משמיע ישועה · Mashmia Yeshua — וירא (2026-10-26)

ַמ ְׁ+ש ִמ ַיע ְי ׁ+שו ָּעה
דרושים יקרים ורעיונות
נפלאים בפרשת השבוע
ובעניינא דיומא
מגנזי אוצרותיו הברוכים
של כש"ת מורנו הגה"צ
רבי יהושע נתן פייפער
שליט"א
אב"ד קהל
ברכת מנחם – קראקא
גליון
נ' פרשת וירא ,תשפ"ז
מכיוון שבבית החולים יש הרבה חולים בכל מיני מחלות קשות נוטל אחד מששים
ומסוכנות ל"ע ,איני רוצה לקבל מהם חלילה אחד משישים שלא ַו ֵ ּי ָרא ֵא ָליו ה' ְ ּב ֵאל ֵֹני ַמ ְמ ֵרא (יח ,א)
אסתכן ,אבל אתה הרי חולה במיליון דאלער ,ומזה לא אכפת לי
פירש"י :לבקר את החולה (בבא מציעא פו ,):אמר רבי חמא בר
אחד משישים"...
חנינא ,יום שלישי למילתו היה ובא הקב"ה ושאל בשלומו.
מסופר על הרה"ק רבי אברהם דוב בער מאווריטש זי"ע בעל
עליך הורגנו כל היום 'בת עין' ,שהיה נוהג להשתתף בסעודת שלישי למילה דייקא,
מכאן אנו למדים שלא תמיד הולכים לקיים מצוות ביקור באמרו שלברית מילה מגיע אליהו הנביא מלאך הברית ,אבל
חולים רק כדי לחזק ולעודד את החולה ,כי אם לקחת ממנו איזה לשלישי למילה מגיע הקדוש ברוך הוא בעצמו ,כפי שבא לבקר
דבר טוב בשבילנו ,כפי שמהר"ם שפירא הלך אצל העשיר כדי את אברהם אבינו ביום השלישי למילתו.
לקחת ממנו אחד משישים מסך מיליון דאלער שהיה חולה בו. אמנם לכאורה יש להבין ,כי בשלמא שבא הקב"ה אצל
על כן יש לנו לילך להשתתף בסעודת שלישי למילה ,כדי לקחת אברהם אבינו שהיה זקן בן צ"ט שנים ,לבקרו ולשאול בשלומו
מהרך הנימול מידה טובה זו של "עליך הורגנו כל היום" (תהלים מד, ביום השלישי למילתו ,שהיה בזה ביקור חולים מושלם על ידי
כג) ,שדרשו זאת חז"ל (גיטין נז ):על מצוות מילה ,שאנו מוכנים שדיבר אתו בעניינים שונים ,אבל לבוא לסעודת שלישי למילה
ומזומנים למסור את נפשינו כדי להיות עם הקב"ה בברית חותמו. של תינוק בן י"א ימים ,הרי אי אפשר לדבר אתו או לחזק אותו
זהו שאנו למדים מהתינוק בבואנו לסעודת שלישי למילה, ולדרוש בשלומו ,א"כ מה טעם יש לבקר את החולה על ידי
לקח טוב זה של אחד מששים למסירות נפש לקיום התורה ההשתתפות בסעודת שלישי למילה?
והמצוות ,כי עליך הורגנו כל היום למען רצון הבורא יתברך שמו. ויתבאר על פי המסופר על הגאון רבי מאיר שפירא זצוק"ל
ראש ישיבת חכמי לובלין ,שבא פעם לבקר איזה עשיר קמצן שלא
טובא מגרר גריר היה נותן שום צדקות .כשראה אותו העשיר ,אמר לו" :מדוע באת
מענין לענין באותו ענין סיפר הרה"ק רבי מרדכי חיים סלונים אלי ,וכי אינך יודע שאיני נותן צדקות?" אמר לו מהר"ם שפירא:
זי"ע על הרה"ק ה'בת עין' זי"ע: "באתי לקיים מצוות ביקור חולים" ...אמר לו העשיר" :הרי אינני
פעם אחת בסעודת שלישי למילה ,התבשם מעט ומצב רוחו חולה ,ברוך ה' אני בריא וגם אף אחד מבני הבית לא חולה".
