gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

ודעת לנפשך · V'daas Lenafshechu — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: ודעת לנפשך · V'daas Lenafshechu

שבוע: וירא (2026-10-26)

ודעת לנפשך · V'daas Lenafshechu — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫כי תבוא חכמה בלבך‬ ‫ודעת לנפשך‬ ‫(משלי ב‪ ,‬י)‬ ‫ינעם‬ ‫בירורי הלכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫פרשת וירא תשפ"ז‬ ‫גליון פ"ה‬ ‫וקשרתם אתם לאות על ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם (ג)‬ ‫חלקי הבית‪ :‬קציצה‪ ,‬תיתורא ומעברתא * תפילין ללא קפלים * מקשה א' ומקשה ב' * פרודות לגמרי * פרודות הניכרות‬ ‫הביא בזה מחלוקת אחרונים‪ ,‬ולא נחזור על‬ ‫אותו תיתורא‪ ,‬יכפיל הקלף סביב הרצועה כעין‬ ‫א‪ .‬קציצה‪ ,‬תיתורא ומעברתא‬ ‫הראשונות‪.‬‬ ‫שעושים לפי המכנסים שלא תהא הרצועה‬ ‫איתא בגמרא (מנחות לד‪ ,):‬תנו רבנן‪ ,‬לטטפת‪,‬‬ ‫קבועה‪ ,‬אלא כשהוא רוצה מושכה אילך ואילך‪,‬‬ ‫אמנם מה שמצוי ביותר בזמנינו הוא‪ ,‬שמכיון‬ ‫לטטפת‪ ,‬לטוטפת‪ ,‬הרי כאן ד' (כלומר‪ ,‬שכתוב שני‬ ‫זה‬ ‫ראש‬ ‫ומאריך‬ ‫שהתפילין עשויים מעור בהמה גסה‪ ,‬במשך‬ ‫פעמים טטפת חסר‪ ,‬הרי שנים‪ ,‬ועוד פעם אחת טוטפת מלא‪,‬‬ ‫ומקצר ראש זה‪,‬‬ ‫תהליך היצור נעשים כפלים בחלק התיתורא‪,‬‬ ‫שמשמעותו שנים‪ ,‬הרי יש כאן ארבע)‪ ,‬דברי רבי ישמעאל‪,‬‬ ‫מעברתא‬ ‫ולשון‬ ‫וקפלים אלו מדביקים בדבק‪ ,‬אכן אין בזה שום‬ ‫רבי עקיבא אומר אינו צריך‪ ,‬ט"ט בכתפי שתים‪,‬‬ ‫שמעבירה ומושכה‬ ‫ריעותא‪ ,‬מכיון דהעור עצמו אחד הוא‪ ,‬ורק‬ ‫פ"ת באפריקי שתים‪ .‬וממשיכה הגמרא‪ ,‬תנו רבנן‪,‬‬ ‫לכל צד שירצה‪,‬‬ ‫בקפלים הכניסו דבק‬ ‫יכול יכתבם על ארבע עורות‪ ,‬ויניחם בארבעה‬ ‫ע"כ‪.‬‬ ‫(יש המשאירים את הקפלים‪,‬‬ ‫בתים בארבע עורות (כלומר ארבע בתים נפרדים לגמרי)‪,‬‬ ‫אותם‬ ‫החותכים‬ ‫ויש‬ ‫תלמוד לומר 'ולזכרון בין עיניך'‪ ,‬זכרון אחד‬ ‫אמנם‪ ,‬בתוס' (שם ד"ה תיתורא) כתבו וז"ל‪,‬‬ ‫לפרוסות‪ ,‬ובפרוסות יש‬ ‫תיתורא דתפילין הלכה למשה מסיני‪ ,‬הוא העור‬ ‫אמרתי לך ולא ב' וג' זכרונות‪ ,‬הא כיצד‪ ,‬כותבן על‬ ‫צד לחשוש לחורים‬ ‫בקציצה‪,‬‬ ‫הנכפל למטה שמכסה פי הבתים‪ ,‬והוא בית מושבו‬ ‫ארבע עורות ומניחן בארבעה בתים בעור אחד‪,‬‬ ‫ואכמל"ב)‪.