gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

תורה שבכתב · Torha Shebechtav — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: תורה שבכתב · Torha Shebechtav

שבוע: וירא (2026-10-26)

תורה שבכתב · Torha Shebechtav — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בסייעתא דשמיא‬ ‫יו"ל ע"י קרן תרי"ג לזיכוי הרבים‬ ‫לטובת נשמת הרבני הנגיד הנכבד‬ ‫הפצת ועידוד לימוד התורה הקדושה עם פירוש רש"י‬ ‫הרה"ח ר' אריה (לייבל)‬ ‫בהרה"ח ר' יונה רובין ז"ל‬ ‫גיליון קמ"ב (שנה ד') | מרחשוון תשפ"ז‬ ‫פרשת ויראפרשת בראשית‬ ‫עונג שבת בעומק‬ ‫פירוש רש"י‬ ‫לְ ִה ְת ֲע ֵמק ְ ּב ַת ֲענוּגִ ים‬ ‫ֲֲה ִִפיַכַ ת ְְסדֹום • ֻֻהֶּלֶ ֶֶדת ִי ְְִצ ָָחק • ֲֲע ֵֵק ַַדת ִי ְְִצ ָָחק‬ ‫שלשה סימנים – למה?‬ ‫מבט‬ ‫תוכן‬ ‫ְ�ְּב ִִסּיּּוּם � ָָּפ ָָר � ַַׁשת ֶלֶ ְְך‪ְ-‬לְ ָָך ָלָ ַַמ ְְדנּוּ ַַעל ִִמ ַ �ַּלת ַַאְבְ ָָר ָָהם‪ּ ,‬וָּפָ ָָר � ַַׁשת ַוַ ֵ �ֵּי ָָרא ַַמ ְְמ � ִִׁשיָכָ ה‬ ‫ֹלִקים ִִע ְְּמָך ְּבְ ֹכֹל ֲֲא ֶֶׁשר ַַא ָָּתה ֹע ֶֶֹׂשה (בראשית כא‪ ,‬כב)‬ ‫ֱֱא ִ‬ ‫שנות‬ ‫ַלַ ֲֲעֹסֹק ַ�ַּב ָ �ָּי ִִמים � ֶֶׁש ַַא ֲֲח ֵֵרי ִִמ ָ �ָּלתֹוֹ ‪ְּ�ְ ,‬ב ֵֵעת ִ�ִּב ַיַאת הקב"ה ְוְ ַַה �ַַּמְלְ ָָאִכִ ים ְלְ ֹא ֶֶֹהל‬ ‫רש"י‪ֱֱ :‬אֹל ִִֹקים ִִעְּמ�ְ ָָך ‪ְ -‬לְ ִפִ י � ֶֶׁשָרָ א ּּו � ֶֶׁש ָָּי�ָצָא ִִמ ְ �ְּׁשכ ּּוַנַת ְְסדֹוֹ ם ְלְ �ָָׁשלֹוֹ ם‪,‬‬ ‫מקומות מגוריו‬ ‫אברהם‬ ‫ּיּּוָּמּהּ � ָָּפ ָָר � ַַׁשת ֲֲע ֵֵק ַַדת ִיְִצְ ָָחק‪.‬‬ ‫ַַאְבְ ָָר ָָהם‪ֲֲ ,‬הִפִ יַכַ ת ְְסדֹוֹ ם‪ְ ,‬וְ ֻֻה ֶ �ֶּל ֶֶדת ִיְִצְ ָָחק‪ּ ,‬וְּבְ ִִס ָ‬ ‫ְוְ ִִעם ַהַ ְּמ�ְ ָלָ ִכִ ים ִנִ ְלְ ַחַ ם ְוְ ָנְָפְ ל ּּו ְבְ ָיָדֹוֹ ‪ְ ,‬וְ ִנִ ְפְ ְְקָדָה ִִא ְ �ְׁשּתּ ֹוֹ ִלִ ְְז ּ‬ ‫קּוָנָיו‪.‬‬ ‫יצא מחרן והגיע לארץ‪ ,‬באותה שנה היה נע ונד‬ ‫דברי רש"י מדוקדקים בכל תיבה ובכל אות‪ ,‬ועלינו להתבונן‬ ‫ממקום למקום בארץ ישראל‪ ,‬ושלשה חודשים היה‬ ‫נושאים‬ ‫‪75‬‬ ‫מדוע הזכיר רש"י כאן שלשה דברים שראו אצל אברהם‪ :‬א‪.‬‬ ‫במצרים‪ ,‬עד שקבע מושבו באלוני ממרא שבחברון‪,‬‬ ‫ַַה �ַַּמְלְ ָָאִכִ ים ֵֵאֶצֶ ל ַַאְבְ ָָר ָָהם | �ְְּתִפִ ּלֹּוֹ ת ְלְ ַַה ָ �ָּצַלַ ת ְְסדֹוֹ ם | ַַמְלְ ָָאִכִ ים ְ�ְּבֵבֵ ית לֹוֹ ט‬ ‫שיצא לשלום משכונת סדום‪ .‬ב‪ .‬שנלחם עם המלכים ונפלו‬ ‫שם התגורר ‪ 25‬שנה עד היותו בן ‪.99‬‬ ‫ְוְ ַַה ָ �ָּצָלָ תֹוֹ | ֲֲהִפִ יַכַ ת ְְסדֹוֹ ם | ָ �ָׂש ָָרה ְ�ְּבֵבֵ ית ֲֲאִבִ ֶיֶמֶלֶ ְְך | ֻֻה ֶ �ֶּל ֶֶדת ִיְִצְ ָָחק ִּוִּמ ָ �ָּלתֹוֹ‬ ‫בידו‪ .‬ג‪ .‬שנפקדה אשתו לזקוניו‪.‬‬ ‫עזב את חברון (בגלל שהתבייש מלוט‪ ,‬או בגלל‬ ‫| ֵ �ֵּגרּוּׁשׁ ָָהָגָ ר ְוְ ִי � ְְִׁש ָָמ ֵֵעאל | ְ�ְּב ִִרית ִִעם ֲֲאִבִ ֶיֶמֶלֶ ְְך | ֲֲע ֵֵק ַַדת ִיְִצְ ָָחק | ּתֹּוֹ ְלְ דֹוֹ ת‬ ‫שלא היו שם אורחים להכניס)‪ ,‬ועבר לגור בבאר‬ ‫ָנָ חֹוֹ ר‪.‬‬ ‫בטוב טעם מבאר רבינו המהר"ל מפראג ב'גור אריה' על פי‬ ‫‪99‬‬ ‫שבע אשר בארץ פלשתים‪ ,‬שם התגורר ‪ 26‬שנים‪,‬‬ ‫הכלל הידוע (ב"מ קו‪ ,‬ב) 'בתלת זימני הוי חזקה'‪ ,‬דהיינו שדבר‬ ‫עד היותו בן ‪.125‬‬ ‫זמן‬ ‫שנעשה שלשה פעמים הרי זו חזקה שכך יימשך הדבר‪ ,‬לכן‬ ‫חזר אברהם שוב לגור בחברון‪.‬‬ ‫‪125‬‬ ‫� ָָּפ ָָר � ַַׁשת ַוַ ֵ �ֵּי ָָרא ַַמ ִ �ִּקיָפָ ה �ְְּתקּוָּפָ ה ַ�ַּבת ‪ָָׁ � 38‬שָנָה‪ָָ ,‬ה ֵֵחל ִִמ �ִִּמ ַ �ַּלת ַַאְבְ ָָר ָָהם‬ ‫דקדק רש"י והזכיר שלשה דברים‪ ,‬כי מעתה הרי הוא מוחזק‬ ‫נעקד יצחק והוא ישב ישיבת ארעי בבאר שבע‪,‬‬ ‫ִ�ִּב ְְהיֹוֹ תֹוֹ ֶ�ֶּבן ‪ָָׁ � 99‬שָנָה; ֻֻה ֶ �ֶּל ֶֶדת ִיְִצְ ָָחק ַ�ַּכ ֲֲעֹבֹר � ָָׁשָנָה; ִִמ � ְְׁש �ֶֶּתה ְ�ְּכ � ֶֶׁש �ָָּמְלְ אּוּ‬ ‫שיתקיים בו ֱ'ֱאֹל ִִֹקים ִִע �ְְּמ ָָך ְ�ְּבֹכֹל ֲֲא � ֶֶׁשר ַַא �ָָּתה ֹע ֶ �ֶֹׂשה'‪.‬‬ ‫ואחר כך חזר לחברון‪.‬‬ ‫‪137‬‬ ‫ְלְ ִיְִצְ ָָחק � ְְׁשָנ ַַָתִיִם; ְוְ ַַעד ֲֲע ֵֵק ַַדת ִיְִצְ ָָחק ‪ְּ�ְ -‬כ � ֶֶׁש �ִּיְִצְ ָָחק ֶ�ֶּבן ‪ָָׁ � 37‬שָנָה‪.‬‬ ‫ואילו רבינו הט"ז בביאורו 'דברי דוד' מבאר בסגנון אחר‪ :‬כי‬ ‫הנה על שני הדברים היה אפשר להם לפקפק שלא היה כאן‬ ‫מקום‬ ‫נס‪ ,‬אלא היה זה בדרך הטבע שיצא בשלום מסדום וניצח‬ ‫ִ�ִּב ְְת ִִח ַ �ַּלת ַַה � ָָּפ ָָר � ָָׁשה ִנִ ְְמָצָ א ַַאְבְ ָָר ָָהם ְ�ְּב ֵֵאֹלֵֹנֵ י ַַמ ְְמ ֵֵרא ֲֲא � ֶֶׁשר ְ �ְּב ֶֶחְבְ רֹוֹ ן‪ְ .‬לְ ַַא ַַחר ֲֲהִפִ יַכַ ת ְְסדֹוֹ ם ָָעַבַ ר ַַאְבְ ָָר ָָהם ָלָ גּוּר ְ �ְּב ֶֶא ֶֶרץ � ְְּפִלִ � ְְׁש ִ�ִּתים‪ָּ� ָ ,‬ב ִִעיר ְ �ְּג ָָרר ַהַ �ְְּסמּוָּכָ ה ִלִ ְבְ ֵֵאר‬ ‫במלחמה‪ ,‬אבל הנס השלישי של פקידת שרה לזקוניו‪ ,‬הוא‬ ‫אָרן‪ַַ .‬א ַַחר ָ�ָּכ ְְך ָָחַזַ ר‬ ‫� ֶֶׁשַבַ ע‪ָָׁ � ,‬שם נֹוֹ ַלַ ד ִיְִצְ ָָחק ִּוִּמ � � ָָּׁשם ֵ �ֵּג ֵֵרׁשׁ ַַאְבְ ָָר ָָהם ֶֶאת ָָהָגָ ר ְוְ ִי � ְְִׁש ָָמ ֵֵעאל ֶֶאל ִִמ ְְד ָ �ָּבר ְ �ְּב ֵֵאר � ֶֶׁשַבַ ע‪ּ ,‬וַּבַ ֶֶה ְְמ � ֵֵׁש ְְך ִִה ְְתּגֹּוֹ ֵֵרר ִי � ְְִׁש ָָמ ֵֵעאל ְ �ְּב ִִמ ְְד ַ �ַּבר � ָָּפ ָ‬ ‫נס מחוץ הטבע‪ ,‬ונס זה בירר למפרע גם על שתי ההצלות‬ ‫ַַאְבְ ָָר ָָהם ׁשּׁוּב ָלָ גּוּר ְ �ְּב ֶֶחְבְ רֹוֹ ן ְ[ְר ֵֵאה ָָמדֹוֹ ר ַ'ַמ ָ�ָּבט']‪.‬‬ ‫הראשונות שגם הן היו בדרך נס‪ .‬וזה מדוקדק בלשון הכתוב‪:‬‬ ‫'ַוַ ְיְ ִִהי ָ�ָּב ֵֵעת ַַה ִִהוא' – שרק בעת ההוא כאשר נפקדה שרה מחוץ‬ ‫לדרך הטבע‪ ,‬התברר להם למפרע כי ֱ'ֱאֹל ִִֹקים ִִע �ְְּמ ָָך ְ�ְּבֹכֹל ֲֲא � ֶֶׁשר‬ ‫ַַא �ָָּתה ֹע ֶ �ֶֹׂשה' – כלומר שכל מה שאתה עושה‪ ,‬גם שתי ההצלות‬ ‫תמצית 'הלימוד היומי' לפרשת וירא‪:‬‬ ‫הראשונות‪ ,‬היו בדרך נס מאת ה'‪ ,‬ולא בדרך הטבע‪.‬‬ ‫שישבו על סלע אחד והמלאך הפך את כל הסלע עם כל יושביהם‪.‬‬ ‫יום ראשון‪ ,‬י"ד מרחשוון‬ ‫מדוע נקראו 'אנשים'?‬ ‫ולוט ובנותיו הסתתרו שם במערה‪ ,‬ואחרי כן נולדו בניו עמון ומואב‪.‬‬ ‫לאחר מהפכת סדום עבר אברהם לגור בעיר 'גרר' בנגב‪ ,‬שם נלקחה‬ ‫אורחים באהל אברהם | הבטחת הולדת יצחק‬ ‫ביום השלישי למילת אברהם‪ ,‬בא ה' לשאול בשלומו כשהוא יושב‬ ‫ַוַ ָָּיֹבֹאּו ְְׁשֵנֵי ַַה ַַּמְלְ ָָאִכִ ים ְְסֹד ָָֹמה ָּבָ ֶֶע ֶֶרב (בראשית יט‪ ,‬א)‬ ‫שרה לבית אבימלך‪ ,‬אחרי שאברהם אמר שהיא אחותו‪ .‬הוא ואנשיו‬ ‫בפתח האהל באמצע היום כחום השמש‪ .‬באותו זמן שלח ה' אליו‬ ‫נענשו בסתימת כל נקבי הגוף‪ ,‬ולאחר אזהרת ה' אליו בחלום הוא‬ ‫רש"י‪ַ :‬הַ ַּמ� ַ ְלְ ָאָ ִכִ ים ‪ּ -‬וְּלְ ַהַ ָָּל� ן (לעיל יח‪ ,‬ב) ָָקָרָ ָאָ ם ֲֲאָנ ִ �ִָׁשים‪ְְּ .‬כ� � ֶֶׁשָהָ ְיְָתָ ה‬ ‫החזיר את שרה בבוקר בתוספת מתנות פיוס‪ ,‬ואברהם התפלל‬ ‫שלשה מלאכים בדמות ערביים‪ .‬אברהם הושיבם תחת האילן והגיש‬ ‫ְ �ְׁשִכִ יָנָה ִִעָּמ� ָ ֶהֶ ם‪ָָ ,‬קָרָ ָאָ ם ֲֲאָנ ִ �ִָׁשים‪ָּ .‬ד�ָָבָ ר ַאַ ֵחֵ ר‪ֵ ,‬אֵ ֶצֶל ַאַ ְבְ ָרָ ָהָ ם � ֶֶׁשֹּכ� ֹחֹוֹ‬ ‫לרפואתו‪ .‬כששרה בת ‪ 90‬ואברהם בן ‪ 100‬נולד בנם יצחק‪ ,‬ואברהם‬ ‫להם חמאה וחלב ובשר‪ .