היה מרומם .כשחזר לביתו נתמך בידי שני אנשים ואמר בבדיחות: ענה לו גאון ישראל ותפארתו בחכמה ובשנינות" :שלמה
זהו פירוש מאמר חז"ל על היין (ברכות לה" ):פורתא מסעד סעיד המלך מכחיש אותך שהוא אומר (קהלת ה ,יב) "יש רעה חולה ראיתי
(מעט יין משביע) ,טובא מגרר גריר (הרבה יין מושך לשתייה נוספת)", תחת השמש עושר שמור לבעליו לרעתו" ,א"כ אתה חולה ובאתי
שלאחר מעט יין ,נצרך האדם להיתמך ולהיסעד באחרים ,אולם בזאת לבקרך"...
אם הרבה בשתייה טובא ,צריך כבר לגוררו…
נהנה העשיר מהרעיון הנפלא ואמר לו" :זהו אכן 'ווארט' טוב
לאחר מכן התחיל לזוב דם רב ממקום המילה ,והרך הנימול ויפה ,אבל אם היה רצונך רק לקיים מצוות ביקור חולים ,א"כ
היה בסכנה .מיהרו להזכירו לפני ה'בת עין' הקדוש ומצאוהו למה זה טרחת לבוא עד פה בשביל חולה אחד ,הרי היית הולך
כשהוא יושב כבר אל השולחן ושקוע בתלמודו .כששמע את לבית החולים הסמוך ,שם יש הרבה חולים ואתה יכול לקיים את
ההזכרה ,נענה ואמר להם" :כעת יישבתי דין ברמב"ם והצלתיו המצוה הזאת שם הרבה פעמים".
מהשגת הראב"ד עליו ,ובא הרמב"ם להודות לי על כך .בזכות זה
השיב לו מהר"ם שפירא בהלצה :הרי רבותינו אמרו (נדרים
יתרפא הילד".
לט ):שהמבקר את החולה נוטל אחד משישים בצערו ,אבל
וכן היה.
1
ְי ׁשוּע ֹות ַמ ְל ּכ ֹו
גיצי אש קודש משולחנם הגבוה של גדולי הדור וצדיקי אמת לרגל יומי דהילולא רבה
מהגדלות והמופתים מהבעש"ט ,והשיב לו ר' לייב מאהליב ,כן הוא מוזכר בספר 'בית רבי' .הוא ארי במסתרים
שאין אני מאמין בזה. נחשב בין גדולי החבריא תלמידיו ומקורביו של
דמותו של הרה"ק
אחר כך סיפר לו עוד מאיזה מופת ,והשיב לו הרב בעל התניא .תלמידיו של הרב בעל התניא
רבי לייב בעל הייסורים ט"ו חשון:
גם כן שאינו מאמין .אז ענה לו הבעש"ט מרחוק: נמנעו מלהכתירו כרבי ואדמו"ר ,היות והרב בעל הרה"ק רבי לייב
זי"ע ,היתה מאז ומעולם
"בזה תאמינו שהוא אמת" .השיב לו ר' לייב" :אין התניא אמר עליו שהוא מופשט לגמרי מן העולם בעל היסורים זי"ע
דמות מסתורית ובלתי
אני מאמין לכם גם כן" .ואז ענה לו הבעש"ט הזה.
