gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

א קוואל פון חיזוק · A Kvell Fin Chizuk — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: א קוואל פון חיזוק · A Kvell Fin Chizuk

שבוע: וירא (2026-10-26)

א קוואל פון חיזוק · A Kvell Fin Chizuk — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בים‬ ‫בסיעתא דשמיא‬ ‫הר‬ ‫כות‬ ‫גליון פרדס התורה‬ ‫ב לז‬ ‫תנד‬ ‫נ‬ ‫פרשת וירא תשפ"ז‬ ‫לשה"ק‬ ‫מעיין‬ ‫של חיזוק‬ ‫מאמר הפרשה • לימוד מפרשת השבוע •‬ ‫כח השתיקה • טבריא של מעלה‬ ‫פרנס הגליון‬ ‫נתנדב לז"נ הרה"ק רבינו יואל‬ ‫בן הרה"ק רבינו חנני' יו"ט ליפא‬ ‫י"ל ע"י מערכת‬ ‫זצוקללה"ה מסאטמאר‬ ‫ע"י הרוצה בעילום שמו הי"ו‬ ‫'פרדס התורה' לכתיבת‬ ‫ולזכות ברכה והצלחה בכל ענינים‬ ‫ועריכת שיעורי מורינו‬ ‫הרב שליט"א‬ ‫•••‬ ‫= פרנסי חודש חשון =‬ ‫הגליון יצא לאור בהסכמת גדולי‬ ‫ישראל בארץ הקודש‪ ,‬דייני העדה‬ ‫יון בלשה"ק‬ ‫נתנדב‬ ‫גל‬ ‫החרדית‪ ,‬וגדולי רבני ארה"ב‬ ‫ע"‬ ‫ה‬ ‫י‬ ‫(ההסכמות במילואם נמצא‬ ‫נתנדב ע"י‬ ‫בספר 'טבריא של מעלה'‬ ‫הרה"ח ר' אלחנן חיים‬ ‫שיצא לאור ע"י מורינו הרב שליט"א)‬ ‫פריינד הי"ו‬ ‫לזכות ברכה והצלחה‬ ‫•••‬ ‫בכל הענינים‬ ‫די גליונות קען מען באקומען‬ ‫ביי די פאלגענדיגע לאקאלן‪:‬‬ ‫ליון באידיש‬ ‫קרית יואל‬ ‫בארא פארק‬ ‫נייע נתנדב‬ ‫ביהמ״ד שומרי שבת‬ ‫קול‬ ‫חיזוק יומי ‪ -‬צוגא‬ ‫שיעורים פון‬ ‫כתר דזשודעיקא‬ ‫ע"‬ ‫גליקליכע ה‬ ‫אלע‬ ‫וועכנטליכע‬ ‫הגה"צ ר' יודא‬ ‫שיעורים‬ ‫לעבן‬ ‫שיעורים‬ ‫מאנדעל שליט"א‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪5302 13 Ave.‬‬ ‫י‬ ‫‪97 Acres Rd.‬‬ ‫מנחם משה‬ ‫נתנדב ע"י‬ ‫פרדס‬ ‫לעיקוואד‬ ‫ביהמ״ד עדת יראים וויען‬ ‫הרה"ח ר' סדר הש"ס‬ ‫כתרהתורה‬ ‫‪1350 50 St.‬‬ ‫עמוד יומי‬ ‫סיפורי צדיקים‬ ‫קברי צדיקים ‪-‬‬ ‫שיעורים על‬ ‫פיל מיט חיזוק‬ ‫יארצייט צדיקים‬ ‫שבת קודש‬ ‫דזשודעיקא‬ ‫אינעם‬ ‫מעכטיגן‬ ‫‪4‬‬ ‫גאלד הי"ו‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪12 America Ave.‬‬ ‫ביהמ״ד הדרת קודש‬ ‫סוואליווע‬ ‫זיכוי‬ ‫הרבים‬ ‫ברכה והצלחה‬ ‫לזכות‬ ‫ביהמ״ד סאטמאר‬ ‫‪4801 15 Ave.‬‬ ‫‪718.‬‬ ‫אפאראט‬ ‫מלוה‬ ‫הלכה יומי על‬ ‫תורת‬ ‫אוצר הידעות‬ ‫מלכה‬ ‫שלחן ערוך‬ ‫הנפש‬ ‫בענינים נפלאים‬ ‫בכל הענינים‬ ‫‪405 Forest Ave.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪11‬‬ ‫וויליאמסבורג‬ ‫האנדלט אייך איין א זכות‬ ‫ימים‬ ‫ספרי‬ ‫חובות‬ ‫ענינים על‬ ‫‪506.‬‬ ‫ביהמ״ד צאנז‬ ‫קלויזענבורג‬ ‫בנין בראך למטה‬ ‫לאקער ‪#405‬‬ ‫‪9694‬‬ ‫אדיר ונשגב לחיזוק די קוואל‬ ‫בריח"‬ ‫פון תורה עבודה"ק פון‬ ‫טובים‬ ‫חסידות‬ ‫הלבבות‬ ‫הפרשה‬ ‫‪000‬‬ ‫די שפרודלדיגע‬ ‫שיעורי מורינו‬ ‫‪12‬‬ ‫על הטע‬ ‫‪13‬‬ ‫חיזוק יומי ‪ -‬צוה אשיעורים אלע נייע לעפאון‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪25 Havens Ave.‬‬ ‫‪Bedford Cor. Park‬‬ ‫קול‬ ‫שיעורים פון‬ ‫ליין‬ ‫וועכנטליכע‬ ‫ביהמ״ד בעלזא‬ ‫אבד"ק פרדס‬ ‫שיעורים‬ ‫גליקליכע לעבן‬ ‫שיעורים‬ ‫הגה"צ ר' יודא‬ ‫מאנדעל שליט"א‬ ‫כתר דזשודעיקא‬ ‫עמודי‬ ‫התורה שליט"א‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪44 Grove Springs‬‬ ‫בנין דרך‬ ‫טאמספרדס‬ ‫שיעורים לבעלי‬ ‫החיים‬ ‫נתנדב ע"י‬ ‫שמחות‬ ‫‪ENGLISH‬‬ ‫‪801 Bedford Ave.‬‬ ‫‪16‬יואל‬ ‫‪17‬‬ ‫‪000‬‬ ‫וואס טוען זעטיגן און שטילן‬ ‫דאס דורשט פון טויזנטער נפשות‬ ‫‪MAIN MENU‬‬ ‫‪Ct.‬‬ ‫מאורות‬ ‫הרה"ח ר'‬ ‫התורה‬ ‫ישראל הצמאים לדבר ה'‪ ,‬להתחזק‬ ‫עמוד יומי‬ ‫סיפורי צדיקים‬ ‫קברי צדיקים ‪-‬‬ ‫שיעורים על‬ ‫ריווער‬ ‫באמונה ובטחון סיי בכתב מיט די‬ ‫עמוד‬ ‫סדר הש"ס‬ ‫פיל מיט חיזוק‬ ‫יארצייט צדיקים‬ ‫שבת קודש‬ ‫‪218 Wallabout St.‬‬ ‫רייכע וועכנטליכע גליונות און סיי‬ ‫‪ 4‬הי"ו‬‫ברוין‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫בע"פ אויף קול פרדס התורה און‬ ‫טעגליכע אימעיל‬ ‫‪000‬‬ ‫אינעם‬ ‫מעכטיגן‬ ‫אשריך ואשרי חלקך‪,‬‬ ‫צו באקומען די גליון און שיעורים אויף אימעיל שיקט '‪ 'Subscribe‬צו‬ ‫ביהמ״ד קהל בני יששכר‬ ‫מאנסי‬ ‫זיכוי‬ ‫הרבים‬ ‫עמודי‬ ‫זכות הרבים יהא תלוי בך!‬ ‫צו נעמען א חלק און קויפן א שותפות‬ ‫ברכה והצלחה‬ ‫לזכות‬ ‫‪shiurimlishmo@gmail.com‬מלוה‬ ‫‪1767 Whitesville Rd.‬‬ ‫ביהמ״ד זוועהיל‬ ‫‪718.‬‬ ‫אפאראט‬ ‫(לע"נ‪/‬לזכות וכדו')‪ ,‬פארבינדט אייך‪:‬‬ ‫הלכה יומי על‬ ‫תורת‬ ‫אוצר הידעות‬ ‫בכל הענינים‬ ‫מלכה‬ ‫שלחן ערוך‬ ‫הנפש‬ ‫בענינים נפלאים‬ ‫פלטבוש‬ ‫‪101 W Maple Ave.‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪347.570.0413‬‬ ‫‪shiurimlishmo@gmail.com‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫מען קען אויך הערן די שיעורים פון רב אויף קול נשמותינו‪:‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪506.‬‬ ‫אידיש‪ 718.760.1111 :‬ענגליש‪#1 718.760.1111 :‬‬ ‫‪MB VINEYARD‬‬ ‫שיינער'ס שול‬ ‫עינים ליין‪ 718.977.5554 :‬במוצשב''ק ‪ | #0‬במשך השבוע ‪1-2-7-4‬‬ ‫האנדלט אייך איין א זכות‬ ‫ימים‬ ‫ספרי‬ ‫חובות‬ ‫ענינים על‬ ‫‪3012 AVE J‬‬ ‫‪18 Forshay Rd.