gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

משנת החסידות · mishnas hachsidus — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: משנת החסידות · mishnas hachsidus

שבוע: וירא (2026-10-26)

משנת החסידות · mishnas hachsidus — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי”ת‬ ‫משנת‬ ‫החסידות‬ ‫מאסופת תורתו של המשפיע‬ ‫הגה”ח רבי‬ ‫אשר זעליג‬ ‫לוסטיגמן‬ ‫שליט”א‬ ‫המאמר השבועי‪:‬‬ ‫עבודתם הנשגבה של רבותנו‬ ‫הק’ רועי החסידות בעת עריכת‬ ‫שולחנם הטהור‬ ‫פרשת וירא שנת תשפ”ז‬ ‫יו”ל ע”י‬ ‫מכון משנת החסידות‬ ‫להערות והארות בכל ענייני הגליון‬ ‫או לנדב הוצאות ההפצה‬ ‫ניתן לפנות במספר טלפון‪:‬‬ ‫‪079-494-6307‬‬ ‫או בכתובת דוא”ל‪:‬‬ ‫‪MishnasHachasidus@gmail.com‬‬ ‫והמאכל כקרבן ונסכים‪ ,‬והצדיק הוא‬ ‫לרגל הילולת כ"ק מרן הרה”ק‬ ‫הכהן לא‪-‬ל עליון‪ .‬וזה שאמרו חז"ל‬ ‫רבי ישכר דוב מבעלזא‪ ,‬ובנו‬ ‫ששולחנו של אדם מכפר‪ .‬וכדבריו‬ ‫הרה"ק מהר”ם מבולגרייא‬ ‫בספרו "תורת משה" (פ' לך)‪" :‬הוציא‬ ‫זי"ע‪ ,‬נבאר גודל שגב "שולחן‬ ‫לחם ויין והוא כהן לא‪-‬ל עליון"‬ ‫הטהור"‪ ,‬שרבותינו הצדיקים‬ ‫(בראשית יד‪ ,‬יח)‪ ,‬יש לפרש על פי מה‬ ‫תלמידי הבעל שם טוב עורכים‪,‬‬ ‫שאיתא (פ' שני דייני גזירות) דהרוצה‬ ‫וזה החלי בעזה"י‪:‬‬ ‫לנסך יין על גבי המזבח‪ ,‬ימלא גרונם‬ ‫ראשית דבר נביא דברי חז"ל הק'‬ ‫של תלמידי חכמים יין (יומא עא‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫במסכת מנחות (צז‪ ,‬א)‪ ,‬המלמדים‬ ‫ואמרו (חגיגה כז‪ ,‬א ועוד)‪" :‬שולחנו של‬ ‫אותנו גודל קדושת האכילה‪,‬‬ ‫אדם מכפר"‪ ,‬אם השלחן לפני ה'‪,‬‬ ‫וכדבריהם‪" :‬ר' יוחנן ור' אלעזר‬ ‫ותלמידי חכמים מסובין בו‪ .‬וכיון שזה‬ ‫דאמרי תרוייהו‪ :‬בזמן שבית המקדש‬ ‫כקרבן ונסכים‪ ,‬ממילא הבעל הבית‬ ‫קיים ‪ -‬מזבח מכפר על אדם‪ ,‬ועכשיו‬ ‫הוא כהן‪ .‬וזה שאמר ומלכי צדק מלך‬ ‫שאין בית המקדש קיים ‪ -‬שולחנו של‬ ‫שלם הוציא לחם ויין לפני אברהם‪,‬‬ ‫אדם מכפר עליו"‪ .‬ובמסכת פסחים‬ ‫וממילא נעשה זה כקרבן ונסכו‪ ,‬והוא‬ ‫(נט‪ ,‬ב)‪" :‬ואכלו אותם אשר כפר בהם"‬ ‫נעשה כהן לקל עליון‪.‬‬ ‫(שמות כט‪ ,‬לג)‪ :‬מלמד ‪ -‬שהכהנים‬ ‫אוכלים ובעלים מתכפרין‪ .‬וטעם הדבר‬ ‫ממשיך השראת השכינה‬ ‫מבואר בספרי רועי החסידות‪ ,‬כי על‬ ‫כעין זה אנו לומדים במשנתו‬ ‫ידי שהכהנים אכלו בקדושה וטהרה‪,‬‬ ‫של הרה"ק ר' חיים מטשרנוביץ‬ ‫והיו מייחדים ד' הבחינות של דומם‬ ‫זי"ע‪ ,‬המלמדנו ‪ -‬שהצדיקים ע"י‬ ‫צומח חי מדבר‪ ,‬היו מכניסים הרהורי‬ ‫אכילתם בקדושה ובטהרה‪ ,‬מתקנים‬ ‫תשובה בבעלים‪ .‬ובזמן הזה שבית‬ ‫כל התיקונים‪ ,‬כדוגמת הקרבן על‬ ‫המקדש חרב‪ ,‬הרי שהצדיק בשולחנו‬ ‫המזבח‪ ,‬בזמן שבית המקדש היה‬ ‫הטהור‪ ,‬על ידי אכילתו כראוי וכנכון‪,‬‬ ‫קיים‪ ,‬וממשיכים השראת השכינה‬ ‫נחשבת אכילות כקרבן‪ ,‬ומכניס‬ ‫על שולחנם‪ ,‬ועל ידי זה נמשכים‬ ‫הרהורי תשובה בתלמידים הסמוכים‬ ‫כל הברכות לעולם‪ .‬וכדבריו בספרו‬ ‫על שולחנו‪.