gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

נועם אמרים-סאסוב · Noam Omrim - Sasov — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: נועם אמרים-סאסוב · Noam Omrim - Sasov

שבוע: וירא (2026-10-26)

נועם אמרים-סאסוב · Noam Omrim - Sasov — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫וירא תשפ"ז‬ ‫רעוא דרעוין פרשת וירא תשפ"ו‬ ‫ורב חסד ואמת‬ ‫יבאר כי סוד מצות ביקור חולים הוא‪ ,‬שאצל החולה מתגלה צירוף אותיות מו"ת‪ ,‬וצריך להמשיך אליו‬ ‫אור אלופ"ו של עולם ב"ה‪ ,‬ובצירוף אות אל"ף נעשה צירוף תיבת 'ואמ"ת וניצל החולה‪ ,‬ולתכלית זו‬ ‫בא הקב"ה לבקר את אברהם אבינו בחליו‪ ,‬כדי להמשיך אליו את הארת אלופ"ו של עולם ועי"ז‬ ‫יתגלה אצלו צירוף 'ואמת'‪ ,‬ולא עוד אלא שצירוף זה יתחבר עם מידת 'ורב חסד' שהיתה מדתו של‬ ‫אברהם אבינו‪ ,‬ובהצטרפות שניהם כאחד יזכה לשלימות הרפואה ולכללות השגת אור התורה הק'‬ ‫עוד יבואר בו הטעם שהמלאך רפאל אשר נשלח לרפאות את אברהם הוא אשר נשלח להציל את‬ ‫לוט‪ ,‬ולא נשלח מלאך מיוחד בפני עצמו למטרה זו‬ ‫אמרו רז"ל (שבת יב‪ ).‬שהמבקר את החולה‬ ‫הקב"ה בא לבקר את אברהם אבינו‬ ‫בשבת אומר 'שבת היא מלזעוק ורפואה‬ ‫בהיותו חולה‬ ‫קרובה לבוא'‪ ,‬וביאר רבינו האר"י הק'‪ ,‬כי‬ ‫וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח‬ ‫רמזו וגנזו רז"ל בדבריהם‪ ,‬כי המבקר את‬ ‫האהל כחם היום (יח א)‪ .‬ופרש"י הק' 'וירא‬ ‫אליו' לבקר את החולה (סוטה יד‪ ,).‬אמר רבי‬ ‫החולה צריך לכוין בשם הק' מה"ש היוצא‬ ‫חמא בר חנינא יום שלישי למילתו היה ובא‬ ‫מר"ת 'ש'בת ה'יא מ'לזעוק'‪ ,‬וכאשר נחשוב‬ ‫הקב"ה ושאל בשלומו (ב"מ פו‪.):‬‬ ‫שם זה במילואו [כזה‪ :‬מ"ם ה"א שי"ן] יעלה‬ ‫מניינו כמנין תיבת 'מות' רח"ל‪ ,‬וצריך‬ ‫בעת ביקור חולים צריך להמשיך‬ ‫המבקר חולה לכוין להמשיך למנין זה עוד‬ ‫תוספת אות אל"ף לצירוף מו"ת ובזה‬ ‫נעשה צירוף 'ואמת'‬ ‫תוספת אות אל"ף‪ ,‬ובזה יעשה ממנה צירוף‬ ‫וי"ל בזה‪ ,‬בהקדם סוד כוונת מצות ביקור‬ ‫תיבת 'ואמת'‪ ,‬ועי"ז יזכה החולה לרפואה‬ ‫חולים אשר גלה גילה לנו בקדשו רבינו‬ ‫עיי"ש באורך‪ ,‬ויש לידע מנין ימשך לנו‬ ‫האר"י הח"י זי"ע (נסדרו בפרטות בסידור רבי‬ ‫תוספת אות אל"ף זו‪ ,‬אשר על ידה נוכל‬ ‫שבתי בסוד כוונת מצוות ביקור חולים)‪ ,‬כי הנה‬ ‫‪-‬ג‪-‬‬ ‫וירא תשפ"ז‬ ‫עולם כנ"ל‪ ,‬ועי"ז ישתנה צירוף תיבת 'מות'‬ ‫להמתיק את כל הדינים בשרשם ולהמשיך‬ ‫לתיבת 'ואמת'‪ ,‬ובזה יזכה החולה לשלימות‬ ‫רפואה לחולה‪.