נעימות הפרשה · Ne'imos Haparsha — וירא (2026-10-26)

נעימות
הפרשה
מפי מורינו
פה מפיק מרגליות
הרב יצחק אהרן גאלדהירש שליט"א
פרשת וירא תשפ"ז
גליון ק"ו
ברכת מזל טוב
לידידנו הרב מרדכי בנדיקט שליט"א
לרגל שמחת הבר מצוה לבנו הבה"ח יוסף חיים ני"ו
יזכו ההורים לרוות רוב תענוג ונחת דקדושה מכל יוצ"ח וכל
טוב סלה ברוחניות וגשמיות
ברכת מזל טוב
להרב מרדכי דוד בר"י לודמיר שליט"א
לרגל שמחת הולדת בתו למזל טוב
יזכו אביה ואמה לגדלה לתורה ולחופה ולמעש"ט וכט"ס ברו"ג
ניתן לשמוע השיעורים
077-2110208 הפרשה
השיעורים לשמוענעימות
בקול ניתן
1-518-9311-901
077-2110208 ארה"בהפרשה
מס'נעימות
בקול
יומיים בשלוחה 4 בשלוחה | 1שיעורים
1-518-9311-901 שיעורים שבועיים
מס' ארה"ב
שיעורים שבועיים בשלוחה | 1שיעורים יומיים בשלוחה 4
לתרומות והנצחות
והנצחותיקירכם
לתרומותאו לזכות
לעילוי נשמת
נעימות הפרשה
ע"שיקירכם
פלוס"לזכות ב"נדרים
נשמת או ניתן לתרום
לעילוי
053.414.3747
נעימות הפרשה בפלאפון מס’
פלוס" ע"ש או ב"נדרים
ניתן לתרום
או בפלאפון מס’ 053.414.3747
יו"ל ע"י מכון נעימות הפרשה להפצת שיעורים מפי מורינו שליט"א
יו"ל ע"י מכון נעימות הפרשה להפצת שיעורים מפי מורינו שליט"א
לקבלת הגיליון ולהערות והארות במייל nh987611@gmail.com
לקבלת הגיליון ולהערות והארות במייל nh987611@gmail.com
הודעה חשובה לתושבי ארה"ב
הגיע כמות מצומצמת של הספר
"נעימות הפרשה -בראשית"
בפל' 929-545-0085
לקנית הספר ב
נעימות הפרשה • וירא תשפ"ז
תוכן הענינים
שיעור יום ה' פר' וירא תשפ"ו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .ה
הלכות הכנסת אורחי הצער כשאי אפשר לקיי המצוה כראוי היא
יותר מהצער בקיו המצוה גדולה הכנסת אורחי קיי אברה
אבינו הלכות יו טוב הכנסת אורחי סגולה לבני מפלת בני
ישמעאל יהודי לעול אינו תועה בדרכו זכות העקידה לכל הדורות
רמז להמלכת הבורא בראש השנה
פניני פרשת וירא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .טז
עניני עקידת יצחק הזהירות מגאוה שמחתו של אברה אבינו בשעת
עקידת יצחק
יומא דהילולא . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כ
ט"ז חשו הרה"ק רבי עמר חסידא זי"ע י"ז חשו הרה"ק ה"אהבת
שלו "מקאסוב זי"ע ח"י חשו הרה"ק ה"אהלי יעקב" מהוסיאטי
זי"ע כ"ב חשו יומא דהילולא דהרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע
ענינים שונים -טוב להודות לה' )חלק ג'( . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .כז
שאינ כפוי טובה הודאה על כל פרט ופרט הודאה כעי הבקשה
ג
ד
נעימות הפרשה • וירא תשפ"ז
שיעור יום ה' פר' וירא תשפ"ו
הלכות הכנסת אורחים
כשאליבא דאמת לא היו אלו אורחי מפרשת אנו למדי הלכות "הכנסת
אמיתיי ,שהרי באו אליו מלאכי ולא אורחי ,"ממה שנאמר בתורה באריכות
אנשי ,דוקא כא מאריכה התורה הנהגתו של אברה אבינו בעת שבאו
בסיפור מעשה הכנסת אורחי שקיי אליו המלאכי ,ובאמת הוא פלא גדול
אברה אבינו. שהתורה האריכה כא לבאר את הנהגת
אברה אבינו בהכנסת אורחי ,דהלא
אכ יש עני מיוחד בהכנסת אורחי אברה אבינו נהג כל השני להכניס
שקיי בשעה שהכניס את המלאכי אורחי ,וזה נכתב בתורה רק ברמיזה
לביתו ,שקיי זאת מתו' מסירות בפסוק אחד בסו הפרשה )בראשית כא,
נפש' ,שהרי היה הדבר ביו ה'שלישי לג( ויטע אשל בבאר שבע ויקרא ש
למילתו' ,וא שהיה כאוב באותו היו בש ה' אל עול ,שהיה מחדיר אמונה
וא שהיה זה בעת 'חו היו 'אעפ"כ בעול על ידי שהכניס אורחי ,ולא
ישב בפתח האהל והמתי לאורחי, נתבאר ש בפירוש כיצד נהג בשעה
ויש בזה חשיבות מיוחדת. שהיה מכניס אורחי ,ורק כא
?.
הצער כשאי אפשר לקיים המצוה כראוי
היא יותר מהצער בקיום המצוה
'תחת הע' .'תחת האיל .'לרמז על ד( וירא אמרו במדרש
)תנחומא,
מצוות סוכ"ה שבגימטריא איל".{ שהקב"ה א"ל לאברה' אתה אמרת
ושמעתי בעני זה מאמר נפלא מאבי 'והשענו תחת הע 'אני נות לה
מורי שליט"א ,שהנה א ש'המצטער מצוות סוכה' .שבזכות ה'הכנסת
פטור מ הסוכה' ,ובשעת ירידת גשמי אורחי 'של אברה אבינו זכינו
פטורי מ הסוכה ,ואמרו בירושלמי למצוות סוכה} .ויש מפרשי שזה מה
שהמקיי המצוה כשהוא פטור ,הוא שרימז לנו רש"י הק' במה שפירש
ה
נעימות הפרשה • שיעור יום ה' פר' וירא תשפ"ו
והטע מה שראו הנהגה זו ב'מצות נקרא הדיוט ,אבל 'חסידי ואנשי
סוכה' דייקא ,יותר מבשאר מצוות, מעשה וצדיקי קמאי' היו יושבי
ביאר אבי מורי ,שהרי למצות סוכה בסוכה ג בשעת הגשמי ,והיו
זכינו בזכותו של 'אברה אבינו', אומרי שטוב לה להיקרא הדיוט
ואברה אבינו מסר נפשו לקיי מצות לפני השי"ת ,ובלבד שלא יצאו
'הכנסת אורחי 'א שהיה אז בצער מהסוכה.
גדול מחמת המילה ,עד כדי כ שכדי ולבאר העני מה שהידרו כל כ
שלא יצטער הוציא הקב"ה חמה במצוה זו לקיימה ג בשעת ירידת
מנרתיקה ,כדי שלא להטריחו באורחי, הגשמי ,א ש'אונס' רחמנא פטריה,
אול אז ראה השי"ת שצערו של אמר כיו שהצדיקי הללו הרגישו
אברה במה שאינו יכול לקיי מצות שאמנ' המצטער פטור מ הסוכה',
הכנסת אורחי ,גדול מצער המילה, וכאשר יורדי גשמי הרי זה בכלל
ולכ שלח לו האורחי ,ומשו כ המצטער ,אבל לצאת מהסוכה ולאכול
הידרו לקיי מצות סוכה ג במקו בבית היה זה לה צער יותר גדול,
צער ,לפי שהצטערו כשאי אפשר ומשו כ היו יושבי בסוכה ג בשעת
לקיי המצוה. הגשמי.
?.
גדולה הכנסת אורחים
עבדּך )בראשית יח ,ג(.
מעל ַ ְ ֶ ָ
תעבר ֵ ַ
בּעיניך ַאל ָנא ַ ֲ ֹ
מצאתי ֵחן ְ ֵ ֶ ָ
אדני ִאם ָנא ָ ָ ִ
ויּאמר ֲ ָֹ
ַֹ ַ
ועדיי יש להבי מנל ידע אברה בגמרא שבת )ד קכז (.אמרו 'אמר רב
אבינו עני זה אשר גדולה הכנסת יהודה אמר רב גדולה הכנסת אורחי
אורחי מקבלת פני השכינה ,שלכ מהקבלת פני השכינה ,דכתיב ויאמר
אמר לשכינה 'אל נא תעבור מעל אדני א נא מצאתי ח בעיני אל נא
עבד ,'בשלמא אנו למדנו דבר זה תעבר וגו'' ,ופירש רש"י' ,והניחו והל
מאברה אבינו ,אבל היכ למד אברה לקבל האורחי ,'ומכא ראיה על מעלת
אבינו בעצמו עני זה .ובספר פרדס הכנסת אורחי ,שהניח לשכינה הק'
יוס כתב על זה בש הרה"ק הרבי ר' והל לקבל פני האורחי.
ו
נעימות הפרשה • וירא תשפ"ז
אד לעשות ע איבריו כרצונו .א מאיר מפרמישלא זי"ע ,דהנה אבריו של
הפי' הוא כי כל מעשיו של אברה אברה אבינו היו מלומדי להמשיכו
אבינו ע"ה לא היה להנאת עצמו אלא אל המצוה ,כל אבר אל המצוה השייכת
בלתי לה' לבדו ,ובזה נתקשרו כל רמ"ח לו ,לפי שהיה קומה שלימה ומרכבה
איבריו לעבודתו ית' ,והנה כאשר רצה לשכינה ,ואבריו משכו אותו לקיו
אברה אבינו ע"ה להעלות את יצחק המצוות ,וכשראה אורחי רצו רגליו
בנו עולה לה' ,והרי זה לא היה רצו לקראת ,ומזה הבי שגדולה הכנסת
הבורא רק 'להעלותו' ולא 'לשוחטו', אורחי יותר מקבלת פני השכינה.
לכ היה צרי אברה אבינו ע"ה לכו
וכ ביאר בספה"ק דברי יחזקאל
את ידו בכח לעשות שליחותו ,וזהו
להרה"ק משינאווא זי"ע ,שהאברי של
'וישלח'{.
אברה אבינו ע"ה היו קדושי והיו
?. נמשכי מאליה אל המצוה ,ומזה ידע
מה שהוא מצוה ,וכיו שראה אברה
והנה בספה"ק תולדות יעקב יוס אבינו כי אעפ"י שהשכינה אצלו מ"מ
הביא הרבה ענייני בש הבעש"ט אצי הרגלי לרו לקראת האורחי
הק' ' שמעתי ממורי'} ,צדיקי אמרו ידע מזה שגדולה הכנסת אורחי
שע כל 'שמעתי ממורי' אפשר מהקבלת פני השכינה .וזהו 'וירא' מיד
להחיות מתי ,{ובסו הספה"ק הביא 'ויר לקראת ,'כיו שראה שרגליו
כמה וכמה מאמרי מהבעש"ט הק', רצי לקראת האורחי הבי מעצמו כי
ובסיו הספר )אות כד( כתב' ,עוד הכנסת אורחי גדולה מהקבלת פני
שמעתי ממורי ביאור 'גדולה הכנסת השכינה ולכ אמר להקב"ה שימתי עד
אורחי מהקבלת פני שכינה' ,והקשה, שיכניס האורחי.
והעולה שלפעמי הכנסת אורחי הוא
}ובאופ זה כתב בספה"ק אוהב
ביטול תורה או ספורי לשו הרע וכו',
ישראל להרה"ק מאפטא זי"ע )ליקוטי
מכל מקו גדולה הכנסת אורחי.'
