ירע (תהלים נ ,ג) שמדקדק עם חסידיו כחוט
וענין זה שייך אצל כל אדם בעבודת הבורא ,שדרכו של יצר בעיניך על הנער ועל אמתך" ,כלומר ,אל לך להתחרט על השערה (ב״ק נ ,א) ,כך גם חשיבות
הרע הוא לבלבל את האדם שלא ֵיֵ ַַדע להבחין בין טוב לרע, האשה המצרית ועל בנה שיצא לתרבות רעה ,מפני שענין מעשיהם וערכם כפול ומכופל.
ובנוגע למעשה פירושו ,שהנהגתו של האדם אינה מופרשת זה גופא הוא התחלת הטוב ,שכדי שיהיה יצחק שלם (כרם טוביה)
מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת -אריוריוו [עמ' ]1
לצד הטוב בלבד רק יש בה מן המעורב זה בזה ,דהיינו שלפעמים הוא נוהג לשל גוי גמור ,וכך היה סיכוי כלשהו שיבינו מצבם האמיתי ויהרהרו בתשובה
כשורה וכנדרש מן התורה ,ולפעמים הוא מתעלם מהוראות מסוימות ועושה ויתקרבו אל היהדות.
מעשים אשר לא יעשו ,ולא מצד שהוא מתכוון להכעיס רק מחמת שאינו יודע ומאז ומעולם היתה דרך תורה האמיתית להפריד בין האנשים המבולבלים
להבחין בין הרע לטוב ובין טוב לרע ,וחושב בלבו שאינו עובר איסור או נמנע בדעתם לבין אנשי האמת שדעתם ישרה באמונת ה' כן רואים אנו שהוכיח
ממנהג טוב ,ומציאות זו מן המעכבים הגדולים לשלמות העבודה ,כי עי״ז שאינו אליהו הנביא את ישראל בימי אחאב כשהיו העם נמשכים אחרי נביאי הבעל,
"ַעד ָָמ ַַתי ַַאֶּת�ֶ ם ֹּפ� ְְֹס ִִחים ַַעל ְׁש� ְ ֵּת�ֵ י ַַה ְְּס� ִִעִּפ� ִ ים ִִאם ה' ָָה ֱֱאֹל ִִֹקים ְלְ כ ּּו ַַא ֲֲח ָָריו
ואמר להם ַ מבחין כראוי הרי לא יוכל לעולם להתקרב אל ה' באמת.
ולדאבונינו מציאות זו מצויה מאוד בינינו שרבים ממחנינו סובלים מבלבולי ְוְ ִִאם ַַה ַַּב� ַַעל ְלְ כ ּּו ַַא ֲֲח ָָריו" (מלכים א' יח ,כא) .ולכאורה לשונו תמוה ,כי היאך אמר להם
דעת ,ואינם יודעים להפריד כראוי ומערבבים הטוב עם הרע ,ובפועל הם "אם לבעל לכו אחריו" ,וכי המליץ להם ללכת אחרי עבודה זרה.
מתנהגים פעם לצד זה ופעם לצד אחר .וזה חסרון גדול ,שעל האדם להחליט אלא שהן הן הדברים שאמרנו ,כמש״כ בספר ׳דברי יחזקאל' ,כי להיות ׳פוסח על
מה היא דרך עבודתו ושיהא אצלו פירוד גמור בין הטוב להרע ,כי בעוד שישנם שתי הסעיפים׳ ולערבב הטוב עם הרע ,שמצד אחד יחשבו שהם עובדי ה' ,ומצד
בלבו בלבולים וספיקות הריהם מונעים ממנו להיטיב מעשיו ולשוב אל ה' ,שני יעבדו לבעל כרצונם החפשי ,זוהי התנהגות הגרועה ביותר .כי אם נמצא
האדם במצב שפל כזה שרוצה ללכת אחרי הבעל ,אזי טוב לו שלא יטעה אותו שהרי אינו יודע כלל על מצבו שהוא מתנהג בדרך לא טובה.
ונסביר דברינו בדרך משל שהוא קיצוני לצד הרע ,כידוע שאצל האנשים יצרו שיחד עם זה אפשר לו להיות נמנה גם בין עובדי ה׳ ,אלא "אם לבעל לכו
שאורח חייהם רחוק מאוד מקיום התורה והמצות ,אמנם ישנם רבים ביניהם אחריו" הליכה גמורה ללא ספיקות ,וזה עדיף הרבה יותר מלערב הטוב עם הרע
שבלבם רוצים מאוד להרגיש איזה קשר עם עניני יהדות ,ולשם כך הם מוכנים ולהתנהג כפי שנקרא בפי העולם ׳לרקוד על שתי החתונות׳.
לעשות איזו פעולה טובה אחת במשך השנה ,ובזה הם מתיימרים להרגיש בנוח וההסבר הפשוט בזה הוא ,כי כאשר ידעו בבירור שהם מובדלים מצד הטוב ואין
כאילו יצאו ידי חובתם ,ונמצאים לצערינו אנשים כאלו באנגליה ובאמעריקה להם שום שייכות עם התורה ועם השי״ת ,אזי יש מקום לקוות שביום מן הימים
שבמשך כל ימות השנה הם מתנהגים בהפקרות ככל הגוים רח״ל ,אך אם יבוא יתנו לב לעצמם להבין מצבם הרע על נכון ,ויתעוררו לחזור בתשובה .אבל כל
מאן דהו ויעוררם לתשובה ,יצטדקו ויאמרו לו ,וכי מה אתה רוצה ממני ,הרי עוד שהם מרמים את עצמם וחושבים שדרכם ישרה ,הרי אז הם מרגישים עצמם
אני מגיע לביהכ״נ בליל יום כיפורים לאמירת כל נדרי ,ועושה עוד כמה מצוות ,נוח וטוב ולעולם לא יתעורר לבם להשתנות.
ומה אתה רוצה לתבוע ממני יותר ,הלא רואה אתה איך שאני עושה מצוות ומסופר על הגאון רבי מאיר שפירא זצ״ל שפעם בא אליו אחד שהשתייך לתנועת
המזרחי ,וטען כלפיו מדוע אתה לוחם כל כך נגד הציונים ודומיהם באופן קיצוני כיהודי טוב.
ומהלך מחשבה זו של אנשים הללו ,היא מחמת עירוב הטוב עם הרע הקיים ואינך מוותר להם במאומה ,הרי עדיף שתשב עמהם לשולחן ותשיג איזו פשרה
אצלם ,דהיינו ,שהם יודעים בלבם שקיים דרך חיים כזו של שמירת המצוות ,מתקבלת ,שאז בודאי תוכל לקרב הרבה יותר אנשים .וכתשובה לשאלתו קראו
אך אינם יודעים להבחין בין שמירת התורה כהלכה לבין הנהגתם הקלוקלת הגר״מ והעמידו ליד החלון ומצביע בידיו לעבר הרחוב ,ואומר לו ,הנך רואה את
בכל השנה ,ומדמים לעצמם שכדי להימנות על שומרי התורה דיו לעשות איזו הרחוב לפניך ,התבונן רגע ותראה שאנשים הולכים על שני צידי הכביש -ישנם
פעולה קטנה פה ושם וכבר נכללים בין שומרי המצוות .ואנשים אלו הלא בודאי ההולכים מימין ויש ההולכים משמאל ,אבל באמצע הכביש מי הולך? הסוסים
מוטב אם לא היו עושים אפילו את המעט הזה ,שאז לא היו מרגישים כלל והחמורים! וכך הסביר לשואלו המקנטר ,ללכת בדרך האמצעי זה דרכם של
שעושים משהו לה׳ ולא היה להם במה לתלות עצמם שהם חלק מכלל ישראל ,הסוסים והחמורים ,אנשים ברי דעה ,הולכים או מימין או משמאל.
(משחת שמן – הגאון רבי חיים שאול קויפמאן) ואז היה יותר קל להעמידם על מקומם הנכון ולהסבירם שאורח חייהם שוה
'ב' עולמות בכפיפה אחת'
כלום באחד מן ההרים הללו ,אמר לו הן ,אמור מה ֹמֹאְזְ ֵנֵ י ִִמ ְְר ָָמה ַלַ ֲֲעֹׁש� ֹק ָָא ֵֵהב" (הושע יב ,ח) ,ראה שמא נגע "ַוַ ַ �ַּי � ְְׁש ֵ�ֵּכם ַַא ְְב ָָר ָָהם ַ �ַּבֹּב� ֶֶֹקר ַוַ ַ �ַּי ֲֲחֹבֹׁשׁ ֶֶאת ֲֲחֹמֹרֹוֹ ַוַ ִ �ִּי ַ�ַּקח ֶֶאת � ְְׁשֵנֵ י
אתה רואה ,א״ל רואה אני עמוד של אש עומד מן בצנור [פירוש במקום בתולים ,ודבר בלשון צניעות, ְנְ ָָע ָָריו ִִאּתֹּוֹ ְוְ ֵֵאת ִיִ ְְצ ָָחק ְ �ְּבנֹוֹ ַוַ ְיְ ַַב ַ�ַּקע ֲֲע ֵֵצי ֹעָֹלָ ה ַוַ ָ �ָּי ָָקם ַוַ ֵ �ֵּיֶלֶ ְְך
הארץ ועד לשמים ,אמר לישמעאל ולאליעזר רואים ופירושו שמא בא עליה בדרך שחשוד הוא כדלעיל ֶֶאל ַַה � ָָּמקֹוֹ ם ֲֲא � ֶֶׁשר ָָא ַַמר לֹוֹ ָָה ֱֱאֹל ִִֹהים" (בראשית כב ,ג).
אתם כלום באחד מן ההרים הללו ,אמרו לו לאו ,ואמר (מהרז"ו)] .אלא ָָה ֵֵבא את הנערה האהלה ְוְ הֹוֹ ֵֵצא את בפרקי דרבי אליעזר פל״א מסופר ,בן ל״ז שנה היה יצחק
להם "ְׁש� ְ ב ּּו ָלָ ֶכֶ ם ֹּפ� ֹה ִִעם ַַה ֲֲחמֹוֹ ר" (בראשית כב ,ה) ,אמר להם בתוליה ָָּב� ֶֶא ְְצ ַַּב� ע ,אם טהורה בבתולה ,הרי היא לך בלכתו אל הר המוריה וישמעאל בן חמישים שנה ,נכנס
כשם שאין החמור רואה כלום כך אתם אינם רואים מפי הגבורה .הכניסה האוהלה והוציא את בתוליה תחרות בין אליעזר ובין ישמעאל ,היה אומר ישמעאל
כלום .וכן אמרו (בקידושין סח ,א) "עם החמור" עם הדומה באצבע ,והראה אותן לאברהם אביו ,ואחר לקחה לאליעזר עכשיו אברהם מקריב את יצחק לעולה מוקדה
לחמור ,מכאן שאין קידושין תופסין בשפחה ,הכל ָׂש� ָָרה ִִא ּּמֹוֹ " (בראשית כד, שנאמר "ַוַ ְיְ ִִב ֶֶא ָָה ִיִ ְְצ ָָחק ָָהֹא ֱֱֹהָלָ ה ָ על גבי המזבח ,ואני הוא בכורו ,אני יורש את אברהם,
מודים בעבד שאין לו חייס דכתיב "שבו לכם פה עם סז) ,שנמצא שלמה כשרה אמו וכו' וכשגמל חסד היה משיב אליעזר לישמעאל ואמר לו כבר גרשך כאשה
החמור" ,עם הדומה לחמור (יבמות סב ,א) .וראוי להבין הרי עם יצחק בנו הוציאו לחירות .ונתן לו הקב״ה שכרו מגורשת מבעלה ושלחה המדברה ,אבל אני עבדו משרת
פשוט הוא שהענן הקשור על ההר והעמוד האש הוא בעולם הזה ,בשביל שלא יהא שכר לרשעים בעה״ב, ביתו ביום ובלילה ,ואני הוא היורש לאברהם ,ורוח
ענין של גילוי שכינה ,ביום השלישי הגיעו לצופים והקימו למלך ,והוא עוג מלך הבשן' .וכן הוא במס׳ הקודש משיבה ואומרת להם 'לא זה יורש ולא זה יורש'.
"וראו כבוד שכינה" ילקוט ס׳ צ״ט מפרד״א פל״א ע״ד סופרים פכ״א ה״ט [אולם בגמ׳ יומא כ״ח איתא אם הדברים הם כפשוטם [שעל הירושה ממש היו
"ִה ֵֵּנ� ה ָָאֹנִֹכִ י ָָּב� א ֵֵאֶלֶ ָ
יָך ְְּב� ַַעב שנאמרו בתורה (שמות יט ,ט) ִ "ַהֹּמ� ֵֹׁש� ֵ ל ְְּב� ָכָ ל ֲֲאֶׁש� ֶ ר לֹוֹ " (בראשית כד ,ב) ,שמושל בתורת רבו. ַ מדיינים] יש לפנינו מחזה מחריד ,חבורה הולכת,
ֶֶה ָָעָנָ ן" וגו׳ ,וזוהי דרגה גבוהה לראות גילוי שכינה ובמדרש בראשית רבה פ׳ נ״ט אמרו שהיה אליעזר אחדים מהם חושבים מחשבות קודש ,חדורים ועסוקים
כנבואה ורוה״ק ,ואם הם אינם בדרגה גבוהה כזו ,הם שליט ביצרו כמותו כאברהם] ,היתכן דבר כזה? בפרשת קידוש השם ,העקידה ,ועל ידם הולכים אחרים
כבר בבחינת דומים לחמור ,ואין בהם תפיסת קידושין התשובה היא כן ,ולשם כך הרבה רבי אליעזר הגדול וגם הם עסוקים במחשבות ,אולם במחשבות חולין,
וחייס ,האם אין מצב ֵֵּב� יַנַ ִיִ ם. לספר פרק זה כדי ללמדנו שאפשרי דבר כזה .מצינו חושבים על הירושה לטובת הנאה שיפיקו מהעקדה
אמנם למתבאר יתכן להימצא בחבורה קדושה כזו, בחז״ל (ברכות יז ,ב) שאמרו בני מתא מחסיא אבירי לב אחרי שאברהם יקריב את יצחק בנו לעולה -הכיצד הם
הם הולכים לקדש שם שמים להקריב את עצמם ,כולו נינהו דקא חזי יקרא דאורייתא תרי זימני בשתא לא מתבשמים מן הריח הטוב הנודף מאדם שכמותם.
