ודעת לנפשך · V'daas Lenafshechu — וירא (2026-10-26)

כי תבוא חכמה בלבך
ודעת לנפשך
(משלי ב ,י) ינעם
בירורי הלכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא בעזהשי"ת
פרשת וירא תשפ"ז גליון פ"ה
וקשרתם אתם לאות על ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם (ג)
חלקי הבית :קציצה ,תיתורא ומעברתא * תפילין ללא קפלים * מקשה א' ומקשה ב' * פרודות לגמרי * פרודות הניכרות
הביא בזה מחלוקת אחרונים ,ולא נחזור על אותו תיתורא ,יכפיל הקלף סביב הרצועה כעין א .קציצה ,תיתורא ומעברתא
הראשונות. שעושים לפי המכנסים שלא תהא הרצועה
איתא בגמרא (מנחות לד ,):תנו רבנן ,לטטפת,
קבועה ,אלא כשהוא רוצה מושכה אילך ואילך,
אמנם מה שמצוי ביותר בזמנינו הוא ,שמכיון לטטפת ,לטוטפת ,הרי כאן ד' (כלומר ,שכתוב שני
זה ראש ומאריך
שהתפילין עשויים מעור בהמה גסה ,במשך פעמים טטפת חסר ,הרי שנים ,ועוד פעם אחת טוטפת מלא,
ומקצר ראש זה,
תהליך היצור נעשים כפלים בחלק התיתורא, שמשמעותו שנים ,הרי יש כאן ארבע) ,דברי רבי ישמעאל,
מעברתא ולשון
וקפלים אלו מדביקים בדבק ,אכן אין בזה שום רבי עקיבא אומר אינו צריך ,ט"ט בכתפי שתים,
שמעבירה ומושכה
ריעותא ,מכיון דהעור עצמו אחד הוא ,ורק פ"ת באפריקי שתים .וממשיכה הגמרא ,תנו רבנן,
לכל צד שירצה,
בקפלים הכניסו דבק יכול יכתבם על ארבע עורות ,ויניחם בארבעה
ע"כ.
(יש המשאירים את הקפלים, בתים בארבע עורות (כלומר ארבע בתים נפרדים לגמרי),
אותם החותכים ויש תלמוד לומר 'ולזכרון בין עיניך' ,זכרון אחד
אמנם ,בתוס' (שם ד"ה תיתורא) כתבו וז"ל,
לפרוסות ,ובפרוסות יש
תיתורא דתפילין הלכה למשה מסיני ,הוא העור אמרתי לך ולא ב' וג' זכרונות ,הא כיצד ,כותבן על
צד לחשוש לחורים
בקציצה, הנכפל למטה שמכסה פי הבתים ,והוא בית מושבו ארבע עורות ומניחן בארבעה בתים בעור אחד,
ואכמל"ב). ע"כ .וכך נפסק בשולחן ערוך (סי' ל"ב סל"ח).
של תפילין ,ונראה כעין דף של גשר ,ומשמע
וכך כתב בביאור הלכה (סי' ל"ב סל"ח ד"ה יעשה) מתוך פירוש הקונטרס שהבתים והתיתורא הכל
ולהבנת הדברים נקדים ,שבית תפילין מורכב
וז"ל ,כתב במחצית השקל (על מגן אברהם סקנ"ב) ,דהוא מעור אחד ,ואין נוהגין כן ,ע"כ.
משלשה חלקים הקרויים בשמות נפרדים ,החלק
הדין הנעשים מעור אחד אלא שחותכים ממנו העליון (הקוביה) ,שנקרא 'קציצה' ,החלק התחתון
ובשיטה מקובצת הוסיף על דברי התוס' וז"ל,
רצועות ,ומכל מקום באמצע נשארו מחוברים המרובע הנקרא 'תיתורא' ,ויש בזה את התיתורא
ור"י מפרש ,תיתורא זה עור אחר כפול ,ואינו מעור
ואחר כך שוב מחברים הרצועות יחד ,ובזה נעשו העליונה המחוברת לקציצה ,ויש את התיתורא
הבתים אלא עור אחר הוא ,וחציו העליון נקוב הוא
הבתים לדעת הב"ח פסולים ,כיון דעל כל פנים התחתונה הסוגרת את הבית לאחר הכנסת
להוציא הבתים דרך אותו הנקב ,וחציו השני הוא
קרועים בכל צדדי הבית ,ולדידיה התפירה והוא הפרשיות ,ויש את החלק השלישי שהוא
למטה וחופה פי הבתים מלמטה ,לפיכך נקרא
הדין הדבק אינו עושה חיבור ,עד כאן לשונו, ה'מעברתא' ,החלק הצדדי שבתוכו מעבירים את
תיתורא ,לפי שהוא כעין
אמנם בפרי מגדים (אשל אברהם סקנ"ב) כתב וזה הרצועות.
