gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

לב המועדים · Lev Hamoadim — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: לב המועדים · Lev Hamoadim

שבוע: וירא (2026-10-26)

לב המועדים · Lev Hamoadim — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫‪+‬לב המועדי‪+‬ם‬ ‫עלון חודשי בענייני הלכה ומנהגים‪ ,‬מתוך סדרת הספרים "לב המועדים"‬ ‫גיליון קצ"ה‬ ‫הלכות והליכות בעניין 'ביקור חולים'‬ ‫ויש אומרים‪ :‬שמצוה לבקר חולה גם שאינו זקוק לעזרה מאחרים (דרש משה‬ ‫אלי רפאני וארפא אל יחרה אפך‪ ,‬ואספה‪.‬‬ ‫לרבי משה פיינשטיין ריש פרשת וירא)‪.‬‬ ‫סמי ומרקחי לך בין טוב בין רע‪ ,‬ובין חזק ובין רפה‪.‬‬ ‫הטעם בביקור חולים‬ ‫אתה אשר תבחר ולא אנו‪ ,‬על דעתך‪ ,‬הרע והיפה‪.‬‬ ‫תפילה‪ :‬שמתוך כך יבקש עליו רחמים ונמצא כאילו מחיה אותו (ערוה"ש שלה‬ ‫לא על רפואתי אני נסמך רק אל רפואתך אני צופה‪.‬‬ ‫ג)‪ ,‬ויש אומרים‪ :‬שהמבקר ואינו מתפלל אין זה מצוות ביקור חולים (רמ"א יור"ד‬ ‫(תפלה לחולה מר' יהודה הלוי)‬ ‫שלה ד)‪.‬‬ ‫לבקש שלא יחלה‬ ‫טעם אחר‪ :‬לדאוג לצרכי החולה שכיון שנמצא אצלו רואה אם צריך עזרה באיזה‬ ‫לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה‪ ,‬והטעם‪ :‬שאם חלה אומרים לו הבא זכות‬ ‫דבר‪ ,‬ועושה למענו ודואג שיהיו סביבו (לבוש שלה א)‪ ,‬כדמוכח בגמ' נדרים (מ‪,‬‬ ‫ותפטר (שבת לב‪ ,‬א‪ ,‬טור שלה א)‪.‬‬ ‫א) מעשה בתלמיד אחד מתלמידי רבי עקיבא שחלה‪ ,‬לא באו החכמים אליו‬ ‫לבקרו‪ ,‬ונכנס רבי עקיבא לבקרו ועל ידי כך שכיבד וריבץ לפניו הבריא אמר לו‬ ‫חסד שיש מחלה‬ ‫התלמיד רבי החייתני‪ ,‬יצא רבי עקיבא ודרש כל מי שאינו מבקר חולים כאילו‬ ‫חסד עשה הקב"ה עם בני אדם שיש חולי‪ ,‬ולא‪ ,‬היה אדם הולך בשוק והגיע‬ ‫שופך דמים‪ ,‬ופירש הרא"ש (שם) שרבי עקיבא ציווה לכבד ולרבץ לפני החולה‬ ‫זמנו ליפטר מהעולם והיה נפטר בפתאומיות‪ ,‬ויעקב בקש זאת מאת הקב"ה‬ ‫כי הנכנס לבקר את החולה מפקח כל צרכיו ומחיהו מבואר מדבריו שמטרת‬ ‫שיהיה חולי תחילה ועל זה נאמר (בראשית מח א) "ויאמר ליוסף הנה אביך‬ ‫המצוה להביא לחולה אוכל שתיה ותרופות וכל מה שצריך‪.‬‬ ‫חולה"‪.‬‬ ‫טעם אחר‪ :‬נחת רוח לחולה‪ :‬לפי שהביקור משמח את נפש החולה כי רואה‬ ‫במעלת החולי שיכול לשוב בתשובה לפני פטירתו ולצוות את בני ביתו לפני‬ ‫שהוא חשוב בעיני הבריות‪ ,‬והשמחה היא סיבה גדולה להקל את חוליו מעליו‬ ‫מותו‪.‬‬ ‫וכשלא מבקרים אותו הוא שרוי בעצבות כי הוא חושב שהוא בזוי בעיני מכריו‬ ‫וזה גורם שיכביד חוליו (עוללות אפרים חלק רביעי עמוד ד רכח)‪.