תורה שבכתב · Torha Shebechtav — וירא (2026-10-26)

בסייעתא דשמיא
יו"ל ע"י קרן תרי"ג לזיכוי הרבים
לטובת נשמת הרבני הנגיד הנכבד
הפצת ועידוד לימוד התורה הקדושה עם פירוש רש"י
הרה"ח ר' אריה (לייבל)
בהרה"ח ר' יונה רובין ז"ל גיליון קמ"ב (שנה ד') | מרחשוון תשפ"ז פרשת ויראפרשת בראשית
עונג שבת בעומק
פירוש רש"י לְ ִה ְת ֲע ֵמק ְ ּב ַת ֲענוּגִ ים ֲֲה ִִפיַכַ ת ְְסדֹום • ֻֻהֶּלֶ ֶֶדת ִי ְְִצ ָָחק • ֲֲע ֵֵק ַַדת ִי ְְִצ ָָחק
שלשה סימנים – למה? מבט תוכן
ְ�ְּב ִִסּיּּוּם � ָָּפ ָָר � ַַׁשת ֶלֶ ְְךְ-לְ ָָך ָלָ ַַמ ְְדנּוּ ַַעל ִִמ ַ �ַּלת ַַאְבְ ָָר ָָהםּ ,וָּפָ ָָר � ַַׁשת ַוַ ֵ �ֵּי ָָרא ַַמ ְְמ � ִִׁשיָכָ ה
ֹלִקים ִִע ְְּמָך ְּבְ ֹכֹל ֲֲא ֶֶׁשר ַַא ָָּתה ֹע ֶֶֹׂשה (בראשית כא ,כב)
ֱֱא ִ שנות ַלַ ֲֲעֹסֹק ַ�ַּב ָ �ָּי ִִמים � ֶֶׁש ַַא ֲֲח ֵֵרי ִִמ ָ �ָּלתֹוֹ ְּ�ְ ,ב ֵֵעת ִ�ִּב ַיַאת הקב"ה ְוְ ַַה �ַַּמְלְ ָָאִכִ ים ְלְ ֹא ֶֶֹהל
רש"יֱֱ :אֹל ִִֹקים ִִעְּמ�ְ ָָך ְ -לְ ִפִ י � ֶֶׁשָרָ א ּּו � ֶֶׁש ָָּי�ָצָא ִִמ ְ �ְּׁשכ ּּוַנַת ְְסדֹוֹ ם ְלְ �ָָׁשלֹוֹ ם, מקומות מגוריו אברהם ּיּּוָּמּהּ � ָָּפ ָָר � ַַׁשת ֲֲע ֵֵק ַַדת ִיְִצְ ָָחק. ַַאְבְ ָָר ָָהםֲֲ ,הִפִ יַכַ ת ְְסדֹוֹ םְ ,וְ ֻֻה ֶ �ֶּל ֶֶדת ִיְִצְ ָָחקּ ,וְּבְ ִִס ָ
ְוְ ִִעם ַהַ ְּמ�ְ ָלָ ִכִ ים ִנִ ְלְ ַחַ ם ְוְ ָנְָפְ ל ּּו ְבְ ָיָדֹוֹ ְ ,וְ ִנִ ְפְ ְְקָדָה ִִא ְ �ְׁשּתּ ֹוֹ ִלִ ְְז ּ
קּוָנָיו. יצא מחרן והגיע לארץ ,באותה שנה היה נע ונד
דברי רש"י מדוקדקים בכל תיבה ובכל אות ,ועלינו להתבונן ממקום למקום בארץ ישראל ,ושלשה חודשים היה נושאים
75
מדוע הזכיר רש"י כאן שלשה דברים שראו אצל אברהם :א. במצרים ,עד שקבע מושבו באלוני ממרא שבחברון, ַַה �ַַּמְלְ ָָאִכִ ים ֵֵאֶצֶ ל ַַאְבְ ָָר ָָהם | �ְְּתִפִ ּלֹּוֹ ת ְלְ ַַה ָ �ָּצַלַ ת ְְסדֹוֹ ם | ַַמְלְ ָָאִכִ ים ְ�ְּבֵבֵ ית לֹוֹ ט
שיצא לשלום משכונת סדום .ב .שנלחם עם המלכים ונפלו
שם התגורר 25שנה עד היותו בן .99 ְוְ ַַה ָ �ָּצָלָ תֹוֹ | ֲֲהִפִ יַכַ ת ְְסדֹוֹ ם | ָ �ָׂש ָָרה ְ�ְּבֵבֵ ית ֲֲאִבִ ֶיֶמֶלֶ ְְך | ֻֻה ֶ �ֶּל ֶֶדת ִיְִצְ ָָחק ִּוִּמ ָ �ָּלתֹוֹ
בידו .ג .שנפקדה אשתו לזקוניו. עזב את חברון (בגלל שהתבייש מלוט ,או בגלל | ֵ �ֵּגרּוּׁשׁ ָָהָגָ ר ְוְ ִי � ְְִׁש ָָמ ֵֵעאל | ְ�ְּב ִִרית ִִעם ֲֲאִבִ ֶיֶמֶלֶ ְְך | ֲֲע ֵֵק ַַדת ִיְִצְ ָָחק | ּתֹּוֹ ְלְ דֹוֹ ת
שלא היו שם אורחים להכניס) ,ועבר לגור בבאר ָנָ חֹוֹ ר.
בטוב טעם מבאר רבינו המהר"ל מפראג ב'גור אריה' על פי 99
שבע אשר בארץ פלשתים ,שם התגורר 26שנים,
הכלל הידוע (ב"מ קו ,ב) 'בתלת זימני הוי חזקה' ,דהיינו שדבר עד היותו בן .125 זמן
שנעשה שלשה פעמים הרי זו חזקה שכך יימשך הדבר ,לכן חזר אברהם שוב לגור בחברון. 125 � ָָּפ ָָר � ַַׁשת ַוַ ֵ �ֵּי ָָרא ַַמ ִ �ִּקיָפָ ה �ְְּתקּוָּפָ ה ַ�ַּבת ָָׁ � 38שָנָהָָ ,ה ֵֵחל ִִמ �ִִּמ ַ �ַּלת ַַאְבְ ָָר ָָהם
דקדק רש"י והזכיר שלשה דברים ,כי מעתה הרי הוא מוחזק נעקד יצחק והוא ישב ישיבת ארעי בבאר שבע, ִ�ִּב ְְהיֹוֹ תֹוֹ ֶ�ֶּבן ָָׁ � 99שָנָה; ֻֻה ֶ �ֶּל ֶֶדת ִיְִצְ ָָחק ַ�ַּכ ֲֲעֹבֹר � ָָׁשָנָה; ִִמ � ְְׁש �ֶֶּתה ְ�ְּכ � ֶֶׁש �ָָּמְלְ אּוּ
שיתקיים בו ֱ'ֱאֹל ִִֹקים ִִע �ְְּמ ָָך ְ�ְּבֹכֹל ֲֲא � ֶֶׁשר ַַא �ָָּתה ֹע ֶ �ֶֹׂשה'. ואחר כך חזר לחברון.
137
ְלְ ִיְִצְ ָָחק � ְְׁשָנ ַַָתִיִם; ְוְ ַַעד ֲֲע ֵֵק ַַדת ִיְִצְ ָָחק ְּ�ְ -כ � ֶֶׁש �ִּיְִצְ ָָחק ֶ�ֶּבן ָָׁ � 37שָנָה.
ואילו רבינו הט"ז בביאורו 'דברי דוד' מבאר בסגנון אחר :כי
הנה על שני הדברים היה אפשר להם לפקפק שלא היה כאן מקום
נס ,אלא היה זה בדרך הטבע שיצא בשלום מסדום וניצח ִ�ִּב ְְת ִִח ַ �ַּלת ַַה � ָָּפ ָָר � ָָׁשה ִנִ ְְמָצָ א ַַאְבְ ָָר ָָהם ְ�ְּב ֵֵאֹלֵֹנֵ י ַַמ ְְמ ֵֵרא ֲֲא � ֶֶׁשר ְ �ְּב ֶֶחְבְ רֹוֹ ןְ .לְ ַַא ַַחר ֲֲהִפִ יַכַ ת ְְסדֹוֹ ם ָָעַבַ ר ַַאְבְ ָָר ָָהם ָלָ גּוּר ְ �ְּב ֶֶא ֶֶרץ � ְְּפִלִ � ְְׁש ִ�ִּתיםָּ� ָ ,ב ִִעיר ְ �ְּג ָָרר ַהַ �ְְּסמּוָּכָ ה ִלִ ְבְ ֵֵאר
במלחמה ,אבל הנס השלישי של פקידת שרה לזקוניו ,הוא אָרןַַ .א ַַחר ָ�ָּכ ְְך ָָחַזַ ר
� ֶֶׁשַבַ עָָׁ � ,שם נֹוֹ ַלַ ד ִיְִצְ ָָחק ִּוִּמ � � ָָּׁשם ֵ �ֵּג ֵֵרׁשׁ ַַאְבְ ָָר ָָהם ֶֶאת ָָהָגָ ר ְוְ ִי � ְְִׁש ָָמ ֵֵעאל ֶֶאל ִִמ ְְד ָ �ָּבר ְ �ְּב ֵֵאר � ֶֶׁשַבַ עּ ,וַּבַ ֶֶה ְְמ � ֵֵׁש ְְך ִִה ְְתּגֹּוֹ ֵֵרר ִי � ְְִׁש ָָמ ֵֵעאל ְ �ְּב ִִמ ְְד ַ �ַּבר � ָָּפ ָ
נס מחוץ הטבע ,ונס זה בירר למפרע גם על שתי ההצלות ַַאְבְ ָָר ָָהם ׁשּׁוּב ָלָ גּוּר ְ �ְּב ֶֶחְבְ רֹוֹ ן ְ[ְר ֵֵאה ָָמדֹוֹ ר ַ'ַמ ָ�ָּבט'].
הראשונות שגם הן היו בדרך נס .וזה מדוקדק בלשון הכתוב:
'ַוַ ְיְ ִִהי ָ�ָּב ֵֵעת ַַה ִִהוא' – שרק בעת ההוא כאשר נפקדה שרה מחוץ
לדרך הטבע ,התברר להם למפרע כי ֱ'ֱאֹל ִִֹקים ִִע �ְְּמ ָָך ְ�ְּבֹכֹל ֲֲא � ֶֶׁשר
ַַא �ָָּתה ֹע ֶ �ֶֹׂשה' – כלומר שכל מה שאתה עושה ,גם שתי ההצלות תמצית 'הלימוד היומי' לפרשת וירא:
הראשונות ,היו בדרך נס מאת ה' ,ולא בדרך הטבע.
שישבו על סלע אחד והמלאך הפך את כל הסלע עם כל יושביהם. יום ראשון ,י"ד מרחשוון
מדוע נקראו 'אנשים'? ולוט ובנותיו הסתתרו שם במערה ,ואחרי כן נולדו בניו עמון ומואב.