חדשי (לבאר ג הפסוק בסו פרשת
ובספה"ק אהבת ישראל מהסב"ק )בראשית כב ,י( 'וישלח אברה את ידו
מויז'ני זי"ע )בליקוטי אות מז( כתב על ויקח את המאכלת לשחוט את בנו',
זה ,והדבר סתו מה הקשה הבעש"ט ולכאורה תיבת וישלח אברה את ידו
ז"ל בזה .ואפשר שהוקשה לו דלכאורה הוא למותר ,ולא היה צרי לכתוב רק
א עושה מצוה כראוי בדחילו ורחימו ויקח את המאכלת .ועוד אי שיי עני
על ידי זה מקבל פני השכינה א כ שליחות אצל יד הלא הדבר תלוי ברצו
ז
נעימות הפרשה • שיעור יום ה' פר' וירא תשפ"ו
עצמו מלהכניס אורחי ,כדי שלא יכנס כשמקיי מצות הכנסת אורחי ממילא
לידי נסיונות של לשו הרע ,דא זוכה לקבל פני השכינה ,ומה זה שאמרו
שבדר כלל אומרי לאד שעליו גדולה הכנסת אורחי מהקבלת פני
להזהר שלא להכנס למצב של נסיונות, השכינה ,ועל זה תיר שעל ידי הכנסת
אבל בזה מפרש התולדות בש אורחי בא לפעמי אל לשו הרע
הבעש"ט שעליו לפתוח שערי ביתו ולא שהוא מכת שאינ מקבלי פני
ימנע משו כ מהכנסת אורחי ,א השכינה ,כדאיתא בגמרא )סנהדרי קג,(.
ודאי שע זה יזהר מפני חטא לשו וכ לפעמי בא לביטול תורה ,וא על
הרע. פי כ גדולה הכנסת אורחי.
?. אבל ראה בספר הליכות שלמה
להגרש"ז אויערבא זצ"ל )הלכות תפילה
סיפר כ"ק אדמו"ר שליט"א מבאיא פ"ה סעי טז( שכתב לפרש את כוונת
על זקנו הרה"ק רבי משול זוסיא זקינו בעל התולדות הק' וז"ל ,כוונתו
מזינקוב זי"ע ,שעבר פע דר עיירה ל'אבק לשו הרע' גרידא ,ואעפ"כ חידוש
קטנה וסר ללו אצל אחד מחסידיו, גדול הוא לדינא.
בעל הבית קבל את הרבי בשמחה
ובמאור פני וקיי בו מצוות הכנסת
?.
אורחי כדבעי ,ויחד ע זאת עמד }הבדח והמשמח אנשי הר"ר יעקב
לפניו וסיפר לו סיפורי שוני הכרוכי מילר הי"ו ביקש פע לשמח את שר
בלשו הרע על שכניו ,נענה הרבי ואמר התורה מר הגר"ח קנייבסקי זצ"ל בדברי
לו 'זה לא כתוב בשו מקו .'הבעל צחות ,ואמר לו שיש לו היתר לדבר
הבית לא הבי כוונת הדברי והמשי לשו הרע ,שהרי מצאנו בגמרא ההיתר
לדבר ולספר סיפורי לשה"ר ,והרבי שוב של 'הואיל' ומיקלעי אורחי מותר
עונה לו זה לא כתוב בשו מקו ,עד לבשל מיו"ט לשבת ,וכמו כ יש לו
שהאיש שאל את הרבי :היכ צריכי היתר לדבר לשו הרע בכל עת 'אטו
להיות כתובי המעשיות שלי. אורחי ,'שהרי א היו לו אורחי היה
ענה לו הרבי ,הנה בגמרא אמרו מותר לו איסור לשו הרע וכנ"ל ,א כ
גדולה הכנסת אורחי יותר מקבלת פני מותר לו ג כעת לדבר לשו הרע{...
השכינה ,ובספה"ק תולדות יעקב יוס ולמעשה אי כא היתר לבעל הבית
הביא בסו ספרו ברשימות 'שמעתי לשמוע לשו הרע מפי האורחי ,אלא
ממורי' לבאר בזה דפעמי הכנסת שאומרי לבעל הבית שמבקש למנוע
ח
נעימות הפרשה • וירא תשפ"ז
לשמוע כדי לקיי מצות הכנסת אורחי יש בה סיפורי לה"ר ,והפירוש
אורחי ,אבל איפכא שבעל הבית ידבר הוא דהיות והמדבר לשו הרע השכינה
לשו הרע והאורח יהא מוכרח לשמוע מסתלקת ממנו ,א א על פי
זה לא כתוב בשו מקו ...בעל הבית שהשכינה מסתלקת ,הכנסת אורחי
הבי את הרמז ומיד הפסיק לדבר לשו חשובה יותר .וזה מדובר כשהאורח
הרע. מדבר לשו הרע ,דבעל הבית מוכרח
?.
קיים אברהם אבינו הלכות יום טוב
ועשׂי
לוּשׁי ַ ֲ ִ
סלת ִ
קמח ֹ ֶ
סאים ֶ ַ
מהרי ְשׁלשׁ ְ ִ ויּאמר ַ ֲ ִ
שׂרה ַ ֹ ֶ
האהלה ֶאל ָ ָ
אברהם ָ ֹ ֱ ָ
ַוימהר ַ ְ ָ ָ
ְַ ֵ
ֻעגוֹת )בראשית יח ,ו(.
צוה לה אברה לעשות עוגות ,דהיינו יש להבי שהנה מלשו הפסוק
כלשו הכתוב )שמות יב ,לט( 'עוגות מצות משמע שהיתה זו הפע הראשונה
כי לא חמ 'לקיי מצות אכילת מצה שהגיעו אורחי לביתו של אברה
ב'פסח' ,ומעתה יתכ דזה פירוש דברי אבינו ,שהוצר אברה אבינו להדרי
אברה לשרה מהרי שלש סאי קמח את שרה כיצד להכניס האורחי ,וכיצד
סולת לושי ועשי עוגות ,דאמר לה שלא לאפות לה פת ,שאמר לה ליקח שלש
תעשה המלאכות הקודמות ללישה, סאי קמח סולת וכו' .והלא זה שני
דרק מלישה ואיל מותר לעשות ביו רבות עוד בהיות בחר היו מכניסי
טוב ,אבל מלאכות הקודמות ללישה אורחי.
אסור ולכ אמר לה 'לושי ועשי עוגות
מצות' לצור פסח. וראיתי בספר אחד שכתב לבאר,
שהנה ידוע כי המלאכי באו אליו
ובזה אתי שפיר דאמר לה אברה ביו"ט ראשו של פסח ,וא שמלאכת
לשרה מהרי שלש סאי קמח סולת אוכל נפש הותרה ביו"ט ,מ"מ כתבו
ולא אמר סולת לבד ,כדי להודיעה התוס' בש הירושלמי שלא התירו כי
שתקח קמח שהוא כבר סולת מערב א מ'לישה ואיל ,'אבל כל שהוא
יו טוב ,אבל לקחת קמח ולעשותו קוד לישה דהיינו קצירה טחינה ברירה
סולת דהיינו לנפותו ולרקדו כדי הרקדה אסור לעשות ביו טוב .ולכ
ט
נעימות הפרשה • שיעור יום ה' פר' וירא תשפ"ו
ערביי ,והרי אסור לאפות ביו טוב לעשותו סולת זה אסור ביו טוב ,דרק
לצור גוי ,אמנ בגמרא ביצה )ד יז(. מלישה ואיל הוא דמותר ביו טוב.
אמרינ ממלאה אשה תנור פת ואע"פ
שאינה צריכה אלא לפת אחת ,מפני וראה בספר טעמא דקרא להגר"ח
שהפת נאפית יפה בזמ שהתנור מלא, קנייבסקי זצ"ל שביאר באופ אחר,
ולכ היה צרי הרבה פת שיתמלא שהנה הרמב" תמה למה היה צרי כל
התנור ויהא מותר לאפות הכל .והוא כ הרבה פת שלש סאי לג' אנשי,
נפלא. ויש לומר דהרי אברה סבר שהיו
?.
הכנסת אורחים סגולה לבנים
האהל
פּתח ָ ֹ ֶ
שׁמעת ֶ ַ
ושׂרה ֹ ַ ַ
אשׁתּך ְ ָ ָ
לשׂרה ִ ְ ֶ ָ והנּה ֵבן ְ ָ ָ
חיּה ְ ִ ֵ
כּעת ַ ָ
אליך ָ ֵ
ַויּאמר שׁוֹב ָאשׁוּב ֵ ֶ ָ
ֹ ֶ
אחריו )בראשית יח ,י(.ְוהוּא ַ ֲ ָ
שמצוה זאת של הכנסת אורחי, סגולה נפלאה אמר הרה"ק רבי אהר
שהפרי שלה והשכר בעול הזה ה מטשערנוביל זי"ע לאחד שביקש ממנו
בני ,שכל הזהיר בה זוכה לבני ,שכ ברכה על ב זכר ,ענה לו הרה"ק בלשו
מצינו באברה כי מתחילה היה ע הכתוב )תהלי קיט ,ט( 'במה יזכה נער',
יבש בלא בני ,ואחר שנטע נטיעה זו במה יזכה לנער זכר' ,את ארחו' ,על ידי
שהמשילה הכתוב לע זכה לבני ,ולכ מצות הכנסת אורחי ,וכמו שרואי
נראה לו הקדוש ברו הוא במקו בפרשת שעל ידי מצות הכנסת
אילנות ,זהו במקו אלוני ממרא ,וש אורחי זכה אברה אבינו להיפקד בב.
בישרו המלא שישוב ע לח ויהיה לו
ב ,וכ מצינו בשונמית שקיבלה את כיוצא בזה סיפר הרה"צ רבי יעקב
אלישע. יוס חרמ זצ"ל ,שאחד פנה למר החפ
חיי זצ"ל בבקשת ברכה שיזכה לזרע
ובספר דברי מאיר מביא מהרה"ק רבי של קיימא ,וענה לו שירבה להכניס
ר' מאיר מפרימישלא זי"ע רמז נפלא אורחי בביתו ,שהוא סגולה לבני.
בפסוק )בראשית מז ,כג( 'ה"א לכ זרע',
ה"א ראשי תיבות ה'כנסת א'ורחי ועני זה מפורש בספר כד הקמח
לכ זרע ,שהיא סגולה לכ לזרע. לרבנו בחיי )ער אורחי (שכתב ,וכ מצינו
י
נעימות הפרשה • וירא תשפ"ז
מפלת בני ישמעאל
תּאמר
אשׁר ֹ ַ אמתך ֹכּל ֲ ֶ
הנּער ְ ַועל ֲ ָ ֶ ָ
בּעיניך ַעל ַ ַ ַ
אברהם ַאל ֵַירע ְ ֵ ֶ ָ אלהים ֶאל ַ ְ ָ ָ ַויּאמר ֱ ִֹ
ֹ ֶ
אשׂימנּוּ
האמה ְלגוֹי ֲ ִ ֶ
לך ַָזרעַ ְ .וגם ֶאת ֶבּן ָ ָ ָיקּרא ְ ָביצחק ִ ָ ֵ
בּקלהּ ִכּי ְ ִ ְ ָשׁמע ְ ֹ ָ
שׂרה ְ ַ
אליך ָ ָ
ֵ ֶ ָ
זרעך הוּא )בראשית כא ,יביג(. ִכּי ְַ ֲ ָ
ומספרי על הרה"ק הדברי יציב מבואר בפסוק שמעלתו של
מצאנז קלויזנבורג זי"ע ששנה אחת ישמעאל היא רק 'כי זרע הוא' ,שהוא
כשקרא פרשה זו ביו א' דראש השנה זרעו של אברה ,אבל כשישמעאל בא
ביקש לעורר רחמי על ישראל ,וקרא לכלות זרעו של אברה רח"ל ,שה
'לגוי אשימנו' ע ש' ימנית ,מלשו זרע יצחק שעליו נאמר לאברה' כי
שממה ,ופירש 'כי זרע הוא' ,מפני ביצחק יקרא ל זרע' ,אזי מאבד
שהוא מבקש להזיק לזרע יצחק ישמעאל את כל זכותו.
שהוא זרע.
?.
