gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

אורות הפרשה · Oros Haparsha — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: אורות הפרשה · Oros Haparsha

שבוע: וירא (2026-10-26)

אורות הפרשה · Oros Haparsha — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫אורות‬ ‫הפרשה‬ ‫****‬ ‫שיחות ומאמרי חיזוק‬ ‫והתעוררות שנאמרו מפי‬ ‫פמ"מ המשפיע‬ ‫האדמו"ר מדינוב שליט"א‬ ‫****‬ ‫פרשת וירא תשפ"ז‬ ‫לא להתייאש ולהתרפות מחמת‬ ‫עוונותיו‪ ,‬אלא להתחזק ולהמשיך‬ ‫בעבודת השי"ת בשמחה‬ ‫להזמנת שיחות ושיעורים‬ ‫ניתן ליצור קשר בטל‪054-842-4856 :‬‬ ‫****‬ ‫לשמיעת השיחות והשיעורים ניתן לשמוע‪:‬‬ ‫דרך 'קו הקהילה' ‪02-6205851‬‬ ‫או דרך מס' של 'קול הלשון' (מס' ישיר) ‪073-2951365‬‬ ‫****‬ ‫יו"ל ע"י‬ ‫מכון 'אורות הפרשה ‪ -‬דינוב'‬ ‫המגיד ממעזריטש ‪ 75‬ביתר‬ ‫****‬ ‫לתגובות והערות לתרומות ולהנצחות‬ ‫ולקבלת הגליון‬ ‫ניתן ליצור קשר בפלאפון‪054-8426821 :‬‬ ‫****‬ ‫עקב עלויות מרובות בהוצאות הגליון‪,‬‬ ‫הרוצה לעזור ולסייע בתרומה ונדבה להמשך‬ ‫הוצאת הגליונות‪ ,‬נא לפנות להנ"ל‬ ‫עיצוב ועימוד‪ :‬טוּרנאה ‪050.416.8317‬‬ ‫לקבלת הגליון באימייל‪:‬‬ ‫‪5803862@gmail.com‬‬ ‫אורות הפרשה‬ ‫לא להתייאש ולהתרפות מחמת עוונותיו‪ ,‬אלא‬ ‫להתחזק ולהמשיך בעבודת השי"ת בשמחה‬ ‫רעווא דרעווין פרשת וירא תשפ"ו‬ ‫יש ללמוד מנסיון העקידה איך להתחזק בנסיונותינו שבכל יום ‪ /‬עיקר הנסיון היה שלא‬ ‫להתבלבל מהקושיות רק להמשיך מתוך אמונה ‪ /‬התגבר לעשות רצון השי"ת מתוך‬ ‫תמימות ובלי קושיות ‪ /‬אין אנו רוצים ויכולים להשיג דרכי וחשבונות השי"ת ‪ /‬היצר טען‬ ‫שאין אברהם ראוי לעבודה נעלה כזאת ‪ /‬אברהם הסיח דעת ממה שעבר והתחזק לעבוד את‬ ‫השי"ת מכח נשמתו הקדושה ‪ /‬השטן מחליש ומייאש את האדם מלהתעלות ע"י שמזכירו‬ ‫עוונותיו ‪ /‬יש לשוב בתשובה אך מיד להתחזק ולהמשיך ולהתעלות בעבודת השי"ת ‪ /‬אף‬ ‫שהתעלו והתרוממו מ"מ היצר אורב עדיין להפילו ‪ /‬אף שנכשל אל יפול ברוחו אלא יקום‬ ‫מנפילתו ויתחזק בעבודתו ‪ /‬רק הרהורי תשובה המביאים להתחדשות והתעלות הם מצד‬ ‫הקדושה ‪ /‬אף שנראה שאינו נענה בתפילתו יחזור ויתפלל וידע שפועל גדולות ‪ /‬אף במצב‬ ‫ירוד יתחזק בעבודתו מתוך שמחה ושיר ושבח ‪ /‬דוקא דוד המלך יברך על הכוס לעתיד‬ ‫לבא ‪ /‬דוד המלך התחזק לעבוד את השי"ת ולברך בשמו בשמחה בכל מצב ועת ‪ /‬אצל‬ ‫אברהם ואצל דוד מצינו שלא התרפו בשום מצב וזכו לגדולות ‪ /‬להמשיך את ההתחזקות‬ ‫והתעלות של אלול ותשרי לתמיד‬ ‫והנה ע"י עמידתו של אברהם אבינו‬ ‫יש ללמוד מנסיון העקידה איך להתחזק‬ ‫בתוקף ובעוז בנסיון הקשה הזה‪ ,‬הרי‬ ‫בנסיונותינו שבכל יום‬ ‫הנחיל בזה 'כח' ו'חוזק' לכל בית ישראל‬ ‫עומדים אנו בשבת קודש נעלה‬ ‫צאצאיו‪ ,‬ללמוד מזה ולקחת חיזוק לכל‬ ‫ומרוממת‪ ,‬שבת פרשת 'וירא'‪ ,‬שקוראים‬ ‫אחד ואחד בנסיונותיו ובקשיו; להתחזק‬ ‫בו את פרשת ה'עקידה'‪ ,‬ו'הקריאה מעורר‬ ‫ולעמוד כצור איתן בעבודתו יתברך בכל‬ ‫את הזמן'‪ ,‬לעורר את 'זכות העקידה' –‬ ‫זמן ומצב!‬ ‫שאף שכבר עברו מאז אלפי שנים‪ ,‬מ"מ‬ ‫ואפשר לומר שלכן תיקנו לומר ב'כל‬ ‫טעמו לא פג וריחו לא נמר‪ ,‬וישראל‬ ‫יום' את 'פרשת העקידה'‪ ,‬כי ב'כל יום'‪,‬‬ ‫אוכלים מתן שכרו עד להיום הזה; וכמו‬ ‫ו'בכל מצב ואופן' שעומד בו האדם‪ ,‬הרי הוא‬ ‫שאנו מתפללים ומזכירים בראש השנה‬ ‫יכול וצריך לקחת ולשאוב חיזוק והדרכה‬ ‫בכל שנה ושנה 'ועקידת יצחק לזרעו‬ ‫ממסירות נפשו של אברהם אבינו ומכל‬ ‫היום ברחמים תזכור'‪ ,‬ו'תמיד עפרו‬ ‫הפרטים שנכללו בנסיון העקידה!