‬‬ ‫"באר מים חיים" (בראשית ד"ה עוד‬ ‫רמז אלוקים באמרו וייצר‪ ,‬באמצע הדיבור)‬ ‫דומה לכהן המקריב על המזבח‬ ‫וז"ל‪ :‬וישיבת הצדיק על השלחן‪,‬‬ ‫הקדושים‬ ‫דבריו‬ ‫נראה‬ ‫הבה‬ ‫אדרבה בשמחה ובטוב לבב‪ ,‬כי ענין‬ ‫והנפלאים‪ ,‬של רבנו הגה"ק ה"חתם‬ ‫האכילה‪ ,‬מלבד כל הסודות הנפלאים‬ ‫סופר" זי"ע‪ ,‬האומר – ששולחן‬ ‫והנוראים התלויין בהם‪ ,‬עד שמתקן‬ ‫הצדיק הוא כהשולחן בבית המקדש‪,‬‬ ‫כל דבר בבחינת הקרבן ממש‪ ,‬כי קרב‬ ‫לבל יתגשם וינתק מהקדושה ח"ו‬ ‫לה' ושולחנו מכפר עליו ‪ -‬כמו המזבח‬ ‫על ידי האכילה‪ .‬ולכן הוא מתחזק‬ ‫בזמן הבית‪ ,‬כמאמר חז"ל (מנחות צז‪,‬‬ ‫ומתאמץ לקדש עצמו יותר ויותר בעת‬ ‫א)‪ ,‬הוא ענין נפלא למאוד‪ .‬ועל זה‬ ‫אכילתו‪ ,‬לדבק עצמו בקשר ודביקות‬ ‫אמר יצחק (בראשית כז‪ ,‬ד)‪" :‬ועשה לי‬ ‫גדול‪ ,‬ונמצא בעת אכילת הצדיק‪,‬‬ ‫מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי‬ ‫הוא מקדש את עצמו יותר מבשעת‬ ‫ואוכלה בעבור תברכך נפשי" וגו'‪,‬‬ ‫תפלתו‪ .‬אבל לא כן שאר העם‪ ,‬שבעת‬ ‫כידוע ליודעים‪ .‬ואמרו חז"ל (שבת ל‪,‬‬ ‫תפלתם יכולים להתקדש יותר‬ ‫ב)‪" :‬אין השכינה שורה אלא מתוך‬ ‫מבשעת אכילתם‪ .‬וזהו פירוש‪" :‬וקוי‬ ‫דבר שמחה של מצוה"‪ .‬ובקדושת‬ ‫ד' יחליפו כח" ‪ -‬דהקדושה שאדם‬ ‫אכילתן ושביעת רצונם בהאכילה‪,‬‬ ‫מקדש ומטהר עצמו בעת תפילתו‬ ‫כמאמר הזוהר הקדוש (תרומה קנד‪ ,‬ב)‬ ‫ואכילתו‪ ,‬על ידי זה הוא נותן כח‬ ‫האי רעותא דשוויה על האי מיכלא‪,‬‬ ‫בפמליא של מעלה‪" .‬וקוי ה'" ‪ -‬הם‬ ‫רצון איקרי‪ .‬כאמור (תהלים קמה‪ ,‬טז)‪:‬‬ ‫אותם הצדיקים השלימים‪ ,‬המקוים‬ ‫"ומשביע לכל חי רצון"‪ ,‬אכילה לא‬ ‫ומצפים לתשועת ד' הוי"ה ברוך הוא‪,‬‬ ‫כתיב אלא רצון‪ .‬משרים ‪ -‬שכינת אל‬ ‫שיתמלא במהרה ושיהא השם שלם‬ ‫על שלחנם‪ ,‬ויכולין להמשיך על ידי זה‬ ‫בקרוב‪ ,‬הם מחליפים הכח‪ .‬פירוש‬ ‫כל הברכות לעולם‪.‬‬ ‫‪ -‬מחליפים משאר העם‪ ,‬שאצל‬ ‫ההמון עם‪ ,‬בשעת תפלתם הם יותר‬ ‫מתקדש באכילתו יותר משעת‬ ‫בקדושה‪ .‬אבל הם מקדשים ומטהרים‬ ‫תפלתו‬ ‫עצמם באכילתם‪ ,‬יותר ויותר מבשעת‬ ‫ונפלאים הם דבריו הקדושים של‬ ‫תפלתם‪ .‬וזהו‪" :‬ואמרת אליהם‬ ‫הרה"ק ר' אלימלך מליזענסק זי"ע‪,‬‬ ‫בהרימכם את חלבו"‪ ,‬רוצה לומר ‪-‬‬ ‫המלמדנו ‪ -‬שעבודת האכילה אצל‬ ‫כשתרימו הקדושה והדביקות‪ ,‬שזה‬ ‫הצדיקים‪ ,‬היא עבודה גבוהה עד‬ ‫נקרא בשם חלב‪ ,‬כמו בהקרבן שלא‬ ‫למאד‪ ,‬ובשעת אכילתם הם מקדשים‬ ‫נקרב ממנו אלא החלב‪ ,‬כך בתפלה‬ ‫עצמם‪ ,‬בהתקשרות ודבקות גדולה‬ ‫הקדושה שבה היא העולה למעלה‪.‬‬ ‫ונוראה‪ ,‬בהבורא ברוך הוא‪ ,‬עוד‬ ‫וזהו‪ :‬בהרימכם את הקדושה‪" ,‬ונחשב‬ ‫יותר מבשעת תפלתם‪ .‬וכדבריו‬ ‫לכם תרומתכם כתבואת גורן"‪ ,‬רוצה‬ ‫בספרו "נועם אלימלך" (קרח ד"ה‬ ‫לומר ‪ -‬קדושת תרומתם בתפילתם‪,‬‬ ‫ואמרת)‪" :‬ואמרת אליהם בהרימכם את‬ ‫יחשב כמו בעת אכילתם‪ ,‬וזה רמז‬ ‫חלבו"‪ ,‬דהנה הצדיק בשעת תפלתו‪,‬‬ ‫"תבואת גורן ויקב"‪ ,‬היינו ‪ -‬האכילה‬ ‫הוא בוודאי בדביקות ובקדושה ‪-‬‬ ‫שהיא בקדושה וטהרה‪.‬‬ ‫במחשבות טהורות וצלולות וזכות‪.