‬‬ ‫ביקור חולים‬ ‫טעם אחר‪ :‬דרשו חכמים את הפסוק (דברים יג ה) "אחרי ה' אלוהיכם תלכו" שיש‬ ‫אדם שחלה מצוה על כל אדם לבקרו‬ ‫חובה לילך אחר מידותיו של הקב"ה‪ ,‬מה הוא מבקר חולים אף אתה מבקר‬ ‫חולים‪ ,‬ומצאנו שהקב"ה מבקר חולים שבא לבקר את אברהם אבינו דכתיב‬ ‫ומנין‪ ,‬מצינו שהקב"ה מבקר חולים כמו שדרשו בגמרא בסוטה (יד‪ ,‬א) על‬ ‫(בראשית יח א) "וירא אליו ה' באלוני ממרא"‪.‬‬ ‫הפסוק (בראשית יח א) "וירא אליו ה' באלוני ממרא" מלמד שבא הקב"ה לבקר‬ ‫את החולה [שאברהם אבינו היה חולה מחמת המילה] ומצוה לדורות‪ ,‬לבקר‬ ‫מצות ביקור חולים‬ ‫חולים וסמכו על הפסוק (בראשית יח ד) "והודעתה להם את הדרך אשר ילכו‬ ‫בה" (ב"מ ל‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫אף על פי שמצות ביקור חולים כלולה במצוות חסד נצטווינו במיוחד על מצווה‬ ‫זו והיא נקראת מצווה גדולה (טור יור"ד שלה א)‪.‬‬ ‫ביקור חולים מדאורייתא או מדרבנן‬ ‫ביקור חולים‪ :‬היא מצוה בגוף ובנפש ובממון‪ ,‬גוף שיתעסק בגופו בהשתדלות‬ ‫יש אומרים‪ :‬שביקור חולים מדאורייתא (הבה"ג עשין לו‪ ,‬יראים ריט כ‪ ,‬סמ"ג עשין מז‪,‬‬ ‫לצורך החולה‪ ,‬ובנפש ישפוך נפשו כדי להתפלל עליו‪ ,‬בממון לראות אם יש‬ ‫רבינו יונה ברכות פרק ג)‪ ,‬ויש אומרים‪ :‬שביקור חולים הוא מצוה מדרבנן (רמב"ם‬ ‫לחולה ממון כל צרכו ואם אין לו להשתדל עבורו‪ ,‬כי צרכי החולה מרובים (קיצור‬ ‫הלכות אבל פרק יד הלכה א ספר המצוות שורש א)‪ ,‬וסמך לדבר‪ :‬מהפסוק (שמות יח כ)‬ ‫של"ה עניני גמילות חסד עמוד רנו)‪.‬‬ ‫"והודעתה להם את הדרך"‪.‬‬ ‫ביקור חולים‪ :‬ביקור מלשון יבקר דהיינו שיבקר מה שדרוש לחולה (מעבר יבוק‬ ‫ולכו"ע יש בזה קיום מצוה כללית מדאוריתא של "ואהבת לרעך כמוך" ומצות‬ ‫מב‪ ,‬הג"ר יצחק הוטנר פחד יצחק אגרות וכתבים לג)‪.‬‬ ‫גמילות חסדים (עיין רמב"ם פרק יד מהלכות אבל)‪.‬‬ ‫שכר של המבקר חולה‬ ‫מהו חולה‬ ‫ביקור חולים היא מהמצוות שעליהם נאמר שאוכל פירותיהם בעולם הזה‬ ‫חולה שנאמר בו ביקור חולים‪ ,‬מי שאינו יכול לטפל בעצמו ונצטרך מחמת‬ ‫והקרן קיימת לעולם הבא (משנה פאה א א‪ ,‬אלו דברים שאין להם שיעור)‪.‬‬ ‫חוליו עזרה בדברים הנצרכים אליו כתלמידו של רבי עקיבא שלא יכל לכבד‬ ‫ולרבץ [לטאטא] את הבית בעצמו (נדרים מ‪ ,‬א)‬ ‫ניצול מדינה של גיהנם‪ :‬אמר רב כל המבקר את החולה ניצול מדינה של גהינם‪,‬‬ ‫שנאמר (תהילים מא ב) "אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה" ' ואין דל אלא‬ ‫חולה שיש לו מיחוש שאינו צריך לאדם שיעזור לו‪ ,‬אינו נחשב לחולה שמצוה‬ ‫חולה ואין רעה אלא גהינם (נדרים מ‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫לבקרו (זרע חיים סימן כ)‪.