למטה גשר של דף
לשונו ,וראוי לעשות הכל מעור אחד ממש,
נהגו וכן מהבתים, מעברתא
ודיעבד הסופרים חותכין למעלה ולמטה מחובר,
העולם ,ע"כ .וכך הם גם
עד כאן לשונו.
דברי הרא"ש (מנחות פ"ג סי'
וממשיך הביאור הלכה ,ונראה לי להביא ראיה ז') ועוד.
להסופרים דזה מקרי עור אחד ולא הוי בכלל שנים
ומבואר שנחלקו הראשונים במה שאיתא
או שלשה זכרונות ,דהא כל חילם של המחמירים
בגמרא שצריך להיות 'ארבעה בתים בעור אחד',
דסבירא להו עור אחד הוא לעכובא הוא משום
שלדעת רש"י הכוונה גם לקציצה וגם לתיתורא,
דאפשר תפילין דמי לגט ,ובגט פסק באבן העזר
מה שאין כן לדעת הרבה ראשונים הכוונה לקציצה
(סי' ק"ל ס"ז בהג"ה) דדבוק הוא חשש פסול ,משום
עצמה בלא התיתורא שהיא עשויה מעור אחר
ספר אחד אמר רחמנא ולא שנים או שלשה ספרים,
כמבואר ,והכרעת המשנה ברורה (סי' ל"ב סקר"א) והנה ,איתא בגמרא (מנחות לה ,).ואמר רב חננאל
והיא הדין בעניננו ,והלא לענין גיטין גופא מפיק
בזה"ל ,ואפילו לדעת הסוברים דהבתים צריכים אמר רב ,תיתורא דתפילין הלכה למשה מסיני,
הגמרא שם (כ ):דהיכא דמעורה שרי ,משום דהוא
להיות כולם מעור אחד ממש ,מכל מקום לא בעינן אמר אביי מעברתא דתפילין הלכה למשה מסיני,
מקרי עדין ספר אחד ,על כן נראה דבזה לכולי
שיהא התיתורא והמעברתא עם הבתים מעור ואמר אביי שי"ן של תפילין הלכה למשה מסיני,
עלמא מהני תפירה או דבק ,ומצאתי בפתחי
אחד ,אלא אפילו אם הוא עור בפני עצמו כשר, וצריך שיגיע חריץ למקום התפר ,רב דימי
תשובה על אורח חיים (סי' ל"ג ס"א) שגם הוא מצדד
ומכל מקום אם באפשרי טוב להדר גם בזה ,לצאת מנהרדעא אמר כיון דמנכר לא צריך ,ע"כ.
כן ,אך לא הביא הראיה שלנו ,ומסיים הביאור
דעת המחמירין בזה ,ועיין בביאור הלכה (ד"ה
הלכה בזה"ל ,ולפי זה פשוט דאפילו נעשה נקב ה'קציצה' בצורת הראשונים ונחלקו
שישים) ,ע"כ .וכמובן שבזמנינו כל התפילין שהם
קטן בהעור במקום הריבוע כמו שרגיל ,אפילו הכי וה'תיתורא' ,וכך כתב רש"י (ד"ה תיתורא) וז"ל ,גשר,
מבהמה גסה הם מעור אחד הקציצה והתיתורא,
לא אבד ממנו שם עור אחד על ידי זה ,ואפילו אם לאחר שנתן האגרות בבתים דרך הפה הרחב,
ונקרא בשם 'מקשה' (ויש מקשה א' ומקשה ב' ,ולקמן בס"ד
נתקלקל הריבוע על ידי זה מקום מכל מהני תיקון שהבתים עשויין כעין בתי ידים שקורין גוט"ן,
יבואר).