יהודי לעולם אינו תועה בדרכו
היּלד
שׁכמהּ ְ ֶואת ַ ֶ ֶ
הגר ָשׂם ַעל ִ ְ ָויּתּן ֶאל ָ ָ
מים ַ ִ ֵ
וחמת ַ ִלחם ְ ֵ ַויּקּח ֶ ֶבּבּקר ַ ִ ַ אברהם ַ ֶֹ
ַויּשׁכּם ַ ְ ָ ָ
ַ ְ ֵ
שׁבע )בראשית כא ,יד(.בּאר ָ ַבּמדבּר ְ ֵ
ותּתע ְ ִ ְ ַותּלך ַ ֵ ַ
וישׁלּחה ַ ֵ ֶ ְ
ְַ ַ ְ ֶ ָ
גופא היה הבחינה של 'חזרה לגלולי מה שנאמר 'ותתע' ,בפשטות הכוונה
בית אביה' ,לפי שיהודי יודע שבכל שהיא תעתה בדרכה ,ולא ידעה לא
מקו שהוא מגיע לש ,יש לזה כוונה ללכת ,וכ תרג יונת' וטעת מ ארחא
מ השמי ,ואי יהודי תועה בדרכו. למדברא דסמי לבירא דשבע' ,וכ הוא
מעשה נפלא מאד המחזק עניי זה באב עזרא 'והנה היא הלכה ולא ידעה
הדר ותתע' ,אבל רש"י פירש ,ותל
מסופר על הגאו הצדיק רבי מרדכי
פוגרמנסקי זצ"ל ,שהיה מגאוני ליטא ותתע ,חזרה לגלולי בית אביה' ,דהיינו
ועבר את כל גיא ההריגה בשואה שתעתה וסטתה מהדר הישר.
האיומה וניצל בחסדי ה' ,ואחר סיו וצדיקי ביארו שעצ הדבר
השואה האיומה אזר אומ בגבורה שהרגישה שהיא תעתה בדרכה ,בזה
אי
נעימות הפרשה • שיעור יום ה' פר' וירא תשפ"ו
ואז החל לקנ בליב החשש היכ עילאית והחל לתור אחרי ילדי יהודי
יעבירו את השבת שמתקרבת ובאה, שלא זכו להיכנס בבריתו של אברה
אבל הגאו רבי מרדכי זצ"ל המשי אבינו מחמת ימי הזע והאימה שעברו
להרגיע באמונתו החזקה ובאומרו עליה בשנות השואה האיומה
'יהודי אינו תועה בדר ,'וא תעה, והנוראה ,וכ הגאו ר' מרדכי זצ"ל היה
בודאי שהקב"ה הובילו לש בכוונת מכתת רגליו מעיר לעיר ומכפר לכפר,
מכוי .וכ כשה מהרהרי על מצב כדי לזכות להביא עוד ילדי פליטי ימי
ומקומ ,שמעו לפתע צעקות רמות, הזע בבריתו של אברה אבינו.
'הער רבינער ,הער רבינער' ,כשסובבו במסגרת נסיעותיו אלו שמע הגאו
ראש לעבר מקור הצעקות ,רואי ה ר' מרדכי זצ"ל ,על ילד יהודי הגר בעיר
יהודי שר לקראת בכל נפשו וכוחו, קובנה ,שלא נימול ,מיד לקח עמו מוהל
ומחבק בעוז ,וכשקצת נרגע מהמפגש ועלה לרכבת לקובנה כשאליה מצטר
המפתיע הוא מספר לה כי הוא הגאו רבי אייזיק אוזבנד שהוא היה עד
היהודי היחיד שגר כא בכפר) ,וסיפר לה
למעשה וסיפר זאת לדורות הבאי .וכ
כיצד התגלגל למקו זה( ,ולפני שמונה ימי כדרכ של תלמידי חכמי התפתחה
זכה ונולד לו ב זכר ,ומאז כולו חשש ביניה שיחה של דברי תורה ,וכשה
שלא יזכה ח"ו להכניסו בבריתו של שקועי עמוק בעומקא דשמעתתא,
אברה אבינו ביו השמיני להולדתו, לא שמו לב שהרכבת כבר חלפה
וכל יו נשא תפילה מעומק ליבו מזמ את התחנה של העיר קובנה,
שיזכהו ה' לקיי מצוה גדולה זו ,והנה ולאחר זמ כשכבר התרחקו מאד
הגיע היו השמיני ,וכשהתחיל כבר מהתחנה בה היו צריכי לרדת ,ש לבו
החשש להכנס ללבו שמא לא יזכה הגאו רבי אייזיק אוזבנד לדבר ,ומיד
לקיי המצוה בהידורה ,שמע שמועה אמר :אוי ,עברנו את התחנה מזמ,
כי בתחנת הרכבת בפתח הכפר עומדי אנחנו תועי בדר ,יו שישי היו
כמה יהודי הדורי פני ,הוא מספר ורכבת חזור כבר אי לנו ,היכ נעשה
לה שברגע ששמע זאת הוא עזב את את השבת.
כל אשר לו ,ור א בכל כוחו עד
שתפס כא ,ואז הוא שואל הא יש ענה לו הגאו ר' מרדכי זצ"ל
אחד מביניכ שיודע למול ,וכשהתברר במשפט אחד מלא וגדוש באמונה
לו שיש מוהל ביניה פר בבכי עז בכי 'יהודי לעול אינו תועה בדר.'
של התרגשות והודאה לה' ,על כשהגיעו לתחנה הבאה ירדו ,ואז
השליחי ששלח אליו ממש ברגע גילו כי ה נמצאי בתו כפר של גוי,
בי
נעימות הפרשה • וירא תשפ"ז
הנעשה ,כדי שילד יהודי ב שמונה הנכו כדי לזכות לקיי את מצות ברית
ימי בכפר נידח במרחבי ליטא יזכה המילה לבנו בעיתה ובזמנה.
להכנס בבריתו של אברה אבינו בגיל
שמונה ימי ,וכ זכו לקיי המצוה עוד עומדי ומתפעמי מגודל
בעוד ילד יהודי ,וא לשהות בשבת ההשגחה העליונה ,פנה הגאו ר' מרדכי
מרוממת בביתו של היהודי שלא גמר פוגרמנסקי זצ"ל להגאו ר' אייזיק ואמר
להודות ולהלל על ההשגחה הניסית לו :יהודי לעול אינו תועה בדר,
שהתגלתה לעיניו. הקב"ה מסובב הסיבות השגיח על כל
?.
זכות העקידה לכל הדורות
המּאכלת
האשׁ ְ ֶואת ַ ַ ֲ ֶ ֶ
בּידוֹ ֶאת ָ ֵויּקּח ְ ָ
יצחק ְבּנוֹ ַ ִ ַ
ויּשׂם ַעל ִ ְ ָ
העלה ַ ָ ֶ
עצי ָ ֹ ָ
אברהם ֶאת ֲ ֵ
ַויּקּח ַ ְ ָ ָ
ִַ
יחדּו )בראשית כב ,ו(. שׁניהם ַ ְ ָ
ויּלכוּ ְ ֵ ֵֶַ ְ
היה בה ממש' ,ומחדש השפת אמת פירש רש"י ,המאכלת ,סכי ,על ש
שנסיו העקידה מיוחד יותר משאר שאוכלת את הבשר ,דבר אחר זאת
הנסיונות ,מאחר שהבטיחו הקב"ה 'כי נקראת מאכלת על ש שישראל אוכלי
ביצחק יקרא ל זרע' ,משו כ נאמר מת שכרה .ואכ אנו מבקשי בכל יו
לו עני העקידה בלשו בקשה 'קח נא', בזכות העקידה ,ובימי נוראי אנו
שביקש הקב"ה ממנו שימחול לו מבקשי שנזכה לשנה טובה בזכות
המתנה ושיעלהו לעולה ,אבל לא היה העקידה ,וג תוקעי בשופר של איל
מחויב בדבר ,וזה הוא השבח הגדול להזכיר העקידה ,ויש לנו להתבונ מהו
בנסיו הזה שלא נאמר לו בלשו ציווי, המיוחד בנסיו העקידה שבני ישראל
רק א חפ בדבר זה ,אכ אברה אוכלי מת שכרה בכל הדורות.
אבינו ע"ה באהבתו לקיי רצו המקו
הל בשמחה לשוחטו. )בראשית ומבאר השפת אמת זי"ע
תרל"ד( ,שהנה בפסוק נאמר הלשו' קח
ועד כמה היה גודל המסירות נפש, נא' ,ופירש רש"י 'אי נא אלא לשו
מבאר השפת אמת שהוא נלמד מזה בקשה ,אמר לו בבקשה ממ עמוד לי
שנאמר לו 'יחיד ,'כי באמת היה בזה הנסיו שלא יאמרו הראשונות לא
גי
נעימות הפרשה • שיעור יום ה' פר' וירא תשפ"ו
מה שיצא מיצחק ,יעקב אבינו ,שבטי אברה אבינו יכול להאמי כי ית לו
י"ה ,שבעי נפש ,שישי ריבוא כלל השי"ת ב אחר כמו שנת לו את יצחק
ישראל ,קבלת התורה ,דור באי האר, לעת זקנתו ,אבל כנגד זה אמר לו
דור השופטי ,בני בית המקדש הקב"ה 'את יחיד 'לומר שלא יהיה לו
הראשו והשני ,וכל הדורות עד לימינו עוד ב ,רק יצחק ,היינו שיעלהו לעולה
אנו ועד לביאת המשיח .ואז היה יכול באופ שמקריב את כל זרע ישראל
לבוא לידי מחשבה ,הנה מצד אחד הרי בעקידה זו ,וע כל זה קיבל עליו
לא נצטוויתי על עקידת יצחק ,והיה רק לעשות כ בשמחה.
בדר בקשה ,ועוד ,על ידי שלא ישחט
את יצחק יהיה על ידי כ נחת רוח ונתבונ בדבר ,דהנה אברה אבינו
נפלא לפני השי"ת ,עד סו כל כל מהותו היה פרסו הבורא ,ולש
הדורות. כ ביקש להוליד בני שימשיכו דרכו
אחריו ,וכמו שנאמר בתחילת הפרשה
אבל אברה אבינו לא עשה שו )בראשית יח ,יט( 'כי ידעתיו למע אשר
חשבונות ,שמאחר שזהו רצו ה' ,תיכ יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו
ר לקיי רצו הבורא ,ונמצא שכאשר דר ה' לעשות צדקה ומשפט למע
הל לשחוט את יצחק ,כלול במסירות הביא ה' על אברה את אשר דבר
נפש זו א כל הנחת רוח שעתיד להיות עליו' ,וידע אברה שא יעלה את בנו
להשי"ת בכל הדורות עד לביאת לקרב יחזור העול לתוהו ובוהו ,לדור
המשיח ועד בכלל ,ובזכות זה אוכלי של עובדי עבודה זרה ,ושוב לא יהיה
בני ישראל מת שכרה עד היו הזה, מי שיצוה את בני העול לשמור את
לפי שכולנו היינו בכלל מעשה העקידה. דבר ה' ,ואברה ראה ברוח קדשו כל
?.
די
נעימות הפרשה • וירא תשפ"ז
רמז להמלכת הבורא בראש השנה
מעכה
תּחשׁ ְ ֶואת ַ ֲ ָ
טבח ְ ֶואת ַ ַגּחם ְ ֶואת ַ ַותּלד ַגּם ִהוא ֶאת ֶ ַ
ראוּמה ַ ֵ ֶ
וּשׁמהּ ְ ָ
וּפילגשׁוֹ ְ ָ
ִ ְַ
)בראשית כב ,כד(.