‬אחד מהם הבטיח לאברהם שבעוד שנה‬ ‫ייוולד בן לשרה‪ .‬שרה צחקה למשמע הדברים‪ ,‬וה' שאל את אברהם‬ ‫יּו ַהַ ַּמ� ַ ְלְ ָאָ ִכִ ים ְְּת� ִדִ יִרִ ין ֶאֶ ְצְ לֹוֹ ַּכ�ַ ֲֲאָנ ִ �ִָׁשים‪ָָ ,‬קָרָ ָאָ ם ֲֲאָנ ִ �ִָׁשים‪,‬‬ ‫�ָּגָדֹוֹ ל ְוְ ָהָ ּ‬ ‫מל אותו ביום השמיני‪.‬‬ ‫למה צחקה שרה‪ ,‬היפלא מה' דבר?!‬ ‫ְוְ ֵאֵ ֶצֶל לֹוֹ ט ְְקָרָ ָאָ ם ַמַ ְלְ ָאָ ִכִ ים‪.‬‬ ‫יום חמישי‪ ,‬י"ח במרחשוון‬ ‫רש"י תמה אודות השינוי בכינוי המלאכים שאצל אברהם‬ ‫יום שני‪ ,‬ט"ו במרחשוון‬ ‫יום גמילת יצחק | גירוש הגר וישמעאל | נישואי‬ ‫הכחשת שרה את צחוקה | תפילת אברהם על סדום‬ ‫נקראו 'אנשים'‪ ,‬ואילו אצל סדום נקראו 'מלאכים'‪ .‬ויש להבין‬ ‫מדוע מביא רש"י שני הסברים לכך ואינו מסתפק בהסבר‬ ‫ישמעאל‬ ‫מרוב פחד הכחישה שרה את הצחוק שלה‪ ,‬ואברהם אמר לה‪ :‬האמת‬ ‫ביום הולדת יצחק נפקדו עוד אנשים רבים בישועות והיתה שמחה‬ ‫היא שצחקת‪ .‬לאחר מכן הלך משם המלאך שבישר על הולדת הבן‪,‬‬ ‫הראשון‪.‬‬ ‫רבה בעולם‪ ,‬וכשמלאו ליצחק שנתיים‪ ,‬ערך אברהם משתה בנוכחות‬ ‫ושני המלאכים שנשארו הלכו אל סדום‪ ,‬כשאברהם מלווה אותם‪.‬‬ ‫מה יקר הוא ביאורו של רבינו עובדיה מברטנורא בחיבורו‬ ‫גדולי הדור‪ .‬כאשר שרה ראתה שישמעאל חטא בעבודה זרה גילוי‬ ‫באותה שעה ‪ -‬עקב החיבה שה' אהב את אברהם המצווה את בניו‬ ‫'עמר נקא' על פירוש רש"י‪ :‬הנה לעיל בתחילת הפרשה כאשר‬ ‫עריות ושפיכות דמים‪ ,‬היא ביקשה מאברהם לגרש אותו ואת הגר‪,‬‬ ‫לשמור את דרך ה'‪ ,‬ולפי שכל הארץ שלו ‪ -‬גילה ה' לאברהם על‬ ‫באו המלאכים אל אברהם כתוב (יח‪ ,‬ג) ַוַ �ֹּי ַ‬ ‫ֹאַמר ֲֲאֹדָֹנָ י ִִאם ָנָ א‬ ‫ואברהם שילחם מביתו‪ .‬בהיותם במדבר חזרה הגר אל גילולי אביה‪,‬‬ ‫כוונתו להפוך את סדום כי חטאיהם גברו‪ .‬אברהם התפלל אולי‬ ‫אִתי ֵֵחן ְ�ְּב ֵֵעיֶנֶ ָ‬ ‫יָך ַַאל ָנָ א ַַת ֲֲעֹבֹר ֵֵמ ַַעל ַַעְבְ ֶֶּד� ָָך‪ ,‬ורש"י הביא שם‬ ‫וישמעאל נחלה ונטה למות מצמא‪ .‬אימו התרחקה ובכתה‪ ,‬וה' שמע‬ ‫ימצאו בעיר צדיקים שבזכותם יינצלו כל הערים‪ ,‬או חלק מהערים‪,‬‬ ‫ָָמ ָָצ ִ‬ ‫לתפילת הנער‪ ,‬ושלח מלאך אליה להודיע שהתפילה התקבלה‬ ‫שתי שיטות במדרש בכוונת הכתוב‪ .‬לפי השיטה הראשונה‪:‬‬ ‫וה' ענה לו שלא נמצאו אפילו עשרה צדיקים להציל עיר אחת‪.‬‬ ‫וישמעאל יהיה לגוי גדול‪ .‬אחר כך ראתה באר מים והשקתה את‬ ‫כוונת הכתוב היא שדיבר אברהם אל הגדול שבהם‪ ,‬אלא‬ ‫הנער‪ .‬ישמעאל נשאר לגור במדבר‪ ,‬ובהמשך נישא לאשה ממצרים‪.‬‬ ‫יום שלישי‪ ,‬ט"ז במרחשוון‬ ‫שדבריו נאמרו כלפי כולם יחד וקרא להם בלשון רבים 'אדוני'‬ ‫[האדונים שלי]‪ ,‬כך שהכתוב 'ויאמר אדני' הוא לשון חול‪.‬‬ ‫יום שישי‪ ,‬י"ט במרחשוון‬ ‫המלאכים בבית לוט | הצלת לוט ומשפחתו‬ ‫שני המלאכים באו לסדום‪ ,‬האחד להחריב את העיר והשני להציל‬ ‫ואילו לפי השיטה השניה‪ :‬דיבר אברהם אל הקב"ה וביקש‬ ‫ברית עם אבימלך | אשל לאורחים‬ ‫את לוט‪ .‬לאחר הפצרות מצד לוט הם נענו לבקשתו להתארח בביתו‪,‬‬ ‫לו שימתין עד שיכניס את האורחים‪ ,‬ולפי זה נמצא שהכתוב‬ ‫כאשר אבימלך ראה את החסדים שנעשו לאברהם‪ ,‬הוא ביקש‬ ‫כשהוא אופה עבורם מצות לכבוד פסח‪ .‬כל אנשי סדום הקיפו את‬ ‫'ויאמר אדנ‪-‬י' הוא לשון קודש‪.‬‬ ‫שיכרתו ביניהם ובין צאצאיהם ברית ושבועה שלא יעשו רע זה לזה‪.‬‬ ‫הבית ודרשו להוציא את האורחים ולפגוע בהם‪ .‬כשהם עמדו לשבור‬ ‫אברהם הסכים לכך‪ ,‬לא לפני שהוכיח אותו על הבאר שעבדיו גזלו‬ ‫את הדלת‪ ,‬היכו המלאכים אותם בעיוורון‪ .‬המלאכים הודיעו ללוט‬ ‫בכן יבואר לנכון‪ ,‬שרש"י הוכרח להביא שני הפירושים באשר‬ ‫ממנו‪ ,‬ואברהם נתן לו שבע כבשות כעדות שאברהם חפר את הבאר‪.‬‬ ‫המה תלויים בשתי השיטות דלעיל‪ :‬דהיינו‪ ,‬תחילה פירש‬ ‫מקום השבועה נקרא בשם 'באר שבע'‪ ,‬שם נטע אברהם פרדס או‬ ‫שיצילו אותו ושייקח עמו גם את חתניו‪ ,‬אולם חתניו צחקו למשמע‬ ‫רש"י כאן שאצל אברהם נקראו 'אנשים' לפי שהיתה השכינה‬ ‫אכסניה לאורחים‪ ,‬ואמר להם לברך לה' על המזון שקיבלו משלו‪.‬‬ ‫הדברים‪ .‬בעלות השחר הוציאו המלאכים את לוט ומשפחתו מהעיר‪,‬‬ ‫והזהירו אותו שלא יביט לאחוריו לראות את החורבן‪ .‬הוא ביקש מהם‬ ‫עמהם‪ ,‬ופירוש זה מתאים לפי השיטה שהביא רש"י לעיל‬ ‫להימלט לעיר 'צוער' ושלא יחריבו את העיר שעוונותיה מועטים‪.‬‬ ‫יום שבת קודש‪ ,‬כ' במרחשוון‬ ‫שאברהם דיבר אל הקב"ה שהיה שרוי אצלו בעת ההוא‪ ,‬ולכן‬ ‫שייך לקרוא להם 'אנשים' כלפי השכינה‪ .‬אולם לפי השיטה‬ ‫עקידת יצחק | תולדות נחור | הולדת רבקה‬ ‫יום רביעי‪ ,‬י"ז במרחשוון‬ ‫ה' ניסה את אברהם ואמר לו להעלות את יצחק לקרבן עולה על‬ ‫שהביא לעיל שאברהם דיבר אל המלאכים ולא אל הקב"ה‪,‬‬ ‫המזבח בירושלים‪ .‬לאחר שאברהם כבר שלח ידו לשחוט את יצחק‪,‬‬ ‫הפיכת סדום | לוט במערה | שרה בבית אבימלך |‬ ‫הרי לפי שיטה זו לא היה הקב"ה שרוי אצלו בעת ההוא‪ ,‬ושוב‬ ‫נגלה אליו מלאך ה' ואמר לו שלא לעשות לבנו מאומה‪ ,‬ובירך אותו‬ ‫לידת ומילת יצחק‬ ‫אי אפשר לפרש שאצל אברהם נקראו 'אנשים' לפי שהיתה‬ ‫ואת יצחק‪ ,‬ואברהם הקריב איל תמורת יצחק‪ .‬לאחר עקידת יצחק‬ ‫בדרך בריחתם מהעיר הביטה אשת לוט לאחוריה‪ ,‬והיא הפכה לנציב‬ ‫השכינה אצלו‪ ,‬לכן כתב כאן פירוש נוסף שנקראו 'אנשים' לפי‬ ‫התבשר אברהם שלאחיו נחור נולדו ‪ 12‬בנים‪ ,‬אחד מהם הוא בתואל‬ ‫מלח‪ .‬המלאך נעתר לבקשת לוט להציל את העיר צוער‪ ,‬בעלות‬ ‫שכוחו גדול והיו מלאכים רגילים אצלו‪.‬‬ ‫אבי רבקה‪.‬‬ ‫השחר המטיר ה' גפרית ואש על הערים סדום ועמורה אדמה וצבויים‬ ‫מן הנסיון‪ ,‬דטוב לקרוא כל יום מימות השבוע פרשה אחת עם תרגום ופירוש רש"י אם אפשר‪ ,‬וכן נהגו הרבה גדולים ‪.‬‬ ‫(שו"ת שבט הלוי ח"ז סי' ל"ג)‬ ‫ ‬ ‫כן נהגו הרבה גדולים |‬ ‫הפרשה ולקחה מאוצרם‬ ‫של גדולי הדורות‬ ‫בדרך התורה‬ ‫כח הצדקה‬ ‫מה גדול כוחה וסגולתה של הצדקה לעניים‪ .‬גם אם בדרך כלל‬ ‫ִׁקפּוּ ַַעל �ְּפֵּנֵי ְְסֹדֹם (בראשית יח‪ ,‬טז)‬ ‫ַוַ �ַּי �ְּׁש ִ‬ ‫הכרת והבנת‬ ‫מושג בתורה‬ ‫לב לדעת‬ ‫'השקפה' שבפסוק היא מידה של כעס ומידת הדין‪ ,‬אבל כאשר‬ ‫מדובר בפרשת ביעור מעשרות‪ ,‬בנתינת צדקה לגר ליתום‬ ‫�ַּׁב�ִּּמ�ְּקָרָ א ְלְ ָרָ ָָעה‪ ,‬חּוּץ‬ ‫רש"י‪ָּ :‬כ�ּ ל ַהַ ְׁש ָ�ָׁקָפָ ה ֶׁש ְ‬ ‫ֵמֵ 'ַהַ ׁ �ְׁש ִִקיָפָ ה ִִמְּמ�ּעֹוֹ ן ָָקְדְ ׁ �ְׁש ָָך'‪ֶׁ� ,‬שָּׁג�ּדֹוֹ ל ֹּכ�ַּחַ ַמַ ְּת�ּנֹוֹ ת‬ ‫ַוַ �ִּיְִגְ ַּד�ַ ל ַַה ֶ �ֶּיֶלֶ ד ַוַ ִ �ִּי ָ �ָּג ַַמל ַוַ ַ �ַּי ַַעׂשׂ ַַאְבְ ָָר ָָהם ִִמ � ְְׁש ֶ�ֶּתה‬ ‫יֹוֹ ם ִהִ ָ �ָּג ֵֵמל‬ ‫ולאלמנה‪ ,‬הצדקה זו מעבירה את רוע הגזירה ומהפכת השקפת‬ ‫ָגָ דֹוֹ ל ְ �ְּביֹוֹ ם ִִה ָ �ָּג ֵֵמל ֶֶאת ְִיְִצ ָָחק (בראשית כא‪ ,‬ח)‬ ‫הדין ורוגז להשקפה של חסד ורחמים‪.‬‬ ‫ֲעֲ ִנִִּי�ּים � ֶׁׁשהֹוֹ ֵפֵ ְְך ִִמַּד�ּת ָהָ ֹרֶֹגֶז ְלְ ַרַ ֲח ֲִִמים‪.‬‬ ‫בפרשתנו מוזכר שאברהם ערך משתה ביום הגמל את יצחק‪,‬‬ ‫בהשתתפות גדולי הדור‪ ,‬הלא הם‪ֵֵׁ � :‬שם ועבר ואבימלך‪.‬‬ ‫עשרות שנים חלפו‪ .