gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

פרפראות בפרשה - חידושי תורה · Parpera'ot Beparshah - Chidishei Torah — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: פרפראות בפרשה - חידושי תורה · Parpera'ot Beparshah - Chidishei Torah

שבוע: וירא (2026-10-26)

פרפראות בפרשה - חידושי תורה · Parpera'ot Beparshah - Chidishei Torah — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫מרחשון תשפ"ז‬ ‫בס"ד‬ ‫יאים (מ"ב ד)‬ ‫מפטיר וְ ִאשָּׁ ה ַא ַחת ִמ ְנ ֵׁשי בְ נֵׁי ַהנְבִ ִ‬ ‫פרשת וַ י ֵָּרא‬ ‫עלון חידושי תורה ופרפראות על פרשת השבוע בעניינא דיומא ממפרשי ומדרשי חז"ל‬ ‫בפרשת ַוי ֵָּרא ‪ 147‬פסוקים = טֹוב עַ יִן‬ ‫ַחמֹו לַדָ ל‪( .‬משלי כב ט)‬ ‫טֹוב עַ יִן הּוא ְיב ָֹרְך כִ י נ ַָתן ִמל ְ‬ ‫ְמידָּׁ יו שֶׁ ל ַאבְ ָּׁרהָּׁ ם ָּׁאבִ ינּו עַ יִן טֹובָּׁ ה‪ ,‬וְ רּוחַ נְמּוכָּׁה‪ ,‬וְ ֶׁנפֶׁש ְש ָּׁפלָּׁה‪( .‬אבות ה יט)‬ ‫כָּׁל ִמי שֶׁ יֵׁש בְ יָּׁדֹו ְשֹלשָּׁ ה ְדבָּׁ ִרים הַ לָּׁלּו‪ִ ,‬מ ַתל ִ‬ ‫באברהם היו כל המידות האלו בחילוף‪ ,‬עין טובה שהיה שמח בטובתן של בריות ומהנה אותם מנכסיו כמו שנאמר 'טֹוב עַ ִין הּוא ְיב ָֹרְך‬ ‫כִ י נ ַָתן ִמל ְַחמֹו לַדָ ל' וידוע הוא נדיבותו של אברהם שאמר מעט ועשה הרבה שנאמר וְ ֶא ְקחָ ה פַ ת לֶחֶ ם ועשה בֶ ן בָ ָקר ַרְך ָוטֹוב וכן נזכר זה‬ ‫באבות דר' נתן ונתן מעשר למלכי צדק ולעפרון נתן ַא ְרבַ ע מֵּ אֹות שֶ ֶקל כֶסֶ ף ולא הקפיד על ממונו וזו היא עין טובה הפך עינו של בלעם‬ ‫הרעה‪( .‬מגן אבות לרשב"ץ)‬ ‫עַ יִן טֹובָ ה ‪ -‬מסתפק במה שיש לו ואינו חומד ממון אחרים‪ .‬שכן מצינו באברהם שאמר למלך סדום (בראשית יד) ִאם ִמחּוט וְ עַ ד ְשרֹוְך נַעַ ל‬ ‫וְ ִאם ֶא ַקח ִמכׇּל אֲ שֶ ר לְָך‪ .‬וְ רּוחַ נְמּוכָה ‪ -‬ענוה יתירה‪ .‬וכן מצינו אברהם אומר (שם יח) וְ ָאנֹכִ י עָ פָר ו ֵָּאפֶר‪ .‬וְ ֶנ ֶפש ְש ָפלָה ‪ -‬זהירות והפרישה מן‬ ‫התאוות‪ .‬ומצינו זה באברהם‪ ,‬דכתיב (שם יב) ִהנֵּה נָא יָדַ עְ ִתי כִ י ִאשָ ה ְיפַת מַ ְר ֶאה ָא ְת‪ ,‬שעד עכשיו לא הכיר בה מרוב צניעות‪( .‬הרע"ב)‬ ‫ַוי ֵָּרא אֵּ לָיו י‪-‬הֹ וָה באֵּ ֹלנֵּי מַ מ ֵּרא והּוא יֹ שֵּ ב פֶּ תַ ח הָ אֹ הֶּ ל כחֹ ם הַ יֹום‪( .‬יח א) פרש"י ‪ -‬באֵּ לֹונֵּי מַ מ ֵּרא – הּוא שֶׁ נָּתַ ן לֹו עֵצָּ ה ַעל הַ ִּמי ָּלה‪ ,‬לְ פִּ יכְָּך נִּגְ לָּה‬ ‫יראָ יו‪( .