ַמות באר אל תקרי ַמות אלא בספה"ק אוהב ישראל הביא על
ֵמות .ובאמת יש להבי לש מה פסוק זה ,מצאתי בקוב יש ,ופילגשו
נתפרשו שמות של אלו ,בשלמא מה וגו' תחש ואת מעכה .תח"ש ר"ת ת'קעו
שנאמר בפסוקי הקודמי תולדותיו ח'ודש ש'ופר ,מעכ"ה ר"ת מ'ל ע'ל כ'ל
של נחור פירש רש"י )פסוק כ'( 'בשובו ה'עול .ולרמז זה קורי פרשה זו בראש
מהר המוריה היה אברה מהרהר ואומר השנה יו ב' ,והמשכיל יבי את כל
אילו היה בני שחוט כבר היה הול בלא זאת.
בני ,היה לי להשיאו אשה מבנות ענר
וראה בספר נוהג כצא יוס ,תלמידו
אשכול וממרא ,ובישרו הקב"ה שנולדה
של המהרי"ל ,שמביא המנהג
רבקה בת זוגו' ,אבל לש מה נתפרשו
שמסיימי הקריאה ביו ב' דראש
תולדות פילגשו של נחור .ומבאר
השנה עד סו הסדרא ,והביא ג כ
הספורנו ,שהגיד המגיד לאברה אבינו
רמז זה }וכתב שהוא בדר הלצה{.
שג הפילגש ילדה את מעכה ,שהיתה
כמו כ ראויה לבנו יצחק א לא יבחר ולבאר העני ,שהנה בשמו של
ברבקה ,ולא יצטר לזרע כנע .מבואר האד יש רמזי ,וכמו שהאריכו חז"ל
מדבריו שהיה בה איזה חשיבות שהרי בכמה מקומות ,ואמרו )ברכות ז ,(:מנא ל
היתה ראויה ליצחק ,ולכ נרמז בשמה דשמא גרי אמר רבי אליעזר דאמר
מעכ"ה העני של מ'ל ע'ל כ'ל ה'אר. קרא לכו חזו מפעלות ה' אשר ש
?.
וט
נעימות הפרשה • פניני פרשת וירא
פניני פרשת וירא
עניני עקידת יצחק
הזהירות מגאוה
והעצים
האשׁ ְ ָ ֵ ִ
הנּה ָ ֵ ויּאמר ִ ֵ
בני ַ ֹ ֶ
הנּנּי ְ ִ
ויּאמר ִ ֶ ִ
אבי ַ ֹ ֶ
ויּאמר ָ ִ אביו ַ ֹ ֶ
אברהם ָ ִ
יצחק ֶאל ַ ְ ָ ָ
ַויּאמר ִ ְ ָ
ֹ ֶ
שׁניהם
ויּלכוּ ְ ֵ ֶ
בּני ַ ֵ ְ
לעלה ְ ִהשּׂה ְ ֹ ָ יראה לּוֹ ַ ֶ אלקים ְִ ֶ אברהם ֱ ִֹ
ויּאמר ַ ְ ָ ָ
לעלהֶ ֹ ַ .
השּׂה ְ ֹ ְָואיּה ַ ֶ
ֵַ
יחדּו) :כב ,זח(.ְַָ
לו המלא אל תשלח יד אל הנער ,ואל פירש רש"י ,כלומר אלקי יראה
תעש לו מאומה וגו' ,כי באמרו 'אל ויבחר לו השה ,וא אי שה לעולה
תשלח יד אל הנער' ,היה מקו בני .ויש להבי למה לא אמר לו אברה
לאברה לחשוד ביצחק אולי היתה לו בפירוש שהוא יהיה הקרב .ומבאר
מחשבת פיגול ,ולכ נפסל מלהיות בספר אפריו} להגאו רבי שלמה
קרב לה' .וא"כ היה ראוי לאברה גאנצפריד זצ"ל בעל הקיצור שו"ע{ ,כי
להעניש את יצחק על הדבר הזה הנה אברה היה יודע בטוב נפש בנו
שחטא בלבבו ומנע אותו ממצוה יצחק שיקבל עליו בשמחה רבה להיות
גדולה ,אשר חפ לעשותה בשמחה קרב עולה לה' ,א היה ירא שמא
גדולה .לכ הוסי המלא ואמר 'ואל מחמת רוב השמחה ,יבא איזה שמ
תעש לו מאומה' ,כלומר אל תעניש גאוה בלבבו על שזכה למדרגה הגדולה
אותו בשביל מה שאמרתי ל שלא הזאת ,ומחמת זה יפסל מלהיות עולה,
לשחטו ,כי אי זה מחמת איזה פג כי "תועבת ה' כל גבה לב" )משלי טז ,ה(.
שיש בו ח"ו ,שהוא נקי ואי בו שו לזאת אמר לו אברה ,אלקי יראה
מחשבת חו ,ומה שאמרתי 'אל תשלח וגו' ,כלומר עדיי אינני בטוח א תהיה
יד ,'הוא 'כי עתה ידעתי כי ירא אלקי לרצו ,פ יגבה לבב ,רק אני מתפלל
אתה' וגו' ,שעמדת בנסיו ,ויותר מזה שהאלקי יראה לו השה לעולה בני,
לא חפצתי. וכיו שאמר לו אברה כ ,היה בטוח
?.
שלא יגבה לבבו ,אלא יתפלל ג הוא
ויכניע את לבבו ,למע יעלה לרצו
לעולה לה'.
מבואר בדברי הספר אפריו הסכנה
הגדולה שבמידת הגאוה ,שא שהיה ועל פי זה כתב לבאר שזהו שאמר
זט
נעימות הפרשה • וירא תשפ"ז
בטהרה ואמר אלקי רבו כל העולמי יצחק גדול כל כ שנבחר להיות קרב
)תהלי לו( 'אל תבואני רגל גאוה' ,ובכ עולה ,אבל על ידי מחשבה אחת של
ג יצאה נשמתו של מר הקדוש אלוקי גאות היה נפסל.
רבינו יצחק לוריא ואמר בלשו שפניא,
ועני זה אמר הבעש"ט הק' זי"ע
'שמרני מידי גאוה' ,כי אי אפשר
לתלמידיו" ,דעו לכ שיושב כא אחד
להתחיל בשו עבודה אמיתית בעוד
שזוכה לשמוע תורה לא מפי מלא ולא
ששקע נפשו בגאוה וזדו לב ,ולא יצא
מפי שר ,אלא מפי הקב"ה בכבודו
הטמא והכת הארורה מ הדת אלא על
ובעצמו ,ואעפ"כ הוא מתיירא כל רגע
ידי גאוה וכעס.
שלא יפול לנוקבא דתהומא רבה על ידי
וקוד הסתלקות מר הריב"ש זצ"ל מחשבת גאוה" ,וכוונתו היה על עצמו.
אמר לתלמידיו שיכינו לעצמ רבי }ראה בספה"ק דגל מחנה אפרי
להאיר לה ,כי הוא יל לבית עולמו )בליקוטי שבסו הספר( ,שמביא מה
בשנה זאת ,וזה היה בהושענא רבה שאמר לו זקינו הק' הבעש"ט זי"ע' ,דא
אחר החתימה ,ושאלוהו על איזה צדיק שווער אי איי שיש איש בעול
א ידבקו נפש אצלו ,וה היו ששומע תורה מפי קוב"ה ושכינתיה,
תלמידי בחורי צדיקי ועדיי לא לא מפי מלא ולא מפי וכו' ,ואינו
שמשו כל צרכ ,ואמר לה שיסעו מאמי עצמו שלא ידחה מאת הקב"ה
אצלו וינסו אותו וישאלו לו שית לה ח"ו ,כי בקל יכול לדחות לנוקבא
עצה להסיר הגאוה ,א ית לה עצה דתהומא רבה{.
אי בו ממש ,וא יאמר ה' יעזור אזי וראה בספה"ק נוצר חסד )אבות פ"ד
יקרבו נפש אצלו כי צדיק גמור הוא. משנה ד'( שהביא בזה ,עני גאוה הוא
?. ממש עבודה זרה ,ואי עצה להמלט
ממנו אלא הש יתבר עוזר ,ומר
}כעני הזה ידוע על המקובל ר' יוס האלקי קודש הקדשי אור שבעת
די ליריינא ,שכמעט והביא את הגאולה, הימי רבינו הקדוש אשר החיה את
שכבר כבש את הס"מ תחת ידו ,ולבסו נפשינו וגאל אותנו מ היצר ומרשת
היה מה שהיה כידוע המעשה באריכות, הסטרא אחרא ומטעות קליפות נוגה
שמ השמי אמרו לו מראש שלא ית הבל וריק ,ודיבק נפשינו הרב ישראל ב
לס"מ מאומה ,אול כשביקש ממנו אליעזר ,עפר ואפר אני תחת כפות
הס"מ קצת בשמי להריח נענה רגליו א אזכה ,והלוואי שאזכה להיות
לבקשתו ונת לו ,ובזה שנת לו עפר תחת כפות רגליו ,יצאה נשמתו
זי
נעימות הפרשה • פניני פרשת וירא
יביא את הגאולה ,ועל ידי מחשבה זו הבשמי היה נחשב כאילו הקטיר
של גאוה יצא מה שיצא ,א שהיה קטורת לפניו ,ואז התגבר הס"מ על ר'
במדרגה גדולה עד מאד{. יוס די ליריינא ,והיה מזה חורב גדול,
שיצא לתרבות רעה .ומבאר מר החת
וזה היה החשש של אברה אבינו סופר ש'בשמי הללו' שנת לס"מ,
שלא תכנס מחשבת גאוה ביצחק הכוונה מה שהרגיש המקובל שהוא
ויפסל מלהיות ראוי לקרב. זוכה למה שלא זכו כל הדורות ,שהוא
?.
שמחתו של אברהם אבינו בשעת עקידת יצחק
מאד הוא לאברה שישחוט בנו יחידו הנה אברה אבינו כשהל לשחוט
פרי אשר נחנט למאה שנה בידיו ,א את יצחק ,היה בשמחה גדולה ,וכמו
על פי כ יעשה ולא יסרב ,אבל עדיי שמבאר הש משמואל )וירא תרע"א( ,כי
יש מקו לחשוש ,אי לא יעצב ולא הנה קוד שעמד לשחוט את בנו ניתנה
יקרע לבו על כל פני ,וא כ ,לא יהיה לו הנבואה 'אל תשלח יד אל הנער',
יוכל אז אברה לקבל נבואה ,דהא אי והרי אי אפשר לזכות לנבואה בלא
השכינה שורה מתו עצב אפילו של שמחה ,וכמו שאמרו בגמרא שבת )ד ל(:
מצוה ,וממילא לא יוכל לקבל הנבואה 'שאי השכינה שורה לא מתו עצבות
ד'אל תשלח יד ,'ויצטר לקיי ציווי ולא מתו עצלות ולא מתו שחוק ולא
ה' ולשחוט את יצחק ,ואי זה רצונו מתו קלות ראש ולא מתו שיחה ולא
ית"ש .לכ אמר לו השי"ת קח נא את מתו דברי בטלי אלא מתו דבר
בנ וגו' ,רק שתהיה העשיה באופ שמחה של מצוה' ,ומכא מוכח
'אשר אומר אלי ,'דהיינו 'שאוכל עוד שאברה אבינו היה בשעת העקידה
לומר ל מה שארצה' ,והיינו שלא במצב של שמחה עצומה.
תתעצב ,ואז תוכל לקבל הנבואה ממני.