‬האברך של אז הפך ליהודי מבוגר‬ ‫הצדקה‪ ,‬האמונה‪ ,‬והישועה‬ ‫לדעת רש"י 'יֹוֹ ם ִִה ָ �ָּג ֵֵמל' הכוונה ליום בו מלאו ליצחק כ"ד חדשים‬ ‫ואמיד‪ ,‬ולדאבון הלב המחלה חזרה שוב לשכון בגופו‪ .‬הוא‬ ‫נכנס יהודי אל הגאון רבי חיים פינחס שיינברג זי"ע‪ ,‬ראש‬ ‫והוא נגמל מיניקת חלב‪ .‬ואילו רבינו בחיי כתב שהכוונה ביום‬ ‫כבר ידע את אשר עליו לעשות‪ :‬הוא הכין מעטפה עם סכום‬ ‫ישיבת 'תורה אור'‪ ,‬ושטח את צערו‪ :‬שנים עברו מאז‬ ‫שנעשה יצחק בן שלש שנים‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬ב'מדרש אגדה' מובאת‬ ‫נכבד‪ ,‬נכנס אל רבי מרדכי‪ ,‬שכבר כיהן כרבי‪ ,‬וביקש שהרבי‬ ‫נישואיו‪ ,‬ועדיין השקט ממלא את ביתו‪ ,‬וקול נער בוכה טרם‬ ‫שיטה נוספת‪ ,‬שיש אומרים שהכוונה ליום בו הוא נגמל מיצר רע‬ ‫יפעל שוב ישועה‪.‬‬ ‫נשמע בין כתליו‪ .‬הציע לו ראש הישיבה ליתן סכום נכבד‬ ‫ליצר טוב‪ ,‬ובן י"ג שנה היה‪.‬‬ ‫אמר לו הרבי‪ :‬לצערי איני יכול לעזור לך‪ .‬נחרד האיש‬ ‫להחזקת הישיבה‪ ,‬שעוזרת לבני תורה עניים‪ ,‬שכן גודל‬ ‫אמנם בדעת זקנים מבעלי התוספות כתבו שהכוונה לסעודת‬ ‫זכות החזקת עניים מחוללת פלאות‪ .‬ללא אומר ודברים‪,‬‬ ‫הברית‪ ,‬ופירוש ְ�'ְּביֹוֹ ם ִִה ָ �ָּג ֵֵמל ֶֶאת ִיְִצְ ָָחק'‪ ,‬היינו ביום ה'ג' (ה' ועוד ג'‬ ‫ותמה‪ :‬הלא אז פעל הרבי! אך הרבי בשלו‪ :‬כעת איני יכול‬ ‫הרים האיש את תרומתו הנכבדה‪ ,‬וציפה לישועה‪.‬‬ ‫בגימטריא ח') מל את יצחק‪ ,‬והיינו לשמונה ימים‪ .‬ויש מהאחרונים‬ ‫לעזור לך‪ .‬אז הייתי עני וחסר כל‪ ,‬ואותו כסף של מסירות‬ ‫שכתבו שהכוונה לסעודת שלישי למילה והרמז הג' מל – השלישי‬ ‫נפש שמסרת לי‪ ,‬החייה אותי‪ ,‬ובכוחו התפללתי‪ ,‬ותפילת‬ ‫עברה שנה‪ ,‬והאיש הגיע שוב אל ראש הישיבה‪ ,‬ובידו‬ ‫למילה‪.‬‬ ‫העני התקבלה‪ ,‬אבל כיום איני עני מרוד כאז‪ ,‬ולכן אני לא‬ ‫תרומה נוספת‪' .‬כלום כבר נושעתם?' בירר ראש הישיבה‪.‬‬ ‫יכול להתפלל עליך את תפילת העני‪ ,‬לך חפש עני תלמיד‬ ‫'עדיין לא' ‪ -‬השיב בפשטות‪' ,‬ואף על פי כן יודעים אנו‬ ‫חכם‪ ,‬תן לו ‪ -‬ואשוב להתפלל עליך‪...‬‬ ‫יצא האברך‪ .‬בירר‪ .‬נתן למי שנתן‪ .‬וחזר לרבי‪ .‬והפלא חזר‬ ‫שהמצווה שעשינו עומדת לנו‪ ,‬ובאנו להוסיף עליה‪'...‬‬ ‫באחד השיעורים נעצר ראש הישיבה וסיפר את הדברים‬ ‫הבנת מילה‬ ‫אחת בתורה‬ ‫עיניים לראות‬ ‫שוב‪ :‬הוא נושע ונרפא למעלה מדרך הטבע!‪...‬‬ ‫לשומעיו‪ :‬במקום שאחרים באים בטענות‪ ,‬איש זה לא תבע‬ ‫ֹּל� ֹא ִ�ִּכי ָבָ ְְרחֹוֹ ב ָנִָלִ ין (ט‪ ,‬ב)‬ ‫ְְרחֹוֹ ב‬ ‫חשבון‪ ,‬והאמין בשכר של החזקת עניים כביום הראשון‬ ‫בשפת ימינו מכנים שורות בנייני מגורים אשר ביניהם יש מקום‬ ‫למה דווקא אליו?‬ ‫שנתן!‬ ‫מעבר ‪ -‬בשם 'רחוב'‪ ,‬והשם ישתנה לפי צורת המקום‪ ,‬פעמים יכנוהו‬ ‫בשעה שערך הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זי"ע את‬ ‫ואם אתם רוצים לדעת מה היה הסוף? סיים ראש הישיבה‬ ‫בשם 'סמטה' או 'שדרה'‪ ,‬פעמים יכנוהו בשם 'כיכר' או 'רחבה'‪.‬‬ ‫שולחנו הטהור ביום הפורים‪ ,‬פנה אל אברך אחד ממקורביו‬ ‫וסיפר לתלמידים‪ :‬זה עתה‪ ,‬לפני השיעור‪ ,‬נתקבל אצלי‬ ‫אולם האמת היא שבלשון הקודש כל שטח רחב ידיים המשמש‬ ‫ותבע ממנו תרומה לצדקה‪ .‬שלף האברך סכום נאה מכיסו‬ ‫טלפון‪ :‬היום הם זכו לחבוק שלישייה! שלשה בנים!‬ ‫לרבים‪ ,‬בלי קשר לבנייני המגורים‪ ,‬כמו שוק שמצויים בו עוברים‬ ‫והניחו לפניו‪ .‬ביקש הרבי עוד‪ ,‬והוא נתן‪ .‬וכך פעם אחר‬ ‫ושבים‪ ,‬נקרא 'רחוב' (ראה שורשי רד"ק ערך רחב)‪.‬‬ ‫פעם‪ ,‬עד שנתרוקן הכיס‪ .‬אבל גם אז לא נחה דעתו של‬ ‫מתי הרבי לא יכול לפעול?‬ ‫ההבדל בין 'רחוב' לבין 'שוק'‪ ,‬הוא‪ ,‬שהראשון מציין מקום שמרובה‬ ‫הרבי ולמרבה הפלא הוסיף לתבוע‪ .‬יצא האברך אל מכריו‪,‬‬ ‫בפינת בית הכנסת 'חיי עולם' בירושלים‪ ,‬ישב האדמו"ר‬ ‫בעוברים ושבים‪ ,‬ובכלל זאת גם שוק‪ .‬אבל השוק עצמו מתייחס‬ ‫הרה"ק רבי מרדכי מזוועהיל זי"ע‪ ,‬בראשית ימיו בטרם‬ ‫לאנשים המתקבצים למסחר‪ ,‬מלשון שוקק והומה אדם‪ ,‬כמו (יואל‬ ‫לווה מזה ומזה‪ ,‬והביא‪ ,‬כאשר כל המחזה היה לפלא לעיני‬ ‫כיהן כרבי לחסידים‪ ,‬ולמד תורה מתוך הדחק‪ .‬באחד הימים‬ ‫ֹׁשּקּּוּ‪ ,‬שהיא לשון הרמת קול (מלבי"ם שם)‪ .‬או (נחום ב‪,‬‬ ‫ב‪ ,‬ט) ָ�ָּב ִִעיר ָיָ � ֹ‬ ‫כל‪.‬‬ ‫הגיע לפניו אברך צעיר ששמע מן הרופאים שמחלה אנושה‬ ‫ִיְִׁש �ַַּת ְְק � ְְׁשקּוּן ָ�ָּב ְְרֹחֹבֹוֹ ת‪.‬‬ ‫ה) � ְ‬ ‫לא עברו שבועות מרובים‪ ,‬ורעייתו של אותו אברך נפלה‬ ‫מקוננת בגופו וחודשיו מנויים‪ ,‬רח"ל‪ .‬האברך‪ ,‬למרות‬ ‫אגב‪ ,‬מילה נוספת שהשתבשה היא‪' :‬שדרה'‪ ,‬שבלשון הקודש אינה‬ ‫למשכב‪ ,‬ובבדיקות נמצא שהיא חולה במחלה שאינה קלה‪.‬‬ ‫שהיה בעצמו עני מרוד‪ ,‬התאמץ ואסף סכום כסף גדול‪,‬‬ ‫רחוב סגור וצר הנטוע בעצים ופרחים כמקובל‪ ,‬אלא קורות עץ‬ ‫התברר שהרבי בעיניו הצופיות כבר חזה את אשר יקרה‬ ‫ומסרו לרבי כפדיון נפש‪ ,‬בצירוף בקשה שהצדיק יתפלל‬ ‫'ּוְּׂש ֵֵדֹרֹת ָ�ָּב ֲֲא ָָרִזִים' (מ"א‬ ‫ו'ְׂש ֵֵד ָָרה' מלשון סדרה‪ ,‬כמו ְ �‬ ‫הניצבות בשורה‪� ְ ,‬‬ ‫וביקש להקדים רפואה למכה ולהפוך את מידת הרוגז‬ ‫עבורו לישועה‪ .‬ואכן‪ ,‬תפילתו של רבי מרדכי התקבלה‪,‬‬ ‫ו‪ ,‬ט וברש"י וברד"ק)‪.‬‬ ‫למידת הרחמים בזכות מתנות עניים‪ ,‬ואכן כעבור זמן מה‬ ‫המחלה נסוגה‪ ,‬והאיש יצא מבית החולים בריא בחסדי‬ ‫היא הבריאה‪ ,‬שלא כדרך הטבע!‪...‬‬ ‫שמים‪.‬‬ ‫כללי רש״י הק׳‬ ‫בדקדוק הלשון‬ ‫אזניים לשמוע‬ ‫מרגליות בפרשה‬ ‫ֲֲה �ֹׁש ֵֵֹפט ָ�ָּכל ָָה ָָא ֶֶרץ (בראשית יח‪ ,‬כה)‬ ‫ֲהֲ �ֹׁשֵֹפֵ ט או‬ ‫ַהַ �ֹׁשֵֹפֵ ט?‬ ‫שבשמו רמוז באות השנייה לתפילת ותיקין!‬ ‫ראיה מ'הסיבה'‬ ‫ּבּּוִּסים ִִה ִ �ִּגיעּוּ ִִמ ָ�ָּכל ַַה ֲֲע ִִרים‪ֶֶ ,‬אל ֶֶה ֵֵא ַ‬ ‫רּוַּע ַַה �ְְּמ ַַר ֵ �ֵּגׁשׁ ‪ִ ,‬לִ ְכְ בֹוֹ ד ֲֲחִגִ יַגַ ת‬ ‫'אֹוֹ טֹוֹ ִ‬ ‫הגאון רבי שאול משה זילברמן זצ"ל הביא לכך סמך מדברי‬ ‫�ַּחת ָָה ֵֵעץ (בראשית יח‪ ,‬ד)‬‫ְוְ ִִה � �ָּׁש ֲֲׁענּוּ ַּת ַ‬ ‫ָָהּיֹּוֹ ֵבֵ ל ַלַ ְּי � ְִִׁשיָבָ ה' – סיפר ר' תנחום לשומעי לקחו‪ ,‬ביניהם מספר יודעי‬ ‫התרגום יונתן על הפסוק‪ ,‬שלוט ביקש מהמלאכים‪" :‬אמתין‬ ‫רש"י כותב להלן (פסוק י) שביקור המלאכים אצל אברהם‬ ‫דקדוק‪ ,‬ששיגרו אותו ללמוד את כללי הדקדוק‪ ,‬כיצד מנקדים את‬ ‫לי שעה קלה עד שאבקש רחמים מלפני ה'"‪ .‬כלומר‪ ,‬המתן‬ ‫אבינו היה בחג הפסח‪ .‬בימי ילדותו של‬ ‫האות ה' בתחילת מילה‪ ,‬כי במשפט אחד הוא הספיק לטעות בשלש‬ ‫לי עד שאתפלל תפילת ותיקין בנץ‬ ‫ּבּּוִּסים ִִה ִ �ִּגיעּוּ ִִמ ָ�ָּכל ֶהֶ ָָע ִִרים‪ֶֶ ,‬אל‬ ‫טעויות‪ ...‬וכך היה עליו לומר‪' :‬אֹוֹ טֹוֹ ִ‬ ‫הגאון רבי אברהם יהושע סולובייצ'יק‬ ‫רּוַּע ַַה �ְְּמ ַַר ֵ �ֵּגׁשׁ ‪ִ ,‬לִ ְכְ בֹוֹ ד ֲֲחִגִ יַגַ ת ַהַ ּיֹּוֹ ֵבֵ ל ַלַ ְּי � ְִִׁשיָבָ ה'‪.‬‬ ‫ָהָ ֵֵא ַ‬ ‫החמה‪.