בית העירוב · Bees Huaruv — וירא (2026-10-26)

©
גליון מס 51פרשת וירא תשפ"ז
"תעשו הפגנות בבית שלכם"...
בין כתלי כך יצא לדרך סיור משותף של מתנדבי בית העירוב הוא עצר את הרכב בחריקה' .אני יראה להם מה זה' ,אמר לעצמו .יצא החוצה בחמת זעם כל כולו
בית העירוב עם שניים מהתושבים
לאורך כל העירוב .בסיור
דרוך ומוכן לקרב .מתקרב אליהם בצעקות 'למה דווקא כאן? תסתלקו
מכאן .תעשו הפגנות בבית שלכם'...
הסבירו לתושבים בשפתם ,מה הבעיות ומדוע הן פוסלות את העירוב. בעצם 'הם' כלל לא שמעו אותו ,רעשי המכוניות העוברות גברו על
לקראת הסוף הגיעו גם לקטעים בעירוב הגובלים עם הכביש הסואן .שם צעקותיו .לא פחות מכך בגלל שהיו מרוכזים לגמרי ,מתבוננים ומעיינים
התעוררו כמה שאלות והמתנדבים דנו בעניין בכובד ראש .מתבוננים, היטב במשהו שמשך את תשומת ליבם.
מודדים ובודקים שוב ושוב.
מי אלה ,למה אכן נעמדו דווקא שם? ומדוע העלו את חמתו של בעל הרכב?
באותו רגע עבר שם אחד התושבים בדרכו הביתה לאחר יום עבודה קשה.
הייתה זו קבוצת רבנים ואברכים שיצאה לבדוק את העירוב במושב
שבועות ארוכים עשה ימי מילואים ,וכעת נדרש להשלים הרבה שעות
עבודה בעסק הפרטי .כאן הוא מצא את קבוצת המתנדבים .רק זה היה הנמצא במיקום מרכזי על אם הדרך .גבולות המושב נמצאים על כביש
חסר לו! בראשו צצו מיד שעות הסתה נגד הציבור החרדי שלא מתגייס שבהם סואן .מושב מעורב ,קצת דתיים ומסורתיים ,והרבה לא .הדתיים
ועוד מעיז לחסום כבישים להפריע לאלה שכן מתגייסים .ראה חרדים ידעו תמיד 'אצלנו יש עירוב' .כך אמרו להם לפני שנים ,זו מסורת
עומדים בשולי כביש מרכזי ובאופן אוטומטי קישר זאת להפגנה. שעוברת מפה לאוזן כבר שנים ארוכות.
בחמת זעם עצר את הרכב כדי לשפוך עליהם את כל המרמור שהצטבר לעשות החליט לשם, שנקלע העירוב כל זאת עד שאחד הרבנים של בית
המתנדבים בשולי הכביש
אצלו בתקופה האחרונה .המילים עמדו כבר על לשונו מוכנים לירייה, סיור קצר בתוואי העירוב .מהר מאד גילה את הפירצות ,חלקן ניכרות
באותו רגע סובב אחד התושבים את הראש' .רוני ,זה אתה? מה ,גם אתה מפגין איתם?'. לעין כל ,וחלקן מצריכות עין תורנית הבקיאה בהלכות עירובין ,כדי לגלות אותן.
רוני חייך' ,איזה הפגנה בראש שלך?' אתה יודע כמה שעות החבר'ה האלה הקדישו לנו ,ואין להם בבית העירוב לא הזניחו את הענין ,הגיעו לבית הכנסת ביישוב ועדכנו את אחד התושבים במצב
כלום מזה! הם עכשיו עושים מילואים ,מצילים את היישוב ואת המדינה כולה' .הנה כי כן ההסתה העירוב ,שהודיע זאת לחבריו ,שהעבירו את הדברים לאחראי דת במועצה .הלה ביטל את הענין,
המשתוללת לאחרונה נגד הציבור החרדי בנושא הגיוס ,לוכדת ברשתה לא מעט יהודים תמימים. למיטב הבנתו העירוב כשר' ,אולי לא הכי מהודר לפי חומרות החזון איש ,אבל כשר' ,כלשונו.