וכ מבאר בספה"ק ישמח משה על
ויחד ע זה שהל בשמחה לעקידה, מאמר ה' אל אברה' והעלהו לעולה
הוסי אברה והתפלל על הצלת יצחק, על אחד ההרי אשר אומר אלי) 'כב ,ב(,
וכמו שמבאר בספה"ק נוע אלימל ודקדק בזה כמה דקדוקי ,ומבאר כי
)פרשת בא( ,במה שנאמר 'וישכ אברה באמת ידע הקב"ה א שדבר קשה
חי
נעימות הפרשה • וירא תשפ"ז
לא חשכת כו' ,משו שא שהיתה בבוקר ויחבוש את חמורו' ,בוקר נקרא
תשוקתו שישאר חי א על פי כ לא 'חסד' ,ואברה עצמו הוא ג כ' חסד',
חש ומנע אותו ועשה את מצות הבורא כמו שאמר הכתוב 'תת אמת ליעקב
בשמחה רבה ,ולכ בכל דור מזכיר הש חסד לאברה ,'וכשהל אברה לשחוט
יתבר את העקידה שעקד אברה את את בנו היה הול בשמחה רבה
יצחק בנו על גבי המזבח ,אבל יצחק בהתלהבות גדולה לעשות רצונו של
אבינו היה מדתו גבורה ורצה לעשות מקו ,א א על פי כ היה רוצה בזה
כמדתו להישחט ואינו חידוש כל כ שישאר חי וכוונתו היה להתפלל להבורא
כמו באברה ,א על פי כ אפרו צבור יתבר שמו שישאר חי ,כדאיתא
לדורות .ע"כ תוכ דבריו הק'. במדרש ,וירא את המקו פירוש שראה
יעקב עתיד לצאת ממנו ,דגבי יעקב
ועל פי זה יש לבאר מה שאנו כתיב וישכב במקו ההוא ,וזהו שאמר
מבקשי' עננו כמו שענית לאברה ונשתחוה ונשובה אליכ ,והאי אמר
אבינו בהר המוריה' ,ולכאורה לא מצינו ונשובה הא הל לעקוד אותו אלא
שהתפלל ש אברה ונענה .אבל שסמ ובטח עצמו על תפילתו שישאר
לדברי הרבי ר' אלימל זי"ע יבואר חי ,וזהו 'וישכ אברה בבוקר ויחבוש
שפיר ,שכ אברה אבינו התפלל את חמורו' .דהיינו ע החסדי חבש
להצלתו של יצחק ,בד בבד ע הכנתו את החמור ג כ שיסכי עמו שישאר
לשחיטת יצחק מתו שמחה ,ואכ בנו חי ,אבל יצחק אבינו היתה תשוקתו
השי"ת ענה לתפילתו של אברה דוקא שיעקד וישחט על גבי המזבח
והשאיר בחיי את יצחק בנו. ולכ תולה הכתוב באברה כמ"ש יע
?.
טי
נעימות הפרשה • יומא דהילולא
יומא דהילולא
ט"ז חשון -הרה"ק רבי עמרם חסידא זי"ע
ביו ט"ז חשו חל יומא דהילולא של הרה"ק רבי עמר ב רבי משה נחו
ראזענבוי זצוק"ל ,קדוש עליו חסידא ופרישא ,נודע כבעל מופת ,שחי בתקופתו
של החת סופר זי"ע ,ונקרא בפי הבריות "רבי עמר חסידא" }על ש האמורא רבי
עמר חסידא שהובא בגמרא כמה פעמי גודל צדקותו ופרישותו )ראה קידושי פא.{(.
רבי עמר חסידא עלה לאר ישראל בשנת תקפ"ו ,וביקש להתיישב בעיה"ק
ירושלי ,והחת סופר כתב לו תשובה בארוכה על עני זה ,אבל מחמת שיבושי
הדרכי והסכנות התיישב בתחילה בצפת ,ולאחר תקופה תיכנ לעבור לירושלי,
א נפטר טר הספיק לעבור להתגורר בירושלי ,ונסתלק ש בצפת בשנת תק"צ,
מסופר כי לפני פטירתו ביר בש ומלכות 'ברו ...המאיר לעבדיו מאור הגנוז מששת
ימי בראשית' ,מקו קבורתו הוא בעיה"ק צפת ת"ו ,ביו ז' אב הספידו החת
סופר בהספד גדול.
החת סופר כתב לו תשובה בארוכה אודות ההתיישבות בצפת ובירושלי
}נדפסה בחלק יורה דעה סי' רלג{ ,ובתחילת התשובה הכתירו בתוארי נשגבי
ונפלאי' ידיד נפשי וחמדת לבי ורב חביבי הרב הגאו חסידא ופרישא המופלג
בתורה תכנית חות זאת בריתי אות וחד מינ דאזיל להת אמרי רבנ בכפילא
וישבעו במראית קורא על אדמת הקודש שמות ש המיוחד כק"ש מו"ה עמר
ני' נשיא אלקי בתו הנשיאי לאומת.'
מפורסמת הסגולה למציאת אבידה ,להדליק שני נרות לעילוי נשמת הרה"ק 'רבי
עמר ב רבי משה נחו 'חסידא ,ורבי נושעו על ידי זה ,ובדידי הוי עובדא
כמה פעמי שחפשנו אחר אבידה זמ רב ,ולאחר שעשינו סגולה זו מצאנו את
האבידה .וא עשה אחד את הסגולה ועדיי לא נמצאה האבידה ,יחזור שוב למחרת
לעשות כדת היו ,והאבידה תמצא בע"ה.
ונספר שנה אחת היינו בימי חג הפסח בלונדו בבית מו"ח שליט"א ,והיו ש
באותה העת ג גיסי ומשפחתו מאנטוורפ העוסק במסחר בתכשיטי .במהל
שהותנו ש ביו מ הימי ביקש אחד מגיסי שיראה לו כמה מהתכשיטי ,ובני
ביתי הראו ג כ את התכשיטי שלה ,ובטעות נשארו חלק מהתכשיטי שלנו
בי התכשיטי של גיסי ,ללא שנשי לב לדבר.
כ
נעימות הפרשה • וירא תשפ"ז
לאחר חג הפסח שב גיסי ומשפחתו לאנטוורפ ,וכאשר עמדנו לחזור לאר
ישראל שמנו לב לחסרונ של התכשיטי ,ולא עלה בדעתנו שזה נשאר אצל גיסי.
חיפשנו את התכשיטי בכל מקו אפשרי א האבידה לא נמצאה) ,והחשד נפל על
העוזרת הגויה כי ידה בדבר( .לפני שיצאנו מהבית בדרכנו לארה"ק הדלקתי שני נרות
לעילוי נשמת הרה"ק רבי עמר ב רבי משה נחו חסידא ,כשבליבי אני סבור
שככל הנראה לא ימצאו התכשיטי בשעות הקרובות ,לפי שמו"ח וב"ב יצאו
ללוותנו בדרכנו לשדה התעופה ,ולא נשאר איש בבית.
לאחר כחצי שעה של נסיעה בעודנו על א הדר מתקשר אלי גיסי מאנטוורפ
ואומר כי זה עתה ביקר אצלו לקוח ,וכשהוציא את הסחורה להראות ללקוח מצא
בי התכשיטי כמה תכשיטי שאינ שייכי לו ,ואז נזכר כי אולי אלו ה
התכשיטי שלנו .היה זה כעבור חצי שעה מאז שהדלקתי את הנרות לע"נ רבי
עמר חסידא ,ויהי לפלא!
עובדא נוספת שמעתי מאחד ששמע מבעל המעשה ,שנאבד לו המפתח של
רכב יוקרה ,ולא היה לו מפתח רזרבי ,ולהזמי מפתח חדש לרכב הוא דבר קשה,
והוא ג עולה סכו כס גדול .מה עשה ,הדליק שני נרות לעילוי נשמת הרה"ק
רבי עמר חסידא ב רבי משה נחו ,ותו יו או יומיי נמצאה האבידה.
ואולי אפשר לומר שזה מסוגל ג לשידוכי ,שהרי חז"ל אמרו )קידושי ב (:לגבי
שידו שהוא עני של מציאת אבידה 'משל לאד שאבדה לו אבידה מי חוזר על
מי בעל אבידה מחזר על אבידתו' ,וא כ הסגולה ל'השבת אבידה' תועיל ג
ל'מציאת שידו.'
מצבתו של רבי עמר חסידא בצפת"ו
אכ
נעימות הפרשה • יומא דהילולא
י"ז חשון -הרה"ק ה"אהבת שלום" מקאסוב זי"ע
י"ז חשו הוא יומא דהילולא של הרה"ק רבי מנח מנדל מקאסוב זי"ע ,בנו של
הרה"ק רבי יעקב קאפיל חסיד ,מבני היכלא של הבעש"ט הק' ,אבי שושלת קוסוב
ויז'ני ,הוא השאיר אחריו את ספרו הק' אהבת שלו ,והוא פלא שקרא את הספר
בש זה ,מאחר ששמו לא היה 'שלו ,'אכ בספרו הק' הוא כותב רבות בעני
האחדות וחשיבות השלו.
בספה"ק אהבת שלו מרבה לבאר קדושת השבת ,וכמעט אי פרשה שאינו
עוסק בקדושת השבת ,ומבי גוילי הספר ניכר כי הוא בוער באש להבה בקדושת
השב"ק' ,ער פלאקערט אי א שבת' ,ולדוגמא נביא מדבריו הק' בפרשת ,בו הוא
מבאר דברי נפלאי בקדושת השב"ק ,ואלו דבריו הק' ,על הפסוק )בראשית כב ,א(
'ויאמר אליו אברה ויאמר הנני':
"דהנה ידוע שעיקר חיותו של האד היא הנשמה הקדושה ,והיא שמו של
האד} ,"שהש שנותני לאד הוא הש של הנשמה ,והנשמה נמצאת בגו
שהוא הנרתיק של הש" ,{ועל כ כשקורי לאד יש בשמו ,יכולי מהר להקיצו,
כי כשקורי אותו בשמו ,שהיא הנשמה ,אזי מעוררי חיותו ממקו שרשו
בהשתלשלות ,שמורידי את החיות אל האד."
"ועל כ טוב להזכיר בשבת קודש בכל פע הש שבת"} ,שביו השבת ירבה
לומר תיבת שבת{" ,כי שבת היא 'צרורא דלעילא דבי חיי כולא' )זמר האריז"ל( ,ועל
ידי קריאת הש שבת ,על ידי זה אנו מעוררי חיות השבת ,שהיא שמא דקוב"ה
)זהר ח"ב פח( ,דהוא ושמו חד".
ועל פי זה הוא מבאר מה שאמרו בגמרא )שבת י ע"ב( 'מתנה טובה יש לי בבית
גנזי ושבת שמה' ,שעל ידי אמירת ש השבת ,על ידי כ מעוררי את מתנת השבת.
ועוד מבאר האהבת שלו בגודל מעלת הזכרת השבת ,שזהו ג"כ כוונת דברי
חז"ל במה שאמרו )שבת יב (.הנכנס לבקר את החולה בשבת אומר 'שבת היא
מלזעוק ורפואה קרובה לבוא' ,פירוש ,שעל ידי זעקת הש" שבת" ,מתעוררת חיות
השבת ,ומש נמש רפואה לחולה מאילנא דחיי.
בספר עשר צחצחות )מערכת ג' אות ד'( הביא מה שהעיד האהבת שלו על עצמו,
שכל מדריגות רוח הקודש שלו לקח על ידי לימוד חוש משפט.
בכ
נעימות הפרשה • וירא תשפ"ז
}ובחשיבות הלימוד של 'חוש משפט' מספרי על הרה"ק מצאנז שלפני תקיעת
שופר היה לומד שו"ע חוש משפט ,ויש שביארו העני משו שא יש די למטה
אי די למעלה ,ועל ידי הלימוד בחוש משפט )יש די למטה( אי די למעלה ויש
המתקת הדיני.{
ויש לפרש בחשיבות הלימוד של חוש משפט ,שעל ידי כ באי לידי רוח
הקודש ,שהנה בגמרא שבת )ד לא (.אמרו 'אמר ריש לקיש מאי דכתיב והיה אמונת
עתי חוס ישועות חכמת ודעת וגו' ,אמונת זה סדר זרעי ,עתי זה סדר מועד,
חוס זה סדר נשי ,ישועות זה סדר נזיקי ,חכמת זה סדר קדשי ,ודעת זה סדר
טהרות' ,והקשה מרנא החת סופר )ליקוטי עמוד רנג( ,שהנה בגמרא בבא בתרא אמרו
)ד קעה' (:ואמר רבי ישמעאל הרוצה שיחכי יעסוק בדיני ממונות ,שאי ל מקצוע
בתורה יותר מה ,וה כמעיי הנובע' ,ויש להבי שהרי אמרו 'חכמת זה סדר קדשי,'
ולמה לא אמרו הרוצה שיחכי יעסוק בקדשי ,וביאר ,שהנה להתחיל לעסוק
בעניני קדשי ,הרי זה מקצוע קשה ,ולא יוכל להשיג לימוד זה ,אכ כשמתחיל
לימודו בסדר נזיקי אזי יחכ ויוכל לעסוק בקדשי ,וזה הכוונה 'הרוצה שיחכי,'
שהוא רוצה לעסוק ב'סדר קדשי' ,'יעסוק בדיני ממונות' ,ועל ידי זה יוכל להשיג
החכמה של סדר קדשי.