לה׳ כעולה תמימה ,העבודה צריכה לשמה ,לשם ששה ולא קמגיירי מיניהו ,ופירש רש״י שהיו בני ישראל אביך אחיך ,החדורים ביעודים וערכים רוחניים
דברים הזבח נזבח (זבחים דף מו ,ב) מובן שההכנה היתה רבה נאספים באדר ובניסן ,ע״כ .פי׳ הגויים אלו רואים העומדים ברומו של עולם שהאדם נברא רק למען
התבוננות והתרוממות הנפש ,התפשטות הגשמיות יקרא דאורייתא במקומם ואינם מתגיירים ,לא חל בו לקדש שם שמים וכו׳ ולא בעד מצבו בעולם הזה ,ולמה
ממש ,והם הולכים על ידם וחושבים על הפרוטות שום שינוי בחייו אינו זורק את פסיליו לבא להתגייר, גם אנו לא נחשוב איך אפשר להגיע לרום המעלה של
שישארו להם ,הרווח מכל העקידה ,ורק בזה הם עוסקים סימן שהם אבירי לב עקשנים הם ,ומגפפים תריסי קידוש שם שמים מסירות נפש .מחשבות כאלה לא
ואינם סופגים מאוירת קודש השוררת באברהם וביצחק לבם וסוגרים את עצמם ,ואינם קולטים מהאוירה מעסיקות אותם ,הם אינם מתענינים בהם כלל .כל
ולא נדבקים ברוחם ,אין להתחבר אתם יחד ,כאלו שהם הקדושה השוררת סביבם ,וניסא איתרחש להו ,היה מגמת נפשם ורצונם כעת הוא ,מי ישיג הירושה הרכוש
מעולם אחר לגמרי לא ממינם הם ,הראשונים מתפשטים עמוד של אש יורד מן השמים כמש״כ התוס׳ שם. אחרי אברהם ויצחק .הנה לפנינו ב׳ עולמות בכפיפה
מכל רגש גשמי ,והם מתלבשים חומריות חושבים על עוד שנינו בפרקי דרבי אליעזר (פרק ל״א) " ַַּב� ּּיֹוֹ ם ַַהְּׁש�� ְ ִלִ יִׁש� ִ י אחת .האחד עולה מעלה מעלה ,והשני יורד תהומה.
הירושה הפרוטות שירויחו מהעקידה זהו חשבונם ותו ָּׂש� א ַַא ְְב ָָר ָָהם ֶֶאת ֵֵעיָנָ יו ַוַ ַַּי� ְְרא ֶֶאת ַַהָּמ� ָ קֹוֹ ם ֵֵמ ָָרֹחֹק" (בראשית ַוַ ִִּי� � ָ הדברים מתאימים למש"כ בפרקי דרבי אליעזר
לא יותר ,ודאי ששני עולמות הן ,ולכן בקהלנו לא יבואו כב ,ד) ,מה ראה ,ראה ענן קשור על ההר ועמוד של אש פט״ז' ,אמר אברהם ליצחק בנו ,העבד הזה חשוד
(המאור שבתורה -רבי שלום צבי שפירא) אלו. מן הארץ עד לשמים ,אמר ליצחק בנו ,בני רואה אתה על העבירות הוא ּו ִִּמ ְְר ָָמה בידו שנאמר " ְְּכ� ַנַ ַַען ְְּב� ָיָ דֹוֹ
מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת -אריוריוו [עמ' ]2
בקושיית התוספות מדוע צריך קרא לפטור את שרה מלמול את בנה
אבן ציון׳ עמוד שכט) שהקשה על עצם קושיית התוס׳ ,מדוע נחשבת ֹלִקים" "ַוַ ָּיָ ָָמל ַַא ְְב ָָר ָָהם ֶֶאת ִיִ ְְצ ָָחק ְְּבנֹו ֶֶּבן ְְׁשֹמַֹנַ ת ָיָ ִִמים ַּכַ ֲֲא ֶֶׁשר ִִצָּוָה ֹאֹתֹו ֱֱא ִ
מילה כמצוה שהזמן גרמא ,הא הטעם שלא מלים את התינוק לפני (בראשית כא ,ד).
שמונה ימים אינו משום שלא הגיע זמן המצוה ,אלא משום שהעת שבו מכאן למדה הגמ׳ בקידושין (כט ,א) דנשים פטורות מלמול את בנם,
מתחייב במילה הוא כשנהיה בן שמונה ימים ,וכשם שבשאר המצות דכתיב "אותו" ׳ולא אותה׳ ,ששרה היתה פטורה ממצות מילה של בנה.
החיוב אינו אלא לבן שלוש עשרה ,אף במילה אין החיוב למי שהוא וידועה קושיית התוספות (שם ד״ה אותו) והראשונים (רמב״ן ריטב״א ור״ן ,שם)
פחות משמונה ימים .ומפרש ,שיתכן לומר שזו כוונת התוס׳ בתירוצם. דלמה לי קרא לזה ,תיפוק ליה משום דמילה הוה מצות עשה שהזמן גרמא.
שכיון שלאחר היום השמיני אין הפסק למצוה ,מוכח שמה שהמילה והנה התוספות שם תירצו דכיון דמיום השמיני ואילך אין לה הפסק
היא ביום השמיני אינו מחמת שזהו זמן המצוה ,אלא שעל תינוק הקטן על כן לא חשיבא מצוה שהזמן גרמא .ועוד ,שמילה שלא בזמנה נוהגת
משמונה ימים אין עדיין חיוב ,ע״כ]. בימים ובלילות [והיינו כשיטת רבי אלעזר בן ר״ש ביבמות (עב ,ב)] .וכן
ובאמת ,באופן זה יש לפרש גם לגבי מצות פדיון הבן ,דמבואר שם (לד, תירצו התוספות במגילה (כ ,א תוד״ה אין ,בתירוץ הב׳) ,וביבמות (עב ,ב תוד״ה
א) דהוה מצות עשה שלא הזמן גרמא ,וכן מבואר ברש״י בקידושין שם אוחו).
(בד״ה המוטלת) ,והיינו משום דהא דנפדה התינוק כשהוא בן שלושים יום, אך יש להבין את תירוצם ,דהא מכל מקום עדיין מוגבלת מצות מילה
"ּוְפדּוָיָ ו ִִמ ֶֶּבן ֹח ֶֶֹדׁש
הוא דין בתינוק ,וכלשון הפסוק בפרשת קרח (יח ,טז) ְ בזמן ,דהא אין מצותה עד יום השמיני.
ִִּת ְְפ ֶֶּדה" ,דחיוב פדיון הבן הוא על בן של חודש ימים ,וזה לא הוה הזמן ובפשטות יש לבאר כוונתם ,דמכיון דלאחר יום השמיני אין לה זמן
גרמא ,ויש להעמיס זה בדברי תוספות הרא״ש (בקידושין שם) ,שהביא את קבוע ,אם כן לא דמי מצות מילה למצות תפילין דמינה ילפינן את
תירוץ התוספות והוסיף ׳כמו בפדיון הבן׳ ,עיין שם. הפטור של הזמן גרמא ,דהא מצות תפילין מוגבלת בזמנה מלפניה
ועיין ברש״ש (על התוספות בקידושין שם) שכתב ליישב את עצם קושיית ולאחריה ,דתפילין מצותם ביום ,ולא בלילה שלפניו ולאחריו ,מה שאין
התוספות ,דיש לומר דמילה לא הוה הזמן גרמא ,דלא מיקרי זמן כן מילה מוגבלת בזמנה רק מלפניה ולא לאחריה ,ודוק.
גרמא ,אלא כשיש למצוה זמן קבוע ,ובזמן מן הזמנים בטלה המצוה ועוד אפשר לפרש בזה ,דסברת התוספות היא דלא חשיב מצות עשה
לגמרי ,אבל מילה נוהגת בכל יום ויום אם יש תינוק בעולם שהגיע זמנו שהזמן גרמא אלא כשהזמן הוא הגבלה בקיום או בחיוב המצוה ,מה
[ויעויין היטב בתוספות הרי״ד (שם) שקצת משמע גם כן מתוך דבריו שאין כן במילה ,דהא דאינו נימול לפני שמונה ,אינו משום דזמנו ביום
שרצה לפרש כך ,עיין שם היטב] .ויש לעיין מדוע מיאנו התוספות השמיני של הולדת הבן ,אלא הוא דין בתינוק ,דכשהתינוק נעשה בן
לתרץ תירוץ פשוט זה .ואולי יש לומר דסבירא להו דיש לדון על כל "ּוֶבן ְְׁשֹמַֹנַ ת
שמונה הוא נימול ,וכלשון הפסוק בפרשת לך לך (יז ,יב) ֶ
בן שנולד בנפרד ,וחיובו של זה אינו חיובו של זה ,ונמצא דחיובו של ָיָ ִִמים ִיִ ּמֹול ָלָ ֶכֶ ם ָּכָ ל ָזָ ָכָ ר ְלְ ֹֹדֹר ֵֵֹתיֶכֶ ם".
(גיצי אורה) כל אחד ואחד תלוי בזמן. [ויש לציין דכעין זה מובא בשם הגר״ח הלוי מבריסק (הו״ד בספר 'זכרון
כי ידע " ִִּכ� י ֹל ֹא ַיַ ֲֲע ֶֶׂש� ה ה' אלקים ָּד�ָ ָָבר ִִּכ� י ִִאם ָָּג� ָלָ ה סֹוֹ דֹוֹ ֶֶאל ֲֲע ָָב ָָדיו ַַה ְְּנ� ִִב ִ
יִאים" (עמוס ג, "ְוְ ֶֶאל ַַה ָ �ָּב ָָקר ָָרץ ַַא ְְב ָָר ָָהם" (בראשית יח ,ז) .טעם לריצה זו כתב הרמב״ן שהיא להגיד רוב חשקו
ז) .או מרוב זריזותו במצוות היה טרוד במילתו ומילת עם רב אשר בביתו ,ואחר בנדיבות ,כי האדם הגדול אשר היו בביתו שמונה עשר ושלש מאות איש שולף חרב ,והוא
כן בחולשתו ישב לו פתח האהל ,והמלאכים באו טרם שהגיד לה דבר .וכפי זה זקן מאד וחלוש במילתו ,הלך הוא בעצמו אל אהל שרה לזרז אותה בעשיית הלחם ,ואחרי
מתעצמת ביותר זריזותו העצומה לקיום מצות הכנסת אורחים ,בהתוודע לנו כן רץ אל מקום הבקר [ובבעה״ט איתא שרץ אחריו עד מערת המכפלה] לבקר משם בן
כמה התגברה עליו החלישות עד שלא היה בכוחו להודיע לשרה אשתו בשורה בקר רך וטוב לעשות לאורחיו ,ולא עשה כל זה על יד אחד ממשרתיו העומדים לפניו.
נוראה כזו ,ועכ״ז כשעמד לפני מצוה חביבה לא הלך אחר כוחותיו והתעצם ואמר הגאון רבי שלמה ברעדווא זצ"ל הארה נפלאה בדברי הרמב״ן אלו ,שהמה
בהתגברות אדירה לכבד את אורחיו בתכלית הכיבוד[ .אמנם יש להעיר שזהו מתאימים לדבריו להלן בפסוק "ַוַ ְּת�ְ ַכַ ֵֵח ׁׁש ָָׂש� ָָרה" (בראשית יח ,טו) שכתב מדוע לא הודיע
רק לשיטתו שעדיין חלש היה ,אבל האוה״ח הק׳ כתב שמיד כשראה אותו מלאך "ֲא ָָבל
אברהם אבינו ע״ה לשרה את הבשורה הטובה הנאמר לו מתחילה (לעיל יז ,יט) ֲ
רפאל נתרפא מחולשתו א"כ כבר הכין להם הסעודה לאחר שנתרפא]( .משחת שמן) ָָׂש� ָָרה ִִאְׁש� ְ ְּת�ְ ָָך ֹיֶֹלֶ ֶֶדת ְלְ ָָך ֵֵּב� ן" ,אולי המתין עד שלוח השם אליה הבשורה ביום מחר,
כמה קשה לשנות הרגל רע
הכח להתנתק מן ההרגלים הלא טובים שדש בהם כל ימיו ,ולכן בל יחשוב שיכול "ְוְ ֶֶאת ָָה ֲֲאָנָ � ִִׁשים ֲֲא � ֶֶׁשר � ֶֶּפ ַַתח ַַה ַ �ַּבִיִ ת ִִהּכּּוּ ַ �ַּב �ַַּסְנְ ֵוֵ ִִרים וגו' ַוַ ִ �ִּיְלְ אּוּ ִלִ ְְמֹצֹא ַַה � ָָּפ ַַתח" (בראשית יט ,יא).
ללכת אחר תאוות לבו וכשיזקין ישפר מעשיו ,כי לבסוף יראה שבימי זקנותו לא כתב הספורנו' :אף על פי שהיו מוכים בסנוורים וכבר הרגישו את עונשם על
יוכל להתגבר על הרע שמושרש בו ,ולא יוכל לסור ממנו. בשרם ,טרחו למצוא הפתח כדי לשבר הדלת ,והנהגתם התמוהה הזו היא
וכפי שהיה הגאון רבי אליהו לאפיאן זצ״ל מספר מעשה שהיה בקעלם ,שפעם כאמרם ז״ל (עירובין יט ,א) 'רשעים אפילו עומדים על פתחו של גיהנם אינם חוזרים
אחת נכנס דיבוק באדם אחד ,ונאספו כמה תלמידי חכמים לתקן הנפש בתשובה' .ומבהיל הדבר מאוד ,שהרי אדם רגיל שלוקה בעיוורון פתאומי הלא
האומללה ולהוציאה מן האדם שנדבק בו ,ותוך כדי עמדם שם התחיל הדיבוק תיכף ומיד יתבונן קמעה מה שקרה עמו ,ואם ירא שמים הוא יפשפש במעשיו,
לדבר דברי נבלה מזעזעים ,והנאספים שם נבהלו בשמעם את הדברים יוצאים ואפילו אם אין בו יראת שמים ורשע הוא ,הרי ירוץ מיד לרופא ויחפש תרופה
מפיו ,ושאלוהו ,הרי רואה הנך כמה שאתה מתייסר בעבור המעשים הרעים למכתו ,ואילו רשעים הללו היו כה דבוקים ואדוקים ברשעותם עד שגם טובתם
שעשית בימי חייך ,והיאך אתה מסוגל לדבר כך .והשיבם ,אמת שאני יודע הכל העצמית לא ענינה אותם ,וגם כשראו האיך שלוקים בעיוורון לא נתרגשו מזה
ורואה בעיני חומרת הדברים ,אבל מה אעשה שאין לי כח המעצור בשום אופן כלום והמשיכו במעשי רשעתם למצוא הפתח.