‬‬ ‫מליץ יושר‬ ‫שליט"א‪ ,‬ראש ישיבת בריסק‪ ,‬שאל אותו‬ ‫הבה נלמד יחדיו את כללי הניקוד וההבדל בין 'ה"א הידיעה' ובין‬ ‫על כך הוסיף בעל 'בית ישראל' מגור‬ ‫סבו‪ ,‬מרן הגרי"ז מבריסק זי"ע‪" :‬התוכל‬ ‫'ה"א התימה' ע"פ דברי רש"י‪:‬‬ ‫זי"ע ביאור מאיר לפסוק (להלן כג)‬ ‫'ְוְַאְבְ ָָר ָָהם'‬ ‫מאז ועד הנה ַ‬ ‫להביא ראיה מתוך הפסוקים שביקור זה‬ ‫ה' הידיעה‪ :‬דהיינו אות ה' בתחילת מילה הבאה להגדיר דבר ידוע‬ ‫"ַה � �ֶּׁש ֶֶׁמׁשׁ ָיָ ָָצא ַַעל ָָה ָָא ֶֶרץ ְוְ לֹוֹ ט ּ�ָּבא ֹצ ֲֲֹע ָָרה"‪:‬‬ ‫ַ‬ ‫בכל דור ובכל עת‪,‬‬ ‫היה בפסח?"‪.‬‬ ‫[כמו 'השמים'‪' ,‬הצדיק']‪ ,‬בדרך כלל מנוקדת פת"ח‪ ,‬כגון 'ְוְ ֶֶאל‬ ‫מדוע מודגש זמן יציאת השמש?‬ ‫'עֹוֶדּנּו ֹע ֵֵֹמד' אברהם‬ ‫ֶ‬ ‫ַַה ָ�ָּב ָָקר' או 'ַוַ �ִּי �ִֵֵּתן ֶֶאל ַַה ַ �ַּנ ַַער'‪ ,‬בשתיהן האות ה' מנוקדת פת"ח‪ .‬ומאחר‬ ‫אבינו 'ִלִ ְפְ ֵנֵי ה''‪ ,‬להתפלל‬ ‫ת‬ ‫ַּת‬ ‫�ַּח‬ ‫ַ‬ ‫ּוּ‬‫נ‬‫ֲׁע‬ ‫ֲ‬ ‫�‬ ‫ָּׁש‬‫�‬ ‫ִה‬ ‫ִ‬ ‫'ְוְ‬ ‫כתוב‬ ‫"הרי‬ ‫מיד‪:‬‬ ‫השיב הילד‬ ‫ללמדנו‪ ,‬שבדיוק באותה שעה שהשמש‬ ‫וניקוד פת"ח נחשב כתנועה קלה‪ ,‬ממילא האות אחריה מודגשת‪,‬‬ ‫ולהמליץ טוב עלינו!‬ ‫ליל‬ ‫כדין‬ ‫בהסיבה‪,‬‬ ‫שאכלו‬ ‫משמע‬ ‫ָָה ֵֵעץ' –‬ ‫יצאה – עת תפילת ותיקין – ניצל‬ ‫כדין אות שבאה אחרי תנועה קטנה (למעט אם היא מהאותיות‬ ‫(רבי צבי הירש מרימנוב זי"ע)‬ ‫הסדר!"‪.‬‬ ‫לוט ונכנס לצוער‪ ,‬שכן עמדה לו זכות‬ ‫הגרוניות – אהח"ע – שאינן מקבלות דגש)‪.‬‬ ‫תפילה זו שתיקן!‬ ‫נהנה הגרי"ז מן התשובה המיוחדת ואמר‬ ‫לעתים הניקוד של האות ה' הידיעה יהיה בקמ"ץ‪ ,‬כגון � ֶ'ֶּפ ַַתח ָהָ ֹא ֶֶֹהל'‬ ‫לו‪" :‬יפה‪ ,‬כעת תפריך את הראיה שלך!"‪.‬‬ ‫או �ַ'ַּת ַַחת ָהָ ֵֵעץ'‪ָ' ,‬הָ ֹֹראׁשׁ '‪ ,‬והסיבה היא‪ :‬כאשר אחריה יש אותיות א'‬ ‫השקעה לדורות‬ ‫חשב הילד קמעא וענה‪" :‬הלא הפסוק מציין שזה היה 'ְּכ�ֹּחֹם‬ ‫או ע' או ר'‪ ,‬אזי ה' הידיעה תקבל ניקוד קמץ (וגם לפני ה' עם קמץ‬ ‫עני אחד התאונן במר נפשו לפני הרה"ק רבי בן ציון מבאבוב‬ ‫ַַהּיֹּוֹ ם'‪ ,‬ואין דין הסיבה ביום אלא רק בלילה‪."...‬‬ ‫כמו ָ'ָה ָָהר')‪.‬‬ ‫זי"ע הי"ד‪" :‬חבל שאחד מאבותינו לפני אלפי שנים לא‬ ‫בנוסף‪ ,‬יש מקרים שהניקוד של האות ה' יהיה ניקוד סגול‪ ,‬וזאת‬ ‫השקיע ולּוּ מטבע אחד עבור צאצאיו בהשקעה מניבת‬ ‫מי תיקן תפילת ותיקין?‬ ‫כאשר האות אחריה היא ה'‪ ,‬או ע' או ח' המנוקדות בקמ"ץ‪ .‬לדוגמה‬ ‫רווחים‪ .‬עם השנים‪ ,‬הרווחים והריביות היו מצטברים להון‬ ‫ּאֶמר לֹוֹ ט ֲֲאֵלֵ ֶֶהם ַַאל ָנָא ֲֲאֹדָֹנָי (בראשית יט‪ ,‬יח)‬ ‫ַוַ �ֹּי ֶ‬ ‫'ַוַ ַ �ַּי ֲֲהֹפ ְְֹך ֶֶאת ֶֶה ָָע ִִרים'‪ ,‬או ַ'ַעל ַַא ַַחד ֶֶה ָָה ִִרים'‪ ,‬או ֶ'ֶה ָָחָזָק הּוּא'‪.‬‬ ‫עתק שהיה מפרנס את כולנו!"‪.‬‬ ‫בשם בעל 'חידושי הרי"ם' זי"ע מובא חידוש מרעיש‪ :‬חז"ל‬ ‫כל זאת הוא כאמור רק כשמדובר באות ה' הידיעה‪ ,‬אולם כאשר‬ ‫השיב לו הרבי‪" :‬וכי למה תאמר שאבותינו לא השאירו‬ ‫אומרים ש"תפילות אבות תקנום"‪ ,‬ואצל כל אחד מהאבות‬ ‫אנו עוסקים בה' התימה‪ ,‬תהיה מנוקדת חטף פתח בדרך כלל‪,‬‬ ‫כמו ֲ'ֲה � ִָיִָּפֵלֵ א ֵֵמה' ָָּד� ָבָ ר' או ֲ'ֲה �ֹׁשֵֹפֵ ט ָ�ָּכל ָָה ָָא ֶֶרץ' (זולת במקרה שהאות‬ ‫לנו השקעה הנושאת רווחים עד היום? האם קטנה בעיניך‬ ‫יש רמז לתפילה שתיקן באות השנייה של שמו‪ .‬אברהם‬ ‫הראשונה גרונית‪ ,‬או מנוקדת שווא‪ ,‬הניקוד חוזר להיות פתח רגיל)‪.‬‬ ‫העובדה שכל בית ישראל נשענים ונושעים עד היום בזכות‬ ‫תיקן תפילת בוקר‪ ,‬יצחק תפילת צהריים‪ ,‬ויעקב תפילת‬ ‫ַּב�ֲּח ַַט"ף �ַּפ �ָּּּתח ֵֵה"א � ֶׁׁשל ֲֲה �ֹׁשֵׁפֵ ט‪ְ ,‬לְ ׁשֹׁוֹ ן‬ ‫זו כוונת רש"י כאן בפסוק‪ָ :‬נָ קּוּד ֲ‬ ‫'זכור ברית אברהם ועקידת יצחק'?!"‪.‬‬ ‫ערבית‪ .‬ואם כן‪ ,‬מי תיקן תפילת ותיקין? היה זה לוט‪,‬‬ ‫ְּת ִ�ִּמ ּ �ָּיה‪ְ ,‬וְ ִכִ י ִִמי � ֶׁׁשהּוּא ׁשֹׁוֹ ֵפֵ ט ֹלֹא ַיַ ֲֲע ׂ �ֶׂשה ִִמ �ְׁש � ַּּׁפט ֱֱא ֶֶמת?!‬ ‫אור חדש‬ ‫בעומקו של רש"י‬ ‫והאר עינינו‬ ‫אוצר שבועי ופולמוס‬ ‫אודות נושא בפרשה‬ ‫דעת תורה‬ ‫ִל ְלמוֹ ד‬ ‫בראשית כב‪ ,‬ב‪:‬‬ ‫עשרת הנסיונות – מה החשבון?‬ ‫האומנם רק בעשרה נסיונות התנסה אברהם אבינו?‬ ‫ֹאֶמר ַַקח ָנָ א ֶֶאת ִ�ִּבְנְ ָָך ֶֶאת ְיְ ִִח ְיְד ָָך ֲֲא � ֶֶׁשר ָָא ַַהְבְ �ָָּת ֶֶאת ִיִ ְְצ ָָחק‪.‬‬ ‫ַוַ �ֹּי ֶ‬ ‫אלו נסיונות נמנו בחשבון ואלו לא נמנו?‬ ‫רש"י‪ֶ :‬אֶ ת ִִּב� ְנְ ָָך ‪ָ -‬אָ ַמַ ר לֹוֹ ‪ְׁ� ְ ,‬שֵנֵי ָָּב� ִנִ ים ֵיֵׁשׁ ִלִ י‪ָ .‬אָ ַמַ ר לֹוֹ ‪ֶ ,‬אֶ ת ְי ְִִחיְדְ ָָך‪ָ .‬אָ ַמַ ר לֹוֹ ‪ֶ ,‬זֶה ָי ִִָחיד ְלְ ִִא ּּמֹוֹ ְוְ ֶזֶה ָי ִִָחיד ְלְ ִִא ּּמֹוֹ ‪ָ ,‬אָ ַמַ ר לֹוֹ ‪,‬‬ ‫ֲא ֶ�ֲֶׁשר ָאָ ַהַ ְבְ � ָָּת‪ָ ,‬אָ ַמַ ר לֹוֹ ‪ְׁ� ְ ,‬שֵנֵיֶהֶ ם ֲאֲִנִ י אֹוֹ ֵהֵ ב‪ָ .‬אָ ַמַ ר לֹוֹ ‪ֶ ,‬אֶ ת ִיְִצְ ָחָ ק‪ְ .‬וְ ָלָ ָּמ� ָ ה ֹלֹא ִִּג� ָָּל� ה לֹוֹ ִִמ ְְּת� ִִח ָָּל� ה? � ֶֶׁשֹּל� ֹא ְלְ ַַעְרְ ְְּב� בֹוֹ ִּפ�ִ ְְתאֹוֹ ם ְוְ ָתָ זּוַּחַ‬ ‫לקיחת שרה לפרעה‪ .‬ה‪ .‬מלחמת‬ ‫בפרשיות אלו אנו לומדים על חלק‬ ‫ַּד� ְְַעּתּ ֹוֹ ָָעָלָ יו ְוְ ִִתָּט� ָ ֵרֵ ף‪ּ ,‬וְּכְ ֵדֵי ְלְ ַחַ ֵֵּב� ב ָָעָלָ יו ֶאֶ ת ַהַ ִּמ�ִ ְצְ ָוָ ה‪ְ ,‬וְ ִלִ ֵּת� ֵ ן לֹוֹ ָ �ָׂשָכָ ר ַַעל ָּכ�ָ ל ִִּד� ּּבּוּר ְוְ ִדִ ּּבּוּר‪.‬‬ ‫המלכים‪ .‬ו‪ .‬ברית מילה‪ .‬ז‪ .‬לקיחת שרה‬ ‫מהנסיונות בהם התנסה ועמד אברהם‬ ‫לאבימלך‪ .‬ח‪ .‬גירוש הגר וישמעאל‪.‬‬ ‫אבינו‪ ,‬עליהם שנו חכמים בלשון‬ ‫ְל ָה ִבין‬ ‫ט‪ .‬עקידת יצחק‪ .‬י‪ .‬קבורת שרה שלא‬ ‫המשנה (אבות פ"ה מ"ג)‪" :‬עשרה‬ ‫מצא אברהם מקום לקבור לשרה בכל‬ ‫נסיונות נתנסה אברהם אבינו עליו‬ ‫רש"י לשאול עוד קושיא נוספת‪ ,‬על מה שהקב"ה‬ ‫שאלות להתבוננות‪:‬‬ ‫ארץ ישראל עד שהוצרך לקנות מקום‬ ‫השלום ועמד בכולם‪ ,‬להודיע כמה‬ ‫ֹאֶמר‬‫הקדים וקרא תחילה לאברהם כמו שנאמר 'ַוַ �ֹּי ֶ‬ ‫בשיעורנו השבועי נבקש להעמיק חקר בדברי רש"י‬ ‫מערת המכפלה ולא הרהר‪.‬‬ ‫חבתו של אברהם אבינו עליו השלום"‪.‬‬ ‫ֵֵאָלָ יו ַַאְבְ ָָר ָָהם'‪ ,‬והמתין שיאמר ִ'ִהֵנֵ ִנִ י'‪ ,‬ורק אחר כך‬ ‫בפרשת העקידה‪ ,‬ולגלות שוב את המחזה הגדול כיצד‬ ‫נשים לב‪ ,‬שבשיטה זו נחשב גירוש הגר‬ ‫הביטוי המפורש 'נסיון' כלפי‬ ‫ציוה לו לקחת את בנו לעולה‪ ,‬ומדוע לא גילה לו כבר‬ ‫כל טיפת דיו בפירוש רש"י יצוקה מזהב ושקולה‬ ‫וישמעאל לנסיון אחד‪ ,‬ונוסף כאן נסיון‬ ‫המאורעות שעברו על אברהם‪ ,‬מוזכר‬ ‫מתחילת קריאתו אליו 'אברהם קח נא את בנך וגו'?‬ ‫בדקדוק רב‪.‬‬ ‫חדש של קניית מערת המכפלה‪.‬‬ ‫בתורה רק בנסיון אחד – נסיון העקידה‪,‬‬ ‫ב‪ .‬רש"י מאריך וכותב כמה טעמים‪ :‬א‪ֶֶׁ � .‬ש �ֹּלֹא ְלְ ַַע ְְר ְ�ְּבבֹוֹ‬ ‫כדרכינו נפתח בשאלות המתבקשות בלימוד דיבור זה‬ ‫כפי שנאמר בפרשתנו (כב‪ ,‬א)‪ַ' :‬וַ ְִיְִהי‬ ‫� ִִּפ ְְתאֹוֹ ם ְוְ ָָת ַ‬ ‫זּוַּח ַַּד� ְְעּתֹּוֹ ָָעָלָ יו ְוְ ִִת ָ�ָּט ֵֵרף‪ ,‬ב‪ְ .‬כְ ֵֵדי ְלְ ַַח ֵ�ֵּבב ָָעָלָ יו‬ ‫ברש"י‪:‬‬ ‫נישואי הגר‬ ‫ַַא ַַחר ַַה ְְּד� ָבָ ִִרים ָָה ֵֵא ֶ �ֶּלה ְוְ ָָה ֱֱאֹל ִִֹקים ִנִ ָ�ָּסה ֶֶאת‬ ‫ֶֶאת ַַה �ִִּמ ְְצָוָ ה‪ ,‬ג‪ִ .‬לִ �ֵֵּתן לֹוֹ ָ �ָׂשָכָ ר ַַעל ָ�ָּכל ִִּד� ּבּּוּר ְוְ ִִדּבּּוּר‪ .