לאחר מהפכת סדום עבר אברהם לגור בעיר 'גרר' בנגב ,שם נלקחה
אורחים באהל אברהם | הבטחת הולדת יצחק
ביום השלישי למילת אברהם ,בא ה' לשאול בשלומו כשהוא יושב
ַוַ ָָּיֹבֹאּו ְְׁשֵנֵי ַַה ַַּמְלְ ָָאִכִ ים ְְסֹד ָָֹמה ָּבָ ֶֶע ֶֶרב (בראשית יט ,א) שרה לבית אבימלך ,אחרי שאברהם אמר שהיא אחותו .הוא ואנשיו בפתח האהל באמצע היום כחום השמש .באותו זמן שלח ה' אליו
נענשו בסתימת כל נקבי הגוף ,ולאחר אזהרת ה' אליו בחלום הוא
רש"יַ :הַ ַּמ� ַ ְלְ ָאָ ִכִ ים ּ -וְּלְ ַהַ ָָּל� ן (לעיל יח ,ב) ָָקָרָ ָאָ ם ֲֲאָנ ִ �ִָׁשיםְְּ .כ� � ֶֶׁשָהָ ְיְָתָ ה החזיר את שרה בבוקר בתוספת מתנות פיוס ,ואברהם התפלל
שלשה מלאכים בדמות ערביים .אברהם הושיבם תחת האילן והגיש
ְ �ְׁשִכִ יָנָה ִִעָּמ� ָ ֶהֶ םָָ ,קָרָ ָאָ ם ֲֲאָנ ִ �ִָׁשיםָּ .ד�ָָבָ ר ַאַ ֵחֵ רֵ ,אֵ ֶצֶל ַאַ ְבְ ָרָ ָהָ ם � ֶֶׁשֹּכ� ֹחֹוֹ לרפואתו .כששרה בת 90ואברהם בן 100נולד בנם יצחק ,ואברהם להם חמאה וחלב ובשר .אחד מהם הבטיח לאברהם שבעוד שנה
ייוולד בן לשרה .שרה צחקה למשמע הדברים ,וה' שאל את אברהם
יּו ַהַ ַּמ� ַ ְלְ ָאָ ִכִ ים ְְּת� ִדִ יִרִ ין ֶאֶ ְצְ לֹוֹ ַּכ�ַ ֲֲאָנ ִ �ִָׁשיםָָ ,קָרָ ָאָ ם ֲֲאָנ ִ �ִָׁשים,
�ָּגָדֹוֹ ל ְוְ ָהָ ּ מל אותו ביום השמיני.
למה צחקה שרה ,היפלא מה' דבר?!
ְוְ ֵאֵ ֶצֶל לֹוֹ ט ְְקָרָ ָאָ ם ַמַ ְלְ ָאָ ִכִ ים. יום חמישי ,י"ח במרחשוון
רש"י תמה אודות השינוי בכינוי המלאכים שאצל אברהם יום שני ,ט"ו במרחשוון
יום גמילת יצחק | גירוש הגר וישמעאל | נישואי הכחשת שרה את צחוקה | תפילת אברהם על סדום
נקראו 'אנשים' ,ואילו אצל סדום נקראו 'מלאכים' .ויש להבין
מדוע מביא רש"י שני הסברים לכך ואינו מסתפק בהסבר
ישמעאל מרוב פחד הכחישה שרה את הצחוק שלה ,ואברהם אמר לה :האמת
ביום הולדת יצחק נפקדו עוד אנשים רבים בישועות והיתה שמחה היא שצחקת .לאחר מכן הלך משם המלאך שבישר על הולדת הבן,
הראשון. רבה בעולם ,וכשמלאו ליצחק שנתיים ,ערך אברהם משתה בנוכחות ושני המלאכים שנשארו הלכו אל סדום ,כשאברהם מלווה אותם.
מה יקר הוא ביאורו של רבינו עובדיה מברטנורא בחיבורו גדולי הדור .כאשר שרה ראתה שישמעאל חטא בעבודה זרה גילוי באותה שעה -עקב החיבה שה' אהב את אברהם המצווה את בניו
'עמר נקא' על פירוש רש"י :הנה לעיל בתחילת הפרשה כאשר עריות ושפיכות דמים ,היא ביקשה מאברהם לגרש אותו ואת הגר, לשמור את דרך ה' ,ולפי שכל הארץ שלו -גילה ה' לאברהם על
באו המלאכים אל אברהם כתוב (יח ,ג) ַוַ �ֹּי ַ
ֹאַמר ֲֲאֹדָֹנָ י ִִאם ָנָ א ואברהם שילחם מביתו .בהיותם במדבר חזרה הגר אל גילולי אביה, כוונתו להפוך את סדום כי חטאיהם גברו .אברהם התפלל אולי
אִתי ֵֵחן ְ�ְּב ֵֵעיֶנֶ ָ
יָך ַַאל ָנָ א ַַת ֲֲעֹבֹר ֵֵמ ַַעל ַַעְבְ ֶֶּד� ָָך ,ורש"י הביא שם וישמעאל נחלה ונטה למות מצמא .אימו התרחקה ובכתה ,וה' שמע ימצאו בעיר צדיקים שבזכותם יינצלו כל הערים ,או חלק מהערים,
ָָמ ָָצ ִ לתפילת הנער ,ושלח מלאך אליה להודיע שהתפילה התקבלה
שתי שיטות במדרש בכוונת הכתוב .לפי השיטה הראשונה: וה' ענה לו שלא נמצאו אפילו עשרה צדיקים להציל עיר אחת.
וישמעאל יהיה לגוי גדול .אחר כך ראתה באר מים והשקתה את
כוונת הכתוב היא שדיבר אברהם אל הגדול שבהם ,אלא הנער .ישמעאל נשאר לגור במדבר ,ובהמשך נישא לאשה ממצרים. יום שלישי ,ט"ז במרחשוון
שדבריו נאמרו כלפי כולם יחד וקרא להם בלשון רבים 'אדוני'
[האדונים שלי] ,כך שהכתוב 'ויאמר אדני' הוא לשון חול. יום שישי ,י"ט במרחשוון המלאכים בבית לוט | הצלת לוט ומשפחתו
שני המלאכים באו לסדום ,האחד להחריב את העיר והשני להציל
ואילו לפי השיטה השניה :דיבר אברהם אל הקב"ה וביקש ברית עם אבימלך | אשל לאורחים את לוט .לאחר הפצרות מצד לוט הם נענו לבקשתו להתארח בביתו,
לו שימתין עד שיכניס את האורחים ,ולפי זה נמצא שהכתוב כאשר אבימלך ראה את החסדים שנעשו לאברהם ,הוא ביקש כשהוא אופה עבורם מצות לכבוד פסח .כל אנשי סדום הקיפו את
'ויאמר אדנ-י' הוא לשון קודש. שיכרתו ביניהם ובין צאצאיהם ברית ושבועה שלא יעשו רע זה לזה. הבית ודרשו להוציא את האורחים ולפגוע בהם .כשהם עמדו לשבור
אברהם הסכים לכך ,לא לפני שהוכיח אותו על הבאר שעבדיו גזלו את הדלת ,היכו המלאכים אותם בעיוורון .המלאכים הודיעו ללוט
בכן יבואר לנכון ,שרש"י הוכרח להביא שני הפירושים באשר ממנו ,ואברהם נתן לו שבע כבשות כעדות שאברהם חפר את הבאר.
המה תלויים בשתי השיטות דלעיל :דהיינו ,תחילה פירש מקום השבועה נקרא בשם 'באר שבע' ,שם נטע אברהם פרדס או שיצילו אותו ושייקח עמו גם את חתניו ,אולם חתניו צחקו למשמע
רש"י כאן שאצל אברהם נקראו 'אנשים' לפי שהיתה השכינה אכסניה לאורחים ,ואמר להם לברך לה' על המזון שקיבלו משלו. הדברים .בעלות השחר הוציאו המלאכים את לוט ומשפחתו מהעיר,
והזהירו אותו שלא יביט לאחוריו לראות את החורבן .הוא ביקש מהם
עמהם ,ופירוש זה מתאים לפי השיטה שהביא רש"י לעיל להימלט לעיר 'צוער' ושלא יחריבו את העיר שעוונותיה מועטים.
יום שבת קודש ,כ' במרחשוון
שאברהם דיבר אל הקב"ה שהיה שרוי אצלו בעת ההוא ,ולכן
שייך לקרוא להם 'אנשים' כלפי השכינה .אולם לפי השיטה עקידת יצחק | תולדות נחור | הולדת רבקה יום רביעי ,י"ז במרחשוון
ה' ניסה את אברהם ואמר לו להעלות את יצחק לקרבן עולה על
שהביא לעיל שאברהם דיבר אל המלאכים ולא אל הקב"ה, המזבח בירושלים .לאחר שאברהם כבר שלח ידו לשחוט את יצחק, הפיכת סדום | לוט במערה | שרה בבית אבימלך |
הרי לפי שיטה זו לא היה הקב"ה שרוי אצלו בעת ההוא ,ושוב נגלה אליו מלאך ה' ואמר לו שלא לעשות לבנו מאומה ,ובירך אותו לידת ומילת יצחק
אי אפשר לפרש שאצל אברהם נקראו 'אנשים' לפי שהיתה ואת יצחק ,ואברהם הקריב איל תמורת יצחק .לאחר עקידת יצחק בדרך בריחתם מהעיר הביטה אשת לוט לאחוריה ,והיא הפכה לנציב
השכינה אצלו ,לכן כתב כאן פירוש נוסף שנקראו 'אנשים' לפי התבשר אברהם שלאחיו נחור נולדו 12בנים ,אחד מהם הוא בתואל מלח .המלאך נעתר לבקשת לוט להציל את העיר צוער ,בעלות
שכוחו גדול והיו מלאכים רגילים אצלו. אבי רבקה. השחר המטיר ה' גפרית ואש על הערים סדום ועמורה אדמה וצבויים
מן הנסיון ,דטוב לקרוא כל יום מימות השבוע פרשה אחת עם תרגום ופירוש רש"י אם אפשר ,וכן נהגו הרבה גדולים .