שבעולם .והנה רואים אנו עד היכן מגיעים הדברים שהאדם המתרגל באיזה דבר וילמד מזה האדם ,להתבונן לאיזה מצב גרוע יכול להתדרדר כאשר מתרגל
(משחת שמן) רע ח״ו ,קשה לו קושי איום ונורא להשתנות. לחיות בהפקרות ובלא חשבון ,שאף אם רואה את עוצם רעתו בעיניו גם אין בו
לימוד זכות על אנשי רשע ראוי שיעשה רק בינו לבין הקב"ה
התם דילמא שאני התם דהוי משום שלא יצא יחידי בלילה ולכך לא הקדים. "ַוַ ַ �ַּי � ְְׁש ֵ�ֵּכם ַַא ְְב ָָר ָָהם ַ �ַּבֹּב� ֶֶֹקר ֶֶאל ַַה � ָָּמקֹוֹ ם ֲֲא � ֶֶׁשר ָָע ַַמד � ָ
ָׁשם ֶֶאת � ְְּפֵנֵ י ה'"( .בראשית יט ,כז)
ותירצו ,דהכא גרסינן "וישכם אברהם בבקר אל המקום וגו'" (בראשית יט ,כז) ,ולא איתא בגמרא חולין (צא ,א)" :ויאבק איש עמו עד עלות השחר" ,אמר רבי יצחק ,מכאן
גרסינן "ויחבוש את חמורו" ,ומייתי קרא מסדום שהלך להתפלל על הפיכת לתלמיד חכם שלא יצא יחידי בלילה ,ופירש רש"י ,שהרי יעקב נשאר יחידי והוזק.
סדום שהיתה בבקר ,והיה לו להקדים להתפלל בלילה אלא שלא רצה לצאת ובהמשך (שם ע"ב) ,רבי אבהו אמר מהכא (בראשית כב) "וישכם אברהם בבקר ויחבוש את
יחידי בלילה והלך יחידי להתפלל עליהם ולא רצה שיהא שום אדם עמו בשעת וגו' ,ופירש רש"י ,ולא קודם היום ואע"ג דלאו יחיד הוה וכל שכן יחידי.
תפלה ,אי נמי לא היה שום אדם רשאי לראות בהפיכת סדום .ובפסחים מייתי והקשו שם התוספות ,ברוב ספרים כתיב "ויחבוש את חמורו" :וקשיא[ ,א]
קרא דעקדה שלא היה יחידי אלא דלא היה צריך להקדים טפי מצפרא. דהיינו קרא דעקדה ,ושם לא היה יחידי ,דהיו שני נעריו עמו ויצחק בנו[ .ב]
יוצא לדעת תוספות ,דמה שתלמיד חכם לא יצא יחידי בלילה נלמד ממה ועוד ,דאפילו היה יחיד אין לחוש מן המזיקין דשלוחי מצוה אינן ניזוקין[ .ג]
שאברהם השכים בבקר להתפלל על סדום [ולא ממה שהשכם לעקידה כפירוש ועוד ,דמקרא דעקדה יליף בריש פסחים (ד ,א) גבי בדיקת חמץ דלא אמרינן זריזין
רש"י ,כנ"ל] .וקשה ,מדוע באמת לא התפלל בלילה ,וילך עם שנים ממשרתיו. מקדימין למצוה טפי מצפרא מדלא השכים אברהם טפי מצפרא ,והיכי מוכח
מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת -אריוריוו [עמ' ]3
אמת הם הדברים ,ולכן אברהם המתין עד הבוקר כדי שיוכל לצאת יחידי דוקא ואמנם התוספות ביארו" :ולא רצה שיהא שום אדם עמו בשעת תפלה" .והיא
ולא ישמעו אחרים דברי סניגוריה לפני הקב"ה על אנשי מדום. גופא צריך ביאור בזה.
והוסיף ,שגם בזמננו לאחר החורבן הנורא ר"ל [השואה] ,אפשר לנו ללמד והביא בספר 'טעם ודעת' ביאור בזה משם הגאון רבי יואל טיטלבוים האדמו"ר
סנגוריה על הפושעים ,כאברהם אבינו שביקש רחמים על אנשי סדום ,אבל מסאטמאר זצ"ל ,שהוא משום שאברהם אבינו יצא להתפלל וללמד זכות על
דוקא בינינו לבין הבורא ית"ש ,ובפני אנשים אנו חייבים להוקיעם שכולם ידעו אנשי סדום ,ולימוד זכות על אנשי רשע ראוי שיעשה רק בינו לבין הקב"ה,
ויכירו גודל חטאתם. שכשיש נוכחים השומעים ממנו סנגוריה על רשעים ,עלולים לחשוב שאמנם
)חלק ג'( קריאת שמע על המטה וברכת המפיל
עפ"י ספר "הלכות יו ביו "להגרמ"מ קארפ שליט"א
אם נצרך לשתות או לאכול מעט והוא רעב או צמא לאחר ברכת המפיל יכול להפסיק לאכול צמא ורעב אחר המפיל
ולשתות ולברך ולא יפסיק לדברים אחרים .
יש אומרים שעל פי הקבלה אין לברך ברכת המפיל אחר חצות הלילה ,ואין כן דעת החיד"א אלא המפיל אחר חצות לילה
מברך אותה כל הלילה בכל עת שרוצה לישן .והמשנה בברורה כתב דמברכין אותה אם יודע שישן
ירדם קודם עלות השחר לא יברך בשם ומלכות ]דנוסח הברכה קודם עלות השחר ,אבל אם לא
בכל אופן מועיל לשמירה[ ,ומ"מ אם משער שישן קודם עלות השחר יש לו לברך .
ההולך לישן אחר עלות השחר אפילו קודם הנץ אינו מברך המפיל ,אך יאמר ויהי נעם וקריאת המפיל בשינה אחר עלות השחר
שמע
]ויתנה על תנאי שאם יקראנה בזמן קריאת שמע של שחרית אינו מכוין לצאת בשל שחרית[ .
הישן ביום לא יברך המפיל ,ויש אומרים שיאמר פסוק ויהי נעם ,אך לא נהגו כן ,ומ"מ טוב המפיל ופסוקי שמירה לשינה
ביום
לאומרו .
אין אוכלין ושותין ולא מדברים אחר קריאת שמע שעל המטה ]ואפילו אינו מברך המפיל בשם אכילה ושתיה אחר ק"ש שעל
המיטה
ומלכות[ אלא ישן מיד ואם הוצרך להפסיק יקרא שוב קריאת שמע .
ואם אין יכול לישן מיד יחזור ויקראנה או יאמר הפסוקים עד שישתקע בשינה .
ביאור הלכה ר"ס רלט דעל שינת היום אין מברכין המפיל ,ואפי' אחר סידור יעב"ץ בסדר ק"ש שעל המטה "ולא יפסיק בשום מעשה ודבר
עלוה"ש מבואר בברכות )ט ,א( דאין אומרים השכיבנו ואין יכול לומר בין קריאה לשינה וכ"ש שלא יאכל וישתה אם לא בהכרח גדול ואז יחזור
שתשכיבני לשלום. ויקרא ק"ש פרשה ראשונה לפחות ,עם פסוק בידך אפקיד רוחי" .ויש
כתב הרמ"א סי' רלא ס"א לומר ויהי נועם ,ואף שלא
ּ דאף בשינת היום להוסיף דאחר שכבר שכב מעט י"ל דחלה הברכה וכנ"ל ועוד דהרעב
נהגו כן זהו בהולך לישן ביום ולא הולך לישן שינת הלילה אחר עלוה"ש והצמא מפריע לו לישן והוא מצרכי השינה ,ולא גרע מטול ברוך גביל
דמבואר בגמ' דזהו זמן שינה למקצת אינשי ,ולכן צריך לומר אז קריאת לתורי ,ולכן לא יפסיק לדברים אחרים.
שמע כיון שנכנס לישן על מיטתו דזהו שינת הלילה שלו וצריך שמירה ברכי יוסף רלט סק"ב בשם תשו' לחמי תודה שיש שרצה לומר שעפ"י
מהמזיקין וגם חייבים מן הדין דק"ש על המטה נתקן קודם שינת הלילה, הסוד אם היה ער עד אחר חצות ואז הולך לשכב אינו מברך המפיל ואין
וכן מצינו דזהו עונת ק"ש למי שנאנס ולא קרא בלילה דיוצא בזה יד"ח האמת כן אלא צריך לברכה בכל עת שהולך לישן ע"ש .והביאו השע"ת
זמן שכיבה של לילה ,ומ"מ יכוין שלא לצאת בו יד"'ח ק"ש בשל יום. שם סק"א .אבל בכה"ח שם סק"ה הביא מהחסד לאלפים מנהג החסידים
רמ"א רלא ס"א ובמ"ב שם בשם הלבוש שלא נהגו כן וטעמו משום הבאין בסוד ה ,ע"פ האריז"ל דאחר חצות אין אומרים המפיל ,והכה"ח שם
דביום אין צריך שמירה ,ובסי' רלט סק"ח בשם הפו' דטוב לומר ויהי נועם, הביא דכ"מ בשעה"כ להאריז"ל דאחר חצות כבר הגיע זמן המעביר ורק
ומ"מ לא נהגו כן כאמור .ויש ליישב דאין נוהגים כן בתורת חיוב כדמשמע קודם חצות שהוא זמן הפלת הדורמיטא הוא הזמן לברכת המפיל.
לכאו' מלשון הרמ"א בסי' רל"א ובכל אופן טוב לאומרו. ואמנם המעיין בדברי השער הכוונות שם ,והכל מדובר במי שהולך לישן
הכל בו )סי' כט( "נהגו כל ישראל שאין אוכלים ושותים ואין מדברים אחר הרבה דקודם חצות וקם לחצות ואז הוא זמן הפלת הדורמיטא שלו ,ואחר
קריאת שמע שאומרים על מטתן וסמכו אהא קרא )תהלים ד ,ה( אמרו בלבבכם חצות הוא כבר זמן קימה ,אבל ההולכים לישן לאחר חצות וקמים לעלוה"ש
על משכבכם זו קריאת שמע ודומו סלה" ומשמע דמנהג הוא ולא חיוב, הפלת הדרומיטא שלהם משתנה כי יסדו בזמן השכיבה של האדם וכן אצלם
ויותר מזה ברבינו ירוחם בנ"ג ח"ב )כג ע"ג( כ' "ויש שאינם מדברים על גם אין זמן המעביר בחצות רק קודם עלוה"ש ,וכן נקט הביאור הלכה ר"ס
מטתם אחר שקראו ק"ש כדאיתא בירושלמי רבי פלוני הוה קרי וחזר וקרי תרל"ט דכל שהולך לישן קודם עלוה"ש אומר המפיל והן דברי הברכי יוסף
עד דפקע גו שנתיה משום דכתיב אמרו בלבבכם וגו' אמרו בלבבכם על והלחמי תודה שגם הם באו בסוד ד' בדברי רבינו האריז"ל.
משכבכם זו ק"ש" .אבל ברוקח )סי' שכז( משמע דהוא חיוב שכ' "וצריך שלא ובביאור הלכה שם נסתפק אם הולך לישן קודם עלוה"ש ומסופק אם ישן
יפסיק קריאתו לשנתו כדמשמע בירושלמי קרי וחזר קרי עד דהוה שקע מגו קודם שיעלה השחר אם יברך ולא פשט .ולכן בכהאי גונא יברך בלא שו"מ,
שנתיה" .וכ"פ ברמ"א רלט ס"א בלשון איסור אין אוכלים ואין מדברים כו'. ומ"מ יאמר המפיל בלא שו"מ דנוסח הברכה בכל אופן מועיל לשמירה,
הגהות מיימוניות פ"ז מתפלה אות ג' מהירושלמי ברכות פ"א ה"א "רבי ומ"מ לדעת הפו' דמברך אף אם לא יוכל לישן פשוט דגם בזה יברך .ומ"מ
זעירא הוה קרי קריאת שמע והדר קרי כמה פעמים עד שיהא משתקע נראה דאם משער שישן קודם עלוה"ש אע"פ שעלול לימשך בשכיבתו יש
בשינה" .וכ"פ ברמ"א שם ס"א ,ובמ"ב שלא יכפול פס' ראשון ב"פ. לו לברך דעל דעת כן נתקנה הברכה להולך לישן ומשער שישן.
מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת -אריוריוו [עמ' ]4
מן המדרש
אמר" וגו'[ .המדרש מפרש את הכתוב בפרשתנו ,מדוע
מדרש רבה וירא נג ,ג אשר שרה ּכ ׁ ]"וה' ּפ קד את ׂ
חש פנים ּכ ׁ יבול ּב גּ ואין ּ תפרח תאנה א "כי ּ
לא נאמר "ויפקוד ה' את שרה"? ויתבאר על פי דברי הכתובים בחבקוק ]וכדלהלן[,
עשה" וגו' )חבקוק ג ,יז(, זית ּו ׁ שדמוֹ ת א ׂ מעשה ׂ
בהם התנבא על תשועת ישראל לעתיד ,אחר שכבר יתיאשו מהגאולה מרוב הצרות,
זית וּ ׁ שדמוֹ ת מעשה חש ׂ פנים ּכ ׁ ואין יבוּ ל ּב גּ תפרח תאנה א "כי ואמר על ישראל ּ
אברהם ,הי מה ּ
דאת תפרח" ,זה תאנה א "כי ּ
אעלוֹזה" וגו' ,כלומר כמו שפירות אלו שישראל נמשלו "ואני ַבּה' ֶ ְ ָ עשה" וגו'ִ ֲ ַ . א ׂ
ראיתייתה ראש ּ בתאנה ּב ׁ בכ ּורה "כ ּ
ּ אמר
להם ,אין בהם כח להוציא פירותיהם כך יהיו ישראל בעת ההיא מועטים וחלשים,
שרה, פנים ,זוֹ ׂ יבול ּב גּ ואין ּ תיכם" )הושע ט ,י( . אבוֹ
ומכל מקום תהיה נחמתם בקב"ה שהוא ילחם להם .אלא שקשה לפי פשוטו של
גפן ּפ ריה" וגו' ּ "אש ּתּ כ אמר ׁ דאת הי מה ּ
מקרא ,מדוע האריך הכתוב להמשילם בכמה תוארים ושינה בלשונו ,לכן ידרוש את
הכתוב שבר לרמוז על אברהם ושרה ,וללמד שכל מה שאירע לאבות יארע לבנים.