‬‬ ‫ראייה לדבר‪ :‬מביקורו של הקב"ה את אברהם אבינו ביום השלישי למילתו‬ ‫כל המבקר את החולה נוטל אחד משישים‬ ‫דווקא‪ ,‬לפי שאז הוא היה חולה בכל גופו [שביום הראשון יש רק חולשת האבר‬ ‫ביאור‪ :‬אין הכוונה שיקח אחד מס' מן החולי להיות נדבק בזה המבקר דזה‬ ‫עצמו] מוכח שבחולי של אבר אחד אין מצות ביקור חולים (הגדה של פסח משאת‬ ‫אי אפשר בטבע‪ ,‬ועוד מצות ביקור חולים מצוה יקרה שהיא אחד מהדברים‬ ‫המלך לרבי שמעון משה דיסקין בד"ה דלתיו דפקת כחום היום המופיע בקטע ובכן ואמרת‬ ‫שאדם אוכל פרותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעוה"ב ואיך יתכן שיהיה לו‬ ‫זבח פסח)‪.‬‬ ‫העלון נכתב כהוקרה למפעל החסד "חברים לנתינה – נתינה מכל הלב" אשר פועל רבות לרווחת החולים ובני משפחתם‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫שיעור ביקור חולים‬ ‫היזק מזה‪ ,‬הביאור בזה שמחמת שהוא בן גילו מגיע לו צער לנפשו אחד מס'‬ ‫ביקור חולים אין לה שיעור ואפילו מאה פעמים ביום (נדרים לט‪ ,‬ב)‪ ,‬מכך שצריך‬ ‫מצערו של חולה ואז ע"י הצער הזה המגיע לנפש המבקר‪ ,‬יסלקו מן החולה‬ ‫לבקר אפילו מאה פעמים ביום מוכח שהביקור אינו ארוך שהרי אין מספיק זמן‬ ‫אחד מס' מהחולי שבו על דרך עישורייתא דבי רבי (נדרים לט‪ ,‬ב)‪ ,‬כי הצער‬ ‫ביום אחד לבקר ביקורים ארוכים (עובדות והנהגות לבית בריסק חלק א עמוד מד)‪.‬‬ ‫שיגיע לאחרים יש בו יותר כח להגן ולכפר (בן יהוידע נדרים מ‪ ,‬א ד"ה והא)‪.‬‬ ‫יש המבארים דברי הגמ' (ב"מ ל‪ ,‬א) "ילכו זה ביקור חולים" שמשמע שהמבקר‬ ‫כל מי שאין מבקר חולים כאילו שופך דמים וכל המבקר את החולה גורם לו‬ ‫צריך לדעת מתי הגיעה השעה ללכת ולא להכביד על החולה יותר מידי כי צריך‬ ‫שיחיה‪ ,‬וכל שאינו מבקר את החולה גורם לו שימות (נדרים לט‪ ,‬ב‪ ,‬מ‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫לעשות נחת רוח לחולה ושהוא ירגיש נעים מהביקור (הג"ר שמחה זיסל ברוידא‬ ‫זצ"ל נסיך ממלכת התורה עמוד ‪.)369‬‬ ‫דיני הביקור‬ ‫מתי הולכים לבקר חולה‬ ‫ביקור חולים בשבת‬ ‫מעיקר הדין חולה מיד כשיחלה צריך לבקרו‪ ,‬אלא ממידת דרך ארץ בחולה‬ ‫מבקרים חולים בשבת‪ ,‬ומכיון שבשבת אין אומרים תחינות ובקשות (שו"ע שלה‬ ‫שאינו מפורסם שקרובים וחברים נכנסים מיד‪ ,‬רחוקים יבוא לבקרו רק לאחר‬ ‫ו) לכן