ואולי זה הכוונה בדבריו של האהבת שלו ,שעל ידי שעסק בדיני ממונות ,נכנס
לחכמת זה סדר קדשי ,וזכה לרוח הקודש.
?.
ונסיי בדברי האהבת שלו בפרשת ראה על הפסוק )דברי טו ,י( 'נתו תת לו
ולא ירע לבב בתת לו כי בגלל הדבר הזה יברכ ה' אלקי בכל מעשי ובכל
משלח יד ,'שהנה לפעמי האד נות צדקה לעני ,והעני מראה לו פני זועפות,
שאינו מרוצה מהסכו שקיבל ,ולפעמי העני א מחזיר את הנתינה לנות ,ואומר
לו בפה מלא איזה סכו היה רוצה לקבל מהנות ,ובדר כלל מטבע הבריאה
מתמלא הנות קצ בכגו הא ,ולפעמי ג גוער בו על חוצפתו ,ובודאי שלא ית
לו עוד נתינה.
אכ א האד מקבל את דברי העני בסבר פני יפות ומוסי על מתנתו
הראשונה ,הרי שהוא נוהג שלא כדר הטבע ,וזהו 'נתו תת ,'שיוסי נתינה על
גכ
נעימות הפרשה • יומא דהילולא
הנתינה הראשונה' ,ולא ירע לבב ,'אלא ית הצדקה בסבר פני יפות' ,כי בגלל
הדבר הזה' שפעל כנגד טבעו 'יברכ ה' אלקי בכל מעשי ,'ויזכה לכל הטוב.
?.
ח"י חשון -הרה"ק ה"אהלי יעקב" מהוסיאטין זי"ע
ח"י חשו הוא יומא דהילולא דהרה"ק רבי יעקב מהוסיאטי זי"ע ב הרה"ק רבי
יצחק מבוהוש זי"ע .מלבד צדקותו וקדושתו היה ג גאו עצו ,כמו שנוכחי
לראות בספרו הקדוש 'אהלי יעקב' ,שהוא ממש ספר מלא וגדוש ותענוג גדול
ללמוד בו ,הספר מלא בגאונות וחסידות ג יחד ,בגאונות עצומה הוא מביא
מקורות איתני לכל יסודות החסידות מדברי חז"ל והראשוני .הוא לוקח סיפור
חסידי או אמרה חסידית ,ובונה לזה יסוד מוצק מדברי חז"ל ומדברי הראשוני
והאחרוני.
לרגל יומא דהילולא נביא בזה פרפרת אחת הכתובה בספרו )אהלי יעקב עמ'
תחתט( ,שני סיפורי שסיפר בחג הסוכות מהרה"ק המגיד מזלאטשוב זי"ע ,וכדרכו
בקודש מבאר כי שני הסיפורי קשורי זה בזה:
מעשה מזקני הקדוש הרבי ר' מיכל'י מזלאטשוב זי"ע ,הרבנית אשת הר"ר
מיכל'י זי"ע לא היתה אשה פשוטה" ,מהאמהות היתה" .פע אחת בלילה הראשו
של חג הסוכות אחר הקידוש ,ראה הרבי ר' מיכל'י זי"ע את אשתו הצדיקת והכיר
בה כי היא עצבה ,וישאל אותה על מה זה? וענתה :לא ראיתי היו את האושפיזא
)כבר אמרתי כי ראיית האושפיזי פירושה ראיה רוחנית( .והשיב לה הרבי ר' מיכל'י זי"ע :צל
ה'תיפלה' שנפל על הסוכה גר לכ.
ממשי ה'אהלי יעקב' :סיפור זה קיבלתי בלי שו ביאור ,ואי אפשר להבינו כלל
לפי פשוטו :א( היתכ שהרבי ר' מיכ'לי זי"ע יעשה סוכה במקו קרוב לתיפלה?
ב( וא צל תיפלה היה הסיבה ,אי לא הרגיש בדבר הרבי ר' מיכל'י זי"ע הוא?
ורוצה אני לספר לכ עוד מעשה ,וזה יהיה הביאור לראשו.
הרבנית אשת הרבי ר' מיכל'י זי"ע ,היתה עוסקת אחרי הסתלקותו של בעלה
זי"ע בגמילות חסדי .פע אחת הזמי לה השי"ת מצות הכנסת כלה שלביצועה
נחו היה סכו כס גדול ,ותש לדר פעמיה ותבוא ג לעיר מעז'יבוז' .בהיותה
דכ
נעימות הפרשה • וירא תשפ"ז
ש ביקרה את הרבי ר' ברוכ'יל זי"ע ,ותדרוש ממנו להשתת במצות הכנסת כלה,
הוא זי"ע ציוה לה לשבת על כסא ,ויבקש ממנה שתספר לו דבר מבעלה זי"ע.
ותספר לו כדברי האלה :היו ימי שאני ובעלי זי"ע היינו עניי מרודי ,פע
אחת בא לעירנו עושר גדול לרגל עסקיו ,ועל פי מקרה נודע לו מפי סופר העיר,
כי תפיליו של בעלי ,יקרי ער מאוד .העשיר חילה את פני הסופר ללכת אל בעלי
ולהציע לו למכור את התפלי ,והוא העשיר מוכ לתת במחיר כס רב הו
תועפות .תשובתו של בעלי זי"ע היתה ,כי לא ימכור את תפיליו היקרי בעד כל
הו ,העשיר עשה ימי אחדי בעיר ונסע לדרכו.
והנה הגיע חג הסוכות ,ובשנה ההיא היו האתרוגי ביוקר גדול ,עגמת נפשו של
בעלי זי"ע גדלה מאוד ,כי לא השיגה ידו לקנות לו אתרוג .ערב חג הסוכות כאשר
ראה כי כבר יורד היו ואתרוג אי לו ,ר אל הסופר ויבקש ממנו לקנות את
תפיליו ,למע יוכל לקנות לו אתרוג .הסופר הופתע ויאמר :העשיר הנ"ל היה
ביכלתו לשל הרבה ,אבל אני ,עני ג אנכי ,א בכל זאת אשאלכ ,מה מקווה
אדוני לקבל ממני בעד תפיליו? וענה בעלי זי"ע :איני מבקש ממ סכו יותר גדול
מ המחיר של אתרוג כשר .הסופר קנה את התפילי ,ובעלי זי"ע מיהר אל מוכר
האתרוגי ,ויבחר לו אתרוג הדר ,ויביאהו אל ביתו בשמחה רבה ועצומה.
ויהי כראותי את בעלי עלז ושמח ואתרוג בידו ,שאלתי אותו :מאי לקחת את
מחיר האתרוג? ויספר לי .ויתחמ לבבי וקראתי בחרי א :להעשיר מאנת למכור
את תפילי ,והוא רצה לתת ל מכסת כס שהיתה מביאה הרוחה למצוקתנו,
ולסופר מכרת ?ותפסתי בא את האתרוג ,ומבלי משי שברתי את הפיטמא.
שנינו נשארנו עומדי מדוכאי וכואבי ,מעתה אי לו לא אתרוג ולא תפילי.
אחרי דומיה ממושכה ,אמר בעלי זי"ע :ה"בעל דבר" רוצה שמיכל'י יכעס ,מיכל'י
לא יכעס ,מיכל'י לא יכעס ,בבקשה ממ תני לי כתונת ואל לטבול לכבוד יו"ט.
הרבי ר' ברוכ'ל זי"ע נתפעל מאוד מ הסיפור ,ויל ויבא מלוא חפניו דינרי זהב
למצות הכנסת כלה.
מבאר ה'אהלי יעקב' כדרכו הנעימה :לפי השערתי תלויי שני המאורעות זה
בזה ,ואירעו זה אחר זה ,זה ביו וזה בלילה אחריו .חרו א הרבנית אשר גר
לשבירת הפיט ,עשה פג בנפשה ,ובגללו נמנעה ממנו ראיית האושפיזא בלילה,
כי 'המשבר כלי בחמתו "כאילו" עובד ע"ז'" ,כאילו" לאו ממש ,הרי זה רק "צל".
וזהו שרמז לה הר"ר מיכל'י זי"ע בתשובתו ,ה"צל של התיפלה" והיא של
הכ
נעימות הפרשה • יומא דהילולא
שנפל על הסוכה מעכב את ראיית האושפיזי .ע"כ דבריו הקדושי כפי שמובאי
בספר 'אהלי יעקב'א.
א .גירסא אחרת שונה במקצת לסיפורי הנ"ל ,מצינו בספר 'סיפורי צדיקי החדש' )נדפס
בפיעטרקוב שנת תרס"ט( שהוציא לאור הגאו הצדיק מוה"ר אברה יצחק סויבלמא זצ"ל
אבד"ק זינקאווי בעל מחבר ספר שו"ת מהרא"י מזינקאווי} בנו של הרב הגאו החסיד
המפורס המאור הגדול רבי אשר ענזיל סויבלמא אב"ד זינקאווי ובשהות הרה"ק
מרוז'י בעת גלותו בעיר קאמני היה הוא המורה הוראה בחצר קודשו ,ובנו קיבל ממנו
רוב תורתו ודרכי ההוראה{ ,הוא הסתופ כחסיד וותיק בציל של בני הרה"ק מרוז'י
זי"ע :אדמוה"ז מסאדיגורא ,אדמוה"ז מטשורטקוב ,ואדמוה"ז מהוסיאטי שא הפנה אליו
שאלה בעני כשרות סוכתו.
בספרו זה הוא העלה על הכתב סיפורי ששמע אצל רבותיו ואצל זקני חסידי קמאי,
וספרו מקובל כמקור קדו ונאמ לסיפורי קודש .ג לפי גירסתו שני הסיפורי ה
סיפור אחד ,וכ כותב בש הרה"ק רבי יוס מיאמפלא זי"ע בנו של המגיד מזלאטשוב
זי"ע:
הרב הקדוש רבי יוס מיאמפלא זצ"ל ,כשהיה לו יאר צייט של אמו הרבנית הצדיקת ,כ
אמר שהיתה אמו צדיקת גדולה שזכתה למדריגת גילוי אליהו ז"ל ,וכ סיפר:
פע אחת אירע אשר במוצאי יו הכיפורי לא טע אבי ז"ל ולא אכל כלל ,למחרת
יו"כ שחרית ג כ לא רצה אבי ז"ל לאכול .נכנסה אליו אמי ז"ל ושאלה אותו מה זה
שאינ אוכל ,בלילה שלא אכלת לא שאלתי ,כי אמרתי בליבי אולי איזה מיחוש שאי
אתה יכול לאכול ,ועכשיו למה .השיב לה אבי :אי אוכל לאכול אחר שאי לי מעות
לקנות לי אתרוג ולולב .אמי ז"ל ריחמה עליו ואמרה לו לאבי ,הנה יש לי מטבע מזהב
הנקרא 'אויבל' שהטמנתי אותה זה מכבר בתכשיטי שלי שנמכרו על הפרנסה ,והשארתי
מטבע זו עבור לשלוח מתנה להכלה של בננו הבכור מ' יאסילא }הוא מספר הסיפור
הרה"ק רבי יוס מיאמפלא זי"ע{ כשישתד אי"ה .ועכשיו שאני רואה שאינ אוכל ואתה
מתענה על ידי זה ,על כ קח את מטבע זו ותקנה אתרוג ,והלכה והביאה לו מטבע זו.