(שו"ת שבט הלוי ח"ז סי' ל"ג)
כן נהגו הרבה גדולים |
הפרשה ולקחה מאוצרם
של גדולי הדורות בדרך התורה
כח הצדקה
מה גדול כוחה וסגולתה של הצדקה לעניים .גם אם בדרך כלל ִׁקפּוּ ַַעל �ְּפֵּנֵי ְְסֹדֹם (בראשית יח ,טז)
ַוַ �ַּי �ְּׁש ִ
הכרת והבנת
מושג בתורה לב לדעת
'השקפה' שבפסוק היא מידה של כעס ומידת הדין ,אבל כאשר
מדובר בפרשת ביעור מעשרות ,בנתינת צדקה לגר ליתום �ַּׁב�ִּּמ�ְּקָרָ א ְלְ ָרָ ָָעה ,חּוּץ רש"יָּ :כ�ּ ל ַהַ ְׁש ָ�ָׁקָפָ ה ֶׁש ְ
ֵמֵ 'ַהַ ׁ �ְׁש ִִקיָפָ ה ִִמְּמ�ּעֹוֹ ן ָָקְדְ ׁ �ְׁש ָָך'ֶׁ� ,שָּׁג�ּדֹוֹ ל ֹּכ�ַּחַ ַמַ ְּת�ּנֹוֹ ת
ַוַ �ִּיְִגְ ַּד�ַ ל ַַה ֶ �ֶּיֶלֶ ד ַוַ ִ �ִּי ָ �ָּג ַַמל ַוַ ַ �ַּי ַַעׂשׂ ַַאְבְ ָָר ָָהם ִִמ � ְְׁש ֶ�ֶּתה יֹוֹ ם ִהִ ָ �ָּג ֵֵמל
ולאלמנה ,הצדקה זו מעבירה את רוע הגזירה ומהפכת השקפת ָגָ דֹוֹ ל ְ �ְּביֹוֹ ם ִִה ָ �ָּג ֵֵמל ֶֶאת ְִיְִצ ָָחק (בראשית כא ,ח)
הדין ורוגז להשקפה של חסד ורחמים. ֲעֲ ִנִִּי�ּים � ֶׁׁשהֹוֹ ֵפֵ ְְך ִִמַּד�ּת ָהָ ֹרֶֹגֶז ְלְ ַרַ ֲח ֲִִמים.
בפרשתנו מוזכר שאברהם ערך משתה ביום הגמל את יצחק,
בהשתתפות גדולי הדור ,הלא הםֵֵׁ � :שם ועבר ואבימלך.
עשרות שנים חלפו .האברך של אז הפך ליהודי מבוגר הצדקה ,האמונה ,והישועה לדעת רש"י 'יֹוֹ ם ִִה ָ �ָּג ֵֵמל' הכוונה ליום בו מלאו ליצחק כ"ד חדשים
ואמיד ,ולדאבון הלב המחלה חזרה שוב לשכון בגופו .הוא נכנס יהודי אל הגאון רבי חיים פינחס שיינברג זי"ע ,ראש והוא נגמל מיניקת חלב .ואילו רבינו בחיי כתב שהכוונה ביום
כבר ידע את אשר עליו לעשות :הוא הכין מעטפה עם סכום ישיבת 'תורה אור' ,ושטח את צערו :שנים עברו מאז שנעשה יצחק בן שלש שנים .לעומת זאת ,ב'מדרש אגדה' מובאת
נכבד ,נכנס אל רבי מרדכי ,שכבר כיהן כרבי ,וביקש שהרבי נישואיו ,ועדיין השקט ממלא את ביתו ,וקול נער בוכה טרם שיטה נוספת ,שיש אומרים שהכוונה ליום בו הוא נגמל מיצר רע
יפעל שוב ישועה. נשמע בין כתליו .הציע לו ראש הישיבה ליתן סכום נכבד ליצר טוב ,ובן י"ג שנה היה.
אמר לו הרבי :לצערי איני יכול לעזור לך .נחרד האיש להחזקת הישיבה ,שעוזרת לבני תורה עניים ,שכן גודל אמנם בדעת זקנים מבעלי התוספות כתבו שהכוונה לסעודת
זכות החזקת עניים מחוללת פלאות .ללא אומר ודברים, הברית ,ופירוש ְ�'ְּביֹוֹ ם ִִה ָ �ָּג ֵֵמל ֶֶאת ִיְִצְ ָָחק' ,היינו ביום ה'ג' (ה' ועוד ג'
ותמה :הלא אז פעל הרבי! אך הרבי בשלו :כעת איני יכול
הרים האיש את תרומתו הנכבדה ,וציפה לישועה. בגימטריא ח') מל את יצחק ,והיינו לשמונה ימים .ויש מהאחרונים
לעזור לך .אז הייתי עני וחסר כל ,ואותו כסף של מסירות שכתבו שהכוונה לסעודת שלישי למילה והרמז הג' מל – השלישי
נפש שמסרת לי ,החייה אותי ,ובכוחו התפללתי ,ותפילת עברה שנה ,והאיש הגיע שוב אל ראש הישיבה ,ובידו למילה.
העני התקבלה ,אבל כיום איני עני מרוד כאז ,ולכן אני לא תרומה נוספת' .כלום כבר נושעתם?' בירר ראש הישיבה.
יכול להתפלל עליך את תפילת העני ,לך חפש עני תלמיד 'עדיין לא' -השיב בפשטות' ,ואף על פי כן יודעים אנו
חכם ,תן לו -ואשוב להתפלל עליך...
יצא האברך .בירר .נתן למי שנתן .וחזר לרבי .והפלא חזר
שהמצווה שעשינו עומדת לנו ,ובאנו להוסיף עליה'...
באחד השיעורים נעצר ראש הישיבה וסיפר את הדברים
הבנת מילה
אחת בתורה עיניים לראות
שוב :הוא נושע ונרפא למעלה מדרך הטבע!... לשומעיו :במקום שאחרים באים בטענות ,איש זה לא תבע ֹּל� ֹא ִ�ִּכי ָבָ ְְרחֹוֹ ב ָנִָלִ ין (ט ,ב) ְְרחֹוֹ ב
חשבון ,והאמין בשכר של החזקת עניים כביום הראשון
בשפת ימינו מכנים שורות בנייני מגורים אשר ביניהם יש מקום
למה דווקא אליו? שנתן!
מעבר -בשם 'רחוב' ,והשם ישתנה לפי צורת המקום ,פעמים יכנוהו
בשעה שערך הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זי"ע את ואם אתם רוצים לדעת מה היה הסוף? סיים ראש הישיבה בשם 'סמטה' או 'שדרה' ,פעמים יכנוהו בשם 'כיכר' או 'רחבה'.
שולחנו הטהור ביום הפורים ,פנה אל אברך אחד ממקורביו וסיפר לתלמידים :זה עתה ,לפני השיעור ,נתקבל אצלי אולם האמת היא שבלשון הקודש כל שטח רחב ידיים המשמש
ותבע ממנו תרומה לצדקה .שלף האברך סכום נאה מכיסו טלפון :היום הם זכו לחבוק שלישייה! שלשה בנים! לרבים ,בלי קשר לבנייני המגורים ,כמו שוק שמצויים בו עוברים
והניחו לפניו .ביקש הרבי עוד ,והוא נתן .וכך פעם אחר ושבים ,נקרא 'רחוב' (ראה שורשי רד"ק ערך רחב).
פעם ,עד שנתרוקן הכיס .אבל גם אז לא נחה דעתו של מתי הרבי לא יכול לפעול? ההבדל בין 'רחוב' לבין 'שוק' ,הוא ,שהראשון מציין מקום שמרובה
הרבי ולמרבה הפלא הוסיף לתבוע .יצא האברך אל מכריו, בפינת בית הכנסת 'חיי עולם' בירושלים ,ישב האדמו"ר בעוברים ושבים ,ובכלל זאת גם שוק .אבל השוק עצמו מתייחס
הרה"ק רבי מרדכי מזוועהיל זי"ע ,בראשית ימיו בטרם לאנשים המתקבצים למסחר ,מלשון שוקק והומה אדם ,כמו (יואל
לווה מזה ומזה ,והביא ,כאשר כל המחזה היה לפלא לעיני
כיהן כרבי לחסידים ,ולמד תורה מתוך הדחק .באחד הימים ֹׁשּקּּוּ ,שהיא לשון הרמת קול (מלבי"ם שם) .או (נחום ב, ב ,ט) ָ�ָּב ִִעיר ָיָ � ֹ
כל.
הגיע לפניו אברך צעיר ששמע מן הרופאים שמחלה אנושה ִיְִׁש �ַַּת ְְק � ְְׁשקּוּן ָ�ָּב ְְרֹחֹבֹוֹ ת.
ה) � ְ
לא עברו שבועות מרובים ,ורעייתו של אותו אברך נפלה מקוננת בגופו וחודשיו מנויים ,רח"ל .האברך ,למרות אגב ,מילה נוספת שהשתבשה היא' :שדרה' ,שבלשון הקודש אינה
למשכב ,ובבדיקות נמצא שהיא חולה במחלה שאינה קלה. שהיה בעצמו עני מרוד ,התאמץ ואסף סכום כסף גדול, רחוב סגור וצר הנטוע בעצים ופרחים כמקובל ,אלא קורות עץ
התברר שהרבי בעיניו הצופיות כבר חזה את אשר יקרה ומסרו לרבי כפדיון נפש ,בצירוף בקשה שהצדיק יתפלל 'ּוְּׂש ֵֵדֹרֹת ָ�ָּב ֲֲא ָָרִזִים' (מ"א
ו'ְׂש ֵֵד ָָרה' מלשון סדרה ,כמו ְ �
הניצבות בשורה� ְ ,
וביקש להקדים רפואה למכה ולהפוך את מידת הרוגז עבורו לישועה .ואכן ,תפילתו של רבי מרדכי התקבלה, ו ,ט וברש"י וברד"ק).
למידת הרחמים בזכות מתנות עניים ,ואכן כעבור זמן מה המחלה נסוגה ,והאיש יצא מבית החולים בריא בחסדי
היא הבריאה ,שלא כדרך הטבע!... שמים. כללי רש״י הק׳
בדקדוק הלשון אזניים לשמוע
מרגליות בפרשה ֲֲה �ֹׁש ֵֵֹפט ָ�ָּכל ָָה ָָא ֶֶרץ (בראשית יח ,כה) ֲהֲ �ֹׁשֵֹפֵ ט או
ַהַ �ֹׁשֵֹפֵ ט?
שבשמו רמוז באות השנייה לתפילת ותיקין! ראיה מ'הסיבה' ּבּּוִּסים ִִה ִ �ִּגיעּוּ ִִמ ָ�ָּכל ַַה ֲֲע ִִריםֶֶ ,אל ֶֶה ֵֵא ַ
רּוַּע ַַה �ְְּמ ַַר ֵ �ֵּגׁשׁ ִ ,לִ ְכְ בֹוֹ ד ֲֲחִגִ יַגַ ת 'אֹוֹ טֹוֹ ִ
הגאון רבי שאול משה זילברמן זצ"ל הביא לכך סמך מדברי �ַּחת ָָה ֵֵעץ (בראשית יח ,ד)ְוְ ִִה � �ָּׁש ֲֲׁענּוּ ַּת ַ ָָהּיֹּוֹ ֵבֵ ל ַלַ ְּי � ְִִׁשיָבָ ה' – סיפר ר' תנחום לשומעי לקחו ,ביניהם מספר יודעי
התרגום יונתן על הפסוק ,שלוט ביקש מהמלאכים" :אמתין רש"י כותב להלן (פסוק י) שביקור המלאכים אצל אברהם דקדוק ,ששיגרו אותו ללמוד את כללי הדקדוק ,כיצד מנקדים את
לי שעה קלה עד שאבקש רחמים מלפני ה'" .כלומר ,המתן אבינו היה בחג הפסח .בימי ילדותו של
האות ה' בתחילת מילה ,כי במשפט אחד הוא הספיק לטעות בשלש
לי עד שאתפלל תפילת ותיקין בנץ ּבּּוִּסים ִִה ִ �ִּגיעּוּ ִִמ ָ�ָּכל ֶהֶ ָָע ִִריםֶֶ ,אל טעויות ...וכך היה עליו לומר' :אֹוֹ טֹוֹ ִ
הגאון רבי אברהם יהושע סולובייצ'יק רּוַּע ַַה �ְְּמ ַַר ֵ �ֵּגׁשׁ ִ ,לִ ְכְ בֹוֹ ד ֲֲחִגִ יַגַ ת ַהַ ּיֹּוֹ ֵבֵ ל ַלַ ְּי � ְִִׁשיָבָ ה'.