‬‬ ‫הרפואה והתיקון‪.‬‬ ‫לפני התפילה נקרא האדם 'דם' ובכח‬ ‫כאשר האדם מתגאה מסתלקת ממנו‬ ‫התפילה נמשכת הארת אלופ"ו של‬ ‫האות אל"ף ונשאר שמו 'דם' ובזה יכול‬ ‫עולם ונקרא אד"ם‬ ‫להכשל בחטא‬ ‫והענין יבואר על פי מה שדיבר בקדשו‬ ‫ויש להוסיף עוד בזה‪ ,‬כי אי' בסה"ק (ראה‬ ‫המגיד הגדול ממעזריטש זי"ע‪ ,‬לבאר‬ ‫שלה"ק פ' בראשית‪ ,‬ועוד) כי בשעה שנכשל‬ ‫פנימיות דרז"ל (ברכות י‪' ):‬מאי דכתיב (ויקרא‬ ‫אדה"ר בחטא עה"ד טו"ר‪ ,‬פרחה האות‬ ‫יט כו) 'לא תאכלו על הדם' לא תאכלו קודם‬ ‫אל"ף ונסתלקה משמו‪ ,‬ונקרא שמו רק 'דם'‪,‬‬ ‫שתתפללו על דמכם'‪ ,‬כי בשעה שמשכים‬ ‫וביאור הדברים הוא‪ ,‬כי עיקר שם 'אדם'‬ ‫האדם בבוקר‪ ,‬אין נמצא בקרבו כי אם חלק‬ ‫נקרא על שם הכתוב (ישעיה יד יד) 'אדמה‬ ‫הדם שהוא הנפש הטבעית אשר בקרבו‪,‬‬ ‫לעליון'‪ ,‬אמנם לשם זה יזכה רק כאשר‬ ‫ובאותה השעה אינו נקרא אלא 'בשר ודם'‬ ‫ישפיל עצמו וילך בענוה והכנעה לפני‬ ‫בלא חלק הרוח האלקית המחיה ומהוה‬ ‫הבורא ית'‪ ,‬כי בזה יתקיים בו מקרא שכתוב‬ ‫אותו‪ ,‬ורק אחר שעומד ומתפלל לפני ה'‪,‬‬ ‫(שם נז טו) 'כה אמר רם ונשא וגו' מרום‬ ‫מאיר בקרבו הארת אור אלופ"ו של עולם‪,‬‬ ‫וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח'‪ ,‬ועי"ז‬ ‫ומצטרף האות אל"ף לאותיות 'דם' ונעשה‬ ‫יזכה לאור אלופ"ו של עולם בקרבו ושפיר‬ ‫צירוף שם 'אדם'‪ ,‬ועל זה הזהיר הכתוב‬ ‫יקרא שמו 'אדם'‪ ,‬אבל כאשר יתגאה לבו‬ ‫ואמר 'לא תאכלו על הדם'‪ ,‬שיזהר האדם‬ ‫בקרבו עד שיפול בחטאים ועוונות‪ ,‬או אז‬ ‫מלאכול בעת שנקרא שמו 'דם'‪ ,‬ועדיין לא‬ ‫תסתלק ממנו אור האל"ף המאיר מאלופו‬ ‫התפלל לפני ה' ולא נקרא שמו 'אדם'‬ ‫של עולם‪ ,‬ומעתה יקרא שמו רק 'דם'‪.‬‬ ‫[עכתו"ד]‪.‬‬ ‫בביקור חולים צריך להמשיך אור‬ ‫רק ע"י הכנעה ושפלות יזכה לאור‬ ‫אלופ"ו של עולם ובזה נעשה צירוף‬ ‫אלופ"ו של עולם ולהקרא 'אדם'‬ ‫ואמת' וזוכה לרפואה‬ ‫ולכן רק כאשר ילך האדם בהכנעה ושפלות‬ ‫ולפי דרכו בקודש י"ל‪ ,‬כי על זה הדרך צריך‬ ‫לפני ה'‪ ,‬יעלה בידו לעשות רצון קונו‬ ‫האדם לכוין גם במצות ביקור חולים‪ ,‬כי כל‬ ‫באהבה‪ ,‬ולקיים את כל מצוות ה' כראוי‬ ‫החולאים אשר בעולם נמשכים ובאים‬ ‫וכיאות‪ ,‬כי רק באופן זה יזכה להשארת‬ ‫מהסתלקות אור אלוקותו ית' המאיר‬ ‫השכינה בקרבו ולהארת אור אלופ"ו של‬ ‫ומחיה את הכל‪ ,‬ולכן צריך האדם המבקר‬ ‫עולם‪ ,‬ובזה יכונו דרכיו ומעשיו ויוכל לקיים‬ ‫את החולה להחזיר ולהאיר בקרב החולה‬ ‫את כל מצוות ה' כראוי וכנכון‪.‬‬ ‫את אור האמונה בה'‪ ,‬ולהמשיך אליו את‬ ‫האות האל"ף הרומזת לאור אלופ"ו של‬ ‫‪-‬ד‪-‬‬ ‫וירא תשפ"ז‬ ‫בגופו ובממונו‪ ,‬ועי"ז יזכה שגם עליו ירחמו‬ ‫מנין תיבת 'ואמת' עם מנין תיבת 'עקב'‬ ‫מן השמים ויתקיים בו 'ברוך מרחם על‬ ‫עולה (עה"כ) כמנין כת"ר מצוות התורה‬ ‫הארץ'‪ ,‬כי שני המידות הללו של 'ורב חסד'‬ ‫ולזה תמצא ותראה‪ ,‬כי כאשר נצרף למנין‬ ‫'ואמת' כחדא אזלו‪ ,‬ויחדיו יכונו להמשיך‬ ‫תיבת 'ואמת' הרומז להמשכת אור אלופ"ו‬ ‫רחמים וחסדים לעולם‪.‬‬ ‫של עולם כנ"ל‪ ,‬למנין תיבת 'עקב' הרומזת‬ ‫אברהם אבינו היה מרכבה למידת 'ורב‬ ‫להכנעה ושפלות‪ ,‬יעלה מניינם יחדיו‬ ‫חסד' ועי"ז זכה להשיג שלימות חלקו‬ ‫(עה"כ) כמנין 'כת"ר'‪ ,‬שהוא מנין תרי"ג‬ ‫בתורה‬ ‫מצוות דאורייתא עם תוספת מנין ז' מצוות‬ ‫דרבנן‪ ,‬כי רק ע"י שלימות ההכנעה‬ ‫ומאחר עלות כל האמור‪ ,‬עתה נתנה ראש‬ ‫והשפלות יזכה האדם לקיים את כל מצוות‬ ‫ונשובה להבין ולהשכיל עומק דברי רש"י‬ ‫ה' כראוי ולעשות רצונו יתברך בלבב שלם‪.‬‬ ‫הק' בריש פרשתן‪ ,‬כי הנה נודע שאברהם‬ ‫אבינו היה עמוד החסד בעולם‪ ,‬ונמצא‬ ‫'ברוך מרחם על הארץ' ו'ברוך מרחם על‬ ‫שהיה מרכבה לגילוי מידת 'ורב חסד'‬ ‫הבריות' מכוונים כנגד מידות 'ורב חסד'‬ ‫בעולם‪ ,‬ולא עוד אלא שבזה זכה גם להשיג‬ ‫'ואמת'‬ ‫את כל חלקו בתורה הק'‪ ,‬כי התורה נקראת‬ ‫ובטרם נבוא אל הביאור‪ ,‬נקדים ונזכיר עוד‬ ‫'תורת חסד' (משלי לא כו)‪ ,‬והעוסק בצדקה‬ ‫דבר נפלא אשר מצינו ראינו בספה"ק‬ ‫וחסד יש בכוחו להשיג את כללות כל חלקו‬ ‫קדושת נפתלי‪ ,‬כי הנה נודע מה שכתב‬ ‫בתורה בשלימות הראוי‪.‬‬ ‫רבינו האר"י הק' בסוד כוונת 'ברוך שאמר'‬ ‫הקב"ה בא לדרוש בשלומו ולהמשיך לו‬ ‫[ונסדרו בסידורי האר"י הק']‪ ,‬אשר י"ג פעמים‬ ‫אור אלופ"ו של עולם‬ ‫תיבת 'ברוך' שנזכרו בתפילה זו‪ ,‬מכוונים‬ ‫אמנם בעת ההיא נעשה אברהם אבינו חולה‬ ‫המה כנגד י"ג מידות הרחמים‪ ,‬ולפי"ז נמצא‬ ‫אחר קיום מצות מילה‪ ,‬ולפי דברינו‬ ‫כי 'ברוך מרחם על הארץ' מכוון כנגד מידת‬ ‫פנימיות הדבר ירמוז שנחסרה אצלו גילוי‬ ‫'ורב חסד'‪ ,‬ו'ברוך מרחם על הבריות' מכוון‬ ‫מידת 'ואמת' דאזלא כחדא עם מידת 'ורב‬ ‫כנגד מידת 'ואמת'‪.