gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

בית העירוב · Bees Huaruv — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: בית העירוב · Bees Huaruv

שבוע: וירא (2026-10-26)

בית העירוב · Bees Huaruv — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‬ ‫™©›‬ ‫גליון מס ‪ 51‬פרשת וירא תשפ"ז‬ ‫"תעשו הפגנות בבית שלכם‪"...‬‬ ‫בין כתלי‬ ‫כך יצא לדרך סיור משותף של מתנדבי בית העירוב‬ ‫הוא עצר את הרכב בחריקה‪' .‬אני יראה להם מה זה'‪ ,‬אמר לעצמו‪ .‬יצא החוצה בחמת זעם כל כולו‬ ‫בית העירוב‬ ‫עם שניים מהתושבים‬ ‫לאורך כל העירוב‪ .‬בסיור‬ ‫דרוך ומוכן לקרב‪ .‬מתקרב אליהם בצעקות 'למה דווקא כאן? תסתלקו‬ ‫מכאן‪ .‬תעשו הפגנות בבית שלכם'‪...‬‬ ‫הסבירו לתושבים בשפתם‪ ,‬מה הבעיות ומדוע הן פוסלות את העירוב‪.‬‬ ‫בעצם 'הם' כלל לא שמעו אותו‪ ,‬רעשי המכוניות העוברות גברו על‬ ‫לקראת הסוף הגיעו גם לקטעים בעירוב הגובלים עם הכביש הסואן‪ .‬שם‬ ‫צעקותיו‪ .‬לא פחות מכך בגלל שהיו מרוכזים לגמרי‪ ,‬מתבוננים ומעיינים‬ ‫התעוררו כמה שאלות והמתנדבים דנו בעניין בכובד ראש‪ .‬מתבוננים‪,‬‬ ‫היטב במשהו שמשך את תשומת ליבם‪.‬‬ ‫מודדים ובודקים שוב ושוב‪.‬‬ ‫מי אלה‪ ,‬למה אכן נעמדו דווקא שם? ומדוע העלו את חמתו של בעל הרכב?‬ ‫באותו רגע עבר שם אחד התושבים בדרכו הביתה לאחר יום עבודה קשה‪.‬‬ ‫הייתה זו קבוצת רבנים ואברכים שיצאה לבדוק את העירוב במושב‬ ‫שבועות ארוכים עשה ימי מילואים‪ ,‬וכעת נדרש להשלים הרבה שעות‬ ‫עבודה בעסק הפרטי‪ .‬כאן הוא מצא את קבוצת המתנדבים‪ .‬רק זה היה‬ ‫הנמצא במיקום מרכזי על אם הדרך‪ .‬גבולות המושב נמצאים על כביש‬ ‫חסר לו! בראשו צצו מיד שעות הסתה נגד הציבור החרדי שלא מתגייס‬ ‫שבהם‬ ‫סואן‪ .‬מושב מעורב‪ ,‬קצת דתיים ומסורתיים‪ ,‬והרבה לא‪ .‬הדתיים‬ ‫ועוד מעיז לחסום כבישים להפריע לאלה שכן מתגייסים‪ .‬ראה חרדים‬ ‫ידעו תמיד 'אצלנו יש עירוב'‪ .‬כך אמרו להם לפני שנים‪ ,‬זו מסורת‬ ‫עומדים בשולי כביש מרכזי ובאופן אוטומטי קישר זאת להפגנה‪.‬‬ ‫שעוברת מפה לאוזן כבר שנים ארוכות‪.‬‬ ‫בחמת זעם עצר את הרכב כדי לשפוך עליהם את כל המרמור שהצטבר‬ ‫לעשות‬ ‫החליט‬ ‫לשם‪,‬‬ ‫שנקלע‬ ‫העירוב‬ ‫כל זאת עד שאחד הרבנים של בית‬ ‫המתנדבים בשולי הכביש‬ ‫אצלו בתקופה האחרונה‪ .‬המילים עמדו כבר על לשונו מוכנים לירייה‪,‬‬ ‫סיור קצר בתוואי העירוב‪ .