‬‬ ‫ע"כ‪ .‬וכך נפסק בשולחן ערוך (סי' ל"ב סל"ח)‪.‬‬ ‫של תפילין‪ ,‬ונראה כעין דף של גשר‪ ,‬ומשמע‬ ‫וכך כתב בביאור הלכה (סי' ל"ב סל"ח ד"ה יעשה)‬ ‫מתוך פירוש הקונטרס שהבתים והתיתורא הכל‬ ‫ולהבנת הדברים נקדים‪ ,‬שבית תפילין מורכב‬ ‫וז"ל‪ ,‬כתב במחצית השקל (על מגן אברהם סקנ"ב)‪ ,‬דהוא‬ ‫מעור אחד‪ ,‬ואין נוהגין כן‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫משלשה חלקים הקרויים בשמות נפרדים‪ ,‬החלק‬ ‫הדין הנעשים מעור אחד אלא שחותכים ממנו‬ ‫העליון (הקוביה)‪ ,‬שנקרא 'קציצה'‪ ,‬החלק התחתון‬ ‫ובשיטה מקובצת הוסיף על דברי התוס' וז"ל‪,‬‬ ‫רצועות‪ ,‬ומכל מקום באמצע נשארו מחוברים‬ ‫המרובע הנקרא 'תיתורא'‪ ,‬ויש בזה את התיתורא‬ ‫ור"י מפרש‪ ,‬תיתורא זה עור אחר כפול‪ ,‬ואינו מעור‬ ‫ואחר כך שוב מחברים הרצועות יחד‪ ,‬ובזה נעשו‬ ‫העליונה המחוברת לקציצה‪ ,‬ויש את התיתורא‬ ‫הבתים אלא עור אחר הוא‪ ,‬וחציו העליון נקוב הוא‬ ‫הבתים לדעת הב"ח פסולים‪ ,‬כיון דעל כל פנים‬ ‫התחתונה הסוגרת את הבית לאחר הכנסת‬ ‫להוציא הבתים דרך אותו הנקב‪ ,‬וחציו השני הוא‬ ‫קרועים בכל צדדי הבית‪ ,‬ולדידיה התפירה והוא‬ ‫הפרשיות‪ ,‬ויש את החלק השלישי שהוא‬ ‫למטה וחופה פי הבתים מלמטה‪ ,‬לפיכך נקרא‬ ‫הדין הדבק אינו עושה חיבור‪ ,‬עד כאן לשונו‪,‬‬ ‫ה'מעברתא'‪ ,‬החלק הצדדי שבתוכו מעבירים את‬ ‫תיתורא‪ ,‬לפי שהוא כעין‬ ‫אמנם בפרי מגדים (אשל אברהם סקנ"ב) כתב וזה‬ ‫הרצועות‪.‬‬ ‫למטה‬ ‫גשר‬ ‫של‬ ‫דף‬ ‫לשונו‪ ,‬וראוי לעשות הכל מעור אחד ממש‪,‬‬ ‫נהגו‬ ‫וכן‬ ‫מהבתים‪,‬‬ ‫מעברתא‬ ‫ודיעבד הסופרים חותכין למעלה ולמטה מחובר‪,‬‬ ‫העולם‪ ,‬ע"כ‪ .‬וכך הם גם‬ ‫עד כאן לשונו‪.‬‬ ‫דברי הרא"ש (מנחות פ"ג סי'‬ ‫וממשיך הביאור הלכה‪ ,‬ונראה לי להביא ראיה‬ ‫ז') ועוד‪.‬‬ ‫להסופרים דזה מקרי עור אחד ולא הוי בכלל שנים‬ ‫ומבואר שנחלקו הראשונים במה שאיתא‬ ‫או שלשה זכרונות‪ ,‬דהא כל חילם של המחמירים‬ ‫בגמרא שצריך להיות 'ארבעה בתים בעור אחד'‪,‬‬ ‫דסבירא להו עור אחד הוא לעכובא הוא משום‬ ‫שלדעת רש"י הכוונה גם לקציצה וגם לתיתורא‪,‬‬ ‫דאפשר תפילין דמי לגט‪ ,‬ובגט פסק באבן העזר‬ ‫מה שאין כן לדעת הרבה ראשונים הכוונה לקציצה‬ ‫(סי' ק"ל ס"ז בהג"ה) דדבוק הוא חשש פסול‪ ,‬משום‬ ‫עצמה בלא התיתורא שהיא עשויה מעור אחר‬ ‫ספר אחד אמר רחמנא ולא שנים או שלשה ספרים‪,‬‬ ‫כמבואר‪ ,‬והכרעת המשנה ברורה (סי' ל"ב סקר"א)‬ ‫והנה‪ ,‬איתא בגמרא (מנחות לה‪ ,).