‬פענח רזא)‬ ‫ָּעלָּיו בְ חֶׁ לְ קֹו‪( .‬בראשית רבה מב ח) ַוי ֵָּרא בגימטריא רז"י‪ ,‬גילה לו רזי תורה ורזי עולם‪ ,‬אֵּ לָיו בפרטית גילה רזא‪ ,‬כענין סֹוד י‪-‬הֹ וָה לִ ֵּ‬ ‫מַ מ ֵּרא אמר לאברהם אבינו ע"ה זכור כשהצילך מאור כשדים ומהרעב ומהמלכים וממצרים ולכן נגלה ה' לאברהם אע"ה בהיותו אצל ממרא‪.‬‬ ‫והוא רמוז בשמו מַ מ ֵּרא ר"ת מצרים מלכים רעב אש‪( .‬פני דוד) הרבה שואלים איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום‪.‬‬ ‫היה צריך אברהם אבינו להתייעץ איך יפתה את ישמעאל בנו וכל מקנת כספו ואולי לא יניחו את עצמם למול‪ ,‬והראיה שישמעאל התפאר שלא‬ ‫עכב (סנהדרין פט‪ ):‬אָּ מַ ר לֹו יִּ ְשמָּ עֵאל לְ יִּ צְ חָּ ק‪ :‬אֲנִּ י גָּדֹול ִּמ ְמָך בְ ִּמצְ ֹות‪ ,‬שֶׁ אַ תָּ ה מַ לְ תָּ בֶׁ ן ְשמֹ ַנת י ִָּּמים‪ַ ,‬ואֲנִּ י בֶׁ ן ְשֹלש ע ְֶׁש ֵרה שָּ נָּה‪ .‬והיה צריך אברהם אבינו‬ ‫להתייעץ איך יפתה אותם ומה ידבר על ליבם‪ .‬עוד יש לומר אברהם אבינו קיים כל התורה כולה (יומא כח‪ ):‬ובמצות מילה ידע שיצוה אותו הקב"ה‬ ‫על המילה‪ ,‬וקודם שנצטוה היה מהרהר מה יעשה אם ימול את עצמו או ימתין עד שיצוה אותו השי"ת‪ .‬נתן לו ממרא עצה על המילה בזמנה שצוה‬ ‫לו המקום ולא קודם כי כן המצוה יותר מהודרת‪( .‬קידושין לא‪( ).‬אוצרות השל"ה)‬ ‫וַיִ שָ א עֵּ ינָיו ַויַרא ו ִהנֵּה שֹלשָ ה ֲאנ ִָשים נִ צָ ִבים עָ לָיו ַויַרא ַויָרץ לִ ק ָראתָ ם ִמ ֶּפתַ ח הָ אֹ הֶּ ל ַויִ שתַ חּו אָ רצָ ה‪( .‬יח ב) פרש"י ‪ -‬אֶׁ חָּ ד לְ בַ שֵ ר אֶׁ ת שָּ ָּרה‪ ,‬וְ אֶׁ חָּ ד‬ ‫ַלהֲפֹ ְך אֶׁ ת סְ דֹום‪ ,‬וְ אֶׁ חָּ ד לְ ַרפ ֹאת אֶׁ ת אַ בְ ָּרהָּ ם‪ ,‬שֶׁ אֵ ין מַ לְ אָּ ְך אֶׁ חָּ ד עֹושֶׁ ה ְשתֵ י ְשלִּ יחֻּיֹות‪( .‬בראשית רבה נ ב)‬ ‫ובמדרש ‪ -‬אחד נדמה לו בדמות סדקי ואחד נדמה לו בדמות נווטי ואחד בדמות ערבי‪( .‬מדרש רבה מח ט) אמרו רז"ל (מדרש כונן ב) העולם שליש ימים‬ ‫ונהרות ושליש מדבר ושליש ישוב‪( .‬תוס' פסחים צד‪ ).‬היינו סדקי הוא אופה מרמז על מקום ישוב‪ ,‬נווטי הוא ספן או מלח מרמז על מקום ימים‬ ‫ונהרות‪ ,‬ערבי היינו שוכן מדבר הנודד ממקום למקום‪ .‬והוא גם כן מרמז לג' חלקי דברי תורה‪ .‬תורה שבכתב שניתן במדבר‪ .‬תורה שבעל פה‬ ‫שעיקר שורשה בארץ ישראל שהוא מקום ישוב‪ .‬תורה שתתגלה על ידי משיח היא כנגד ימים ונהרות‪ .