ָהָ ֵֵא ַ
החמה.
מליץ יושר שליט"א ,ראש ישיבת בריסק ,שאל אותו הבה נלמד יחדיו את כללי הניקוד וההבדל בין 'ה"א הידיעה' ובין
על כך הוסיף בעל 'בית ישראל' מגור סבו ,מרן הגרי"ז מבריסק זי"ע" :התוכל 'ה"א התימה' ע"פ דברי רש"י:
זי"ע ביאור מאיר לפסוק (להלן כג) 'ְוְַאְבְ ָָר ָָהם'
מאז ועד הנה ַ להביא ראיה מתוך הפסוקים שביקור זה ה' הידיעה :דהיינו אות ה' בתחילת מילה הבאה להגדיר דבר ידוע
"ַה � �ֶּׁש ֶֶׁמׁשׁ ָיָ ָָצא ַַעל ָָה ָָא ֶֶרץ ְוְ לֹוֹ ט ּ�ָּבא ֹצ ֲֲֹע ָָרה":
ַ בכל דור ובכל עת, היה בפסח?". [כמו 'השמים'' ,הצדיק'] ,בדרך כלל מנוקדת פת"ח ,כגון 'ְוְ ֶֶאל
מדוע מודגש זמן יציאת השמש? 'עֹוֶדּנּו ֹע ֵֵֹמד' אברהם
ֶ ַַה ָ�ָּב ָָקר' או 'ַוַ �ִּי �ִֵֵּתן ֶֶאל ַַה ַ �ַּנ ַַער' ,בשתיהן האות ה' מנוקדת פת"ח .ומאחר
אבינו 'ִלִ ְפְ ֵנֵי ה'' ,להתפלל ת ַּת
�ַּח
ַ ּוּנֲׁע
ֲ �
ָּׁש� ִה
ִ 'ְוְ כתוב "הרי מיד: השיב הילד
ללמדנו ,שבדיוק באותה שעה שהשמש וניקוד פת"ח נחשב כתנועה קלה ,ממילא האות אחריה מודגשת,
ולהמליץ טוב עלינו! ליל כדין בהסיבה, שאכלו משמע ָָה ֵֵעץ' –
יצאה – עת תפילת ותיקין – ניצל כדין אות שבאה אחרי תנועה קטנה (למעט אם היא מהאותיות
(רבי צבי הירש מרימנוב זי"ע) הסדר!".
לוט ונכנס לצוער ,שכן עמדה לו זכות הגרוניות – אהח"ע – שאינן מקבלות דגש).
תפילה זו שתיקן! נהנה הגרי"ז מן התשובה המיוחדת ואמר לעתים הניקוד של האות ה' הידיעה יהיה בקמ"ץ ,כגון � ֶ'ֶּפ ַַתח ָהָ ֹא ֶֶֹהל'
לו" :יפה ,כעת תפריך את הראיה שלך!". או �ַ'ַּת ַַחת ָהָ ֵֵעץ'ָ' ,הָ ֹֹראׁשׁ ' ,והסיבה היא :כאשר אחריה יש אותיות א'
השקעה לדורות חשב הילד קמעא וענה" :הלא הפסוק מציין שזה היה 'ְּכ�ֹּחֹם או ע' או ר' ,אזי ה' הידיעה תקבל ניקוד קמץ (וגם לפני ה' עם קמץ
עני אחד התאונן במר נפשו לפני הרה"ק רבי בן ציון מבאבוב ַַהּיֹּוֹ ם' ,ואין דין הסיבה ביום אלא רק בלילה."... כמו ָ'ָה ָָהר').
זי"ע הי"ד" :חבל שאחד מאבותינו לפני אלפי שנים לא בנוסף ,יש מקרים שהניקוד של האות ה' יהיה ניקוד סגול ,וזאת
השקיע ולּוּ מטבע אחד עבור צאצאיו בהשקעה מניבת מי תיקן תפילת ותיקין? כאשר האות אחריה היא ה' ,או ע' או ח' המנוקדות בקמ"ץ .לדוגמה
רווחים .עם השנים ,הרווחים והריביות היו מצטברים להון ּאֶמר לֹוֹ ט ֲֲאֵלֵ ֶֶהם ַַאל ָנָא ֲֲאֹדָֹנָי (בראשית יט ,יח) ַוַ �ֹּי ֶ 'ַוַ ַ �ַּי ֲֲהֹפ ְְֹך ֶֶאת ֶֶה ָָע ִִרים' ,או ַ'ַעל ַַא ַַחד ֶֶה ָָה ִִרים' ,או ֶ'ֶה ָָחָזָק הּוּא'.
עתק שהיה מפרנס את כולנו!". בשם בעל 'חידושי הרי"ם' זי"ע מובא חידוש מרעיש :חז"ל כל זאת הוא כאמור רק כשמדובר באות ה' הידיעה ,אולם כאשר
השיב לו הרבי" :וכי למה תאמר שאבותינו לא השאירו אומרים ש"תפילות אבות תקנום" ,ואצל כל אחד מהאבות אנו עוסקים בה' התימה ,תהיה מנוקדת חטף פתח בדרך כלל,
כמו ֲ'ֲה � ִָיִָּפֵלֵ א ֵֵמה' ָָּד� ָבָ ר' או ֲ'ֲה �ֹׁשֵֹפֵ ט ָ�ָּכל ָָה ָָא ֶֶרץ' (זולת במקרה שהאות
לנו השקעה הנושאת רווחים עד היום? האם קטנה בעיניך יש רמז לתפילה שתיקן באות השנייה של שמו .אברהם
הראשונה גרונית ,או מנוקדת שווא ,הניקוד חוזר להיות פתח רגיל).
העובדה שכל בית ישראל נשענים ונושעים עד היום בזכות תיקן תפילת בוקר ,יצחק תפילת צהריים ,ויעקב תפילת ַּב�ֲּח ַַט"ף �ַּפ �ָּּּתח ֵֵה"א � ֶׁׁשל ֲֲה �ֹׁשֵׁפֵ טְ ,לְ ׁשֹׁוֹ ן זו כוונת רש"י כאן בפסוקָ :נָ קּוּד ֲ
'זכור ברית אברהם ועקידת יצחק'?!". ערבית .ואם כן ,מי תיקן תפילת ותיקין? היה זה לוט, ְּת ִ�ִּמ ּ �ָּיהְ ,וְ ִכִ י ִִמי � ֶׁׁשהּוּא ׁשֹׁוֹ ֵפֵ ט ֹלֹא ַיַ ֲֲע ׂ �ֶׂשה ִִמ �ְׁש � ַּּׁפט ֱֱא ֶֶמת?!
אור חדש
בעומקו של רש"י והאר עינינו אוצר שבועי ופולמוס
אודות נושא בפרשה דעת תורה
ִל ְלמוֹ ד
בראשית כב ,ב:
עשרת הנסיונות – מה החשבון?
האומנם רק בעשרה נסיונות התנסה אברהם אבינו?
ֹאֶמר ַַקח ָנָ א ֶֶאת ִ�ִּבְנְ ָָך ֶֶאת ְיְ ִִח ְיְד ָָך ֲֲא � ֶֶׁשר ָָא ַַהְבְ �ָָּת ֶֶאת ִיִ ְְצ ָָחק.
ַוַ �ֹּי ֶ אלו נסיונות נמנו בחשבון ואלו לא נמנו?
רש"יֶ :אֶ ת ִִּב� ְנְ ָָך ָ -אָ ַמַ ר לֹוֹ ְׁ� ְ ,שֵנֵי ָָּב� ִנִ ים ֵיֵׁשׁ ִלִ יָ .אָ ַמַ ר לֹוֹ ֶ ,אֶ ת ְי ְִִחיְדְ ָָךָ .אָ ַמַ ר לֹוֹ ֶ ,זֶה ָי ִִָחיד ְלְ ִִא ּּמֹוֹ ְוְ ֶזֶה ָי ִִָחיד ְלְ ִִא ּּמֹוֹ ָ ,אָ ַמַ ר לֹוֹ ,
ֲא ֶ�ֲֶׁשר ָאָ ַהַ ְבְ � ָָּתָ ,אָ ַמַ ר לֹוֹ ְׁ� ְ ,שֵנֵיֶהֶ ם ֲאֲִנִ י אֹוֹ ֵהֵ בָ .אָ ַמַ ר לֹוֹ ֶ ,אֶ ת ִיְִצְ ָחָ קְ .וְ ָלָ ָּמ� ָ ה ֹלֹא ִִּג� ָָּל� ה לֹוֹ ִִמ ְְּת� ִִח ָָּל� ה? � ֶֶׁשֹּל� ֹא ְלְ ַַעְרְ ְְּב� בֹוֹ ִּפ�ִ ְְתאֹוֹ ם ְוְ ָתָ זּוַּחַ לקיחת שרה לפרעה .ה .מלחמת בפרשיות אלו אנו לומדים על חלק
ַּד� ְְַעּתּ ֹוֹ ָָעָלָ יו ְוְ ִִתָּט� ָ ֵרֵ ףּ ,וְּכְ ֵדֵי ְלְ ַחַ ֵֵּב� ב ָָעָלָ יו ֶאֶ ת ַהַ ִּמ�ִ ְצְ ָוָ הְ ,וְ ִלִ ֵּת� ֵ ן לֹוֹ ָ �ָׂשָכָ ר ַַעל ָּכ�ָ ל ִִּד� ּּבּוּר ְוְ ִדִ ּּבּוּר. המלכים .ו .ברית מילה .ז .לקיחת שרה מהנסיונות בהם התנסה ועמד אברהם
לאבימלך .ח .גירוש הגר וישמעאל. אבינו ,עליהם שנו חכמים בלשון
ְל ָה ִבין ט .עקידת יצחק .י .קבורת שרה שלא המשנה (אבות פ"ה מ"ג)" :עשרה
מצא אברהם מקום לקבור לשרה בכל נסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו
רש"י לשאול עוד קושיא נוספת ,על מה שהקב"ה שאלות להתבוננות: ארץ ישראל עד שהוצרך לקנות מקום השלום ועמד בכולם ,להודיע כמה
ֹאֶמרהקדים וקרא תחילה לאברהם כמו שנאמר 'ַוַ �ֹּי ֶ בשיעורנו השבועי נבקש להעמיק חקר בדברי רש"י מערת המכפלה ולא הרהר. חבתו של אברהם אבינו עליו השלום".