שאלה ותמונה בצידה
אימתי שיפוע ההר יכול להיחשב כמחיצה? הרה"ג רבי ישעיה וינד שליט"א
בגובה י' טפחים .ב' שבקרקע שתחת התל מודדים ביושר ד' אמות ,ואז בודק במקום זה גובה התל בעיר אליה עבר דני להתגורר לאחרונה ,יש עירוב ,לפחות באופן רשמי .אך הוא ורעייתו עדיין לא
י' טפחים ,וכן יכול למדדו ביושר בקו אווירי מעל לתל) .אמנם הביא שם אופן ג' ,אך כתב שאינו נראה אמת(. מסתמכים עליו ,הם משתדלים מאד שלא לטלטל מחוץ לבית ,עד לבירור עד כמה באמת אפשר
והוכיח המהרלב"ח מלשון הריטב"א בחידושיו שכתב 'כשעלה גובה התל לי' טפחים ,אין המדרון אלא להסתמך על העירוב שם.
ד' אמות .שאלו היה בו יותר מד' אמות עלייתו קלה' .וכן דעת רוב הפוסקים ,הלבוש ,הגאון יעקב, בשולי השכונה החדשה בה הוא מתגורר ,ישנו הר העולה ומתנשא לגובה ,בבית הכנסת אמרו לו שהר
תו"ש ,ושו"ע הרב .וכן הוא לשון המשנ"ב בכמה מקומות שכתב 'מתלקט עשרה טפחים בגובה ,מתוך זה משמש כחלק ממחיצות העירוב העירוני.
שיפוע ד' אמות'. לדני הדבר היה נשמע תמוה ,שהרי ההר אינו ישר כמו מחיצה .והתקשר לשאול ,האומנם כן הוא ,מה
אבל במרכבת המשנה מפרש ברמב"ם כפירוש השני ,שמשערים את הד' אמות ביושר ולא בשיפוע. הכללים בזה? על כן אמרנו להרחיב קצת על כך.
וכן פסק החזו"א בהל' כלאיים .לפירוש זה נמצא קולא שהשיפוע יכול להיות פחות תלול .שהרי כידוע כדי שמקום יהא לו דין רשות היחיד צריך הוא להיות מוקף במחיצות בגובה עשרה טפחים .אחת
אם ניקח מקל באורך ד' אמות להניחו ביושר על הקרקע ,ונסמן את הנקודה בו השאלות המצויות היא כשאין המחיצה ישרה לגובה כמו קיר ישר ,אלא בנויה
המקל מסתיים ,ואח"כ ניקח מקל זה להניחו בשיפוע ההר ,הרי מקום הד' אמות בשיפוע ,כמו עליית הר .כאן נשאלת השאלה האם שיפוע כזה גם כן יכול להיחשב
שמדדנו בשיפוע יסתיימו לפני הד"א ביושר. כמחיצה או לא.
נמצא שבמדידה באופן א' ,שיפוע ההר יהא תלול יותר ,ובאופן ב' יהא פחות תלול.
בנתיבות שבת )סוף פט"ז( כתב דלמעשה לדעה א' זווית השיפוע הוא 24.62מעלות,
מקורות הסוגיא
איתא בשבת ו .שגדר או עמוד העומדים ברשות הרבים ,אם יש להם גובה י' טפחים
ולדעה ב' 22.62מעלות.
ורוחב ד' על ד' טפחים ,הרי הם רשות היחיד על גבם .ובדף ק .שם "אמר רב יהודה
עוד אי' שם בהמשך הגמ' "תניא נמי הכי מבוי ...שוה לרשות הרבים ונעשה מדרון אמר רב תל המתלקט י' ]טפחים[ מתוך ד' ]אמות[ וזרק ונח על גביו ,חייב" .ופירש"י
לתוכו ,אותו מבוי אינו צריך לא לחי ולא קורה" .ופירש"י דהיינו שבכניסת המבוי הרבנים במדידת תל תל המתלקט :שהוא מדרון והולך ומתלקט מעט מעט עד שמגביה י' מתוך ד"א ,הרי
יש שיפוע כלפי מעלה לכיוון רה"ר שנמצא במפלס גבוה יותר ,אותו שיפוע כשהוא הוא כאלו זקוף כולו והוי רה"י במקום גובהו ,ואם זרק מרה"ר ונח על גביו חייב .ודוקא נקט מתוך ד'
בשיעור המתלקט י' מתוך ד' ,נחשב כמחיצה למבוי .מכאן מוכח ,שדין תל המתלקט אינו מועיל רק אמות דאי מתוך ה' הרי הוא כשאר רשות הרבים דניחא תשמישתיה להילוך.