‬הבה‬ ‫א‪ .‬רש"י פותח בשאלה‪ְ' :‬וְ ָלָ �ָָּמה ֹלֹא ִ �ִּג ָ �ָּלה לֹוֹ ִִמ �ְְּת ִִח ָ �ָּלה?'‪.‬‬ ‫אמנם דעת הרמב"ם (פירוש המשניות‬ ‫ַַאְבְ ָָר ָָהם'‪ .‬ברם‪ ,‬אחר שגילו לנו חז"ל‬ ‫נתבונן‪ ,‬האם אכן אלו שלשה טעמים נפרדים‪ ,‬או‬ ‫הבה נתבונן‪ ,‬מה היה קשה לרש"י בפסוקים אלו‪,‬‬ ‫אבות שם) היא כדלהלן‪:‬‬ ‫במשנה שאברהם אבינו נתנסה בעשרה‬ ‫שמא הכל ענין אחד?‬ ‫האם רק על מה שהקב"ה האריך בדברים לומר לו‬ ‫א‪ .‬לך לך מארצך‪ .‬ב‪ .‬הרעב אשר מצא‬ ‫נסיונות‪ ,‬שומה עלינו לבדוק ולברר‬ ‫ג‪ .‬אם אכן יש כאן שלשה טעמים נפרדים‪ ,‬לאיזה צורך‬ ‫ֶ'ֶאת ִ�ִּבְנְ ָָך ֶֶאת ְִיְִח ְיְד ָָך ֲֲא � ֶֶׁשר ָָא ַַהְבְ �ָָּת ֶֶאת ְִיְִצ ָָחק'‪ ,‬ולא גילה‬ ‫בארץ כנען כאשר השתקע בארץ‪.‬‬ ‫מה הן תשעה הנסיונות הנוספים בהם‬ ‫הביא רש"י את כולם‪ ,‬ולא היה די באחד מהם?‬ ‫לו מיד בהתחלה שהכוונה ליצחק‪ ,‬או שמא כוונת‬ ‫ג‪ .‬לקיחת שרה לפרעה‪ .‬ד‪ .‬מלחמת‬ ‫התנסה אברהם‪.‬‬ ‫המלכים‪ .‬ה‪ .‬שהוצרך לקחת את הגר‬ ‫מפתיע לגלות כי קיימת מחלוקת‬ ‫לאשה‪ .‬ו‪ .‬המילה בשנות הזיקנה‪ .‬ז‪.‬‬ ‫ענפה לזהותם של התשעה הנוספים‪.‬‬ ‫ש ִּכיל‬ ‫ְל ַה ְ ׂ‬ ‫לקיחת שרה לבית אבימלך‪ .‬ח‪ .‬גירוש‬ ‫הגר‪ .‬ט‪ .‬גירוש ישמעאל‪ .‬י‪ .‬נסיון‬ ‫דעת פרקי דרבי אליעזר‬ ‫ָָעָלָ יו ְוְ ִִת �ָָּט ֵֵרף'‪ .‬והכוונה‪ ,‬שאם לא היה הקב"ה ממתין‬ ‫מפרשי רש"י לדרכם בקודש האריכו למעניתם‬ ‫העקידה‪.‬‬ ‫בראשונה נביאה את דעת ה'פרקי דרבי‬ ‫שאברהם יענה ' ִִהֵנֵ ִנִ י'‪ ,‬אלא היה אומר לו פתאום‬ ‫בביאור עומק דברי רש"י אלו‪ ,‬ואנו נביא כמה מהלכים‬ ‫נשים לב לחידוש בשיטה זו‪ ,‬שנישואיו‬ ‫אליעזר' (פרקים כו‪-‬לא)‪ ,‬המונה את‬ ‫'אברהם קח נא את בנך' וגו'‪ ,‬היה אברהם נבהל‬ ‫מדבריהם אשר יסייעו לנו לבוא היום אל העיון ברש"י‪.‬‬ ‫עם הגר נחשב לאחד מהנסיונות‪.‬‬ ‫החשבון כדלהלן‪:‬‬ ‫ומתערבב ונטרף בדעתו‪ ,‬וכל מה שהיה עושה לא היה‬ ‫א‪ .‬כשנולד אברהם אבינו בקשו כל‬ ‫בגדר מצוה‪ ,‬כי היה הכל על ידי בהלה וערבוב פתאומי‪,‬‬ ‫השאלה על הסדר‬ ‫סיכום הדעות‬ ‫בהבנת שאלתו של רש"י 'ְוְ ָלָ �ָָּמה ֹלֹא ִ �ִּג ָ �ָּלה לֹוֹ ִִמ �ְְּת ִִח ָ �ָּלה'‬ ‫לסיכום‪ ,‬יש להבחין שיש שבעה‬ ‫גדולי המלכות להורגו‪ ,‬ונחבא מתחת‬ ‫לכך קראו מתחילה בנחת כדי שיענה ביישוב הדעת‬ ‫' ִִהֵנֵ ִנִ י'‪ ,‬ואח"כ אמר לו בנחת ַ'ַקח ָנָ א ֶֶאת ִ�ִּבְנְ ָָך וגו'‪.‬‬ ‫נאמרו שני מהלכים במפרשים‪ :‬לפי דעתו של רבינו‬ ‫נסיונות שלדברי הכל הן ממנין העשרה‪:‬‬ ‫לארץ שלש עשרה שנה שלא ראה‬ ‫אליהו מזרחי ‪ -‬הרא"ם לא היה קשה לרש"י שלא יאמר‬ ‫שמש ולא ירח‪ ,‬לאחר שלש עשרה שנה‬ ‫ב‪ .‬ואילו על הקושיא השניה שהיה קשה לרש"י מדוע‬ ‫א‪ .‬לך לך מארצך‪ .‬ב‪ .‬הרעב בארץ‪ .‬ג‪.‬‬ ‫כלל את התיבות ֶ'ֶאת ִ�ִּבְנְ ָָך ֶֶאת ְיְ ִִח ְיְד ָָך ֲֲא � ֶֶׁשר ָָא ַַהְבְ �ָָּת'‪ ,‬שהרי‬ ‫יצא מתחת לארץ וכו' ובטח בצל יוצרו‪.‬‬ ‫הוצרך לומר 'קח נא את בנך את יחידך וגו''‪ ,‬על כך כתב‬ ‫לקיחת שרה‪ .‬ד‪ .‬מלחמת המלכים‪ .‬ה‪.‬‬ ‫בהכרח היה צריך לומר תיבות אלו כדי לחבב את יצחק‬ ‫ב‪ .‬נתנוהו בבית האסורים עשר שנים‪,‬‬ ‫רש"י את התירוץ השני – 'וְכְ ֵֵדי ְלְ ַַח ֵ �ֵּבב ָָעָלָ יו ֶֶאת ַַה �ִִּמ ְְצָוָ ה'‪,‬‬ ‫נסיון המילה‪ .‬ו‪ .‬גירוש הגר וישמעאל‪.‬‬ ‫בעיניו בכל תוארי החיבה‪ ,‬ולפי ריבוי החיבוב יגדל‬ ‫שלש בכותה ושבע בקרדו‪ ,‬לאחר‬ ‫והכוונה‪ ,‬לחבב עליו את הבן בכך שקראו בכינויי חיבה‬ ‫ז‪ .‬נסיון העקידה‪.‬‬ ‫צערו ושכרו [כדלהלן]‪ ,‬אלא כוונת רש"י כאן להקשות‬ ‫עשר שנים שלחו והביאו אותו ונתנוהו‬ ‫בן ויחיד ואהוב‪ ,‬ולנסותו אם בכל זאת יעלה אותו‬ ‫רק על סדר הדברים בפסוק‪ ,‬מדוע לא אמר תחילה 'קח‬ ‫מלבד זה יש עוד כמה נסיונות שבהן‬ ‫לעולה‪.‬‬ ‫בתוך כבשן האש ומלך הכבוד פשט‬ ‫נא את יצחק'‪ ,‬ואחר כך יאמר 'בנך יחידך אשר אהבת'‪.‬‬ ‫חלוקות הדעות‪:‬‬ ‫יד ימינו והצילו מתוך כבשן האש‪ .‬ג‪.‬‬ ‫שכר ולא צער‬ ‫ועל שאלה זו ענה רש"י שלא רצה לערבבו פתאום‬ ‫א‪ .‬כשנולד ביקשה המלכות להורגו‪.‬‬ ‫טלטלו מבית אביו וממשפחתו והביאו‬ ‫אלא שלכאורה יקשה הלומד‪ :‬וכי לזאת יקרא 'ְלְ ַַח ֵ�ֵּבב‬ ‫ותזוח דעתו עליו וכו'‪.‬‬ ‫ב‪ .‬השלכתו לאש באור כשדים‪ .‬ג‪.‬‬ ‫לחרן‪ .‬ד‪ .‬מיום שנבראו שמים וארץ לא‬ ‫ָָעָלָ יו ֶֶאת ַַה �ִִּמ ְְצָוָ ה'? הלא אדרבה‪ ,‬אם הוא מרבה בדברי‬ ‫קושיא אחת ‪ -‬הכוללת שתי קושיות‬ ‫נתבשר שעתידים בניו להיות בגלות‬ ‫בא רעב אלא בימי אברהם ולא בכל‬ ‫חיבה על בנו‪ ,‬הוא רק מצער אותו יותר בקיום המצווה‬ ‫אולם לדעתו של רבינו מרדכי יפה בחיבורו 'לבוש‬ ‫(פרדר"א)‪ .‬ד‪ .‬קבורת שרה (רבינו‬ ‫הארצות אלא בארץ כנען בלבד לנסותו‪.‬‬ ‫להעלותו לעולה‪.‬‬ ‫האורה' על פירוש רש"י‪ ,‬התכוון רש"י להקשות שתי‬ ‫יונה)‪ .‬ה‪ .‬לקיחת הגר לאשה (רמב"ם)‪.‬‬ ‫ה‪ .‬שנלקחה שרה אשתו לפרעה‪ .‬ו‪ .‬באו‬ ‫על כן‪ ,‬הוסיף רש"י וביאר‪ִ' :‬לִ ֵ�ֵּתן לֹוֹ ָׂש�ָ ָכָ ר ַַעל ָ�ָּכל ִּד�ִ ּבּּוּר‬ ‫קושיות במה שהקשה 'ְוְ ָלָ �ָָּמה ֹלֹא ִ �ִּג ָ �ָּלה לֹוֹ ִִמ �ְְּת ִִח ָ �ָּלה'‪ :‬א‪.‬‬ ‫אליו כל המלכים להורגו‪ .‬ז‪ .‬נתבשר‬ ‫ְוְ ִִדּבּּוּר'‪ ,‬ובכך מבאר רש"י‪ ,‬שאין הכוונה בחיבוב הבן‬ ‫קושיא אחת‪ ,‬מדוע הקדים הקב"ה וקרא לאברהם‪,‬‬ ‫כתוב בתורה?‬ ‫אברהם בברית בין הבתרים שעתידים‬ ‫סתם לצערו‪ ,‬רק לתת לו שכר יותר‪ ,‬אחרי שהבן חביב‬ ‫והמתין עד שאמר אברהם 'הנני'‪ ,‬ורק אח"כ חזר הקב"ה‬ ‫במרכבת המשנה על מסכת אבות‬ ‫בניו להיות בגלות אצל ארבע מלכויות‪.‬‬ ‫כל כך בעיניו‪ ,‬אזי על כל דיבור ודיבור של חיבוב‬ ‫ואמר לו קריאה נוספת 'קח נא את בנך וגו'‪ ,‬ולא אמר‬ ‫(שם) מבאר‪ ,‬ששאר המונים לא‬ ‫ח‪ .‬נצטווה אברהם על ברית המילה‬ ‫שהקב"ה חיבב את בנו בעיניו‪ ,‬יקבל אברהם יותר שכר‬ ‫תיכף ומיד בקריאה אחת 'אברהם קח נא את בנך וגו'?‬ ‫רצו למנות בעשרה נסיונות את שני‬ ‫בהיותו בן תשעים ותשע שנים‪ .‬ט‪.‬‬ ‫על שהתגבר להעלות את בנו לעולה אף שבנו חביב‬ ‫ב‪ .‬קושיא נוספת‪ ,‬אף אם הקדים להמתין עד שיאמר‬ ‫הנסיונות הראשונים שהזכיר הפרקי‬ ‫גירוש הגר וישמעאל‪ .‬י‪ .‬נסיון העקידה‪.‬‬ ‫עליו כל כך‪ ,‬עכ"ד הלבוש‪.‬‬ ‫' ִִהֵנֵ ִנִ י'‪ ,‬למה אמר הקב"ה ֶ'ֶאת ִ�ִּבְנְ ָָך ֶֶאת ְיְ ִִח ְיְד ָָך ֲֲא � ֶֶׁשר ָָא ַַהְבְ �ָָּת‬ ‫דרבי אליעזר – שהיה צריך להתחבא‬ ‫ֶֶאת ִיִ ְְצ ָָחק'‪ ,‬ולא אמר בקיצור אך ורק את התיבות 'קח‬ ‫י"ג שנה מאימת המלכות ושהשליכוהו‬ ‫דעת אבות דרבי נתן‬ ‫לחבב בנו או לחבב המצוה?‬ ‫נא את יצחק'‪.‬‬ ‫לאור כשדים – לפי שנסיונות אלו לא‬ ‫אך לכאורה דברי הלבוש עדיין דחוקים קצת‪ ,‬כי סוף‬ ‫בשנית נלך לדרכו של ה'אבות דרבי‬ ‫הוזכרו בתורה כלל‪.‬‬ ‫נתן' (פל"ג) כדלהלן‪:‬‬ ‫סוף אם כל אריכות דיבורי החיבה על יצחק נאמרו‬ ‫שתי תשובות לשתי שאלות‬ ‫אכן במדרש רבה (מד‪ ,‬יג) על הכתוב‬ ‫רק לחבב את בנו בעיניו‪ ,‬כיצד הדברים מתאימים עם‬ ‫לפי המתבאר שרש"י התכוון להקשות שתי קושיות‪,‬‬ ‫א‪ .