מפוענחת ,והיא כנראה
ז"ל" :אם אין אתם מאמינים לזה אז תראו זאת "כך נאמר עליו בספר 'בית רבי'' :הרה"ק רבי תישאר כזו .גם חוקרי
בעיניכם" ,והלך מאיתם. לייב מטערקעש מאהליב (ר' יעקב שלום גפנר מציין החסידות הנודעים ,לא יכלו
עבר איזה זמן והיתה חמימות גדולה בבית ור' בסוגריים כי 'המעניין הוא שבין כל מקורבי וחסידי בעל לספק פרטים חדשים וכולם נאחזים
לייב הנ"ל לא היה יכול לישון בבית בשום אופן, התניא ,הוא מהיחידים המתוארים הרב הקדוש') ,היה בכמה פרטים בודדים ,ידועים יותר או פחות על
ויצא אל החצר ,והיו שם עגלה עם תבן ,והניח מגדולי חסידי הרב ואיש קדוש .חסידים רבים דמותו של רבי לייב ,כשחלק גדול מהם מצדד
לנוח מעט .והיה בבוקר כשהתחיל להאיר מעט, ביקשו להכתירו כרבי'". בדעה שאין לדעת מי היה רבי לייב זה ,מה הייתה
ראה פתאום מחנה גדול של נפטרים שהיה מכיר חסידי חב"ד מרבים לדבר על גדלותו של זהותו והתקופה המדויקת בה חי.
אותם מכבר איך שהולכים סמוך אצלו ,ונתפחד רבי לייב ,וכשביקשו בני טערקיש-מוהילוב בספר 'שערי ירושלים' להרה"ג ר' משה ריישר
מאוד וטמן פניו בתוך התבן. מרבם ומאורם בעל התניא ,שימנה את רבי ז"ל (ווארשה תרכ"ח) מופיעים מספר פרטים על רבי
אך קרב אצלו אחד בסמוך ולקח אותו לייב למנהיג העדה בסביבתם ,סירב בעל התניא לייב ,אבל עדיין רב בהם הנסתר על הנגלה:
בזרועו ומשך אותו כדי שיהפוך פניו ,ואמר לו משום שמנהיג בישראל צריך לדעת גם בעניינים "תחילת התיישבות האשכנזים היתה על ידי
בזה הלשון" :עתה כשראית בעיניך ,תאמין מה גשמיים ,ואילו רבי לייב מופשט לגמרי מענייני הרב החסיד המפורסם מורנו הרב לייב ז"ל מאנשי
שאמר לך הבעש"ט" ,והלך לו .זה היה מהדברים העולם הזה ותאוותיו. חב"ד ,ונקרא רבי לייבלי מחברון וגם רבי לייב
שהתחיל להתקרב אצל הבעש"ט ,ע"כ. בעל ייסורין .האיש הזה היה גדול בתורה וירא
בעל אכסניה של הבעש"ט אלוקים מרבים ,ובסוף ימיו נסע לעיר הקודש
נעשה אדם נאמר בעבורך בקובץ 'היכל הבעש"ט' (כסלו תשע"ה) התפרסם צפת ,תיבנה ותיקומם ,ונפטר שמה זקן ושבע
בספר 'בית רבי' (עמ' )144מסופר עליו ,כי מאמר מחקר עמוק ומקיף סביב תולדותיו של ימים ,וציווה לפני מותו שכל מי שיהיה לו עת
התקרבותו אל האדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע הרה"ק רבי לייב בעל הייסורים זי"ע ,שם הובאו צרה ,רחמנא ליצלן ,ישתטח על קברו ויעזרוהו,
היתה בשעה שבעל התניא ביקר פעם בעיר ראיות חותכות וברורות לכך שהוא אכן היה רבי וכך עושים עד היום".
טערקיש-מאהליב מקום מגוריו של רבי לייב. לייב מטערקיש-מאהליב ,שנמנה בצעירותו עם אכן ,זוהי השערה הנמצאת בכתבים של
כאשר שב בעל התניא לביתו ,נסע אליו רבי ה'מתנגדים' לדרכו של הבעש"ט הק' זי"ע ולדרך כולם ,שרבי לייב השתייך לחסידות חב"ד .רבים
לייב והתקשר אליו בכל נימי נשמתו ושתה מפיו החסידות. נוטים לומר שרבי לייב בעל הייסורים הוא רבי
בצמא דברי אלוקים חיים ,עד שהפך לאחד על התקרבותו של רבי לייב לחסידות הוא לייב מטערקיש-מוהילוב.