להחשיב על גביו רשות היחיד ,אלא דשיפוע נחשב כמחיצה לכל דבר וענין גם כלפי אלו הנמצאים דהיינו שהגמ' מחדשת כאן שלא רק עמוד שבנוי ממחיצות ישרות ,אלא גם תלולית עפר העשויה
בתחתית התל .לפי זה כשיש לנו עיר שבשוליו ישנו תל ,אם אכן עומד הוא בכללים שנתבארו ,הרי ממחיצות בשיפוע בגובה י' טפחים ,יהא על גביו דין רה"י .אבל זאת בתנאי שגובה הי' טפחים מתלקט
התל יכולה להיחשב כמחיצה כשרה לעיר. מתוך ד' אמות .ביאור הדברים מצאנו בדברי החזון איש; שכל שטח מישורי ישר נחשב כקרקע .מאידך
מדידה מעשית בשטח שטח ישר העומד לגובה ,נחשב כקיר .כאן נשאלת השאלה מה דין עליית ההר העולה בשיפוע כלפי
כשנמצאים בשטח ורוצים למדוד את ההר ,קשה יותר למדוד לפי אופן א' כדעת רוב הפוסקים, מעלה ,האם יש להחשיבו כקרקע או כקיר ומחיצה?
שנצטרך לקחת מוט אחד של ד' אמות ] 2.40מטר לפי החזו"א[ ולמדוד את אורך השיפוע .נצטרך מובן שהדבר תלוי במידת שיפועו ,החזק הוא אם לאו ,אך מה ההגדרה המדויקת ,אימתי השיפוע
מוט נוסף להעמידו בקו ישר-מאוזן לכיוון תחתית התל .ואז להוריד מוט נוסף-מאונך בגובה י' הופכת להיות מחיצה? ברש"י כתב שאם השיפוע נוח להילוך בני אדם ,נחשבת כקרקע .ואם קשה
טפחים ] 1מטר לפי החזו"א[ ,מסוף המוט השני הישר עד למטה לתחתית ההר. הוא להילוך בנ"א הרי היא כקיר ומחיצה.
בכדי להקל על המדידה ,עפ"י הוראת הגר"מ ברלין ,לוקחים מוט אחד בגודל 2.17מטר] ,שלפי שיעור השיפוע
חשבון הנדסי שיפוע של ,2.40יוצא 2.17בקו ישר[ ,ומעמידים אותו בגובה התל בקו ישר מאוזן. חז"ל קבעו לנו את השיעור המדויק בזה ,שאם שיפועו תלול במידה כזו שלאחר מדידת אורך ד' אמות
מסוף מוט זה מורידים מוט נוסף מאונך בגובה 1מטר ,ואם הוא מגיע לקרקע ,הרי זה מתלקט י' מתוך מגיע השיפוע לגובה י' טפחים ,שיפוע זה נחשב מספיק תלול כדי להיחשב כמחיצה ,ולכן תלולית
ד' .מובן שאם המוט המאונך מגיע לגובה יותר ממטר הוא בוודאי כשר. עפר בשיפוע כזה יהא על גביו דין רשות היחיד .אבל אם לאחר ד' אמות ימדוד ויראה שנמצא בגובה
אך יש לוודא ששני המוטות עומדים בצורה ישרה ,לכן יש להניח פלס בעיקר על הקורה הארוכה. פחות מי' טפחים ,הרי זה שיפוע שאינו מספיק תלול כדי להיחשב כמחיצה.
כל הנכתב הינו בדרך ליבון הלכה ,למעשה ישאל כל אחד את רבו. א' פנים: בשתי לבארו שאפשר בביאור שיעור 'מתלקט מתוך ד' אמות' ,כתב בשו"ת מהרלב"ח )סי' יט(
שבשיפוע התל עצמו ,לאחר שאדם מתחיל לעלות בהר בהליכה של ד' אמות ,אז ימצא שהוא עומד
שלוחה ,4או דרך נדרים פלוס בקופת בית העירוב.
02-5-666-999צצורך!
בטלפון ש
שבת- 022-55,
מחילול6666-- רוביהודים
ולהציל
לתרוםינני עעיר
ניתןם בבעני
לך!וררי
ומחכהביר פסול,
* העירוב במשמר הירדן לש
לשירות
שמור לעת ה חייג9999 : אלות ו
שאל הציבור !