‬השלכתו לכבשן באור כשדים‪ .‬ב‪.‬‬ ‫הלשון 'ְלְ ַַח ֵ�ֵּבב ָָעָלָ יו ֶֶאת ַַה �ִִּמ ְְצָוָ ה'?‬ ‫מסביר הלבוש‪ ,‬שזו הסיבה שרש"י גם כתב כמה‬ ‫(בראשית טו‪ ,‬ז)‪' :‬אשר הוצאתיך מאור‬ ‫נתבשר בברית בין הבתרים כי בניו‬ ‫אכן‪ ,‬רבינו המהרש"ל בספרו 'יריעות שלמה' כותב‪,‬‬ ‫תירוצים‪ ,‬וכדלהלן‪:‬‬ ‫כשדים' מפרש שכוונת הכתוב היא‬ ‫יהיו בגלות‪ .‬ג‪ .‬לך לך מארצך‪ .‬ד‪.‬‬ ‫שאין לגרוס ברש"י 'ְלְ ַַח ֵ�ֵּבב ָָעָלָ יו ֶֶאת ַַה �ִִּמ ְְצָוָ ה'‪ ,‬אלא יש‬ ‫א‪ .‬לגבי הקושיא הראשונה מדוע פתח עמו בדברים‬ ‫על מה שה' הציל את אברהם אבינו‬ ‫ירידה למצרים בשל הרעב‪ .‬ה‪ .‬לקיחת‬ ‫לגרוס 'לחבב עליו את בנו'‪ .‬וכוונתו‪ ,‬לחבב את בנו‪ ,‬ועל‬ ‫והמתין עד שיאמר ' ִִהֵנֵ ִנִ י'‪ ,‬על כך כתב רש"י את‬ ‫מכבשן האש‪ .‬נמצא אם כן‪ ,‬שנסיון זה‬ ‫שרה לפרעה מלך מצרים‪ .‬ו‪ .‬מלחמת‬ ‫ידי זה תגדל צערו וירבה שכרו‪ ,‬ולפום צערא אגרא‪.‬‬ ‫'ֶׁשֹּל� ֹא ְלְ ַַע ְְר ְ �ְּבבֹוֹ � ִִּפ ְְתאֹוֹ ם ְוְ ָָת ַ‬ ‫זּוַּח ַּד�ַ ְְעּתֹּוֹ‬ ‫התירוץ הראשון‪ֶ � :‬‬ ‫כן כתוב בתורה‪ ,‬אכן במרכבת המשנה‬ ‫המלכים‪ .‬ז‪ .‬נסיון המילה‪ .‬ח‪ .‬גירוש‬ ‫נוקט שכוונת הכתוב היא לגבי היציאה‬ ‫הגר‪ .‬ט‪ .‬גירוש ישמעאל‪ .‬י‪ .‬נסיון‬ ‫מן המקום ששמו 'אור כשדים'‪ ,‬ולא‬ ‫העקידה‪.‬‬ ‫ְל ִה ְתבּ וֹ נֵ ן‬ ‫מהאש של אור כשדים‪.‬‬ ‫נשים לב‪ ,‬שבשיטה זו לא מוזכר הנסיון‬ ‫לאחר לימוד כל דברי המפרשים המובאים בשיעור זה‪ ,‬ענה וסכם‪ :‬כמה‬ ‫נקודה למחשבה‬ ‫מה עם אבימלך?‬ ‫הראשון שנחבא י"ג שנה‪ ,‬אך גירוש‬ ‫קושיות היה קשה לרש"י בפסוק זה‪ ,‬ומה הן הקושיות?‬ ‫ותוספת עיון‬ ‫בדרך חיים (אבות שם) תמה על דעת‬ ‫הגר וישמעאל נחשבים לשני נסיונות‬ ‫הפרדר"א‪ ,‬שלכאורה מדוע לא נמנה‬ ‫נפרדים‪.‬‬ ‫מה שלקחו את שרה לבית אבימלך‬ ‫ּ ֹ‬ ‫ומה שונה זה מלקיחתה לבית פרעה‪.‬‬ ‫קניית מערת המכפלה‬ ‫ואולם 'רבינו יונה' (אבות שם) מונה‬ ‫ִתבונ ֵן'‬‫לה ְ‬ ‫את התשובות על שאלת ' ְ‬ ‫מבחן חדש‬ ‫ומבאר‪ ,‬כי אכן נכלל זה בנסיון לקיחתה‬ ‫כדלהלן‪:‬‬ ‫ניתן להשיב בקו 'קול התורה'‪ ,‬או בנדרים‪+‬‬ ‫אל בית פרעה‪ ,‬אלא שהיות וצריכים‬ ‫ומתן שכרה בצידה – הגרלות‬ ‫ומיוחד לקוראי‬ ‫אנו להגיע למספר העשרה לכן צורפו‬ ‫א‪ .‬שהפילו נמרוד לאור כשדים‪ .‬ב‪.‬‬ ‫שבועיות בין המשיבים כהלכה‬ ‫הגיליון השבועי‪:‬‬ ‫שני הנסיונות לנסיון אחד‪.‬‬ ‫לך לך מארצך‪ .‬ג‪ .‬הרעב בארץ‪ .‬ד‪.‬‬ ‫פרי עטם של‬ ‫לומדי תורה שבכתב‬ ‫אהבת תורה‬ ‫תורתך שעשועי‬ ‫עולם חדש נפתח בפניי!‬ ‫פרפראות וחידודים על פרשת השבוע‬ ‫ברצוני להביע מעט מרחשי לבי בתודה עמוקה על הגיליון המכובד והמפואר‬ ‫תשובות למדורי 'תורתך שעשועי' ניתן לשלוח דרך קו 'קול התורה' או נדרים‪+‬‬ ‫'תורתי' אשר הוצאתם לאור לרגל תחילת לימוד חומש בראשית‪ ,‬גיליון מלא‬ ‫וגדוש בתוכן איכותי ברמה גבוהה‪ ,‬ובעיקר תוכן מלא חיזוק ועידוד‪ ,‬הכוונה‬ ‫והדרכה‪ ,‬הנעה והמרצה‪ .‬במיוחד ברצוני להביע את תודתי המיוחדת על השיחה‬ ‫ָק ָטן ַה ּיוֹ ֵד ַע‬ ‫חקירה למדנית‬ ‫בפרשת השבוע‬ ‫ֲֲחֹקֹר ָּד�ָ ָָבר‬ ‫הנפלאה שפרסמתם עם הג"ר אהרן שפירא שליט"א בדברי הדרכה נפלאים מאד‬ ‫ִחדּ ו ִּדים ְ ּב ֵתבוֹ ת ו ְּפסו ֵּקי ַה ָּפ ָר ׁ ָשה‬ ‫מדוע לא לקח כלי לקבלת הדם?‬ ‫על האופן בו יש ללמוד חומש ורש"י בעיון נכון‪.‬‬ ‫בפרשת השבוע נאמר (בראשית כב‪ ,‬ג‪-‬ו) ַוַ ְיְַבַ ַ �ַּקע ֲֲע ֵֵצי ֹעָֹלָ ה וגו' ַוַ �ִּי ַ �ִַּקח ְ�ְּבָיָ דֹוֹ‬ ‫הדברים פקחו את עיניי וגילו לי עולם חדש שלא הכרתי עד היום‪ ,‬מעולם לא‬ ‫ֶֶאת ָָה ֵֵאׁשׁ ְוְ ֶֶאת ַַה �ַַּמ ֲֲאֶכֶ ֶלֶ ת וגו'‪ ,‬ויש לחקור‪ :‬אם לקח אברהם עצים ואש‬ ‫עלה בדעתי שלימוד פירוש רש"י על התורה מכיל בקרבו כל כך הרבה עומק‬ ‫ֶנֶיָך ִִמ ְְס � ַַּפר � ְְׁש ֵֵאלֹוֹ ת ִִמּתֹּוֹ ְְך ְלְ ׁשֹׁוֹ נֹוֹ � ֶֶׁשל ַַר � ִִׁש"י‬ ‫ְלְ ָָפ ָ‬ ‫ומאכלת‪ ,‬מדוע לא לקח גם כלי 'מזרק' לקבל בו את דמו של יצחק כדי‬ ‫ועיון‪ ,‬וכיצד הדברים שווים לכל נפש שכל אחד יכול וצריך להעמיק בלימוד‬ ‫ְ �ְּב ָָפ ָָר � ַַׁשת ַַה � � ָָּׁש ַ‬ ‫בּוַּע‪.‬‬ ‫לקיים בו מצות קבלת הדם וזריקתו על המזבח כדין קרבן עולה?‬ ‫פירוש רש"י‪ .‬אך מאז שקראתי את השיחה הנפלאה שוב ושוב פעמיים וגם‬ ‫ַַה �ְְּתׁשּׁוָּבָ ה ְלְ ָכָ ל � ְְׁש ֵֵאָלָ ה ַַמ ְְת ִִחיָלָ ה ְ�ְּבאֹוֹ ת ְְמ ֻֻס ֶ �ֶּי ֶֶמת ַ(ַהּמֹּוֹ ִִפ ָיָעה‬ ‫שלש‪ ,‬כל הלימוד שלי בחומש ורש"י קיבל פנים חדשות‪ ,‬ואני ממש מרגיש‬ ‫ובפרט לפי המבואר ברש"י להלן (פסוק יג) שכאשר הקריב את האיל‬ ‫שעולם חדש נפתח בפניי! כן שמעתי מעוד ידידים ומכרים שהשיחה הזו הפיחה‬ ‫ְ�ְּב ֵֵפרּוּׁשׁ ַַר � ִִׁש"י)‪ַּ�ַ .‬כ ֲֲא � ֶֶׁשר �ַַּת ְְר ִ�ִּכיב ַיַ ַַחד ֶֶאת ָָהאֹוֹ ִִתּיֹּוֹ ת ָָה ִִראׁשֹׁוֹ נֹוֹ ת‬ ‫תחת בנו היה מתפלל ואומר 'יהי רצון שתהא זו כאלו היא עשויה בבני‪,‬‬ ‫בהם רוח חדשה ונסכה טעם חדש בלימוד חומש ורש"י‪ ,‬יישר כח גדול על הכל!‬ ‫� ֶֶׁשל ָ�ָּכל �ְְּתׁשּׁוָּבָ ה �ִִּת ְְמ ָָצא ִִמ ָ �ָּלה ַַהּמֹּוֹ ִִפ ָיָעה ַ�ַּב � ָָּפ ָָר � ָָׁשה‪:‬‬ ‫כאלו בני שחוט‪ ,‬כאלו דמו זרוק'‪ ,‬הרי שרצה לזרוק את דם בנו על המזבח‪,‬‬ ‫נפתלי צבי ר‪ .‬ברכפלד‬ ‫א‪ָָ .‬מה ַַה � ֵֵּפרּוּׁשׁ ְ�'ְּכֹחֹם ַַהּיֹּוֹ ם'?‬ ‫ומדוע לא הביא עמו כלי לזריקת הדם?‬ ‫חזקה על תעמולה‬ ‫ב‪ָָ .‬מה עֹוֹ ֶ �ֶׂשה ַַה �ְְּמ ַַח ֵ�ֵּבב ֶֶאת ָָה ָָא ָָדם?‬ ‫ישנו פתגם מפורסם‪ ,‬אותו הטביע הריי"צ מליובאוויטש זי"ע‪' :‬חזקה על‬ ‫ּדּּוַּע ֶנֶ ֱֱא ַַמר ְ�ְּבָלָ ׁשֹׁוֹ ן ָ�ָּכפּוּל ָ�'ָּב ֵֵר ְְך ֲֲאָבָ ֶֶרְכְ ָָך' 'ְוְ ַַה ְְר ָ�ָּבּהּ ַַא ְְר ֶ�ֶּבה'?‬ ‫תעמולה שאינה חוזרת ריקם!'‪ ,‬ומה נכונים הדברים בנוגע למפעל התורה הכביר‬ ‫'תורה שבכתב'‪ ,‬אשר ממש רואים כיצד הכוחות העצומים שאתם משקיעים‬ ‫ג‪ַַ .‬מ ַ‬ ‫בקיאות בחמשה‬ ‫חומשי תורה‬ ‫יֹוֹ ְְד ִִעים ֶֶאת ַַה ּּתֹוֹ ָָרה‬ ‫בהסברה ובעידוד לימוד חומש ורש"י‪ ,‬חוללו מהפך של ממש בעולם התורה‬ ‫ד‪ַּ�ַ .‬כ ֲֲא � ֶֶׁשר רֹוֹ ֵֵעי ֲֲאִבִ ֶיֶמֶלֶ ְְך ָָרבּוּ ְוְ ָָא ְְמרּוּ � ֶֶׁש ֵֵהם ָָח ְְפרּוּ ֶֶאת ַַה ְ�ְּב ֵֵאר‪,‬‬ ‫ָָמה ָָא ְְמרּוּ ֵ�ֵּביֵנֵ ֶיֶהם?‬ ‫א‪ .‬בפרשת השבוע נאמר (בראשית יח‪ ,‬יח) ְוְ ַַאְבְ ָָר ָָהם ָָהיֹוֹ ְִיְִהֶיֶ ה ְלְ גֹוֹ י‬ ‫בארץ הקודש‪ .‬בכל פינה שפונים בארץ הקודש‪ ,‬מצפון ועד דרום ממזרח‬ ‫ָ �ָּגדֹוֹ ל ְוְ ָָעצּוּם‪ .‬היכן אנו מוצאים בחמשה חומשי תורה שבני ישראל‬ ‫וממערב‪ ,‬רואים בחוש את השינוי המבורך והעצום‪ ,‬של חיבור מאות אלפים אל‬ ‫ה‪ֲֲ .‬עבּוּר ָָמה ָָא ַַמר ַַאְבְ ָָר ָָהם ְלְ ָ �ָׂש ָָרה ָלָ ַַק ַַחת ֶֶק ַַמח?‬ ‫חומש ורש"י דבר יום ביומו בעיון ובהבנה‪ ,‬המהפך כבר כאן! המשיכו ואל תרפו‬ ‫הפכו להיות 'גוי גדול ועצום'?‬ ‫מתעמולה קדושה זו – כי אין קץ ואין שיעור לזכותכם!‬ ‫ּדּּוַּע ֹלֹא ֶנֶ ֱֱא ַַמר 'ַוַ ה' עֹוֹ ֶֶדּנּּוּ עֹוֹ ֵֵמד ַַעל ַַאְבְ ָָר ָָהם'?‬ ‫ו‪ַַ .‬מ ַ‬ ‫ב‪ .‬בפרשת השבוע נאמר (בראשית יט‪ ,‬יב‪-‬יד) ֹעֹד ִִמי ְלְ ָָך ֹפֹה ָָח ָָתן וגו'‬ ‫צבי ה‪ .