ֵֵאָלָ יו ַַאְבְ ָָר ָָהם' ,והמתין שיאמר ִ'ִהֵנֵ ִנִ י' ,ורק אחר כך בפרשת העקידה ,ולגלות שוב את המחזה הגדול כיצד נשים לב ,שבשיטה זו נחשב גירוש הגר הביטוי המפורש 'נסיון' כלפי
ציוה לו לקחת את בנו לעולה ,ומדוע לא גילה לו כבר כל טיפת דיו בפירוש רש"י יצוקה מזהב ושקולה וישמעאל לנסיון אחד ,ונוסף כאן נסיון המאורעות שעברו על אברהם ,מוזכר
מתחילת קריאתו אליו 'אברהם קח נא את בנך וגו'? בדקדוק רב. חדש של קניית מערת המכפלה. בתורה רק בנסיון אחד – נסיון העקידה,
ב .רש"י מאריך וכותב כמה טעמים :אֶֶׁ � .ש �ֹּלֹא ְלְ ַַע ְְר ְ�ְּבבֹוֹ כדרכינו נפתח בשאלות המתבקשות בלימוד דיבור זה כפי שנאמר בפרשתנו (כב ,א)ַ' :וַ ְִיְִהי
� ִִּפ ְְתאֹוֹ ם ְוְ ָָת ַ
זּוַּח ַַּד� ְְעּתֹּוֹ ָָעָלָ יו ְוְ ִִת ָ�ָּט ֵֵרף ,בְ .כְ ֵֵדי ְלְ ַַח ֵ�ֵּבב ָָעָלָ יו ברש"י: נישואי הגר ַַא ַַחר ַַה ְְּד� ָבָ ִִרים ָָה ֵֵא ֶ �ֶּלה ְוְ ָָה ֱֱאֹל ִִֹקים ִנִ ָ�ָּסה ֶֶאת
ֶֶאת ַַה �ִִּמ ְְצָוָ ה ,גִ .לִ �ֵֵּתן לֹוֹ ָ �ָׂשָכָ ר ַַעל ָ�ָּכל ִִּד� ּבּּוּר ְוְ ִִדּבּּוּר .הבה א .רש"י פותח בשאלהְ' :וְ ָלָ �ָָּמה ֹלֹא ִ �ִּג ָ �ָּלה לֹוֹ ִִמ �ְְּת ִִח ָ �ָּלה?'. אמנם דעת הרמב"ם (פירוש המשניות ַַאְבְ ָָר ָָהם' .ברם ,אחר שגילו לנו חז"ל
נתבונן ,האם אכן אלו שלשה טעמים נפרדים ,או הבה נתבונן ,מה היה קשה לרש"י בפסוקים אלו, אבות שם) היא כדלהלן: במשנה שאברהם אבינו נתנסה בעשרה
שמא הכל ענין אחד? האם רק על מה שהקב"ה האריך בדברים לומר לו א .לך לך מארצך .ב .הרעב אשר מצא נסיונות ,שומה עלינו לבדוק ולברר
ג .אם אכן יש כאן שלשה טעמים נפרדים ,לאיזה צורך ֶ'ֶאת ִ�ִּבְנְ ָָך ֶֶאת ְִיְִח ְיְד ָָך ֲֲא � ֶֶׁשר ָָא ַַהְבְ �ָָּת ֶֶאת ְִיְִצ ָָחק' ,ולא גילה בארץ כנען כאשר השתקע בארץ. מה הן תשעה הנסיונות הנוספים בהם
הביא רש"י את כולם ,ולא היה די באחד מהם? לו מיד בהתחלה שהכוונה ליצחק ,או שמא כוונת ג .לקיחת שרה לפרעה .ד .מלחמת התנסה אברהם.
המלכים .ה .שהוצרך לקחת את הגר
מפתיע לגלות כי קיימת מחלוקת
לאשה .ו .המילה בשנות הזיקנה .ז.
ענפה לזהותם של התשעה הנוספים.
ש ִּכיל
ְל ַה ְ ׂ לקיחת שרה לבית אבימלך .ח .גירוש
הגר .ט .גירוש ישמעאל .י .נסיון דעת פרקי דרבי אליעזר
ָָעָלָ יו ְוְ ִִת �ָָּט ֵֵרף' .והכוונה ,שאם לא היה הקב"ה ממתין מפרשי רש"י לדרכם בקודש האריכו למעניתם העקידה. בראשונה נביאה את דעת ה'פרקי דרבי
שאברהם יענה ' ִִהֵנֵ ִנִ י' ,אלא היה אומר לו פתאום בביאור עומק דברי רש"י אלו ,ואנו נביא כמה מהלכים נשים לב לחידוש בשיטה זו ,שנישואיו אליעזר' (פרקים כו-לא) ,המונה את
'אברהם קח נא את בנך' וגו' ,היה אברהם נבהל מדבריהם אשר יסייעו לנו לבוא היום אל העיון ברש"י. עם הגר נחשב לאחד מהנסיונות. החשבון כדלהלן:
ומתערבב ונטרף בדעתו ,וכל מה שהיה עושה לא היה א .כשנולד אברהם אבינו בקשו כל
בגדר מצוה ,כי היה הכל על ידי בהלה וערבוב פתאומי, השאלה על הסדר סיכום הדעות
בהבנת שאלתו של רש"י 'ְוְ ָלָ �ָָּמה ֹלֹא ִ �ִּג ָ �ָּלה לֹוֹ ִִמ �ְְּת ִִח ָ �ָּלה' לסיכום ,יש להבחין שיש שבעה גדולי המלכות להורגו ,ונחבא מתחת
לכך קראו מתחילה בנחת כדי שיענה ביישוב הדעת
' ִִהֵנֵ ִנִ י' ,ואח"כ אמר לו בנחת ַ'ַקח ָנָ א ֶֶאת ִ�ִּבְנְ ָָך וגו'. נאמרו שני מהלכים במפרשים :לפי דעתו של רבינו נסיונות שלדברי הכל הן ממנין העשרה: לארץ שלש עשרה שנה שלא ראה
אליהו מזרחי -הרא"ם לא היה קשה לרש"י שלא יאמר שמש ולא ירח ,לאחר שלש עשרה שנה
ב .ואילו על הקושיא השניה שהיה קשה לרש"י מדוע א .לך לך מארצך .ב .הרעב בארץ .ג.
כלל את התיבות ֶ'ֶאת ִ�ִּבְנְ ָָך ֶֶאת ְיְ ִִח ְיְד ָָך ֲֲא � ֶֶׁשר ָָא ַַהְבְ �ָָּת' ,שהרי יצא מתחת לארץ וכו' ובטח בצל יוצרו.
הוצרך לומר 'קח נא את בנך את יחידך וגו'' ,על כך כתב לקיחת שרה .ד .מלחמת המלכים .ה.
בהכרח היה צריך לומר תיבות אלו כדי לחבב את יצחק ב .נתנוהו בבית האסורים עשר שנים,
רש"י את התירוץ השני – 'וְכְ ֵֵדי ְלְ ַַח ֵ �ֵּבב ָָעָלָ יו ֶֶאת ַַה �ִִּמ ְְצָוָ ה', נסיון המילה .ו .גירוש הגר וישמעאל.
בעיניו בכל תוארי החיבה ,ולפי ריבוי החיבוב יגדל שלש בכותה ושבע בקרדו ,לאחר
והכוונה ,לחבב עליו את הבן בכך שקראו בכינויי חיבה ז .נסיון העקידה.
צערו ושכרו [כדלהלן] ,אלא כוונת רש"י כאן להקשות עשר שנים שלחו והביאו אותו ונתנוהו
בן ויחיד ואהוב ,ולנסותו אם בכל זאת יעלה אותו רק על סדר הדברים בפסוק ,מדוע לא אמר תחילה 'קח מלבד זה יש עוד כמה נסיונות שבהן
לעולה. בתוך כבשן האש ומלך הכבוד פשט
נא את יצחק' ,ואחר כך יאמר 'בנך יחידך אשר אהבת'. חלוקות הדעות: יד ימינו והצילו מתוך כבשן האש .ג.
שכר ולא צער ועל שאלה זו ענה רש"י שלא רצה לערבבו פתאום א .כשנולד ביקשה המלכות להורגו. טלטלו מבית אביו וממשפחתו והביאו
אלא שלכאורה יקשה הלומד :וכי לזאת יקרא 'ְלְ ַַח ֵ�ֵּבב ותזוח דעתו עליו וכו'. ב .השלכתו לאש באור כשדים .ג. לחרן .ד .מיום שנבראו שמים וארץ לא
ָָעָלָ יו ֶֶאת ַַה �ִִּמ ְְצָוָ ה'? הלא אדרבה ,אם הוא מרבה בדברי קושיא אחת -הכוללת שתי קושיות נתבשר שעתידים בניו להיות בגלות בא רעב אלא בימי אברהם ולא בכל
חיבה על בנו ,הוא רק מצער אותו יותר בקיום המצווה אולם לדעתו של רבינו מרדכי יפה בחיבורו 'לבוש (פרדר"א) .ד .קבורת שרה (רבינו הארצות אלא בארץ כנען בלבד לנסותו.
להעלותו לעולה. האורה' על פירוש רש"י ,התכוון רש"י להקשות שתי יונה) .ה .לקיחת הגר לאשה (רמב"ם). ה .שנלקחה שרה אשתו לפרעה .ו .באו
על כן ,הוסיף רש"י וביארִ' :לִ ֵ�ֵּתן לֹוֹ ָׂש�ָ ָכָ ר ַַעל ָ�ָּכל ִּד�ִ ּבּּוּר קושיות במה שהקשה 'ְוְ ָלָ �ָָּמה ֹלֹא ִ �ִּג ָ �ָּלה לֹוֹ ִִמ �ְְּת ִִח ָ �ָּלה' :א. אליו כל המלכים להורגו .ז .נתבשר
ְוְ ִִדּבּּוּר' ,ובכך מבאר רש"י ,שאין הכוונה בחיבוב הבן קושיא אחת ,מדוע הקדים הקב"ה וקרא לאברהם, כתוב בתורה? אברהם בברית בין הבתרים שעתידים
סתם לצערו ,רק לתת לו שכר יותר ,אחרי שהבן חביב והמתין עד שאמר אברהם 'הנני' ,ורק אח"כ חזר הקב"ה במרכבת המשנה על מסכת אבות
בניו להיות בגלות אצל ארבע מלכויות.
כל כך בעיניו ,אזי על כל דיבור ודיבור של חיבוב ואמר לו קריאה נוספת 'קח נא את בנך וגו' ,ולא אמר (שם) מבאר ,ששאר המונים לא
ח .נצטווה אברהם על ברית המילה
שהקב"ה חיבב את בנו בעיניו ,יקבל אברהם יותר שכר תיכף ומיד בקריאה אחת 'אברהם קח נא את בנך וגו'? רצו למנות בעשרה נסיונות את שני
בהיותו בן תשעים ותשע שנים .ט.
על שהתגבר להעלות את בנו לעולה אף שבנו חביב ב .קושיא נוספת ,אף אם הקדים להמתין עד שיאמר הנסיונות הראשונים שהזכיר הפרקי
גירוש הגר וישמעאל .י .נסיון העקידה.