‬מהר מאד גילה את הפירצות‪ ,‬חלקן ניכרות‬ ‫באותו רגע סובב אחד התושבים את הראש‪' .‬רוני‪ ,‬זה אתה? מה‪ ,‬גם אתה מפגין איתם?'‪.‬‬ ‫לעין כל‪ ,‬וחלקן מצריכות עין תורנית הבקיאה בהלכות עירובין‪ ,‬כדי לגלות אותן‪.‬‬ ‫רוני חייך‪' ,‬איזה הפגנה בראש שלך?' אתה יודע כמה שעות החבר'ה האלה הקדישו לנו‪ ,‬ואין להם‬ ‫בבית העירוב לא הזניחו את הענין‪ ,‬הגיעו לבית הכנסת ביישוב ועדכנו את אחד התושבים במצב‬ ‫כלום מזה! הם עכשיו עושים מילואים‪ ,‬מצילים את היישוב ואת המדינה כולה'‪ .‬הנה כי כן ההסתה‬ ‫העירוב‪ ,‬שהודיע זאת לחבריו‪ ,‬שהעבירו את הדברים לאחראי דת במועצה‪ .‬הלה ביטל את הענין‪,‬‬ ‫המשתוללת לאחרונה נגד הציבור החרדי בנושא הגיוס‪ ,‬לוכדת ברשתה לא מעט יהודים תמימים‪.‬‬ ‫למיטב הבנתו העירוב כשר‪' ,‬אולי לא הכי מהודר לפי חומרות החזון איש‪ ,‬אבל כשר'‪ ,‬כלשונו‪.‬‬ ‫שאלה ותמונה בצידה‬ ‫אימתי שיפוע ההר יכול להיחשב כמחיצה?‬ ‫הרה"ג רבי ישעיה וינד שליט"א‬ ‫בגובה י' טפחים‪ .‬ב' שבקרקע שתחת התל מודדים ביושר ד' אמות‪ ,‬ואז בודק במקום זה גובה התל‬ ‫בעיר אליה עבר דני להתגורר לאחרונה‪ ,‬יש עירוב‪ ,‬לפחות באופן רשמי‪ .‬אך הוא ורעייתו עדיין לא‬ ‫י' טפחים‪ ,‬וכן יכול למדדו ביושר בקו אווירי מעל לתל‪) .‬אמנם הביא שם אופן ג'‪ ,‬אך כתב שאינו נראה אמת(‪.‬‬ ‫מסתמכים עליו‪ ,‬הם משתדלים מאד שלא לטלטל מחוץ לבית‪ ,‬עד לבירור עד כמה באמת אפשר‬ ‫והוכיח המהרלב"ח מלשון הריטב"א בחידושיו שכתב 'כשעלה גובה התל לי' טפחים‪ ,‬אין המדרון אלא‬ ‫להסתמך על העירוב שם‪.‬‬ ‫ד' אמות‪ .‬שאלו היה בו יותר מד' אמות עלייתו קלה'‪ .‬וכן דעת רוב הפוסקים‪ ,‬הלבוש‪ ,‬הגאון יעקב‪,‬‬ ‫בשולי השכונה החדשה בה הוא מתגורר‪ ,‬ישנו הר העולה ומתנשא לגובה‪ ,‬בבית הכנסת אמרו לו שהר‬ ‫תו"ש‪ ,‬ושו"ע הרב‪ .‬וכן הוא לשון המשנ"ב בכמה מקומות שכתב 'מתלקט עשרה טפחים בגובה‪ ,‬מתוך‬ ‫זה משמש כחלק ממחיצות העירוב העירוני‪.‬‬ ‫שיפוע ד' אמות'‪.‬‬ ‫לדני הדבר היה נשמע תמוה‪ ,‬שהרי ההר אינו ישר כמו מחיצה‪ .‬והתקשר לשאול‪ ,‬האומנם כן הוא‪ ,‬מה‬ ‫אבל במרכבת המשנה מפרש ברמב"ם כפירוש השני‪ ,‬שמשערים את הד' אמות ביושר ולא בשיפוע‪.‬‬ ‫הכללים בזה? על כן אמרנו להרחיב קצת על כך‪.‬‬ ‫וכן פסק החזו"א בהל' כלאיים‪ .‬לפירוש זה נמצא קולא שהשיפוע יכול להיות פחות תלול‪ .