‬‬ ‫חסד' כנ"ל‪ ,‬עד שנתעורר אצלו צירוף תיבת‬ ‫כאשר יקיים האדם בנפשו 'ברוך מרחם‬ ‫מה"ש במילואו העולה כמנין מו"ת רח"ל‪,‬‬ ‫על הבריות' יזכה שירחמו עליו ויתקיים‬ ‫ונחסרה האות אל"ף הממתקת צירוף זה‪,‬‬ ‫בו 'ברוך מרחם על הארץ'‬ ‫ולכן בא הקב"ה לבקר את החולה ולשאול‬ ‫בשלומו‪ ,‬ובזה נמשכה אצלו הארת אור‬ ‫וביאר בזה בסה"ק קדושת נפתלי‪ ,‬כי שני‬ ‫אלופ"ו של עולם ב"ה‪ ,‬ועי"ז זכה לשלימות‬ ‫הדברים האלה תלויים זה בזה‪ ,‬כי האיש‬ ‫הרפואה‪ ,‬ונשלמו אצלו שני המידות 'ורב‬ ‫החפץ שיתקיים בו 'ברוך מרחם על הארץ'‪,‬‬ ‫חסד ואמת' כאחד יחדיו בשלימות‪.‬‬ ‫יראה מתחילה לקיים בנפשו 'ברוך מרחם‬ ‫על הבריות' לרחם על כל בריותיו של‬ ‫הקב"ה ולעזרם ולסייעם בגמילות חסדים‬ ‫‪-‬ה‪-‬‬ ‫וירא תשפ"ז‬ ‫ופרש"י הק' 'אחד לבשר את שרה‪ ,‬ואחד‬ ‫'אליו הוי"ה באלני ממרא' עולה במכוון‬ ‫להפוך את סדום‪ ,‬ואחד לרפאות את‬ ‫'ואמת'‬ ‫אברהם‪ ,‬שאין מלאך אחד עושה שתי‬ ‫ועתה הביטה וראה נפלאות מתורת ה'‪ ,‬כי‬ ‫שליחויות‪ ,‬תדע לך‪ ,‬שכן כל הפרשה הוא‬ ‫כאשר נבואה חשבון ונמנה את התיבות‬ ‫מזכירן בלשון רבים 'ויאכלו' (פסוק ח)‪,‬‬ ‫'אליו הוי"ה באלני ממרא' יעלה החשבון‬ ‫'ויאמרו אליו' (פסוק ט)‪ ,‬ובבשורה נאמר (שם‬ ‫בדקדוק נמרץ כמנין תיבת 'ואמת'‪ ,‬לרמוז‬ ‫י) 'ויאמר שוב אשוב אליך'‪ ,‬ובהפיכת סדום‬ ‫ולהורות על הדבר האמור‪ ,‬כי לתכלית זו בא‬ ‫הוא אומר (יט כב) 'כי לא אוכל לעשות דבר'‪,‬‬ ‫הקב"ה ונתראה אליו באלוני ממרא‪ ,‬כדי‬ ‫'לבלתי הפכי' (שם כא)‪ ,‬ורפאל שרפא את‬ ‫לבקר את החולה ולהמשיך לו את הארת‬ ‫אברהם הלך משם להציל את לוט‪ ,‬הוא‬ ‫אות אל"ף שנחסרה מאתו‪ ,‬עד שיזכה‬ ‫שנאמר (שם יז) ויהי כהוציאם אותם החוצה‬ ‫לשלימות צירוף ואמ"ת ושב ורפא לו‪.