‬ש‪ .‬אלעד‬ ‫ַוַ ֵ �ֵּיֵצֵ א לֹוֹ ט ַוַ ְַיְַד ֵ�ֵּבר ֶֶאל ֲֲח ָָתָנָיו וגו'‪ .‬היכן עוד מצאנו בחמשה חומשי תורה‬ ‫ַמ ִהי ַה ִּמ ָ ּלה?‬ ‫הביטוי 'חתן' כלפי אדם נשוי?‬ ‫שמות הזוכים בהגרלות‬ ‫בפרשת בראשית‬ ‫בזכות התורה‬ ‫מּוֵּאל‬ ‫ג‪ .‬בפרשת השבוע נאמר בבני נחור (בראשית כב‪ ,‬כא) ְוְ ֶֶאת ְְק ֵ‬ ‫ֲֲאִבִ י ֲֲא ָָרם‪ .‬היכן עוד בחמשה חומשי תורה מצאנו אדם בשם 'קמואל'?‬ ‫מתווה ההגרלות והמלגות החדש לשנת תשפ"ז‪:‬‬ ‫ֶאת ַה ּ ִפ ְתרוֹ ן יֵ ׁש לְ ָהזִ ין ְּב ַמ ֲע ֶרכֶ ת ּ'תוֹ ָרה ׁ ֶש ִּבכְ ָתב' (לָ ְר ׁשו ִּמים ִּבלְ בַ ד)‬ ‫‪ 375‬זוכים מדי חודש בסך למעלה מ‪ 65,000‬ש"ח!‬ ‫שאלות בפרשת‬ ‫השבוע‬ ‫ְְמ ֻֻחָּד�ָ ִִדים‬ ‫שִׂ ימ ּו לֵ ב ‪ִ -‬מבְ ָצע ְמ ָיֻחד וְ נוֹ שֵׂ א ּ ְפ ָר ִסים ְיִק ֵרי ֵע ֶר ְך‪ ,‬לַ ּפוֹ ְת ִרים‬ ‫זוכים בהגרלות אברכים ותלמידי ישיבות גדולות‬ ‫ֶאת ַה ִח ָידה יַ ַחד ִעם ְ ּבנֵי ַה ִּמשׁ ְ ּ ָפ ָחה ְ ּבשׁ ֻ לְ ַחן ַהשּׁ ַ ָ ּבת!‬ ‫א‪ .‬מי נתן לאכול בשר מלוח ודג מלוח?‬ ‫סיכום יומי ‪ :₪ 200 -‬הרב אליעזר שמעון דאסקאל ‪ -‬אלעד‪ ,‬כולל הוראה ורבנות | הבה"ח‬ ‫ב‪ .‬היכן מצאנו כלי שאוכל בשר?‬ ‫דוד רובין ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬כנסת יצחק | הבה"ח נתן נטע וינר ‪ -‬בני ברק‪ ,‬מיר | הרב ישראל‬ ‫פתרון קטן היודע פרשת נח ‪ -‬אשכנז‬ ‫ג‪ .‬מי הגיש לאורחים פירות בסעודה?‬ ‫רשד ‪ -‬בני ברק‪ ,‬עטרת שלמה | הבה"ח שמעון גוטליב ‪ -‬ירושלים‪ ,‬בית הלוי | הרב יונתן‬ ‫ירקוני ‪ -‬בני ברק‪ ,‬חזון איש | הרב אליסף חיים סעדון ‪ -‬ירושלים‪ ,‬בנין אב | הרב מרדכי‬ ‫ד‪ .‬למי שואלים שאלות בענייני אכילה שתיה?‬ ‫יוסף יוזעף ‪ -‬ירושלים‪ ,‬סאטמאר | הרב מנחם אריה מרדכי ליבוביץ ‪ -‬ירושלים‪ ,‬מתיבתא‬ ‫פתרונות‬ ‫להוראה | הרב גבריאל מנחם אפללו ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬כתר שם טוב | הרב דוד כהנים ‪ -‬בני‬ ‫ברק‪ ,‬דברי יוסף | הרב דב שרון ‪ -‬בני ברק‪ ,‬זכרון יעקב | הרב מרדכי שטיגליץ ‪ -‬אלעד‪ ,‬כולל‬ ‫מדרש אליהו | הרב אליעזר וינגוט ‪ -‬בני ברק | הרב חנניה סולובייציק ‪ -‬ירושלים | הרב‬ ‫לשור‪ .‬וכ"כ שם הרש"ש שאין זה עונש לבעלים אלא ענין של לבער‬ ‫כל תקלה‪.‬‬ ‫פרשת נח‬ ‫ישראל מאיר ליכטנשטיין ‪ -‬אופקים | הרב ישעיהו שרף ‪ -‬בני ברק‪ ,‬ויזניץ | הבה"ח משה‬ ‫ה‪ .‬מצד שני‪ :‬יש להוכיח שהעונש הוא לבעלים‪ ,‬מכך שהשור אסור בהנאה‬ ‫אייזן ‪ -‬טבריה‪ ,‬סלאנים | הבה"ח אהרון מונק ‪ -‬בני ברק‪ ,‬בית מדרש עליון | הרב יהונתן‬ ‫גם אחרי שהרגו אותו‪ ,‬ואם החיוב הוא מצד השור‪ ,‬הרי כבר קיבל‬ ‫משיב כהלכה‬ ‫בנימין ניימן ‪ -‬אלעד‪ ,‬מדרש אליהו | הרב רפאל קוזניץ ‪ -‬ירושלים | הרב שמעון ווייסמן ‪-‬‬ ‫תמצית חלק נבחר מתשובות אלפי הלומדים למדור 'חקור דבר' – פרשת‬ ‫בית שמש‪ ,‬תולדות אברהם יצחק | הרב משה ראבי ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬כולל משנת אברהם‬ ‫עונשו בהריגתו‪ ,‬ומה שייך להענישו אחרי מותו‪ ,‬אלא מוכח שהעונש‬ ‫| הבה"ח יצחק זאב גולדברג ‪ -‬בני ברק‪ ,‬ביאלא | הרב מרדכי הופמן ‪ -‬בני ברק‪ ,‬תפארת‬ ‫הוא לבעלים‪.‬‬ ‫נח‬ ‫אלעזר | הבה"ח בנימין זאב בלוי ‪ -‬ירושלים‪ ,‬קמניץ | הרב אהרון גרוסברד ‪ -‬עטרת שלמה |‬ ‫ו‪ .‬כן יש לומר בפשיטות שהחיוב אינו על השור‪ ,‬לפי מה שכתבו מפרשי‬ ‫החקירה‪ :‬חיוב על השור או על האדם?‬ ‫הרב ראובן ברדס ‪ -‬אלעד | הרב חיים מאיר איימר ‪ -‬מודיעין עילית | הרב אליהו אוסטרוב‬ ‫רש"י (ראה רא"ם) שמה שכתב רש"י 'לפיכך הוצרך להזהיר עליהן את‬ ‫בפרשת נח נאמר (בראשית ט‪ ,‬ה) ו ִִמ �ַּיַד ָ�ָּכל ַַח �ָּיָה ֶֶא ְְד ְְר � ֶֶׁשּנּּוּ‪ ,‬ופירש רש"י‪,‬‬ ‫‪ -‬בני ברק‪ ,‬יסודות | הרב אברהם מנדל ‪ -‬אלעד | הרב צבי כהן ‪ -‬קרית מלאכי | הבה"ח‬ ‫'מיד כל חיה ‪ -‬לפי שחטאו דור המבול והופקרו למאכל חיות רעות לשלוט‬ ‫רפאל שלעזינגער ‪ -‬בית שמש‪ ,‬בריסק | הבה"ח יוסף מרדכי פולק ‪ -‬ירושלים‪ ,‬ברסלב |‬ ‫החיות'‪ ,‬אין הכוונה כפשוטו שהחיות מוזהרות‪ ,‬כי לא שייך להזהיר‬ ‫הרב ישראל מאיר דנון ‪ -‬ביתר עילית | מבחן שבועי ‪ :₪ 500‬הרב חיים יהושע בלומנטל ‪-‬‬ ‫חיה‪ ,‬אלא הכוונה שהקב"ה החזיר לחיות את טבעם הראשון שהאנשים‬ ‫בהן וכו' לפיכך הוצרך להזהיר עליהן את החיות'‪ .‬לאור הכתוב כאן ִ'ִמ �ַּיַד‬ ‫בית שמש‪ ,‬מבצר התורה | הבה"ח יצחק דייטש ‪ -‬בני ברק‪ ,‬תורה בתפארתה | הרב אהרן‬ ‫ישלטו עליהם כמו שהיה קודם החטא‪.‬‬ ‫ָ�ָּכל ַַח �ָּיָה ֶֶא ְְד ְְר � ֶֶׁשּנּּוּ'‪ ,‬שהקב"ה הזהיר את החיות‪ ,‬יש לחקור‪ :‬מה גדר החיוב‬ ‫מילר ‪ -‬בני ברק‪ ,‬דאראג | הרב יוסף שנברגר ‪ -‬תל ציון‪ ,‬תורת משה ואהרן | הבה"ח יהודה‬ ‫ז‪ .‬כן יש לומר שדבר זה תלוי במחלוקת בגמרא (בבא קמא מה‪ ,‬א) אי‬ ‫שחייבה תורה להרוג שור הנסקל שהרג את האדם‪ ,‬האם זה עונש לשור‬ ‫ויזמן ‪ -‬בני ברק‪ ,‬פוניבז' | יודעים את התורה ‪ :₪ 150 -‬הבה"ח זושא שטרנבוך ‪ -‬ירושלים‪,‬‬ ‫מצד עצמו על שהרג את האדם‪ ,‬או זה עונש לבעלים להפסיד את ממונו‬ ‫מאור עיניים | הרב חיים עקיבא ווייסהויז ‪ -‬בית שמש | 'להתבונן' ‪ :₪ 100 -‬הרב עוזר‬ ‫גומרין דינו של שור שלא בפניו‪ ,‬דלמ"ד שאין גומרין דינו של שור אלא‬ ‫ישראל ווימער ‪ -‬בית שמש | הרב מאיר כהנא ‪ -‬בית שמש‪ ,‬סלאנים | הרב יעקב טאובר ‪-‬‬ ‫בפני השור‪ ,‬לכאורה מוכח שיש כאן איזה ענין של עונש לשור‪.‬‬ ‫על שלא שמר שורו?‬ ‫קרית יערים | חקור דבר ‪ :₪ 200 -‬הרב יצחק שניידר ‪ -‬אופקים‪ ,‬אבי עזרי | הרב דוד סימן‬ ‫ח‪ .‬יש לומר שחקירה זו תלויה בשאלת הגמ' (ב"ק כד‪ ,‬א) אי לייעודי תורא‬ ‫נפקא‪-‬מינא‪:‬‬ ‫טוב ‪ -‬בית שמש‪ ,‬אסוקי שמעתא | מחודדים ‪ :₪ 50 -‬הרב אברהם שיינפלד ‪ -‬בית שמש‬ ‫או לייעודי גברא‪ ,‬עיי"ש‪.‬‬ ‫א‪ .‬הנפקא‪-‬מינה יהיה לגבי שור שאין לו בעלים‪ ,‬כגון 'שור של הפקר‪ ,‬שור‬ ‫| הרב אברהם פויכטונגר ‪ -‬תל ציון‪ ,‬מיר | הרב מרדכי לנדאו ‪ -‬בני ברק‪ ,‬שערי הלכה | הרב‬ ‫שייך ליתומים קטנים‪ ,‬או שור של הקדש‪ ,‬או שור הגר שמת ואין לו‬ ‫אברהם רפפורט ‪ -‬בני ברק | פשט ע"פ אונקלוס ורש"י‪ :‬הבה"ח ישראל חייקין ‪ -‬ירושלים‪,‬‬ ‫ט‪ .‬יש לומר ששני הצדדים אמת‪ ,‬כי אף שהקב"ה הזהיר את החיה‪ ,‬אבל‬ ‫תומכי תמימים | הרב נפתלי פרידמן ‪ -‬ירושלים‪ ,‬מיר | הרב יצחק טולידאנו ‪ -‬ירושלים‪,‬‬ ‫עדיין אין זו סיבה שהבעלים יפסידו ממונם‪ .‬וכן מצד שני‪ ,‬אם הבעלים‬ ‫יורשין'‪ ,‬דאם החיוב הוא מצד הבעלים אין להורגו‪ ,‬ואם מצד השור יש‬ ‫אהבת שלום | נבחנים קבועים ‪ :₪ 100 -‬הרב צבי דיויד ‪ -‬רכסים‪ ,‬נר ישראל | הרב יהושע‬ ‫לא שמרו‪ ,‬עדיין אין זו סיבה שהבהמה תקבל עונש למות‪ ,‬אלא צריך‬ ‫להורגו‪.