אחר כך ,ע"כ. ומכניס האגרות דרך הפה ונותנם בבתי האצבעות,
והנה כבר ביארנו שעד לפני כמאה ושבעים וחותך מג' הדפנות מכל אחת מעט ,והד' נשארת
ומה שבארנו שבזמנינו רוב התפילין הם עם שנה היה הבתים לתפילין מעור בהמה דקה, ארוכה וכופלה לאותו אורך ומטילה על חודן של ג'
קפלים בתיתורא ,יש שרצו לפקפק על אופן זה ובזמנם היו מצוי בתים שעשו מעורות הדבוקים הדפנות ,ותופר חודן של ג' דפנות על רחבו של זה,
שאין התיתורא העליונה מרובעת ,וגם יש בזה או תפורים יחד ,ובמשנה ברורה (סי' ל"ב ס"ק קע"ב) והוא בית מושבו של תפילין ,ונראה כעין דף של
חשש לפי ביאור המחצית השקל בדעת הב"ח
גשר .מעברתא ,כשנותן הרצועה של תפילין סביב
כנ"ל ,שהרי היא עשויה מקפלים של עור
0
ואז יזהר שיהיה רבוען קיים כי מצוי שעל ידי שלוקחין עוד חתיכות עור מרובעות כמידת עור שהצמידו אותם יחד על ידי לחץ ודבק ,ומשום כך
ההבדל נאבד הרבוע ,ומנהג העולם במדינתנו העב הכפולה ,ומניחין אותם גם כן בין הכפלים המציאו שיטה חדשה שעושים את הבית ללא
כהחיי אדם ,וכן משמע בספר ישועות יעקב כדי לעשות התיתורא יותר עב וחזק ,ע"כ. קפלים כלל ,רק בשיטה מיוחדת שמכווצת את
(סקכ"ד) ,ומכל מקום כל ירא שמים יזהר לכתחילה העור שלא יווצר קפלים כלל ,ומדברי הביאור
אמנם יש המהדרים להקפיד שלא יהא חתיכת
לעשות הבתים נפרדים ,וכמו שכתב החיי אדם הלכה כאן יש ללמוד שאין חשש זה נכון ,שכל
עור נוספת ,כדי שיהא כל הבית ממש מעור אחד
גופא ,דלכתחילה פשיטא דנכון לעשות כן. הפלוגתא לענין דיבוק ותפירה הוא רק כשרוצה
(וכך מיתאמרא משמיה דהגר"מ שטרנבוך שליט"א) ,וזה נקרא
לחבר שני עורות נפרדים ,אבל הדבקת שני
ומוסיף המשנה ברורה עצה ,והנה אם לא יהיו 'מקשה א'' (בתפילין ללא קפלים הדבר נעשה כך תמיד).
חלקים של אותו העור לכולי עלמא חשובה
מדובקים כלל מצוי לפעמים שנתקלקל הרבוע ודעת כמה פוסקים שעדיף 'מקשה ב'' שכך
חיבור ,ואם כן אין ענין ליקח דווקא תפילין ללא
בהמשך הזמן על ידי זה ,על כן אפשר שטוב יותר התיתורא חזקה יותר ואינה נפתחת ,ואין בזה חשש
קפלים ,וכך שמעתי ממו"ר הגרי"מ שטרן שליט"א
שידבק מעט בשפולי הבית אצל תיתורא בין בית של שני עורות כאמור.
ומו"ר הגרמ"ש קליין שליט"א ,וכך כתב במשנה
לבית ,והנה יש עוד אופן שידבק מעט העורות
ויש לציין לדברי הביאור הלכה (סי' ל"ב סל"ז ד"ה
ברורה משנה אחרונה (סי' ל"ב אות תס"ג) בשם הגר"ח
שבין בית לבית ,וצדי הבתים וכן בראשי הבתים
עור הבתים) וז"ל ,על כן הסופרים שמניחים בין קנייבסקי זצ"ל[ .ויש לשים לב ,שמכיון שבבתים
לא יהיה מדובק כלל ,ובזה יהיה עדין כל החריצים
הבית להתיתורא עורות ישנים אשר מאשפות ללא קפלים אין כלל דבק ,תפילין אלו פחות
מינכר היטב ,וגם רבוען יהיה קיים ,ע"כ.