‬‬ ‫ויאמר המלט על נפשך‪ ,‬למדת שהאחד היה‬ ‫מציל (בר"ר נ ב; וראה ב"מ פו‪.):‬‬ ‫ר"ת ל'בקר א'ת ה'חולה הוא כר"ת‬ ‫צ"ב היאך עשה רפאל שתי שליחויות‬ ‫'ה'שיבנו א'בינו ל'תורתך'‬ ‫ולמה לא נשלח מלאך מיוחד להציל את‬ ‫ועל זה בא רש"י הק' ורמז בלשון קדשו‬ ‫לוט‬ ‫שבא הקב"ה ל'בקר א'ת ה'חולה‪ ,‬אשר ראשי‬ ‫אלו התיבות הוא כראשי התיבות של‬ ‫והדבר צ"ב‪ ,‬כי מאחר שפתח רש"י ואמר‬ ‫'ה'שיבנו א'בינו ל'תורתך'‪ ,‬כי ע"י שחזר‬ ‫שאין מלאך אחד עושה ב' שליחויות‪ ,‬היאך‬ ‫ונמשך לאברהם אבינו הארת אור אל"ף‪,‬‬ ‫זה היה ביכלתו של רפאל לעשות ב'‬ ‫אשר בא יבא אל האדם רק כאשר יהיה‬ ‫שליחויות‪ ,‬שבתחילה ריפא את אברהם‬ ‫בשלימות ההכנעה והשפלות כנ"ל‪ ,‬או אז‬ ‫ואח"כ הלך להציל את לוט‪ ,‬ולכאו' דברי‬ ‫זכה ונקרא שמו 'אדם' בשלימות‪ ,‬ועי"ז זכה‬ ‫רש"י הק' סתרי אהדדי‪.‬‬ ‫להדבק בכללות כל התורה הק' הנקראת‬ ‫אצל לוט היו גנוז וטמון נשמת דוד‬ ‫'תורת חסד' כנ"ל בסוד מידת 'ורב חסד'‬ ‫מלכא משיחא שיצא מרות המואביה‬ ‫המצטרפת עם מידת 'ואמת'‪ ,‬ובזה היה‬ ‫ביכלתו לקיים את כל כת"ר מצוותיה כראוי‬ ‫ומצאתי בזה ביאור נפלא מהרה"ק בעל‬ ‫וכנכון‪.‬‬ ‫חידושי הרי"מ זי"ע‪ ,‬כי הנה מבואר במקראי‬ ‫קודש בהמשך פרשתן‪ ,‬שמלוט יצאו שתי‬ ‫*‬ ‫האומות עמון ומואב‪ ,‬אשר מהם יצאו אח"כ‬ ‫אין מלאך אחד עושה שתי שליחויות‬ ‫נשמת רות המואביה ונעמה העמונית‪,‬‬ ‫שמהם נשתלשלה ויצאה כל מלכות בית‬ ‫ומידי דברי אודות דברי הכתוב בריש‬ ‫דוד עד נשמת משיח צדקנו‪ ,‬וכאשר דרשו‬ ‫פרשתן‪ ,‬נזכיר ונאמר עוד פנינה יקרה‬ ‫רז"ל (בר"ר מא ד) 'מצאתי דוד עבדי' (תהלים‬ ‫בביאור המשך דברי הכתוב וישא עיניו וירא‬ ‫פט מא) היכן מצאתיו בסדום [עכ"ל]‪ ,‬והיינו‬ ‫והנה שלשה אנשים נצבים עליו וגו' (יח ב)‪,‬‬ ‫‪-‬ו‪-‬‬ ‫וירא תשפ"ז‬ ‫שהיה להם לקדם אנשים לקראת אנשים‬ ‫כי אצל לוט ששהה ונתחבר עם אנשי סדום‪,‬‬ ‫ונשים לקראת נשים‪ ,‬ואכתי גם הנשים‬ ‫היתה טמונה וגנוזה נשמת משיח דוד‬ ‫בכלל האיסור‪ ,‬וכך נמשך הדבר עד שכמעט‬ ‫המלך‪.‬‬ ‫הכריזו על דוד המלך שאסור הוא לבוא‬ ‫דואג האדומי טען שדוד המלך הוא‬ ‫בקהל ה' ח"ו‪ ,‬עד שבא יתר הישראלי וחגר‬ ‫מזרע מואב ואסור לבוא בקהל ח"ו‬ ‫חרבו כישמעאל ואמר‪ ,‬כל מי שאינו שומע‬ ‫הלכה זו ידקר בחרב‪ ,‬כך מקובלני מבית דינו‬ ‫והנה מבואר בגמ' באריכות (יבמות עו‪):‬‬ ‫של שמואל הרמתי‪' ,‬עמוני' ולא עמונית‬ ‫שדואג האדומי היה מפקפק ביחוסו של‬ ‫'מואבי' ולא מואבית‪ ,‬ובזה הוכרעה ההלכה‬ ‫דוד המלך‪ ,‬והיה טוען ואומר שאינו ראוי‬ ‫שמותר דוד המלך לבוא בקהל ה'‪.