‬ ‫צבור ומונח לפני' לעורר רחמים והמתקת‬ ‫***‬ ‫הדינים עלינו‪.‬‬ ‫ג‬ ‫אורות הפרשה‬ ‫הוא ירשך'‪ ,‬ואף על ישמעאל נאמר לו‬ ‫עיקר הנסיון היה שלא להתבלבל‬ ‫מפי הגבורה‪ :‬גרש את האמה הזאת‬ ‫מהקושיות רק להמשיך מתוך אמונה‬ ‫ואת בנה‪ ,‬כי לא ירש בן האמה הזאת עם‬ ‫והנה האריכו בכל ספרי הקודש‬ ‫יצחק‪ ,‬ואף כבר הבטיחו השי"ת שיתן את‬ ‫לבאר ולהתבונן במהות גודל ה'נסיון'‬ ‫ארץ ישראל לזרעו‪' ,‬לך ולזרעך אתננה';‬ ‫של העקידה; שהרי אברהם אבינו שמע‬ ‫'ושמתי את זרעך ככוכבי השמים' וכעפר‬ ‫ונצטווה מפי הגבורה בעצמו 'קח נא‬ ‫הארץ; ואם ישחטהו הרי לא יתקיימו כל‬ ‫את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק‬ ‫ההבטחות הללו! וכן הסית אותו היצר‪,‬‬ ‫והעלהו לעולה'‪ ,‬ומי הוא זה אשר שמועה‬ ‫ששמע שהשי"ת אמר 'ה'שה' לעולה‪ ,‬ולא‬ ‫כזאת ישמע מהשי"ת ולא יבוא לעשות‬ ‫'יצחק לעולה'!‬ ‫הדבר למען כבוד שמו באהבה? ואף‬ ‫התגבר לעשות רצון השי"ת מתוך תמימות‬ ‫שקשה הדבר לשחוט את בנו‪ ,‬ובפרט‬ ‫ובלי קושיות‬ ‫שנחנן בהיותו בן מאה שנים; אך מ"מ‬ ‫אך על כל הטענות והבלבולים התגבר‬ ‫הרי תכלית הירידה לעולם‪ ,‬ותכלית הולדת‬ ‫אברהם ואמר 'ואני בתומי אלך!!'‪ ,‬אין אני‬ ‫וגידול הצאצאים הוא כדי 'לעשות נחת‬ ‫מבקש 'חשבונות' ו'תירוצים'‪ ,‬כי אף אין לי‬ ‫רוח לפניו יתב"ש'‪ ,‬ואם רצונו הוא שיעלהו‬ ‫'שאלות' ו'קושיות' בכלל! אלא הנני הולך‬ ‫לקרבן ולעולה‪ ,‬הרי בוודאי שנעשה את זה‬ ‫בתמימות לקיים ציווי ורצון יוצרי ובוראי‬ ‫בשמחה‪ ,‬ונעלה לפניו עי"ז נחת רוח‪ ,‬שאמר‬ ‫כפי שציווני‪ ,‬ואין ברצוני כלל 'לדעת'‬ ‫ונעשה רצונו!‬ ‫ו'להבין' את דרכיו ועומק כוונתו!‬ ‫ומצינו מבואר בספה"ק כמה 'בחינות'‬ ‫וכמו שאמר לו השי"ת‪' :‬התהלך לפני‬ ‫בענין זה‪ .‬ובסה"ק 'פרי הארץ' מאריך לבאר‬ ‫והיה תמים!'‪ ,‬וכמו שכתוב 'תמים תהיה עם‬ ‫בזה‪ ,‬שעיקר הנסיון היה בענין ה'אמונה‬ ‫ה' אלוקיך' וכפירוש רש"י‪' :‬התהלך לפניו‬ ‫התמימה'; שלא יתבלבל מה'תמיהות'‬ ‫בתמימות ותצפה לו‪ ,‬ולא תחקור אחר‬ ‫וה'קושיות העצומות' שהיו יכולים להציף‬ ‫העתידות‪ ,‬אלא כל מה שיבוא אליך קבל‬ ‫את דעתו‪ ,‬ולא ישית לבו לכל ה'מניעות'‬ ‫בתמימות‪ ,‬ואז תהיה עמו ולחלקו!'‬ ‫וה'עיכובים'‪ ,‬אלא יתגבר להמשיך בדרכו‬ ‫ב'תמימות'‬ ‫שנצטווה‪,‬‬ ‫מה‬ ‫ולעשות‬ ‫ואף כאשר היצר פיתהו בטענות אמת‪,‬‬ ‫ו'בפשיטות'‪ ,‬בלי 'חכמות' ו'חקירות'!‬ ‫לא רצה לשמוע את דבריו כלל‪ ,‬באמרו‬ ‫ש'כך עונשו של בדאי‪ ,‬שאפי' אומר אמת‬ ‫כמו שמבואר בגמ' סנהדרין‪ ,‬שה'שטן'‬ ‫אין שומעים לו!'‬ ‫ניסה להפריעו ולעצור בעדו בכל מיני‬ ‫טענות ועיכובים ומניעות‪ ,‬וטען לפניו‬ ‫אין אנו רוצים ויכולים להשיג דרכי‬ ‫שאינו באפשרות שהשי"ת יצווהו לשחוט‬ ‫וחשבונות השי"ת‬ ‫את יצחק‪ ,‬שהרי אתמול אמר והבטיח לו‪:‬‬ ‫ומזה עלינו ללמוד לכל מהלך החיים‬ ‫'כי ביצחק יקרא לך זרע'‪ ,‬וכאשר התאונן‬ ‫שלנו‪ ,‬שכל אחד עם 'נסיונותיו' ו'מעבריו'‬ ‫שאליעזר ירש אותו הבטיחו השי"ת‪:‬‬ ‫ו'מתנותיו' שקיבל מן השמים‪ ,‬יש לו‬ ‫'לא ירשך זה‪ ,‬כי אם אשר יצא ממעיך‬ ‫ד‬ ‫אורות הפרשה‬ ‫כדי לעשות רצון יוצרו וקונו‪ ,‬ולשחוט‬ ‫להתחזק ב'אמונה' ב'תמימות ובפשיטות'‪,‬‬ ‫ולהקריב את בנו יחידו מחמד נפשו‬ ‫ולעשות רצון השי"ת ב'שמחה' וב'אמונה';‬ ‫לעולה תמימה להשי"ת; אזי ניסה השטן‬ ‫וגם כשעולה בליבו 'תמיהות' ואינו מבין‬ ‫לבוא אליו בדמות ובמסוה של 'צדקות'‪,‬‬ ‫את הנהגתו יתברך‪ ,‬ישכיל לידע שאין‬ ‫ופיתהו לאמר שכיוון שהוא מגיע מדורות‬ ‫אנו משיגים את דרכי השי"ת כלל‪ ,‬ואין‬ ‫של 'עובדי כוכבים' 'רשעים'‪ ,‬ומאב כמו‬ ‫לנו 'קושיות' על הנהגתו ית'‪ ,‬אלא 'ואני‬ ‫'תרח'‪ ,‬ואין יסודתו בהררי קודש‪ ,‬אלא היה‬ ‫בתומי אלך'!