gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

משמיע ישועה · Mashmia Yeshua — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: משמיע ישועה · Mashmia Yeshua

שבוע: וירא (2026-10-26)

משמיע ישועה · Mashmia Yeshua — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫ַמ ׁ‪ְ+‬ש ִמ ַיע ְי ‪ׁ+‬שו ָּעה‬ ‫דרושים יקרים ורעיונות‬ ‫נפלאים בפרשת השבוע‬ ‫ובעניינא דיומא‬ ‫מגנזי אוצרותיו הברוכים‬ ‫של כש"ת מורנו הגה"צ‬ ‫רבי יהושע נתן פייפער‬ ‫שליט"א‬ ‫אב"ד קהל‬ ‫ברכת מנחם – קראקא‬ ‫גליון‬ ‫נ'‬ ‫פרשת וירא‪ ,‬תשפ"ז‬ ‫מכיוון שבבית החולים יש הרבה חולים בכל מיני מחלות קשות‬ ‫נוטל אחד מששים‬ ‫ומסוכנות ל"ע‪ ,‬איני רוצה לקבל מהם חלילה אחד משישים שלא‬ ‫ַו ֵ ּי ָרא ֵא ָליו ה' ְ ּב ֵאל ֵֹני ַמ ְמ ֵרא (יח‪ ,‬א)‬ ‫אסתכן‪ ,‬אבל אתה הרי חולה במיליון דאלער‪ ,‬ומזה לא אכפת לי‬ ‫פירש"י‪ :‬לבקר את החולה (בבא מציעא פו‪ ,):‬אמר רבי חמא בר‬ ‫אחד משישים"‪...‬‬ ‫חנינא‪ ,‬יום שלישי למילתו היה ובא הקב"ה ושאל בשלומו‪.‬‬ ‫מסופר על הרה"ק רבי אברהם דוב בער מאווריטש זי"ע בעל‬ ‫עליך הורגנו כל היום‬ ‫'בת עין'‪ ,‬שהיה נוהג להשתתף בסעודת שלישי למילה דייקא‪,‬‬ ‫מכאן אנו למדים שלא תמיד הולכים לקיים מצוות ביקור‬ ‫באמרו שלברית מילה מגיע אליהו הנביא מלאך הברית‪ ,‬אבל‬ ‫חולים רק כדי לחזק ולעודד את החולה‪ ,‬כי אם לקחת ממנו איזה‬ ‫לשלישי למילה מגיע הקדוש ברוך הוא בעצמו‪ ,‬כפי שבא לבקר‬ ‫דבר טוב בשבילנו‪ ,‬כפי שמהר"ם שפירא הלך אצל העשיר כדי‬ ‫את אברהם אבינו ביום השלישי למילתו‪.‬‬ ‫לקחת ממנו אחד משישים מסך מיליון דאלער שהיה חולה בו‪.‬‬ ‫אמנם לכאורה יש להבין‪ ,‬כי בשלמא שבא הקב"ה אצל‬ ‫על כן יש לנו לילך להשתתף בסעודת שלישי למילה‪ ,‬כדי לקחת‬ ‫אברהם אבינו שהיה זקן בן צ"ט שנים‪ ,‬לבקרו ולשאול בשלומו‬ ‫מהרך הנימול מידה טובה זו של "עליך הורגנו כל היום" (תהלים מד‪,‬‬ ‫ביום השלישי למילתו‪ ,‬שהיה בזה ביקור חולים מושלם על ידי‬ ‫כג)‪ ,‬שדרשו זאת חז"ל (גיטין נז‪ ):‬על מצוות מילה‪ ,‬שאנו מוכנים‬ ‫שדיבר אתו בעניינים שונים‪ ,‬אבל לבוא לסעודת שלישי למילה‬ ‫ומזומנים למסור את נפשינו כדי להיות עם הקב"ה בברית חותמו‪.‬‬ ‫של תינוק בן י"א ימים‪ ,‬הרי אי אפשר לדבר אתו או לחזק אותו‬ ‫זהו שאנו למדים מהתינוק בבואנו לסעודת שלישי למילה‪,‬‬ ‫ולדרוש בשלומו‪ ,‬א"כ מה טעם יש לבקר את החולה על ידי‬ ‫לקח טוב זה של אחד מששים למסירות נפש לקיום התורה‬ ‫ההשתתפות בסעודת שלישי למילה?‬ ‫והמצוות‪ ,‬כי עליך הורגנו כל היום למען רצון הבורא יתברך שמו‪.‬‬ ‫ויתבאר על פי המסופר על הגאון רבי מאיר שפירא זצוק"ל‬ ‫ראש ישיבת חכמי לובלין‪ ,‬שבא פעם לבקר איזה עשיר קמצן שלא‬ ‫טובא מגרר גריר‬ ‫היה נותן שום צדקות‪ .