‬ואמר רב חננאל‬ ‫והיא הדין בעניננו‪ ,‬והלא לענין גיטין גופא מפיק‬ ‫בזה"ל‪ ,‬ואפילו לדעת הסוברים דהבתים צריכים‬ ‫אמר רב‪ ,‬תיתורא דתפילין הלכה למשה מסיני‪,‬‬ ‫הגמרא שם (כ‪ ):‬דהיכא דמעורה שרי‪ ,‬משום דהוא‬ ‫להיות כולם מעור אחד ממש‪ ,‬מכל מקום לא בעינן‬ ‫אמר אביי מעברתא דתפילין הלכה למשה מסיני‪,‬‬ ‫מקרי עדין ספר אחד‪ ,‬על כן נראה דבזה לכולי‬ ‫שיהא התיתורא והמעברתא עם הבתים מעור‬ ‫ואמר אביי שי"ן של תפילין הלכה למשה מסיני‪,‬‬ ‫עלמא מהני תפירה או דבק‪ ,‬ומצאתי בפתחי‬ ‫אחד‪ ,‬אלא אפילו אם הוא עור בפני עצמו כשר‪,‬‬ ‫וצריך שיגיע חריץ למקום התפר‪ ,‬רב דימי‬ ‫תשובה על אורח חיים (סי' ל"ג ס"א) שגם הוא מצדד‬ ‫ומכל מקום אם באפשרי טוב להדר גם בזה‪ ,‬לצאת‬ ‫מנהרדעא אמר כיון דמנכר לא צריך‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬אך לא הביא הראיה שלנו‪ ,‬ומסיים הביאור‬ ‫דעת המחמירין בזה‪ ,‬ועיין בביאור הלכה (ד"ה‬ ‫הלכה בזה"ל‪ ,‬ולפי זה פשוט דאפילו נעשה נקב‬ ‫ה'קציצה'‬ ‫בצורת‬ ‫הראשונים‬ ‫ונחלקו‬ ‫שישים)‪ ,‬ע"כ‪ .‬וכמובן שבזמנינו כל התפילין שהם‬ ‫קטן בהעור במקום הריבוע כמו שרגיל‪ ,‬אפילו הכי‬ ‫וה'תיתורא'‪ ,‬וכך כתב רש"י (ד"ה תיתורא) וז"ל‪ ,‬גשר‪,‬‬ ‫מבהמה גסה הם מעור אחד הקציצה והתיתורא‪,‬‬ ‫לא אבד ממנו שם עור אחד על ידי זה‪ ,‬ואפילו אם‬ ‫לאחר שנתן האגרות בבתים דרך הפה הרחב‪,‬‬ ‫ונקרא בשם 'מקשה' (ויש מקשה א' ומקשה ב'‪ ,‬ולקמן בס"ד‬ ‫נתקלקל הריבוע על ידי זה מקום מכל מהני תיקון‬ ‫שהבתים עשויין כעין בתי ידים שקורין גוט"ן‪,‬‬ ‫יבואר)‪.‬‬ ‫אחר כך‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫ומכניס האגרות דרך הפה ונותנם בבתי האצבעות‪,‬‬ ‫והנה כבר ביארנו שעד לפני כמאה ושבעים‬ ‫וחותך מג' הדפנות מכל אחת מעט‪ ,‬והד' נשארת‬ ‫ומה שבארנו שבזמנינו רוב התפילין הם עם‬ ‫שנה היה הבתים לתפילין מעור בהמה דקה‪,‬‬ ‫ארוכה וכופלה לאותו אורך ומטילה על