‬‬ ‫• • • ‪9694‬‬ ‫אדיר ונשגב לחיזוק די קוואל‬ ‫בריח"‬ ‫פון תורה עבודה"ק פון‬ ‫טובים‬ ‫חסידות‬ ‫הלבבות‬ ‫הפרשה‬ ‫‪000‬‬ ‫די שפרודלדיגע‬ ‫שיעורי מורינו‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫© קול‬ ‫אלע נייע‬ ‫חיזוק יומי ‪ -‬צו א‬ ‫וועכנטליכע‬ ‫שיעורים פון‬ ‫אבד"ק פרדס‬ ‫שיעורים‬ ‫גליקליכע לעבן‬ ‫שיעורים‬ ‫הגה"צ ר' יודא‬ ‫מאנדעל שליט"א‬ ‫עמודי‬ ‫התורה שליט"א‬ ‫‪0‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪25‬‬ ‫בנין דרך‬ ‫שיעורים לבעלי‬ ‫פרדס‬ ‫החיים‬ ‫שמחות‬ ‫‪ENGLISH‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪000‬‬ ‫וואס טוען זעטיגן און שטילן‬ ‫דאס דורשט פון טויזנטער נפשות‬ ‫‪MAIN MENU‬‬ ‫התורה‬ ‫ישראל הצמאים לדבר ה'‪ ,‬להתחזק‬ ‫באמונה ובטחון סיי בכתב מיט די‬ ‫עמוד יומי‬ ‫סיפורי צדיקים‬ ‫קברי צדיקים ‪-‬‬ ‫שיעורים על‬ ‫עמוד‬ ‫רייכע וועכנטליכע גליונות און סיי‬ ‫סדר הש"ס‬ ‫פיל מיט חיזוק‬ ‫יארצייט צדיקים‬ ‫שבת קודש‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫בע"פ אויף קול פרדס התורה און‬ ‫טעגליכע אימעיל‬ ‫‪000‬‬ ‫אינעם‬ ‫מעכטיגן‬ ‫אשריך ואשרי חלקך‪,‬‬ ‫צו באקומען די גליון און שיעורים אויף אימעיל שיקט '‪ 'Subscribe‬צו‬ ‫להצטרפות קבלת שיעורי מורינו‬ ‫זיכוי‬ ‫זכות הרבים יהא תלוי בך!‬ ‫הרבים‬ ‫עמודי‬ ‫צו נעמען א חלק און קויפן א שותפות‬ ‫‪shiurimlishmo@gmail.com‬מלוה‬ ‫הרב שליט"א והגליונות באימייל‪,‬‬ ‫‪718.‬‬ ‫אפאראט‬ ‫(לע"נ‪/‬לזכות וכדו')‪ ,‬פארבינדט אייך‪:‬‬ ‫הלכה יומי על‬ ‫תורת‬ ‫אוצר הידעות‬ ‫מלכה‬ ‫שלחן ערוך‬ ‫הנפש‬ ‫בענינים נפלאים‬ ‫‪347.570.0413‬‬ ‫ניתן לפנות‪:‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪shiurimlishmo@gmail.com‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪10‬‬ ‫מען קען אויך הערן די שיעורים פון רב אויף קול נשמותינו‪:‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪shiurimlishmo@gmail.com‬‬ ‫‪506.‬‬ ‫אידיש‪ 718.760.1111 :‬ענגליש‪#1 718.760.1111 :‬‬ ‫עינים ליין‪ 718.977.5554 :‬במוצשב''ק ‪ | #0‬במשך השבוע ‪1-2-7-4‬‬ ‫האנדלט אייך איין א זכות‬ ‫ימים‬ ‫ספרי‬ ‫חובות‬ ‫ענינים על‬ ‫‪9694‬‬ ‫אדיר ונשגב לחיזוק די קוואל‬ ‫בריח"‬ ‫פון תורה עבודה"ק פון‬ ‫טובים‬ ‫חסידות‬ ‫הלבבות‬ ‫הפרשה‬ ‫‪000‬‬ ‫די שפרודלדיגע‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪15‬‬ ‫להצטרפות קבלת הגליונות לבד‬ ‫שיעורי מורינו‬ ‫אבד"ק פרדס‬ ‫באימייל‪ ,‬ניתן לפנות‪:‬‬ ‫עמודי‬ ‫התורה שליט"א‬ ‫‪25‬‬ ‫בנין דרך‬ ‫החיים‬ ‫שיעורים לבעלי‬ ‫שמחות‬ ‫‪ENGLISH‬‬ ‫‪pardesgilyones@gmail.com‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪17‬‬ ‫‪000‬‬ ‫וואס טוען זעטיגן און שטילן‬ ‫דאס דורשט פון טויזנטער נפשות‬ ‫ישראל הצמאים לדבר ה'‪ ,‬להתחזק‬ ‫‪MAIN MENU‬‬ ‫באמונה ובטחון סיי בכתב מיט די‬ ‫עמוד‬ ‫רייכע וועכנטליכע גליונות און סיי‬ ‫בע"פ אויף קול פרדס התורה און‬ ‫טעגליכע אימעיל‬ ‫‪000‬‬ ‫אשריך ואשרי חלקך‪,‬‬ ‫צו באקומען די גליון און שיעורים אויף אימעיל שיקט '‪ 'Subscribe‬צו‬ ‫פ ‪+‬רדס‬ ‫פרשת וירא‬ ‫תשפ"ז‬ ‫שיעורי‬ ‫הרה''ג רבי יששכר יהודה‬ ‫ה ‪+‬ת ור‪+‬ה‬ ‫גליון ‪52‬‬ ‫בערקוי שליט''א‬ ‫אב''ד פרדס התורה‬ ‫מח"ס שו"ת יהודה מחוקקי‬ ‫זכות פטרון השנה נתנדב לעילוי נשמת‬ ‫אלטע פערל רויזא בת הרה"ח ר' חיים משה ע"ה‬ ‫נפטרה ו' ניסן תשפ"ו אחר קבלת יסורים באהבה ובאמונה ובטחון‪,‬‬ ‫לשה''ק‬ ‫והיתה למופת לזה לכל משפחתה ומכירי' • ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‪.‬‬ ‫מאמר הפרשה‬ ‫גודל חשיבותה של כל פעולה קטנה‬ ‫אינעם גליון‪:‬‬ ‫ָּוב ָהר"‪ ,‬שבארץ‬ ‫ַב ִּב ְּק ָעה‬ ‫שכר "מעט מים" של אברהם‬ ‫ישראל יצא שפע של מים‪.‬‬ ‫אבינו‬ ‫נמצא שהקב"ה משלם‬ ‫‪ 3‬מאמר הפרשה‬ ‫לאברהם אבינו לדורות עולם‬ ‫"יֻ ַקּח נָ א ְמ ַעט ַמיִ ם וְ ַר ֲחצּו‬ ‫בארץ הקודש‪.‬‬ ‫ַרגְ ֵליכֶ ם‪( "...‬בראשית יח‪ ,‬ד)‪.‬‬ ‫בכתוב נאמר‪" :‬יקח נא מעט‬ ‫‪ 5‬לימוד מפרשת השבוע‬ ‫והמקום השלישי שבו‬ ‫משלם הקב"ה לאברהם אבינו‬ ‫מים"‪ .‬אברהם אבינו אומר‬ ‫הוא לעתיד לבוא‪ ,‬שנאמר‬ ‫למלאכים‪ :‬יובא לכם מעט מים‬ ‫‪ 6‬כח השתיקה‬ ‫(זכריה יד‪ ,‬ח)‪" :‬וְ ָהיָ ה ַבּּיֹום ַההּוא‬ ‫ותרוחצו רגליכם‪.‬‬ ‫ירּוש ַׁליִ ם"‪.‬‬ ‫יֵ ְצאּו ַמיִ ם ַחיִ ּים ִמ ָ‬ ‫איתא במדרש (רבה מח‪ ,‬י)‪" :‬אמר‬ ‫‪ 7‬טבריא של מעלה‬ ‫וכפי שמפרשת הגמרא‪,‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא לאברהם" –‬ ‫שיצאו מים מבית המקדש‬ ‫אמר הרבוש”ע לאברהם אבינו‬ ‫ויסובבו את כל העולם כולו‪.‬‬ ‫– "אתה אמרת יקח נא מעט מים‬ ‫והגמרא בבכורות (מו‪ ,‬ב) מונה‬ ‫לאורחים‪ ,‬חייך שאני פורע לבניך‬ ‫אבינו‪ :‬על כך יבוא שכר כזה שאין‬ ‫את כל אותם נסים ונפלאות‬ ‫במדבר ובישוב ולעתיד לבוא"‪.‬‬ ‫לנו בו השגה‪ ,‬הן בחוץ לארץ‪ ,‬הן‬ ‫שעתידים להיות‪.‬‬ ‫אמר הקב"ה‪" :‬אתה כבדת את‬ ‫בארץ ישראל והן לעתיד לבוא‪.