‬וכמו שנרמז (זוהר הקד' קיז א) במה שנאמר‬ ‫מַ עי ֹנת תהֹום ַרבָ ה‪ .‬מבועי דחכמתא לתתא‪ .‬מעיינות החכמה למטה‪ .‬ובאו גם כן לרמז לו שיזכה לכל הג' חלקי דברי תורה‪ .‬וזהו שאמרו (שם) מאן‬ ‫שלושה אנשים אברהם יצחק ויעקב‪ .‬והם גם כן מה שאמרו בגמרא מיכאל גבריאל ורפאל‪ .‬וזהו גם כן מרמז לג' חלקי דברי תורה‪ .‬אברהם מדתו‬ ‫חסד דנפקא מחכמה‪ .‬היינו כנגד תורה שבכתב חמשה חומשי תורה שכנגדם במאמר י ִהי אֹור ה' פעמים כתיב אורה‪ .‬יצחק מדתו גבורה עלאה‬ ‫דנפקא מבינה‪ ,‬היינו תורה שבעל פה מבין דבר מתוך דבר‪ .‬ויעקב מדת דעת פנימיות מכולי עלמא והוא כנגד תורה שבעל פה שיתגלה לעתיד לבוא‬ ‫על ידי משיח שהם שורש תורה שבעל פה מבועי דחכמתא לתתא‪( .‬פרי צדיק)‬ ‫ֹאמרּו כֵן תַ עֲשֶׁ ה ַכאֲשֶׁ ר דִּ בַ ְרתָּ ‪( .‬יח ה) פרש"י ‪ -‬אַ חַ ר תַ ֲעבֹ רּו אַ חַ ר כֵן תֵ לְ כּו‪.‬‬ ‫ואֶּ קחָ ה פַ ת לֶּחֶּ ם וסַ עֲדּו לִ בכֶּם אַ חַ ר תַ עֲבֹ רּו כִ י עַ ל כֵּן עֲבַ רתֶּ ם עַל עַבדכֶּם ַוּי ְ‬ ‫שאלה – מדוע הדגיש אַ חַ ר תַ ֲע ֹברּו וכי מה אכפת לו אם ישארו בביתו‪.‬‬ ‫תשובה – איתא בר"ה (יא‪ ).‬שמעשה זה היה בחג הסוכות‪ .‬ובמדרש (במדב"ר יד ב) שאברהם בנה להם סוכה כדכתיב (יח ד) ו ִהשָ עֲנּו תַ חַ ת הָ עֵּץ‬ ‫טּורין ִּמן הַ ּסּו ָּכה בֵ ין בַ ּיֹום ּובֵ ין בַ ַל ְילָּה‪ .‬כתב‬ ‫וכנראה היה עץ תלוש הכשר לסכך בו‪ .‬והנה הלכה היא (סוכה כו‪ ).‬הֹולְ כֵי ְד ָּרכִּ ים בַ ּיֹום ּובַ ַל ְי ָּלה — פְ ִּ‬ ‫המשנ"ב (או"ח תרמ סק"מ) אבל אם אין צריך לטרוח אחריה כגון שיש סוכה מזומנת לפניו צריך לכנוס בסוכה ולאכול ולישן שם‪ .‬ואם כן זה מה‬ ‫שאמר להם אברהם‪ :‬ו ִהשָ עֲנּו תַ חַ ת הָ עֵּץ תשבו בסוכה‪ ,‬ואֶּ קחָ ה פַ ת לֶּחֶּ ם וסַ עֲדּו לִ בכֶּם בסוכה‪ ,‬אַ חַ ר תַ עֲבֹ רּו כִ י עַ ל כֵּן עֲבַ רתֶּ ם עַל עַבדכֶּם כלומר‬ ‫ע ֹברּו ואז תהיו פטורים מסוכה כדין הולכי דרכים‪( .‬שבענו מטובך)‬ ‫נזדמנה לכם סוכה בלי טורח‪ ,‬לכן תכנסו ותאכלו בסוכה‪ ,‬אַ חַ ר תַ ֲ‬ ‫ואֶּ קחָ ה פַ ת לֶּחֶּ ם – רמז שבעל הבית בוצע‪ .‬והטעם כדי שיבצע בעין יפה‪( .‬פענח רזא)‬ ‫ֹלהים ַוי ֹאכלּו וַיִ שתּו‪ ,‬כי אברהם עמד עליהם להכניסם‬ ‫והּוא עֹ מֵּ ד ֲעלֵּיהֶּ ם תַ חַ ת הָ עֵּץ וַי ֹאכֵּלּו‪( .‬יח ח) על דרך שנאמר (שמות כד יא) ַו ֶּיחֱזּו אֶּ ת הָ אֱ ‪ִ -‬‬ ‫תחת כנפי השכינה‪ ,‬ועשה כן להתחסד עם קונו‪( .