עליו כל כך ,עכ"ד הלבוש. ' ִִהֵנֵ ִנִ י' ,למה אמר הקב"ה ֶ'ֶאת ִ�ִּבְנְ ָָך ֶֶאת ְיְ ִִח ְיְד ָָך ֲֲא � ֶֶׁשר ָָא ַַהְבְ �ָָּת דרבי אליעזר – שהיה צריך להתחבא
ֶֶאת ִיִ ְְצ ָָחק' ,ולא אמר בקיצור אך ורק את התיבות 'קח י"ג שנה מאימת המלכות ושהשליכוהו דעת אבות דרבי נתן
לחבב בנו או לחבב המצוה? נא את יצחק'. לאור כשדים – לפי שנסיונות אלו לא
אך לכאורה דברי הלבוש עדיין דחוקים קצת ,כי סוף בשנית נלך לדרכו של ה'אבות דרבי
הוזכרו בתורה כלל. נתן' (פל"ג) כדלהלן:
סוף אם כל אריכות דיבורי החיבה על יצחק נאמרו שתי תשובות לשתי שאלות אכן במדרש רבה (מד ,יג) על הכתוב
רק לחבב את בנו בעיניו ,כיצד הדברים מתאימים עם לפי המתבאר שרש"י התכוון להקשות שתי קושיות, א .השלכתו לכבשן באור כשדים .ב.
הלשון 'ְלְ ַַח ֵ�ֵּבב ָָעָלָ יו ֶֶאת ַַה �ִִּמ ְְצָוָ ה'? מסביר הלבוש ,שזו הסיבה שרש"י גם כתב כמה (בראשית טו ,ז)' :אשר הוצאתיך מאור נתבשר בברית בין הבתרים כי בניו
אכן ,רבינו המהרש"ל בספרו 'יריעות שלמה' כותב, תירוצים ,וכדלהלן: כשדים' מפרש שכוונת הכתוב היא יהיו בגלות .ג .לך לך מארצך .ד.
שאין לגרוס ברש"י 'ְלְ ַַח ֵ�ֵּבב ָָעָלָ יו ֶֶאת ַַה �ִִּמ ְְצָוָ ה' ,אלא יש א .לגבי הקושיא הראשונה מדוע פתח עמו בדברים על מה שה' הציל את אברהם אבינו ירידה למצרים בשל הרעב .ה .לקיחת
לגרוס 'לחבב עליו את בנו' .וכוונתו ,לחבב את בנו ,ועל והמתין עד שיאמר ' ִִהֵנֵ ִנִ י' ,על כך כתב רש"י את מכבשן האש .נמצא אם כן ,שנסיון זה שרה לפרעה מלך מצרים .ו .מלחמת
ידי זה תגדל צערו וירבה שכרו ,ולפום צערא אגרא. 'ֶׁשֹּל� ֹא ְלְ ַַע ְְר ְ �ְּבבֹוֹ � ִִּפ ְְתאֹוֹ ם ְוְ ָָת ַ
זּוַּח ַּד�ַ ְְעּתֹּוֹ התירוץ הראשוןֶ � : כן כתוב בתורה ,אכן במרכבת המשנה המלכים .ז .נסיון המילה .ח .גירוש
נוקט שכוונת הכתוב היא לגבי היציאה הגר .ט .גירוש ישמעאל .י .נסיון
מן המקום ששמו 'אור כשדים' ,ולא העקידה.
ְל ִה ְתבּ וֹ נֵ ן מהאש של אור כשדים.
נשים לב ,שבשיטה זו לא מוזכר הנסיון
לאחר לימוד כל דברי המפרשים המובאים בשיעור זה ,ענה וסכם :כמה נקודה למחשבה מה עם אבימלך? הראשון שנחבא י"ג שנה ,אך גירוש
קושיות היה קשה לרש"י בפסוק זה ,ומה הן הקושיות? ותוספת עיון בדרך חיים (אבות שם) תמה על דעת הגר וישמעאל נחשבים לשני נסיונות
הפרדר"א ,שלכאורה מדוע לא נמנה נפרדים.
מה שלקחו את שרה לבית אבימלך
ּ ֹ ומה שונה זה מלקיחתה לבית פרעה. קניית מערת המכפלה
ואולם 'רבינו יונה' (אבות שם) מונה
ִתבונ ֵן'לה ְ
את התשובות על שאלת ' ְ
מבחן חדש ומבאר ,כי אכן נכלל זה בנסיון לקיחתה
כדלהלן:
ניתן להשיב בקו 'קול התורה' ,או בנדרים+ אל בית פרעה ,אלא שהיות וצריכים
ומתן שכרה בצידה – הגרלות ומיוחד לקוראי אנו להגיע למספר העשרה לכן צורפו א .שהפילו נמרוד לאור כשדים .ב.
שבועיות בין המשיבים כהלכה הגיליון השבועי: שני הנסיונות לנסיון אחד. לך לך מארצך .ג .הרעב בארץ .ד.
פרי עטם של
לומדי תורה שבכתב אהבת תורה תורתך שעשועי
עולם חדש נפתח בפניי! פרפראות וחידודים על פרשת השבוע
ברצוני להביע מעט מרחשי לבי בתודה עמוקה על הגיליון המכובד והמפואר תשובות למדורי 'תורתך שעשועי' ניתן לשלוח דרך קו 'קול התורה' או נדרים+
'תורתי' אשר הוצאתם לאור לרגל תחילת לימוד חומש בראשית ,גיליון מלא
וגדוש בתוכן איכותי ברמה גבוהה ,ובעיקר תוכן מלא חיזוק ועידוד ,הכוונה
והדרכה ,הנעה והמרצה .במיוחד ברצוני להביע את תודתי המיוחדת על השיחה ָק ָטן ַה ּיוֹ ֵד ַע חקירה למדנית
בפרשת השבוע ֲֲחֹקֹר ָּד�ָ ָָבר
הנפלאה שפרסמתם עם הג"ר אהרן שפירא שליט"א בדברי הדרכה נפלאים מאד ִחדּ ו ִּדים ְ ּב ֵתבוֹ ת ו ְּפסו ֵּקי ַה ָּפ ָר ׁ ָשה מדוע לא לקח כלי לקבלת הדם?
על האופן בו יש ללמוד חומש ורש"י בעיון נכון. בפרשת השבוע נאמר (בראשית כב ,ג-ו) ַוַ ְיְַבַ ַ �ַּקע ֲֲע ֵֵצי ֹעָֹלָ ה וגו' ַוַ �ִּי ַ �ִַּקח ְ�ְּבָיָ דֹוֹ
הדברים פקחו את עיניי וגילו לי עולם חדש שלא הכרתי עד היום ,מעולם לא ֶֶאת ָָה ֵֵאׁשׁ ְוְ ֶֶאת ַַה �ַַּמ ֲֲאֶכֶ ֶלֶ ת וגו' ,ויש לחקור :אם לקח אברהם עצים ואש
עלה בדעתי שלימוד פירוש רש"י על התורה מכיל בקרבו כל כך הרבה עומק ֶנֶיָך ִִמ ְְס � ַַּפר � ְְׁש ֵֵאלֹוֹ ת ִִמּתֹּוֹ ְְך ְלְ ׁשֹׁוֹ נֹוֹ � ֶֶׁשל ַַר � ִִׁש"י
ְלְ ָָפ ָ
ומאכלת ,מדוע לא לקח גם כלי 'מזרק' לקבל בו את דמו של יצחק כדי
ועיון ,וכיצד הדברים שווים לכל נפש שכל אחד יכול וצריך להעמיק בלימוד ְ �ְּב ָָפ ָָר � ַַׁשת ַַה � � ָָּׁש ַ
בּוַּע.
לקיים בו מצות קבלת הדם וזריקתו על המזבח כדין קרבן עולה?
פירוש רש"י .אך מאז שקראתי את השיחה הנפלאה שוב ושוב פעמיים וגם ַַה �ְְּתׁשּׁוָּבָ ה ְלְ ָכָ ל � ְְׁש ֵֵאָלָ ה ַַמ ְְת ִִחיָלָ ה ְ�ְּבאֹוֹ ת ְְמ ֻֻס ֶ �ֶּי ֶֶמת ַ(ַהּמֹּוֹ ִִפ ָיָעה
שלש ,כל הלימוד שלי בחומש ורש"י קיבל פנים חדשות ,ואני ממש מרגיש ובפרט לפי המבואר ברש"י להלן (פסוק יג) שכאשר הקריב את האיל
שעולם חדש נפתח בפניי! כן שמעתי מעוד ידידים ומכרים שהשיחה הזו הפיחה ְ�ְּב ֵֵפרּוּׁשׁ ַַר � ִִׁש"י)ַּ�ַ .כ ֲֲא � ֶֶׁשר �ַַּת ְְר ִ�ִּכיב ַיַ ַַחד ֶֶאת ָָהאֹוֹ ִִתּיֹּוֹ ת ָָה ִִראׁשֹׁוֹ נֹוֹ ת תחת בנו היה מתפלל ואומר 'יהי רצון שתהא זו כאלו היא עשויה בבני,
בהם רוח חדשה ונסכה טעם חדש בלימוד חומש ורש"י ,יישר כח גדול על הכל! � ֶֶׁשל ָ�ָּכל �ְְּתׁשּׁוָּבָ ה �ִִּת ְְמ ָָצא ִִמ ָ �ָּלה ַַהּמֹּוֹ ִִפ ָיָעה ַ�ַּב � ָָּפ ָָר � ָָׁשה: כאלו בני שחוט ,כאלו דמו זרוק' ,הרי שרצה לזרוק את דם בנו על המזבח,
נפתלי צבי ר .ברכפלד אָָ .מה ַַה � ֵֵּפרּוּׁשׁ ְ�'ְּכֹחֹם ַַהּיֹּוֹ ם'? ומדוע לא הביא עמו כלי לזריקת הדם?
חזקה על תעמולה
בָָ .מה עֹוֹ ֶ �ֶׂשה ַַה �ְְּמ ַַח ֵ�ֵּבב ֶֶאת ָָה ָָא ָָדם?
ישנו פתגם מפורסם ,אותו הטביע הריי"צ מליובאוויטש זי"ע' :חזקה על
ּדּּוַּע ֶנֶ ֱֱא ַַמר ְ�ְּבָלָ ׁשֹׁוֹ ן ָ�ָּכפּוּל ָ�'ָּב ֵֵר ְְך ֲֲאָבָ ֶֶרְכְ ָָך' 'ְוְ ַַה ְְר ָ�ָּבּהּ ַַא ְְר ֶ�ֶּבה'?