לאכים המ
זית" ,אוֹ תן ּ מעשה חש ׂ "כ ׁ )תהלים קכח ,ג(ּ .
תפרח" ,זה אברהם שלא היה ראוי תאנה א "כי וידרש הכתוב על אברהם ושרה ּ
חשים ּ
היו, פניה ּכ ז יתּ .כוֹ ׁ
ּ האירו
בכוּ רה שרה ּ
"כ ּ רו את ׂ ש ּב ּ ׁ
להוליד ולהוציא פרח ותולדות משרה .היך מה דאת אמר ]כמו שנאמר[ ּ
הדים אכל" ,אוֹ תן עש ּו "שדמוֹ ת א ׂ אלא ׁ
תיכם" ,ודרשו )לעיל מו ,א( את דברי הכתוב על שלושת ּ ראיתי אבוֹ
יתה ראש ּ בתאנה ּב ׁ
צאן" ,הי כלה ממ אכל" .גּ זר ּ עש ּו המ תים א ׂ ּ
האבות וכך אברהם עד זקנתו לא פרח ,וכאשר כבר לא היה יכול להיות לו בנים
פנים" זו שרה שאינה יכולה ללדת ,שהאשה נמשלה לגפן ,היך "ואין יבוּ ל ּב גּ נפקד .
אדם מרעיתי
צאן צאני "ואתן אמר ּ דאת מה ּ
מעשהחש ׂ "כ ׁ פּריּה" וגו'ּ . כּגפן ֹ ִ ָ
"אשׁתֶּ ֶ ְ מה דאת אמר ]כמו שאמר הכתוב[ בתהלים ֶ ְ ְ
רפתים", "ואין ּב קר ּב אלא אתם" )יחזקאל לד ,לא(ּ , ּ
זית" ,אותן המלאכים שבשרו את שרה על לידת יצחק ,והיו נראים בעיניה כבאים
אהבתימלמדה ּ עגלה ּ "אפרים אמר דאת הי מה ּ
לכחש ולשקר לה ,האירו פניה כנר שמאיר על ידי שמן זית .ויש להקשות ,וכי
המלאכים כוחשים ]שקרנים[ היו .אלא יש לפרש ששרה חשבה שהם משקרים כי
אכל" ,ויש לדרוש את תיבת 'שדמות' ,כשתי תיבות' :שדי מות' ,כלומר ,אמרה על עצמה אותן השדים המתים לא עשו אכל. עשה "וּ ׁ שדמוֹ ת א ׂ
צאן" ]ישראל הנקראים 'צאן' נגזרים ונכרתים ממנה ,ולא ממנה יעמוד עם ישראל הנקראים צאן[ ,היך מה דאת אמר ]כמו שאמר כלה ממ
"גּ זר ּ
רפתים" ,שישראל שנקראו 'בקר' לא יעמדו ממנה .וישראל נקראוואין ּב קר ּב אתם" .אלא שרה חשבה " אדם ּ מרעיתי
צאן צאני ואתן הכתוב[ " ּ
אהבתּי ָלדוּשׁ" ,וישראל נקראים בשם 'אפרים' .אמנם בתחילה לא
מלמּדה ֹ ַ ְ ִ עגלה ְ ֻ ָ ָ "ואפרים ֶ ְ ָ
'בקר' ,היך מה דאת אמר ]כמו שנאמר[ על עם ישראל ְ ֶ ְ ַ ִ
האמינה שרה ,כי סברה שהמלאכים שבישרוה על לידת יצחק ,הם אנשים שאמרו כך רק כדי לברכה .ואחר שהוכיחה אברהם וגילה לה שהם שליחי
ממאורות המדרש
"כחש מעשה זית" אותן המלאכים שבשרו את שרה האירו פניה ובאמת כדברי מרן הגאון הצדיק ר' אלחנן זללה"ה מצינו מפורש
כזית כוחשים היו .כתב הרמב"ם בשמונה פרקים )פרק שביעי( וז"ל :ואין מתנאי במדרש רבה )כאן(" :כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים כחש
הנביא ,שיהיו אצלו על מעלות המדות עד שלא תפחיתהו פחיתות ,מעשה זית ושדמות לא עשה אכל" וגו' ,כי תאנה לא תפרח זה
שהרי שלמה ע"ה העיד עליו הכתוב וכו' ,וכן מצינו בשמואל אברהם וכו' ,ואין יבול בגפנים זו שרה המד"א "אשתך כגפן פריה"
שפחד משאול )שמואל א ,טז ,א( ,וביעקב שפחד מפגישת עשו )בראשית לב ,וגו'" ,כחש מעשה זית" אותן המלאכים שבשרו את שרה האירו
זיג( ,עכ"ל .וכתב שם המפרש חסד לאברהם ,וז"ל :וצ"ע ,והלא כבר פני' כזית כוחשים היו ,אלא שדמות לא עשו אוכל אותם השדים
עמ המתים לא עשו אוכל ,גזר ממכלה צאן היך מה דאת אמר "ואתן אנכי ּ
"והנּ ה הקשו על זה בפרק קמא דברכות )ד ,א( כתיב
יעקב" )שם ,לב ,צאני צאן מרעיתי אדם אתם" ,אלא "ואין בקר ברפתים" וכו' ,חזרה ירא "ו ּ י
אשר ּת ל) "בראשית כח ,טו( ,וכתיב כל ׁ מרתיּ ב ּו ׁש ּ
ח( ,אלא שמא יגרום החטא ,ועל שמואל תירצו )פסחים ח ,ב; יומא יא ,א; שרה ואמרה מה אני מובדה סברי מן בריי ,אלא "ואני בה' אעלוזה
אגילה באלהי ישעי" ,אמר לה הקב"ה את לא אובדית סברך ,אף קידושין לט ,ב; חולין קמב ,א( היכא דשכיח היזיקא שאני ,עיין שם.
וב"קובץ מאמרים" להגה"צ רבי אלחנן וואסערמאן זצוק"ל הי"ד אנא איני מובד סיברך ,אלא "וה' פקד את שרה" וגו' עכ"ל- .
כתב ע"ז וז"ל ,ונראה דקושיית הגמ' אינה ענין לקושיית הרמב"ם ,ואלמלא מדרש זה כתוב אי אפשר לאומרו ,מהו פשר שהמלאכים
דבגמ' פריך מאחר שהבטיחו הקב"ה ליעקב בפרט שישמרהו למה שבישרו את שרה כוחשים היו ,והלא ע"ז הוא דנתבעה שרה ,שם
ירא מעשו ,וכי לא האמין ח"ו בדבר ה' ועל זה תירצו שהיה ירא ריש פרשת וירא ,על שצחקה לבשורת הבנים שבפיהם ,והיאך
שמא גרם החטא ,והיינו שהיה סבור שהבטחת הקב"ה היתה על נפרש הכי קראי דחבקוק דאמנם כן המלאכים שהאירו פניה כזית
תנאי שלא יגרום החטא - .והרמב"ם הקשה קושיא אחרת ,דנהי נמי כוחשים היו ,אתמהה - .ואולם לפי פירושו של רבינו הגה"צ ר'
שההבטחה נתבטלה ע"י החטא ,מ"מ לא גרע מאילו לא הבטיחו אלחנן ז"ל מוסברים הדברים היטיב ,דהבטחת ה' אשר בפי
הקב"ה כלל ,היה לו לבטוח בחסד השי"ת ממדת הבטחון ,וז"ל המלאכים ודאי הבטחה היתה ,ואולם הבטחת שמים שייכא ביה
הגר"א במשלי י"ד ,יש שני חלקי בטחון אחד שהקב"ה מבטיחו ריעותא דשמא יגרום החטא .וממילא אי אפשר לסמוך על ההבטחה
וכו' ,וחלק ב' שהקב"ה אינו מבטיחו אלא שהאדם בעצמו שם בודאות מוחלטת ,דלא נאמרה מעיקרא אלא באופן שלא תשתנה
בטחונו בה' ,עיי"ש ,וכן בשמואל הקשו בגמ' למה ירא והא שלוחי האיזון של זכויות המובטח .ולזה לא בטחה אמנו שרה בהבטחתם.
מצוה אינן ניזוקין כו' ,ותירצו היכא דשכיח הזיקא שאני וכו' - ,אלא חזרה שרה ואמרה מה אני מובדית סברי מן בריי ,דל מהכא
והרמב"ם הקשה דמ"מ היה לו לשמואל לבטוח מעצמו ,וכמבואר הבטחת המלאכים ,מה טעם לא אבטח אני מעצמי בחסדי הבורא,
בכתובים מגודל מעלת הבטחון ,ובזה לא שייך תירוץ הגמ' שמא ועל זה ענה לה הקב"ה את לא מובדת סברך אף אנא איני מובד
יגרום החטא דמ"מ יש לבטוח בחסד ה' ,ואפילו רשע הבוטח בה' סיברך ,וה' פקד את שרה ,והוא מבואר.
חסד יסובבנו )תהלים לב ,י( ,דאל"כ לא משכחת לה כלל למדת הבטחון ,ועוד נמצינו למדים שכל התחלת כלל ישראל לא היתה אלא במדת
יחטא" )קהלת ז ,כ( ,וע"כ הבטחון של אמנו שרה ע"ה ,דלולא בטחונה לא נתהוה כל הכלל יעשׂ ה ּטוֹ ב וא אשר ארץ ׁ צדיק ּב אדם אין ּ "כי ּ
מדת הבטחון נותנת שאין לו לדאוג שמא גרם החטא ,ומזה הביא ישראל ,והיא בטחה מעצמה ,ובאופן שהוא בסי נסים ופלאי
הרמב"ם דיעקב ושמואל עשו שלא כהוגן נגד מדת הבטחון ,עכ"ל .פלאות ,שהרי ארז"ל )יבמות סד ,ב( אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה
מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת -אריוריוו [עמ' ]5
בדה אני מוֹ
ואמרה ,מה
חזרה שׂ רה לדו ׁש" )הושע י ,יא( . ּ הקב"ה ,חזרה שרה ואמרה ,מה אני מובדה סברי מן בריי ]למה אני מאבדת את
אעלוֹ זה
אגילה ואני ּבה'
בטחוני מן הבורא[ ,אלא חזרה ובטחה בה' כמאמר הכתוב "
אגילה ּב
אהי אעלוֹ זה "ואני ּבה'
אלא רייּ ,
סברי מן ּב
יש עי" .אמר לה הקדוש ברוך הוא ,את לא אובדית סברך ]את לא אבדת אהי ׁ
ּב
את לא הואּ ,רוּ הקדוֹ ׁש ּב ּ
לה ּ
אמר ּ יש עי" )חבקוק ג ,יח( , ׁ את בטחונך[ ,אף אנא איני מובדית סברך ]גם אני איני מוריד את חסדי מאיתך[,
סברּ ,
אלא בדית איני מוֹ אנא סבר ,אף בדית אוֹ שרה" וגו' ,ולא אמר "ויפקוד ה'" ,שנתכוין לומר וה' גם כן פקד "וה' ּפ קד את ׂ אלא
"וה' ּפ קד את שׂ רה" וגו' )בראשית כא ,א(. אותה ולא הסיר חסדו ממנה ,כפי שהיא לא הסירה בטחונה בו.
ממאורות המדרש
שרה אמנו אילונית היתה ,שנאמר אין לה ולד אפילו בית ולד אין וכן הוא שכל הבוטח כך אתה מצילו ,בך אני בוטח" ,בך ה' חסיתי"
"אהי ּב
לה .ועוד שהיתה זקנה חדל מהיות לה אורח כנשים ,ועוד שבעלה עכ"ל .ובמדרש שוחר טוב על תהלים )פרק כ"ה( עה"פ
בטחתי" ,איתא מעשה ששומרי המדינה תפסו א' ואמר אל תכוני כי ּ זקן הוא ,ומ"מ בטחון עצמה חזק ואמיץ הי' ,עד שפעלה כל הכלל
בן ביתו של מלך אני ,כיון ששמעו כן הניחוהו ושמרוהו עד הבקר. ישראל כי ה' לא אובד סיברה.
ונמצינו עוד למדים עד כמה נתבעים אנחנו להיות תקיפים בבוקר הביאוהו אצל המלך ואמרו לו בן ביתך מצאנו אמש ,א"ל
בבטחוננו ,דהרי אילו היינו מובטחים מן צדיק הדור מפורסם לחסיד המלך בני ,מכיר אתה אותי ,א"ל לאו ,ואם כן היאך אתה בן ביתי,
ובעל מעשים ,על ישועה הנצרכת לנו ,ודאי שהיינו יוצאים רגועים א"ל בבקשה ממך איני בן ביתך אלא בך בטחתי ,שאלמלא לא
מחדרו .שהי' לנו מנוחת הנפש על מה שהבטיחנו ,שהרי בר סמכא אמרתי כן היו מכים אותי אמר להם הואיל ובטח כי הניחו לו .וכן
הוא .וכ"ש אם שמענו הבטחה מפורשת מפיו של הגר"א ז"ל דוד אומר" ,אלקי בך בטחתי" ,ובשביל כך "אל יעלצו אויבי לי",
שנוושע .בודאי היינו בטוחים .וכ"ש אם מפי הבית יוסף ,ועוד יותר ולא אני בלבד אלא גם "כל קויך לא יבושו" וגו' .הרי למדנו דעצם
מפי אחד מהראשונים ,ועדיף מינייהו מתנא או מן אמורא .וק"ו בן זה שמקוה ובוטח בה' ,היא סיבה להצלתו ולקבל מבוקשתו .כעין
בנו של ק"ו אם שולח לנו מלאך מאת ה' מן השמים להבטיחנו היינו המבואר בשבת פט ,ב -אמר להן הקב"ה הואיל ותליתם עצמכם בי,
רגועים ושקטים ובטוחים ,וכן מן הנביא בדבר ה' - .והכא למדנו "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו"] ,כ"כ בספר מימיני מיכאל[.