‬‬ ‫ובעת אכילתו מחמת שהוא דבר‬ ‫בנתינת התרומה לכהן מתחבר עמו‬ ‫גשמי‪ ,‬אז מורה עולה על ראשו‬ ‫הכהנים להניף אותם תנופה והרמה‬ ‫הורביץ‬ ‫אליעזר‬ ‫ר'‬ ‫והרה"ק‬ ‫לה'‪ ,‬על ידי אכילתם‪.‬‬ ‫מטארניגראד זי"ע‪ ,‬מביא בספרו‬ ‫"נועם מגדים" הדברים שהבאנו‬ ‫הקב"ה ממלא בקשתו‬ ‫לעיל‪ ,‬מהרה"ק ר' אלימלך מליזענסק‬ ‫ומה נעמו דבריו הקדושים של הרה"ק‬ ‫זי"ע‪ .‬ועל זה הוא מוסיף ומבאר –‬ ‫ר' אברהם יהושע העשיל מאפטא זי"ע‪,‬‬ ‫דעיקר עבדות ה' הוא‪ ,‬שגם בדברים‬ ‫המגלה לנו מעלת שולחנו של הצדיק‪,‬‬ ‫הגשמיים יהיו כל מעשיו לשם שמים‪,‬‬ ‫והברכה השרוי במאכלים‪ ,‬שכל‬ ‫ולא להנאת עצמו‪ ,‬וכמו שכתיב‪:‬‬ ‫האוכל ממאכל זה‪ ,‬זוכה שהקב"ה‬ ‫"בכל דרכיך דעהו"‪ .‬וחז"ל אמרו‬ ‫ימלא משאלות לבו‪ ,‬בכל הענינים בין‬ ‫על ענין זה‪" :‬פרשה קטנה שכל גופי‬ ‫בגשמיות ובין ברוחניות‪ .‬וכדבריו‬ ‫תורה תלוין בה"‪ .‬וכן אמרו‪" :‬ואהבת‬ ‫בספרו "אוהב ישראל" (משפטים ד"ה או‬ ‫את ה' אלקיך בכל לבבך" ‪ -‬בשני‬ ‫יאמר)‪ :‬על דרך שאמרו חז"ל (ב"ב טו‪ ,‬ב)‪:‬‬ ‫יצריך‪ .‬ואם לא מקדש עצמו בדבריו‬ ‫"כל הנוטל פרוטה מאיוב מתברך"‪,‬‬ ‫הגשמים‪ ,‬אפילו אם בעניניו הרוחנים‬ ‫היינו – לאשר היתה הברכה שורה‬ ‫כונתו לשם שמים‪ ,‬אין הוא נקרא עבד‬ ‫בכל אשר לו‪ ,‬לזה ‪ -‬כל שנטל ממנו‬ ‫הנרצה‪ .‬וכבר אמרו רז"ל‪" :‬כל הנשמה‬ ‫איזה דבר שכבר שרתה עליו ברכת‬ ‫תהלל י‪-‬ה" ‪ -‬על כל נשימה ונשימה‬ ‫ה'‪ ,‬הוא גם כן מתברך‪ .‬וזה שאמר‬ ‫תהלל י‪-‬ה‪ .‬וכל אדם אינו בן חורין‬ ‫הכתוב‪" :‬ועבדתם את ה' אלקיכם"‪,‬‬ ‫מעבדות ה'‪ ,‬אפילו רגע אחת מימי‬ ‫הבטיחנו השי"ת ויתעלה‪" ,‬וברך את‬ ‫חייו‪ .‬וזה מרומז בפסוק (תהילים קכח‪,‬‬ ‫לחמך‪ ...‬והסירותי מחלה מקרבך"‪.‬‬ ‫א)‪" :‬אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו"‪.‬‬ ‫היינו – שהשם יתברך‪ ,‬יברך לחמו‬ ‫כי לא יקרא ירא ה' רק אם עובד‬ ‫ומימיו של הצדיק העובד את ה'‪ .‬וכל‬ ‫את השי"ת גם בדברים הגשמיים‪,‬‬ ‫מי שיאכל ויטעום אצלו כלום‪ ,‬ישלח‬ ‫היינו – בעת הליכה בדרכיו דרכי‬ ‫לו השי"ת מבוקשו הצריך לו‪ ,‬כגון‬ ‫האדם‪ ,‬אם אז הוא זוכר ביראת ה'‪,‬‬ ‫רפואה למי שצריך לרפואה וכדומה‬ ‫זהו הירא האמיתי‪ ,‬ואשרי לו‪ .‬והנה‬ ‫שאר מבוקשים בגשמיות וברוחניות‪,‬‬ ‫בני עליה המה מועטים‪ ,‬שיקדשו‬ ‫כן יהי רצון אמן‪.‬‬ ‫עצמם גם בענינים הגשמיים‪ ,‬אמנם‬ ‫על ידי התחברות לצדיק‪ ,‬שאוכל‬ ‫משיגים כמו על ידי תורה ותפלה‬ ‫בקדושה וטהרה‪ ,‬יוכל להרים גם לב‬ ‫הנלוים אליו‪ ,‬וכן כשמתפללים עמו‬ ‫וגודל התועלת וההשפעה הנשפעת‬ ‫מגביה אותם‪ .‬ולזאת היתה מצות‬ ‫משולחנו של הצדיק מלמדנו כ"ק‬ ‫נתינת תרומה‪ ,‬שיהיה לבני ישראל‬ ‫מרן הרה"ק ר' יהושע מבעלזא זי"ע‪,‬‬ ‫התחברות עם הכהנים‪ ,‬שנתעלו‬ ‫‪.‬‬ ‫(לקט אמרי קודש וישב ממאקאווער חיבור)‬ ‫ונתקדשו בקדושה יתירה‪ ,‬ויוכלו‬ ‫הדקדוקים נראה מבואר‪ ,‬דמקודם‬ ‫דהנה למדנו בתורה הק'‪" :‬וישבו‬ ‫כתיב שלקח עולה וזבחים‪ ,‬ואחר‬ ‫לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה‬ ‫כך כתיב לאכל לחם‪ .