‬כשראה אותו העשיר‪ ,‬אמר לו‪" :‬מדוע באת‬ ‫מענין לענין באותו ענין סיפר הרה"ק רבי מרדכי חיים סלונים‬ ‫אלי‪ ,‬וכי אינך יודע שאיני נותן צדקות?" אמר לו מהר"ם שפירא‪:‬‬ ‫זי"ע על הרה"ק ה'בת עין' זי"ע‪:‬‬ ‫"באתי לקיים מצוות ביקור חולים"‪ ...‬אמר לו העשיר‪" :‬הרי אינני‬ ‫פעם אחת בסעודת שלישי למילה‪ ,‬התבשם מעט ומצב רוחו‬ ‫חולה‪ ,‬ברוך ה' אני בריא וגם אף אחד מבני הבית לא חולה"‪.‬‬ ‫היה מרומם‪ .‬כשחזר לביתו נתמך בידי שני אנשים ואמר בבדיחות‪:‬‬ ‫ענה לו גאון ישראל ותפארתו בחכמה ובשנינות‪" :‬שלמה‬ ‫זהו פירוש מאמר חז"ל על היין (ברכות לה‪" ):‬פורתא מסעד סעיד‬ ‫המלך מכחיש אותך שהוא אומר (קהלת ה‪ ,‬יב) "יש רעה חולה ראיתי‬ ‫(מעט יין משביע)‪ ,‬טובא מגרר גריר (הרבה יין מושך לשתייה נוספת)"‪,‬‬ ‫תחת השמש עושר שמור לבעליו לרעתו"‪ ,‬א"כ אתה חולה ובאתי‬ ‫שלאחר מעט יין‪ ,‬נצרך האדם להיתמך ולהיסעד באחרים‪ ,‬אולם‬ ‫בזאת לבקרך"‪...‬‬ ‫אם הרבה בשתייה טובא‪ ,‬צריך כבר לגוררו…‬ ‫נהנה העשיר מהרעיון הנפלא ואמר לו‪" :‬זהו אכן 'ווארט' טוב‬ ‫לאחר מכן התחיל לזוב דם רב ממקום המילה‪ ,‬והרך הנימול‬ ‫ויפה‪ ,‬אבל אם היה רצונך רק לקיים מצוות ביקור חולים‪ ,‬א"כ‬ ‫היה בסכנה‪ .‬מיהרו להזכירו לפני ה'בת עין' הקדוש ומצאוהו‬ ‫למה זה טרחת לבוא עד פה בשביל חולה אחד‪ ,‬הרי היית הולך‬ ‫כשהוא יושב כבר אל השולחן ושקוע בתלמודו‪ .‬כששמע את‬ ‫לבית החולים הסמוך‪ ,‬שם יש הרבה חולים ואתה יכול לקיים את‬ ‫ההזכרה‪ ,‬נענה ואמר להם‪" :‬כעת יישבתי דין ברמב"ם והצלתיו‬ ‫המצוה הזאת שם הרבה פעמים"‪.‬‬ ‫מהשגת הראב"ד עליו‪ ,‬ובא הרמב"ם להודות לי על כך‪ .‬בזכות זה‬ ‫השיב לו מהר"ם שפירא בהלצה‪ :‬הרי רבותינו אמרו (נדרים‬ ‫יתרפא הילד"‪.‬‬ ‫לט‪ ):‬שהמבקר את החולה נוטל אחד משישים בצערו‪ ,‬אבל‬ ‫וכן היה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫ְי ׁשוּע ֹות ַמ ְל ּכ ֹו‬ ‫גיצי אש קודש משולחנם הגבוה של גדולי הדור וצדיקי אמת לרגל יומי דהילולא רבה‬ ‫מהגדלות והמופתים מהבעש"ט‪ ,‬והשיב לו ר' לייב‬ ‫מאהליב‪ ,‬כן הוא מוזכר בספר 'בית רבי'‪ .‬הוא‬ ‫ארי במסתרים‬ ‫שאין אני מאמין בזה‪.‬‬ ‫נחשב בין גדולי החבריא תלמידיו ומקורביו של‬ ‫דמותו של הרה"ק‬ ‫אחר כך סיפר לו עוד מאיזה מופת‪ ,‬והשיב לו‬ ‫הרב בעל התניא‪ .‬תלמידיו של הרב בעל התניא‬ ‫רבי לייב בעל הייסורים‬ ‫ט"ו חשון‪:‬‬ ‫גם כן שאינו מאמין‪ .‬אז ענה לו הבעש"ט מרחוק‪:‬‬ ‫נמנעו מלהכתירו כרבי ואדמו"ר‪ ,‬היות והרב בעל‬ ‫הרה"ק רבי לייב‬ ‫זי"ע‪ ,‬היתה מאז ומעולם‬ ‫"בזה תאמינו שהוא אמת"‪ .‬השיב לו ר' לייב‪" :‬אין‬ ‫התניא אמר עליו שהוא מופשט לגמרי מן העולם‬ ‫בעל היסורים זי"ע‬ ‫דמות מסתורית ובלתי‬ ‫אני מאמין לכם גם כן"‪ .