וכן כתב הרה"ק יעקב אריה מראדז'ימין זצ"ל )בכורי אביב מכתבי קודש( דאפילו אם תגיע לנו נבואה מפי הגבורה שהבטיחנו ,אכתי הבטחון
של האדם עצמו חזקה יותר ,דאפילו הבטחה מפורשת מפי ה' אפשר למחותנו הרה"ק יהושע מאוסטראווע זצ"ל בענק השתדכות:
דלא תתקיים -כוחשים היו -דשמא יגרום החטא ,אכל בטחון האדם ושמעתי מן המגיד הקדוש מקאזניץ בשבת שהייתי שם שאמר תורה
בשולחן ,על זה מאמר 'עתידין ישראל לומר שירה לעתיד לבוא' עצמו אין לו שום דחיה כלל וכלל) .אגרת על הבטחון רבי יוסף בלאך(
חזרה שרה ואמרה מה אנא מובדה סברי מן בריי .הצורך להתחזק ואמר :עתידין ישראל שאם יצטרכו ישועה מה' ,להיות בוטחים בו
בבטחון :יסוד התורה והמצוה הוא אמונה' אבל התכלית היא שבודאי יעזור להם שיקדימו לומר שירה להשם יתברך מקודם שעזר
בטחון .כך קבע רבינו הגר"א זצ"ל" :המצוות המה תרי"ג והן להם ,כמו שאומרים לאחר העזרה ,שהבטחון גדול מאוד שיהיה
נכללות באחת כמ"ש )מכות כד ,א( בא חבקוק והעמידן על אחת ,והיא להם כמו אחר כך .ובזה פרשתי המדרש ,שרה אע"פ שראתה שאין
הבטחון כמו שנאמר) "...ביאור הגר"א ,משלי ל ,ה( .עיקר נתינת התורה בטבע כלל שתלד ,אמרה 'לית אנא מובד סברי מה' ,ותגל נפשי',
"וישׂ ימ ּו אמרה הפסוקים של חנה ,מה שאמרה חנה אחר הלידה להודות לישראל הוא כדי שישימו בטחונם בה' ,כמו שנאמר
סלם" ...לפי שעיקר הכל הוא הבטחון השלם ,והוא כלל להשם יתברך ,אמרה שרה מחמת בטחון גדול היה דומה אצלה כמו באהים ּכ
כל המצוות" )ביאור הגר"א ,משלי כב ,יט( .וכיון שכך מי לא יבין שלא כ"כ אחר הלידה .וממשיך שעל סמך זה הוא בטוח שהשידוך יגמר בטוב
מהר מצליחים להימנות בין "כל הבוטחים בשמך באמת" .מעלה ומאחל :מזל טוב ,מזל טוב ,מזל טוב!!
יקים" צד
אהלי ּ
ויש ּו עה ּב
כזו שהיא "עיקר" כוונת "נתינת התורה לישראל" ,ו"כלל כל כתב הגר"א )הגדש"פ( על הפסוק "קוֹ ל רנּ ה ׁ
המצוות" ,ו"שאין מעלה כמוהו" -לא תושג בקלות .וגם לא בעמל וז"ל" :ואמר הרינה קודם הישועה כלומר שבטוח ליבי בה' שאצלי
אגיל .ומה גם לדורות קטנים .הרי אפילו אבות העולם הוצרכו הרינה קודם הישועה" עכ"ל .מבואר שאצל הצדיקים הרנה היא
קודם הישועה ומחמת הבטחון .ובספר "מעגלי צדק" )פסח בביאורים אות להתחזק בבטחון! "חזרה שרה ואמרה מה אנא מובדה סברי מן
יש עי" )בראשית רבה ,נג( .כ"ט ד'( ביאר דברי הגר"א על פי דברי החזו"א )אמו"ב פרק ב'( וז"ל" :יש אהי ׁ
אגילה ּב אעלוֹ זה "ואני ּבה'
בריי? אלא
עזרי"? ...חזר ואמר עוד ממדת הבטחון ,כי על הבוטח שורה רוח הקודש ומתלווה עמו יבא מאין
ההרים עיני אל
"אא ויעקב אבינו :
מה אנא מוביד סברי מן בריי? ח"ו לית אנא מוביד סברי מן בריי ,רוח עוז המבשרו כי אמנם יעזרהו ה' וכו' ,וזה ענין מתחלף לפי
אלא עזרי מעם ה'" )בראשית רבה ,סח( .וחזו מאן קא מסהיד עלן ,על מעלת הבוטח ורב קדשו" עכ"ל .ומבואר שיש מדרגת בטחון שעל
דרגתנו האמיתית במדת הבטחון .הנה לשון קדשו של רבינו הגר"א ידה זוכים לרוח קודש שתבשרהו שאמנם יעזרהו ה' ,ולפי זה
נדיבים"" :והפסוק מבואר דברי הגר"א שלכן אצל הצדיקים הרנה קודם לישועה, טח ּב מב
לחסוֹ ת ּבה' ּ זצ"ל בביאור הפסוק "טוֹ ב
הזה קשה מאד להשיגו ולקיימו ,ומי יתפאר בזאת שמקיים דבר שזהו לרוב מדרגתם ששורה עליהם רוח קודש המבשרם שיעזרו,
ויש להם כבר שמחה מהישועה .עוד בחבקוק )ג' י"ח( "ואני בה' זה) "...משלי יד ,כו() .אחת שאלתי הרב יצחק יוזעף(.
חזרה שרה ואמרה וכו' .מקורות מדברי חז"ל שבטחונו בהשי"ת אעלוזה אגילה באלהי ישעי" .ומפרש באבן עזרא וז"ל" :ואני ,אמר
בכוחו להמשיך ישועתו ופרנסתו :מכאן ,חזרה שרה ואמרה ,מה אני הנביא בנבואתו כי על כן זה הוא לא ידאג לבו רק לבו שמח כי
מובדה סברי מן בריי ]פי' מה הוא זה שאני מאבד תקותי מן בוראי[ בטחונו בשם שיושיענו" עכ"ל .ומבואר כי הבטחון הוא סיבה
אלא "ואני בה' אעלוזה אגילה באלהי ישעי" ,אמר לה הקב"ה את לשמחה .ובמדרש )כאן( הביא על פסוק הזה" :חזרה שרה ואמרה מה
לא אובדית סברך ]את לא אבדת תקותך[ אף אנא איני מובד ית אני מובדה סברי מן בריי ,אלא "ואני בה' אעלוזה אגילה באלהי
סברך ]אף אני איני מאבד את תקותך[ אלא )בראשית כ"א( "וה' פקד את ישעי" .אמר לה הקב"ה את לא אובדית סברך אף אנא איני מוביד
חסיתי" א"ל ית סברך אלא "וה' פקד את שרה" .וביאר במעגל"צ שם עפ"ד "ב ה' שרה" וגו' .ועד"ז מבואר תהלים )ל"א( עה"פ ּ
הל הגר"א שהובאו לעיל ,שזהו שאמרה ואני בה' "אעלוזה" כי לגודל "אשר הקב"ה בטחו בשמי ואני עומד לכם שנאמר )ישעיה נ"ו( ׁ
שם ה'" ,ולמה ,שכל מי שבוטח בשמי אני מעלת בטחונה זכתה שיופיע עליה רוח קודש שבישרה אותה שה' יבטח ּב ׁ
חש כים וכו' ׁ
מצילו ,תדע שכן חנניה מישאל ועזריה בטחו בשמי והצלתי אותם ,יענה אותה ולכן "עלזה" שאצל הצדיקים הרנה קודם הישועה
וכן דניאל כשביל שבטח בי מלטתי אותו מן הבור ,אמר דוד הואיל ]ויעוי' בעץ יוסף שזה היה אחר שהוכיחה אברהם אע"ה ע"ש[.
מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת -אריוריוו [עמ' ]6
זכרון לצדיקים
כ"א בחשון תשמ"ט :הגאון רבי בצלאל שטרן זצ"ל בעל "בצל החכמה"
הקהילה. רבי בצלאל שטרן נולד בהונגריה בשנת תרע״א ( )1911למשפחה של
מתשכ"ח עד תשמ״ב ( )1968-1982היה רבה של הקהילה החרדית בווינה רבנים ,מגיל צעיר הוכר כת"ח חשוב .בשנת תרצ״ח ( )1938בהיותו בן 27
בירת אוסטריה ,ובסוף ימיו חי בירושלים ,בה נפטר בשנת תשמ״ט (.)1989 החל להשיב תשובות בהלכה ,ואח"כ כיהן כרב בקהילות שונות.
ר׳ משה שטרן מדברצין-ברוקלין ,מחבר ספר השו״ת הידוע "באר משה", הוא הצליח לשרוד את השואה ,ובשנת תש״ט ( )1949עבר לאיטליה ,פתח
היה אחיו הצעיר .בשנת תשי״ט ( )1959יצא לאור החלק הראשון של ישיבה ברומא וסייע בשיקומם הרוחני של פליטי המחנות.
ספר השו״ת שלו "בצל החכמה" על כל חלקי השו"ע ,והחלק השישי בשנת תשי״ד ( )1954עבר לכהן כרב הקהילה החרדית במלבורן
והאחרון יצא לאור בשנת תש"ן (.)1990 שבאוסטרליה ,וגם שם הקים ישיבה ופיתח מאוד את כל מוסדות
על מיטתו פשוטו כמשמעו ,ימים שלמים .לעיתים נרדם על הכסא גם בשעת מגדולי הפוסקים ומעמודי ההוראה המובהקים שקמו
האוכל ,בין מנה למנה מיהר לחדר הספרים .לעתים בכלל ויתר על האוכל. לבית ישראל בדור האחרון היה הגאון הנודע רבי בצלאל
במקרים ששב תמיד כבר היה האוכל קר. שטרן זצ"ל בעל שו"ת בצל החכמה אשר הרביץ תורה
דומני ,שלהפריך פסק של מו׳ח הנהו מהמלאכות הקשות ביותר שבמקדש. והוראה וכיהן ברבנות בקהילות רבות ברחבי העולם
היו לו קשר עם גדולי הדור הקודם זי"ע .כמעט כל גדולי ופוסקי הדור הקודם התורני במשך שנות חייו ,ואף זכה שפסקיו ושמועותיו
הכירוהו מקרוב והעריכוהו אין קץ ,ולא אחת אף היו מבקשים לשמוע את חוות בכל חלקי התורה מתבדרין בבי מדרשא בכל אתר ואתר.
דעתו התורנית בתחומים רבים בהלכה. עובדות והנהגות לדמותו הנאדרת בקודש מחתנו הגאון
כאשר התגורר בצעירותו בירושלים נקשר ביותר לגדולי ירושלים ובהם מרן המפורסם רבי אברהם יפה שלזינגר שליט"א רב ואב"ד
הגאון מטשעבין זצ״ל שלא פסק מלהללו ,ואף היו פעמים שהגאון מטשעבין גענף שוויץ ,רב קהילת בצל החכמה בירושלים ומחבר
ביקש לשמוע את חוות דעתו ,ומו״ח מזכיר זאת בספרו (ראה ח״א סימן ע״א) .כך כאשר ספר שו"ת באר שרים אשר במחיצתו זכה להתאבק רבות
הגיע לבקש ממנו הסכמה לספרו "אהלך באמתך" ,אשר הוא אוצר הלכות בשנים ואף זכה לינוק רבות מאור תורתו הבהירה:
ומנהגים ובירורי הלכה ליוצאים לדרך ,כתב לו הגאון מטשעבין הסכמה נלהבת על מו"ח ניתן היה לומר שהיה כמעט חד בדרא בכח פסיקתו ההלכתית
ביותר ואף הוסיף שהוא ממליץ לכל היוצאים לדרכם לשאת עמם ספר חשוב המופלאה .מורי חמי כבר בצעירותו נודע לראש ומוח ברזל ,חריף עצום ומוח
זה ,וכפי שהמליץ מרן הכת״ס זי״ע על ספר "קסת הסופר" שחברו בעל ה׳קיצור להפליא ,ומאידך גיסא יחד עם חריפותו היה ישר מאין כמוהו ,בעל סברא
שו״ע׳ בענייני סופרות. ישרה ואמיתית ,היו לו ידיעות מקיפות בכל מקצועות התורה ,והיו מקצועות
גם ראב״ד העדה החרדית הגר״פ עפשטיין זצ״ל אשר מו״ח היה בידידות איתנה שהיו נודע להם בעולם ההוראה כיחיד מומחה ממש .אביו הגאון בעל גפי אש
עמו העריצו ביותר ולא פסק מלשבחו בכל עת ,ואף בהסכמה לספרו כתב לו: ומליצי אש הי"ד ,כבר הביא מו"ח בספרו דברי חריפות שאמר בצעירותו ולרבות
"כוכב חדש עולה במעלה על שמי התורה". בענינים שאף זקני תלמידי חכמים לא נגעו בהם היה בשחר ימיו בכן בית כמו
ידוע שמרן ה׳דעת סופר׳ מפרשבורג זצ״ל כאשר הגיע לארה״ק לא רצה להתנהג בעניני הקידוש החודש ,קו התאריך ועירובין שפוסקים אחרים כמעט ולא נכנסו
ברבנות והיה אומר שכאן בארה״ק הוא כ׳בעל הבית פשוט׳ ,ולא אחת היו לזה.
שומעים אותו אומר כי הרב שלו בארה״ק הוא מו״ח אשר על פיו יישק דבר. כן היה מורי חמי ידוע לחכם עתיק ,מלא וותיק בכל מקצועות התורה ,וגם
עובדא ידענא שהגה״ק ה׳דברי יואל׳ מסאטמר זי״ע התבטא פעם לאחר שראה לרבות באורחות חיים כאשר רבים וטובים נהנו ממנו עצה ותושייה דעת ותבונה
שמו״ח פסק שצריך לברך הגומל גם אלו שנוסעים באווירון שלא כפי פסק ינקו ממנו.