‬אולם יש לרמז‬ ‫אורחת ישמעאלים באה מגלעד וגו'‬ ‫בזה‪ ,‬גודל מעלת אכילת הצדיקים‪,‬‬ ‫הולכים להוריד מצרימה" (בראשית‬ ‫הוא יותר מכל הקרבנות כאשר ידוע‪,‬‬ ‫לז‪ ,‬כה)‪ .‬ודקדק מרן‪ ,‬מה משמיענו‬ ‫כי עיקר ענין הקרבנות הוא‪ ,‬לתקן‬ ‫התורה הקדושה בכל זה? ופירש כך ‪-‬‬ ‫פגם אדם הראשון‪ ,‬אשר מאז נתערבו‬ ‫דאיתא בספרים הקדושים‪ ,‬שהם דנו‬ ‫ניצוצי הקדושה בכל הברואים ובכל‬ ‫את יוסף על פי דין תורתנו הקדושה‪,‬‬ ‫המאכלים‪ .‬וענין הקרבן הוא‪ ,‬לקרב‬ ‫אם הוא חייב מיתה מחמת לשון‬ ‫הכל למקור הקדושה‪ ,‬מכל הארבע‬ ‫הרע או לא‪ .‬אבל מחמת גודל האחוה‬ ‫יסודות כמו שכתיב (ויקרא ב‪ ,‬יג)‪" :‬על‬ ‫שהיה ביניהם‪ ,‬לא יכלו להוציא את‬ ‫כל קרבנך תקריב מלח"‪ ,‬מבחינת‬ ‫הדין לאמיתו‪ .‬והנה הצדיקים על‬ ‫דומם‪ ,‬ועצי המערכה הם מבחינת‬ ‫ידי שאוכלים על שולחנם בקדושה‬ ‫צומח‪ ,‬והבהמה אשר יקריבו היא‬ ‫וטהרה‪ ,‬יכולים להשיג על ידי זה‬ ‫מבחינת חי‪ ,‬והכהן המקריב הוא‬ ‫כמו על ידי תורה ותפלה‪ .‬לזאת נתנו‬ ‫מבחינת מדבר‪ ,‬ועל ידי זה מתייחדים‬ ‫עצות בנפשם "וישבו לאכל לחם"‪,‬‬ ‫ומתקרבים כל היסודות‪ ,‬לתקן כל‬ ‫ואכילתם היתה בוודאי בקדושה‬ ‫הניצוצות קדושים‪ ,‬שהיו מגולגלים‬ ‫וטהרה‪ .‬ואז תיכף ראו "והנה אורחת‬ ‫בבהמות‪ .‬וזה שאמר (שם א‪ ,‬ב)‪" :‬אדם‬ ‫ישמעאלים‪ ...‬להוריד מצרימה"‪,‬‬ ‫כי יקריב מכם מן הבהמה"‪ ,‬פירוש‬ ‫והבינו שהוא צריך לירד עמהם‪.‬‬ ‫‪ -‬בחינת אדם הוא המקריב‪ ,‬מה‬ ‫שהיה מגולגל בין הבהמה‪ ,‬וזה ענין‬ ‫יותר גבוה מהקרבת קרבן‬ ‫הקרבנות‪.‬‬ ‫זאת ועוד – חידוש נפלא מגלה לנו‬ ‫הרה"ק ר' שלמה מרדומסק זי"ע‪,‬‬ ‫מעביר הסיטרא אחרא‬ ‫והוא ‪ -‬שעבודת הצדיקים באכילתם‪,‬‬ ‫וממשיך‪ :‬אמנם מעלת הצדיקים‪,‬‬ ‫עוד יותר גבוהה מהקרבת הקרבנות‪,‬‬ ‫הוא גם כן להעלות כל הניצוצות‬ ‫ובאכילתם הם ממשיכים קדושה‬ ‫קדושים‪ ,‬כמו שכתיב (יומא כח‪ ,‬ב)‪:‬‬ ‫וטהרה גדולה לכל הנלוים עליהם‪,‬‬ ‫"קיים אברהם אבינו אפילו עירובי‬ ‫ונוסף לזאת ‪ -‬גם כשיחזרו לביתם‬ ‫תבשילין"‪ .‬פירוש ‪ -‬מה שהוא מעורב‬ ‫תמשך השמירה‪ ,‬לבל ימשכו אחר‬ ‫בין התבשילין הניצוצות קדושים‪,‬‬ ‫תאות עולם הזה‪ .‬וכדבריו בספרו‬ ‫היה מקיים אותם להביאם אל גבול‬ ‫"תפארת שלמה" (פ' יתרו ד"ה ויקח)‪:‬‬ ‫הקדושה‪ .‬וזה שאמר אל המלאכים‬ ‫"ויקח יתרו וגו' עולה וזבחים‬ ‫כשבאו אצלו (בראשית יח‪ ,‬ה)‪" :‬ואקחה‬ ‫לאלהים ויבא אהרן וכל זקני ישראל‬ ‫פת לחם וסעדו לבכם ואחר תעבורו"‪.‬‬ ‫לאכל לחם וגו' לפני האלהים"‪.‬‬ ‫שמירה להבא‪ ,‬להנצל מכל רע כנ"ל‪.‬‬ ‫ולכאורה תמוה וכי זה דרכו של‬ ‫ובזה יש לרמז מה שכתוב באברהם‬ ‫אברהם אבינו ע"ה‪ ,‬מכניס אורחים‬ ‫אבינו ע"ה (בראשית כא‪ ,‬לד)‪" :‬ויטע‬ ‫ורצונו להטיב עמהם‪ ,‬יאמר תיכף‬ ‫אשל בבאר שבע"‪ .‬ואמרו חכמינו‬ ‫"אחר תעבורו" ‪ -‬כמי שהוא מצפה‬ ‫ז"ל‪ :‬אש"ל ‪ -‬ר"ת "אכילה "שתיה‬ ‫שילכו מהר לדרכם להקל עולו מהם?‬ ‫"לויה‪ .