‬אוצרות השל"ה)‬ ‫ָשים נִ צָ ִבים עָ לָיו ַויַרא ַויָרץ לִ ק ָראתָ ם ִמ ֶּפתַ ח הָ אֹ הֶּ ל ַויִ שתַ חּו אָ רצָ ה‪( .‬יח ב)‬ ‫וַיִ שָ א עֵּ ינָיו ַויַרא ו ִהנֵּה שֹלשָ ה אֲ נ ִ‬ ‫ימין קֹומֹוי ְד ִּא ְשתַ לְ חּו לִּ צְ רֹוְך ְתלַת ִּמי ַליָּא אֲרּום לֵית אַ וְ שַ ר לְ מַ לְ אָּ כָּא ְדשֵ ירּותָּ א‬ ‫תרגום יונתן ‪ּ -‬וזְקַ ף עֵינֹוי וְ חָּ מָּ א והָ א תלָתָ א מַ לאָ כִ ין ִבדמּות גּוב ִרין קַ ְי ִּ‬ ‫ֲמֹורה‬ ‫ְד ִּמ ְשתַ לֵיחָּ א לְ י ִַּתיר ִּמן ִּמילָּא חַ ד חַ ד אָּ תָּ א לִּ ְמבַ ְש ָּרא יָּתֵ יּה ְדהָּ א שָּ ָּרה יָּלְ דָּ ה בַ ר ָּזכָּר וְ חַ ד אָּ תָּ א לְ ִּמישֵ ְזבָּ א ַית לֹוט וְ חַ ד אָּ תָּ א לְ מֵ י ֲהפְַך יַת סְ דֹום וְ יַת ע ָּ‬ ‫ּוסגִּ יד עַל אַ ְרעָּא‪.‬‬ ‫מּותהֹון ִּמ ְת ַרע מַ ְשכְ נָּא ְ‬‫וְ כַד חָּ ִּמינּון ָּרהַ ט לִּ קְ דָּ ְ‬ ‫שאלה – מה הטעם שאצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים‪ ,‬ואילו אצל לוט כתיב (יט א) ַויָבֹ אּו שנֵּי הַ מַ לאָ כִ ים סדֹ מָ ה בָ ֶּע ֶּרב‪ .‬גם אצל לוט נדמו‬ ‫כאנשים דכתיב (יט ג) ַו ַּיעַש לָּהֶׁ ם ִּמ ְשתֶׁ ה ּומַ ּצֹות אָּ פָּה ַוי ֹאכֵּלּו‪ .‬והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב‪.‬‬ ‫תשובה – לפי שבראותם התנהגות אברהם אבינו ע"ה ברוב קדושה וטהרה נתאוו המלאכים גם הם להיות כבני אדם‪ ,‬אבל כשבאו אצל לוט וראו‬ ‫הליכותיו אמרו מוטב להיות מלאך מאשר אדם בעולם הזה‪( .‬מקור ברוך)‬ ‫כִ י עָ צֹ ר עָ צַ ר י‪-‬הֹ וָה בעַ ד כל ֶּרחֶּ ם לבֵּ ית אֲ ִבימֶּ לְֶּך עַ ל דבַ ר שָ ָרה אֵּ שֶּ ת אַ ב ָרהָ ם‪( .‬כ יח)‬ ‫כִ י עָ ֹצר עָ צַ ר י‪-‬הֹ וָה זה עצירת נקבים גדולים וקטנים וע"כ כפל הלשון‪ ,‬בעַ ד כל ֶּרחֶּ ם זו עצירת לידה וזה כולל כל הנקבות באדם ובבהמות וכל‬ ‫בעלי חיים‪ ,‬וכן דרז"ל אפילו תרנגולת של בית אבימלך לא הטילה ביצתה‪( .‬רבינו בחיי) ֶּרחֶּ ם בגמטריא אַ ב ָרהָ ם שבשבילו נעצרו‪( .‬שפתי כהן)‬ ‫‪1‬‬ ‫שאלה – מה ראה הקב"ה לגלות נגעי אבימלך ולסתום נגעי פרעה‪ ,‬דבפרעה לא כתיב אלא (לעיל יב יז) וַי ַנגַע י‪-‬הוָה אֶּ ת פַ רעֹ ה נגָעִ ים גדֹ לִ ים‪ .‬ולא‬ ‫פירש מה הם הנגעים‪ ,‬ואותו הנגע היינו סגירת הנקבים הביא גם על פרעה‪.