תעמולה שאינה חוזרת ריקם!' ,ומה נכונים הדברים בנוגע למפעל התורה הכביר
'תורה שבכתב' ,אשר ממש רואים כיצד הכוחות העצומים שאתם משקיעים
גַַ .מ ַ בקיאות בחמשה
חומשי תורה יֹוֹ ְְד ִִעים ֶֶאת ַַה ּּתֹוֹ ָָרה
בהסברה ובעידוד לימוד חומש ורש"י ,חוללו מהפך של ממש בעולם התורה דַּ�ַ .כ ֲֲא � ֶֶׁשר רֹוֹ ֵֵעי ֲֲאִבִ ֶיֶמֶלֶ ְְך ָָרבּוּ ְוְ ָָא ְְמרּוּ � ֶֶׁש ֵֵהם ָָח ְְפרּוּ ֶֶאת ַַה ְ�ְּב ֵֵאר,
ָָמה ָָא ְְמרּוּ ֵ�ֵּביֵנֵ ֶיֶהם? א .בפרשת השבוע נאמר (בראשית יח ,יח) ְוְ ַַאְבְ ָָר ָָהם ָָהיֹוֹ ְִיְִהֶיֶ ה ְלְ גֹוֹ י
בארץ הקודש .בכל פינה שפונים בארץ הקודש ,מצפון ועד דרום ממזרח ָ �ָּגדֹוֹ ל ְוְ ָָעצּוּם .היכן אנו מוצאים בחמשה חומשי תורה שבני ישראל
וממערב ,רואים בחוש את השינוי המבורך והעצום ,של חיבור מאות אלפים אל הֲֲ .עבּוּר ָָמה ָָא ַַמר ַַאְבְ ָָר ָָהם ְלְ ָ �ָׂש ָָרה ָלָ ַַק ַַחת ֶֶק ַַמח?
חומש ורש"י דבר יום ביומו בעיון ובהבנה ,המהפך כבר כאן! המשיכו ואל תרפו הפכו להיות 'גוי גדול ועצום'?
מתעמולה קדושה זו – כי אין קץ ואין שיעור לזכותכם! ּדּּוַּע ֹלֹא ֶנֶ ֱֱא ַַמר 'ַוַ ה' עֹוֹ ֶֶדּנּּוּ עֹוֹ ֵֵמד ַַעל ַַאְבְ ָָר ָָהם'? וַַ .מ ַ ב .בפרשת השבוע נאמר (בראשית יט ,יב-יד) ֹעֹד ִִמי ְלְ ָָך ֹפֹה ָָח ָָתן וגו'
צבי ה .ש .אלעד ַוַ ֵ �ֵּיֵצֵ א לֹוֹ ט ַוַ ְַיְַד ֵ�ֵּבר ֶֶאל ֲֲח ָָתָנָיו וגו' .היכן עוד מצאנו בחמשה חומשי תורה
ַמ ִהי ַה ִּמ ָ ּלה? הביטוי 'חתן' כלפי אדם נשוי?
שמות הזוכים בהגרלות
בפרשת בראשית בזכות התורה מּוֵּאל
ג .בפרשת השבוע נאמר בבני נחור (בראשית כב ,כא) ְוְ ֶֶאת ְְק ֵ
ֲֲאִבִ י ֲֲא ָָרם .היכן עוד בחמשה חומשי תורה מצאנו אדם בשם 'קמואל'?
מתווה ההגרלות והמלגות החדש לשנת תשפ"ז:
ֶאת ַה ּ ִפ ְתרוֹ ן יֵ ׁש לְ ָהזִ ין ְּב ַמ ֲע ֶרכֶ ת ּ'תוֹ ָרה ׁ ֶש ִּבכְ ָתב' (לָ ְר ׁשו ִּמים ִּבלְ בַ ד)
375זוכים מדי חודש בסך למעלה מ 65,000ש"ח! שאלות בפרשת
השבוע ְְמ ֻֻחָּד�ָ ִִדים
שִׂ ימ ּו לֵ ב ִ -מבְ ָצע ְמ ָיֻחד וְ נוֹ שֵׂ א ּ ְפ ָר ִסים ְיִק ֵרי ֵע ֶר ְך ,לַ ּפוֹ ְת ִרים
זוכים בהגרלות אברכים ותלמידי ישיבות גדולות ֶאת ַה ִח ָידה יַ ַחד ִעם ְ ּבנֵי ַה ִּמשׁ ְ ּ ָפ ָחה ְ ּבשׁ ֻ לְ ַחן ַהשּׁ ַ ָ ּבת! א .מי נתן לאכול בשר מלוח ודג מלוח?
סיכום יומי :₪ 200 -הרב אליעזר שמעון דאסקאל -אלעד ,כולל הוראה ורבנות | הבה"ח ב .היכן מצאנו כלי שאוכל בשר?
דוד רובין -מודיעין עילית ,כנסת יצחק | הבה"ח נתן נטע וינר -בני ברק ,מיר | הרב ישראל פתרון קטן היודע פרשת נח -אשכנז ג .מי הגיש לאורחים פירות בסעודה?
רשד -בני ברק ,עטרת שלמה | הבה"ח שמעון גוטליב -ירושלים ,בית הלוי | הרב יונתן
ירקוני -בני ברק ,חזון איש | הרב אליסף חיים סעדון -ירושלים ,בנין אב | הרב מרדכי ד .למי שואלים שאלות בענייני אכילה שתיה?
יוסף יוזעף -ירושלים ,סאטמאר | הרב מנחם אריה מרדכי ליבוביץ -ירושלים ,מתיבתא
פתרונות
להוראה | הרב גבריאל מנחם אפללו -מודיעין עילית ,כתר שם טוב | הרב דוד כהנים -בני
ברק ,דברי יוסף | הרב דב שרון -בני ברק ,זכרון יעקב | הרב מרדכי שטיגליץ -אלעד ,כולל
מדרש אליהו | הרב אליעזר וינגוט -בני ברק | הרב חנניה סולובייציק -ירושלים | הרב
לשור .וכ"כ שם הרש"ש שאין זה עונש לבעלים אלא ענין של לבער
כל תקלה.
פרשת נח
ישראל מאיר ליכטנשטיין -אופקים | הרב ישעיהו שרף -בני ברק ,ויזניץ | הבה"ח משה ה .מצד שני :יש להוכיח שהעונש הוא לבעלים ,מכך שהשור אסור בהנאה
אייזן -טבריה ,סלאנים | הבה"ח אהרון מונק -בני ברק ,בית מדרש עליון | הרב יהונתן גם אחרי שהרגו אותו ,ואם החיוב הוא מצד השור ,הרי כבר קיבל משיב כהלכה
בנימין ניימן -אלעד ,מדרש אליהו | הרב רפאל קוזניץ -ירושלים | הרב שמעון ווייסמן - תמצית חלק נבחר מתשובות אלפי הלומדים למדור 'חקור דבר' – פרשת
בית שמש ,תולדות אברהם יצחק | הרב משה ראבי -מודיעין עילית ,כולל משנת אברהם עונשו בהריגתו ,ומה שייך להענישו אחרי מותו ,אלא מוכח שהעונש
| הבה"ח יצחק זאב גולדברג -בני ברק ,ביאלא | הרב מרדכי הופמן -בני ברק ,תפארת הוא לבעלים. נח
אלעזר | הבה"ח בנימין זאב בלוי -ירושלים ,קמניץ | הרב אהרון גרוסברד -עטרת שלמה | ו .כן יש לומר בפשיטות שהחיוב אינו על השור ,לפי מה שכתבו מפרשי החקירה :חיוב על השור או על האדם?
הרב ראובן ברדס -אלעד | הרב חיים מאיר איימר -מודיעין עילית | הרב אליהו אוסטרוב רש"י (ראה רא"ם) שמה שכתב רש"י 'לפיכך הוצרך להזהיר עליהן את בפרשת נח נאמר (בראשית ט ,ה) ו ִִמ �ַּיַד ָ�ָּכל ַַח �ָּיָה ֶֶא ְְד ְְר � ֶֶׁשּנּּוּ ,ופירש רש"י,
-בני ברק ,יסודות | הרב אברהם מנדל -אלעד | הרב צבי כהן -קרית מלאכי | הבה"ח 'מיד כל חיה -לפי שחטאו דור המבול והופקרו למאכל חיות רעות לשלוט
רפאל שלעזינגער -בית שמש ,בריסק | הבה"ח יוסף מרדכי פולק -ירושלים ,ברסלב | החיות' ,אין הכוונה כפשוטו שהחיות מוזהרות ,כי לא שייך להזהיר
הרב ישראל מאיר דנון -ביתר עילית | מבחן שבועי :₪ 500הרב חיים יהושע בלומנטל - חיה ,אלא הכוונה שהקב"ה החזיר לחיות את טבעם הראשון שהאנשים בהן וכו' לפיכך הוצרך להזהיר עליהן את החיות' .לאור הכתוב כאן ִ'ִמ �ַּיַד
בית שמש ,מבצר התורה | הבה"ח יצחק דייטש -בני ברק ,תורה בתפארתה | הרב אהרן ישלטו עליהם כמו שהיה קודם החטא. ָ�ָּכל ַַח �ָּיָה ֶֶא ְְד ְְר � ֶֶׁשּנּּוּ' ,שהקב"ה הזהיר את החיות ,יש לחקור :מה גדר החיוב
מילר -בני ברק ,דאראג | הרב יוסף שנברגר -תל ציון ,תורת משה ואהרן | הבה"ח יהודה ז .כן יש לומר שדבר זה תלוי במחלוקת בגמרא (בבא קמא מה ,א) אי שחייבה תורה להרוג שור הנסקל שהרג את האדם ,האם זה עונש לשור
ויזמן -בני ברק ,פוניבז' | יודעים את התורה :₪ 150 -הבה"ח זושא שטרנבוך -ירושלים, מצד עצמו על שהרג את האדם ,או זה עונש לבעלים להפסיד את ממונו
מאור עיניים | הרב חיים עקיבא ווייסהויז -בית שמש | 'להתבונן' :₪ 100 -הרב עוזר גומרין דינו של שור שלא בפניו ,דלמ"ד שאין גומרין דינו של שור אלא
ישראל ווימער -בית שמש | הרב מאיר כהנא -בית שמש ,סלאנים | הרב יעקב טאובר - בפני השור ,לכאורה מוכח שיש כאן איזה ענין של עונש לשור. על שלא שמר שורו?
קרית יערים | חקור דבר :₪ 200 -הרב יצחק שניידר -אופקים ,אבי עזרי | הרב דוד סימן ח .יש לומר שחקירה זו תלויה בשאלת הגמ' (ב"ק כד ,א) אי לייעודי תורא נפקא-מינא:
טוב -בית שמש ,אסוקי שמעתא | מחודדים :₪ 50 -הרב אברהם שיינפלד -בית שמש או לייעודי גברא ,עיי"ש. א .הנפקא-מינה יהיה לגבי שור שאין לו בעלים ,כגון 'שור של הפקר ,שור
| הרב אברהם פויכטונגר -תל ציון ,מיר | הרב מרדכי לנדאו -בני ברק ,שערי הלכה | הרב שייך ליתומים קטנים ,או שור של הקדש ,או שור הגר שמת ואין לו
אברהם רפפורט -בני ברק | פשט ע"פ אונקלוס ורש"י :הבה"ח ישראל חייקין -ירושלים, ט .יש לומר ששני הצדדים אמת ,כי אף שהקב"ה הזהיר את החיה ,אבל
תומכי תמימים | הרב נפתלי פרידמן -ירושלים ,מיר | הרב יצחק טולידאנו -ירושלים, עדיין אין זו סיבה שהבעלים יפסידו ממונם .וכן מצד שני ,אם הבעלים יורשין' ,דאם החיוב הוא מצד הבעלים אין להורגו ,ואם מצד השור יש
אהבת שלום | נבחנים קבועים :₪ 100 -הרב צבי דיויד -רכסים ,נר ישראל | הרב יהושע לא שמרו ,עדיין אין זו סיבה שהבהמה תקבל עונש למות ,אלא צריך להורגו.