‬‬ ‫המלאכים במים? אני אשלם‬ ‫הלימוד היוצא מזה הוא איום‬ ‫פעולה קטנה – בעיני בשר‬ ‫לבני ישראל לדורות עולם בנסים‬ ‫ונורא‪.‬‬ ‫ודם‬ ‫ונפלאות על ידי מים"‪.‬‬ ‫תחבולת היצר הרע‪ :‬להקטין‬ ‫נעמוד נא ונתבונן‪.‬‬ ‫הנס הראשון היה 'בארה של‬ ‫את ההשגות‬ ‫בכתוב נאמר‪" :‬יקח נא מעט‬ ‫"אז‬‫מרים'‪ ,‬כדכתיב (במדבר כא‪ ,‬יז)‪ָ :‬‬ ‫מים"‪ .‬אברהם אבינו הלך ונתן‬ ‫ש ָׁירה ַהזֹּאת‬ ‫יָ ִשׁיר יִ ְש ָׂר ֵאל ֶאת ַה ִ ּ‬ ‫אחד מכלי הזיין הגדולים‬ ‫ֲעלּו ְב ֵאר ֲענּו ָלּה"‪ .‬ואמר המדרש‪,‬‬ ‫למלאכים מעט מים‪ .‬מפעולה‬ ‫שמשתמש בהם היצר הרע נגדנו‬ ‫שבאותה שעה שילם הקב"ה‬ ‫קטנה זו – שאף שבוודאי היתה‬ ‫הוא‪ ,‬שהוא מקטין את השגותינו‪.‬‬ ‫לאברהם אבינו במדבר‪.‬‬ ‫פעולה גדולה‪ ,‬והראיה שהשכר‬ ‫הוא לוקח בחור‪ ,‬אברך‪ ,‬או יהודי‬ ‫עליה היה בלי שיעור – אך לעינינו‪,‬‬ ‫עוד אמר המדרש‪ ,‬שהקב"ה‬ ‫בא בימים שעוסק בתורה‪ ,‬בתפלה‬ ‫לעיני בשר ודם‪ ,‬נראית היא‬ ‫משלם לאברהם אבינו בארץ‬ ‫ובמצוות‪ ,‬ולוקח את הברכה שלו‪,‬‬ ‫כפעולה קטנה! נותנים מעט מים‬ ‫"א ֶרץ‬‫ישראל‪ ,‬שנאמר (דברים ח‪ ,‬ז)‪ֶ :‬‬ ‫את תפלתו‪ ,‬את סוגיית הגמרא‬ ‫לאורחים‪ ,‬והקב"ה אומר לאברהם‬ ‫ּותהֹמֹת י ְֹצ ִאים‬ ‫נַ ֲח ֵלי ָמיִ ם ֲעיָ נֹת ְ‬ ‫‪3‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫עליה האדם כדבר מבוטל‪ ,‬אלא‬ ‫למשל‪ ,‬הוא מדבר עם שר‬ ‫או הלכה בשולחן ערוך שלמד זה‬ ‫ידע שכל דבר שאנו עושים משנה‬ ‫שישפרו את השדות שבהם גדלים‬ ‫עתה‪ ,‬וגורם לו לחשוב כילד קטן‬ ‫עולמות‪ .‬במעשה זה נראה את‬ ‫פירות וירקות‪ .‬לכאורה היה זה‬ ‫שטרם הגיע לחינוך‪ ,‬שכל זה כמעט‬ ‫כוחה של פעולה קטנה אפילו‬ ‫דיבור של שניות אחדות‪ ,‬אך‬ ‫ואינו שווה מאומה‪.‬‬ ‫בעיניים גשמיות בעולם הזה‪.‬‬ ‫הפעולה הזו נוגעת לכל המדינה!‬ ‫אם בא הדבר ללימוד תורה‪,‬‬ ‫באותם ימים‪ ,‬כשהיה האמרי‬ ‫אלפים ורבבות יזכו עתה לפירות‬ ‫אומר היצר הרע‪" :‬זה נקרא לימוד?‬ ‫משה בישיבה בבריסק‪ ,‬הוציא‬ ‫בריאים יותר‪ ,‬ובני האדם יהיו‬ ‫זה נקרא תלמיד חכם? האם למדת‬ ‫לאור את ספרו המפורסם 'אמרי‬ ‫בריאים יותר‪ .‬מפעולה קטנה‬ ‫בבהירות או שאתה יודע ללמוד?"‬ ‫משה'‪ .‬הספר חולל רעש גדול‬ ‫אחת שעשה בן מלך‪ ,‬השתנתה כל‬ ‫הוא בא בכל מיני חשבונות‪ .‬ואם בא‬ ‫בעולם הישיבות‪ .‬אך כפי הידוע‪,‬‬ ‫המדינה לטובה‪.‬‬ ‫הדבר לתפלה‪ ,‬יאמר לו‪" :‬זו נקראת‬ ‫היו האנשים באותן שנים באירופה‬ ‫תפלה? זו השתפכות הנפש? האם‬ ‫ובליטא עניים מרודים‪ ,‬וקניית ספר‬ ‫כל פעולה של יהודי נוגעת‬ ‫אלו הרגשים או דבקות בתפלה?"‬ ‫היתה מותרות נדירה‪.‬‬ ‫לכל העולמות!‬ ‫וכאשר הוא בא לברך ברכות‪,‬‬ ‫כדי לבאר כיצד פשט ספרו‬ ‫צריך בן ישראל לדעת‪,‬‬ ‫אומר לו‪" :‬זו נקראת ברכה? האם‬ ‫של בעל האמרי משה" בכל עולם‬ ‫שבפעולה אחת קטנה שאני עושה‪,‬‬ ‫כיוונת בשם השם? האם באמת‬ ‫הישיבות‪ ,‬סיפר הגה"ח רבי וועלוול‬ ‫אין הדבר כפי שנראה בפשטות‬ ‫הודית להקב"ה?" כל דבר שעושה‬ ‫איידלמאן זצ"ל‪ ,‬כי ב"ישיבת מיר"‬ ‫– שרק דיברתי רגע אחד‪ ,‬בירכתי‬ ‫האדם‪ ,‬הוא מקטינו‪.‬‬ ‫המעטירה – עוד לפני המלחמה‬ ‫ברכה‪ ,‬או רק התפללתי ולמדתי‪.‬‬ ‫ובזה הוא שובר את האדם‪ ,‬ולא‬ ‫הנוראה‪ ,‬כשבעל האמרי משה‬ ‫כאשר אנו מתפללים או לומדים‪,‬‬ ‫עוד‪...‬‬ ‫כבר לא היה בין החיים – למדו אז‬ ‫לכל הבריאה כולה יש עליה!‬ ‫בישיבה הגדולה שמנתה למעלה‬ ‫הרה"ק בעל 'מסילת ישרים'‬ ‫להרגיש כ"בן מלך"‬ ‫מארבע מאות בחורים‪ ,‬וביניהם‬ ‫בהקדמתו‪ ,‬וכן בקונטרס 'עץ חיים'‪,‬‬ ‫כי הרי כולנו יודעים שהיסוד‬ ‫אריות שבחבורה‪ ,‬ממש לייבן‬ ‫אומר שכאשר בן ישראל אחד‬ ‫הראשון שצריך שיהיה בעבודת‬ ‫בכלל ישראל שהיו בקיאים בש"ס‬ ‫עושה מצוה‪ ,‬כל העולמות העליונים‬ ‫השם הוא "ויגבה לבו בדרכי השם"‪.‬‬ ‫ופוסקים‪ ,‬את מסכת יבמות‪ .‬שלחו‬ ‫מתעלים‪ ,‬ולא רק העולם הזה!‬ ‫וכפי שאמר הרה"ק רבי שלמה'לע‬ ‫אז שליח לעיר בריסק בבקשה‬ ‫וחלילה אם בן ישראל אינו מתנהג‬ ‫מקארלין זי"ע‪ :‬צריך האדם להרגיש‬ ‫שישלחו עשרה ספרי אמרי משה‪,‬‬ ‫כראוי‪ ,‬הרי זה פגם בכל העולמות‪.‬‬ ‫שהוא 'בן מלך'‪ .‬והחטא הכי גדול‬ ‫כי כידוע יש בספר יסודות נפלאים‬ ‫אסור לבן ישראל להביט על‬ ‫הוא כשהאדם שוכח שהוא 'בן‬ ‫וסימנים עמוקים במסכת יבמות‬ ‫עצמו כקטן‪ ,‬כי בנים אנו למלך‪,‬‬ ‫מלך'‪.‬‬ ‫המעמידים את כל בהירות המסכת‬ ‫על בוריה‪.‬‬ ‫ואצל בן מלך כל פעולה נוגעת לכל‬ ‫אצל בן מלך‪ ,‬כל דבר שהוא‬ ‫המלכות‪.‬‬ ‫עושה הרי הוא "חובקות זרועות‬ ‫ואכן נשלחו מבריסק עשרה‬ ‫עולם!"‬ ‫ספרים לישיבת מיר‪ .‬כשהגיע‬ ‫חשיבות הספר "אמרי משה"‬ ‫זמן חנוכה‪ ,‬הגיע לבריסק מכתב‬ ‫בעולם הישיבות‬ ‫השפעת בן המלך על כל‬ ‫נוסף מהישיבה‪ :‬היות והשתמשו‬ ‫ישנו מעשה נורא שמסופר‬ ‫המלוכה‬ ‫בספרים כל כך הרבה‪ ,‬עד שמרוב‬ ‫שימוש נקרעו הספרים לגמרי‪,‬‬ ‫מהסטייפלער זי"ע על הגאון בעל‬ ‫נבאר זאת מעט‪:‬‬ ‫ומבקשים הם שישלחו שוב עשרה‬ ‫'אמרי משה' זי"ע‪ .‬הוא היה ראש‬ ‫כאשר בן מלך עושה פעולה‬ ‫ספרי אמרי משה‪ .‬עד כדי כך חולל‬ ‫ישיבה בבריסק‪ .‬כידוע בבריסק‬ ‫מסוימת בענייני המלוכה‪ ,‬הרי לכל‬ ‫הספר מהפכה בעולם הישיבות‪.