מגדולי חסידיו המפורסמים. מביא את הסיפור הבא שמופיע בספר 'המשפיע'
עם בואו לביתו ,עסק רבי לייב בהפצת תורת (עמ' קכד) מפי הגה"ח רבי שלמה זלמן הבלין זצ"ל ביקשו להכתירו כרבי
אדמו"ר הזקן .בהקשר זה סיפר הרה"ק הריי"צ מגדולי וחשובי רבני חב"ד בדור הקודם: כך גם נמצא בספר 'אור הגליל' שחיבר
מליובאוויטש זי"ע: שמעתי מהרב ר' יצחק ביק (רב דפראוועדענץ הרה"ח ר' יעקב שלום גפנר ז"ל בשנת תשל"ו ובו
שמעתי כי פעם אחר לימוד דברי אלוקים שהיה רב מקודם בעיר מאהליב דענעסטער) ששמע מידע על גדולים שהתגוררו בגליל (ח"ג עמ' רס),
חיים אשר למד הרב הצדיק החסיד רבי לייב מאביו ז"ל שהיה רב בעיר מאהליב הנ"ל, אחד מהם הוא רבי לייב בעל הייסורים ,שמחבר
נוחו עדן מטערקעש-מאהילוב ,התעורר אברך ומשפחתם היו רבנים עד הבעש"ט דור אחר הספר נוקט באופן פשוט שמדובר אכן ברבי
אחד בעל כישרון והתדבק בלימוד דברי אלוקים דור ,עד שזקנם היה רב במעזיבוז בימי הבעש"ט. לייב מטערקיש-מוהילוב ,כפי שהוא כותב עליו
חיים .וכעבור איזה זמן התחיל להתפלל בארוכה וסיפר לו ,שר' לייב הידוע שהיה בעיר מאהליב בערכו בכותרת" :רבי לייב מטערקיש-מאהליב
ולהתנהג בדרכי חסידי חב"ד. הנ"ל בימי אדמו"ר הזקן (בעל התניא) נ"ע ,היה בעל ייסורים".
חברי האברך ובני גילו ,שהיו מחסידי מתנגד. הוא מקדים וכותב כי "דמותו של הרב
אדמו"רי וואהלין קינאו בו ,ובאחד המועדים פעם אחת בא לשם הבעש"ט ז"ל ותלמידו הקדוש רבי לייב המכונה 'בעל הייסורים' ,אפופה
לשמחה בעת ה'פארבריינגען' (התוועדות חסידים) רבי זאב קיצעס ,ונתאכסנו אצל ר' לייב הנ"ל מסתורין .אף אין ידוע משום מה כינוהו בני דורו
אמרו לחברם האברך" :האדמו"ר שלך הוא בבית קטן .הבעש"ט ישב על תיבה אחת וראשו (כפי המובא בספר 'שערי ירושלים' כנ"ל) בתואר זה .אבל
בוודאי גדול ונורא -אבער א מופת ,דאס קריגט היה מוקף עם פאציילע (מטפחת) ,הראש עם ננסה לרכז את הנאמר אודותיו בכמה ספרים כפי
מען בא אונזער רבי'ן" (אבל מופת ,את זה אפשר לקבל הפנים בגלל הפרעושים והזבובים .רבי זאב הנ"ל שתעלה מצודתנו.