‬‬ ‫תשובה – מפני שבזמן שלקח אותה פרעה לא היה לה אפשרות להוליד‪ ,‬כדאמרינן (יבמות סד‪ ):‬שָּ ָּרה ִּאמֵ נּו אַ יְ לֹונִּ ית הָּ יְ תָּ ה‪ ,‬שֶׁ ֶׁנאֱמַ ר‪' :‬ו ְַתהִּ י שָּ ַרי עֲקָּ ָּרה‬ ‫אֵ ין לָּּה ָּולָּד'‪ֲ ,‬אפִּ ילּו בֵ ית ָּולָּד אֵ ין לָּּה ‪ .‬ובזמן שלקח אותה אבימלך היה לה להיפקד‪ .‬ועל זה הקב"ה גבי אבימלך גילה הנגעים בשביל שלא יחשדו‬ ‫העולם את שרה אמנו שאמרו ליצני הדור שהולד היה מאבימלך‪( .‬מושב זקנים)‬ ‫שָ ָרה ִאמֵּ נּו אַ ילֹונִ ית הָ יתָ ה (יבמות סד‪):‬‬ ‫שאלה – איך אמר הכתוב (כ ז) ועַ תָ ה הָ שֵּ ב אֵּ שֶּ ת הָ ִאיש כִּ י נָּבִּ יא הּוא‪ .‬וקי"ל (תוס' יבמות ב) דאיילונית אינה צריכה גט דמקחה מקח טעות‪.‬‬ ‫תשובה –הכתוב עצמו אמר הָּ שֵ ב אֵ שֶׁ ת הָּ ִּאיש כִ י נ ִָביא הּוא ומאחר שהוא נביא ידע שהיא איילונית וקדשה ע"מ כך וקדושיו קדושין‪ .‬וידע שיהיה‬ ‫לו זרע ממנה‪( .‬מראית העין)‬ ‫ּומ ְד ַרש אַ גָּדָּ ה‪ :‬הַ ְרבֵ ה עֲקָּ רֹות נִּ פְ קְ דּו‬ ‫ֹלהים כל הַ שֹמֵּ עַ יִ צחַ ק לִ י‪( .‬כא ו) פרש"י ‪ -‬יִּ ְשמַ ח ָּעלַי [לפי התרגום 'יִּ חְ דֵ י לִּ י']‪ִּ .‬‬ ‫ַות ֹאמֶּ ר שָ ָרה צחֹ ק עָ שָ ה לִ י אֱ ‪ִ -‬‬ ‫עִּ מָּ ּה‪ ,‬הַ ְרבֵ ה חֹולִּ ים נִּ ְת ַרפְ אּו בֹו בַ ּיֹום‪ ,‬הַ ְרבֵ ה ְתפִּ לֹות ַנעֲנּו עִּ מָּ ּה‪ ,‬וְ רֹ ב ְשחֹוק הָּ יָּה בָּ עֹולָּם )בראשית רבה נג‪ ,‬ח)‬ ‫שאלה – מדוע קרא את שמו יִ צחַ ק על שם העתיד ולא צחֹ ק על שם ההֹ וֶׁה‪ .‬באיזה יום נפקדו העקרות ונתרפאו החולים האם בעיבור או בלידה‪.‬‬ ‫תשובה – לפי שביום שנפקדה שרה ונתעברה מאברהם לא נפקדו העקרות דאם כן יאמרו יומא קא גרים ולא זכות שרה‪ ,‬אך באותו היום לא‬ ‫נפקדו ולא נשתנה דבר בעולם אך ביום לידת יצחק אותו יום היה שמחה למעלה ופקד הקב"ה כמה עקרות ע"ד (אסתר ב) ַו ֲהנָחָ ה לַמ ִדינֹות עָ שָ ה‪,‬‬ ‫ודבר זה לא נודע ביומו אלא אחרי חדשים כשילדו העקרות וחשבו למפרע יום הריונה ידעו שזה היה ביום לידת יצחק‪ ,‬והיינו דקרא שמו יצחק‬ ‫ֹלהים ולמה קרא אברהם‬ ‫ולא צחֹ ק אלא עתיד להיות צחֹ ק בעולם על היום הזה‪ ,‬היינו יִ צחַ ק לשון עתיד וזהו שאמרה שרה הלא צחֹ ק עָ שָ ה לִ י אֱ ‪ִ -‬‬ ‫שמו יִ צחַ ק ולא צחֹ ק‪ ,‬אלא ע"כ כל הַ שֹ מֵּ עַ עתיד להיות יִ צחַ ק לִ י ע"י עקרות שנפקדו‪( .‬חת"ס עה"ת)‬ ‫יִ צחַ ק ר"ת י' ניסיונות‪ ,‬צ' שנים של שרה‪ ,‬ח' ימי מילה שנימול לשמונה‪ ,‬ק' שנים של אברהם‪ .‬וכשנולד יצחק עדיין לא נתנסה בניסיון העשירי‪.