‬ ‫הורתו ולידתו שלא בקדושה; וכן בשנותיו‬ ‫וכמו שכבר מצינו שביקש משה רבינו‬ ‫הראשונות לפני שהכיר את בוראו [שיש‬ ‫להבין דרכי ההשגחה וההנהגה העליונה‪,‬‬ ‫בזה כמה דיעות בדברי חז"ל בן כמה שנים‬ ‫ואיך אפשר ש'צדיק ורע לו‪ ,‬ורשע וטוב‬ ‫היה אז]‪ ,‬הרי הוא היה עובד ע"ז עמהםא;‬ ‫לו'‪ ,‬ובקש 'הודיעני נא את דרכיך'‪ ,‬אך‬ ‫ואף יצא ממנו בעצמו 'בן' כמו 'ישמעאל'‪,‬‬ ‫השי"ת השיב לו שא"א להשיגו כאן בעולם‪,‬‬ ‫[ואף שהיה בכל זה ענינים גבוהים ורמים‪,‬‬ ‫'וראית את אחורי ופני לא יראו'‪' ,‬כי לא‬ ‫שהקדושה תצא ותצמח דוקא מתוך בית‬ ‫יראני האדם וחי'!‬ ‫הרשעים‪ ,‬ועוד; אך מ"מ מצא היצה"ר‬ ‫***‬ ‫מקום להתגדר בו]‪.‬‬ ‫ועל כן טען היצר‪ ,‬שכיוון שעדיין יש בו‬ ‫היצר טען שאין אברהם ראוי לעבודה‬ ‫'עוונות' ודברים לא טובים‪ ,‬ובפרט שלא‬ ‫נעלה כזאת‬ ‫תיקן עדיין לגמרי את 'חטאות הנעורים'‪,‬‬ ‫ועוד מצינו בזה בשם הרה"ק רבי ר'‬ ‫הרי בוודאי שאינו זוכה עדיין למדריגה‬ ‫מענדל'ע מרימינוב זי"ע (הובא בילקוט מנחם)‬ ‫נעלה זו ש'ישמע בעצמו מפי הגבורה'‪,‬‬ ‫שמפרש באופן אחר את הנסיון הגדול של‬ ‫ולמדריגה של 'הקרבת בנו לקרבן לה''‪,‬‬ ‫העקידה‪ ,‬וגם הוא לימוד ויסוד נחוץ ונפלא‬ ‫שהרי רק יחידי סגולה זוכים לזה; וע"כ‬ ‫לכל איש ישראל בכל זמן ומצב‪ .‬ובפירוש‬ ‫אין זה עדיין לפי מדרגתו להצטוות ע"כ‬ ‫הזה יומתק ויובן הפסוק‪' :‬ויאמר אברהם‬ ‫ולעשותו‪ ,‬וזה רק 'דמיון' של שמיעת‬ ‫אל נעריו שבו לכם פה עם החמור וגו';‬ ‫ציווי ה'‪ ,‬וע"כ אל לו לעלות מעלות רמות‬ ‫שלפי פשוטו יש בו מן הפלא מעט‪ ,‬שיאמר‬ ‫למעלה ממדריגתו‪ ,‬אלא ירפה מזה וישאר‬ ‫ל'אליעזר' ה'דולה ומשקה מתורתו'‪ ,‬ואף‬ ‫על עמדו‪ ,‬לעשות רק 'עבודות קטנות‬ ‫לישמעאל בנו שעדיין לא יצא כ"כ לתרבות‬ ‫ופשוטות' לפי ערכו‪.‬‬ ‫רעה‪ ,‬שהם 'דומים לחמור' וכו'; ועפ"י‬ ‫אברהם הסיח דעת ממה שעבר והתחזק‬ ‫פירושו יואר הפסוק בפירוש מיוחד‪.‬‬ ‫לעבוד את השי"ת מכח נשמתו הקדושה‬ ‫שכותב לבאר‪ ,‬שכאשר ראה השטן איך‬ ‫והנה זה היה באמת 'נסיון' לפני אברהם‬ ‫שאברהם אבינו התגבר על כל הנסיונות‬ ‫אבינו‪ ,‬כי הוא אכן סבר בענוותנותו שאין‬ ‫והבלבולים‪ ,‬והוא רץ ובא בשמחה וששון‬ ‫א‪ .‬וכמ"ש בחז"ל על הפסוק 'לך טל ילדותך' – שאמר הקב"ה לאברהם אבינו‪ ,‬שכמו טל זה‬ ‫שפורח ומסתלק‪ ,‬כך עוונותיך פורחים ומסתלקים‪.‬‬ ‫ה‬ ‫אורות הפרשה‬ ‫השטן מחליש ומייאש את האדם‬ ‫הוא ראוי למעשים גדולים ונעלים כאלו;‬ ‫מלהתעלות ע"י שמזכירו עוונותיו‬ ‫אך מ"מ התגבר אברהם על היצר הרע‪,‬‬ ‫וזהו לימוד גדול לכל איש ישראל‪,‬‬ ‫ולא התבלבל גם מה'טענות של קדושה'‬ ‫שהרי הרבה פעמים כאשר באים להתעלות‬ ‫וה'איצטלא דרבנן' שלבש היצר‪ ,‬אלא אמר‬ ‫ולהתרומם לקיים מצוות ומעש"ט‪ ,‬לעמול‬ ‫לפניו ש'אני בתומי אלך'‪ ,‬אין זה מעניני לחקור‬ ‫ב'תורה' ולהתעלות ב'תפילה' וב'שבתות'‬ ‫ולדעת אם אכן 'מתאים' עבודה