הגה״ק מסאטמר שבנסיעה באווירון אין לברך הגומל ,ואז התפלא ואמר הגה״ק בספרו הגדול "בצל החכמה" ניתן היה לראות עדות ברורה על רב האי גאון
מסאטמר בכעין טענה על עצמו" :ר׳ בצלאל הוא הרי גאון גדול ,ומעניין איך שהיה חכם גדול בהוראה .כל המעיין ול ּּו במקצת בתשובותיו יראה איך שכל
שפסקנו אחרת ממנו"? תשובה ותשובה מלאה בבקיאות בהירה ,חריפות עצומה ,ברעיונות וראיות
גם מרן הגרש״ז אויערבך זצוק״ל שהעריצו ביותר כתב עליו תארים גדולים מקוריים שלא שלטו בהם אחרים ,ומן השמים הניחוהו להתגדר בזה ,וגם לרבות
ונכבדים ההולמים את יחידי הדור .באחד ממכתביו כתב למו״ח" :הידוע ההשוואות מדהימות בין דין לדין ממקומות נידחים שלא עלה כלל על דעת
והמפורסם בספריו החשובים והנכבדים עד למאוד". אחרים ,אך הוא במוחו הגאוני לצד ידיעותיו הנרחבות ידע על אתר להשוות
כן ידוע שאחיו הגאון מדעברצין זצ״ל בעל שו״ת ׳באר משה׳ ביטל עצמו כליל ממקום למקום בש"ס וכך לדמות מילתא למילתא בבחינת ממרחק תביא לחמו,
בפני מו״ח ,במיוחד לאחר שיצא ספרו "בצל החכמה". וכל זאת בישרות נפלאה מאין כמותו ,ודברים מתאימים ומותאמים בכפתור
לא אשכח שהגאון רבי אברהם יעקב זלזניק זצ״ל ראש ישיבת ׳עץ חיים׳ שהיה ופרח ,לכל מבקשי האמת בהתאמה נכונה אשר לאחריו אין ספקות כלל ,ועל
ידוע לאחד מגאוני וענקי הדור בחתירה לעומק סוגיות הש״ס ,הגיע פעם לביתו כולם היוצא והעולה להלכה בספריו מבואר בשפה ברורה ונעימה עד שכל צורב
של מו״ח בכדי לדון עמו בשאלת קו התאריך הבין לאומי שעלתה אז על הפרק, העוסק בחוקי חורב מונח לפניו שולחן ערוך בלא עוררין.
וכאשר יצא דיבר עמי בהתפעלות על עוצם כוח פסיקתו של מו״ח ,בהפטירו כן ידוע שמורי חמי התייגע בכל תשובה ותשובה יגיעות עצומות ,ולא הוציא
שכבר ביקר אצל כמה וכמה מפוסקי הדור בעניין ועדיין לא נחה דעתו ,ועתה תשובה לרבים טרם שניפה זאת בי"ג נפות ובז' חקירות ובדיקות .בדרך כלל
אצל מו״ח נחה דעתו כאשר הוא מיחידי הדור המקיף כל סוגיה והלכה עד היה נוהג להשאיר על שולחנו את תשובותיו למספר ימים והיה מרגלא בפומיה
לעומקה של הלכה בשכל ישר ובהיר מאין כמותו. לומר’ :שמא אני משוחד מדברים שלי' ,וכך לפני ששלח את התשובה עבר
כך גם שכנו בעיה״ק ירושלים ,מרן הגרב״צ אבא שאול זצ״ל שלח אליו שאלות עליה שוב כדי לבדוק אם הכל בהיר ונהיר .גם בכת"י הרבים אשר השאיר בכל
רבות בהלכה ,וכך גם מרן הגר״ע יוסף זצ״ל מזכירו רבות בשו״ת ׳יביע אומר׳ ואף מקצעות התורה ניתן להבחין את בהירותו המדהימה .בניו שליט״א העידו שלא
מסתמך עליו בהכרעותיו. זכור להם שהיה נצרך פעם לתקן דבריו משום שלא הובנו כהלכה.
סיפר לי ת״ח ידוע ונכבד .פעם היה בביתו של אחד מפוסקי הדור החשובים כאחד מגדולי הפוסקים ,התבקש לפסוק בשאלות שונות .כפי שאמרנו בקיאות
ודן עמו על שאלה מסוימת שהתעוררה אז ,כאשר שמע אותו פוסק שבספר בולטת רכש בשאלת קו התאריך .בין השאלות שנכתבו בספרו נמצאות שאלות
׳בצל החכמה׳ נכתב אחרת מדעתו ,התבטא אותו פוסק ואמר על אתר" :אם כך מעניינות בסוגיה זו .כך למשל בדבר השאלה לגבי כתיבת פרשיות תפילין
אני חוזר בי מדבריי" ,והוסיף לאמר לו" :נכון כשמדובר בתשובות אחרונים אני שצריכות להיכתב כסדרן ,מה יהא הדין אם אחד כתב פרשה ביום מסוים ועבר
מעיין מתחילה ,אבל על ספר בצל החכמה אני סומך ללא בירור". אח"כ את קו התאריך למקום ששם עדיין יום וכתב פרשייה נוספת ,האם זה
"דומני" ,אומר הגרא״י שליט״א" :כי על מו״ח ניתן להצביע ולומר בוודאות: נחשב "כסדרן' או לא .ועוד שאלות רבות בעניינים שונים ומגוונים.
"ולא עוד אלא שכל העולם כולו כדאי הוא לו" ,כאשר כל פוסקי ואבירי ההלכה כן היה מיראי ההוראה ממש .כשהגיעה בעיה סבוכה בהלכה לא עלה מו״ח
מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת -אריוריוו [עמ' ]7
למחנות העקורים לסייע בעדם ,לעודד את רוחם וחיזק בהם את התודעה התחשבו בדעתו הישרה והבהירה".
שיש להם ייעוד בחיים .באותה תקופה אף התמנה ל״רב ונשיא אחוד הרבנים תולדותיו של צדיק
הפליטים באיטליה". מו״ח נולד בעיר נויהייזל אשר בצ׳כוסלובקיה בשנת תרע״א ,לאביו הגה״ק רבי
למרות היותו אב רחום לבני קהילתו ,אך כאשר הדברים נגעו לעיקרי הדת עמד אברהם הי״ד שכיהן בעיר כדומו״ץ .אמו ע״ה היתה בתו של הגה״ק רבי יוסף
כצור חלמיש על דעתו .עובדה הווה כאשר שהה במחנות העקורים באיטליה מאיר טיגרמן זצ״ל.
סייע לו יהודי שהיה בקי בהלכות הכשרות כאשר מסירותו לעניין היתה ללא "בהמשך למד בישיבת גלאנטא אצל הגר״י בוקסבוים הי״ד ,כן למד בישיבת
גבול .לימים היה צורך במינוי של משגיח כשרות ,ולכאורה לא היה נראה מועמד נייטרא אצל מהרש״ד אונגר הי״ד ,ובישיבת פרשבורג אצל ה׳דעת סופר׳ זצ״ל.
טוב יותר מהאיש הנ״ל ,פניו של מו״ח חמרו" .נכון" ,אמר" :אני מכיר לו הכרת בכל אותם המקומות התבלט כיחיד ומיוחד בתורה וביראת ה׳ טהורה .לאחר
הטוב ,עם זאת לא אוכל להפקיד בידיו את ההשגחה על הכשרות ,אשתו הולכת הסתלקותו הספידוהו רבנים שלמדו עמו בצעירותם בישיבה והעידו שכבר
בגילוי ראש ,זוהי עקירת הדת" .קבע נחרצות למגינת לבו של אותו האיש. בגיל ט״ו ידעו שהולך וגדל אצלם כוכב שבוודאי יזהיר בשמי עולם התורה.
גולת הכותרת היתה כאשר הגיע לישיבת "מאור הגולה" שע״י רומא שם שימש "כבר בגיל י״ט זכה למלגה מיוחדת שהועמדה לבחורים המצוינים בישיבות
כראש הישיבה ,מו״ח הבעיר בגופים השבורים את אהבת התורה ,הוא מסר שם אשר נבחנו בהצלחה אצל ג׳ מגדולי ישראל :הגרי״מ טיגרמן ,הגר״מ פרייא אב״ד
שיעורים וכולם התענגו על שיעוריו המתוקים שהיו מלאים בחריפות ועמקות. שוראן ,והגר״י רייך מבאטרקעס זצ״ל .גדולי ישראל אלו אף כתבו לו מכתב נדיר
בשערי ארה"ק בו העידו עליו על כוחו בהוראה בזה״ל" :לאות ולראי׳ כי הוא בחור מורם מעם...
היה זה בשנת תשי״א לאחר כשנתיים וחצי שישב באיטליה ,אז עלה ארצה ועלה מעל כל בני גילו עשר מעלות וראוי ליתרת הכבוד ,אשרי עין ראתה כל
והשתקע בעיה״ק ירושלים שם התקרב ביותר לגדולי ירושלים .מו״ח סיפר לי כי אלה ...לא אלמן ישראל שישנם בחורי חמד כאלו הבקיאים בכל דיני או״ה כאחד
במיוחד היתה מרגשת הפגישה עם רבו האהוב מרן ה׳דעת סופר׳ זצ״ל שלא פגש ממופלגי הת״ח."...
אותו מזה עשרים שנה .הרב מפרשבורג התעניין מיד על מצבו ומצב משפחתו, בפרשבורג אף היה בולט ב׳חברה חריפות׳ של בחורי הישיבה המצוינים שמסרו
באותו הזדמנות אף התבטא על מו״ח שהוא ה״פוסק" מבין תלמידיו ,ואף ביקש פלפולים ,וכולם ידעו כי כשמו״ח נושא דברים הם יצטרכו להכין עצמם היטב.
ממנו שירביץ תורה בישיבתו. כן עשה שימוש בבית הוראה בבי דינא רבה שבפרשבורג שם גם הוסמך להוראה
באותה תקופה הסתופף בצל אדמו״רים רבים ובמיוחד אצל מרן מהר״א מבעלזא מדייני הבי״ד.
זי״ע ,ואצל מרן ה׳בית ישראל׳ מגור זי״ע. עוד בהיותו בחור יצאו לו מוניטין .היה זה כשחלף דרך העיר דעברצין .במקום
שמעו של מו״ח יצא לתהילה ,ובאלול שנת תשי״א התאספו כל גדולי הונגריה כיהן כרב הגרש״צ שטרסר זצ״ל ,אז זקן רבני הונגריה .כשהגיע מו״ח למקום
באר״י והחליטו על יסוד "התאחדות היראים יוצאי הקהילות האורטודקסיות התפתח בינו לבין הרב דו שיח הלכתי .הם נשאו ונתנו בדברי תורה .הרב לא
שבהונגריא הישנה" ,המתאספים הסכימו פה אחד להפקיד בידי מו״ח את הצליח להסתיר את התפעלותו .הוא הזמין את הבחור הצעיר לדרוש בפני
היוזמה מהכוח אל הפועל. הקהל בבית מדרשו .השומעים זקפו גבה בתמיהה" :מעולם לא הסכים הרב
עם בואו לארה״ק הפרוטה לא היתה מצויה בכיסו והדלות שררה בביתו .מו״ח מסיבות הכמוסות עמו ,לתת למישהו לדרוש בביהמ״ד .לאחר הדרשה הבינו
היה אז מטופל בשבעה ילדים שביקשו לחם .באותה עת הוצעה לו משרת רבנות הכול במה המדובר שהוא בגדר של יוצא מן הכלל .השומעים אף שמעו את
במקום מסוים בארץ .שלא במכוון נפגש עם אחד מחשובי רבני ארה״ק דאז .בין דברי השבח והלל שהשמיע הרב למו״ח ,עם תום דרשתו לעין כול.
השניים התפתחה שיחה תורנית ,הם שקעו בלימוד סוגיה ,התפתח ויכוח ,ידיים "בהגיע לפרקו נישא לבת הגה״ק רבי צבי קינסטליכר זצ״ל אב״ד סעבען .בבית
חתרו באוויר זה טוען כך וזה טוען כך ,השניים החליטו לפתוח ספר לבדוק חותנו עלה ונתעלה בתורה ובהוראה .כבר באותה תקופה בהיותו בגיל כ״ו לעיר
במקורות ,התברר שסלע המחלוקת ביניהם היה פשט בתוס׳ ,כל אחד הבין את כבר כתב תשובות להלכה ,אשר חלקם מודפסים בספרו ׳בצל החכמה׳ .כר גם
כוונת דברי התוס׳ בדרכו .השקלא וטריא נמשכה .בתום דיון ממושך הוכיח מחברי ספרים ידועים כבר ציטטו אז משמו בספריהם.
מו״ח את צדקתו .הרב הישראלי בעל הקשרים בממסד היה נלהב מגדלותו של האיש על העדה
מו״ח ,והכריז בהתלהבות לאנשיו" :עליכם לסדר לו משרה רבנית ,אל תביטו על בשנת תש״ב התקבל לרבה הצעיר של קהילת הרמנשטט לצד חמיו זצ״ל .כבר
כך שאין לו כרטיס חבר של המזרחי" ,זאת למרות שבאותה תקופה היה מדובר אז הוכר ככוכב עולה בעולם ההוראה ועל כן טבעי היה הדבר שלאחר זמן נבחר
במשימה בלתי אפשרית. לחבר ועד העליון של הלשכה האורטודקסית בטרנסילבניה.
מו״ח החליט לבדוק את מצב הרבנות במקום המוצע .זה היה בערב פסח ,אז כך גם בשנות המלחמה המשיך להרביץ תורה לבני הקהילה ,לרבות בעלי בתים
הוטלה עליו מכירת החמץ .ראשי הקהילה הבהירו לו שעליו לקבל כסף מכל מי מערים אחרות שהגיעו לשם בהיותו נחשב למקום בטוח .באותו תקופה היה
שבא למכור חמצו .מו״ח משך בכתפיו לאות סירוב ולא הסכים לכך" .לא לכולם מו״ח דורש ברבים ומחזק ברכיים כושלות ומעודדם בכל כוחו ,וכפי שאחד
יש כסף ,אינני מוכן לקבל על אחריותי שאפילו יהודי אחד יימנע ממכירת חמץ, הבעלי בתים העיד לימים ואמר כי מו״ח לימד אותם איך לדייק בראשונים ,איך
עקב התשלום" ,הבהיר להם. ללמוד תוס׳ ,וכך לימדם קנייני נצח לכל חייהם.
בטרם אושרה משרתו באופן סופי ,הותנה עמו תנאי" :אמנם אין לך כרטיס חבר בתקופת המלחמה
של המזרחי ,אבל עליך להתחייב שלא לדבר לטובת מפלגה אחרת" .מו״ח סירב בוודאי ,למרות גילו הצעיר התבלט אז כאחד הפוסקים המבריקים ותפס מקום
לכך ,אמנם הוא לא היה אגודאי ,ולא קיים קשרים עם שום ממסד מפלגתי ,אבל מרכזי בהכרעות ההלכתיות בבעיות שונות שהתעוררו אז בעקבות המלחמה
טען נחרצות" :אינני מוכן שהם יכתיבו דברים לרבנים ,היום יגידו על דבר זה הנוראה .בין השאר טיפל מו״ח בעניין בעיית פינוי גופותיהם של קדושי ק״ק
ומחר יתבעו דבר אחר" .היתה זו דרך ללא מוצא .אנשי המזרחי סירבו לוותר. שארמש הי״ד שהושלכו גוויותיהם בבור גדול אחד( .יעוין בספרו ח״א סימנים י״ד י״ח)
מו״ח ויתר על המשרה ושב אל עוניו ואל ספריו. התשובה נכתבה בשנת תש״ה בהיותו בגיל ל״ה בלבד .כן כתב אז עוד כמה
ברבנות מלבורן תשובות שהעסיקו את הציבור כמו מועסקים במחנות העבודה לגבי סדר
בשנת תשי״ד נקרא מו״ח לשרת בקודש במלברון כאב״ד ק׳ק "עדת ישראל". התפילה.