‬‬ ‫לבוא בקהל ה'‪ ,‬מפני שנאמר (דברים כג ד‪-‬ה)‬ ‫'לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' וגו' על דבר‬ ‫אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים' וגו'‪,‬‬ ‫'כל כבודה בת מלך פנימה' ואין דרכם‬ ‫ומאחר שהיה דוד מזרע רות המואביה‪ ,‬טען‬ ‫של נשים לקדם אפילו לקראת נשים‬ ‫דואג האדומי כי גם עליו נאמר שאסור לו‬ ‫והק' על זה בגמ'‪ ,‬דסו"ס קשיא קושיית דואג‬ ‫לבוא בקהל ה' ח"ו‪.‬‬ ‫האדומי‪ ,‬שהיה להם לקדם אנשים לקראת‬ ‫אבנר בן נר טען דדרשינן 'מואבי' ולא‬ ‫אנשים ונשים לקראת נשים‪ ,‬ולמה באמת‬ ‫מואבית אולם דואג דחה את דבריו‬ ‫אין הנשים בכלל האיסור‪ ,‬ותי' דאמר קרא‬ ‫(תהלים מה יד) 'כל כבודה בת מלך פנימה'‬ ‫ובשמוע אבנר בן נר שר הצבא את טענת‬ ‫וממילא אין דרך הנשים אפילו לקדם‬ ‫דואג‪ ,‬טען ואמר לעומתו דתנינא 'עמוני'‬ ‫לקראת נשים‪ ,‬ועוד תי' דילפי' דבר זה‬ ‫ולא עמונית ו'מואבי' ולא מואבית‪ ,‬וממילא‬ ‫ממקרא שנאמר בפרשתן (יח ט) 'ויאמרו‬ ‫שפיר מותר דוד המלך לבוא בקהל‪ ,‬אולם‬ ‫אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל'‪,‬‬ ‫דואג חזר וטען דא"כ נימא גם 'ממזר' ולא‬ ‫וחזינן שדרכה כל אישה להיות צנועה‬ ‫ממזרת ו'מצרי' ולא מצרית‪ ,‬ועל כרחך שאין‬ ‫באהל ולא לצאת לקדם את האורחים‪ ,‬ולכן‬ ‫דורשים באופן זה‪.‬‬ ‫אין הנשים בכלל האיסור ושפיר היה דוד‬ ‫דואג טען שהיה לנשים מבנות מואב‬ ‫המלך מותר לבוא בקהל ה' [עכתו"ד הגמ']‪.‬‬ ‫לקדם לקראת נשים ולכן גם הם בכלל‬ ‫האיסור‬ ‫לוט היה דומה במעשיו לאנשי סדום‬ ‫ועל זה טען אבנר בן נר‪ ,‬כי יש לחלק בדבר‬ ‫ועמורה עד שמינוהו עליהם לשופט ולא‬ ‫מפני שמפורש כאן בקרא טעם הדבר‪,‬‬ ‫ניצל אלא בזכות דוד המלך‬ ‫שהוא 'על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם‬ ‫ומעתה יתבארו דברי רש"י הק' כמין חומר‪,‬‬ ‫ובמים'‪ ,‬והרי דרכו של איש לקדם ואין‬ ‫כי הנה באמת לוט לא היה ראוי מצד עצמו‬ ‫דרכה של אשה לקדם‪ ,‬וממילא לא נאסרו‬ ‫להנצל כלל‪ ,‬וכאשר מפורש בקראי לעיל‬ ‫הנשים בכלל‪ ,‬אך לעומתו חזר וטען דואג‬ ‫‪-‬ז‪-‬‬ ‫וירא תשפ"ז‬ ‫בבית אברהם אבינו נתחדש שאין דרכה‬ ‫בפ' לך לך (יג י‪-‬יג) אשר בשעה שאמר‬ ‫של אשה לצאת כלל ואזי נתברר שדוד‬ ‫אברהם אבינו ללוט 'הפרד נא מעלי'‪ ,‬בחר‬ ‫המלך מותר לבוא בקהל וממילא צריך‬ ‫לו לוט ללכת ולישב בסדום ועמורה‪ ,‬אף‬ ‫לוט