‬ואז ענה לו הבעש"ט‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫מפוענחת‪ ,‬והיא כנראה‬ ‫ז"ל‪" :‬אם אין אתם מאמינים לזה אז תראו זאת‬ ‫"כך נאמר עליו בספר 'בית רבי'‪' :‬הרה"ק רבי‬ ‫תישאר כזו‪ .‬גם חוקרי‬ ‫בעיניכם"‪ ,‬והלך מאיתם‪.‬‬ ‫לייב מטערקעש מאהליב (ר' יעקב שלום גפנר מציין‬ ‫החסידות הנודעים‪ ,‬לא יכלו‬ ‫עבר איזה זמן והיתה חמימות גדולה בבית ור'‬ ‫בסוגריים כי 'המעניין הוא שבין כל מקורבי וחסידי בעל‬ ‫לספק פרטים חדשים וכולם נאחזים‬ ‫לייב הנ"ל לא היה יכול לישון בבית בשום אופן‪,‬‬ ‫התניא‪ ,‬הוא מהיחידים המתוארים הרב הקדוש')‪ ,‬היה‬ ‫בכמה פרטים בודדים‪ ,‬ידועים יותר או פחות על‬ ‫ויצא אל החצר‪ ,‬והיו שם עגלה עם תבן‪ ,‬והניח‬ ‫מגדולי חסידי הרב ואיש קדוש‪ .‬חסידים רבים‬ ‫דמותו של רבי לייב‪ ,‬כשחלק גדול מהם מצדד‬ ‫לנוח מעט‪ .‬והיה בבוקר כשהתחיל להאיר מעט‪,‬‬ ‫ביקשו להכתירו כרבי'"‪.‬‬ ‫בדעה שאין לדעת מי היה רבי לייב זה‪ ,‬מה הייתה‬ ‫ראה פתאום מחנה גדול של נפטרים שהיה מכיר‬ ‫חסידי חב"ד מרבים לדבר על גדלותו של‬ ‫זהותו והתקופה המדויקת בה חי‪.‬‬ ‫אותם מכבר איך שהולכים סמוך אצלו‪ ,‬ונתפחד‬ ‫רבי לייב‪ ,‬וכשביקשו בני טערקיש‪-‬מוהילוב‬ ‫בספר 'שערי ירושלים' להרה"ג ר' משה ריישר‬ ‫מאוד וטמן פניו בתוך התבן‪.‬‬ ‫מרבם ומאורם בעל התניא‪ ,‬שימנה את רבי‬ ‫ז"ל (ווארשה תרכ"ח) מופיעים מספר פרטים על רבי‬ ‫אך קרב אצלו אחד בסמוך ולקח אותו‬ ‫לייב למנהיג העדה בסביבתם‪ ,‬סירב בעל התניא‬ ‫לייב‪ ,‬אבל עדיין רב בהם הנסתר על הנגלה‪:‬‬ ‫בזרועו ומשך אותו כדי שיהפוך פניו‪ ,‬ואמר לו‬ ‫משום שמנהיג בישראל צריך לדעת גם בעניינים‬ ‫"תחילת התיישבות האשכנזים היתה על ידי‬ ‫בזה הלשון‪" :‬עתה כשראית בעיניך‪ ,‬תאמין מה‬ ‫גשמיים‪ ,‬ואילו רבי לייב מופשט לגמרי מענייני‬ ‫הרב החסיד המפורסם מורנו הרב לייב ז"ל מאנשי‬ ‫שאמר לך הבעש"ט"‪ ,‬והלך לו‪ .‬זה היה מהדברים‬ ‫העולם הזה ותאוותיו‪.‬‬ ‫חב"ד‪ ,‬ונקרא רבי לייבלי מחברון וגם רבי לייב‬ ‫שהתחיל להתקרב אצל הבעש"ט‪ ,‬ע"כ‪.‬‬ ‫בעל ייסורין‪ .‬האיש הזה היה גדול בתורה וירא‬ ‫בעל אכסניה של הבעש"ט‬ ‫אלוקים מרבים‪ ,‬ובסוף ימיו נסע לעיר הקודש‬ ‫נעשה אדם נאמר בעבורך‬ ‫בקובץ 'היכל הבעש"ט' (כסלו תשע"ה) התפרסם‬ ‫צפת‪ ,‬תיבנה ותיקומם‪ ,‬ונפטר שמה זקן ושבע‬ ‫בספר 'בית רבי' (עמ' ‪ )144‬מסופר עליו‪ ,‬כי‬ ‫מאמר מחקר עמוק ומקיף סביב תולדותיו של‬ ‫ימים‪ ,‬וציווה לפני מותו שכל מי שיהיה לו עת‬ ‫התקרבותו אל האדמו"ר הזקן בעל התניא זי"ע‬ ‫הרה"ק רבי לייב בעל הייסורים זי"ע‪ ,‬שם הובאו‬ ‫צרה‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ ,‬ישתטח על קברו ויעזרוהו‪,‬‬ ‫היתה בשעה שבעל התניא ביקר פעם בעיר‬ ‫ראיות חותכות וברורות לכך שהוא אכן היה רבי‬ ‫וכך עושים עד היום"‪.‬‬ ‫טערקיש‪-‬מאהליב מקום מגוריו של רבי לייב‪.