זו בשבילי‪,‬‬ ‫ו'ימים טובים'‪ ,‬הרי 'ויבוא גם השטן בתוכם'‪,‬‬ ‫ואם אני 'ראוי לזה' לפי עוונותי ומדרגותי‪,‬‬ ‫שהוא מגיע לאדם לדכאו ולהחלישו‪,‬‬ ‫כי הרי באמת אני 'חלק אלוק ממעל‬ ‫באמרו לו‪ :‬ש'את מי אתה מרמה ועל מי‬ ‫ממש'‪' ,‬נשמה קדושה'‪' ,‬נפש אלוקית' שלא‬ ‫אתה עובד‪ ,‬הרי 'עמנו הייתם' בעבירה‬ ‫תדבק בה כל רעה ועבירה ועוון‪ ,‬והראויה‬ ‫זו ובפגם זה‪ ,‬ואיך יעלה על לבך עכשיו‬ ‫לכל העבודות הנעלות; וכל ה'עוונות'‬ ‫לעמוד ולהתייצב כך ל'התפלל' ולעבוד‬ ‫וה'פשעים' הם רק ב'חומר העכור' ומצד‬ ‫לפני השי"ת?! הרי אין אתה ראוי לזה‪ ,‬ואין‬ ‫'נפש הבהמית' שבקרבי – ואכן עלי לתקנם‬ ‫זה ממדרגתך כלל! רד ממדריגות גבוהות‬ ‫אח"כ – אך עכשיו הנני הולך בכח 'נשמתי‬ ‫כאלו‪ ,‬ואל תחפש ל'התעלות' ול'התקרב'‬ ‫הקדושה' לעשות ציווי ורצון קוני יתברך‪ ,‬בלי‬ ‫להשי"ת במצבך הקשה והמר‪ ,‬ואחר כל מה‬ ‫'חשבונות'‪ ,‬ובלי להסתכל כלל על עוונותי‬ ‫שפעלת ועשית נגד צורך וקונך'!‬ ‫ומצבי הרוחני והגשמי!!‬ ‫וידוע שכאשר אדם אינו חותר ומנסה‬ ‫וזהו ביאור הפסוק הנ"ל‪' :‬ויאמר‬ ‫'להתעלות' עוד ועוד‪ ,‬הרי הוא 'נופל' ו'יורד'‬ ‫אברהם אל נעריו' – היינו ה'חטאות‬ ‫למטה; וכאשר אין מחפשים ל'רומם'‬ ‫נעורים' שלו – שרצה השטן לבלבלו‬ ‫את ההשגות ב'אהבת התורה'‪ ,‬ב'הבנת'‬ ‫על ידם‪' ,‬שבו לכם פה עם החמור' –‬ ‫וב'דביקות' התורה‪ ,‬ל'התחבר' ו'לחיות' עם‬ ‫שתשארו אתם עם החומריות שלי‪ ,‬שאכן‬ ‫התורה‪ ,‬להתפלל ולהתחנן לזכות להרגיש‬ ‫דומה ל'חמור' – והם נפגמו‪ ,‬אבל 'אני‬ ‫יותר ויותר את ה'עריבות' וה'נועם' שבתורה‬ ‫והנער' – היינו יצחק‪' ,‬נלכה עד כה‬ ‫ובמצוותיה – הרי שיפול הנופל ממנו‪ ,‬ואף‬ ‫ונשתחווה' ונעבוד את השי"ת‪ ,‬ואכן‬ ‫לא ישאר לעמוד במקומו הראשון‪.‬‬ ‫'אח"כ' – 'ונשובה אליכם' – שנשוב לתקן‬ ‫ולשוב כראוי מהעבירות שבידינו!‬ ‫יש לשוב בתשובה אך מיד להתחזק‬ ‫ולהמשיך ולהתעלות בעבודת השי"ת‬ ‫וכן אנו רואים אח"כ שאכן 'וישב אברהם‬ ‫ועל כן יש לכל אחד ללמוד מאברהם‬ ‫אל 'נעריו' ו'יקומו' וילכו 'יחדיו' וגו' – שגם‬ ‫אבינו ע"ה‪ ,‬ולא להתפעל כלל מדברי היצר‪,‬‬ ‫זה חלק מסיפור נסיון העקידה‪ ,‬שעי"ז אכן‬ ‫רק לידע שאכן יש בו יצר הרע ופגמים‪ ,‬אך‬ ‫זכה אח"כ לחזור ל'הקים' ולתקן להיות‬ ‫מאידך 'הוא עצמו' הוא 'חלק הטוב' וה'נשמה‬ ‫'יחדיו' לאחדים בידו – מתוקן ומקובל וטוב‬ ‫הקדושה'‪[ ,‬וכמו שדרשו חז"ל בלשון‬ ‫ויפה‪ ,‬להעלות הכל לנח"ר לפניו יתב"ש!‬ ‫הפסוק 'וייצר' שזה מרמז על ב' יצרים‪ ,‬יצר‬ ‫***‬ ‫ו‬ ‫אורות הפרשה‬ ‫והבין שאף ו'דוקא' ברגעים נעלים אלו‪,‬‬ ‫הטוב ויצר הרע]‪ ,‬ועל כן אף שהרבה לחטוא‬ ‫שמתכוננים ומוכנים כבר למצוה הגדולה‬ ‫ולפשוע‪ ,‬הרי כעת עליו לעבוד את השי"ת‬ ‫הזאת‪ ,‬הרי שינסה היצר להפיל 'אבן' על‬ ‫בנשמתו הקדושה בתמימות ובפשיטות‪,‬‬ ‫יצחק כדי ש'יוזק' ויפסל להקרבה‪ ,‬וע"כ‬ ‫ולנסות 'להתעלות' ו'להתרומם' ככל יכלתו‬ ‫'הטמין' ו'החביא' אברהם את יצחק‪ ,‬ולא‬ ‫בכל עניני תורה ועבודה!‬ ‫נתן לו לעסוק בבניית המזבח‪.‬‬ ‫ואף שאין לו לאדם להזניח את עוונותיו‪,‬‬ ‫וגם זה הוא לימוד לדידן‪ ,‬שהיצר אורב‬ ‫ול'נחם את עצמו' במצוותיו‪ ,‬שהרי 'אין‬ ‫תמיד על האדם‪ ,‬כמ"ש 'לפתח חטאת‬ ‫מצוה מכבה עבירה'‪ ,‬ו'כל האומר הקב"ה‬ ‫רובץ'; 'אתה ישן והוא ער לך'‪ ,‬ואף במצבים‬ ‫ותרן הוא יוותרו מעיהו'; וכמו שפירש‬ ‫ובמדריגות הנעלות ביותר‪ ,‬שנדמה וחושבים‬ ‫הרה"ק השרף מקאצק זי"ע בחריפות לפי‬ ‫שכבר 'הגיעו' ו'התעלו' – הרי הוא אורב‬ ‫דרכו את מאמר הגמ' 'בראתי יצה"ר –‬ ‫להאדם להכשילו ולהפילו‪ ,‬ועל כן יש להיזהר‬ ‫בראתי תורה תבלין'‪ ,‬שיש אנשים שאחרי‬ ‫ולעמוד 'תמיד' על המשמר במשנה זהירות‪,‬‬ ‫שחטאו רח"ל‪ ,‬הרי אינם שמים על לבם‬ ‫שלא ליפול ולהיכשל ח"ו!