אצל האדמו"ר שלנו). עם ר' לייב ישבו ביחד ורבי זאב סיפר לר' לייב "הרב הקדוש רבי לייב היה בן העיר טערקעש
2
קובץ ישן) שאברהם אבינו היה לו ספר יצירה ובזה סיפור זה מופיע בספר 'התמים' (ח"א עמ' ,)158 הדבר ציער את האברך במאוד ,ומשך זמן
ברא את בן הבקר אשר נתן למלאכים עם חמאה ומשם ראה ב'אגרות כ"ק אדמו"ר הריי"צ' (ח"ב מה היה חושב אם יספר דבר זה להרב הצדיק
וחלב (כמובא בפרשתינו) ,כי אין בבשר הנוצר על עמ' שעה) ,שם מצוין שהסיפור הזה נכתב על ידי החסיד רבי לייב ,אם לאו .עברו שבועות שניים
ידי ספר יצירה משום איסור בשר בחלב. הרבי הריי"צ במכתבו לחתנו כ"ק מרן אדמו"ר או שלושה והחליט שלא לספר מאומה ,והיה לו
כך גם המשיך אברהם אבינו ונתן את ספר מליובאוויטש זי"ע. צער גדול .בתוך כך בא משולח מבעל התניא
היצירה לבניו ,שבראו ממנו עגל ויכלו לאכול שהוליך מעות רבי מאיר בעל הנס לשולחם לארץ
אותו בלי שחיטה .כיוצא בזה היה גם במרוצת בריאת החכם לעומת הגולם הקודש ובידו גם מכתב להרב הצדיק החסיד רבי
הדורות ,כפי שמביא הגה"ק ה'חכם צבי' זי"ע לייב במענה על הידיעות שכתב לו אודות הדרכת
זו היתה דרכם של החסידים ואנשי המעשה
בתשובותיו (סי' צג)" :נסתפקתי אדם הנוצר על ידי האברכים ,כי רבי לייב היה ממונה מאת בעל
מאז ימות קדם ,לתור ולחפש אחרי סיפורים
ספר יצירה כאותה שאמרו על זקני רבי אליהו ,מי התניא להדריך ולנהל האברכים הצעירים במחוז
של אותות ומפותים שנעשו על ידי רבותיהם
מצטרף לעשרה". ההוא.
הקדושים ,אבל מכאן למדנו כלל גדול שלימד
המשיך הגר"מ אריק ואמר לו" :על כן אנו אותנו הרה"ק בעל התניא זי"ע ,שהמופת הגדול בין התשובות של רבינו הגדול (בעל התניא)
רואים שגוף הענין לברוא אדם בספר יצירה והאמיתי ביותר הוא לעשות בן אדם מחתיכת עץ, לרבי לייב ,היתה גם תשובה אודות האברך הנ"ל,
הוא דבר שיכול להיות ,רק שאלתך היתה האם 'מאכן פון פלאכע א מענטש'. שראוי לקרבו וצריכים להפיג צערו ,וזה יהיה לו
המהר"ל היה בר הכי לברוא גולם ,אמנם שאלתי לאות ולאחרים למופת .כששמע האברך מפי
על כך ראיתי דבר נחמד ויפה מהגאון
אליך היא אחרת; למה לך להביא ראיה מבריאת מדריכו את אשר כותב רבינו הגדול אודותיו,
המפורסם רבי מאיר אריק זצוק"ל אב"ד טארנא,
'הגולם' על גדלותו של המהר"ל ,הלא יכולת לדעת התחיל לבכות .וישאל אותו רבי לייב ,מה אתה
שפעם שאל אותו בעל-בית אחד :מה אומר הרבי
זאת מבריאת 'החכם' ,הלא הוא הגה"ק ה'תוספות בוכה? והלה סיפר לו את כל השיחה שהיתה לו.