‬‬ ‫לייב מטערקיש‪-‬מאהליב‪ ,‬שנמנה בצעירותו עם‬ ‫אכן‪ ,‬זוהי השערה הנמצאת בכתבים של‬ ‫כאשר שב בעל התניא לביתו‪ ,‬נסע אליו רבי‬ ‫ה'מתנגדים' לדרכו של הבעש"ט הק' זי"ע ולדרך‬ ‫כולם‪ ,‬שרבי לייב השתייך לחסידות חב"ד‪ .‬רבים‬ ‫לייב והתקשר אליו בכל נימי נשמתו ושתה מפיו‬ ‫החסידות‪.‬‬ ‫נוטים לומר שרבי לייב בעל הייסורים הוא רבי‬ ‫בצמא דברי אלוקים חיים‪ ,‬עד שהפך לאחד‬ ‫על התקרבותו של רבי לייב לחסידות הוא‬ ‫לייב מטערקיש‪-‬מוהילוב‪.‬‬ ‫מגדולי חסידיו המפורסמים‪.‬‬ ‫מביא את הסיפור הבא שמופיע בספר 'המשפיע'‬ ‫עם בואו לביתו‪ ,‬עסק רבי לייב בהפצת תורת‬ ‫(עמ' קכד) מפי הגה"ח רבי שלמה זלמן הבלין זצ"ל‬ ‫ביקשו להכתירו כרבי‬ ‫אדמו"ר הזקן‪ .‬בהקשר זה סיפר הרה"ק הריי"צ‬ ‫מגדולי וחשובי רבני חב"ד בדור הקודם‪:‬‬ ‫כך גם נמצא בספר 'אור הגליל' שחיבר‬ ‫מליובאוויטש זי"ע‪:‬‬ ‫שמעתי מהרב ר' יצחק ביק (רב דפראוועדענץ‬ ‫הרה"ח ר' יעקב שלום גפנר ז"ל בשנת תשל"ו ובו‬ ‫שמעתי כי פעם אחר לימוד דברי אלוקים‬ ‫שהיה רב מקודם בעיר מאהליב דענעסטער) ששמע‬ ‫מידע על גדולים שהתגוררו בגליל (ח"ג עמ' רס)‪,‬‬ ‫חיים אשר למד הרב הצדיק החסיד רבי לייב‬ ‫מאביו ז"ל שהיה רב בעיר מאהליב הנ"ל‪,‬‬ ‫אחד מהם הוא רבי לייב בעל הייסורים‪ ,‬שמחבר‬ ‫נוחו עדן מטערקעש‪-‬מאהילוב‪ ,‬התעורר אברך‬ ‫ומשפחתם היו רבנים עד הבעש"ט דור אחר‬ ‫הספר נוקט באופן פשוט שמדובר אכן ברבי‬ ‫אחד בעל כישרון והתדבק בלימוד דברי אלוקים‬ ‫דור‪ ,‬עד שזקנם היה רב במעזיבוז בימי הבעש"ט‪.‬‬ ‫לייב מטערקיש‪-‬מוהילוב‪ ,‬כפי שהוא כותב עליו‬ ‫חיים‪ .‬וכעבור איזה זמן התחיל להתפלל בארוכה‬ ‫וסיפר לו‪ ,‬שר' לייב הידוע שהיה בעיר מאהליב‬ ‫בערכו בכותרת‪" :‬רבי לייב מטערקיש‪-‬מאהליב‬ ‫ולהתנהג בדרכי חסידי חב"ד‪.‬‬ ‫הנ"ל בימי אדמו"ר הזקן (בעל התניא) נ"ע‪ ,‬היה‬ ‫בעל ייסורים"‪.‬‬ ‫חברי האברך ובני גילו‪ ,‬שהיו מחסידי‬ ‫מתנגד‪.‬‬ ‫הוא מקדים וכותב כי "דמותו של הרב‬ ‫אדמו"רי וואהלין קינאו בו‪ ,‬ובאחד המועדים‬ ‫פעם אחת בא לשם הבעש"ט ז"ל ותלמידו‬ ‫הקדוש רבי לייב המכונה 'בעל הייסורים'‪ ,‬אפופה‬ ‫לשמחה בעת ה'פארבריינגען' (התוועדות חסידים)‬ ‫רבי זאב קיצעס‪ ,‬ונתאכסנו אצל ר' לייב הנ"ל‬ ‫מסתורין‪ .‬אף אין ידוע משום מה כינוהו בני דורו‬ ‫אמרו לחברם האברך‪" :‬האדמו"ר שלך הוא‬ ‫בבית קטן‪ .‬הבעש"ט ישב על תיבה אחת וראשו‬ ‫(כפי המובא בספר 'שערי ירושלים' כנ"ל) בתואר זה‪ .‬אבל‬ ‫בוודאי גדול ונורא ‪ -‬אבער א מופת‪ ,‬דאס קריגט‬ ‫היה מוקף עם פאציילע (מטפחת)‪ ,‬הראש עם‬ ‫ננסה לרכז את הנאמר אודותיו בכמה ספרים כפי‬ ‫מען בא אונזער רבי'ן" (אבל מופת‪ ,‬את זה אפשר לקבל‬ ‫הפנים בגלל הפרעושים והזבובים‪ .‬רבי זאב הנ"ל‬ ‫שתעלה מצודתנו‪.‬‬ ‫אצל האדמו"ר שלנו)‪.