הקהילה נוסדה מגרעין קטן של יהודים שהגיעו לשם עוד טרם המלחמה ,ואח״כ כך גם כאשר כינס אז הגאון מניאמץ הגרח״מ רולר זצ״ל מזקני הרבנים ,אסיפת
התווספו אליה פליטי חרב שנסו מהמלחמה והתיישבו שם. רבנים לתקן תקנת עגונות ,הזמין גם את מו״ח להיות בין המשתתפים ,כי כבר אז
ואכן לאחר שהתייעץ עם גדולי ישראל קיבל על עצמו את המשימה .מיד הוכר כסמכות הלכתית ללא עוררין".
בהגיעו לשם החל לפתח את כל המוסדות שהיו שם כמו הת״ת לבנים ,הבית באותם ימי מלחמה ,נפרד מו״ח בלית ברירה מקהילתו והמשיך לאחר תקופה
ספר לבנות ועוד ,באופן נפלא עד אשר קהילתו נהפך מודל לחיקוי לקהילות לבודאפסט ומשם לפאפא לתקופה קצרה ,למרות שבאותה תקופה קיבל בקשה
אחרות .כן ייסד שם מערכת שחיטה מהודרת ובצידה מערכת כשרות מפוארת להתמנות כרבה של ק״ק קאשוי ,לא הסכים לקבל על עצמו ,היות ולא רצה
ומיוחדת במינה כאשר הוא היה הגדול העומד על גביהם. לחזור לארץ מולדתו.
גם בית הקברות נפרד לבני הקהילה החרדית נחנך בתקופת רבנותו ,מו״ח אף בהיותו בפאפא התדפקו על דלתותיו אנשים רבים להתדיין בפניו ,וזאת לאחר
נשא משא נרגש ביותר לקהילת שרידי הכבשנים ביום חנוכת בית הקברות. שפקיע שמיה בפקחותו ובחכמתו הרבה בניהול דיני תורה.
כך גם תיקן תקנות לבני הקהילה בתחומים רבים ביהדות .מו״ח אף ייסד במדינת איטליה
כאשר השתנה המצב ,ראה לנכון לצאת את גבולות המדינה ועבר לאיטליה את התאחדות הרבנים החרדים אשר פעלה בזמנו בהצלחה לייצוג הקהילה
שהיתה אז ארץ מעבר ,גם כאן לא נח ולא שקט עד אשר העמיד את ענייני במקומות הרשמיים.
הדת על תילם .מו״ח דאג שם למקוואות כשרים ,לכשרות המאכלים ,כן נקרא תשומת לב מיוחדת העניק לתשב״ר בתקופת כהונתו במלבורן .מו״ח נהג
מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת -אריוריוו [עמ' ]8
בביהמ״ד דכולל "אהבת ציון זיבנברגין" ואף הרצה בפניהם שיעורים תמידין להיכנס ולבחון במוסדות החינוך ,גם לכיתה א׳ ב׳ היה מגיע לבחון ללא כל
כסדרן לרבות דרשות מוסריות בכל עת מצוא ויומא דפגרא כמו שבת הגדול, הרגשה של פחיתות כבוד מצדו ,למרות שהמלמד קצת תמה למנהגו זה ואף
שבת שובה .כמו״כ נשא מדברותיו הנעימים בקביעות בעידנא רעווא דרעווין, אמר לו" :רבי ,עד כדי כך? אולם מו״ח ענהו בחיבה :הגמרא בע״ז אומרת,
וכך תוך תקופה קצרה רכש לו ציבור גדול של מעריצים שנכרכו אחרי ודבקו שבשעות רביעיות הקב״ה יושב ומלמד תורה לתשב״ר ,אפילו הקב״ה בעצמו
בו בחום. מקדיש משעותיו ללמוד תינוקות .ואז הוסיף ואמר לו; "אנחנו בדור של אחרי
כפי שאמרנו ,מעולם לא סירב לענות לשואליו בהלכה גם לאחר שעלה אושוויץ ,העולם היהודי חרב ,חובה עלינו לא לחסוך כל מאמץ כדי לגדל מחדש
לירושלים .רק במקרה אחד סירב .היה זה כאשר הגיע לביתו מאן דהוא דור של לומדי תורה בכל מצב.
והתעניין בעניין הלכתי ,וביקש פסק הלכה הימנו .מו״ח ענהו" :אינני רוצה שיא פעליו בקודש היה כאשר ייסד את הישיבה "ברית אברהם" ,הישיבה היתה
לענות ,היות ושאלה זו עשויה לעלות על הפרק בעוד זמן מה ,אז עשויות להיות מיועדת לגילאים שלאחר גיל הבר מצוה ,לישיבות הגדולות המשיכו הבחורים
לה השלכות ציבוריות ופוליטיות ,ואינני רוצה להיות מעורב ,עכשיו אינני רב ללמוד במרכזי התורה הגדולים בעולם.
בכהונה רשמית .אולי תפנה לרב אחר". "מן הראוי לציין" ,אומר לנו הגרא״י שליט״א" :על תקיפותו ועמידתו האיתנה על
ברצוני לציין ,שגם כוחו בדרוש היה להפליא ,נופת צוף תטופנה שפתיו ,רבים משמר הקודש של מו״ח" .כדוגמה השופכת אור על אופיו היציב והעקרוני הוא
היו מגיעים להאזין לדרשותיו שהיו בנויים כמעשה אומן ממש ,שלב אחר שלב המסמך שהציב כתנאי להסכמתו לקבל עליו את עול הרבנות ,וכך כתב להם
עד שכל שומע הבין לאן הוא חותר ומה תהיה המטרה הסופית ,כאשר כל אחד מו״ח באופן הכי ברור" :בכל העניינים הנוגעים אל הדת תהיה רק דעתי מכרעת
הרגיש באלו נקודות התכוון אליו .לא יאומן כי יסופר ,איך שכולם היו מרותקים וקובעת בע״ה בלי שום פקפוק כלל".
בהקשבה מלאה שלא לאבד אף מילה בדרשותיו המרתקות. כל מילה מיותרת בפירוש סעיף זה ,דהיינו ששום גבאי וראש הקהל ,או אנשים
באהבתה ישגה תמיד תקיפים וכדו׳ לא יעיזו להביע את דעתם בענייני האידישקייט שבקהילה בשום
כך גם נודע מו״ח בהתמדתו הגדולה ,שעות על גבי שעות ישב מרוכז בתלמודו אופן,ורק דעתו דעת תורה הבלעדית היא אשר תכריע ללא כל משוא פנים .כך
ולא חש בדבר מסביבו .באחת הפעמים אף הגיע מאן דהוא לשאול שאלה ,מו״ח לא פלא הדבר שגם בהיותו שם דחה מו״ח כמה הצעות מפתות של רבנות כאשר
ישב רכון על ספריו תפוס בשרעפיו ,חלפה שעה נקפו שעתיים אך מו״ח כלל היה מסופק אם דעתו היא אשר תכריע בענייני העמדת הדת על תילה.
לא הרגיש שמישהו נמצא לידו וממתין לתשובה ,ורק לאחר זמן זה כאשר הרים אולם ,שונה בתכלית היה ביחסו אל הפרט .כל מי שהגיע לביתו לבקש צדקה
את ראשו ראה לפניו את השואל והחל לדון עמו .גם כשדיבר עם בני אדם במילי נענה בסבר פנים .מו״ח היה חופר בארונותיו לחפש מטבע ,ובלבד שאיש לא
דעלמא ,הסגירו תנועות הידיים והראו בבירור שהוא שקוע בלימוד. ייצא מביתו בידיים ריקות .מעשה ובא לביתו ילד למטרות התרמה ,אחד מבני
יראת ה' הבית לא התייחס וסגר בעדו את הדלת" .מי זה היה"? נשמע לפתע קולו מהחדר
כן נודע לכל ביר״ש אמיתית שבערה בו .מו״ח ידע מה לקרב ומה לרחק ,ונשמר הסמוך כשסיפרו לו את פרטי המקרה ,נזעק" :לבזות יהודי? אפילו לא יעלה על
מאוד מלהיות חבר למזייפים דת אמת גם באם כלפי חוץ נראו כשרים ,ידע הדעת" .מיד פקד מו״ח על אחד מבני הבית שילד לחפש אחר הילד ,כשהובא
הוא להתרחק מהם ומהמונם .כן זכה מו״ח כמים פנים אל פנים שכולם החזירו הילד בתום "מרדף" צהבו פניו ,הוא העניק לו "כפל כפליים" מכפי הרגלו.
לו אהבה וחיבה .בכל מקום ומקום שכיהן כרב אב״ד או כראש ישיבה אהבוהו במשך י״ד שנים תמימות .כמובן שבתקופתו שינתה הקהילה את פניה ללא היכר
אהבת נפש .ואף שלא ימלט שיש כאלה שטעו בו אך לבסוף הודו ואמרו כי אמת כלל .לאחר י״ד שנים עזב את מלבורן כאשר השאיר אחריו תלמידים נאמנים
וצדק בנחלתו ,כי אכן האמת לאמיתה היתה נר לרגליו ,ועד היום זוכרים לו רבים ובעלי בתים וידידים לרוב שדבקו בו כל השנים בלב ונפש ,ועד יומו האחרון לא
וטובים מבני קהילותיו זכויותיו ופעליו וצדקותיו הרבים אשר עשה בכל מקום עשו דבר וחצי דבר מבלי להתייעץ עמו תחילה.
אשר דרכה כף רגלו. בשנת תשכ״ח עבר מו״ח לכהן ברבנות ק״ק "קהל יראים" בווינה הבירה .גם כאן
דוגמה אחת מני רבות על מידת האמת שקיננה בו .זכורני ,כאשר מו״ח שהה ארגן את מוסדות הקהילה ופיתחם לשם ולתפארת .עינו היתה פקוחה על הכול
בשנת תשל״ג בביתי בז׳נבה שבשווייץ .והנה באחת הימים עלה לבקרו הנגיד ר׳ למגדול ועד קטן תוך שהוא שימש כתובת מרכזית לכל שאלה הלכתית ותורנית
פנחס רוזנבוים שהיה ידוע בעושרו הרב .בגמר הביקור הוציא ר' פנחס מכיסו שעלה על הפרק שם.
מעטפה ברצונו להעניקו למו״ח ,והנה למרבה הפלא מו״ח לא הסכים לקבל גם כאן עמד בתקיפות על כל דבר שבקדושה ,ולא זז מקוצו של יו״ד כאשר
זאת .מו״ח טען לו בנימוס שהוא לא מבני קהילתו וא״כ אין הוא לוקח מעטפות הדברים נגעו לענייני עקרונות היהדות.
מבעלי בתים שאינם מבני קהילתו שאינם מחויבים אליו" .אני מוכן לקבל כסף דוגמה לכך תעיד העובדה הבאה .עובדה הווה בגיורת שנהרגה בהתקפת
רק מבני קהילתי ,בעלי הבתים צריכים לבטא את מחויבותם לרבם אבל מאנשים מרצחים על יהודים שיצאו לאחר תפילת השבת מביהכ״נ ב׳ווינה׳ .הגורמים
אחרים אינני מוכן לקבל בשום פנים ואופן .גם כשר׳ פנחס ניסה לטעון שכן היהודים הרשמים ניסו לערוך לה הלוי׳ כלל-יהודית כצעד הפגנתי-תעמולתי,
נהוג אצלם ,נענה לו מו״ח שהדברים לא באים בחשבון כלל אצלו .לקראת תום בבית הקברות היה שם גם היכל טהרה שנבנה ע״י הקהילה הכללית באופן שאין
הוויכוח כאשר מו״ח ראה שהוא כ״כ מתעקש ,נענה מו״ח ואמר לו" :הנה ,עומד דעת חכמים נוחה הימנו .וכשהביאו את הגופה לשם סירב מו״ח להיכנס .אחד
אני כעת להדפיס שו״ת בצל החכמה ח״ג ,אם הנר רוצה לסייע לי בהדפסה, העיתונים באותה תקופה אף ציטט את האירוע וכתב בכותרת גדולה "הרב
לזה אני מוכן" ,וכר הווה כאשר מו״ח הסכים לקחת ממנו את המעטפה לצורך מסרב להיכנס להיכל הטהרה שטומאה היא בעיניו" .לאחר דין ודברים השאירו
הדפסת הספר ,ואכן בתחילת ח״ג משו״ת בצל החכמה מוזכר ר׳ פנחס בברכת את הגופה בפתח ההיכל ולא הכניסוה לתוכה .הסיפור לא נגמר עדיין ,בשלב זה
תודה. ביקש מו״ח שהמלווים יתחלקו לב׳ קבוצות נשים לחוד וגברים לחוד ,ושחלילה
כך גם כשהגיע לארה״ק לאחר שעזב את כל משרותיו הרבניות ,הגיעו לביתו לא תהיה הלוויה מעורבת ,מו״ח עיכב את ההלוי׳ ולא הסכים לשום פשרה
רבים שביקשו להנותו מכספם ,כמו בימי כהונתו כרבם .מו״ח סירב וטען בעניין ,עד שאכן צייתו לדבריו ומסע ההלוי׳ המשיך בדרכו.
בפניהם" :עכשיו אינני עוד רבכם ,מחויבותכם תמה ,אינני רוצה לקבל". שמעו הטוב יצאה לתהילה בכל קצווי ארץ ,עד שבשנת תשל״ה הופנתה אליו
"למרות גדולתו ופרסומו הרב" ,מציין בפנינו הגרא״י שליט״א" :מו״ח היה ידוע קריאה מיוחדת מהעדה החרדית בירושלים לבא לכהן כחבר הבד״ץ וכסגנו
בענוותנותו .בשנה האחרונה לחייו מסר "קוויטל" בידי היוצאים להונגריה ליום של מרן ה׳מנחת יצחק׳ זצ״ל שכיהן אז כראב״ד .למעשה לא יצא הדבר לפועל
הזיכרון של החת״ס .מו״ח ביקש שיניחו זאת על קברו .השליח נושא הקוויטל מחמת כמה סיבות שהיו לו למו״ח.