‬ ‫לשוב ולתקן‪ ,‬אלא מתיישבים ללמוד‬ ‫ואף גם זאת עלינו לזכור‪ ,‬שאף אם‬ ‫ומשתמשים עם ה'תורה' כ'תבלין' כדי‬ ‫כבר הרגישו שזכו להתעלות‪ ,‬ובפרט‬ ‫ל'מתק' ול'סלק' מהם את הרגשתם הרע‬ ‫אחרי שעברו עלינו חדשי 'אלול' ו'תשרי'‬ ‫ורגשות האשמה‪ ...‬ובוודאי לא זו הדרך‪,‬‬ ‫המרוממים‪ ,‬וכולנו זכינו לרגעי וזמני‬ ‫אלא שיש להרהר מיד בתשובה‪ ,‬ולהניח את‬ ‫'התרוממות' וקיבלנו עלינו 'קבלות‬ ‫ה'מרירות' ו'תיקוני התשובה' לזמן מיוחד לזה‬ ‫טובות'‪ ,‬וכבר התחילו את הזמן החדש‬ ‫כמבואר בספה"ק‪ ,‬אך לא להניח להעוונות‬ ‫באש קודש ובהתלהבות והתעלות‪ ,‬אך‬ ‫להפריעו ולעכב בעדו להמשיך ולהתעלותב!‬ ‫כנ"ל הרי תמיד אפשר ליפול ולירד; אך‬ ‫אף שהתעלו והתרוממו מ"מ היצר אורב‬ ‫יש להיזהר שלא להתייאש ולהתרשל עי"ז‪,‬‬ ‫עדיין להפילו‬ ‫ולא להשתקע במקום נפילתו‪ ,‬רק להתנער‬ ‫והנה איתא במדרש שמצינו בכתוב שרק‬ ‫מיד מהעפר‪ ,‬ולקום ולהמשיך בעבודתו את‬ ‫'אברהם' בנה את המזבח של העקידה;‬ ‫השי"ת בשמחה ובהתעלות!‬ ‫ו'יצחק' היכן היה? הרי הלך בשמחה‬ ‫כמו שסיפר לי אברך חשוב ונעלה אחד‪,‬‬ ‫לקראת עקידתו‪ ,‬ולמה לא עזר לאביו הזקן‬ ‫שהוא באמת תלמיד חכם ועובד השי"ת‬ ‫לבנות את המזבח? אלא מבאר המדרש‬ ‫כראוי‪ ,‬והגיע לפני כשדמעתו על לחיו‪,‬‬ ‫שאברהם אבינו ידע דרכו של היצר‪,‬‬ ‫ב‪ .‬וכמו שידוע דברי התפארת שלמה לפרש ש'אין מעבירים על המצוות'‪ ,‬שבשעת עשיית‬ ‫ה'מצוות' לא יעלה על לב האדם את ה'עבירות' שעשה בימי חייו‪ ,‬לייאשו ולהחלישו מעבודתו; וכמו‬ ‫שפי' אצל אהרן ש'ויעל לברך את העם – וירד מעשות החטאת והאשם' – שכאשר בא האדם להתפלל‬ ‫ולעבוד את השי"ת‪' ,‬ירד' ויסלק אז ממחשבתו את ה'חטאות' וה'אשמות'‪ ,‬אף שהרבה לחטוא ולפשוע!‬ ‫וכמו שפירשו את הפסוק בפרשתן 'אל תביט אחריך'‪ ,‬שכנ"ל יש להזהר לא להסתכל על העבר‪ ,‬מה‬ ‫שהרבה להכעיס את קונו באופן שיחלישו עכשיו בעבודת השי"ת‪' ,‬אל תביט אחריך'!‬ ‫ז‬ ‫אורות הפרשה‬ ‫כי כך הוא דרכו של היצר הרע‪ ,‬הוא‬ ‫באמרו שהנה עברה עליו חודש אלול‬ ‫אינו מגיע לאדם להעציבו ולהזכיר לו את‬ ‫וחודש תשרי נעלים ומרוממים מאוד יותר‬ ‫עוונותיו בשעה שהוא 'אוכל' ו'שותה'‬ ‫מבכל שנה והרגיש בהם התעלות גדולה‪,‬‬ ‫ועוסק ב'תענוגי העולם'; אלא רק בזמן‬ ‫וקיבל על עצמו 'קבלות טובות' לגדור‬ ‫שהאדם רוצה 'להתעלות' ו'להתרומם'‪,‬‬ ‫גדר בדבר מסוים שהיה צריך תיקון אצלו‪,‬‬ ‫אזי הוא מגיע ברשעתו לשטנו ולהעציב‬ ‫[וכאמור מדובר באברך בר דעת שיודע איך‬ ‫את רוחו‪.‬‬ ‫לעבוד ולתקן את מידותיו כראוי ולהתעלות‬ ‫משום שהיצר הרי יודע גודל יקרת‬ ‫במעלות רמות‪ ,‬ולא כאותם שמשברים את‬ ‫וחשיבות של כל משהו ומשהו של 'תורה'‬ ‫'תאוותם' – ונהיה מזה 'שתי' תאוות‪ ,]...‬אך‬ ‫ו'עבודת השי"ת' כאן בעולם הזה‪ ,‬ואת כל‬ ‫הנה בדרך לא דרך ממש‪ ,‬מעד ונפל ונכשל‬ ‫מה שזה פועל ועושה למעלה; כל תפילה‪,‬‬ ‫באופן גדול בדבר שנצטער עליו ועבד ע"ז‬ ‫וכל אמן‪ ,‬וכל צדקה‪ ,‬הכל חשוב ויקר מאוד‬ ‫כ"כ‪ ,‬וכבר חשב ודימה בנפשו שכבר 'בנה‬ ‫אצל השי"ת; וע"כ אין הוא מניח לאדם‬ ‫מזבח והקריב עליו קרבן' לה' בדבר זה;‬ ‫לזכות בכל האוצרות הללו‪ ,‬אלא מנסה‬ ‫וע"כ הוא שבור ורצוץ מאוד ואינו יודע‬ ‫להפילו ולייאשו‪ ,‬ואף מפתהו ש'יאשים‬ ‫איך להתחזק ולעבוד את השי"ת עכשיו‪.