‬‬ ‫עם ר' לייב ישבו ביחד ורבי זאב סיפר לר' לייב‬ ‫"הרב הקדוש רבי לייב היה בן העיר טערקעש‬ ‫‪2‬‬ ‫קובץ ישן) שאברהם אבינו היה לו ספר יצירה ובזה‬ ‫סיפור זה מופיע בספר 'התמים' (ח"א עמ' ‪,)158‬‬ ‫הדבר ציער את האברך במאוד‪ ,‬ומשך זמן‬ ‫ברא את בן הבקר אשר נתן למלאכים עם חמאה‬ ‫ומשם ראה ב'אגרות כ"ק אדמו"ר הריי"צ' (ח"ב‬ ‫מה היה חושב אם יספר דבר זה להרב הצדיק‬ ‫וחלב (כמובא בפרשתינו)‪ ,‬כי אין בבשר הנוצר על‬ ‫עמ' שעה)‪ ,‬שם מצוין שהסיפור הזה נכתב על ידי‬ ‫החסיד רבי לייב‪ ,‬אם לאו‪ .‬עברו שבועות שניים‬ ‫ידי ספר יצירה משום איסור בשר בחלב‪.‬‬ ‫הרבי הריי"צ במכתבו לחתנו כ"ק מרן אדמו"ר‬ ‫או שלושה והחליט שלא לספר מאומה‪ ,‬והיה לו‬ ‫כך גם המשיך אברהם אבינו ונתן את ספר‬ ‫מליובאוויטש זי"ע‪.‬‬ ‫צער גדול‪ .‬בתוך כך בא משולח מבעל התניא‬ ‫היצירה לבניו‪ ,‬שבראו ממנו עגל ויכלו לאכול‬ ‫שהוליך מעות רבי מאיר בעל הנס לשולחם לארץ‬ ‫אותו בלי שחיטה‪ .‬כיוצא בזה היה גם במרוצת‬ ‫בריאת החכם לעומת הגולם‬ ‫הקודש ובידו גם מכתב להרב הצדיק החסיד רבי‬ ‫הדורות‪ ,‬כפי שמביא הגה"ק ה'חכם צבי' זי"ע‬ ‫לייב במענה על הידיעות שכתב לו אודות הדרכת‬ ‫זו היתה דרכם של החסידים ואנשי המעשה‬ ‫בתשובותיו (סי' צג)‪" :‬נסתפקתי אדם הנוצר על ידי‬ ‫האברכים‪ ,‬כי רבי לייב היה ממונה מאת בעל‬ ‫מאז ימות קדם‪ ,‬לתור ולחפש אחרי סיפורים‬ ‫ספר יצירה כאותה שאמרו על זקני רבי אליהו‪ ,‬מי‬ ‫התניא להדריך ולנהל האברכים הצעירים במחוז‬ ‫של אותות ומפותים שנעשו על ידי רבותיהם‬ ‫מצטרף לעשרה"‪.‬‬ ‫ההוא‪.‬‬ ‫הקדושים‪ ,‬אבל מכאן למדנו כלל גדול שלימד‬ ‫המשיך הגר"מ אריק ואמר לו‪" :‬על כן אנו‬ ‫אותנו הרה"ק בעל התניא זי"ע‪ ,‬שהמופת הגדול‬ ‫בין התשובות של רבינו הגדול (בעל התניא)‬ ‫רואים שגוף הענין לברוא אדם בספר יצירה‬ ‫והאמיתי ביותר הוא לעשות בן אדם מחתיכת עץ‪,‬‬ ‫לרבי לייב‪ ,‬היתה גם תשובה אודות האברך הנ"ל‪,‬‬ ‫הוא דבר שיכול להיות‪ ,‬רק שאלתך היתה האם‬ ‫'מאכן פון פלאכע א מענטש'‪.‬‬ ‫שראוי לקרבו וצריכים להפיג צערו‪ ,‬וזה יהיה לו‬ ‫המהר"ל היה בר הכי לברוא גולם‪ ,‬אמנם שאלתי‬ ‫לאות ולאחרים למופת‪ .‬כששמע האברך מפי‬ ‫על כך ראיתי דבר נחמד ויפה מהגאון‬ ‫אליך היא אחרת; למה לך להביא ראיה מבריאת‬ ‫מדריכו את אשר כותב רבינו הגדול אודותיו‪,‬‬ ‫המפורסם רבי מאיר אריק זצוק"ל אב"ד טארנא‪,‬‬ ‫'הגולם' על גדלותו של המהר"ל‪ ,‬הלא יכולת לדעת‬ ‫התחיל לבכות‪ .‬וישאל אותו רבי לייב‪ ,‬מה אתה‬ ‫שפעם שאל אותו בעל‪-‬בית אחד‪ :‬מה אומר הרבי‬ ‫זאת מבריאת 'החכם'‪ ,‬הלא הוא הגה"ק ה'תוספות‬ ‫בוכה? והלה סיפר לו את כל השיחה שהיתה לו‪.