‬שהרי כידוע‬ ‫כדי שמקום יהא לו דין רשות היחיד צריך הוא להיות מוקף במחיצות בגובה עשרה טפחים‪ .‬אחת‬ ‫אם ניקח מקל באורך ד' אמות להניחו ביושר על הקרקע‪ ,‬ונסמן את הנקודה בו‬ ‫השאלות המצויות היא כשאין המחיצה ישרה לגובה כמו קיר ישר‪ ,‬אלא בנויה‬ ‫המקל מסתיים‪ ,‬ואח"כ ניקח מקל זה להניחו בשיפוע ההר‪ ,‬הרי מקום הד' אמות‬ ‫בשיפוע‪ ,‬כמו עליית הר‪ .‬כאן נשאלת השאלה האם שיפוע כזה גם כן יכול להיחשב‬ ‫שמדדנו בשיפוע יסתיימו לפני הד"א ביושר‪.‬‬ ‫כמחיצה או לא‪.‬‬ ‫נמצא שבמדידה באופן א'‪ ,‬שיפוע ההר יהא תלול יותר‪ ,‬ובאופן ב' יהא פחות תלול‪.‬‬ ‫בנתיבות שבת )סוף פט"ז( כתב דלמעשה לדעה א' זווית השיפוע הוא ‪ 24.62‬מעלות‪,‬‬ ‫מקורות הסוגיא‬ ‫איתא בשבת ו‪ .‬שגדר או עמוד העומדים ברשות הרבים‪ ,‬אם יש להם גובה י' טפחים‬ ‫ולדעה ב' ‪ 22.62‬מעלות‪.‬‬ ‫ורוחב ד' על ד' טפחים‪ ,‬הרי הם רשות היחיד על גבם‪ .‬ובדף ק‪ .‬שם "אמר רב יהודה‬ ‫עוד אי' שם בהמשך הגמ' "תניא נמי הכי מבוי‪ ...‬שוה לרשות הרבים ונעשה מדרון‬ ‫אמר רב תל המתלקט י' ]טפחים[ מתוך ד' ]אמות[ וזרק ונח על גביו‪ ,‬חייב"‪ .‬ופירש"י‬ ‫לתוכו‪ ,‬אותו מבוי אינו צריך לא לחי ולא קורה"‪ .‬ופירש"י דהיינו שבכניסת המבוי‬ ‫הרבנים במדידת תל‬ ‫תל המתלקט‪ :‬שהוא מדרון והולך ומתלקט מעט מעט עד שמגביה י' מתוך ד"א‪ ,‬הרי‬ ‫יש שיפוע כלפי מעלה לכיוון רה"ר שנמצא במפלס גבוה יותר‪ ,‬אותו שיפוע כשהוא‬ ‫הוא כאלו זקוף כולו והוי רה"י במקום גובהו‪ ,‬ואם זרק מרה"ר ונח על גביו חייב‪ .‬ודוקא נקט מתוך ד'‬ ‫בשיעור המתלקט י' מתוך ד'‪ ,‬נחשב כמחיצה למבוי‪ .‬מכאן מוכח‪ ,‬שדין תל המתלקט אינו מועיל רק‬ ‫אמות דאי מתוך ה' הרי הוא כשאר רשות הרבים דניחא תשמישתיה להילוך‪.‬‬ ‫להחשיב על גביו רשות היחיד‪ ,‬אלא דשיפוע נחשב כמחיצה לכל דבר וענין גם כלפי אלו הנמצאים‬ ‫דהיינו שהגמ' מחדשת כאן שלא רק עמוד שבנוי ממחיצות ישרות‪ ,‬אלא גם תלולית עפר העשויה‬ ‫בתחתית התל‪ .‬לפי זה כשיש לנו עיר שבשוליו ישנו תל‪ ,‬אם אכן עומד הוא בכללים שנתבארו‪ ,‬הרי‬ ‫ממחיצות בשיפוע בגובה י' טפחים‪ ,‬יהא על גביו דין רה"י‪ .‬אבל זאת בתנאי שגובה הי' טפחים מתלקט‬ ‫התל יכולה להיחשב כמחיצה כשרה לעיר‪.‬‬ ‫מתוך ד' אמות‪ .‬ביאור הדברים מצאנו בדברי החזון איש; שכל שטח מישורי ישר נחשב כקרקע‪ .‬מאידך‬ ‫מדידה מעשית בשטח‬ ‫שטח ישר העומד לגובה‪ ,‬נחשב כקיר‪ .