להנצל‬ ‫שהעיד הכתוב ואמר עליהם 'ואנשי סדום‬ ‫רעים וחטאים לה' מאוד'‪ ,‬ולא עוד אלא‬ ‫ורק אחר ששהו המלאכים בבית אברהם‬ ‫שמבואר בפרשתן שלאחר מכן אף מינוהו‬ ‫אבינו‪ ,‬ושאלו את אברהם לאמר 'איה שרה‬ ‫לשופט עליהם‪ ,‬והרי בוודאי לא היו ממנים‬ ‫אשתך' וענה 'הנה באהל'‪ ,‬או אז נתבררה‬ ‫אדם שהיה מוכיחם ומחזירן למוטב‪ ,‬ואם‬ ‫הלכה זו שדרכה של אשה להיות 'כל כבודה‬ ‫חזינן שמינוהו עליהם לשופט אזי בהכרח‬ ‫פנימה'‪ ,‬ואין דרכה לצאת כלל אפילו‬ ‫שהיה דומה במעשיו אליהם‪ ,‬עד שהיה לבם‬ ‫לקראת נשים אחרות‪ ,‬וממילא חזרה‬ ‫סמוך ובטוח שהוא ידון את משפטם לפי‬ ‫ונתבררה ההלכה של 'עמוני' ולא עמונית‬ ‫'דיני סדום' וכל תועבותיה‪ ,‬וממילא ראוי‬ ‫ו'מואבי' ולא מואבית‪ ,‬ובזה נתברר ונפסק‬ ‫היה לוט למות יחד עם שאר כל אנשי סדום‬ ‫שבוודאי מותר דוד המלך לבוא בקהל ה'‪,‬‬ ‫ועמורה אשר נהפכו ומתו‪ ,‬ורק מפני שחפץ‬ ‫ואזי נתעורר הטעם להציל את לוט כדי‬ ‫היה השי"ת להוציא ממנו את נשמת דוד‬ ‫להציל על ידו את נשמת דוד מלכא משיחא‬ ‫מלכא משיחא‪ ,‬על כן זכה להנצל‪.‬‬ ‫הגנוזה בקרבו‪ ,‬ולכן עתה חזר אחד מן‬ ‫המלאכים שכבר היה שם בבית אברהם‬ ‫באותה השעה‪ ,‬והלך להציל את לוט‪,‬‬ ‫אי נימא דגם מואבית בכלל האיסור אזי‬ ‫עכתו"ד הק' ודפח"ח ושפתים ישק‪.‬‬ ‫ח"ו אסור דוד המלך לבוא בקהל‬ ‫וממילא אי"צ להציל את לוט‬ ‫הרשעים חפצים לעשות 'גיוס בנות' כדי‬ ‫שגם נשים תהיה דרכם לצאת וממילא‬ ‫אמנם בעת שנשלחו המלאכים לבית‬ ‫תתעכב הגאולה ח"ו‬ ‫אברהם אבינו‪ ,‬עדיין לא היה ראיה לדין זה‬ ‫של 'עמוני' ולא עמונית ו'מואבי' ולא‬ ‫ומידי דברי בו‪ ,‬לא אמנע מלהזכיר את אשר‬ ‫מואבית‪ ,‬ועדיין היה מקום לטענתו של‬ ‫דבר בקדשו דו"ז הרה"ק מסאטמאר זי"ע‪,‬‬ ‫דואג האדומי כי היו צריכין הנשים לקדם‬ ‫לבאר למה הרשעים ופורקי העול מתגברים‬ ‫לקראת נשים‪ ,‬וממילא גם הם בכלל האיסור‬ ‫וחפצים ליקח את בנות ישראל הכשרות‬ ‫של 'לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה''‪ ,‬ואם‬ ‫לצבא השמד במדינתם הטמאה‪ ,‬כי גם המה‬ ‫כן עדיין לא היה ביכולת להציל את לוט‪ ,‬כי‬ ‫יודעים את הדברים האמורים שכל טעם‬ ‫הרי בלא"ה לא יוכל לצאת מעמון ומואב‬ ‫ההיתר של דוד מלכא משיחא לבוא בקהל‬ ‫נשמת דוד מלכא משיחא‪ ,‬ולכן בתחילה‬ ‫ה'‪ ,‬הוא רק מפני שדרכו של איש לקדם ואין‬ ‫נשלחו רק שלשה מלאכים שנצרכו‬ ‫דרכה של אשה לקדם‪ ,‬ולכן חפצים המה‬ ‫לאברהם אבינו‪ ,‬ולא נשלח עוד מלאך‬ ‫לפרוץ גדרו של עולם‪ ,‬ולפעול ולקבוע‬ ‫להציל את לוט‪.