חודן של ג'‬ ‫קפלים בתיתורא‪ ,‬יש שרצו לפקפק על אופן זה‬ ‫ובזמנם היו מצוי בתים שעשו מעורות הדבוקים‬ ‫הדפנות‪ ,‬ותופר חודן של ג' דפנות על רחבו של זה‪,‬‬ ‫שאין התיתורא העליונה מרובעת‪ ,‬וגם יש בזה‬ ‫או תפורים יחד‪ ,‬ובמשנה ברורה (סי' ל"ב ס"ק קע"ב)‬ ‫והוא בית מושבו של תפילין‪ ,‬ונראה כעין דף של‬ ‫חשש לפי ביאור המחצית השקל בדעת הב"ח‬ ‫גשר‪ .‬מעברתא‪ ,‬כשנותן הרצועה של תפילין סביב‬ ‫כנ"ל‪ ,‬שהרי היא עשויה מקפלים של עור‬ ‫‪0‬‬ ‫ואז יזהר שיהיה רבוען קיים כי מצוי שעל ידי‬ ‫שלוקחין עוד חתיכות עור מרובעות כמידת עור‬ ‫שהצמידו אותם יחד על ידי לחץ ודבק‪ ,‬ומשום כך‬ ‫ההבדל נאבד הרבוע‪ ,‬ומנהג העולם במדינתנו‬ ‫העב הכפולה‪ ,‬ומניחין אותם גם כן בין הכפלים‬ ‫המציאו שיטה חדשה שעושים את הבית ללא‬ ‫כהחיי אדם‪ ,‬וכן משמע בספר ישועות יעקב‬ ‫כדי לעשות התיתורא יותר עב וחזק‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫קפלים כלל‪ ,‬רק בשיטה מיוחדת שמכווצת את‬ ‫(סקכ"ד)‪ ,‬ומכל מקום כל ירא שמים יזהר לכתחילה‬ ‫העור שלא יווצר קפלים כלל‪ ,‬ומדברי הביאור‬ ‫אמנם יש המהדרים להקפיד שלא יהא חתיכת‬ ‫לעשות הבתים נפרדים‪ ,‬וכמו שכתב החיי אדם‬ ‫הלכה כאן יש ללמוד שאין חשש זה נכון‪ ,‬שכל‬ ‫עור נוספת‪ ,‬כדי שיהא כל הבית ממש מעור אחד‬ ‫גופא‪ ,‬דלכתחילה פשיטא דנכון לעשות כן‪.‬‬ ‫הפלוגתא לענין דיבוק ותפירה הוא רק כשרוצה‬ ‫(וכך מיתאמרא משמיה דהגר"מ שטרנבוך שליט"א)‪ ,‬וזה נקרא‬ ‫לחבר שני עורות נפרדים‪ ,‬אבל הדבקת שני‬ ‫ומוסיף המשנה ברורה עצה‪ ,‬והנה אם לא יהיו‬ ‫'מקשה א'' (בתפילין ללא קפלים הדבר נעשה כך תמיד)‪.‬‬ ‫חלקים של אותו העור לכולי עלמא חשובה‬ ‫מדובקים כלל מצוי לפעמים שנתקלקל הרבוע‬ ‫ודעת כמה פוסקים שעדיף 'מקשה ב'' שכך‬ ‫חיבור‪ ,‬ואם כן אין ענין ליקח דווקא תפילין ללא‬ ‫בהמשך הזמן על ידי זה‪ ,‬על כן אפשר שטוב יותר‬ ‫התיתורא חזקה יותר ואינה נפתחת‪ ,‬ואין בזה חשש‬ ‫קפלים‪ ,‬וכך שמעתי ממו"ר הגרי"מ שטרן שליט"א‬ ‫שידבק מעט בשפולי הבית אצל תיתורא בין בית‬ ‫של שני עורות כאמור‪.