‬‬ ‫את עצמו' – שהוא אשם בכל הנפילות‬ ‫אף שנכשל אל יפול ברוחו אלא יקום‬ ‫ובכל הקשיים והצרות שיש לו; אך על‬ ‫מנפילתו ויתחזק בעבודתו‬ ‫האדם לידע נאמנה שכ"ז מדרכי היצר‬ ‫הם‪ ,‬ועליו ל'התחזק' ולומר 'אני בתומי‬ ‫ובס"ד האיר ה' בליבי ונתן דבר בפי‬ ‫אלך!'‪ ,‬וימשיך לעבוד את השי"ת מתוך‬ ‫לענות ולומר לו‪ ,‬שאל יפול לבו בקרבו מזה‪,‬‬ ‫שמחה והתרוממות!‬ ‫וידע נאמנה שכך הוא דרך העבודה‪ ,‬ודוקא‬ ‫עי"ז עולה נח"ר לפניו יתב"ש; כאשר אף‬ ‫רק הרהורי תשובה המביאים להתחדשות‬ ‫כאשר 'נפלו' ו'נכשלו' מתחזקים מתאמצים‬ ‫והתעלות הם מצד הקדושה‬ ‫להמשיך בעבודת השי"ת ובקבלותיו הטובות‬ ‫ואף כאשר מגיעים על האדם 'צרות'‬ ‫בהתעלות ושמחה; וכמו שאנו אומרים‬ ‫ו'יסורים' ח"ו‪ ,‬שמוטל עליו לפשפש‬ ‫'בכל יום' את פרשת העקידה‪ ,‬משום‬ ‫ולמשמש במעשיו ולתקן את בדקי‬ ‫שכנ"ל 'בכל יום' ו'בכל זמן ועת' יש לו‬ ‫ביתו; מ"מ ישים על לבו לבדוק תמיד אם‬ ‫לאדם ללמוד מזה על נסיונותיו ומעברי‬ ‫המחשבות הם אכן 'מצד הקדושה' – שסימנם‬ ‫חייו‪ ,‬שמצד אחד – בכל מצב ומדריגה‬ ‫הוא שהם מביאים אותו ל'תקן את מעשיו'‪,‬‬ ‫שנמצא בו האדם‪ ,‬עומד השטן לנגדו‬ ‫ול'חדש כנשר נעוריו' בעבודת השי"ת‬ ‫להכשילו ולהפילו; אך מצד שני – אין לו‬ ‫בשמחה ובהתחזקות; או אם זה מביאו לידי‬ ‫לאדם ל'היבהל' מה'נפילות' וה'מכשלות'‪,‬‬ ‫'התרשלות'‪' ,‬יאוש' ו'שברון לב' – שאז מוכח‬ ‫ואף לא יעלו על לבו כלל בשעה שעומד‬ ‫שזה 'מצד היצר'‪ ,‬ועליו לברוח ממחשבות‬ ‫לעשות מצוות ומעשים טובים‪ ,‬אלא יתחזק‬ ‫אלו כמטחווי אש!‬ ‫עם ה'טוב שבו'‪ ,‬וימשיך לעבוד את השי"ת‬ ‫***‬ ‫בשמחה בכל מצב!‬ ‫ח‬ ‫אורות הפרשה‬ ‫קיומו של דוד המלך‪ ,‬וכל כוחו וזכותו הוא‬ ‫אף שנראה שאינו נענה בתפילתו יחזור‬ ‫בזכות 'תפילתו' של אברהם אבינו על ערי‬ ‫ויתפלל וידע שפועל גדולות‬ ‫סדום‪ ,‬וכוחו ש'לא להתייאש ולהרפות'‬ ‫והנה מצינו אצל אברהם אבינו שהרבה‬ ‫בשום זמן ומצב!‬ ‫להתפלל ולהתחנן לפני השי"ת להציל‬ ‫שהנה אברהם אבינו‪ ,‬אף שהוא הגיע‬ ‫את ערי סדום מן ההפיכה‪ ,‬אך נראה שלא‬ ‫מעשרה דורות של עובדי עבודה זרה‪,‬‬ ‫נתקבלה תפילתו‪ .‬והערים נחרבו‪ ,‬ערו‬ ‫וממקור בלתי קדוש‪ ,‬ושנותיו הראשונות‬ ‫ערו עד היסוד בה‪ ,‬גפרית ומלח שריפה‬ ‫עדיין לא היו באמונה; מ"מ לא התייאש‬ ‫כל ארצה‪.‬‬ ‫והתרשל‪ ,‬ואף לא הניח להיצר להעציבו על‬ ‫זה ולהפריעו מעבודת השי"ת; אלא ידע‬ ‫והנה מצינו בחז"ל שלומדים דיני‬ ‫שמוטל עליו 'להתרומם' ו'להתחזק' בכל‬ ‫ועניני 'תפילה'‪ ,‬מ'תפילתו זאת' של‬ ‫מצב ומכל מקום שנמצא‪ ,‬ודוקא כך יזכה‬ ‫אברהם אבינו; ולכאו' יפלא‪ ,‬שהיה לנו‬ ‫'להוציא בלעם מפיהם' ולהעלות ניצוצות‬ ‫ללמוד את עניני התפילה מתפילה שמצינו‬ ‫הקדושות מתוך שבים למקור מחצבתם‬ ‫ש'התקבלה' ו'פעלה את פעולתה' לעצור‬ ‫למעלה; וכח זה הנחיל והשריש לצאצאיו‬ ‫בעד המשחית ולהריק ישועות וברכות‬ ‫לדורות עולם!‬ ‫לרוב‪ ,‬ולמה לומדים מתפילה זו‪ ,‬שנראה‬ ‫וכך מצינו גם אצל דוד המלך‪ ,‬שאף‬ ‫שלא נתקבלה והועילה?