‬‬ ‫על מה שאומרים העולם שהגה"ק מהר"ל מפראג‬ ‫יום טוב' זי"ע‪ ,‬שהיה תלמידו של המהר"ל ומעיד‬ ‫אמר לו רבי לייב‪" :‬עתה הנני מבין דברי רבינו‪,‬‬ ‫זי"ע ברא גולם על ידי ספר יצירה? השיב לו‬ ‫עליו בחכמתו שהיה אדם הגדול בענקים‪ ,‬ממילא‬ ‫כי זה המופת האמיתי‪' ,‬אז מיר זאל מאכן פון א‬ ‫הגר"מ אריק‪ ,‬שבפשטות יכולים גדולים וצדיקים‬ ‫אין כאן שום מקום להסתפק בגדלות המהר"ל"‪...‬‬ ‫פלאכע א מענטש' ‪ -‬לעשות בן אדם מחתיכות‬ ‫לברוא על ידי ספר יצירה וזה אינו דבר חדש‪,‬‬ ‫עץ‪.‬‬ ‫שהרי ידועים דברי השל"ה הקדוש (פ' וישב בשם‬ ‫הרה"ק‬ ‫כשמוע‬ ‫ואיים עליהם שיספרו עכשיו את כל מעשיהם‬ ‫פתוחה או סתומה‬ ‫מראפשיץ את דבריו‬ ‫להרה"ק מראפשיץ‪ ,‬אבל הם שחששו מאד שלא‬ ‫כ' חשון‪:‬‬ ‫המחכימים‪ ,‬שחק ונהנה‬ ‫יתוודע הדבר לרבם הרה"ק מראפשיץ‪ ,‬פן יקפיד‬ ‫בספר 'דברי שלום' על הרה"ק רבי שלום‬ ‫הרה"ק רבי שלום‬ ‫מאד‪.‬‬ ‫עליהם חלילה על מעשה זה‪ ,‬טיכסו עצה בנפשם‬ ‫מקאמינקא זי"ע מסופר‪:‬‬ ‫מקאמינקא זי"ע‬ ‫כדת מה לעשות‪.‬‬ ‫בעת שהותו בחצר הקודש ראפשיץ אצל רבו‬ ‫פתח שערי שמים‬ ‫הרה"ק רבי נפתלי צבי מראפשיץ זי"ע‪ ,‬היה מעשה‬ ‫מיד קם הרה"ק מקאמינקא והשית עצה‬ ‫על פי מעשה נפלא‬ ‫שכתבו שם ספר תורה לזכות הרה"ק מראפשיץ‪,‬‬ ‫בנפשו‪ ,‬על ידי שהקדים את עצמו לבוא אל‬ ‫זה אמרתי ביו"ט שמחת תורה‬ ‫והוא מסר להסופר את חדרו המיוחד שיכתוב שם‬ ‫הרה"ק מראפשיץ לפני יבוא אצלו הסופר‪ ,‬והוא‬ ‫להמליץ טוב על כלל ישראל כמליצת הרה"ק‬ ‫את הספר בלי הפרעה‪ ,‬אבל ציווה עליו שלא יתן‬ ‫סיפר את הדבר בדרך שחוק שלא להעלות חרון‬ ‫מקאמינקא‪:‬‬ ‫לשום אדם להיכנס לתוך החדר הפרטי‪.‬‬ ‫אפו‪ ,‬וכה אמר בחכמה ובתבונה‪" :‬ידע נא רבי‬ ‫בימים הנוראים אנחנו כסדר פותחים את‬ ‫בבוקר אחד לאחר תפילת שחרית‪ ,‬רצו בני‬ ‫ומורי שהיה לנו היום עסק ביש עם הסופר‪ ,‬כי‬ ‫ארון הקודש בשעת הפיוטים וסוגרים בחזרה‪,‬‬ ‫החבריא קדישא לשתות 'לחיים'‪ ,‬אבל לא היה‬ ‫המחלוקת נתהוותה אודות פתיחה וסתימה‪ ,‬שהוא‬ ‫כמו בסליחות 'שמע קולינו' ובתפילת 'אבינו‬ ‫להם מה לשתות‪ .‬הם ידעו שבחדרו של הרבי‬ ‫טען שצריך להיות סתימה ואנו עמדנו על דעתנו‬ ‫מלכנו' ובעוד מקומות בתפילה‪ ,‬פותחים וסוגרים‪,‬‬ ‫נמצא יי"ש ורצו לקחתו משם‪ ,‬לכן ניגשו אל‬ ‫שצריך לעשות פתיחה"‪.‬‬ ‫פותחים וסוגרים‪ ,‬וחוזר חלילה‪ .‬כל זה עד שמחת‬ ‫הסופר והפצירו בו שירשה להם לקחת את היי"ש‪,‬‬ ‫תורה‪ ,‬שאז מגיעים ל'אתה הראית לדעת כי ה' הוא‬ ‫כששמע זאת הרה"ק מראפשיץ נאחז‬ ‫אבל הוא לא הסכים להם בשום פנים ואופן‪ ,‬אלא‬ ‫האלוקים'‪ ,‬שפותחים את ארון הקודש ומשאירים‬ ‫בתמיהה ובפחד גם יחד‪ ,‬ושאל אותו‪ :‬מה? האם‬ ‫אם כן יצווה לו הרה"ק מראפשיץ ויתן לו רשות‬ ‫אותו פתוח משך כל זמן ההקפות‪.‬‬ ‫היתה לכם שאלה בספר תורה ולא באתם לשאול‬ ‫להכניסם פנימה‪.‬‬ ‫והנה‪ ,‬עד עכשיו היה נראה כוויכוח שלא‬ ‫אותי? היתכן כזאת?