‬‬ ‫ומו"ר הגרמ"ש קליין שליט"א‪ ,‬וכך כתב במשנה‬ ‫לבית‪ ,‬והנה יש עוד אופן שידבק מעט העורות‬ ‫ויש לציין לדברי הביאור הלכה (סי' ל"ב סל"ז ד"ה‬ ‫ברורה משנה אחרונה (סי' ל"ב אות תס"ג) בשם הגר"ח‬ ‫שבין בית לבית‪ ,‬וצדי הבתים וכן בראשי הבתים‬ ‫עור הבתים) וז"ל‪ ,‬על כן הסופרים שמניחים בין‬ ‫קנייבסקי זצ"ל‪[ .‬ויש לשים לב‪ ,‬שמכיון שבבתים‬ ‫לא יהיה מדובק כלל‪ ,‬ובזה יהיה עדין כל החריצים‬ ‫הבית להתיתורא עורות ישנים אשר מאשפות‬ ‫ללא קפלים אין כלל דבק‪ ,‬תפילין אלו פחות‬ ‫מינכר היטב‪ ,‬וגם רבוען יהיה קיים‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫ירימו וממנעלים קרועים‪ ,‬ידעו כי עבירה היא‬ ‫מומלצים לרוכשם למי שמזיע הרבה‪ ,‬מכיון‬ ‫ומדברים אלו נלמד‪ ,‬שהידור גדול וחשוב‬ ‫בידם‪ ,‬אחרי שהוא מחובר להבית צריך להיות‬ ‫שעלולים‬ ‫שיהיו ארבעת הבתים של ראש פרודות לגמרי ללא‬ ‫דוקא מעור כשר כמוהו ממש‪ ,‬כן כתב בספר לשכת‬ ‫יותר‬ ‫דבק כלל‪ ,‬ובזמנינו שהתפילין מבהמה גסה אין‬ ‫הסופר (כלל יד סי"ב)‪ ,‬ולכתחילה בודאי הדין עמו‪ ,‬אך‬ ‫להיפגם‬ ‫חשש כלל מה שמוזכר במשנה ברורה שהריבוע‬ ‫לענין דיעבד יש לעיין‪ ,‬לפי מה דכתב הפרי מגדים‬ ‫בריבוע שלהם]‪.‬‬ ‫יתקלקל‪ ,‬ואכשר דרא שרוב התפילין המיוצרות‬ ‫לקמן בסעיף מ"ז (אשל אברהם סקס"ד)‪ ,‬דמה דהצריך‬ ‫למהדרין במצוות הם פרודות לגמרי‪.‬‬ ‫רמ"א לדבק כשר הוא למצוה ולא לעכובא‪ ,‬כיון‬ ‫[ויש עוד נקודה‪ ,‬שיש‬ ‫דהדיבוק אינו מעכב ממילא אין קפידא במה‬ ‫בהרבה בתים קפלים‬ ‫(עיין בספר סת"ם כהלכתן להגר"מ‬ ‫יש שהחמירו‬ ‫מדבק‪ ,‬ואם כן לכאורה הכי נמי בענינינו לא דמי‬ ‫הקציצה‬ ‫בחלק‬ ‫שטרנבוך שליט"א פרק כ"ב אות א') לעשות הבתים באופן‬ ‫לעור התיתורא והמעברתא דחיובן הוא מצד‬ ‫בכך‬ ‫יבחין‬ ‫(המתבונן‬ ‫שניכר האויר בין הבתים‪ ,‬והם נקראות 'פרודות‬ ‫הדין‪ ,‬על כן בעינן שיהיו טהורים‪ ,‬מה שאין כן‬ ‫המצורפת)‪,‬‬ ‫בתמונה‬ ‫הניכרות'‪ ,‬שניראים בעין הרווח שבין בית לבית‪,‬‬ ‫בזה‪ ,‬וצריך עיון‪ ,‬ע"כ‪ .‬ובאמת בזמנינו מקפידים‬ ‫וקפלים אלו אינם‬ ‫אכן‪ ,‬בתפילין אלו יכול להימצא יותר קלקולים‬ ‫בכל הכשרויות ליקח העור הזה ה'פיטער'‬ ‫נראים מבחוץ כלל‪ ,‬ומעיקר הדין אין קפידה בזה‪,‬‬ ‫בריבוע‪ ,‬ויש שהוסיפו בזה חשש‪ ,‬שמפני שנראה‬ ‫מבהמות טהורות כמו העור לבתים עצמם‪.