‬‬ ‫ברנשטיין ‪ -‬אלעד‪ ,‬מדרש אליהו | הרב יעקב רוטשטיין ‪ -‬ירושלים‪ ,‬פאר ישראל | הרב דוב‬ ‫לשניהם יחד‪ ,‬גם מצד הבהמה עצמה וגם מצד הבעלים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כן יהיה בזה נפק"מ גם בשור שיש לו בעלים‪ ,‬באופן שלא היו הבעלים‬ ‫אריה פיליפ ‪ -‬ירושלים‪ ,‬שומרי אמונים | הרב אליהו נתנזון ‪ -‬מודיעין עילית ‪ ,‬קהלות יעקב‬ ‫יכולים לשמור השור מאיזה סיבה שהוא‪ ,‬אם השור מצד עצמו חייב‬ ‫יודעים את התורה‬ ‫זוכים בהגרלות תלמידי ישיבות קטנות וילדים‬ ‫היכן עוד נזכר בתורה‪:‬‬ ‫מיתה כשהרג את האדם‪.‬‬ ‫סיכום יומי ‪ :₪ 50 -‬הבה"ח ארון זאב דויד ‪ -‬אלעד‪ ,‬בניין תורה | יניק וחכים פנחס רוזנבוים‬ ‫ראיות והוכחות‪:‬‬ ‫‪ -‬בני ברק‪ ,‬נועם אלימלך | הבה"ח דוד אלימלך רובין ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬נצח התורה | יניק‬ ‫א‪ .‬אדם בשם 'יֹוֹ ָבָ ב'? | בפרשת וישלח (בראשית לו‪ ,‬לג) ַוַ �ָּי ָָָמת ָ�ָּבַלַ ע ַוַ �ִּי ְְִמֹל ְְֹך‬ ‫�ַַּת ְְח �ָָּתיו יֹוֹ ָבָ ב ֶ�ֶּבן ֶַזֶַרח ִִמ ָ�ָּב ְְצ ָָרה‪.‬‬ ‫א‪ .‬מצד אחד‪ :‬יש להוכיח שהחיוב הוא על השור‪ ,‬כי הנה במסכת ב"ק‬ ‫וחכים יעקב ישראל דיסקין ‪ -‬ביתר עילית‪ ,‬נפש החיים | יניק וחכים ישראל חיים קליין‬ ‫(מד‪ ,‬ב) נחלקו במשנה לגבי שור של הפקר וכדו' אם חייב מיתה‪ ,‬ולא‬ ‫‪ -‬ירושלים‪ ,‬כלל חסידי | הבה"ח דוד וולך ‪ -‬בני ברק‪ ,‬דברי מרדכי | הבה"ח משה מנחם‬ ‫ב‪ .‬הביטוי שלא למצוא מנוח לכף רגלו? | בפרשת כי תבוא (דברים כח‪ ,‬סה)‬ ‫מיבעיא למ"ד שחייב‪ ,‬שבוודאי החיוב על השור‪ ,‬אך גם לדעת הפוטר‬ ‫גרינוואלד ‪ -‬אשדוד‪ ,‬בית חלקיה | יניק וחכים ישראל סולימן ‪ -‬בית שמש‪ ,‬דרך הקודש | יניק‬ ‫ּוַּבַ ּגֹּוֹ ִיִם ָָה ֵֵהם ֹלֹא ַַת ְְר ִ �ִּג ַיַע ְוְ ֹלֹא ְִיְִהֶיֶה ָָמנֹוֹ ַַח ְלְ ַכַ ף ַַרְגְ ֶלֶ ָָך‪.‬‬ ‫יש להוכיח שהחיוב על השור‪ ,‬ממה שצריך פסוק מיוחד למעט שור‬ ‫וחכים יהודה דושינסקי ‪ -‬בית שמש‪ ,‬תורת מרדכי | הבה"ח יואל שישא ‪ -‬ירושלים‪ ,‬אהבת‬ ‫התורה | הבה"ח אהרון זייבלד ‪ -‬בית שמש‪ ,‬תורת עולם | הבה"ח חנן מאיר עטר ‪ -‬ירושלים‪,‬‬ ‫ג‪ .‬המילה ַ'ַחּלֹּוֹ ן'? | פרשת תולדות (בראשית כו‪ ,‬ח)‪ַ :‬וַ ַּי � ְְַׁש ֵֵקף ֲֲאִבִ ֶיֶמֶלֶ ְְך ֶֶמֶלֶ ְְך‬ ‫הפקר‪ ,‬דאם החיוב הוא על הבעלים‪ ,‬הרי בהפקר שאין בעלים פשוט‬ ‫אוצר התורה | יניק וחכים יוסף אריה לוי ‪ -‬אלעד‪ ,‬דעת תורה | יניק וחכים מנחם ברודי ‪-‬‬ ‫� ְְּפִלִ � ְְׁש �ִִּתים ְ�ְּב ַַעד ַַה ַַחּלֹּוֹ ן‪.‬‬ ‫שפטור ואין צריך פסוק‪.‬‬ ‫ירושלים‪ ,‬קדושת התורה | יניק וחכים מנחם לסקר ‪ -‬בני ברק‪ ,‬חתם סופר | יניק וחכים‬ ‫אלעזר משה צפרי ‪ -‬ירושלים‪ ,‬אמרי מלך | הבה"ח יחיאל גוטמן ‪ -‬בני ברק | יניק וחכים‬ ‫מחודדים‬ ‫וכן מפורש כאן ברמב"ן (פרק ט פסוק ה)‪" :‬וזה טעם סקול יסקל השור‬ ‫שניאור זלמן שוטלנד ‪ -‬בית שמש‪ ,‬אור המאיר | הבה"ח שלמה יצחק גליק ‪ -‬בית שמש‪,‬‬ ‫א‪ .‬איזה צדיק נפטר ביום י' במרחשוון? | מתושלח‪ .‬שהרי רש"י כתב‬ ‫ולא יאכל את בשרו (שמות כא כח)‪ ,‬ואיננו להעניש את בעליו בממון‪,‬‬ ‫אורחות משה | יניק וחכים חיים יהודה פרידמן ‪ -‬ירושלים‪ ,‬אור המאיר | יניק וחכים מרדכי‬ ‫(בראשית ז‪ ,‬ד)‪ :‬כי לימים עוד שבעה ‪ -‬אלו שבעת ימי אבלו של‬ ‫כי אפילו שור המדבר חייב מיתה"‪.‬‬ ‫בלקינד ‪ -‬קרית יערים | מבחן שבועי ‪ :₪ 100 -‬יניק וחכים יצחק שטרן ‪ -‬בית שמש‪ ,‬צאן‬ ‫מתושלח הצדיק שחס הקדוש ברוך הוא על כבודו ועכב את הפורענות‪,‬‬ ‫ב‪ .‬יש להוכיח שהעונש אינו לבעלים‪ ,‬שהרי שור שהרג אדם נהרג אפילו‬ ‫קדשים | יניק וחכים מנחם שלום שור ‪ -‬ירושלים‪ ,‬חכמת שלמה | הבה"ח אברהם בלומנטל‬ ‫‪ -‬ירושלים‪ ,‬עטרת שלמה אריה | יודעים את התורה ‪ :₪ 50 -‬יניק וחכים דוד שניידר ‪ -‬ביתר‬ ‫ואחר כך נאמר (ז‪ ,‬יא) ְ�ְּב � ִִׁשְבְ ָָעה ָָע ָ �ָׂשר יֹוֹ ם ַלַ ֹח ֶֶֹדׁשׁ ַ�ַּבּיֹּוֹ ם ַַה �ֶּזֶה ִנְִבְ ְְקעּוּ ָ�ָּכל‬ ‫בשור תם‪ ,‬אף שבשור תם לא היה אפשר לבעלים להיזהר‪ ,‬אלא בהכרח‬ ‫עילית‪ ,‬אור עולם | יניק וחכים דוד וסרשטיין ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬דרכי יושר | מחודדים ‪-‬‬ ‫ַַמ ְְעְיְ ֹנֹת וכו'‪ ,‬ופירש"י שהכוונה לי"ז במרחשוון לדעת רבי אליעזר‪ ,‬הרי‬ ‫שאין זה מדין הבעלים‪.‬‬ ‫‪ :₪ 50‬יניק וחכים אריאל צרכי ‪ -‬ירושלים | יניק וחכים ישעיה בנדיקט ‪ -‬מודיעין עילית‬ ‫שמתושלח נפטר בי' במרחשוון‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ברש"ש בבבא קמא (מה‪ ,‬א) הוכיח שאין זה עונש לבעלים‪ ,‬שהרי מצינו‬ ‫נבחנים קבועים ‪ :₪ 50 -‬הבה"ח שלמה זלמן טרבילו ‪ -‬מודיעין עילית‪ ,‬בית אהרן וישראל |‬ ‫ב‪ .‬איזה מאורע בפרשתנו‪ ,‬אירע בתאריך פטירתו של אהרן הכהן? |‬ ‫(ב"ק כג ב) שאדם הנכנס לחצר המזיק והרגו שורו של בעל הבית‪,‬‬ ‫הבה"ח מרדכי צבי גרין ‪ -‬אשדוד‪ ,‬ויזניץ קטן היודע ‪ :₪ 50 -‬יניק וחכים יצחק יעקב אהרן‬ ‫קליין ‪ -‬לוד‪ ,‬דרך אמת | הבה"ח ישכר דוב ווייס ‪ -‬ירושלים‪ ,‬צור יעקב | הבה"ח שמואל יצחק‬ ‫אֵׁשי ֶֶה ָָה ִִרים‪ ,‬ופירש רש"י‬ ‫בראשית ח‪ ,‬ה‪ָּ�ָ ,‬ב ֲֲע ִ �ִׂש ִיִרי ְ�ְּב ֶֶא ָָחד ַלַ ֹח ֶֶֹדׁשׁ ְִנְִראּוּ ָָר � ֵ‬ ‫פטור הבעלים מתשלומים משום שהאדם בלי רשות ולא היה חיוב‬ ‫לויפר ‪ -‬תל אביב ‪ -‬יפו‪ ,‬ברכת אברהם קטן היודע ‪ -‬מבצע שולחן שבת ‪ :₪ 50 -‬יניק וחכים‬ ‫שזהו ראש חודש אב‪ ,‬וזהו יום פטירת אהרן הכהן כמבואר בפרשת‬ ‫שמירה על הבעלים‪ ,‬ובכל זאת השור נהרג‪ ,‬הרי שהריגת השור אינו‬ ‫שלום מאיר יונגרמן ‪ -‬ירושלים‪ ,‬חדרי תורה | יניק וחכים יוחנן פריינד ‪ -‬בני ברק‪ ,‬קרלין | יניק‬ ‫מסעי (במדבר לג‪ ,‬סח)‪.‬‬ ‫משום חיוב שמירה של הבעלים‪.‬‬ ‫וחכים שלמה גולדמן ‪ -‬בני ברק | יניק וחכים שלמה נגר ‪ -‬ירושלים‪ ,‬תורת רפאל‬ ‫ג‪ .‬והיכן בפרשתנו צדיק שגם אחרי פטירתו נקרא 'איש חי'? | רש"י‬ ‫ד‪ .‬אמנם מכמה ראשונים נראה‪ ,‬שגם אם נאמר שאין זה עונש לבעלים‪,‬‬ ‫בראשית יא‪ ,‬לב‪' :‬והצדיקים אף במיתתן קרוים חיים‪ ,‬שנאמר (שמואל‬ ‫עדיין אין הכוונה שזה 'עונש לבעל חיים'‪ ,‬אלא יש כאן ענין שלישי‬ ‫ב' כג‪ ,‬כ) ובניהו בן יהוידע בן איש חי'‪.‬‬ ‫של‪' :‬סילוק הנזק' ולקיים 'ובערת הרע מקרבך'‪ ,‬ולא מטעם 'עונש'‬ ‫לרישום והצטרפות ל'תורה שבכתב'‪:‬‬ ‫‪02-500-2018‬‬ ‫מארה"ב‪ | 1518-9881-351 :‬מאנגליה‪4433-0613-0131 :‬‬ ‫ֶׁשָּלֶָכֶם‬ ‫ַּׁשָּבָת ֶ‬ ‫ֻׁשְלְַחַן ַַה ַ‬ ‫ַּת ַַה ְְפכּו ֶאֶת ֻ‬ ‫ְׁשַּכַַחַת!‬ ‫ַ‬ ‫ַלֲַחֲָוָָי ָה ִִּבְלְִּתִי ִנ ִ ְ‬ ‫מכון הוצאה לאור | אגף 'שיעורי תורה' | קו 'קול התורה' | מבחר שיעורים במגוון שפות‬ ‫וסגנונות | סיכומים ומבחנים | שעשועי תורה | הגרלות ופרסים | גיליון שבועי | ניוזלטר יומי‬ ‫ָׁשבּו ַַע‬ ‫ַַהְג ְָרָ ָלָה ְמְֻי ֻ ֶֶחֶדֶת ִעִם ‪ 4‬זֹוִכִים ְְּבָכָל ָ‬ ‫ָקָ ָטָן ַַהּיֹו ֵֵד ַַע ‪ִ -‬חִידֹון ְ‬ ‫ְׁשבּוִעִי ְמְַא ְְתֵּג ֵר ַַהּדֹוֵרֵ ׁש‬ ‫ָָחָדָׁש!‬ ‫לפניות‪ ,‬תגובות והערות‪ts025002018@gmail.com :‬‬ ‫ַּׁשָּבָת!‬ ‫ֻׁשְלְַחַן ַַה ַ‬ ‫ְׁש ָָּפָחָה ְְּב ֻ‬ ‫ַלַּפֹוְתְִרִ ים ֶאֶת ַַהִחִידֹון ִעִם ְְּבֵנֵי ַַה ִִּמ ְ‬ ‫ָּׁשבּו ַַע ּו ֵֵפרּוׁש ַרַ ִׁשִ"י‬ ‫ֶיֶַדַע ִנ ְִרְ ָחָב ְְּבָפָָרָ ַׁשַת ַַה ָ‬