‬‬ ‫היתה ישיבה קטנה וישיבה גדולה‪,‬‬ ‫המלוכה כולה יש עליה‪ .‬כשהבן‬ ‫באותם ימים בליטא‪ ,‬התגורר‬ ‫ולאחר מכן היתה הישיבה של רבי‬ ‫מלך מדבר עם שר לשנות דבר‬ ‫שם הסטייפלער בטרם עלה לארץ‬ ‫חיים מבריסק ובנו הרב מבריסק‪,‬‬ ‫מה בהנהגת המלוכה‪ ,‬כל המדינה‬ ‫ישראל‪ .‬עודו בחור היה‪ ,‬אך שמו‬ ‫שבה למדו רק גדולי וזקני‬ ‫נהנית מכך‪ .‬אף שנראה הדבר‬ ‫כבר יצא לפניו כגאון וקדוש וכבר‬ ‫התלמידי חכמים‪.‬‬ ‫כדבר קטן – שסך הכל דיבר עם‬ ‫הדפיס את ספריו‪ .‬כידוע‪ ,‬כשראה‬ ‫כאן אירע מעשה נורא שימחיש‬ ‫שר ושינה שינוי קטן – מכל מקום‬ ‫מרן ה'חזון איש' זי"ע את ספריו‪,‬‬ ‫לנו מהי 'פעולה קטנה'‪ .‬שלא יביט‬ ‫אותו שינוי מביא טובה לכל הארץ‪.‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫‪4‬‬ ‫גודל המצוה ומי הוא הסטייפלער‪,‬‬ ‫כשהחלו הישיבות להיבנות מחדש‪,‬‬ ‫הכיר בגדלותו וביקש שישדכוהו‬ ‫אך לא עלה על דעתו שבפעולה זו‬ ‫החלו להדפיס שוב את הספרים‬ ‫עם אחותו‪ ,‬וכך נעשה השידוך‬ ‫הוא עתיד להציל את ספרו לדורות‬ ‫הישנים‪ .‬אך היו ספרים שלא‬ ‫והסטייפלער היה לחתנו הרב‬ ‫עולם!‬ ‫נמצאו בשום אופן‪ .‬אחד הספרים‬ ‫מקוסובה זי"ע‪ ,‬אביו של החזון‬ ‫ידע כל אדם‪ :‬כל ברכת 'אשר‬ ‫שביקשו בני הישיבות להדפיס היה‬ ‫איש‪.‬‬ ‫יצר'‪ ,‬כל ברכת 'שהכל'‪ ,‬כל‬ ‫האמרי משה‪ .‬חיפשוהו בנרות‪ ...‬אך‬ ‫'הללוק‪-‬ה' שנאמר בכוונה בתפלה‪,‬‬ ‫לא היה בנמצא‪ ,‬כי הספר נדפס‬ ‫משלוח הספר 'בחנם'‬ ‫כל שורת גמרא שלומדים‪ ,‬וכל‬ ‫בעיקר בליטא‪ ,‬ומאחר שעלתה‬ ‫להסטייפלער‬ ‫מצוה שעושים במשך כל היום‬ ‫ליטא בלהב אש‪ ,‬לא נותר כמעט‬ ‫כשנודע להסטייפלער על ספר‬ ‫– אפילו כשאדם עובד לפרנסתו‬ ‫שום דבר ולא היה זכר לספר‪.‬‬ ‫האמרי משה‪ ,‬שלח מכתב לבריסק‬ ‫ומקדיש דקות ספורות מהפסקת‬ ‫לבסוף הלכו אל הסטייפלער‬ ‫לשאול מה מחיר הספר‪ .‬כתבו לו‬ ‫הצהריים לשבת וללמוד עשר או‬ ‫לשאול אולי נמצא אצלו‬ ‫את המחיר‪ ,‬אך הסטייפלער ראה‬ ‫חמש עשרה דקות – אין אדם יודע‬ ‫ספר האמרי משה‪ .‬אמר להם‬ ‫שאין ידו משגת לשלם‪ ,‬ושלח‬ ‫מה פעולה קטנה כזו פועלת!‬ ‫הסטייפלער‪ :‬ודאי שנמצא אצלי‪,‬‬ ‫מכתב שאינו יכול לקנות את הספר‬ ‫בפעולה אחת קטנה של משלוח‬ ‫הרי המחבר עצמו נתנו לי‪ .‬ומאותו‬ ‫מחמת שאין ביכולתו לשלם‪.‬‬ ‫ספר לסטייפלער‪ ,‬ניצל ספר‬ ‫עותק הדפיסו מחדש את ספר‬ ‫השיב לו בעל האמרי משה‪:‬‬ ‫ה'אמרי משה' שבו משתעשעים‬ ‫האמרי משה‪ ,‬שהיה לנכסי צאן‬ ‫"בשביל בחור כמותו‪ ,‬בשביל‬ ‫רבבות אלפי בני ישיבות!‬ ‫ברזל בעולם הישיבות עד היום‬ ‫הסטייפלער‪ ,‬נדפס הספר‪ ,‬ואינו‬ ‫כך הוא גם אצלנו‪ :‬ברכה אחת‬ ‫הזה‪.‬‬ ‫צריך לשלם כלום"‪ .‬ושלח לו‬ ‫קטנה‪ ,‬הנראית רק קטנה בעינינו‪,‬‬ ‫האמרי משה את הספר 'בחנם'‪.‬‬ ‫הכח הנורא של כל ענין קטן‬ ‫לימים‪ ,‬קודם המלחמה הנוראה‪,‬‬ ‫יכולה להציל את כלל ישראל‬ ‫מגזירות קשות ולהוריד כל מיני‬ ‫מוסר ההשכל ממעשה זה נורא‬ ‫עלה הסטייפלער הקדוש לארץ‬ ‫ברכות‪ .‬ובודאי שהאדם עצמו‬ ‫ואיום!‬ ‫הקודש והתיישב בבני ברק סמוך‬ ‫מתעלה בזה עילוי אחר עילוי‪.‬‬ ‫רואים אנו כאן בחוש כיצד‬ ‫לגיסו הגדול החזון איש‪ .‬בתוך‬ ‫יעזור השי"ת שנלמד ממה‬ ‫"ש ַּלח‬ ‫נתקיים הכתוב (קהלת יא‪ ,‬א) ׁ ַ‬ ‫ספריו שלקח עמו‪ ,‬לקח גם את‬ ‫שאברהם אבינו לקח "מעט מים"‪.‬‬ ‫לַ ְח ְמ ָך ַעל ּ ְפנֵ י ַה ָּמיִ ם ִּכי ְברֹב ַה ָ ּי ִמים‬ ‫ספר האמרי משה‪.‬‬ ‫הרבוש”ע מלמדנו בתורה הקדושה‬ ‫ִּת ְמ ָצ ֶא ּנוּ"‪ .‬אדם עושה פעולה אחת‬ ‫הצלת הספר – לדורות עולם!‬ ‫שבזכות דבר זה‪ ,‬הנראה כפעולה‬ ‫קטנה – האמרי משה נתן את הספר‬ ‫קטנה‪ ,‬נשאר הדבר לדורות עולם!‬ ‫לסטייפלער בחנם‪ .‬ודאי ידע את‬ ‫שנים רבות לאחר המלחמה‪,‬‬ ‫לימוד מפרשת השבוע‬ ‫המפתח לישועות‪ :‬הנהגה למעלה מדרך הטבע‬ ‫להשיבה אל הבית‪ ,‬לפי שרצה‬ ‫סעודה גדולה כיד המלך; שלש‬ ‫"הנה באהל"‪ :‬שבירת הטבע‬ ‫לשחוט בשר טרי עבור המלאכים‪.‬‬ ‫לשונות משלש בהמות נפרדות‪.‬‬ ‫של שרה אמנו‬ ‫כשראו המלאכים מסירות‬ ‫אברהם אבינו מסר נפשו ממש‬ ‫"א ֵ ּיה ָ ׂ‬ ‫ש ָרה‬ ‫נפש גדולה כזו‪ ,‬שאלו‪ַ :‬‬ ‫על המצוה‪ ,‬ככתוב‪" :‬וְ ֶאל ַה ָ ּב ָקר‬ ‫הנה באו המלאכים אל אברהם‬ ‫ִא ְׁש ֶּת ָך?" – היכן היא שרה אשתך?‬ ‫ָרץ ַא ְב ָר ָהם"‪ .‬אברהם אבינו הוצרך‬ ‫אבינו‪ ,‬ואברהם אבינו רץ לקראתם‬ ‫וביאר בזה ה'כתב סופר' זי"ע‪,‬‬ ‫לרוץ אחר אחת הבהמות כדי‬ ‫לכבדם בכל מיני כבוד‪ .‬הכין להם‬ ‫‪5‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫הנהגה נגד הטבע מביאה‬ ‫אמר ה'כתב סופר'‪ ,‬שאז אמרו‬ ‫שהמלאכים אמרו בלשונם‪ :‬דבר‬ ‫המלאכים לאברהם אבינו‪" :‬אה‪,‬‬ ‫מה נעשה כאן‪ .‬בודאי האשה מכינה‬ ‫ישועות למעלה מן הטבע‬ ‫אם כן הרי היא הולכת נגד טבעה?!"‬ ‫את הסעודה בבית עבור האורחים‪,‬‬ ‫בכל עת שיש לאדם נסיון‬ ‫מצד אחד‪ ,‬טבע האשה לבשל‬ ‫אך הרי אמרו חז"ל "אשה עיניה‬ ‫במהלך היום‪ ,‬בין בענין שמירת‬ ‫ולאפות עבור אורחים רק במדה‪,‬‬ ‫צרה באורחים"‪ ,‬ואף שמכינה היא‬ ‫וכאן ראינו נדיבות לב מופלגת‪.‬‬ ‫סעודה‪ ,‬מכל מקום דרכה לעשות‬ ‫עינים‪ ,‬בין בשמירת הלשון‪ ,‬או בכל‬ ‫ומצד שני‪ ,‬טבע האשה שרוצה‬ ‫זאת במדה ובצמצום‪ .