‬פירוש ‪ -‬ע"י האכילה ושתיה‬ ‫אך רמז להם תועלת מאכלו של‬ ‫בביתו‪ ,‬שהיה נותן להם גם כן בחינת‬ ‫הצדיק‪ ,‬להעביר מהאדם הסיטרא‬ ‫לוויה‪ ,‬ללות אותם לביתם להיות‬ ‫אחרא‪ ,‬ולבטל היצר הרע שנקרא‬ ‫להם שמירה כנ"ל‪ .‬וזה שאמר (ברכות‬ ‫אחר‪ ,‬כמו שכתיב (שמות לד‪ ,‬יד)‪" :‬לא‬ ‫סד‪ ,‬א)‪" :‬כל הנהנה מסעודה שתלמידי‬ ‫תשתחוה לאל אחר"‪ .‬וזה גם כן היה‬ ‫חכמים מסובין בה‪ ,‬כאלו נהנה מזיו‬ ‫מרמז להם‪ ,‬כי גם אחר שתעבורו‬ ‫השכינה"‪" .‬כל" ‪ -‬הוא בחינת צדיק‬ ‫מכאן לבא לביתכם‪ ,‬יהיה לכם תועלת‬ ‫יסוד העולם‪ ,‬והנהנה מסעודתו כאלו‬ ‫להיות נשמרים מתאות החיצוניות‪,‬‬ ‫נהנה מזיו השכינה‪ .‬וזה שאמר (תהלים‬ ‫ותזהרו לאכול בקדושה‪.‬‬ ‫כג‪ ,‬ה‪ ,‬ו)‪" :‬תערוך לפני שלחן נגד‬ ‫צוררי‪ ...‬אך טוב וחסד ירדפוני כל‬ ‫הפליא עצה מכל הדורות‬ ‫ימי חיי"‪ .‬כי כאשר זוכה לערוך שלחן‬ ‫וממשיך‪ :‬כמו שהורה לנו הבעל שם‬ ‫לפני ה' בקדושה‪ ,‬על ידי זה ממילא‬ ‫טוב זי"ע‪ ,‬והפליא עצה והגדיל תושיה‬ ‫רודף אחריו הקדושה‪ ,‬בבחינת טוב‬ ‫מכל הדורות שלפניו‪ ,‬לרומם כבוד‬ ‫וחסד‪.‬‬ ‫הבורא להרבות תלמידים‪ ,‬להורות‬ ‫להם דרכי הקדושה וטהרה‪ ,‬בתורה‬ ‫התעוררות גדולה לאכילה‬ ‫לשמה‪ ,‬והכנת התפלה‪ ,‬כאשר עינינו‬ ‫בקדושה‬ ‫רואות מכל צדיקי הדור תלמידי‬ ‫וכמים קרים על נפש עייפה‪ ,‬הם‬ ‫תלמידיו‪ ,‬אשר מפיהם אנו חיים‪ ,‬וכל‬ ‫דבריו הנפלאים של הרה"ק ר' יהושע‬ ‫הדבוקים בהם יצליחו ויעשו פרי‪ .‬וכה‬ ‫מדזיקוב זי"ע‪ ,‬המבאר הענין של‬ ‫אמר‪ :‬כל מי שזוכה להיות משובתי‬ ‫עריכת השלחן הטהור על ידי הצדיק‪,‬‬ ‫שבת מאוכלי שולחנו‪ ,‬הוא נותן בו סם‬ ‫כדי להתלמד האיך צריך לעבוד את‬ ‫חיים‪ ,‬להיות בקרבו רפואה להוושע‬ ‫השי"ת בעבודת האכילה‪ .‬וכדבריו‬ ‫מכל התאוות‪ ,‬וגם פועל להבא להתנהג‬ ‫בספרו "עטרת ישועה" (פ' בא) ומצות‬ ‫בביתו בקדושה וטהרה‪ .‬אשר מדרכי‬ ‫על מרורים יאכלוהו (שמות יב‪ ,‬ח)‪,‬‬ ‫הרפואה על ידי בני אדם‪ ,‬הוא רק‬ ‫ובמסורה‪ :‬יאכלוהו ג' ‪ -‬דין‪ ,‬ואידך‬ ‫להתרפא מחוליו הקודם‪ ,‬אך עודנו‬ ‫(ויקרא ח‪ ,‬לא)‪" :‬אהרן ובניו יאכלהו"‪,‬‬ ‫צריך שמירה להבא‪ ,‬שלא יבא ויחזור‬ ‫ואידך (ישעיה סב‪ ,‬ט)‪" :‬כי מאספיו‬ ‫אליו ח"ו החולי‪ .‬ובזה יפה כח הצדיק‬ ‫יאכלוהו"‪ .‬יש לומר ‪ -‬אשר המסורה‬ ‫על ידי שולחנו הטהור‪ ,‬לתת לאדם‬ ‫(פסחים נט‪ ,‬ב)‪" :‬כהנים אוכלים ובעלים‬ ‫מרמזת לנו תירוץ על הקושיא‪ ,‬מדוע‬ ‫מתכפרין"‪ ,‬והנה ידוע שהכפרה‬ ‫בנסוע החסידים אצל צדיקי הדור‪,‬‬ ‫דקרבנות היא‪ ,‬מחמת דכל העולמות‬ ‫עורכים לפניהם שולחן‪ ,‬ומסדרים‬ ‫מתקרבים מחמת הקרבן‪ ,‬כמו שמביא‬ ‫אותם אצל השולחן‪ .‬הלא הם צריכים‬ ‫הזוהר הקדוש‪ ,‬היפוך עבירה‪ ,‬דכתיב‬ ‫לראות עיקר עבדות של הצדיק‬ ‫(משלי טז‪ ,‬כח)‪" :‬ונרגן מפריד אלוף"‪,‬‬ ‫קדושתו והתלהבות שלו בשעת‬ ‫על כן הוא תיקון וכפרה על עבירות‪.‬‬ ‫התפלה? אך התירוץ הוא‪ ,‬בעבור‬ ‫ולפי זה יש להבין הכפרה של אכילת‬ ‫כשרואין את הצדיק‪ ,‬איך הוא אוכל‬ ‫הכהנים מהי‪ ,‬ולרש"י (פסחים נט‪ ,‬א ד"ה‬ ‫בקדושה וטהרה‪ ,‬ושעת אכילה שעת‬ ‫בשאר ימות השנה)‪ ,‬גם אכילת בעלים‬ ‫מלחמה ועבדות בדברים גשמיים‪,‬‬ ‫בכלל‪ ,‬וכבש"ס שם מאי אולמיה‬ ‫וזה יותר מעבדות תורה ותפלה כנ"ל‪.