‬כאן נשאלת השאלה מה דין עליית ההר העולה בשיפוע כלפי‬ ‫כשנמצאים בשטח ורוצים למדוד את ההר‪ ,‬קשה יותר למדוד לפי אופן א' כדעת רוב הפוסקים‪,‬‬ ‫מעלה‪ ,‬האם יש להחשיבו כקרקע או כקיר ומחיצה?‬ ‫שנצטרך לקחת מוט אחד של ד' אמות ]‪ 2.40‬מטר לפי החזו"א[ ולמדוד את אורך השיפוע‪ .‬נצטרך‬ ‫מובן שהדבר תלוי במידת שיפועו‪ ,‬החזק הוא אם לאו‪ ,‬אך מה ההגדרה המדויקת‪ ,‬אימתי השיפוע‬ ‫מוט נוסף להעמידו בקו ישר‪-‬מאוזן לכיוון תחתית התל‪ .‬ואז להוריד מוט נוסף‪-‬מאונך בגובה י'‬ ‫הופכת להיות מחיצה? ברש"י כתב שאם השיפוע נוח להילוך בני אדם‪ ,‬נחשבת כקרקע‪ .‬ואם קשה‬ ‫טפחים ]‪ 1‬מטר לפי החזו"א[‪ ,‬מסוף המוט השני הישר עד למטה לתחתית ההר‪.‬‬ ‫הוא להילוך בנ"א הרי היא כקיר ומחיצה‪.‬‬ ‫בכדי להקל על המדידה‪ ,‬עפ"י הוראת הגר"מ ברלין‪ ,‬לוקחים מוט אחד בגודל ‪ 2.17‬מטר‪] ,‬שלפי‬ ‫שיעור השיפוע‬ ‫חשבון הנדסי שיפוע של ‪ ,2.40‬יוצא ‪ 2.17‬בקו ישר[‪ ,‬ומעמידים אותו בגובה התל בקו ישר מאוזן‪.‬‬ ‫חז"ל קבעו לנו את השיעור המדויק בזה‪ ,‬שאם שיפועו תלול במידה כזו שלאחר מדידת אורך ד' אמות‬ ‫מסוף מוט זה מורידים מוט נוסף מאונך בגובה ‪ 1‬מטר‪ ,‬ואם הוא מגיע לקרקע‪ ,‬הרי זה מתלקט י' מתוך‬ ‫מגיע השיפוע לגובה י' טפחים‪ ,‬שיפוע זה נחשב מספיק תלול כדי להיחשב כמחיצה‪ ,‬ולכן תלולית‬ ‫ד'‪ .‬מובן שאם המוט המאונך מגיע לגובה יותר ממטר הוא בוודאי כשר‪.‬‬ ‫עפר בשיפוע כזה יהא על גביו דין רשות היחיד‪ .‬אבל אם לאחר ד' אמות ימדוד ויראה שנמצא בגובה‬ ‫אך יש לוודא ששני המוטות עומדים בצורה ישרה‪ ,‬לכן יש להניח פלס בעיקר על הקורה הארוכה‪.‬‬ ‫פחות מי' טפחים‪ ,‬הרי זה שיפוע שאינו מספיק תלול כדי להיחשב כמחיצה‪.‬‬ ‫כל הנכתב הינו בדרך ליבון הלכה‪ ,‬למעשה ישאל כל אחד את רבו‪.‬‬ ‫א'‬ ‫פנים‪:‬‬ ‫בשתי‬ ‫לבארו‬ ‫שאפשר‬ ‫בביאור שיעור 'מתלקט מתוך ד' אמות'‪ ,‬כתב בשו"ת מהרלב"ח )סי' יט(‬ ‫שבשיפוע התל עצמו‪ ,‬לאחר שאדם מתחיל לעלות בהר בהליכה של ד' אמות‪ ,‬אז ימצא שהוא עומד‬ ‫שלוחה ‪ ,4‬או דרך נדרים פלוס בקופת בית העירוב‪.‬‬ ‫‪02-5-666-999‬צצורך!‬ ‫בטלפון ש‬ ‫שבת‪- 022-55,‬‬ ‫מחילול‪6666--‬‬ ‫רוביהודים‬ ‫ולהציל‬ ‫לתרוםינני עעיר‬ ‫ניתןם בבעני‬ ‫לך!וררי‬ ‫ומחכהביר‬ ‫פסול‪,‬‬ ‫* העירוב במשמר הירדן לש‬ ‫לשירות‬ ‫שמור לעת ה‬ ‫חייג‪9999 :‬‬ ‫אלות ו‬ ‫שאל‬ ‫הציבור !‬