‬וכאן ראינו‬ ‫ענין אחר‪ ,‬והוא משבר טבעו והולך‬ ‫שיראוה‪ ,‬והיא הולכת נגד טבעה‬ ‫עין טובה ורחבות גדולה כזו‪ ,‬ועל‬ ‫נגדו‪ ,‬אומר רבונו של עולם‪:‬‬ ‫ונוהגת במדת הצניעות‪.‬‬ ‫כן סברו המלאכים שמא שרה אמנו‬ ‫"כיון שאתה הלכת נגד טבעך‪,‬‬ ‫כיון שהיא הולכת נגד טבעה‪,‬‬ ‫אינה כאן‪.‬‬ ‫אף אני אלך כביכול נגד הטבע!"‬ ‫ישלם לכם הקדוש ברוך הוא מדה‬ ‫השיב להם אברהם אבינו‪ :‬לא‬ ‫כנגד מדה וילך גם הוא נגד הטבע‪:‬‬ ‫כן‪ ,‬שרה אמנו בבית היא‪ .‬שאלוהו‬ ‫ועל כן‪ ,‬באותה שעה יתפלל‬ ‫"למועד אשוב אליך ולשרה בן" –‬ ‫המלאכים‪ :‬אם שרה אמנו בבית‪,‬‬ ‫האדם מיד על צרכיו‪ ,‬ורבונו של‬ ‫שבזמן הזה בשנה הבאה תזכה לבן‬ ‫מדוע אין רואים אותה? ענה להם‪:‬‬ ‫עולם יתן לו מבוקשו‪.‬‬ ‫למעלה מדרך הטבע‪.‬‬ ‫"ה ֵנּה ָבא ֶֹהל" – צנועה היא‪.‬‬ ‫ִ‬ ‫כח השתיקה‬ ‫השתיקה היא כעסק של מליוני זהובים!‬ ‫שמים‪...‬‬ ‫המפתח של הרה"ק מרוז'ין‬ ‫פגישת בני אדם‪...‬‬ ‫זי"ע‬ ‫מעלת יסורי הדעת והשתיקה‬ ‫בכל יום ויום‪ ,‬שבוע אחר שבוע‬ ‫אולם בא הרה"ק מרוז'ין זי"ע‬ ‫וחודש אחר חודש‪ ,‬המציאות‬ ‫והוסיף הרה"ק מרוז'ין ואמר‪ :‬יש‬ ‫(עירין קדישין ערך בעלי תשובה‪ ,‬דף תפ"א)‬ ‫דבר המקנח יסורי גיהנום הרבה‬ ‫היא שהאדם במשך ימי חייו פוגע‬ ‫ואמר‪" :‬הנני נותן לך מפתח‪,‬‬ ‫בבני אדם‪ .‬זה אומר לו דבר גנאי‪,‬‬ ‫יותר ובכח גדול יותר‪ ,‬והוא 'יסורי‬ ‫ופתאום תראה איך שכל הסוגיא‬ ‫הדעת'‪ .‬כשיש לאדם יסורי הדעת‬ ‫וזה אומר לו דבר בזיון‪ ,‬והאחר‬ ‫הזאת מאירה את חייך"‪.‬‬ ‫ויסורי הנפש‪ ,‬מוחלים לו "ארבעים‬ ‫אומר לו דבר שאינו נוח לו‪ .‬נמצא‬ ‫והוא אומר דבר נפלא מאד‪:‬‬ ‫שנה" גיהנום!‬ ‫הנה ידענו שאש של גיהנום – כפי‬ ‫האדם תמיד בין רגשות‪ ,‬מחשבות‬ ‫ושאל הרה"ק‪ :‬מהו ענין 'יסורי‬ ‫שאומר הרמב"ן הקדוש – אין‬ ‫ודבורים של בני אדם המבזים‬ ‫הדעת'?‬ ‫כל יסורי איוב של שבעים שנה‬ ‫אותו‪ ,‬מבישים אותו ומצערים אותו‬ ‫ואמר‪ :‬כשאדם מבזה אותך‪ ,‬או‬ ‫מגיעים אליה כלל‪.‬‬ ‫מאד‪.‬‬ ‫שאמר לך דברים קשים‪ ,‬או שהרע‬ ‫אך אמר הרה"ק מרוז'ין‪ :‬כשאדם‬ ‫והשאלה היא‪ ,‬כיצד יתמודד‬ ‫לך או דבר עליך סרה‪ ,‬ואתה מלא‬ ‫סובל יסורי הגוף בעולם הזה‬ ‫האדם עם דברים אלו?‬ ‫יסורי הנפש ויסורי הדעת‪ ,‬ואעפ"כ‬ ‫ואפילו לזמן מועט‪ ,‬אם מקבלם‬ ‫אינך הולך ואינך נוקם נקמה – אינך‬ ‫באהבה ומודה להשי"ת עליהם‪,‬‬ ‫הנה ודאי שחייב האדם להתגבר‬ ‫משיב לו כגמולו‪ ,‬אלא אתה שותק‬ ‫מוחלים לו "עשרים שנה" של יסורי‬ ‫ולקבל עליו עול מלכות שמים‪,‬‬ ‫ומקבל הדבר באהבה – באותו רגע‬ ‫גיהנום‪.‬‬ ‫ולידע שיש איסור לשון הרע‬ ‫נמחלים לך ארבעים שנה גיהנום!‬ ‫כך אמר הרה"ק מרוז'ין! והוא‬ ‫ואיסור נקמה‪ ,‬ואיסור של "לא‬ ‫נצייר נא בדעתנו‪ :‬כשאדם עוסק‬ ‫ידע היטב מה נעשה במרומי‬ ‫תקום ולא תטור" וכדומה‪.‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫‪6‬‬ ‫להמשיך בסדר חייו כיון שהוא‬ ‫לך עתה‪ ,‬הרי הדבר נעשה מתוק‬ ‫בעסק גדול של מליוני זהובים‪,‬‬ ‫מוכה‪ ,‬מבוזה ומושפל‪.‬‬ ‫ומאיר!‬ ‫אינו אוכל כראוי ואינו שותה כראוי‬ ‫ודאי וודאי שאסור לנקום מפני‬ ‫ואינו נמצא בביתו כראוי‪ ,‬ואעפ"כ‬ ‫אך אם יתחיל לחשוב שבנה לו‬ ‫שהתורה והשי"ת צוו כן‪ ,‬ואסור‬ ‫הוא לו ל'תענוג'‪ .‬אינו מרגיש שהוא‬ ‫בזה פלטין נאה והרויח מליונים‬ ‫מצטער‪ ,‬לפי שיודע הוא שעתיד‬ ‫לדבר לשון הרע כי כך גזר הבורא‪.‬‬ ‫לאין שיעור – שארבעים שנה‬ ‫אולם למעשה האדם מבולבל‬ ‫להרויח כאן מליונים‪.‬‬ ‫גיהנום נמחלו ונעברו ממנו – אזי‬ ‫ושבור מאד; אינו יכול ללמוד‬ ‫אם תדע פשט הדברים‪,‬‬ ‫נעשה האדם מאיר ושמח‪.‬‬ ‫או להתפלל כראוי‪ ,‬ואינו יכול‬ ‫שארבעים שנה גיהנום נמחלים‬ ‫תולדות העיה"ק 'טבריא של מעלה'‪ ,‬הצדיקים שהאירו את‬ ‫הישוב‪ ,‬וקדושי עליון הטמונים שם‬ ‫טבריא של מעלה‬ ‫בארה של מרים ‪ -‬חלק א'‬ ‫סגולת "בארה של מרים" במוצאי שבת ובזמנים מסגלים‬ ‫הישימן"‪ .‬הינו שהתחנה האחרונה‬ ‫מים אלו‪ .‬יש ששתו בשעת סעודה‬ ‫מקור הדברים‬ ‫של הבאר היתה באותו גיא בשדה‬ ‫שלישית‪ ,‬ויש ששתו במוצאי שבת‪,‬‬ ‫מואב‪ ,‬מקום עמק סמוך להר גבוה‬ ‫ובעזרת השם נראה דברים נפלאים‬ ‫בעזה"י‪ ,‬נבא כעת לבאר ולדבר‬ ‫המשקיף על פני המדבר השומם‪,‬‬ ‫מתורתנו הקדושה‪.‬‬ ‫בענין סגלת "בארה של מרים"‬ ‫ושם היתה הבאר בנקדה האחרונה‬ ‫במוצאי שבת קדש ובשאר זמנים‬ ‫תחלה יש להקדים מה שדייק‬ ‫המסוגלים‪.‬‬ ‫ושם נתבטלה‪.‬‬ ‫הרמ"א בלשונו שהבאר היא‬ ‫"מתגלגלת"‪ ,‬משמע שבאמת יש לה‬ ‫דבר זה מורגל בפי העולם‬ ‫ומפני מה? לפי שנסתלק משה‬ ‫שבמוצאי שבת שותים ממי בארה‬ ‫רבנו‪ .‬ואף שהבאר באה בזכות‬ ‫מקום קבוע ומסים‪ ,‬אלא שבמוצאי‬ ‫של מרים‪ .‬ומה שאין הכל יודעים‬ ‫מרים וחזרה לבוא‪ ,‬מכל מקום‬ ‫שבת היא מתגלגלת וסובבת בכל‬ ‫הוא‪ ,‬שדבר זה הלכה פסוקה היא‬ ‫כשנסתלק משה רבנו בטלה הבאר‪,‬‬ ‫העולם‪ .‬ונחזה איפה הוא מקומה‬ ‫בשולחן ערוך‪.‬‬ ‫וזהו הפרוש הראשון‪.‬‬ ‫הקבוע של בארה של מרים‪.