ברנשטיין -אלעד ,מדרש אליהו | הרב יעקב רוטשטיין -ירושלים ,פאר ישראל | הרב דוב לשניהם יחד ,גם מצד הבהמה עצמה וגם מצד הבעלים. ב .כן יהיה בזה נפק"מ גם בשור שיש לו בעלים ,באופן שלא היו הבעלים
אריה פיליפ -ירושלים ,שומרי אמונים | הרב אליהו נתנזון -מודיעין עילית ,קהלות יעקב יכולים לשמור השור מאיזה סיבה שהוא ,אם השור מצד עצמו חייב
יודעים את התורה
זוכים בהגרלות תלמידי ישיבות קטנות וילדים היכן עוד נזכר בתורה:
מיתה כשהרג את האדם.
סיכום יומי :₪ 50 -הבה"ח ארון זאב דויד -אלעד ,בניין תורה | יניק וחכים פנחס רוזנבוים ראיות והוכחות:
-בני ברק ,נועם אלימלך | הבה"ח דוד אלימלך רובין -מודיעין עילית ,נצח התורה | יניק א .אדם בשם 'יֹוֹ ָבָ ב'? | בפרשת וישלח (בראשית לו ,לג) ַוַ �ָּי ָָָמת ָ�ָּבַלַ ע ַוַ �ִּי ְְִמֹל ְְֹך
�ַַּת ְְח �ָָּתיו יֹוֹ ָבָ ב ֶ�ֶּבן ֶַזֶַרח ִִמ ָ�ָּב ְְצ ָָרה. א .מצד אחד :יש להוכיח שהחיוב הוא על השור ,כי הנה במסכת ב"ק
וחכים יעקב ישראל דיסקין -ביתר עילית ,נפש החיים | יניק וחכים ישראל חיים קליין (מד ,ב) נחלקו במשנה לגבי שור של הפקר וכדו' אם חייב מיתה ,ולא
-ירושלים ,כלל חסידי | הבה"ח דוד וולך -בני ברק ,דברי מרדכי | הבה"ח משה מנחם ב .הביטוי שלא למצוא מנוח לכף רגלו? | בפרשת כי תבוא (דברים כח ,סה) מיבעיא למ"ד שחייב ,שבוודאי החיוב על השור ,אך גם לדעת הפוטר
גרינוואלד -אשדוד ,בית חלקיה | יניק וחכים ישראל סולימן -בית שמש ,דרך הקודש | יניק ּוַּבַ ּגֹּוֹ ִיִם ָָה ֵֵהם ֹלֹא ַַת ְְר ִ �ִּג ַיַע ְוְ ֹלֹא ְִיְִהֶיֶה ָָמנֹוֹ ַַח ְלְ ַכַ ף ַַרְגְ ֶלֶ ָָך. יש להוכיח שהחיוב על השור ,ממה שצריך פסוק מיוחד למעט שור
וחכים יהודה דושינסקי -בית שמש ,תורת מרדכי | הבה"ח יואל שישא -ירושלים ,אהבת
התורה | הבה"ח אהרון זייבלד -בית שמש ,תורת עולם | הבה"ח חנן מאיר עטר -ירושלים, ג .המילה ַ'ַחּלֹּוֹ ן'? | פרשת תולדות (בראשית כו ,ח)ַ :וַ ַּי � ְְַׁש ֵֵקף ֲֲאִבִ ֶיֶמֶלֶ ְְך ֶֶמֶלֶ ְְך הפקר ,דאם החיוב הוא על הבעלים ,הרי בהפקר שאין בעלים פשוט
אוצר התורה | יניק וחכים יוסף אריה לוי -אלעד ,דעת תורה | יניק וחכים מנחם ברודי - � ְְּפִלִ � ְְׁש �ִִּתים ְ�ְּב ַַעד ַַה ַַחּלֹּוֹ ן. שפטור ואין צריך פסוק.
ירושלים ,קדושת התורה | יניק וחכים מנחם לסקר -בני ברק ,חתם סופר | יניק וחכים
אלעזר משה צפרי -ירושלים ,אמרי מלך | הבה"ח יחיאל גוטמן -בני ברק | יניק וחכים מחודדים וכן מפורש כאן ברמב"ן (פרק ט פסוק ה)" :וזה טעם סקול יסקל השור
שניאור זלמן שוטלנד -בית שמש ,אור המאיר | הבה"ח שלמה יצחק גליק -בית שמש, א .איזה צדיק נפטר ביום י' במרחשוון? | מתושלח .שהרי רש"י כתב ולא יאכל את בשרו (שמות כא כח) ,ואיננו להעניש את בעליו בממון,
אורחות משה | יניק וחכים חיים יהודה פרידמן -ירושלים ,אור המאיר | יניק וחכים מרדכי (בראשית ז ,ד) :כי לימים עוד שבעה -אלו שבעת ימי אבלו של כי אפילו שור המדבר חייב מיתה".
בלקינד -קרית יערים | מבחן שבועי :₪ 100 -יניק וחכים יצחק שטרן -בית שמש ,צאן מתושלח הצדיק שחס הקדוש ברוך הוא על כבודו ועכב את הפורענות, ב .יש להוכיח שהעונש אינו לבעלים ,שהרי שור שהרג אדם נהרג אפילו
קדשים | יניק וחכים מנחם שלום שור -ירושלים ,חכמת שלמה | הבה"ח אברהם בלומנטל
-ירושלים ,עטרת שלמה אריה | יודעים את התורה :₪ 50 -יניק וחכים דוד שניידר -ביתר ואחר כך נאמר (ז ,יא) ְ�ְּב � ִִׁשְבְ ָָעה ָָע ָ �ָׂשר יֹוֹ ם ַלַ ֹח ֶֶֹדׁשׁ ַ�ַּבּיֹּוֹ ם ַַה �ֶּזֶה ִנְִבְ ְְקעּוּ ָ�ָּכל בשור תם ,אף שבשור תם לא היה אפשר לבעלים להיזהר ,אלא בהכרח
עילית ,אור עולם | יניק וחכים דוד וסרשטיין -מודיעין עילית ,דרכי יושר | מחודדים - ַַמ ְְעְיְ ֹנֹת וכו' ,ופירש"י שהכוונה לי"ז במרחשוון לדעת רבי אליעזר ,הרי שאין זה מדין הבעלים.
:₪ 50יניק וחכים אריאל צרכי -ירושלים | יניק וחכים ישעיה בנדיקט -מודיעין עילית שמתושלח נפטר בי' במרחשוון. ג .ברש"ש בבבא קמא (מה ,א) הוכיח שאין זה עונש לבעלים ,שהרי מצינו
נבחנים קבועים :₪ 50 -הבה"ח שלמה זלמן טרבילו -מודיעין עילית ,בית אהרן וישראל | ב .איזה מאורע בפרשתנו ,אירע בתאריך פטירתו של אהרן הכהן? | (ב"ק כג ב) שאדם הנכנס לחצר המזיק והרגו שורו של בעל הבית,
הבה"ח מרדכי צבי גרין -אשדוד ,ויזניץ קטן היודע :₪ 50 -יניק וחכים יצחק יעקב אהרן
קליין -לוד ,דרך אמת | הבה"ח ישכר דוב ווייס -ירושלים ,צור יעקב | הבה"ח שמואל יצחק אֵׁשי ֶֶה ָָה ִִרים ,ופירש רש"י בראשית ח ,הָּ�ָ ,ב ֲֲע ִ �ִׂש ִיִרי ְ�ְּב ֶֶא ָָחד ַלַ ֹח ֶֶֹדׁשׁ ְִנְִראּוּ ָָר � ֵ פטור הבעלים מתשלומים משום שהאדם בלי רשות ולא היה חיוב
לויפר -תל אביב -יפו ,ברכת אברהם קטן היודע -מבצע שולחן שבת :₪ 50 -יניק וחכים שזהו ראש חודש אב ,וזהו יום פטירת אהרן הכהן כמבואר בפרשת שמירה על הבעלים ,ובכל זאת השור נהרג ,הרי שהריגת השור אינו
שלום מאיר יונגרמן -ירושלים ,חדרי תורה | יניק וחכים יוחנן פריינד -בני ברק ,קרלין | יניק מסעי (במדבר לג ,סח). משום חיוב שמירה של הבעלים.
וחכים שלמה גולדמן -בני ברק | יניק וחכים שלמה נגר -ירושלים ,תורת רפאל ג .והיכן בפרשתנו צדיק שגם אחרי פטירתו נקרא 'איש חי'? | רש"י ד .אמנם מכמה ראשונים נראה ,שגם אם נאמר שאין זה עונש לבעלים,
בראשית יא ,לב' :והצדיקים אף במיתתן קרוים חיים ,שנאמר (שמואל עדיין אין הכוונה שזה 'עונש לבעל חיים' ,אלא יש כאן ענין שלישי
ב' כג ,כ) ובניהו בן יהוידע בן איש חי'. של' :סילוק הנזק' ולקיים 'ובערת הרע מקרבך' ,ולא מטעם 'עונש'
לרישום והצטרפות ל'תורה שבכתב':
02-500-2018
מארה"ב | 1518-9881-351 :מאנגליה4433-0613-0131 :
ֶׁשָּלֶָכֶם
ַּׁשָּבָת ֶ
ֻׁשְלְַחַן ַַה ַ
ַּת ַַה ְְפכּו ֶאֶת ֻ
ְׁשַּכַַחַת!
ַ
ַלֲַחֲָוָָי ָה ִִּבְלְִּתִי ִנ ִ ְ
מכון הוצאה לאור | אגף 'שיעורי תורה' | קו 'קול התורה' | מבחר שיעורים במגוון שפות
וסגנונות | סיכומים ומבחנים | שעשועי תורה | הגרלות ופרסים | גיליון שבועי | ניוזלטר יומי ָׁשבּו ַַע
ַַהְג ְָרָ ָלָה ְמְֻי ֻ ֶֶחֶדֶת ִעִם 4זֹוִכִים ְְּבָכָל ָ ָקָ ָטָן ַַהּיֹו ֵֵד ַַע ִ -חִידֹון ְ
ְׁשבּוִעִי ְמְַא ְְתֵּג ֵר ַַהּדֹוֵרֵ ׁש ָָחָדָׁש!
לפניות ,תגובות והערותts025002018@gmail.com : ַּׁשָּבָת!
ֻׁשְלְַחַן ַַה ַ
ְׁש ָָּפָחָה ְְּב ֻ
ַלַּפֹוְתְִרִ ים ֶאֶת ַַהִחִידֹון ִעִם ְְּבֵנֵי ַַה ִִּמ ְ ָּׁשבּו ַַע ּו ֵֵפרּוׁש ַרַ ִׁשִ"י
ֶיֶַדַע ִנ ְִרְ ָחָב ְְּבָפָָרָ ַׁשַת ַַה ָ