‬ ‫שגם הוא בא מזרע 'לוט'‪ ,‬וגם עליו עברו‬ ‫אלא כתבו בספה"ק לבאר‪ ,‬שאכן 'היא‬ ‫קשיים ונפילות בענין בת שבע וכדו'‪ ,‬ומ"מ‬ ‫הנותנת'‪ ,‬שהתורה הק' רוצה ללמדינו בזה‬ ‫לא התייאש והתרשל‪ ,‬רק המשיך בעבודתו‬ ‫יסוד גדול ב'הלכות תפילה'‪ ,‬שאף כאשר‬ ‫מתוך שמחה‪ ,‬ומתוך שירות ותשבחות‬ ‫'מתפללים' ו'חוזרים ומתפללים'‪ ,‬ועדיין לא‬ ‫לקונו באהבה רבה! [ואף שאין לנו שום‬ ‫רואים שנענים‪ ,‬מ"מ נלמוד מאברהם לא‬ ‫השגה בדוד המלך ובשאר אבות העולם‬ ‫להתייאש אלא 'להמשיך להתפלל'! וכמו‬ ‫והצדיקים‪ ,‬ו'כל האומר דוד חטא אינו אלא‬ ‫שכתוב‪' :‬ואברהם עודנו עומד לפני ה'' –‬ ‫טועה'‪ ,‬אך הרי כל הענין של הפגם היה‬ ‫וכמ"ש בתרגום‪' :‬ואברהם עד כען משמש‬ ‫'כדי להורות תשובה לרבים'‪ ,‬ע"כ מוטל‬ ‫בצלו קדם ה''! ובאמת עי"ז פעל גדולות‬ ‫עלינו ללמוד מזה לעניננו]‪.‬‬ ‫ונצורות בשמים ממעל לו ולזרעו אחריו‬ ‫לדורותם; וגם אז זכה שינצל לוט מתוך‬ ‫דוקא דוד המלך יברך על הכוס‬ ‫ההפיכה‪ ,‬שממנו יצאה 'דוד המלך' ומלכותו‪,‬‬ ‫לעתיד לבא‬ ‫וממנו נמשך 'משיח צדקינו'!‬ ‫ובזה יש לבאר את המובא בגמרא על‬ ‫הפסוק‪' :‬ויעש אברהם משתה גדול ביום‬ ‫אף במצב ירוד יתחזק בעבודתו מתוך‬ ‫הגמל את יצחק' – שעתיד הקב"ה לעשות‬ ‫שמחה ושיר ושבח‬ ‫'סעודה גדולה' לצדיקים ביום ש'יגמול‬ ‫וכמ"ש במדרש על הפסוק‪' :‬מצאתי דוד‬ ‫חסד' לזרעו של אברהם אבינו [בגאולה‬ ‫עבדי'; 'היכן מצאתיו? מצאתיו בסדום!'‬ ‫השלימה]; ולאחר שיאכלו וישתו‪ ,‬ירצו‬ ‫ולכאו' יפלא; אך יש לפרש כנ"ל‪ ,‬שכל‬ ‫ט‬ ‫אורות הפרשה‬ ‫הגיע למדריגה זו‪ ,‬ואחז בדרך נעלה‬ ‫לכבד את 'אברהם אבינו' לברך על‬ ‫זאת‪ ,‬להתחזק ולהתרומם‪ ,‬ולהמשיך‬ ‫הכוס‪ ,‬אך הוא יסרב ויאמר שכיוון‬ ‫לעבוד את השי"ת מתוך שמחה‪ ,‬ושירה‬ ‫ש'יצא ממנו ישמעאל' לכך חסר‬ ‫וזמרה‪ ,‬אף לאחר כל הנפילות ובתוך כל‬ ‫אצלו בשלימותו‪ ,‬ואינו ראוי לברך‪.‬‬ ‫הקשיים והיסורים! ואף שסבר שחוטא‬ ‫וכן 'יצחק' יסרב לברך משום ש'יצא‬ ‫ושפל הוא‪ ,‬מ"מ היה בתכלית ובשלימות‬ ‫ממנו עשיו'; וגם 'יעקב' לא ירצה‬ ‫השמחה ויכול לברך על הכוס!‬ ‫לברך משום ש'נשא ב' אחיות'‪ .‬וכאשר‬ ‫וכפי שאנו מוצאים בו‪ ,‬שאף כאשר‬ ‫יכבדו את 'משה רבינו' יאמר‪ ,‬שכיוון‬ ‫היה לו צער נורא כזה‪ ,‬שבנו רדף‬ ‫ש'לא נכנס לארץ ישראל'‪ ,‬ולא זכה שם‬ ‫אחריו להרגו נפש‪[ ,‬והרי ידוע עוצם‬ ‫לשלימותו הרי שאינו ראוי לברך; ואף‬ ‫הצער שיש לאלו שבניהם ירדו רח"ל‬ ‫'יהושע בן נון' לא ירצה לברך מכיון‬ ‫מדרך הישר‪ ,‬וכ"ש שאין לשער צער‬ ‫ש'לא היו לו בנים אלא בנות'‪ ,‬ולכך‬ ‫כזה]‪ ,‬ואעפ"כ מצינו שאמר אז 'מזמור'‬ ‫לא זכה לשלימות שע"י קיום מצות‬ ‫להשי"ת‪' ,‬מזמור לדוד – בברחו מפני‬ ‫'פריה ורביה'‪.‬‬ ‫אבשלום בנו'‪ ,‬ואכן ביקש והתחנן שם‬ ‫ויש להסביר את הדברים שכיוון‬ ‫'ה' מה רבו צרי‪ ,‬רבים קמים עלי'‪ ,‬אך‬ ‫שסברו שחסר להם בשלימותם‪ ,‬הרי‬ ‫התחזק והתרומם באמרו 'ואתה ה' מגן‬ ‫שאינם זוכים להיות ב'תכלית השמחה'‪,‬‬ ‫בעדי‪ ,‬כבודי ו'מרים' ראשי!'‪ ,‬שזאת היתה‬ ‫והרי 'אין הברכה שורה אלא ע"י שמחה'‪,‬‬ ‫עבודתו ל'התרומם' תמיד ולהתחזק‬ ‫ולכך הם אינם ראוים לברך על הכוס‪.‬‬ ‫בעבודתו יתברך מתוך שמחה!‬ ‫אך איתא שם שדוד המלך יאמר‪:‬‬ ‫ואף כאשר טרח ויגע ולא ישן הרבה‬ ‫'אני אברך‪ ,‬ולי נאה לברך!'