‬‬ ‫דהאי עשה מהאי עשה‪( ,‬ועיין מנחת‬ ‫ועל ידי זה גם המה ילמדו ממנו לקדש‬ ‫חינוך מצוה ק"ב)‪ .‬ויש לומר על פי מה‬ ‫עצמם‪ ,‬ולא יערב להם האכילה‪ .‬ומכל‬ ‫דאיתא בכתבי האר"י ז"ל‪ ,‬דיוחנן כהן‬ ‫שכן בעת יגיעו לתורה ותפלה‪ ,‬בודאי‬ ‫גדול שימש בכהונה גדולה שמונים‬ ‫יתפללו בהתלהבות‪ .‬וזו שמרמזת‬ ‫שנה‪ ,‬ולבסוף נעשה צדוקי‪ .‬שבא לו‬ ‫המסורה‪ ,‬למה – "כי מאספיו‬ ‫מחמת אכילת קדשים שלא בכוונה‪,‬‬ ‫יאכלוהו"‪ ,‬מדוע כשמתאספים אצל‬ ‫ונתעברה בו נשמה רעה‪ ,‬שמשכה‬ ‫הצדיק אוכלים על שולחן המלך?‬ ‫אותו לרע רח"ל‪ ,‬ע"כ‪ .‬והנה ידיעת‬ ‫והתירוץ הוא‪" :‬אהרן ובניו יאכלוהו"‬ ‫הפכים אחד‪ ,‬שבודאי על ידי אכילת‬ ‫– רומז לצדיק ובניו‪ ,‬כשיראו האיך‬ ‫קדשים בכוונה‪ ,‬מתעברות בו באוכל‬ ‫הם אוכלים‪ ,‬על ידי זה – "ומצות על‬ ‫נשמות קדושות וטהורות‪ ,‬שמושכים‬ ‫מרורים יאכלוהו"‪ ,‬היינו – שיהיה לו‬ ‫אותו לטוב‪ .‬והנה כתיב (במדבר כח‪,‬‬ ‫האכילה כמרור ולענה‪ ,‬ויקדש עצמו‬ ‫ב)‪" :‬את קרבני לחמי לאשי"‪ ,‬והכוזרי‬ ‫במותר לו‪ ,‬כי ילמוד עצמו מן הצדיק‪,‬‬ ‫נשאל על זה‪ ,‬איך שייך לומר בהקב"ה‬ ‫כשיראה קדושתו בשעת אכילה‪.‬‬ ‫לחמי? והשיב‪ :‬שבמה שאמר לאשי‪,‬‬ ‫מיישר כל קשה‪ ,‬שהוא לחם לאשי‬ ‫נשמות מתעברות בו‬ ‫לבד‪ ,‬ולא להשם יתברך‪ .‬אלא שעל‬ ‫וכמים קרים על נפש עיפה‪ ,‬הם‬ ‫ידי זה מביא לידי השראת השכינה‪,‬‬ ‫דבריו הקדושים של הרה"ק ר'‬ ‫דוגמת המאכל שבאדם‪ ,‬שגורם‬ ‫שמואל מסוכטשוב זי"ע‪ ,‬המלמדנו‬ ‫השראת הנשמה בגוף‪ ,‬אף שהנשמה‬ ‫שעל ידי אכילה בקדושה‪ ,‬מתעברת‬ ‫היא רוחנית‪ ,‬ואינה נהנית ממאכל‬ ‫באוכל נשמות קדושות שמוסיפים‬ ‫גשמי‪ ,‬מכל מקום המאכל גורם לאיד‬ ‫לו קדושה‪ ,‬ומושכים אותו לטוב‪.‬‬ ‫הדם‪ ,‬והוא נושא את הנפש החיונית‪,‬‬ ‫וכדבריו בספרו "שם משמואל"‬ ‫והנפש החיונית נושאת למה שלמעלה‬ ‫(פ' צו שנת תרע"ב)‪ :‬יש לפרש דהנה‬ ‫כן נשמות צדיקים הבאות בעיבור‪,‬‬ ‫ודק ממנה‪ .‬וזה הדק נושא למה שעוד‬ ‫לכולא עלמא הן גבוהין ממלאכים‪ ,‬והן‬ ‫דק ממנו‪ ,‬עד אחר הרבה אמצעים‪,‬‬ ‫מעון לשכינה‪ .‬ואם כן יובן‪ ,‬שאכילת‬ ‫הוא נושא לנשמה‪ .‬כן הוא בענין‬ ‫קדשים בכוונה‪ ,‬שגורמת שיבואו‬ ‫הקרבן שהוא נושא לאשי‪ ,‬וזה נושא‬ ‫לשכון עמו נשמות צדיקים‪ ,‬היא‬ ‫שלמעלה ודק ממנו‪ .‬וידוע דעשרה‬ ‫מביאה ביותר להתקרבות העולמות‬ ‫כתות מלאכים הם‪ ,‬ולמטה מכולם‬ ‫והשראת השכינה‪ ,‬יותר מקרבנות‬ ‫אישים‪ ,‬כמו שכתב הרמב"ם (פרק ב'‬ ‫הקרבים על גבי המזבח‪ ,‬שהם מאכל‬ ‫מהלכות יסודי התורה הלכה ז')‪ .‬ויש אלפים‬ ‫רק לאשים‪ ,‬וזה הוא מעון לנשמות‬ ‫ורבבות מדרגות זו למעלה מזו‪ ,‬וזו‬ ‫צדיקים‪.‬‬ ‫כסא לזו‪ ,‬עד רום המעלות‪ ,‬ועל סדר‬ ‫זה גורם הקרבן לקירוב העולמות‪ ,‬עד‬ ‫טהורים כתינוק בן יומו‬ ‫השראת השכינה‪.‬‬ ‫ונביא עובדא בגודל התועלת של‬ ‫שלחן הצדיק‪ .