אומרים "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא" (שבת יב‪ ,‬א)‪ ,‬ביאור שבת‬ ‫ג' ימים‪ ,‬והטעם‪ :‬כדי שלא יצא שם חולה עליו ומזלו יחלש‪ ,‬אבל קרובים נכנסים‬ ‫היא מלזעוק – שבת אי אפשר לזעוק ולהתפלל וכאילו זעקנו והתפללנו עליו‬ ‫מיד לפי שרגילים בדבר אין חשש כל כך (ט"ז שלה א)‪ ,‬ואם קפץ עליו החולי אלו‬ ‫ורפואתו קרובה לבא ויש מוסיפים "ורחמיו מרובים ושבתו בשלום" (ב"ח יור"ד‬ ‫ואלו נכנסים מיד (שו"ע שלה א)‪.‬‬ ‫שלה ו) ולמעשה לא נהגו להוסיף את זה (רמ"א או"ח שלה ו)‪.‬‬ ‫ואם אין מי שיטפל בו בג' ימים ראשונים או שצריך שיטפלו בו נכנסים מיד‬ ‫שכינה למעלה מראשותיו‬ ‫(ד"ס שלה ה)‪.‬‬ ‫אמר רבין אמר רב‪ ,‬מניין שהשכינה שרויה למעלה ממיטתו של חולה שנאמר‬ ‫בגדים מיוחדים‬ ‫(תהילים מא‪ ,‬ד) "ה' יסעדנו על ערש דוי" (נדרים מ‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫יש אומרים‪ :‬שההולך לבקר את החולה ילך עם בגדים כשהוא לבוש כמו שהולך‬ ‫הטעם‪ :‬שמירה מצד הקב"ה‪ ,‬לפי שהחולה יוצא מטבע הרגיל‪ ,‬שטבע האדם‬ ‫לבית הכנסת‪ ,‬והטעם‪ :‬משום שהשכינה שורה מראשותיו של חולה (שבט יהודה‬ ‫להיות בריא‪ ,‬ועכשיו שנשתנה טבעו זקוק לשמירה יתירה‪ ,‬למידת רחמים‬ ‫שלה דין ג‪ ,‬קיצור של"ה עניני גמילות חסד עמוד רנו)‪.‬‬ ‫למעלה מהרגילות כדי לשומרו ולסעדו‪ ,‬והשכינה שלמעלה מראשותיו ‪-‬‬ ‫רוחניות זו היא המחייה אותו (מהר"ל נצח ישראל פרק י‪ ,‬שפתי חיים מועדים ג עמוד‬ ‫כניסה וישיבה לחולה‬ ‫שעז)‪.‬‬ ‫כניסה‪ :‬שנכנס לחולה יכנס בשמחה‪ ,‬והטעם‪ :‬כי ליבו ועינו של החולה אל‬ ‫טעם אחר‪ :‬קירבה של האדם לקב"ה‪ ,‬כשאדם נמצא במצב בריאות טובה אין‬ ‫הנכנסים (צוואת רבי אליעזר הגדול כב)‪.‬‬ ‫ההוא חש את אפסיותו‪ ,‬וככל שאדם מרגיש עצמו שפל חש יותר קרבת ה'‪,‬‬ ‫ישיבה ליד החולה‬ ‫החולה מצד עצמו הרי הוא שבור ועצוב‪ ,‬לאור מצבו הוא חש ביתר שאת את‬ ‫המבקר את החולה לא ישב מראשותיו‪ ,‬והטעם‪ :‬לפי ששכינה שם כדאמרינן‬ ‫אפסיותו ועד כמה הוא זקוק לרחמי שמים‪ ,‬לכן הוא זוכה שהשכינה למעלה‬ ‫שכינה נמצאת מעל מראשותיו של חולה‪ ,‬ולא ישב ליד רגליו‪ ,‬לפי שמלאך‬ ‫מראשותיו כדברי הפסוק (ישעיה נז טו) "אשכון את דכא ושפל רוח" בעת הזו‬ ‫המוות שם (זוהר פנחס רלד ב)‪ .‬ואם זה צורך החולה מותר לשבת שם (גשר החיים‬ ‫הוא חש ביתר שאת את קרבת ה' (שם)‪.‬‬ ‫מצות ביקור חולים א ה)‪.