פנה אל מו״ח ובקש את רשותו לעיין בתוכנה של הפתקה .מו״ח נענה בחיוב. בירושלים עיה"ק
כשהביט האיש בתוכן הדברים לא האמין למראה עיניו ,הן מדובר בפוסק ידוע בשנת תשמ״ב החליט מו״ח להשתחרר מכל עול רשמי של רבנות בכדי שיוכל
ששנות פסק רבות מאחוריו ,אישיות רבנית ,יצאו לו מוניטין בעקבות ספרו לשקוד על התורה ללא כל טרדות כלל ,וכך עלה אז והשתקע בירושלים עיה״ק.
ההלכתי ,גדולי ישראל גמרו את ההלל על פסקיו גדלותו בתורה והיר״ש שלו, ואכן בשנים אלו כל אימת שניסו לערבבו בנושאים ציבוריים ופוליטיים נדחה
ומה היה מבוקשו ב׳קוויטל׳" :שאזכה ליראת שמים אמיתית ,שאזכה לאמיתה הדבר על ידו בתקיפות רבה.
של תורה ,שלא אכשל בדבר הלכה". באחד הימים אף הגיע לביתו אברך ובפיו משאלה שהרב יתערב לטובתו אצל
למגינת לבם של המוני בית ישראל נדם לבו הגדול ביום כ״א בחשון תשמ״ט, ההנהלה ,מו״ח סירב בנימוס ואמר" :עזבתי את הרבנות כי קשה היה לי להתעסק
וכבוד גדול עשו לו במותו כאשר המוני בית ישראל ליווהו למנוחות עולמים בעניינים הקטנוניים האלה של בין אדם לחברו .לא חפצתי בהם ,כשהנהגתי
בראשות גדולי הדור שהספידוהו מרורות וביכו את החלל שנפער עם עדה הייתי כפוי לעשות זאת ,האם אתה רוצה שעתה אחזור לכך"?
הסתלקותו .זי״ע. למרות הכל ,תוך תקופה קצרה הפך ביתו לתל תלפיות לדורשי ה׳ שעלו למעונו
השיחה עם הגרא״י שליט״א היתה עבורנו חוויה רוחנית לכשעצמה ,דברותיו ונשאו ונתנו עמו בתורה .כן כיהן אז כראש כולל לאברכים מצוינים שהתקיים
מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת -אריוריוו [עמ' ]9
והשיב כהלכה ,לאחר מכן הבהיר מו״ח לבני ביתו נחרצות" :אני רב ,ואני מחויב הנעימים לצד הסברתו הברורה והקולחת הם עדות חיה לרום קומתו הרבנית.
לפסוק בכל מצב". יצאנו מהשיחה מרוגשים ונפעמים ,שמענו הימנו עדויות חיות על חמיו הגדול
כך גם ברצוני לספר ,שמעולם לא שמעתי אותו כשהוא מרים את קולו וכועס רב האי גאון וצדיק זי״ע שהתהלך עמנו בדור האחרון .תקוותנו שילמדו
בכל מצב ובכל זמן ,יהיה אשר יהיה .לא אחת כאשר היה שוהה בביתי ובאותם הקוראים מדרכיו בקודש ,ויהיו הדברים לעי״נ הטהורה.
שנים היו לי ילדים קטנים בבית ,ובאופן טבעי השקט בבית אינו חוגג כידוע, גאון במידות
אולם הוא מעולם לא כעס או צעק על שום ילד .וכאשר ביקש להעיר היה מביט התחשבותו הרבה בזולת התבלטה בכל אורחות חייו .באופן בולט נחשפה
בעיניו בלבד ואז כולם הבינו את אשר צריך להבין ,אך מעולם לא הוציא מאומה התחשבות זו בתקופת כהונתו כרב במלבורן .באותה עת הוצעה לו כהונת
מפיו מילה של כעס. רבנות מהחשובות בעולם התורני .וגדולי ישראל לחצו עליו לקבל את התפקיד.
הם ראו בו מועמד טבעי .אבל מו״ח סירב .מדוע? הוא שמע שיש מועמד נוסף קוצו של מנהג
לכהן במשרה הרמה" .אם אני אקבל את המינוי המועמד השני ייפגע" ,הבהיר בתקופת כהונתו ברבנות סירב מו״ח לוותר אף על קוצו של מנהג ,בנחישות
אופיינית .כך אירע שהתפלל בביהכ״נ והש״ץ לא אמר "ויצמח פורקניה" כמנהג מו״ח למקורביו ובכך הסיר את מועמדותו.
כמו לגדולים כן היה יחסו לפשוטי עם .עובדה הווה כאשר פעם נפל בדרכו נוסח ספרד .מו״ח הזדעזע .לאחר התפילה הביע את מחאתו באוזני האיש
לתפילה ונחבל קשות בעיניו .לאחר מספר שעות של בדיקות נשלח לביתו כאוב בתקיפות" :כאן מתפללים בנוסח ספרד ,וחלילה לשנות ממנהג המקום".
כולו ,הוא התקשה להניע את רגליו וראשו .כך נאנק בכאביו שכב במיטתו ,ואז מקרה זה מהווה ניגוד מוחלט להנהגתו במלבורן ,בה כיהן כרב ,שם היה הנוסח
נשמעה הנקישה בדלת .היה זה מישהו שהגיעו לשאול שאלה" .הרב נאנק הנהוג בקהילה "נוסח אשכנז" .מאן דהוא נגש לעמוד ובעת אמירת הקדיש אמר
בכאביו" ,הבהירו לו בני הבית .הם ביקשו הימנו שישוב כחלוף שעתיים .הדברים "ויצמח פורקניה" .הייתכן לשנות מנהג? הוכיח מו״ח את האיש .כך היה דרכו
הגיעו לאוזניו של מו״ח ,בשארית כוחותיו מיהר לדדות אל הדלת ,מו״ח הורה תמיד לשמור על מנהגי ישראל ולא לזוז מהם.
(מתוך המבשר תורני -המוסף התורני של עתון המבשר) לאיש להיכנס ,ולמרות כאביו ישב פרק זמן ממושך עם השואל וליבן את הסוגיה
האם שינוי מקום באותה העיר עצמה -ישנה את המזל
למקום אחר כי טוב לו אז מעתה ואם אינו עושה כן ונשאר תחת אותו הגאון רבי בצלאל שטרן זצ״ל (בשו״ת בצל החכמה ח״ג סי׳ מב) נשאל "על
השר הרי הוא קונה אדון לעצמו .וכזה כ׳ גם בעיון יעקב על העין יעקב העובדה שבגוש בית בו הנך גר ואיתך עוד חמש משפחות חרדיות ,חוץ
שם - .מבואר כי השפעת אותו השר והכוכב היא לכל העיר כולה לזה ממשפחות אחרות רבות ,קרו בזמן האחרון מספר מקרי אסון ,לפני כמה
לטוב ולזה למוטב ולא ישתנה המזל מבית לבית שבאותה עיר עד דאזיל חדשים נפטר דייר חרדי צעיר לימים ,שוב לפני כשבועיים מת שם באופן
למתא אחריתא". פתאומי נכרי אחד כבן שלשים שנה וכעת בשבת קודש שעברה נהרגו
לאור זאת פסק ה"בצל החכמה" ש"נמצא בנידון דידן אין לכם שום מדיירי הבית אשה נכריה ובתה בתאונת דרכים ,על כן רצונכם אם נכון
סיבה לעזוב את הבית בו אתם דרים ולעבור לדור בבית אחר באותה שתמשיכו לדור בבית ההוא ,או אולי איתרע מזלי׳ דהאי ביתא ,וראוי
העיר או בעיר אחרת ,כי אין מזל מיוחד לכל בית ובית ,אלא מזל משותף שתעברו לגור משם בבתים אחרים".
לכל העיר כולה ,לזה לטוב ולזה להיפך כמבואר בחת״ס הנ״ל ,ולכן בתשובתו מביא ה׳בצל החכמה׳ את דברי הגמרא בבבא מציעא והוא
מאן דביש ליה מוכרח לילך לעיר אחרת ולמאן דלא ביש ליה שפיר יכול כותב ש״הנה לא אמר דביש לי׳ בהאי ביתא ולא אזיל לביתא אחרינא,
להשאר בבית שדר בו אף שבאותו בית גופא ביש לאחרים". מוכח דקים להו לחז"ל ,דהא דביש ליה או טב ליה אינו תלוי בביתא אלא
הוא מסביר מדוע המזל תלוי בעיר דוקא ולא בבית ,ואין שר ומזל מיוחד במתא שדר ביה .וכן מוכח גם מדקאמר דביש לי׳ בהאי מתא ולא אזיל
לכל בית רק לכל עיר ,על פי מש״כ דברי הרשב״א הנ״ל ,שכתב על דברי למתא אחריתא ,הרי שעליו לילך למתא אחריתא ולא סגי במה שיחליף
חז״ל שאין מזל לישראל ,שישראל חלק ה' ונחלתו אינם מסורים למזלות בית דירתו בהך מתא גופא לבית דירה אחרת".
השמים ,כי הם למעלה מן המזלות .ומה שכתוב "לא לאדם דרכו" ,הוא ה"בצל החכמה" מביא את דברי תשובות הרשב״א הנ״ל ,הכותב
כשאינו עושה רצון ה׳ שאז הוא מסור למזל שעונותיו הבדילו בינו ובין ש"פעמים שהחטא גורם למנוע ממנו הטוב וצריך לכפרה ואחד מדרכי
ה׳ יתברך והשפיל עצמו ממעלות עליונות וישב לו במדרגות תחתונות הכפרה הוא שנוי מקום לפיכך אמרו צריך לגלות ממקומו וללכת אל
תחת המזלות ,וזש״א אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם ,כי אסלק מקום אחר אולי החטא הוא שגרם וגלותו תכפר עליו ,ולפעמים שמזל
השגחתי ואניחם תחת המזלות אשר בחרו להם כשאר עכו״ם וכו׳ ,ע״כ. גורם וכשיסתלק למקום אחר יצא מתוך ההפכה" ,והוא כותב שמדברי
מבואר כי רק עונותיו יכולים לגרום שיושפע מהמזל. הרשב״א נראה ש״בודאי גם במעתיק מושבו ממקום למקום באותה עיר
ה׳בצל החכמה׳ ממשיך וכותב על כך :״וז"ל הרמב״ם (פ״ג מה' תשובה ה״א) גופא ,מקרי ג״כ גולה ,ומשנה שלימה שנינו (מכות יב ,ב) ברוצח שהרג בעיר
כל אחד ואחד מבני האדם יש לו זכיות ועונות וכו' ,וכן מדינה וכו׳ וכן מקלטו "גולה" משכונה לשכונה ,וכן בר״ה (לא ,א) בהא דעשרה גליות
העולם כולו( ,שם ה״ב) אדם שעונותיו מרובין על זכיותיו מיד הוא מת גלתה סנהדרין מלשכת הגזית לחנות ומחנות לירושלים וכו׳ ,מ״מ גלות
ברשעו וכו׳ וכן מדינה שעונותי׳ מרובין מיד היא אובדת שנאמר זעקת המכפרת הוא אחד מדרכי התשובה וקורעת גזר דינו של אדם אינה אלא
סדום ועמורה כי רבה וכו׳ עכ״ל .והנה מדינה שזכר ר״ל עיר כדמביא בגולה לעיר אחרת כדמוכח בר״ה (טז ,ב) ,ואר״י ד׳ דברים מקרעין גזר דינו
ראיה מקרא דזעקת סדום ועמורה .נמצא משכח"ל שהאדם בעצמו של אדם וכו' ,וי״א אף שינוי מקום ,דכתיב ׳'ויאמר ה׳ אל אברם לך לך
זכיותיו מרובין ועכ״ז הוא נאבד בעון אנשי העיר שיש בהם רשעים עד מארצך והדר ואעשך לגוי גדול" ,עי״ש ,ושם הרי בגולה לעיר אחרת
שהעיר עונותי' מרובין ,ואמנם ע״כ יש שאינם נאבדים מיד אלא ע״י מיירי קרא .ועיי׳ רמב״ם (פ״ב מה׳ תשובה ה״ד) מדרכי התשובה להיות השב
עונותיהם נמסרין לשליטת המזלות ע״ד שכתוב בתשו' רשב״א הנ״ל. צועק וכו׳ וגולה ממקומו שגלות מכפרת עון מפני שגורמת לו להכנע
ואם יצא את העיר ינצל מהשפעת המזל. ולהיות עניו ושפל רוח עכ״ל .והיינו דוקא בגולה לעיר אחרת שאין לו
והוא מסכם שוב וכותב" :מבואר כי אדם נדון רק לפי עירו ולא לפי הבית מכרים וריעים כבעירו וגם כי יגיעת הדרכים והאכסנאות משברים יצר
שהוא דר בו ואפי׳ יהי׳ בית גדול של הרבה דיירים רובם רשעים ,עם כל הרע ומונעים אדם מעבירה כמש״כ התוס׳ (קדושין מ ,א ד״ה ויעשה) בשם ר״ח",
זה לא ימסרו דיירי בית זה לשליטת המזלות אם העיר זכיותיה מרובין, עכ״ל.
כי הבית נגרר אחרי העיר כולה ,שאין הבית נדון לעצמו רק העיר ,לפיכך עוד כתב ה״בצל החכמה"" :גם לטעם השני שכ׳ הרשב״א שהמזל גורם,
תלוי המזל ג״כ בעיר ולא בבית" .נמצא שמזל האדם נקבע לפי מקום נראה כי המזל לא ישתנה רק כשיסתלק למקום אחר ,אבל לא במקומו
עירו ולא לפי מקום ביתו ,בין לטוב ובין למוטב ,והכלל ש"משנה מקום- ועירו כנראה מדברי תשו׳ רשב״א הנ״ל ומפורש יותר בחי׳ חת״ס (סו״פ
משנה מזל" אמור רק בהמשנה את מקום עירו אך לא כשעובר מבית איזהו נשך) שכ׳ דטעם שינוי מקום משום שינוי מזל ולכן מאן דביש ליה
(מתוך האיצטגנינות באספקלריה של תורה) לבית בתוך העיר עצמה. היינו לפי שהשר והכוכב המשפיעים באותו המקום אינו טוב לו וילך
מאורות השבת | ןוילג | ז"פשת -אריוריוו [עמ' ]10