‬‬ ‫שאף הנשים יהיה דרכם לצאת במלחמה‬ ‫‪-‬ח ‪-‬‬ ‫וירא תשפ"ז‬ ‫וישועות‪ ,‬ויושפע שפע רב לכל בני ישראל‪,‬‬ ‫ולקדם בלחם ובמים‪ ,‬ובזה ח"ו יתעכב ביאת‬ ‫עדי נזכה באלו הגופים לקדם פני משיח‬ ‫גואל צדק והתגלות דוד מלכא משיחא ח"ו‪.‬‬ ‫צדקנו בב"א‪.‬‬ ‫ויעזור השי"ת שנזכה כולנו בכח ובזכות‬ ‫התורה הק' להמשיך כל מיני רפואות‬ ‫***‬ ‫‪-‬ו‪-‬‬ ‫וירא תשפ"ז‬ ‫~ הילולא דצדיקאי ~‬ ‫י"ח חשון‬ ‫אדֹומ ְּסק הרה"ק ַרבִּ י יְּ ֶחזְּ ֵקאל בהרה"ק ר' ַאבְּ ָר ָהם יִּ ָשכָ ר בֶ ער ַהכ ֵֹּהן‬ ‫ַה'כְּ נֶ ֶסת יְּ ֶחזְּ ֵקאל' ֵמ ַר ְּ‬ ‫נלב"ע בִּ ְּשנַ ת תרע"א‪.‬‬ ‫ַה'נְּ זִּ ירּות ִּש ְּמשֹון' ַהגָ אֹון ַרבִּ י ִּש ְּמשֹון בהרה"ק ר' ְּמ ֻׁשלָ ם ַפיְּ יבּוש ַהלֵ וִּ י ֶהלֶ ר ֵמאֹוזִּ ַיראן‪ .‬בְּ נֹו ֶשל‬ ‫'אֹוהב יִּ ְּש ָר ֵאל' ֵמ ַאפְּ ָטא היה מחותן עם הרה"ק ַרבִּ י‬ ‫בַ ַעל ַה'י ֶֹּשר ִּדבְּ ֵרי ֱא ֶמת'‪ִּ ,‬מגְּ דֹולֵ י ַתלְּ ִּמ ֵידי ָה ֵ‬ ‫ישלַ אן זיע"א נִּ פְּ ַטר בִּ ְּשנַ ת ת"ר‪.‬‬ ‫עמ ְּ‬ ‫ֵמ ִּאיר ִּמפְּ ֶר ִּ‬ ‫כ' חשון‬ ‫הרה"ק רבי שלום מקאמינקא בן הרה"ק רבי יעקב יוסף נלב"ע בשנת תרי"ב‪ .‬וכונה "העילוי‬ ‫מראווע"‪.‬‬ ‫הּודה ַש ְּר ַעבִּ י‪ִּ ,‬מגְּ דֹולֵ י ַחכְּ ֵמי ְּּומ ֻׁקבְּ לֵ י‬ ‫ַרבִּ י ָמ ְּר ְּדכַ י ַש ְּר ַעבִּ י ַה ְּמ ֻׁקבָ ל הגה"ק ַרבִּ י ָמ ְּר ְּדכַ י ב"ר יְּ ָ‬ ‫רּושלַ יִּ ם נלב"ע בִּ ְּשנַ ת תשד"מ‪.‬‬ ‫יְּ ָ‬ ‫כ"א חשון‬ ‫ָה ַ'ר ְּדבַ "ז' ַרבֵ נּו ָדוִּ ד ב"ר ְּשֹלמֹּה בֶ ן זִּ ְּמ ָרה נלב"ע בִּ ְּשנַ ת של"ה אב''ד עיה''ק צפת‪.‬‬ ‫כ"ב חשון‬ ‫ַה ַ'ע ְּרבֵ י נַ ַחל' הרה"ק ַרבִּ י ָדוִּ ד ְּשֹלמֹּה ב"ר יְּ ַר ְּח ִּמ ֵיאל ַאייבְּ ִּשיץ נִּ לב"ע בִּ ְּשנַ ת תקע"ד‬ ‫רֹוקח ִּמבֶ עלְּ זְּ א‬ ‫ַ‬ ‫הֹוש ַע‬ ‫ַמ ֲה ִּרי"ד ִּמבֶ עלְּ זְּ א כ"ק ָמ ָרן ַא ְּדמֹו"ר ַרבִּ י יִּ ָשכָ ר דֹּב בֶ ן כ"ק ָמ ָרן ַרבִּ י יְּ ֻׁ‬ ‫נלב"ע בשנת תרפ"ז‪.‬‬ ‫כ"ג חשון‬ ‫ַרבִּ י גְּ ַדלְּ יָ ה מ ֶֹּשה ִּמזְּ וִּ ויעהל הרה"ק ַרבִּ י גְּ ַדלְּ יָ ה מ ֶֹּשה בהרה"ק ר' ְּשֹלמֹּה נלב"ע בִּ ְּשנַ ת תש"י‪.‬‬ ‫‪-‬ט‪-‬‬