‬‬ ‫צחֹ ק אמרה שרה כי הי' מרמז כל הַ שֹ מֵּ עַ יִ צחַ ק לִ י ישמח עימי‪ .‬כי אי אפשר לפרש לשון צחוק כי אסופי הביא מן השוק דהא ִמי ִמלֵּל לאַ ב ָרהָ ם‬ ‫הֵּ ינִ יקָ ה בָ נִ ים שָ ָרה‪' .‬בָּ נִּ ים' לְ שֹון ַרבִּ ים ‪ -‬בְ יֹום הַ ִּמ ְשתֶׁ ה הֵ בִּ יאּו הַ שָּ רֹות בְ נֵיהֶׁ ן עִּ מָּ הֶׁ ן וְ הֵ ִּניקָּ ה אֹותָּ ם‪ .‬וגם אי אפשר לומר שישחקו כי מאבימלך‬ ‫נתעברה דהא ַויַעַ ש אַ ב ָרהָ ם ִמשתֶּ ה גָדֹול ביֹום ִהגָמֵּ ל אֶּ ת יִ צחָ ק‪ .‬פרש"י שֶׁ הָּ יּו שָּ ם גְ דֹולֵי הַ דֹור שֵ ם ָּועֵבֶׁ ר ַואֲבִּ ימֶׁ לְֶׁך (ב"ר נג ט) ואילו ממנו הוא‪ ,‬לא‬ ‫היה בא אבימלך אל המשתה‪( .‬כתב סופר)‬ ‫הטעם הזה מבואר דכיון דע"י אברהם ושרה נהפכה מדה"ד למדת רחמים בהגיע תור לעשות להם נס נתבטלו הדינין וממילא רווח עלמא וכל מאן‬ ‫דכאיב ליה כְ אֵ יבָּ א נתרווח עקרה ותפקד חולה ויתרפא כי כיון שאין מדת הדין לעכב נשמע תפלת כל פה כי הרחמים גוברים ומאירים בכל תוקף‪.‬‬ ‫ֹלהים כלומר דזכיתי דא‪-‬להים מדה"ד הוא עצמו צחֹ ק עָ שָ ה לִ י לשמחני כהיום הזה בכר דכר דיתיליד לי בן‬ ‫וז"ש ַות ֹאמֶּ ר שָ ָרה צחֹ ק עָ שָ ה לִ י אֱ ‪ִ -‬‬ ‫הבכור זכר שנולד לי דמדה"ד היא עצמה שבה והיתה לרחמים ומזה נולד כל הַ שֹ מֵּ עַ יִ צחַ ק לִ י דנפקדו ונתרפאו כמה וכמה וזה נמשך מכח ביטול‬ ‫ֹלהים‪( .‬פני דוד)‬ ‫הדינין אשר נהפכו לרחמים ושחוק עָ שָ ה לִ י אֱ ‪ִ -‬‬ ‫ַות ֹאמֶּ ר ִמי ִמלֵּל לאַ ב ָרהָ ם הֵּ ינִ יקָ ה בָ נִ ים שָ ָרה כִ י ָילַד ִתי בֵּ ן לִ זקֻ נָיו‪( .‬כא ז) פרש"י ‪ּ -‬ומַ הּו 'בָ נִ ים' לְ שֹון ַרבִּ ים? בְ יֹום הַ ִּמ ְשתֶׁ ה הֵ בִּ יאּו הַ שָּ רֹות בְ נֵיהֶׁ ן‬ ‫אֹומרֹות‪ :‬ל ֹא יָּלְ דָּ ה שָּ ָּרה‪ ,‬אֶׁ לָּא ֲאסּופִּ י הֵ בִּ יאָּ ה ִּמן הַ ּׁשּוק (בבא מציעא פז ‪).‬‬ ‫עִּ מָּ הֶׁ ן וְ הֵ נִּ יקָּ ה אֹותָּ ם‪ ,‬שֶׁ הָּ יּו ְ‬ ‫שאלה – קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים‪ .‬ונפסק בשו"ע (יו"ד קנד א) ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר‪.‬‬ ‫תשובה – כשיש לה חלב הרבה ומצער אותה מותר‪{.‬וכתב הרמ"א ‪ -‬אא"כ יש לה חלב הרבה ומצערת אותה מותרת להניקו‪ }.‬דהא הכא לא היה לה‬ ‫חלב הרבה לפי הטבע אלא דנעשה לה נס ולמה עבד רחמנא ניסא לשיקרא‪ .‬ועוד י"ל דהאיסור הוא שמניקתו על איזה זמן אבל פעם אחת אין‬ ‫קפידא וכאן לא היה כ"א באקראי בפעם אחת‪( .