‬ ‫לילות בעבור בנין בית המקדש‪ ,‬כמו‬ ‫לא זכה‬ ‫ולכאו' הרי גם דוד‬ ‫שאמר 'אם אתן שנת לעיני לעפעפי‬ ‫לשלימות‪ ,‬וכנ"ל שהיה לו הענין עם‬ ‫תנומה‪ ,‬עד אמצא מקום לה' משכנות‬ ‫בת שבע‪ ,‬וגם לא זכה לבנות את בית‬ ‫לאביר יעקב'‪ ,‬ואעפ"כ זכה רק להציב‬ ‫המקדש משום ששפך הרבה דמים‬ ‫את יסודותיה‪ ,‬אך לא לבנותו בעצמו;‬ ‫במלחמות‪ ,‬ואף הוא בא מ'זרע לוט';‬ ‫מ"מ התחזק תמיד לעבוד את השי"ת‬ ‫וכן הרי מצינו שהוא היה שפל ונבזה‬ ‫בשמחה ובשיר וקול תודה! וכמו‬ ‫מאוד בעיניו‪ ,‬כמו שאמר 'ואנכי‬ ‫שמצינו שאמר ושורר‪' :‬לדוד מזמור‬ ‫תולעת ולא איש'‪ ,‬והתוודה בשברון לב‬ ‫חסד ומשפט אשירה לך ה' אזמרה'‪ ,‬וכפי‬ ‫לומר 'לך לבדך חטאתי‪ ,‬והרע בעיניך‬ ‫שדרשו חז"ל 'אם חסד – אשירה‪ ,‬ואם‬ ‫עשיתי' וגו'; ולמה דוקא 'הוא' אמר‬ ‫משפט – אשירה; בין כך ובין כך – לך‬ ‫ש'לו' ראוי לברך?!‬ ‫ה' אזמרה'!‬ ‫דוד המלך התחזק לעבוד את השי"ת‬ ‫ולכך דוקא 'הוא' אמר ש'אני אברך‬ ‫ולברך בשמו בשמחה בכל מצב ועת‬ ‫ולי נאה לברך'‪ ,‬משום שזכה למדריגה‬ ‫אך הוא אשר דיברנו‪ ,‬שדוד המלך‬ ‫י‬ ‫אורות הפרשה‬ ‫– לאבינו שבשמים‪ ,‬כמ"ש 'ומצאת את‬ ‫ולמעלה זו להיות תמיד בשלימות‬ ‫לבבו נאמן לפניך'!‬ ‫השמחה וההתחזקות‪ ,‬על אף כל מה‬ ‫שעבר עליו!‬ ‫***‬ ‫אצל אברהם ואצל דוד מצינו שלא‬ ‫להמשיך את ההתחזקות והתעלות של‬ ‫התרפו בשום מצב וזכו לגדולות‬ ‫אלול ותשרי לתמיד‬ ‫וכח זה קיבל וירש מאברהם אבינו‪,‬‬ ‫יעזור השי"ת שנזכה לקחת עמנו את‬ ‫שעמד בתפילה על אנשי סדום ועל‬ ‫ה'התרוממות' וה'התעלות' של חדשי‬ ‫לוט זקינו‪ ,‬ו'לא התייאש' ו'לא התרפה'‬ ‫אלול ותשרי הקדושים שעעל"ט‪ ,‬ובכל‬ ‫אף כשהיה נראה שאינו הולך לו ואין‬ ‫הנסיונות והנפילות נדע ונזכור שלא‬ ‫תפילתו מתקבלת‪ ,‬אלא הלך בתמימות‬ ‫להתייאש ולהתרפות‪ ,‬רק להתחזק‬ ‫ועבד בשמחה – 'ואני בתומי אלך'‪,‬‬ ‫ולהתעלות מתוך שמחה; ונשכיל לידע‬ ‫ובאמת עי"ז פעל ועשה גדולות!‬ ‫שרק ה'נפש הבהמית' אשר בנו הוא‬ ‫ובזה יש לבאר מה שאומרים‬ ‫אשר חטא ונפל‪ ,‬אכן אנו מסיחים את‬ ‫בכל יום בפסוקי 'ויברך דוד'‪,‬‬ ‫דעתינו מזה ובאים לעבוד את השי"ת עם‬ ‫שמתחילים עם 'ויברך דוד את ה''‬ ‫ה'חלק אלוק ממעל' וה'נשמה הקדושה'‬ ‫ומסיימים בפסוק של אברהם אבינו‬ ‫אשר בתוכנו; ואכן ע"י שנתרומם‬ ‫'אתה הוא ה' אלוקים אשר בחרת‬ ‫כראוי מהבלי העולם‪ ,‬נגביר את החלק‬ ‫באברם והוצאתו מאור כשדים וגו'‬ ‫האלוקי אשר בנו‪ ,‬שהוא יהיה השולט‬ ‫ומצאת את לבבו נאמן לפניך'; שאכן‬ ‫עלינו והמנהיגנו יותר ויותר‪ ,‬לטוב לנו‬ ‫כוחו של 'דוד' 'לברך' את השי"ת‬ ‫כל הימים לחיותינו כהיום הזה!‬ ‫ולשורר לפניו תמיד‪ ,‬וכן לעתיד‬ ‫לבוא ל'ברך' על הכוס מתוך שלימות‬ ‫יעזור השי"ת שיהיה כבר 'אור' לכל‬ ‫השמחה‪ ,‬הוא בכחו של אותו זקן‬ ‫ישראל במושבותם‪ ,‬ובזכות 'אברהם‬ ‫– 'אברהם אבינו'‪ ,‬שהוא התחיל‬ ‫אבינו' שהובטח לו ש'בך חותמים' –‬ ‫בעבודה זו‪ ,‬להתחזק תמיד מתוך‬ ‫במידתו 'מדת החסד'‪ ,‬יושפע ממרום‬ ‫שמחה‪ ,‬ולא להניח להיצר לשבור‬ ‫רוב רחמים ו'חסדים' מרובים על כל‬ ‫את רוחו ולהעציב את לבו‪ ,‬אלא‬ ‫אחד ואחד‪ ,‬להינצל מכל צער ודאגה‬ ‫'מצאת את לבבו נאמן לפניך' –‬ ‫ועגמת נפש בגשמיות וברוחניות‪ ,‬ששון‬ ‫בתמימות ובאמונה פשוטה‪ ,‬להתחזק‬ ‫ושמחה ישיגו ונס יגון ואנחה‪ ,‬ונזכה‬ ‫ולהתרומם בכל זמן ומצב!‬ ‫בקרוב לשמוע את 'שירי דוד עבדך'‬ ‫ואכן עי"ז זכה להעלות ולתקן את‬ ‫הנשמעים בעירך‪ ,‬בשמחה הגדולה‬ ‫הכל‪ ,‬ומתוך עומק הקליפות ובית‬ ‫בישועתן של ישראל‪ ,‬בביאת גוא"צ‬ ‫העבודה זרה 'מצא' והעלה את הניצוצות‬ ‫במהרה בימינו‪ ,‬ברחמים גדולים‪ ,‬אמן‪.‬‬ ‫הקדושים אשר שם‪ ,‬להחזירם לבעליהם‬ ‫****‬ ‫אי‬