ירימו וממנעלים קרועים ,ידעו כי עבירה היא מומלצים לרוכשם למי שמזיע הרבה ,מכיון
ומדברים אלו נלמד ,שהידור גדול וחשוב בידם ,אחרי שהוא מחובר להבית צריך להיות שעלולים
שיהיו ארבעת הבתים של ראש פרודות לגמרי ללא דוקא מעור כשר כמוהו ממש ,כן כתב בספר לשכת יותר
דבק כלל ,ובזמנינו שהתפילין מבהמה גסה אין הסופר (כלל יד סי"ב) ,ולכתחילה בודאי הדין עמו ,אך להיפגם
חשש כלל מה שמוזכר במשנה ברורה שהריבוע לענין דיעבד יש לעיין ,לפי מה דכתב הפרי מגדים בריבוע שלהם].
יתקלקל ,ואכשר דרא שרוב התפילין המיוצרות לקמן בסעיף מ"ז (אשל אברהם סקס"ד) ,דמה דהצריך
למהדרין במצוות הם פרודות לגמרי. רמ"א לדבק כשר הוא למצוה ולא לעכובא ,כיון [ויש עוד נקודה ,שיש
דהדיבוק אינו מעכב ממילא אין קפידא במה בהרבה בתים קפלים
(עיין בספר סת"ם כהלכתן להגר"מ יש שהחמירו
מדבק ,ואם כן לכאורה הכי נמי בענינינו לא דמי הקציצה בחלק
שטרנבוך שליט"א פרק כ"ב אות א') לעשות הבתים באופן
לעור התיתורא והמעברתא דחיובן הוא מצד בכך יבחין (המתבונן
שניכר האויר בין הבתים ,והם נקראות 'פרודות
הדין ,על כן בעינן שיהיו טהורים ,מה שאין כן המצורפת), בתמונה
הניכרות' ,שניראים בעין הרווח שבין בית לבית,
בזה ,וצריך עיון ,ע"כ .ובאמת בזמנינו מקפידים וקפלים אלו אינם
אכן ,בתפילין אלו יכול להימצא יותר קלקולים
בכל הכשרויות ליקח העור הזה ה'פיטער' נראים מבחוץ כלל ,ומעיקר הדין אין קפידה בזה,
בריבוע ,ויש שהוסיפו בזה חשש ,שמפני שנראה
מבהמות טהורות כמו העור לבתים עצמם. רק יש שחששו בזה שאולי נעשה איזה נקב
רווח בין ארבעת הבתים אינם מצטרפים לריבוע
בקציצה ומפני הקפלים אינו נראה ,ולכך יש
של הבית כולו ,אמנם חשש זה אינו נכון למעשה, פרודות לגמרי ג.
המקפידים שלא יהא קפלים בקציצה ,אך כאמור
ועיין בשערי תשובה (סי' ל"ב סקנ"ח) בשם הברכי
איתא בגמרא (מנחות לה ,).וצריך שיגיע חריץ מעיקר הדין אין חשש בזה ,דאף אם יהא נקב לא
יוסף.
יהא בזה פסול (עיין סי' ל"ג ס"א ומשנה ברורה סק"ד)].
למקום התפר ,רב דימי מנהרדעא אמר כיון דמנכר
אמנם ,נכון מאוד להקפיד, לא צריך ,ע"כ .וכך נפסק בשולחן ערוך (סי' ל"ב ס"מ)
מקשה א' ומקשה ב' ב.