נתמלא אבי ז"ל בשמחה ואכל ,והל לקנות לו אתרוג ולולב ,ונעשה טרוד במצוה זו,
ועשיית הסוכה השאיר עלינו האחי לעשות הסוכה אצל הבית ,כנהוג בכל שנה ,ואבי
ז"ל לא סייע בעשיית הסוכה ,כי היה טרוד בקניית אתרוג הדר ,ואנחנו עשינו הסוכה
כראוי.
בלילה הראשו של חג הסוכות ציוה אבינו ז"ל לקרות את אמנו ז"ל לבוא אל הסוכה
לשמוע את הקידוש .בבואה אל הסוכה התחילה אמנו ז"ל לבכות מאד ,ושתתה מעט
מהקידוש וחזרה לה להבית ,אבי ז"ל לא שאל אותה למה היא בוכה.
וכ
נעימות הפרשה • וירא תשפ"ז
}ואפשר לבאר מה שאמר הרבי ר' מיכל'ע זי"ע מיד שיל למקוה ,על פי מה
דאיתא בספה"ק ש'מקוה' מבטל 'כעס' ,כי כע"ס בגימטריא ק"נ ,וע הכולל קנ"א,
וכ מקו"ה בגימטריא קנ"א{.
?.
ידוע שדעתו היתה שאנו מצווי על פי התורה לעשות ככל מה שבכוחינו,
להתיישב באר ישראל ,לחזק את הישוב היהודי ,ולגרש את הישמעאלי בסיעתא
דשמיא.
הבוקר אור אבי ז"ל הל לטבול ואחר כ בא להסוכה ע האתרוג והלולב ,ונטל הד'
מיני וביר כד"ת .וצוה אבי ז"ל לקרוא את אמנו ז"ל לבר ג כ ,ובאת אל הסוכה
לקיי מצות נטילת לולב ,והתחילה ג כ לבכות ,ובכתה מאי הפוגות .אז שאל אותה
אבינו ז"ל ,אתמול בלילה בכית ולא שאלתי ,וכעת ג כ את בוכה ,הגידי לי למה בכית
בלילה וג עתה .השיבה לו אמי ז"ל ,איככה אוכל להתאפק מלבכות ,כי תמיד בבואי
להסוכה זוכה אני לראות את אליהו זכור לטוב ,בזה אני מתענגת ושמחה ,וזאת נחמתי,
כי הלא אני חי אצל חיי צער מגודל העניות והדחקות אשר לנו ,וזאת היא נחמתי שזוכה
אני לראות את אליהו ז"ל ,ועתה שאיני רואה אותו לא אמש בלילה ולא עכשיו ביו,
נראה מזה שמעשיי גרמו לי ,שהריעותי את מעשיי ,ואי אוכל להתאפק מלבכות .הכלל,
אבי ז"ל הבטיח לאמנו ז"ל בזה הלשו ,מעתה אני מבטיח שבכל פע שתבואי להסוכה
בערב ובבוקר תזכי לראות את אליהו ז"ל ,וכ הוה.
והסיבה שלא ראתה אותו תחילה הוא ,כי מנגד רחוק הרבה עמד בית 'תיפלה' שלה
ושתי וערב וכו' ,ובערב בתחילת לילה הכה צל הלבנה מהש"ו ]מהשתי וערב[ על גבי
הסוכה ,וכ בבוקר צל החמה על גבי הסוכה מהש"ו ,ומחמת זה לא בא אליהו ז"ל
להסוכה .ובשני הקודמי שאבינו ז"ל היה ג כ מתעסק בעשיית הסוכה וידע מזה,
צמצ להעמיד הסוכה שלא ינטו הצללי על גבי הסוכה מהש"ו בבוקר ובערב ,רק עכשיו
שאבינו ז"ל היה טרוד בקניית הד' מיני ,כי קוד יו הכיפורי לא היה לו מעות לקנות
הד' מיני שבלולב ,לכ לא סייע לנו האחי בעשיית הסוכה ,ואנחנו האחי באשר שלא
ידענו בנטיית הצללי ,לכ העמדנו הסוכה ונטו הצללי .לכ לא בא אליהו ז"ל אל
הסוכה לא בלילה הראשונה ולא בא ג כ בבוקר יו א' דסוכות ,ואחר שהבטיח אבי
ז"ל לאמנו שתראה ,לכ אחר כ בבוקר ובערב היה מעונ ולא נראו הצללי מהש"ו
בבוקר ובערב ,ואליהו ז"ל בא לסוכת אבינו ז"ל באי מונע ,ואמנו ז"ל זכתה לראות .זכותו
יג עלינו ועל כל ישראל.
זכ
נעימות הפרשה • יומא דהילולא
פע אחת לפני נסיעתי למנצ'סטר }עבור מגבית 'קמחא דפסחא' כמדי שנה
בשנה{ ,ביקש ממני מו"ר כ"ק מר אדמו"ר שליט"א מבאיא ,שאכנס בשליחותו אל
האדמו"ר מהורדנקא שליט"א }ר' רפאל יצחק ארי'ה ב חנה לרפו"ש בתושח"י{ הדר
במנצ'סטר ,שכידוע הוא גאו גדול ומפזר ממו רב לצדקה ,והוא עוזר ומסייע
לאלפי משפחות נצרכות מקהילת באיא ומשאר קהילות הקודש בקניית לח
וחלב וצרכי מזו לילדיה ,וכ"ק מר אדמו"ר מבאיא ביקש לשלוח לו מתנה
מיוחדת על כל פעליו הטובי והברוכי.
כשהייתי בקודש פנימה שאל אותי הרבי ,איזה ספר אפשר לשלוח לו כמתנה,
חשבתי זמ מה ולא עניתי .הרבי שאל אותי בדר צחות ,אולי נשלח לו את הספר
"אהלי יעקב"? חייכתי ולא עניתי .ביקש ממני להגיד מה שיש לי לומר על כ,
ואמרתי ,הרי הגה"צ מהורדנקא הוא תלמידו של הרה"ק מסאטמאר זי"ע ,ואי
אפשר לשלוח לו ספר כזה .אמר לי הרבי שהוא יודע מזה ,ודוקא משו כ הוא
הציע זאת בדר צחות ,כי את הספר הזה ודאי אי לו...
?.
כ"ב חשון -יומא דהילולא דהרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע
ביו כ"ב חשו חל יומא דהילולא דהרה"ק רבי יששכר דוב מבעלזא זי"ע ב
הרה"ק רבי יהושע מבעלזא זי"ע .הרה"ק המהרי"ד שהה פע ביחד ע אביו הק'
המהר"י בווינא .בליל שבת קודש כאשר חזר לאכסנייתו שבמלו משולחנו הטהור
של אביו הק' שנער בחדרו במלו ,שמע לפתע קול ערב ומתוק של לימוד התורה
העולה בשעת לילה מאוחרת כזאת מבית המדרש שהיה ממוק באחד החדרי,
והיה הדבר בעיניו לפלא גדול.
הוא הל במיוחד לעבר בית המדרש לראות במה דברי אמורי ,והנה נגלה
לעיניו מחזה נדיר ,חייל יהודי לבוש במדי הצבא יושב ולומד בשקידה רבה גמרא
ע תוספות בעיו ובהבנה עמוקה ,ויגדל הפלא אצלו יותר ויותר מול מחזה נורא
הוד כזה ,לשמוע קולות ערבי כאלה של לימוד התורה באישו ליל שבת ,בעיר
ווינא שהיתה אז רחוקה מיהדות ,ועוד מפי חייל לבוש מדי.
חכ
נעימות הפרשה • וירא תשפ"ז
המהרי"ד פסע פנימה לבית המדרש והקשיב שעה ארוכה אל הלימוד המתוק
של החייל ,ולא יכל להתנתק מ המחזה הזה .כל אותה העת היה החייל שקוע
בלימודו ולא הבחי כלל במהרי"ד העומד לצידו .רק לאחר זמ רב כאשר הבחי
החייל שעומד לצידו יהודי חסידי לבוש בבגדי שבת כבעיירות גאליציה )אינדערהיי,(
ק וניגש לומר שלו עליכ לאורח הדגול .המהרי"ד שאל אותו בהערצה בלתי
מוסתרת ,מי אתה ומה מעשי כא?
ענה לו החייל ,יהודי הנני ,וכאשר התגייסתי בעל כרחי ,שפכתי דמעות לפני
בוראי לבל אכשל בחילול שבת ,ואכ שובצתי בדר פלא להיות עוזר למפקד
המחנה שלי ,התקרבתי אליו ושטחתי בפניו את בקשתי להשתחרר כל שבוע ביו
השביעי ,ועוד בטר השיב לי המפקד תשובה ,קיבלתי על עצמי שא יעזור לי
השי"ת והגוי אכ ישחררני ממלאכות שבת ,אתגייס לצבא ה' בשבתות ומועדי,
ואקדיש את כל כולי ללימוד התורה ביו השבת.
ברו ה' מצאתי ח בעיני המפקד ,היות ועשיתי עבודתי בנאמנות ,ואכ שחרר
אותי מתפקידי בימי השבת ,ומאז אני יושב ולומד בכל שבת לילה ויו ,כמי
שעושה את עבודתי בצבא השי"ת.
המהרי"ד הביע את התפעלותו הרבה באמירה נדירה" ,מי יודע א לא בגלל
חייל כזה מתעכבת הגאולה" ,כי יתכ שלימוד התורה של חייל יהודי בגלות ,אי
ש בווינא הרחוקה ,חשובה לפני הקב"ה עוד יותר מ הקרבנות תמידי ומוספי
והעבודה העתידה להיות בבני בית המקדש ,כי זהו כוחה ושגב קדושתה של לימוד
התורה מתו עוני ודוחק.
?.
מעשה באבר אחד שיצא במערכה כנגד הרב בעירו ,שלדעתו הקיל בהלכה.
לאביו של האבר כאב הדבר שבנו פתח במחלוקת כנגד רב העיר ,וכאשר נסע
לקראת יו"ט להקביל פני רבו המהרי"ד מבעלזא ,סיפר האב לרבי על מעשיו של
בנו שמדליק אש המחלוקת כנגד רב העיר.
כשנכנס האבר ההוא אל הרה"ק מבעלזא ,אמר לו הרבי ,שמעתי שאתה מעורר
מדני כנגד הרב ,ואמר האבר שהוא עושה כ מחוסר ברירה ,מאחר שהרב מקיל
בכמה עניני ,ומתיר ככל העולה על רוחו ,נענה הרה"ק ואמר לו ,ומי התיר ל
להדליק אש המחלוקת בעיר ,שמא אתה הוא המיקל בכ שאתה יוצא במחלוקת?
טכ
נעימות הפרשה • ענינים שונים -טוב להודות לה' )חלק ג'(
ענינים שונים טוב להודות לה' )חלק ג'(
שאינך כפוי טובה
ממנו את מכונת ההנשמה ובכוחו לדבר. על האד להודות לה' תמיד ,ויזהר
בכל המצבי שלא יהיה ח"ו 'כפוי
כמו כ ע שובו של הרה"ק לביתו,
טובה' ,ומספרי מעשה נורא מהרה"ק
לפי שהיה חלוש ביותר לא היה אפשר
הרמ"ש מבאיא זי"ע ,היה זה בשנת
להכנס אליו ,אבל ניתנה הרשות
תשכ"ה ,הגה"ח הנודע ר' נטע ציינווירט
לחסידי תושבי אר ישראל אשר שהו
זצ"ל נסע לאמריקא לשהות בצל רבו
אז עדיי בחצר הקודש ,וביניה הרה"ח
הק' מבאיא ,לשהות בצל הקודש בירח
ר' שמעו לודמיר שליט"א ,להכנס אל
האיתני ,ואכ ר' נטע שאב ש מלא
הקודש פנימה לחדרו של אדמו"ר
חופניי קדושה ,אבל במוצאי יו
הקוה"ט זי"ע ,בליל שבת קודש פרשת
הכפורי ,עבר הרה"ק התקפת לב
בראשית לאמירת "גוט שבת".