‬‬ ‫רק יש שחששו בזה שאולי נעשה איזה נקב‬ ‫רווח בין ארבעת הבתים אינם מצטרפים לריבוע‬ ‫בקציצה ומפני הקפלים אינו נראה‪ ,‬ולכך יש‬ ‫של הבית כולו‪ ,‬אמנם חשש זה אינו נכון למעשה‪,‬‬ ‫פרודות לגמרי‬ ‫ג‪.‬‬ ‫המקפידים שלא יהא קפלים בקציצה‪ ,‬אך כאמור‬ ‫ועיין בשערי תשובה (סי' ל"ב סקנ"ח) בשם הברכי‬ ‫איתא בגמרא (מנחות לה‪ ,).‬וצריך שיגיע חריץ‬ ‫מעיקר הדין אין חשש בזה‪ ,‬דאף אם יהא נקב לא‬ ‫יוסף‪.‬‬ ‫יהא בזה פסול (עיין סי' ל"ג ס"א ומשנה ברורה סק"ד)]‪.‬‬ ‫למקום התפר‪ ,‬רב דימי מנהרדעא אמר כיון דמנכר‬ ‫אמנם‪ ,‬נכון מאוד להקפיד‪,‬‬ ‫לא צריך‪ ,‬ע"כ‪ .‬וכך נפסק בשולחן ערוך (סי' ל"ב ס"מ)‬ ‫מקשה א' ומקשה ב'‬ ‫ב‪.‬‬ ‫המכשול‪,‬‬ ‫שמצוי‬ ‫במה‬ ‫בזה"ל‪ ,‬חריץ שבין בית לבית צריך שיגיע עד‬ ‫נסתם‬ ‫הבתים‬ ‫שבצביעת‬ ‫התפר‪ ,‬ואם לא הגיע כשירה‪ ,‬והוא שיהיה ניכר‬ ‫בכדי שהתיתורא תהיה מספיק עבה וחזקה‪,‬‬ ‫החריץ שבין בית לבית‪,‬‬ ‫החריץ כדי שיהיו ארבעת ראשיה נראין לכל‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫יש המוסיפים תוספת של עור 'פיטער' בין‬ ‫חורצים‬ ‫הצביעה‬ ‫ואחר‬ ‫התיתורא העליונה לתחתונה כדי להעבות את‬ ‫ובמשנה ברורה (ס"ק קפ"ח) וביותר בביאור הלכה‬ ‫מחדש‪ ,‬ולפעמים החריצים אינם כלל‬ ‫התיתורא‪ ,‬ותפילין‬ ‫(שם ד"ה חריץ) הרחיב בזה וז"ל‪ ,‬עיין בחיי אדם (ח"א‬ ‫במקומם‪ ,‬והרבה פוסקים חוששים בזה שאינו‬ ‫אלו נקראים בשם‬ ‫כלל י"ד ס"ד) דמשמע מניה דאפילו הנוהגין לעשות‬ ‫נקרא בזה שהחריץ ניכר‪ ,‬ויש בזה חשש פסול‪.‬‬ ‫'מקשה ב''‪ ,‬ואין בזה‬ ‫התפילין על ידי דיבוק הארבעה עורות אפילו הכי‬ ‫חשש שעל ידי זה נקרא‬ ‫[ובאמת נכון להקפיד מלכתחילה שארבעת‬ ‫מהני בדיעבד אם מדבק לבסוף הארבעה בתים‬ ‫שהתפילין הם משני עורות‪ ,‬כיון שהתיתורא קיים‬ ‫הבתים יהיה שוים בעביים‪ ,‬כפי שכבר הזכיר‬ ‫ביחד ומשייר מלמעלה רק מעט שיהיו החריצין‬ ‫גם בלי חתיכת עור זו‪ ,‬ובנוסף לכך‪ ,‬מכיון שכל‬ ‫הרמ"א (סי' ל"ב סל"ט) בשם הברוך שאמר וז"ל‪,‬‬ ‫נכרין‪ ,‬אך דמצריך החיי אדם ליזהר שיהיו‬ ‫הבית הוא מעור אחד ורק מוסיפים עליו חתיכת‬ ‫ויעשה כל הארבעה בתים בשוה שלא יהא אחד‬ ‫החריצין על כל פנים בעצם הבדלת הבתים ולא‬ ‫עור קטנה אין בזה חשש‬ ‫גדול מחבירו‪ ,‬ע"כ‪ .‬אכן בדיעבד‪ ,‬כתב המשנה‬ ‫בהגלאנץ לבד‪ ,‬ובתשובת חתם סופר (סי' ה') משמע‬ ‫שנקרא שני עורות‪ .