על מה שאומרים העולם שהגה"ק מהר"ל מפראג
יום טוב' זי"ע ,שהיה תלמידו של המהר"ל ומעיד אמר לו רבי לייב" :עתה הנני מבין דברי רבינו,
זי"ע ברא גולם על ידי ספר יצירה? השיב לו
עליו בחכמתו שהיה אדם הגדול בענקים ,ממילא כי זה המופת האמיתי' ,אז מיר זאל מאכן פון א
הגר"מ אריק ,שבפשטות יכולים גדולים וצדיקים
אין כאן שום מקום להסתפק בגדלות המהר"ל"... פלאכע א מענטש' -לעשות בן אדם מחתיכות
לברוא על ידי ספר יצירה וזה אינו דבר חדש,
עץ.
שהרי ידועים דברי השל"ה הקדוש (פ' וישב בשם
הרה"ק כשמוע ואיים עליהם שיספרו עכשיו את כל מעשיהם פתוחה או סתומה
מראפשיץ את דבריו להרה"ק מראפשיץ ,אבל הם שחששו מאד שלא
כ' חשון: המחכימים ,שחק ונהנה יתוודע הדבר לרבם הרה"ק מראפשיץ ,פן יקפיד
בספר 'דברי שלום' על הרה"ק רבי שלום
הרה"ק רבי שלום מאד. עליהם חלילה על מעשה זה ,טיכסו עצה בנפשם
מקאמינקא זי"ע מסופר:
מקאמינקא זי"ע כדת מה לעשות. בעת שהותו בחצר הקודש ראפשיץ אצל רבו
פתח שערי שמים הרה"ק רבי נפתלי צבי מראפשיץ זי"ע ,היה מעשה
מיד קם הרה"ק מקאמינקא והשית עצה
על פי מעשה נפלא שכתבו שם ספר תורה לזכות הרה"ק מראפשיץ,
בנפשו ,על ידי שהקדים את עצמו לבוא אל
זה אמרתי ביו"ט שמחת תורה והוא מסר להסופר את חדרו המיוחד שיכתוב שם
הרה"ק מראפשיץ לפני יבוא אצלו הסופר ,והוא
להמליץ טוב על כלל ישראל כמליצת הרה"ק את הספר בלי הפרעה ,אבל ציווה עליו שלא יתן
סיפר את הדבר בדרך שחוק שלא להעלות חרון
מקאמינקא: לשום אדם להיכנס לתוך החדר הפרטי.
אפו ,וכה אמר בחכמה ובתבונה" :ידע נא רבי
בימים הנוראים אנחנו כסדר פותחים את בבוקר אחד לאחר תפילת שחרית ,רצו בני
ומורי שהיה לנו היום עסק ביש עם הסופר ,כי
ארון הקודש בשעת הפיוטים וסוגרים בחזרה, החבריא קדישא לשתות 'לחיים' ,אבל לא היה
המחלוקת נתהוותה אודות פתיחה וסתימה ,שהוא
כמו בסליחות 'שמע קולינו' ובתפילת 'אבינו להם מה לשתות .הם ידעו שבחדרו של הרבי
טען שצריך להיות סתימה ואנו עמדנו על דעתנו
מלכנו' ובעוד מקומות בתפילה ,פותחים וסוגרים, נמצא יי"ש ורצו לקחתו משם ,לכן ניגשו אל
שצריך לעשות פתיחה".
פותחים וסוגרים ,וחוזר חלילה .כל זה עד שמחת הסופר והפצירו בו שירשה להם לקחת את היי"ש,
תורה ,שאז מגיעים ל'אתה הראית לדעת כי ה' הוא כששמע זאת הרה"ק מראפשיץ נאחז
אבל הוא לא הסכים להם בשום פנים ואופן ,אלא
האלוקים' ,שפותחים את ארון הקודש ומשאירים בתמיהה ובפחד גם יחד ,ושאל אותו :מה? האם
אם כן יצווה לו הרה"ק מראפשיץ ויתן לו רשות
אותו פתוח משך כל זמן ההקפות. היתה לכם שאלה בספר תורה ולא באתם לשאול
להכניסם פנימה.
והנה ,עד עכשיו היה נראה כוויכוח שלא אותי? היתכן כזאת?