‬דברי דוד) א"נ אפשר ששרה היניקה רק אותם נשים שהיא גיירה אותם‪ ,‬לכן לא היה איסור כיון‬ ‫שהיו ישראלים‪( .‬מעדני אשר תש"ע) א"נ הטעם שאסור לישראלית להניק גוי הוא מפני שמגדלת בן לעבודה זרה‪ .‬אבל במקום שעל ידי זה יהיה‬ ‫להיפך דהיינו שהיא תינק בדרך נס ויראו כל עמי הארץ שהיה נס ועל ידי זה יתרבו גרים ‪ ,‬מותר להניק‪( .‬פרדס יוסף) (פרשה כהלכתה)‬ ‫משנה ‪ -‬בַ ת יִּ ְש ָּראֵ ל ל ֹא תָּ נִּ יק בְ נָּּה שֶׁ ל נׇכְ ִּרית‪ֲ ,‬א בָּ ל נׇכְ ִּרית ְמנִּ יקָּ ה בְ נָּּה שֶׁ ל יִּ ְש ָּראֵ ל בִּ ְרשּותָּ ּה‪ .‬פרש"י ‪ -‬בִּ ְרשּותָּ ּה דישראלית אבל לא תמסרנו להוליכו‬ ‫בביתה שלא תהרגנו‪( .‬ע"ז כו‪).‬‬ ‫שאלה – מה הטעם שלינוק חלב מנכרית אע"פ שמותר מן התורה‪ ,‬חכמים אסרוהו‪ .‬אפילו במקום שאין סכנה‪.‬‬ ‫תשובה – מפני שהן אוכלין שקצים ורמשים וחלב שלהן מוליד אכזריות ומדות רעות‪( .‬הריטב"א)‪ .‬ועוד משום איכותם דישראל ביישנים רחמנים‬ ‫וגומלי חסדים ומקיימי מצוות משא"כ הגוים‪( .‬הרשב"א) ועוד לפי שאוכלים בשר וחלב שמטמטם את הלב (גם אם אינם אוכלים שקצים ורמשים)‬ ‫דישנו בנותן טעם ע"פ הטבע‪( .‬רבינו בחיי) שכתוב ונִ טמֵּ תֶּ ם בָ ם מלמד שהטומאה מטמטמת את הדעת ומרבה טפשות באדם‪( .‬פתח עינים ‪ -‬ע"ז כו‪):‬‬ ‫אמרינן במדרש 'חלב מטמא חלב מטהר' כשנולד רבי גזרו שלא למול ואביו ואמו מלוהו שלח קיסר והביאו לרבי ואמו לפניו והחליפתו אמו‬ ‫באנטונינוס והניקתו עד שהביאתו לפני קי סר ומצאוהו ערל ופטרום לשלום ואמר אותו הגמון אני ראיתי שמלו את זה אלא הקב"ה עושה להם‬ ‫נסים בכל עת ובטלו הגזרה ואמרינן נמי בירושלמי שלסוף למד אנטונינוס תורה ונתגייר ומל עצמו‪( .‬תוס' ע"ז י‪):‬‬ ‫שאלה – כיצד ינק רבי מאמו של אנטנונינוס שהיתה גויה‪ .‬ועוד בביתה‪.‬‬ ‫תשובה – פקוח נפש היה ובאופן כזה לא נאסר‪ .‬ועוד שטעם האיסור שלא תאכל דבר איסור ומיירי באופן שידעה שמדובר בבן של גדול ישראל‬ ‫ונזהרה מלאכול דבר איסור‪ .‬ולא היה חשש סכנה משום שאביו של רבי היה רבן שמעון בן גמליאל גדול הדור ועוד ש ִּאמֹותֵ יהֶׁ ם אהבו זא"ז‪.‬‬ ‫כִ י ביִ צחָ ק יִ קָ ֵּרא לָך ז ַָרע‪( .‬כא יב) ביִ צחָ ק בגימטריא רד"ו (‪ )210‬לומר כי משנולד יצחק הותחל חשבון (טו יג) ַועֲבָ דּום ועִ נּו אֹ תָ ם אַ רבַ ע מֵּ אֹות שָ נָה‪,‬‬ ‫באופן שעל ידי כן לא נשתעבדו כי אם רד"ו שנים‪( .