‬‬ ‫הרמ"א (אורח חיים סימן רצ"ט סעיף‬ ‫אבל רש"י מביא בשם המדרש‪,‬‬ ‫"ונשקפה על פני הישימן"‪:‬‬ ‫י') כתב‪" :‬ויש אומרים לדלות מים‬ ‫וכן הוא בכמה מדרשים וכן דעת‬ ‫בכל מוצאי שבת"‪ .‬והטעם הוא‪,‬‬ ‫הגמרא במסכת שבת‪ ,‬שהבאר‬ ‫שנגנזה בימה של טבריא‬ ‫כי בארה של מרים הנמצאת בים‬ ‫הוסיפה לילך עם בני ישראל‪.‬‬ ‫רש"י הקדוש בפרשת חקת‬ ‫כנרת‪ ,‬היא מתגלגלת וסובבת‬ ‫ומבאר התנחומא בפסוק‬ ‫(במדבר כא‪ ,‬כ)‪ ,‬על שירת הבאר‪ ,‬מביא‬ ‫בכל מוצאי שבת בכל הבארות‬ ‫"דבר אחר"‪" :‬ונשקפה הבאר על‬ ‫מדרש תנחומא המבאר לנו בבאור‬ ‫והמעינות שבכל העולם כלו‪" ,‬ומי‬ ‫פני הישימן"‪ ,‬שמלת "ונשקפה"‬ ‫גמור היכן נמצאת בארה של מרים‬ ‫שפוגע בו" – הינו מי שזוכה לפגוש‬ ‫קאי על הבאר‪ ,‬שאפשר לראות‬ ‫בימינו אלו‪.‬‬ ‫במי בארה של מרים "וישתה‬ ‫את בארה של מרים כשעומדים‬ ‫בפסוק מפרש סדר השתלשלות‬ ‫ממנה"‪ ,‬אזי "יתרפא מכל תחלואיו"‪.‬‬ ‫במקום הישימון‪ .‬ומהו הפרוש?‬ ‫הבאר‪ ,‬שהלכה עם בני ישראל‬ ‫הרי לנו שדבר זה כבר הובא בספרי‬ ‫ממשיך רש"י‪" :‬שנגנזה בימה של‬ ‫במדבר‪ ,‬ובסוף הארבעים שנה‬ ‫ההלכה‪.‬‬ ‫טבריא"‪.‬‬ ‫כתוב שהבאר פנתה לשם‪:‬‬ ‫נבא כעת לבאר מקור הדברים‬ ‫כשנכנסו ישראל לארץ ישראל‪,‬‬ ‫"ומבמות הגיא אשר בשדה מואב‬ ‫מהמדרשים‪ ,‬ונחזה במנהגי‬ ‫עברה בארה של מרים עמם דרך‬ ‫ראש הפסגה ונשקפה על פני‬ ‫הצדיקים איך התנהגו בשתית‬ ‫‪7‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫אשתו במוצאי שבת לשאוב מים‪.‬‬ ‫העולה מכל זה‪ :‬במוצאי שבת‬ ‫הירדן‪ ,‬נכנסה לארץ ונקבעה בתוך‬ ‫ונתעכבה שם זמן רב יותר מן‬ ‫סובבת בארה של מרים בכל המים‬ ‫הכנרת‪ .‬והעומד על ההר סמוך‬ ‫הרגיל‪ .‬ונראה מן המעשה שלא‬ ‫שבעולם‪ ,‬והפוגע בה יש לו ישועה‬ ‫לכנרת "מביט ורואה כמין כברה‬ ‫ידעו כלל מסגולת בארה של מרים‪,‬‬ ‫גדולה‪.‬‬ ‫מנופה קמח בים"‪ ,‬שרואה שם דבר‬ ‫אלא הלכה לתומה לשאוב מים‬ ‫עגל כמו נפה‪" ,‬והיא הבאר"‪ ,‬כך‬ ‫לצורכי ביתה כמנהגה תמיד‪.‬‬ ‫מקורות ההלכה ומעשה‬ ‫דרש רבי תנחומא‪.‬‬ ‫אולם מן השמים גלגלו ששאבה‬ ‫המכה שחין‬ ‫נמצא שהפרוש הוא‪" :‬ומבמות"‬ ‫מים דוקא במוצאי שבת באותה‬ ‫נבא כעת למקור הדברים‪,‬‬ ‫– מאותו מקום עברה אל "הגיא‬ ‫שעה‪ ,‬ובאופן זה נזדמנה לה בארה‬ ‫מהיכן לקח הרמ"א ענין זה של‬ ‫אשר בשדה מואב" בעבר הירדן‪,‬‬ ‫של מרים בלי שום כוונה לזה‪.‬‬ ‫בארה של מרים במוצאי שבת‪.‬‬ ‫ומשם נכנסה לארץ ישראל לתוך‬ ‫ואומר הכל בו שנתעכבה שם‬ ‫ה'בית יוסף' (אורח חיים סימן רצ"ט) מביא‬ ‫ימה של טבריא‪ .‬הרי שעקר מקום‬ ‫בשיחה עם חברותיה‪ ,‬וכך נזדמנה‬ ‫מספר ה'כל בו'‪" :‬ונהגו נשים לדלות‬ ‫בארה של מרים הוא בים כנרת‪.‬‬ ‫לידה בארה של מרים‪.‬‬ ‫מים במוצאי שבת" – תכף לאחר‬ ‫'ברכו'‪ .‬כי כיון ששמעו 'ברכו'‪ ,‬כבר‬ ‫חבור ים כנרת לכל המים‬ ‫מילאה האשה את כדה מאותם‬ ‫שבעולם‬ ‫המים‪ ,‬וכשבאה לביתה אצל בעלה‪,‬‬ ‫הוי אצלן מוצאי שבת ומתרות‬ ‫חרה אפו עליה מאד על אשר‬ ‫במלאכה‪ ,‬ויכולו לעשות מלאכת‬‫אלא שכשמגיע מוצאי שבת‪,‬‬ ‫איחרה לבוא‪ .‬ומפחד כעסו הגדול‬ ‫'הוצאה'‪ .‬ומשמע מדברי הכל בו‬ ‫נעשה דבר נפלא וסגלה גדולה‪,‬‬ ‫שהסגלה של בארה של מרים היא‬‫שבארה של מרים סובבת בכל‬ ‫נפל הכד מעל כתפה ונשבר‪ .‬והמים‬ ‫דוקא במוצאי שבת תכף לאחר‬ ‫המים שבעולם‪.‬‬ ‫ניתזו לכל עבר‪ ,‬ונפלו כמה טיפות‬ ‫הזמן‪.‬‬ ‫הגמרא במסכת בכורות (מו‪,‬‬ ‫על הבעל שהיה מוכה שחין‪.‬‬ ‫עוד כתב הכל בו‪ ,‬שמצינו‬ ‫א) אומרת שים כנרת יורד עד ים‬ ‫ויהי לפלא‪ :‬בכל מקום שנגעו‬ ‫ב'הגדה' — היינו במדרש — שבארה‬ ‫המלח‪ ,‬וגם היום רואים נהר צר‬ ‫המים בגופו‪ ,‬נרפא השחין מיד!‬ ‫של מרים בים טבריא היא‪ .‬וכבר‬ ‫מאד הנמשך מהכנרת לים המלח‪.‬‬ ‫ומובן מאליו‪ ,‬שבמקומות שלא‬ ‫הבאנו לעיל דברי רש"י בפרשת‬‫והגמרא אומרת שמשם הוא נמשך‬ ‫הגיעו המים‪ ,‬לא נרפא‪ .‬ואילו היה‬ ‫חקת בשם המדרש תנחומא ושאר‬ ‫לים הגדול‪ ,‬לים האוקינוס המחבר‬ ‫שותה מן המים ולא היה כועס‪,‬‬ ‫מדרשים‪ ,‬וכן דברי הגמרא במסכת‬ ‫לכל המים שבעולם‪.‬‬ ‫היתה לו רפואה שלימה בכל גופו‪.‬‬ ‫שבת‪ ,‬שבארה של מרים נגנזה בים‬ ‫והמפרשים נתקשו בשלה זו‪:‬‬ ‫ועל זה סיים הכל בו‪" :‬ועל זה‬ ‫טבריא‪.‬‬ ‫הלא ידענו שים המלח הוא מים‬ ‫אמרו חכמים‪ ,‬לא עלתה בידו של‬ ‫וסים הכל בו‪ ,‬שבכל מוצאי שבת‬ ‫עומדים שאינם זזים‪ ,‬ומשם המים‬ ‫רגזן אלא רגזנותו"‪ .‬ואמרו חכמינו‬ ‫מתגלגלת הבאר בכל המעינות‬ ‫עולים ונעלמים?‬ ‫ז"ל שכשכועס האדם אינו פועל‬ ‫והבארות שבכל העולם‪ .‬ומי שהוא‬ ‫על זה ביאר שר התורה הגאון‬ ‫מאומה‪ ,‬כי "אין אדם נוקף אצבעו‬ ‫חולה ויזדמן לו לשתות ממעין‬‫רבי חיים קניבסקי זצ"ל‪ ,‬בספרו‬ ‫מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו‬ ‫כזה‪ ,‬אפלו כל גופו מכה שחין‪ ,‬מיד‬ ‫'דרך אמונה' (ביאור הלכה הלכות תרומות‬ ‫מלמעלה"‪ .‬אין דבר קורה לאדם אם‬ ‫יתרפא‪.‬‬ ‫פ"א ה"ז‪ ,‬ד"ה מאשכלון)‪ ,‬שקדם שנכנסים‬ ‫אין הכרזה מן השמים‪ ,‬והכל בגזירת‬ ‫בלשון הכל בו משמע שצריך‬ ‫מי הכנרת לים המלח‪ ,‬הם יורדים‬ ‫עליון‪ .‬ואם כן‪ ,‬למה תכעס? אין זה‬ ‫לשתות דוקא מן המים הללו‪ ,‬אולם‬ ‫תחת הארץ במחלות ומנהרות‪.