המכשול, שמצוי במה בזה"ל ,חריץ שבין בית לבית צריך שיגיע עד
נסתם הבתים שבצביעת התפר ,ואם לא הגיע כשירה ,והוא שיהיה ניכר בכדי שהתיתורא תהיה מספיק עבה וחזקה,
החריץ שבין בית לבית, החריץ כדי שיהיו ארבעת ראשיה נראין לכל ,ע"כ. יש המוסיפים תוספת של עור 'פיטער' בין
חורצים הצביעה ואחר התיתורא העליונה לתחתונה כדי להעבות את
ובמשנה ברורה (ס"ק קפ"ח) וביותר בביאור הלכה
מחדש ,ולפעמים החריצים אינם כלל התיתורא ,ותפילין
(שם ד"ה חריץ) הרחיב בזה וז"ל ,עיין בחיי אדם (ח"א
במקומם ,והרבה פוסקים חוששים בזה שאינו אלו נקראים בשם
כלל י"ד ס"ד) דמשמע מניה דאפילו הנוהגין לעשות
נקרא בזה שהחריץ ניכר ,ויש בזה חשש פסול. 'מקשה ב'' ,ואין בזה
התפילין על ידי דיבוק הארבעה עורות אפילו הכי
חשש שעל ידי זה נקרא
[ובאמת נכון להקפיד מלכתחילה שארבעת מהני בדיעבד אם מדבק לבסוף הארבעה בתים
שהתפילין הם משני עורות ,כיון שהתיתורא קיים
הבתים יהיה שוים בעביים ,כפי שכבר הזכיר ביחד ומשייר מלמעלה רק מעט שיהיו החריצין
גם בלי חתיכת עור זו ,ובנוסף לכך ,מכיון שכל
הרמ"א (סי' ל"ב סל"ט) בשם הברוך שאמר וז"ל, נכרין ,אך דמצריך החיי אדם ליזהר שיהיו
הבית הוא מעור אחד ורק מוסיפים עליו חתיכת
ויעשה כל הארבעה בתים בשוה שלא יהא אחד החריצין על כל פנים בעצם הבדלת הבתים ולא
עור קטנה אין בזה חשש
גדול מחבירו ,ע"כ .אכן בדיעבד ,כתב המשנה בהגלאנץ לבד ,ובתשובת חתם סופר (סי' ה') משמע
שנקרא שני עורות .ומנהג
ברורה (שם ס"ק קפ"ב) ,שאפילו אחד רחב מחבירו דהנוהגין לעשות תפליהן על ידי דיבוק לא מהני זה כבר הוזכר בלבוש (סי'
כשר ,ונרחיב בזה בס"ד בדיני הריבוע]. אפילו החריצין נכרות ,אלא יהיו מבדלות לגמרי,
ויש וז"ל, סמ"ד) ל"ב
היוצא למעשה מכל הנתבאר:
בבית של תפילין יש שלשה חלקים :קציצה ,תיתורא (עליונה ותחתונה) ומעברתא ,והם הלכה למשה מסיני. א.
תפילין של ראש צריך להיות מחולק לארבעה בתים ,ועשוי כולו מעור אחד (לדעת רש"י כל חלקי הבית ,ולדעת התוס' רק הקציצה). ב.
יש המקפידים שיהא התיתורא עשוי ללא קפלים כלל ,אך מעיקר הדין אין שום חשש בקפלים. ג.
יש המקפידים שלא יהא קפלים בקציצה מחשש שיהיו נקבים ולא יהיו נראים ,ומעיקר הדין אין בזה שום חשש. ד.
הרבה מוסיפים עור 'פיטער' בין התיתורא העליונה לתחתונה ,שעל ידי זה נוסף חוזק בבית שלא יפתח ,וזהו נקרא 'מקשה ב'' ,ויש שחוששים בזה ה.
שנקרא שני עורות ומקפידים שיהא 'מקשה א'' ,והרבה מקפידים ליקח 'מקשה ב'' שהוא יותר חזק.
לכתחילה צריך שיהא ארבעת הבתים של ראש 'פרודות לגמרי' ,בדיעבד סגי אף אם דבוקות ,ובתנאי שהחריץ (האמיתי) ביניהם ניכר. ו.
יש המקפידים שיהא 'פרודות הניכרות' ,אמנם בתפילין כאלו עלול הריבוע להתקלקל במהרה ,ועדיף 'פרודות לגמרי' הרגיל. ז.
-ניתן לקבל גליונות קודמים ,על ידי בקשה באימייל - L7133800@GMAIL.COM
יו"ל לזכות ולרפואת מרן רבינו ישראל בן לאה אסתר,
נערך ע"י :לוי יצחק בהגה"צ רצ"ה ויזניצר ,מודיעין עילית.
הרב שמואל שמעלקא בן פייגא לאה ,הרב חיים מאיר בן גיטל ,הבה"ח יוסף יששכר דב בן מרגלית,
להערות והארות L7133800@gmail.com 05271-33800 היניק פסח בן ביילא מלכה .רעכיל בת פייגא פעסיל ,שרה בת קריינדל דישנא ,לרפו"ש בתושח"י