‬ ‫החבריא כבר היו מוכנים ללכת אל הרה"ק‬ ‫היה ברור אם ארון הקודש צריך להיות פתוח או‬ ‫הרגיע אותו הרה"ק מקאמינקא ואמר‪:‬‬ ‫מראפשיץ ולבקש ממנו רשות להיכנס לתוך‬ ‫סתום‪ ...‬אבל עכשיו שכבר הגענו למדריגה גבוהה‬ ‫"לא ולא! השאלה לא היתה על הספר תורה‪,‬‬ ‫החדר ולהוציא את היי"ש‪ ,‬אבל אז מחה בהם‬ ‫של ההכרה כי ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו‪,‬‬ ‫רק על הדלת‪ ...‬ומעשה שהיה כך היה‪ ...‬אנחנו‬ ‫הרה"ק מקאמינקא באמרו שאין זה כדאי לבלבל‬ ‫הרי שכבר צריך לעשות פתיחה‪ ,‬וכן אנו עושים‪.‬‬ ‫רצינו לשתות 'לחיים'‪ ,‬אבל היי"ש היה מונח בתוך‬ ‫את הצדיק בשביל דבר זה שאין בו ממש‪ .‬בלית‬ ‫יעזור השי"ת שעל ידי זה יושפע שפע רב‬ ‫החדר שמסר רבינו להסופר‪ ,‬והוא לא הניח אותנו‬ ‫ברירה‪ ,‬הלכו החבריא בדרך אחרת‪ ,‬על ידי שאחד‬ ‫בכל העולמות‪ ,‬שגם בעולם העליון יהיו לנו 'תרעין‬ ‫להיכנס פנימה‪ ,‬לכן התגברנו עליו ופתחנו את‬ ‫מהם אחז את הסופר בחזקה ושאר החברים דחפו‬ ‫פתיחין'‪ ,‬להשפיע לנו ולכל ישראל שפע וברכה‬ ‫הדלת בעל כרחו‪ ,‬וזה היה הוויכוח בינינו‪ ,‬שהוא‬ ‫אותו על הדלת בכח ובחזקה עד שנפתחה הדלת‬ ‫וחיים עד העולם‪ ,‬שערי שמים פתח ואוצרך הטוב‬ ‫טען הדלת צריכה להיות סתומה‪ ,‬ואנחנו החלטנו‬ ‫והם נכנסו פנימה‪ ,‬שתו 'לחיים' ויצאו החוצה‪.‬‬ ‫לנו תפתח בלי גבול ובלי קצבה‪ ,‬בזכות האמונה‬ ‫שכאן המקום לעשות פתיחה‪ ,‬וכן עשינו"‪...‬‬ ‫הפשוטה כי ה' הוא האלוקים אין עוד מלבדו‪.‬‬ ‫כיוון שכן‪ ,‬התחיל הסופר לצעוק בקול רם‬ ‫‪3‬‬ ‫ִּב ‪ְ+‬ד ַבר ְי ‪ׁ+‬שו ָּעה‬ ‫פרפראות לחכמה בפרשת השבוע ובעניינא דיומא‬ ‫העיר לו אחד מן המתפללים ושאל אותו איך עשה‬ ‫בבן הנעקד ישבית מדייננו‬ ‫איתא בגמ' (בבא קמא נ‪ - .‬יבמות קכא‪ :):‬תנו רבנן מעשה כזאת‪ ,‬בהזכירו לשונו של ה'מנחת אלעזר' על הישמעאלים‪,‬‬ ‫בבתו של נחוניא חופר שיחין שנפלה לבור גדול‪ ,‬באו שאם כן יפלו בבורות שיחין ומערות‪ .‬על זה ענה רבי שלמה‬ ‫והודיעו את רבי חנינא בן דוסא‪ .‬שעה ראשונה אמר להם אליעזר בשנינות‪" :‬זאלן זיי פאלן" (אדרבה שיפלו)‪...‬‬ ‫שלום‪ ,‬שניה אמר להם שלום‪ ,‬שלישית אמר להם עלתה‪.‬‬ ‫אמרו לה מי העלך‪ ,‬אמרה להם זכר של רחלים נזדמן לי וזקן ואנחנו קמנו ונתעודד‬ ‫אבל אנחנו זרע אברהם יצחק ויעקב "קמנו ונתעודד"‪,‬‬ ‫אחד מנהיגו‪ .‬פירש רש"י‪ :‬זכר של רחלים ‪ -‬אילו של יצחק‪,‬‬ ‫שאפילו אם נופלים יש לנו זכות העקידה להינצל מן‬ ‫וזקן מנהיגו ‪ -‬אברהם‪.‬‬ ‫ביאר המהרש"א בחידושי אגדות‪ ,‬דהיינו שניצלה הפורענות‪ ,‬ושבע יפול צדיק וקם‪.