‬‬ ‫תפילה על החולה‬ ‫לבקר כשאין איש‬ ‫יש אומרים‪ :‬שהמבקר ואינו מתפלל לא יצא ידי חובת מצות ביקור חולים‬ ‫ישנם חולים שהבדידות קשה להם ולכן ידקדק המבקר ללכת אל החולה‬ ‫ומזה נהגו לומר לחולה "המקום ישלח לך רפואה שלמה" ובזה יוצא ידי חובת‬ ‫בשעה שאין איש עימו‪ ,‬והטעם‪ :‬לפי שעל ידי הבדידות נפש החולה‪ ,‬מרה עליו‪,‬‬ ‫התפילה (יוסף אומץ לחיד"א ערך ביקור חולים עמוד שכג)‪ ,‬ויאמר "בתוך שאר חולי‬ ‫ויכול לבוא לידי טירוף הדעת‪ ,‬ועל ידי הדיבור ישכח דאגתו וצערו (ספר חסידים‬ ‫ישראל" (פלא יועץ ערך חולה)‪ ,‬והטעם‪ :‬לפי שהכולל עצמו עם רבים תפילתו‬ ‫פרק ד אות מז)‪.‬‬ ‫נשמעת בזכותן של רבים (עיין שבת יב‪ ,‬ב רש"י שם בתוך חולי)‪.‬‬ ‫זהירות בביקור חולים‬ ‫לשון התפילה‬ ‫יש ליזהר כשהולך לבקר חולים שלא יהיה המבקר למשא ולטורח על החולה‪,‬‬ ‫כשמבקש לפני החולה‪ :‬יבקש בכל לשון שרוצה‪ ,‬ואין צריך להזכיר שמו (משנ"ב‬ ‫שלפעמים קשה לו לדבר ומפני כבוד המבקר הוא מרבה לדבר‪ ,‬ולכן צריך‬ ‫הלכות תפילה קטז ס"ק ג)‪ ,‬והטעם‪ :‬משום ששכינה נמצא מראשותיו של החולה‬ ‫להיות זהירות יתירה בדבר זה (ערוה"ש שלה ד)‪.‬‬ ‫ואין המתפלל צריך שיזדקקו לו מלאכי השרת לקבל תפילתו (ש"ך שלה ג)‪.‬‬ ‫לדבר עם החולה ולשמחו‬ ‫ראייה לדבר‪ :‬מתפילת משה רבינו (ברכות לד‪ ,‬א) שהתפלל על מרים הנביאה‪,‬‬ ‫ממצות ביקור חולים הוא לדבר עם החולה לשמחו ולהסיח דעתו מהצער‬ ‫אמר "אל נא רפא נא לה" בלא הזכרת שמה‪ ,‬משום שהתפלל לפניה (חת"ס‬ ‫ולספר לו סיפורים משמחים שירחיבו את נפשו ואת ליבו ולחדש לו חידושים‬ ‫נדרים מ‪ ,‬א ד"ה ואהבת)‪.‬‬ ‫שיסיחו את דעתו ויצחק מהם הוא וכל חבורתו (ספר הנהגת הבריאות לרמב"ם‬ ‫יש אומרים‪ :‬שלטעם זה מעלה גדולה להזכיר שאר חולים בשעה שמתפללים‬ ‫שער השני אות יט)‪.‬‬ ‫ליד המיטה (שו"ת ציץ אליעזר ח"ה רמת רחל סימן יג)‪.‬‬ ‫צורת התפילה‪ :‬תהא תפילתו בקצרה ובלחישה (גשר החיים פרק א סעיף ג)‪.‬‬ ‫לעמוד בפני המבקר‬ ‫אין החולה צריך לעמוד מפני המבקרו אפילו נכנס נשיא ישראל (מעו"ק כז ב‪,‬‬ ‫תפילה על החולה‬ ‫רמ"א יור"ד שעו א)‪ ,‬והוא הדין שאין צריך לעמוד בפני רבו אביו או אמו (גשר‬ ‫טוב להתפלל עליו בג' פסוקים (דברים ז טו) "והסיר ה' ממך כל חולי וכו' "‪( ,‬שמות‬ ‫החיים פרק כ ה ט)‪.‬‬ ‫טו כו) "ויאמר אם שמוע תשמע‪ ...‬כל המחלה אשר שמתי ‪ ...‬כי אני ה' רופאך"‪,‬‬ ‫והטעם‪ :‬אין זה קימה של הידור והגמרא (קידושין לב‪ ,‬ב) אומרת "תקום והדרת"‬ ‫(ישעיה נז יט) "בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו"‪.‬‬ ‫לא אמרתי קימה אלא במקום שיש הידור‪ ,‬ומה הידור יש בקימת חולה המוטל‬ ‫ויש אומרים‪ :‬שיתפלל פסוקים אלו (תהילים צא ט) "לא תאנה אליך רעה‪" ...