‬מובא בספר "בית‬ ‫זוכים לנשמות‬ ‫הגבוהים ממלאכים‬ ‫מרדכי" (חלק ב' עמוד קנ)‪ :‬הרה"ק ר'‬ ‫מנחם מענדיל מויזניץ זי"ע‪ ,‬בעל‬ ‫זאת ועוד ‪ -‬נשמות הצדיקים‬ ‫"צמח צדיק" היה רגיל לנסוע לק"ק‬ ‫שמתעברים באוכל‪ ,‬הם עוד יותר‬ ‫קאלמאיי‪ ,‬לבקר את הגה"ק ר' הלל‬ ‫גבוהים מהמלאכים‪ ,‬והם מדור‬ ‫ליכטנשטיין זי"ע‪ ,‬ור' הלל היה מחזיר‬ ‫לשכינה‪ ,‬ויוצא שאכילת הצדיק‬ ‫לו ביקור‪ .‬פעם אחת בא לויזניץ‪,‬‬ ‫יותר גבוה מהקרבת הקרבנות על‬ ‫ומצאו כשהוא יושב עם חסידיו‬ ‫המזבח‪ .‬וכדבריו בהמשך‪ :‬והנה ידוע‬ ‫בסעודת ראש חודש‪ .‬כיבד האדמו"ר‬ ‫שנשמות הצדיקים גדולים ממלאכים‪,‬‬ ‫את ר' הלל ואמר לו קאלמאייער רב‬ ‫ובמדרש (ב"ר פ' ע"ח)‪ :‬מי גדול השומר‬ ‫וואשט אייך [רבה של קאלמאיי תטלו‬ ‫או הנשמר? הוי אומר‪" :‬זה הנשמר"‪,‬‬ ‫ידיכם]‪ .‬ענה לו אני מודה לך אני‬ ‫וכתיב‪" :‬כי מלאכיו יצוה לך" ‪ -‬הוי‬ ‫כבר אחר ארוחת צהרים‪ .‬ישב ר' הלל‬ ‫שהצדיקים גדולים ממלאכים‪ .‬ואפילו‬ ‫והתבונן בחסידים הנדחפים לשמוע‬ ‫לדעת המחקרים שמלאכים גדולים‪,‬‬ ‫דברי תורה ולחטוף שיריים‪ .‬אמר לו‬ ‫מכל מקום זה רק בנשמות המלובשים‬ ‫ר' הלל‪ :‬הנה אני רואה שהחסידים כל‬ ‫בגוף‪ .‬אבל הנשמות בעולם העליון‪,‬‬ ‫כך אדוקים ודבוקים בכם‪ ,‬וצמאים‬ ‫שגבוהים‬ ‫מודים‬ ‫הכל‬ ‫בודאי‬ ‫לשמוע דבר ה' והיה מן הראוי לקיים‬ ‫ממלאכים‪ .‬והנה ידוע שהנשמות‬ ‫בהם הוכיח תוכיח את עמיתך‪ ,‬ענה‬ ‫הבאות בעיבור‪ ,‬אינן מלובשות‬ ‫לו מרן‪ :‬אדם הראשון היה יציר כפיו‬ ‫ונקשרות בגוף שבאו בו‪ ,‬ויכולין לצאת‬ ‫של הקב"ה‪ ,‬ומאד גדלה קדושתו‪,‬‬ ‫ממנו בכל עת שרוצין‪ ,‬וכאשר ח"ו בא‬ ‫והמלאכים היו משמשים לפניו‪.‬‬ ‫לעבור עבירה‪ ,‬מסתלקין ממנו‪ .‬ואם‬ ‫וקרא אזויא! גיי איך מיך אויך וואשען‬ ‫התקנא בו הס"מ ועשה מה שעשה‬ ‫[כך‪ ,‬גם אני הולך ליטול ידים]‪.‬‬ ‫וקלקל את העולם‪ .‬עמד נח הצדיק‬ ‫ורצה לתקן‪ ,‬אבל גם בו התקנא הס"מ‪,‬‬ ‫לעמוד בשולחן בדרך ארץ‬ ‫בא אברהם אבינו והתחיל ללכת בדרך‬ ‫דבריו‬ ‫נביא‬ ‫מאמרינו‪,‬‬ ‫בסיום‬ ‫חדשה שלא יבין השטן‪ .‬הכניס אורחים‬ ‫הקדושים של הרה"ק ר' יחזקאל‬ ‫ערביים‪ ,‬ונתן להם לאכול ולשתות‪ ,‬כי‬ ‫משינווא זי"ע‪ ,‬המלמדנו ‪ -‬האיך‬ ‫אכילה ושתיה מסיטרא דיליה‪ .‬אבל‬ ‫צריך לעמוד בשולחן רבו‪ .‬וז"ל (פ'‬ ‫בסופו של דבר הרגיש הס"מ שיוצאים‬ ‫בלק ד"ה מה)‪" :‬מה טובו אהליך יעקב‬ ‫בעלי תשובה מביתו של אברהם‪ ,‬והיה‬ ‫משכנתיך ישראל"‪ ,‬ידוע דיעקב הוא‬ ‫מן הצורך להתחכם נגד הס"מ ולמצוא‬ ‫מדריגה קטנה נגד ישראל‪ ,‬לכן המון‬ ‫דרכים אחרים ושיטות חדשות כיצד‬ ‫עם הקטנים במדריגה‪ ,‬מכונים בשם‬ ‫להשפיע על העם‪ ,‬וכך היו עושים‬ ‫יעקב‪ ,‬והצדיק המאיר וזורח בתוכם‪,‬‬ ‫הצדיקים בכל דור שלא יבין הס"מ‪,‬‬ ‫ומעורר לבם לעבודתו ית"ש‪ ,‬מכונה‬ ‫וכשהרגיש בדבר היו צריכים לשנות‬ ‫בשם ישראל‪ .‬ואמר הכתוב‪" :‬מה טובו"‬ ‫את הדבר‪ ,‬עד שנבנה בית המקדש‪,‬‬ ‫לשון נקוי‪ ,‬כמ"ש (שמות ל‪ ,‬ז)‪" :‬בהטיבו‬ ‫והיו כהנים בעבודתם ולוים בשירם‬ ‫את הנרות"‪" ,‬אהליך" ‪ -‬לשון הארה‬ ‫ובזמרם‪ .‬התקנא הס"מ גם בזה‪ ,‬ועשה‬ ‫וזריחה‪ ,‬כמו שכתוב (איוב כה‪ ,‬ה)‪" :‬ולא‬ ‫מה שעשה‪ ,‬והחריב את בית המקדש‪.