‬‬ ‫יש להוסיף מה שביאר הגאון רבי יוסף נחמיה קארניצער‬ ‫בזכות עקידת יצחק וזה עמד לה בעת צרה‪ ,‬דכתיב התם‬ ‫(פרשתינו כב‪ ,‬יד) "אשר יאמר היום בהר ה' יראה"‪ ,‬ופירש רש"י זצ"ל אב"ד קראקא על מעשה בבתו של נחוניא חופר‬ ‫על התורה‪" :‬ה' יראה עקידה זו לסלוח לישראל בכל שנה שיחין‪ ,‬שנטתה מן הדרך הישרה ונטשה מוסר אביה ותורת‬ ‫ולהצילם מן הפורענות‪ ,‬כדי שיאמר היום הזה בכל הדורות אמה‪ ,‬עד שנפלה לבור הגדול‪ ,‬פירוש שנפלה לבור אשר‬ ‫הבאים בהר ה'‪ ,‬יראה אפרו של יצחק צבור ועומד לכפרה"‪ .‬מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו‪ ,‬שלא הלכה בדרך‬ ‫למדנו אפוא כי זכותה של העקידה גדולה מאד ונשארת התורה‪ ,‬רק במקומות נחשים ועקרבים‪ ,‬בדרכים עקלקלות‪.‬‬ ‫באו והזכירוה אצל רבי חנינא בן דוסא והתפלל עליה‪,‬‬ ‫לדורות עולם‪ ,‬שגם בתו של נחוניא שנפלה לבור הגדול‪,‬‬ ‫ואכן חזרה בתשובה שלימה לחיק אמונתה‪ .‬כששאלו‬ ‫ניצלה בזכות העקידה‪.‬‬ ‫אותה‪ ,‬מי העלך? באיזו זכות זכית לצאת מחשיכה לאורה?‬ ‫אמרה "זכר של רחלים וזקן מנהיגו"‪ ,‬שבזכות עקידת‬ ‫המה כרעו ונפלו‬ ‫על זה אמר הנביא (עמוס ה‪ ,‬ב) "נפלה לא תוסיף‪ ,‬קום יצחק ניצלתי‪ ,‬כי בזכות העקידה זוכים בני ישראל להינצל‬ ‫בתולת ישראל"‪ ,‬אבל "המה כרעו ונפלו"‪ ,‬כשאומות מן היצר הרע‪ ,‬כמו שהכניעו אברהם ויצחק את יצרם הרע‬ ‫העולם נופלים אין להם תקומה ואין מגיעים לחצי ההר עד ועבדו את השי"ת במסירות נפש‪.‬‬ ‫כן כתב להדיא ב'בית יוסף' (או"ח סי' א) "וטוב לומר פרשת‬ ‫שנקרעים לגזרים‪.‬‬ ‫הגה"צ רבי שלמה אליעזר מרגליות זצ"ל‪ ,‬בנו של העקידה כדי לזכור זכות האבות לפני הקב"ה‪ ,‬וגם להכניע‬ ‫הגה"צ המקובל רבי אשר זעליג מרגליות זצ"ל מיקירי יצרו לעבודת השי"ת כמו שמסר יצחק נפשו"‪ .‬בספר 'אמרי‬ ‫קרתא דשופריא ומגדולי חסידי הרה"ק ה'מנחת אלעזר' פנחס' (שער סדר היום אות סט) כתב הרה"ק רבי פנחס מקאריץ‬ ‫ממונקאטש זי"ע‪ ,‬התפלל פעם שחרית בבית המדרש זי"ע‪ ,‬שפרשת העקידה מועילה לבטל ממנו מחשבות זרות‪.‬‬ ‫מעתה יש לנו סגולה נפלאה ויקרה למי שנטה רח"ל‬ ‫דחסידי מונקאטש והתעטף בטליתו שלא כמנהג‬ ‫מדרך הישר והרצוי‪ ,‬שנפל לבור הגדול‪ ,‬לומר פרשת‬ ‫מונקאטש‪.‬‬ ‫ידועה שיטת ה'מנחת אלעזר' בעטיפת הראש בטלית‪ ,‬העקידה בכוונה ובזכות העקידה יכניע את היצר הרע‬ ‫לעבודת השי"ת‪ ,‬ונזכה בזכות זה לזרע ברך ה'‪,‬‬ ‫שלא לכסות את כל הראש‪ ,‬אלא להניח את העיניים‬ ‫שהולכים בדרך הטוב‪.‬‬ ‫והאף גלויים‪ ,‬שהרי בעינן כעטיפת ישמעאלים‪ ,‬וכי‬ ‫שוב מצאתי כתוב לאמור בספר 'אלף‬ ‫הישמעאלים מתרוצצים בכסות עיניים ובסתימת חוטם‬ ‫כתב' (אות רא)‪" :‬טוב לומר פרשת העקידה‬ ‫ופה? אלא וודאי שאינם מכסים את כל‬ ‫בכל יום בכוונה‪ ,‬והוא מסוגל לגידול‬ ‫הראש‪ ,‬שאם כן יפלו בבורות שיחין‬ ‫בנים ולבטל הרהורים"‪.‬‬ ‫ומערות‪.‬‬ ‫יו"ל ע"י מכון 'משמיע ישועה' • להנצחות ולקבלת הגליון‪ ,‬ניתן לפנות לכתובת ‪ • mashmiayeshuah@gmail.com‬כתיבה ועריכה‪ :‬יוסף מאיר האס‬