‬כי‬ ‫על ערש דוי (שו"ת שבות יעקב ח"א כו)‪.‬‬ ‫מלאכיו יצווה לך לשמרך"‪( ...‬ירמיה יז יד) וכן "רפאני ה' וארפא הושיעני כו' (גשר‬ ‫טעם אחר‪ :‬מפני שהחולה טרוד בצערו‪ ,‬טעם אחר‪ :‬מחשש שמא יאמר המבקר‬ ‫החיים מצות ביקור חולים פרק א סעיף ג ‪ -‬א)‪.‬‬ ‫לחולה שב‪ ,‬ואמרינן בגמרא (מועד קטן כז‪ ,‬ב) לכל אומרים שבו חוץ מאבל וחולה‬ ‫כשמבקש שלא בפניו‪ :‬יבקש בלשון הקודש‪ ,‬והטעם‪ :‬משום שלפניו הרי מבקש‬ ‫(יפה ללב ח"ג יור"ד שעו)‪ ,‬והטעם‪ :‬משום שנראה כאומר לו שב בחולי שלך ויש‬ ‫כביכול לפני הקב"ה ששכינה שורה מראשותיו של חולה ואין צריך שמלאכי‬ ‫בזה משום פתיחת פה לשטן (מועד קטן כז‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫השרת יעבירו את התפילה לפני הקב"ה ולכן יכול לבקש בכל לשון שרוצה‬ ‫כשהחולה רוצה להדר‪ ,‬ינוע מעט ויראה בכך שרצה לעמוד (גשר החיים פרק כ ה‬ ‫לפי שהקב"ה שומע תפילת כל פה‪ ,‬אבל שלא בפניו שצריך לסיוע של מלאכי‬ ‫ט על פי ספר זכרון שי בשם תשובה מאהבה)‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ברכת המזון לבקש עבור החולה (חפץ חיים על התורה פרשת כי תבוא)‪ ,‬ובטעם‬ ‫השרת ומלאכי השרת אינם מבינים אלא לשון הקודש לכן יתפלל בלשון‬ ‫הדבר‪ :‬מכיון שבשעת עשיית המצוה התפלה יותר נשמעת (רבינו בחיי שמות יט‬ ‫הקודש (לבוש שלה ה)‪.‬‬ ‫ג ד"ה כה תאמר)‪.‬‬ ‫עדיפות להתפלל לפני החולה‬ ‫בשעה שהתינוק בוכה בברית‬ ‫עדיף להתפלל לפני החולה‪ ,‬והטעם‪ :‬לפי שאז לא צריך להזכיר שם החולה‪,‬‬ ‫בשעת הברית בעת בכי התינוק הוא זמן שעולות התפילות ויתפלל אז על‬ ‫שאם מזכיר שם החולה בודקים בשמים אם הוא צדיק או לא (חת"ס נדרים מ‪,‬‬ ‫החולה (הגהות הגר"א גוטמאכר מגרידיץ זצ"ל בגמ' שבת דף קל בשם עוללות אפרים‬ ‫א ד"ה ואהבת לרעך)‪.‬‬ ‫סי' תטו יעו"ש)‪.‬‬ ‫טעם אחר‪ :‬לפי שהשכינה למעלה מראשותיו של החולה (שבת יב‪ ,‬ב)‪ ,‬ולכן עדיף‬ ‫לימוד תורה‬ ‫ליד מיטתו של החולה (אגרות משה יור"ד ח"א סימן רכג)‪.‬‬ ‫לימוד התורה מועיל לרפא חולים‪ ,‬ולכן התורה נקראת רחמנא כי כל הרחמים‬ ‫באים מכחה (תולדות יעקב עמוד קט)‪.‬‬ ‫זמנים המועילים לתפילה על החולה‬ ‫רפואה בזכות לימוד התוספות‬ ‫בתפילת שמו"ע‬ ‫מעשה היה בט"ז שהיה עוסק ליישב קושית התוס' ובא אליו אשה ובכתה על‬ ‫בברכת רפאנו יזכיר את שם החולה (ע"ז ח‪ ,‬א‪ ,‬שו"ע קיט א)‪.