‬‬ ‫יאהיל"‪ ,‬וכמו שכתוב (שם כט‪ ,‬ב)‪" :‬בהלו‬ ‫בא רבינו הבעל שם טוב זי"ע‪ ,‬וסלל‬ ‫נרו"‪ .‬כלומר – במה באיזה אופן תהיה‬ ‫דרך חדשה‪ ,‬הרבי יושב עם החסידים‬ ‫הנקוי וההארה והזריחה שלך יעקב?‬ ‫ואוכלים ושותים‪ ,‬ואינו מוכיחם ואינו‬ ‫"משכנותיך ישראל" – כשתשכון‬ ‫מייסרם‪ ,‬אבל הצדיק אוכל בקדושה‬ ‫במנוחה את הצדיק‪ ,‬המכונה בשם‬ ‫וטהרה‪ ,‬עד שהשלחן ממלא מקום‬ ‫ישראל‪ ,‬שלא יבלבלו אותו בעת שישב‬ ‫המזבח‪ .‬והאכילה באה במקום הקרבן‪,‬‬ ‫על השלחן‪ ,‬אז ינקה אותך ויאיר ויזרח‬ ‫והולכים מהשלחן נקיים מכל חטא‬ ‫בך‪ ,‬לעורר את לבך לעבודתו ית"ש‪.‬‬ ‫ועון‪ ,‬כתינוק בן יומו‪ .‬ויהי כאשר כלה‬ ‫האדמו"ר מויזניץ לדבר‪ ,‬עמד ר' הלל‬ ‫שגב גדלותם של רבותינו הקדושים‬ ‫מאורי החסידות זי"ע‬ ‫גילויים בקדושת מרן הבעש"ט הק'‬ ‫הרה"ק ר' שלמה מלוצק זי"ע בספרו "דברת שלמה" בהקדמה‪:‬‬ ‫שמעתי מפיו הקדוש של המגיד ממעזריטש זי"ע‪ ,‬שהבעש"ט זלה"ה למד אותו‬ ‫שיחת עופות‪ ,‬ושיחת דקלים‪ ,‬וגם למד עמו סודות שמות הקדושים ויחודים‪ ,‬וגם‬ ‫ספר מעין החכמה למד אותו‪ ,‬ואמר לו פירוש על כל תיבה‪ ,‬וגם הראה לו בספר‬ ‫רזיאל המלאך אותיות וכתב מלאכים‪ ,‬ואמר שלמד אותו כל זה‪ ,‬כי כל מלאך יש‬ ‫לו תמונת אותיות א"ב משונה מחבירו לפי מדתו וערכו‪ ,‬ומאיזה עולם הוא‪.‬‬ ‫קונטרס מאה שערים להצמח צדק זי"ע אמרי קודש אות מ"ח‪:‬‬ ‫נודע מה שהעיד הה"מ דמעזריטש זי"ע על רבנו הבעל שם טוב זי"ע‪ ,‬שאם היה‬ ‫בימי התנאים היה פלאי‪ ,‬ממיוחדים שבתנאים‪ ,‬ולו היתה נשמה מאצילות‪ ,‬כמו‬ ‫המיוחדים שבאצילות‪ ,‬שיש לו שייכות בשרש דרשב"י‪ ,‬שאמר ברירנא לי דוכתאי‬ ‫בדוכתיה‪ ,‬דאחיה השילוני‪.‬‬ ‫הרה"ק מקומרנא זי"ע בספרו "היכל הברכה" פרשת ואתחנן ד"ה והודעתם‪:‬‬ ‫העידו על מרן הקדוש רבינו חיות נפשינו אור זורח האר"י הבעש"ט זי"ע‪ ,‬כשהיה‬ ‫לומד תורה עם התלמידים הקדושים‪ ,‬היה אש מלהטת סביבותיהם‪ ,‬ומתקבצין‬ ‫מלאכי השרת‪ ,‬והיו שומעין הקולות והברקים‪ ,‬ואמירת ‪ -‬אנכי ה' אלקיך מפי‬ ‫הש"י‪ ,‬וזה ידוע ומפורסם הרבה‪.‬‬ ‫ובספרו "שלחן הטהור" סימן ס"ו בזר זהב‪:‬‬ ‫עד שעמד רבינו הקדוש אור ישראל‪ ,‬גדול מרבן שמו‪ ,‬תלמיד אחיהו השילוני‬ ‫ככתוב בספה"ק "תולדות יעקב יוסף" פרשת בלק (ד"ה והנה)‪ :‬אחיה השילוני‬ ‫שקבל ממשה רבינו ע"ה‪ ,‬והיה מיוצאי מצרים‪ ,‬ואח"כ מבית דינו של דוד המלך‬ ‫ע"ה‪ ,‬והיה רבו של אליהו הנביא‪ ,‬ורבו של מורי זלה"ה‪ ,‬שלמד עמו דבר קטן ‪-‬‬ ‫הויות דאביי ורבא‪ ,‬ודבר גדול ‪ -‬מעשה מרכבה וכל גנזי בראשית‪ .‬רבינו ‪ -‬אשר‬ ‫החיה נפשינו וגאל אותנו מכל טעות ורשת היצר והקליפות נגה‪ ,‬והאיר עינינו ‪-‬‬ ‫אור נפשינו‪ ,‬איש אלוקים קדוש רבינו הרב ישראל בן אליעזר‪ ,‬אשר עשה אותות‬ ‫ומופתים לעיני כל ישראל‪ ,‬וקדושתו וחסידותו ודביקותו באלקיו‪ ,‬ושפלת רוחו‬ ‫וענותנותו ממש כמשה רבינו‪ ,‬לא נראה ולא נשמע כמוהו מימות ר' שמעון בן‬ ‫יוחאי ור' חנינא בן דוסא‪ ,‬לכל האותות והמופתים והיד החזקה והמורא הגדול‬ ‫אשר עשה ישראל לעיני כל בהתגלות אלקות‪.‬‬