החבריא כבר היו מוכנים ללכת אל הרה"ק
היה ברור אם ארון הקודש צריך להיות פתוח או הרגיע אותו הרה"ק מקאמינקא ואמר:
מראפשיץ ולבקש ממנו רשות להיכנס לתוך
סתום ...אבל עכשיו שכבר הגענו למדריגה גבוהה "לא ולא! השאלה לא היתה על הספר תורה, החדר ולהוציא את היי"ש ,אבל אז מחה בהם
של ההכרה כי ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו, רק על הדלת ...ומעשה שהיה כך היה ...אנחנו הרה"ק מקאמינקא באמרו שאין זה כדאי לבלבל
הרי שכבר צריך לעשות פתיחה ,וכן אנו עושים. רצינו לשתות 'לחיים' ,אבל היי"ש היה מונח בתוך את הצדיק בשביל דבר זה שאין בו ממש .בלית
יעזור השי"ת שעל ידי זה יושפע שפע רב החדר שמסר רבינו להסופר ,והוא לא הניח אותנו ברירה ,הלכו החבריא בדרך אחרת ,על ידי שאחד
בכל העולמות ,שגם בעולם העליון יהיו לנו 'תרעין להיכנס פנימה ,לכן התגברנו עליו ופתחנו את מהם אחז את הסופר בחזקה ושאר החברים דחפו
פתיחין' ,להשפיע לנו ולכל ישראל שפע וברכה הדלת בעל כרחו ,וזה היה הוויכוח בינינו ,שהוא אותו על הדלת בכח ובחזקה עד שנפתחה הדלת
וחיים עד העולם ,שערי שמים פתח ואוצרך הטוב טען הדלת צריכה להיות סתומה ,ואנחנו החלטנו והם נכנסו פנימה ,שתו 'לחיים' ויצאו החוצה.
לנו תפתח בלי גבול ובלי קצבה ,בזכות האמונה שכאן המקום לעשות פתיחה ,וכן עשינו"...
הפשוטה כי ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו. כיוון שכן ,התחיל הסופר לצעוק בקול רם
3
ִּב ְ+ד ַבר ְי ׁ+שו ָּעה
פרפראות לחכמה בפרשת השבוע ובעניינא דיומא
העיר לו אחד מן המתפללים ושאל אותו איך עשה בבן הנעקד ישבית מדייננו
איתא בגמ' (בבא קמא נ - .יבמות קכא :):תנו רבנן מעשה כזאת ,בהזכירו לשונו של ה'מנחת אלעזר' על הישמעאלים,
בבתו של נחוניא חופר שיחין שנפלה לבור גדול ,באו שאם כן יפלו בבורות שיחין ומערות .על זה ענה רבי שלמה
והודיעו את רבי חנינא בן דוסא .שעה ראשונה אמר להם אליעזר בשנינות" :זאלן זיי פאלן" (אדרבה שיפלו)...
שלום ,שניה אמר להם שלום ,שלישית אמר להם עלתה.
אמרו לה מי העלך ,אמרה להם זכר של רחלים נזדמן לי וזקן ואנחנו קמנו ונתעודד
אבל אנחנו זרע אברהם יצחק ויעקב "קמנו ונתעודד", אחד מנהיגו .פירש רש"י :זכר של רחלים -אילו של יצחק,
שאפילו אם נופלים יש לנו זכות העקידה להינצל מן וזקן מנהיגו -אברהם.
ביאר המהרש"א בחידושי אגדות ,דהיינו שניצלה הפורענות ,ושבע יפול צדיק וקם.