חמורה ,והוא הובהל אל בית החולי,
בהכנס ,ישב הרבי על כסאו ,ובראותו
ש שקדו הרופאי על רפואתו ,ובכ
אות נענה ואמר' :הש נפשנו בחיי,'
נשבתה השמחה במעו קדשו ,ושוב לא
גוט שבת גוט שבת.
זכו החסידי ליהנות מזיו קדשו
וכאשר באה הידיעה לחסידי בחול בהמש החודש ,כשימי חג הסוכות
המועד שהדיבור הראשו של הרבי היה ושמיני עצרת ושמחת תורה היה הרה"ק
'ליהודי אסור להיות כפוי טובה לפני בבית החולי במש כל ימי חג
ה'' ,הנה הגה"ח ר' נטע היה עובד את הסוכות ,וא ימי אחדי אחרי החג,
ה' בהתלהבות גדולה ,כששמע דיבור זה עד ליו כ"ו תשרי ,בערב שבת קודש
התלהב בהתלהבות גדולה ,והתחיל פרשת בראשית.
לומר כ ,הנה יש ל אחד שהשי"ת היה
בעזרו ,הוא גידל את בנו לתלמוד תורה, והנה בתחילה חיברו את הרבי
והב גדל ועשה פרי ,וכאשר הגיע למכונת הנשמה ,ולא היה יכול לדבר,
לפרקו חטפוהו ,ונעשה חת בבית וכאשר הורידו לו את מכונת ההנשמה,
חשוב ,וברו ה' הגיע עת דודי, הדיבור הראשו היה' :א איד טאר נישט
והלביש את החת ובני המשפחה זיי א כפוי טובה דע אייבערשטע'
במלבושי כבוד ומלכות ,והיה שמחת )ליהודי אסור להיות כפוי טובה לפני ה'( ,כאומר
העליה לתורה והחתונה לש שעליו להכיר טוב להשי"ת על שהורידו
ל
נעימות הפרשה • וירא תשפ"ז
אבל כא שוכב הרבי בסכנת חיי ולתפארת ,אבל ליכא כתובה דלא רמי
מחובר למכונת הנשמה ,אבל הדיבור בה תיגרא ,והנה הוא הזמי לקראת
הראשו שלו לא היה 'הנני מקבל עלי המצוה טאנ כמה מיני מזונות לכבד
היסורי באהבה' ,שכ דיבור זה אומר את הציבור ,ואחד מהקרטוני הגיע
רק מי שמרגיש שכל העול חייבי מזונות שה חרוכי במקצת
לו ,והוא מקבל עליו היסורי באהבה, )פארברענטע לעקע ,(כשרואה יהודי זה
אבל מי שהוא יודע שכל מה שנעשה את הצרה הנוראה שהגיעו מזונות
עמו הכל ה חסדי ,הרי שכאשר שרופי למצוה טאנ ,הרי הוא נאנח
מורידי את מכונת ההנשמה ,הדיבור ואומר ,הנני מקבל עלי היסורי
הראשו הוא ,ליהודי אסור להיות באהבה והרי הוא מרגיש את
כפוי טובה לפני ה'' ,הש נפשינו עצמו בעל מדרגה ,שהוא מקבל את
בחיי.' היסורי הנוראי באהבה.
?.
הודאה על כל פרט ופרט
ועוד מודי ש על כמה וכמה בעת ההודאה אל יסתפק האד
ענייני. בהודאה בכללות על חסדי ה' עמו,
אלא יודה על כל פרט ופרט ,וכמו
ויתבונ האד ,הנה בעת התפילה שאנו מודי לה' בברכת מודי' ,על
מפרט האד בפרטות את בקשותיו, חיינו המסורי ביד ,'שהוא מודה
ולא יהיה ההודאה פחות מהבקשות לה' על מה שהוא זוכה לחיות ,ועוד
והתפילות ,ויתבונ בכל פרט ופרט נכלל בזה שהוא זוכה לחיות באופ
מהישועה ויודה על זה להשי"ת. שהוא סומ על השי"ת בכל ענייניו,
?.
אל
נעימות הפרשה • ענינים שונים -טוב להודות לה' )חלק ג'(
הודאה כעין הבקשה
ובעני הזה מצאנו מאמר נפלא צדיקי אמרו בדר צחות ,על דברי
בספה"ק אור המאיר סו פרשת כי רש"י )בראשית כג ,א( "בת ק' כבת כ'".
תצא על הפסוק )דברי כה ,יג( 'לא יהיה שהנה כשיש לאד צרה בתו ביתו,
ל בכיס אב ואב גדולה וקטנה' ,אב הרי הוא אומר פרק כ' בתהילי" ,יענ
הכוונה אבני המשקלות ,ופשטות ה' ביו צרה" ,וכשרואה הישועה אומר
הפסוק הוא שלא יהיה לאד שני מיני פרק ק'" ,מזמור לתודה" ,ואמרו בזה
אבני משקלות ,גדולה וקטנה ,אבל זה בדר צחות" ,בת ק' כבת כ'" ,שצרי
מ התימה למה לא יהיה לו שני מידות, לומר פרק ק' ,שהוא פרק ההודאה,
גדולה וקטנה ,ואמרו בספרי' ,גדולה באותה התעוררות והשתפכות הנפש
וקטנה' .יכול לא יעשה ליטרא ,חצי כמו שאמר פרק כ' ,כשהתפלל על
ליטרא ,ורביע ליטרא ,תלמוד לומר צרתו.
גדולה וקטנה ,גדולה שהיא מכחשת
את הקטנה ,שלא יהיה נוטל בגדולה וכ פירשו בפסוק )תהלי סו ,יז( אליו
ומחזיר בקטנה' ,היינו שבודאי שמותר פי קראתי ורומ תחת לשוני .שכאשר
לו לעשות כמה מיני אבני משקלות, האד מתפלל לפני ה' ,תפילתו היא
אלא שלא יהיה מידה אחת מכחיש את באופ של 'פי קראתי' ,שמתפלל בפה
השניה. מלא ,ואילו 'ורומ ,'כשבאי להודאה,
הרי זה רק 'תחת לשוני'} ,אונטער די
וכתב באור המאיר לבאר ,שהנה
ליפע ,{שמודי על הנס כדי לצאת ידי
מצאנו בספר יצירה ש'אבני 'היינו
חובה ,אבל האמת הוא שצרי שיהיה
'אותיות' ,ומבאר את הפסוק ,שהנה יש
ההודאה לכל הפחות כמו התפילה.
ל אחד שכאשר הוא בא ליטול פרס
מרבו 'נוטל בגדולה' ,ב'אותיות גדולות', וכ אמר החת סופר ,שהנה תפל"ה
והיינו שכאשר הוא מתפלל ומבקש בגימטריא תקט"ו ,כגימטריא של
לפני השי"ת הרי הוא מכניס כל מגמתו שיר"ה ,שיהיה השירה כמו התפילה,
והתאמצו באותיות "פרנסה" ,בפה שבכל עת התפילה יודה על העבר ,וכמו
מלא ,להיות גדולי כל מה דאפשר, שכתב בחובת הלבבות שהרוצה
באותיות שאי גדולי מה ,שהוא שיתקבלו תפילותיו יודה בתחילה על
מבקש ומתחנ באותיות גדולות ,וכמו העבר ,ואז יזכה לשפע.
?.
שכתב בלשונו הק'' ,ואתה תחזה רבות
בני עמינו בגשת לתפלה להשפי
בל
נעימות הפרשה • וירא תשפ"ז
והכוונה להזהיר 'לא יהיה בפי אב שיחה עבור פרנסה ,אזי מוציא דבור
ואב ,'שני בחינת אותיות ,גדולות אלהי בפה מלא ואותיות גדולות,
וקטנות .אמנ לכאורה הוא בלתי ומכניס כל מאמצי כוחו באותיות
אפשרי ,וכי יכול האד להיות תמיד פרנסה ,וברצונו שאות פ' יהיה גדול
במדריגה גדולה ומעולה ,כיו שהוא בכמות ואיכות ,ככל העול כולו ,ואות
בסוד רצוא ושוב ,פעמי בגדלות, ר' עוד יותר גדולה ,ואות נ' ואות ס' ה'
ופעמי בקטנות ג כ ,ולער בחינתו יהיו גדולי בתכלית הגדלות ,בכדי
ככה מוציא האותיות באשר הוא ש, להמשי על עצמו באמצעות אותיות
א בסוד הגדלות ,האותיות שמוציא של פרנסה ,שפע וברכה עליונה מלא
המה ג כ אותיות גדולות ,וא הוא ברכות טוב'.
בקטנות ,מוציא אותיות קטנות ,לזה
אבל כשהקדוש ברו הוא השפיע לו
נתעוררו חז"ל ושאלו' ,יכול תרקב וחצי
עושר ונכסי ולא חסר כל טוב ,כשבא
תרקב' כנזכר ,אלא 'גדולה שמכחשת
להחזיר לו שבח והודאה על שהיטיב
את הקטנה' ,שלא יהא 'נוטל בגדולה',
עמו כל מיני מיטב ,אזי מוציא 'אותיות
כשבא ליטול פרס מרבו נוטל בגדולה,
קטנות' ,ואינו מכניס כל מאמצי כחו
בפה מלא באותיות גדולות ,ומכניס כל
ועומק פנימיות מחשבתו בהאותיות,
מגמתו והתאמצו באותיות פרנסה,
להיות גדולי במילוי הארה כמקוד,
ו'מחזיר בקטנה' ,כשבא להחזיר שבח
וכשהוא בא להחזיר שבח והודאה על
והודאה על טובותיו שהגדיל עמו,
טובותיו שהגדיל לעשות הרי הוא
מחזיר בקטנה באותיות קטנות ,וזהו
'מחזיר בקטנה' ,באותיות קטנות ,ועל
'אב ואב .'ומסיי האור המאיר בלשו
זה נאמר 'אב ואב ,'שני בחינת אבני,
קדשו 'והש ברחמיו ישימנו
גדולה וקטנה המכחישי זה את זה,
מהמוציאי דיבור לפני אלהי באמת
והלא איש זה הפכפ במעשיו,
ובלב של ,אמ סלה נצח ועד'.
?. שהתפילה הוא באבני גדולות,
וההודאה הוא באבני קטנות ,שמודה
באופ של לצאת ידי חובה ,אלא צרי
עוד מצאנו בעני זה ,שהנה בגמרא
להודות לכל הפחות באופ שביקש
מגילה )ד ד (.אמרו 'ואמר רבי יהושע ב
והתפלל לפני השי"ת.
לוי חייב אד לקרות את המגילה
בלילה ולשנותה ביו ,שנאמר )תהלי כב, ומבאר את הפסוקי באופ זה' ,לא
ג( אלקי אקרא יומ ולא תענה ולילה יהיה ל בכיס ,'היינו בפי המכונה
ולא דומיה לי' ,ופירש רש"י' ,ולשנותה בש כיס ,כמו דאיתא ב'זוהר חדש',
גל
נעימות הפרשה • ענינים שונים -טוב להודות לה' )חלק ג'(
מה שמתפללי לה' שישנה מה ביו ,זכר לנס ,שהיו זועקי בימי צרת
שעשה יש בזה אריכות גדולה יו ולילה' ,ומבואר ממש כעני
במפרשי לבאר מהו עני התפילה, שנתבאר שכש שבשעת הצרה היתה
ונשתברו בזה הרבה קולמוסי ,שזהו הצעקה ביו ובלילה ,כ יהיה ג
רצו ה' שיתפללו על הישועה ,אבל ההודאה }קריאת המגילה קריאתה זו
במה שנוגע לעני ההודאה ,הרי נתבאר הלילא( ביו ובלילה.
שאנו נוצרנו לש ההודאה ,כמאמר
הכתוב 'ע זו יצרתי לי תהלתי יספרו'
?.
וא כ בודאי שיש לנו להודות לה' והאמת הוא שיש להוסי בהודאה
כסדר על כל חסדיו עמנו. יותר מהתפילה ,שכ כל עני התפילה
?.
דל