‬ומנהג‬ ‫ברורה (שם ס"ק קפ"ב)‪ ,‬שאפילו אחד רחב מחבירו‬ ‫דהנוהגין לעשות תפליהן על ידי דיבוק לא מהני‬ ‫זה כבר הוזכר בלבוש (סי'‬ ‫כשר‪ ,‬ונרחיב בזה בס"ד בדיני הריבוע]‪.‬‬ ‫אפילו החריצין נכרות‪ ,‬אלא יהיו מבדלות לגמרי‪,‬‬ ‫ויש‬ ‫וז"ל‪,‬‬ ‫סמ"ד)‬ ‫ל"ב‬ ‫היוצא למעשה מכל הנתבאר‪:‬‬ ‫בבית של תפילין יש שלשה חלקים‪ :‬קציצה‪ ,‬תיתורא (עליונה ותחתונה) ומעברתא‪ ,‬והם הלכה למשה מסיני‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫תפילין של ראש צריך להיות מחולק לארבעה בתים‪ ,‬ועשוי כולו מעור אחד (לדעת רש"י כל חלקי הבית‪ ,‬ולדעת התוס' רק הקציצה)‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫יש המקפידים שיהא התיתורא עשוי ללא קפלים כלל‪ ,‬אך מעיקר הדין אין שום חשש בקפלים‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫יש המקפידים שלא יהא קפלים בקציצה מחשש שיהיו נקבים ולא יהיו נראים‪ ,‬ומעיקר הדין אין בזה שום חשש‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫הרבה מוסיפים עור 'פיטער' בין התיתורא העליונה לתחתונה‪ ,‬שעל ידי זה נוסף חוזק בבית שלא יפתח‪ ,‬וזהו נקרא 'מקשה ב''‪ ,‬ויש שחוששים בזה‬ ‫ה‪.‬‬ ‫שנקרא שני עורות ומקפידים שיהא 'מקשה א''‪ ,‬והרבה מקפידים ליקח 'מקשה ב'' שהוא יותר חזק‪.‬‬ ‫לכתחילה צריך שיהא ארבעת הבתים של ראש 'פרודות לגמרי'‪ ,‬בדיעבד סגי אף אם דבוקות‪ ,‬ובתנאי שהחריץ (האמיתי) ביניהם ניכר‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫יש המקפידים שיהא 'פרודות הניכרות'‪ ,‬אמנם בתפילין כאלו עלול הריבוע להתקלקל במהרה‪ ,‬ועדיף 'פרודות לגמרי' הרגיל‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫‪ -‬ניתן לקבל גליונות קודמים‪ ,‬על ידי בקשה באימייל ‪- L7133800@GMAIL.COM‬‬ ‫יו"ל לזכות ולרפואת מרן רבינו ישראל בן לאה אסתר‪,‬‬ ‫נערך ע"י‪ :‬לוי יצחק בהגה"צ רצ"ה ויזניצר‪ ,‬מודיעין עילית‪.‬‬ ‫הרב שמואל שמעלקא בן פייגא לאה‪ ,‬הרב חיים מאיר בן גיטל‪ ,‬הבה"ח יוסף יששכר דב בן מרגלית‪,‬‬ ‫להערות והארות ‪L7133800@gmail.com 05271-33800‬‬ ‫היניק פסח בן ביילא מלכה‪ .‬רעכיל בת פייגא פעסיל‪ ,‬שרה בת קריינדל דישנא‪ ,‬לרפו"ש בתושח"י‬