יש להוסיף מה שביאר הגאון רבי יוסף נחמיה קארניצער בזכות עקידת יצחק וזה עמד לה בעת צרה ,דכתיב התם
(פרשתינו כב ,יד) "אשר יאמר היום בהר ה' יראה" ,ופירש רש"י זצ"ל אב"ד קראקא על מעשה בבתו של נחוניא חופר
על התורה" :ה' יראה עקידה זו לסלוח לישראל בכל שנה שיחין ,שנטתה מן הדרך הישרה ונטשה מוסר אביה ותורת
ולהצילם מן הפורענות ,כדי שיאמר היום הזה בכל הדורות אמה ,עד שנפלה לבור הגדול ,פירוש שנפלה לבור אשר
הבאים בהר ה' ,יראה אפרו של יצחק צבור ועומד לכפרה" .מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו ,שלא הלכה בדרך
למדנו אפוא כי זכותה של העקידה גדולה מאד ונשארת התורה ,רק במקומות נחשים ועקרבים ,בדרכים עקלקלות.
באו והזכירוה אצל רבי חנינא בן דוסא והתפלל עליה, לדורות עולם ,שגם בתו של נחוניא שנפלה לבור הגדול,
ואכן חזרה בתשובה שלימה לחיק אמונתה .כששאלו ניצלה בזכות העקידה.
אותה ,מי העלך? באיזו זכות זכית לצאת מחשיכה לאורה?
אמרה "זכר של רחלים וזקן מנהיגו" ,שבזכות עקידת המה כרעו ונפלו
על זה אמר הנביא (עמוס ה ,ב) "נפלה לא תוסיף ,קום יצחק ניצלתי ,כי בזכות העקידה זוכים בני ישראל להינצל
בתולת ישראל" ,אבל "המה כרעו ונפלו" ,כשאומות מן היצר הרע ,כמו שהכניעו אברהם ויצחק את יצרם הרע
העולם נופלים אין להם תקומה ואין מגיעים לחצי ההר עד ועבדו את השי"ת במסירות נפש.
כן כתב להדיא ב'בית יוסף' (או"ח סי' א) "וטוב לומר פרשת שנקרעים לגזרים.
הגה"צ רבי שלמה אליעזר מרגליות זצ"ל ,בנו של העקידה כדי לזכור זכות האבות לפני הקב"ה ,וגם להכניע
הגה"צ המקובל רבי אשר זעליג מרגליות זצ"ל מיקירי יצרו לעבודת השי"ת כמו שמסר יצחק נפשו" .בספר 'אמרי
קרתא דשופריא ומגדולי חסידי הרה"ק ה'מנחת אלעזר' פנחס' (שער סדר היום אות סט) כתב הרה"ק רבי פנחס מקאריץ
ממונקאטש זי"ע ,התפלל פעם שחרית בבית המדרש זי"ע ,שפרשת העקידה מועילה לבטל ממנו מחשבות זרות.
מעתה יש לנו סגולה נפלאה ויקרה למי שנטה רח"ל דחסידי מונקאטש והתעטף בטליתו שלא כמנהג
מדרך הישר והרצוי ,שנפל לבור הגדול ,לומר פרשת מונקאטש.
ידועה שיטת ה'מנחת אלעזר' בעטיפת הראש בטלית ,העקידה בכוונה ובזכות העקידה יכניע את היצר הרע
לעבודת השי"ת ,ונזכה בזכות זה לזרע ברך ה', שלא לכסות את כל הראש ,אלא להניח את העיניים
שהולכים בדרך הטוב. והאף גלויים ,שהרי בעינן כעטיפת ישמעאלים ,וכי
שוב מצאתי כתוב לאמור בספר 'אלף הישמעאלים מתרוצצים בכסות עיניים ובסתימת חוטם
כתב' (אות רא)" :טוב לומר פרשת העקידה ופה? אלא וודאי שאינם מכסים את כל
בכל יום בכוונה ,והוא מסוגל לגידול הראש ,שאם כן יפלו בבורות שיחין
בנים ולבטל הרהורים". ומערות.
יו"ל ע"י מכון 'משמיע ישועה' • להנצחות ולקבלת הגליון ,ניתן לפנות לכתובת • mashmiayeshuah@gmail.comכתיבה ועריכה :יוסף מאיר האס