‬‬ ‫חברך שעשה מאומה או שהכעיסך‪,‬‬ ‫נראה עתה מעשה שמביא הכל בו‪,‬‬ ‫המים נוסעים עד סוף ים המלח‬ ‫אלא הכל מן השמים! והוא לא היה‬ ‫שאין צריכים דוקא לשתותם‪ ,‬אלא‬ ‫תחת הקרקע‪ ,‬ושם פונים ימינה‬ ‫אלא מקל ושליח בעלמא‪...‬‬ ‫המים בעצמם משמשים כרפואה‬ ‫די‪-‬אל‪-‬עריש'‬‫'ווא ַ‬‫ַ‬ ‫לנחל הנקרא‬ ‫ואומר הכל בו‪ ,‬שכאן רואים‬ ‫על ידי משיחה‪ ,‬ועל ידי זה לבד‬ ‫בקצה עזה‪ ,‬ומשם נכנסים לים‬ ‫דבר נורא‪ :‬אילו לא היה כועס‪ ,‬היה‬ ‫נרפא האדם מחליו‪.‬‬ ‫התיכון‪.‬‬ ‫לפחות נעשה בריא‪ ...‬אולם עכשיו‬ ‫נמצא שהכנרת מחבר באמת‬ ‫שכעס‪ ,‬לא די שלא הועיל כלום‬ ‫המעשה הנורא מהכד שנשבר‬ ‫לים הגדול‪ ,‬כדברי הגמרא שים‬ ‫בכעסו‪ ,‬אלא עוד הפסיד את כל‬ ‫מספר הכל בו מעשה באדם‬ ‫טבריא נופל לים סדום ‪ -‬ים המלח‬ ‫רפואתו‪ ,‬רח"ל‪.‬‬ ‫אחד שהיה מוכה שחין‪ ,‬והלכה‬ ‫‪ -‬והולך ונופל לים הגדול‪.‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫‪8‬‬ ‫חולים ולכל הדברים הצריכים‬ ‫לימודי רבי חיים פאלאג'י‬ ‫השפעת הכעס וסגולה‬ ‫רפואה‪.‬‬ ‫בענין כעס ורפואה‬ ‫לחכמת התורה‬ ‫פתיחת הלב לחכמת התורה‬ ‫ישנו ספר לרבי חיים פאלאג'י‪,‬‬ ‫מסיים הכל בו‪" :‬ולכן נהגו‬ ‫על ידי הבאר‬ ‫שהיה מגדולי חכמי הספרדים‬ ‫לשאוב מים בכל מוצאי שבת‪ ,‬כך‬ ‫במאות השנים האחרונות וחיבר‬ ‫מצאתי"‪ .‬הכל בו אינו מציין את‬ ‫אמנם רבי חיים פאלאג'י מוסיף‪,‬‬ ‫ספרים רבים‪ .‬בספרו 'כף החיים'‬ ‫המקור‪ ,‬אך יתכן מאד שראה זאת‬ ‫שלא לרפואה לבד היא טובה‪ ,‬אלא‬ ‫(סימן לב‪ ,‬סדר מוצאי שבת אות נג) מביא את‬ ‫ב'ספר האורה' המיוחס לרש"י‬ ‫היא סגולה נוראה בכלל לפתוח‬ ‫כל המעשה ומסיים בחידוש‪.‬‬ ‫הקדוש‪.‬‬ ‫לו את 'מעיינות החכמה'‪ .‬ואומר‬ ‫במוצאי שבת יש לבני אדם‬ ‫ידוע שרש"י הקדוש כתב‬ ‫שם כך‪" :‬ונראה‪ ,‬דמלבד סגולת‬ ‫טבע להיות עצבנים ולא בטוב‬ ‫פירושו על תנ"ך וש"ס‪ ,‬אך יש‬ ‫רפואת הנפש למי ששותה מים‬ ‫מזג‪ .‬ורבי חיים פאלאג'י מדבר‬ ‫עוד ספרים מרש"י‪ ,‬כגון 'ספר‬ ‫מבאר של מרים‪ ,‬עוד רבותא יתירה‬ ‫מזה ואומר בזה הלשון‪" :‬ומכאן‬ ‫הפרדס' ו'ספר האורה'‪ .‬בחלק ב'‬ ‫אשתכחת"‪.‬‬ ‫תוכחת חיים לבל יהיה כועס בכל‬ ‫מספר האורה (סימן קנ"ח) מביא רש"י‬ ‫עוד יש להוסיף במעלת‬ ‫מקום ובכל זמן אפילו בדבר שראוי‬ ‫הזוכה לשתות מים מבארה של‬ ‫מעשה זה‪ .‬ספר האורה נכתב על‬ ‫לכעוס"‪.‬‬ ‫ידי אחד מתלמידי רש"י ששמע‬ ‫מרים במוצאי שבת קודש‪ ,‬כי‬ ‫הם מסוגלים לפתוח לבו בחכמת‬ ‫כששומעים מעשה זה‪ ,‬יש‬ ‫ממנו בעצמו‪ ,‬ושם מובא המעשה‬ ‫התורה לימי השבוע הבעל"ט‪,‬‬ ‫ללמוד ממנו שלא לבוא לידי כעס‬ ‫בתוספת פרטים‪.‬‬ ‫וכדברי חז"ל "כי הם מסוגלים‬ ‫או קפידא לעולם‪ ,‬כי "אל תבהל‬ ‫שם כתוב שארך זמן שאיבת‬ ‫לפתוח לבו בחכמת התורה"‪ .‬וכן‬ ‫ברוחך לכעס כי כעס בחיק כסילים‬ ‫המים שעה או שעתיים‪ ,‬ואלו‬ ‫מצינו גבי רבינו חיים ויטאל‪ ,‬שרבו‬ ‫ינוח" (קהלת ז‪ ,‬ט) – הכעס שוכן בחיק‬ ‫פרטים נוספים במעשה‪.‬‬ ‫האר"י הקדוש השקהו ממי בארה‬ ‫חסרי דעת‪ ,‬ואין פועלים בו מאומה‪.‬‬ ‫עוד אומר שם רש"י‪" :‬ונעשה לו‬ ‫של מרים‪ ,‬ועל ידי זה זכה להשיג‬ ‫ומוסיף‪ ,‬שבפרט במוצאי שבת‬ ‫נס ונרפא"‪ ,‬שקרה לו נס ונתרפא‪,‬‬ ‫חכמת הקבלה (ועיין בזה באריכות בפרק‬ ‫יזהר האדם שלא לבוא לידי רוגז‪.‬‬ ‫לפי שנזדמנו לו מי בארה של‬ ‫נפרד)‪.‬‬ ‫ומזהיר שלא לעשות כן‪ ,‬בפרט‬ ‫מרים ומילאה כד מהם‪.‬‬ ‫וכמובא בספר 'נגיד ומצוה'‬ ‫במוצאי שבת‪" ,‬כי הלא תראה כי‬ ‫עד היכן הכעס ובטובה הרבה‪,‬‬ ‫כשהגיעה לבעלה‪ ,‬כעס עליה‬ ‫ובספר 'פרי עץ חיים' ובשאר‬ ‫שאם לא היה כועס היה שותה מן‬ ‫ושאל‪" :‬היכן היית?" ומרוב כעס‬ ‫מקומות‪ ,‬המעשה הידוע שנתן‬ ‫המים והיה נתרפא כל גופו" –שהרי‬ ‫נפל הכד ונשבר‪ .‬מלשון זה משמע‬ ‫האר"י הקדוש להמהרח"ו לשתות‬ ‫רואים עד היכן מגיע הכעס וכמה‬ ‫שגם האשה כעסה‪ .‬היינו‪ ,‬כשם‬ ‫מבארה של מרים‪ ,‬ומאז זכה‬ ‫טוב מאבד האדם על ידו‪ ,‬שאילו‬ ‫שכעס הבעל‪ ,‬כך נתמלאה גם‬ ‫להשיג עומק סודות הקבלה‬ ‫וסגולותיה אשר לימדו רבו‪ .‬והנה‬ ‫לא היה כועס והיה שותה מן המים‪,‬‬ ‫היא כעס‪ .‬או שיש לומר שמחמת‬ ‫כתב רבי חיים פאלאג'י‪ ,‬דכיון‬ ‫היה כל גופו מתרפא‪.‬‬ ‫כעסו נפל הכד‪ .‬ואפשר לפרש‬ ‫שחזינן שבארה של מרים מסוגל‬ ‫ואומר רבי חיים פאלאג'י‪,‬‬ ‫לכאן ולכאן‪ .‬מכל מקום‪ ,‬נפלו כמה‬ ‫כל כך לפתיחת הלב בתורה‪ ,‬על כן‬ ‫רוצה אני להביא לך פסוק בקהלת‬ ‫טיפות על גופו‪ ,‬ובכל מקום שנפלו‬ ‫עת מוצאי שבת הוא זמן מוכשר‬ ‫המרמז לכל המעשה הזה‪ .‬נאמר‬ ‫נתרפא‪ .‬ועל זה אמרו חכמים‪" :‬לא‬ ‫לזה מאד‪.‬‬ ‫שם בקהלת (יא‪ ,‬י)‪" :‬והסר כעס‬ ‫עלתה בידו של רגזן אלא רגזנותו"‪.‬‬ ‫וכתב עוד‪" :‬וכן בעת שתיית‬ ‫מלבך" – שאם תסיר את הכעס‬ ‫ומסיים ספר האורה שבארה‬ ‫המים אחר הבדלה‪ ,‬בעודו שותה‬ ‫מלבך‪ ,‬אזי "והעבר רעה מבשרך" –‬ ‫של מרים נגנזה בים טבריא‪,‬‬ ‫המים יכוין בדעתו לפסוקי פרשת‬ ‫בכך תתרפא מכל חליי עורך‪.‬‬ ‫ובכל מוצאי שבת מחזרת על כל‬ ‫חקת‪' ,‬אז ישיר ישראל' עד פסוק‬ ‫ומסיים‪" :‬שאם היה מסיר הכעס‬ ‫המעיינות‪ .‬ומי שיודע ויזדמנו לו‬ ‫'ונשקפה על פני הישימון'‪ ,‬והוא‬ ‫מלבו‪ ,‬היה מתרפא כל בשרו"‪.