‬פענח רזא)‬ ‫כִ י ביִ צחָ ק יִ קָ ֵּרא לָך ז ַָרע‪ - .‬יצחק אין כתיב כאן אלא כִ י ביִ צחָ ק‪ .‬אילו נאמר 'כי יצחק יקרא לך זרע' היית אומר יצחק וכל זרעו יקרא לך זרע‬ ‫עכשיו שנאמר כִ י ביִ צחָ ק לומר לך ביצחק ולא כל יצחק‪ ,‬במקצת מזרעו‪ .‬כגון יעקב יִ קָ ֵּרא לָך ז ַָרע ולא כל זרעו כגון עשו‪.‬‬ ‫ביִ צחָ ק – ב' יצחק לומר לך במי שהוא מודה בשני עולמות‪ .‬שהיה יכול לומר 'כי יצחק' מהו כִ י ביִ צחָ ק כלומר במי שהוא מודה בשני עולמות בו‬ ‫יקרא לך זרע כגון יעקב ולא עשו שכפר בתחיית המתים‪( .‬רש"י על בראשית רבה נג יב‪ ,‬פענח רזא)‬ ‫ֹלהים‪( .‬כא ד)‬ ‫ַויָמל אַ ב ָרהָ ם אֶּ ת יִ צחָ ק בנֹו בֶּ ן שמֹ נַת י ִָמים כַאֲ שֶּ ר ִצּוָה אֹ תֹו אֱ ‪ִ -‬‬ ‫שאלה – מה הטעם דכתיב בֶּ ן שמֹ נַת י ִָמים ולא כתיב ַויָמל אַ ב ָרהָ ם אֶּ ת יִ צחָ ק בנֹו 'ביום השמיני'‪.‬‬ ‫תשובה – אברהם אבינו לגודל תשוקתו לקיים מצות בוראו‪ ,‬ובפרט מצוה כזאת למול את בנו לשמונה ימים‪ ,‬שעדיין לא טעם המצוה הזאת‪ ,‬הנה‬ ‫מיום שנולד יצחק עד יום השמיני‪ ,‬היה מצפה ומשתוקק מתי יבוא יום השמיני‪ ,‬ותתמלא תשוקתו במה שיקיים מצות בוראו‪ .‬אם כן כל שמונת‬ ‫הימים היו בחיבור יחד לפועל ההוא‪ ,‬על כן נכתב שמֹ נַת י ִָמים בחיבור כל השמונה ימים יחד תמימות‪( .‬בני יששכר ניסן מאמר יב אות יא)‬ ‫ֹלהים ַוי ֹאמֶּ ר לכִ י ִמכ ִרי אֶּ ת הַ שֶּ מֶּ ן ושַ ל ִמי אֶּ ת נִּ ְשיְֵך נשיכי ואַ ת בניכי ּובָ נַיִ ְך ִתחיִ י בַ נֹותָ ר‪( .‬מ"ב ד ז) מפטיר‬ ‫וַתָ ב ֹא וַתַ גֵּד ל ִאיש הָ אֱ ‪ִ -‬‬ ‫שאלה – איך יעץ לה הנביא לשלם הריבית‪ ,‬נהי שבעלה עובדיה לוה מיהורם בן אחאב בריבית כדי לפרנס הנביאים אף על גב דיהורם ישראל‬ ‫מומר הוה ואסור ליתן לו ריבית שאני התם לפיקוח נפש הוה ומצוה‪ .‬אבל עתה שמשלמת ריבית עוברת על איסור דאורייתא‪.‬‬ ‫תשובה – כיון שאם לא תשלם לו את הריבית הרי יקח את בניה לעבדים‪ ,‬ואינה משלמת עבור הריבית אלא לפדות את בניה ממנו ואין זה ריבית‪.‬‬ ‫כי אם פדיון שבויים‪( .‬טעמא דקרא) א"נ הוראת שעה היא ע"פ נביא דכתיב (דברים יח טו) אֵּ לָיו ִתשמָ עּון‪ .‬וכגון אליהו בהר הכרמל‪ .‬ומשום חילול ה'‪.‬‬ ‫שבעים פנים לתורה ‪ ,‬לעיתים תהיה יותר מתשובה אחת‬ ‫התשובות אינם להלכה למעשה ‪ ,‬הערות והארות יתקבלו בברכה‬ ‫לעילוי נשמת הרב חפץ בן אסתר זצ"ל‬ ‫לקבלת העלון במייל ניתן לפנות לכתובת ‪ramnadlan018@gmail.com‬‬