‬‬ ‫מאותם המים וישתה מהם‪ ,‬אפילו‬ ‫מסוגל להתחכם בתורה"‪.‬‬ ‫נמצאנו למדים מזה ששתיית‬ ‫כל גופו מלא שחין‪ ,‬מיד יתרפא‪.‬‬ ‫והוסיף רבי חיים פאלאג'י‪" :‬ואני‬ ‫מים מבארה של מרים במוצאי‬ ‫נמצא שיש לנו כבר מקור לענין‬ ‫נוהג לומר בלחש אלו הפסוקים‬ ‫שבת היא סגולה נפלאה לכל מיני‬ ‫זה מספר האורה של רש"י‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫הירושלמי ועל המדרש כתב לבאר‪,‬‬ ‫הוא מקום הבאר כדי שיוכלו לילך‬ ‫על פני המים קודם ברכת שהכל"‪.‬‬ ‫כי מה שייסדו הראשונים את בית‬ ‫ולהתרפא שם? וכמו שכתב שם‪,‬‬ ‫כלומר‪ ,‬שאינו מסתפק במחשבה‬ ‫המדרש מכוון כנגד הבאר‪ ,‬היה זה‬ ‫שעל ידי שילכו ויושעו‪ ,‬תתחזק‬ ‫בלבד‪ ,‬אלא מוציא הפסוקים‬ ‫כדי שבעת צאתם מבית המדרש‬ ‫האמונה גם בשאר דברים‪.‬‬ ‫בשפתיו קודם השתיה כדי שתחול‬ ‫יפגעו מיד כנגד הבאר‪ ,‬ועל ידי‬ ‫"ואמר רבי חייא בר רבה‪ ,‬שכל‬ ‫קדושת הפסוקים על המים‪ ,‬ואחר‬ ‫זה יתנו הודיה להשי"ת על נסיו‬ ‫העולה לראש הר ישימון ורואה‬ ‫כך מברך 'שהכל' ושותה‪ ,‬והוא‬ ‫כמין כברה קטנה בים טבריא‪ ,‬ידע‬ ‫מסוגל לרפואה ולפתיחת הלב‬ ‫ויתחזקו בבטחון‪ .‬וכשם שהוריד‬ ‫שזו היא בארה של מרים"‪.‬‬ ‫בחכמת התורה‪.‬‬ ‫השי"ת 'מן' מן השמים‪ ,‬והבאר‬ ‫שהיתה מן השמים בדרך נס‪ ,‬כן‬ ‫מקום בארה של מרים‬ ‫המקום המדויק כנגד בית‬ ‫ידע האדם כי "כי על כל מוצא פי ה'‬ ‫ב"מדרש"‬ ‫יחיה האדם" (דברים ח‪ ,‬ג)‪ ,‬והשי"ת הוא‬ ‫הכנסת העתיק בטבריא‬ ‫'זן ומפרנס לכל'‪.‬‬ ‫עוד איתא במדרש‪" :‬אמר רבי‬ ‫הנה מקור דברי המדרש אגדה‬ ‫יוחנן בן עורי‪ ,‬שאירותא רבנן (חכמים‬ ‫שהביאו הכל בו ורש"י‪ ,‬שבארה של‬ ‫נפלאות הבאר ל'סגי נהור'‬ ‫שיערו מקומה)‪ ,‬והיא מכונה כל קבל‬ ‫מרים יש בה סגולות נפלאות אף‬ ‫בזמן הזה‪ ,‬הוא במדרש רבה (ויקרא‬ ‫ול'מצורעים'‬ ‫תרעא מציאה דכנישתא עתיקא‬ ‫דטבריא" – שמיקומה מכוון בדיוק‬ ‫רבה כב‪ ,‬ד)‪ .‬ושם איתא דהקב"ה עושה‬ ‫במדרש רבה פרשת במדבר‬ ‫כנגד השער האמצעי של בית‬ ‫שליחותו לשלם שכר טוב או להיפך‪,‬‬ ‫(יח‪ ,‬כב) מובא מעשה נורא שאירע‬ ‫הכנסת העתיק בטבריא‪.‬‬ ‫ואפילו על ידי מים שהם דומם‪,‬‬ ‫בסגולת בארה של מרים‪ .‬ושם‬ ‫וכדברי רבי תנחומא‪" :‬הקדוש ברוך‬ ‫וכן מובא בספר 'שבחי האר"י'‬ ‫מבאר המדרש דרכי הנהגת הבורא‬ ‫הוא עושה שליחותו"‪.‬‬ ‫ובשאר מקומות‪ ,‬שרבינו האר"י‬ ‫יתברך שמו‪ ,‬שמוציא שליחותו‬ ‫הקדוש הוליך את תלמידו המהרח"ו‬ ‫ומייתי שם המדרש מעשה‬ ‫לפועל לאו דוקא על ידי מלאך‬ ‫בספינה בתוך הים והשקהו ממי‬ ‫באדם אחד מוכה שחין שירד‬ ‫מן השמים‪ ,‬אלא עושה השי"ת‬ ‫הבאר‪ ,‬ואמר לו שהוא מכוון בדיוק‬ ‫לטבול בים טבריא‪ ,‬ונזדמנה לו‬ ‫שליחותו על ידי 'דומם'‪' ,‬צומח'‪,‬‬ ‫כנגד עמודי בית הכנסת העתיק‪,‬‬ ‫שעה מוצלחת והגיע לבארה של‬ ‫'חי' ו'מדבר'‪.‬‬ ‫שאף שהיה חרב‪ ,‬עמודיו היו‬ ‫מרים‪ .‬ונחלקו המפרשים בביאור‬ ‫קיימים‪ .‬ופירש ה'שבט מוסר'‬ ‫המעשה‪ :‬בעל 'יפה תואר' וה'ידי‬ ‫ומביא שם המדרש איך קיים‬ ‫משה' פירשו שהבאר נעקרה‬ ‫השי"ת שליחותו על ידי ה'מים'‪,‬‬ ‫שהטעם שגילו חז"ל מקומה הוא‬ ‫ממקומה והתגלגלה למקום שהיה‬ ‫במעשה שהיה‪:‬‬ ‫כדי שיוכלו לילך ולהתרפא שם‪.‬‬ ‫בו האיש‪ .‬אולם בספר 'אגדת אליהו'‬ ‫מעשה באדם אחד שהיה מוכה‬ ‫והוסיף השבט מוסר ג' טעמים‬ ‫(על הירושלמי מסכת כלאים)‪ ,‬לבעל 'שבט‬ ‫למה נגנזה הבאר דוקא בטבריא‪:‬‬ ‫מוסר'‪ ,‬פירש שהאיש הלך למקום‬ ‫שחין וצרעת‪ ,‬ומוסיף המדרש‬ ‫שהיה גם 'סומא'‪ .‬רצונו לומר‪,‬‬ ‫א‪" .‬זכר עשה לנפלאותיו" –‬ ‫הבאר בלא שידע‪ ,‬ופשוט נזדמן‬ ‫שיראה האדם את המקום ויזכור‬ ‫לשם מאת ה'‪.‬‬ ‫שלא די שהיה מצורע בעוונותיו‪,‬‬ ‫נסי ה'‪( .‬ויש לדון בזה אם צריך לברך כשרואה‬ ‫אלא שהיה גם אדם בלינד רחמנא‬ ‫"ואסחי ואתסי" – שרחץ שם‬ ‫הכנרת‪ ,‬כדאיתא בגמרא בברכות שעל מקום‬ ‫ליצלן‪ .‬וירד אותו אדם לטבול במי‬ ‫ונתרפא מחליו‪ .‬ומזה למדנו‬ ‫שנעשה בו נס לישראל צריך לברך)‪.‬‬ ‫כנרת‪ ,‬ונזדמנה לו בארה של מרים‬ ‫שהקב"ה עושה שליחותו אף על‬ ‫ב‪ .‬להטיב עם בריותיו‪ ,‬שכל‬ ‫ידי דומם לרפאות האדם‪ ,‬ואין צריך‬ ‫ונטבל בה ונתרפא‪.‬‬ ‫הצריך רפואה "יתקרב ויתרפא"‪,‬‬ ‫דוקא למלאך מן השמים בדמות‬ ‫הרי לנו שאין הבאר מועלת‬ ‫ובפרט הזכיר שם רפואת מצורע‪.‬‬ ‫מלאך‪.‬‬ ‫לצרעת בלבד‪ ,‬אלא אף לאדם‬ ‫ג‪ .‬להראות שהבאר כבר מוכנה‬ ‫והקשו במדרש‪" :‬והיכן היא‬ ‫שהוא סגי נהור ל"ע‪ .‬רואים אנו‬ ‫לגאולה העתידה שתבוא בקרוב‪,‬‬ ‫בארה של מרים?" ופירש האגדת‬ ‫כאן דברים נוראים שנעשו על ידי‬ ‫שכן "מטבריא עתידין ליגאל"‪,‬‬ ‫אליהו‪ ,‬דאף שהאיש הלך לשם‪,‬‬ ‫בארה של מרים!‬ ‫והבאר כבר מזומנת לילך עמנו‪.‬‬ ‫מכל מקום לא ידע מקומה המדויק‪.‬‬ ‫המשך בס"ד בגליון הבעל"ט‬ ‫הנה בספר 'תפארת ציון' על‬ ‫והנה כיון שידענו מעשה זה‪ ,‬היכן‬ ‫פ‪+‬רדס ה‪+‬תור‪+‬ה‬ ‫‪10‬‬ ‫שיעורים דורך‬ ‫אויס די וואך‪:‬‬ ‫זונטאג‬ ‫מאמר הפרשה‬ ‫מאנטאג‬ ‫חובת הלבבות‬ ‫דינסטאג‬ ‫טבריא של מעלה‬ ‫מיטוואך‬ ‫אוצר הידיעות‬ ‫דאנערשטאג‬ ‫יאהרצייטן‬ ‫פרייטאג‬ ‫אור של שב"ק‬ ‫מוצאי שבת‬ ‫מלוה מלכה‬ ‫‪SQUARE‬‬