‬‬ ‫בנה הוא חולה והשיב לה שהוא נותן את התירוץ הזה שתירץ קושיית התוס'‬ ‫כשמזכיר בברכת רפאנו יתחיל את הברכה‪ ,‬ורק אחרי שאמר חלק מהברכה‬ ‫לבנה שבזכות זה יתרפא ותיכף נתרפא (מובא בספר חקל יצחק להגה"ק מספינקא‬ ‫יכול להוסיף בקשתו הפרטית (רמ"א קיט א)‪ ,‬והטעם‪ :‬כיון שצריך לעשות עיקר‬ ‫הי"ד‪ ,‬וכעין זה מובא בגאון רבי אריה לייב צינץ זצ"ל הובא בסו"ס שו"ת מהרא"ל צינץ‬ ‫ממטבע שטבען חכמים ובקשה שלו תהיה טפילה ולא להיפך (משנ"ב שם ס"ק ג)‪.‬‬ ‫בקונטרס תפארת אריה אות לח)‪.‬‬ ‫לשון יחיד‪ :‬יאמר הבקשה בלשון יחיד (שו"ע שם)‪ ,‬והטעם‪ :‬כיון שאם יאמרנה‬ ‫תפילה לרפואת החולה תוך כדי הקפת הבימה‬ ‫בלשון רבים יהיה נראה כמוסיף על המטבע שטבעו חכמים (משנ"ב שם ס"ק ט)‪.‬‬ ‫כשבית המקדש היה קיים היו מקיפים א העזרה ומתפללים על החולה (מסכת‬ ‫כוונה בשאר חלקי התפילה‪ :‬לא ישים מעייניו בברכת רפאנו בלבד‪ ,‬אלא ישית‬ ‫שמחות פרק ו)‪ ,‬ועכשיו שאין בית המקדש יש הנוהגים להקיף את הבימה‬ ‫לבו גם לשאר ענייני התפילה והברכות (ספר חסידים סימן קנח)‪.‬‬ ‫כדוגמת הקפת העזרה‪ ,‬ומקיפים ז' פעמים ואומרים בכל הקפה פסוק אחד‬ ‫מתפלת "אנא בכח" ואומרים "המשרה שכינתו בבית הזה ישלח רפואה שלמה‬ ‫בברכת שומע תפילה‬ ‫לחולה" וטוב שיאמרו הפסוק (במדבר יב יג) "ויצעק משה אל ה' לאמר אל נא‬ ‫יש אומרים‪ :‬שיכוון במחשבתו בברכת רפאנו ויתפלל עליו בפירוש בברכת‬ ‫רפא נא לה" (שו"ת תורה לשמה סימן תקכ)‪.‬‬ ‫שומע תפילה (ברכי יוסף קיט בשם מהר"י מולכו בתשובה שערי תשובה קטז א) אבל‬ ‫הרבה חלקו בדבר (ברכי יוסף שם בסיום דבריו ואני שמעתי כתב וכן אני הצעיר נוהג) וכן‬ ‫מעלת תפילת החולה‬ ‫ההלכה‪ ,‬ומכל מקום אם לא הזכיר החולה ברפאנו יכול להזכיר בשומע תפילה‪.‬‬ ‫יפה תפילתו של החולה על עצמו יותר מכל (בראשית רבה פרשה יט)‪ ,‬והטעם‪ :‬לפי‬ ‫שנאמרת בלב נשבר ונדכה שהיא רצויה לפני הקב"ה‪.‬‬ ‫אחר יהיו לרצון‬ ‫יש שנהגו‪ :‬שלא להוסיף כלל בתוך שמו"ע אלא בסופו אחרי אמירת יהיו לרצון‬ ‫להזכיר בתפילות‬ ‫(ספר שימושה של תורה חלק ב עמוד קלז‪ ,‬עיין דרך שיחה פרשת עקב)‪.‬‬ ‫מותר להתפלל בברכת רפאנו גם על חולה שאינו ממשפחתו וקרוביו ולא‬ ‫נחשב כצרכי רבים בעלמא‪ ,‬והטעם‪ :‬כיון שמזכיר בפירוש החולה (הגרשז"א‬ ‫פתיחת ארון הקודש‬ ‫הליכות שלמה פרק שמיני טז)‪.‬‬ ‫בשעה שפותחים את ארון הקודש להוצאת ספר תורה לקרוא בו הוא עת רצון‬ ‫יש אומרים‪ :‬שאין ראוי להתפלל על החולה בתוך התפילה אלא אם כן יש לו‬ ‫להתפלל ולבקש‪ ,‬והטעם‪ :‬לפי שאז נפתחים שערי רחמים והוא על פי הזוהר‬ ‫קשר עימו ומרגיש בצערו‪ ,‬והטעם‪ :‬כי אין לבוא אל הקב"ה ללא סיבה וטצדקי‬ ‫(ויקרא ח‪ ,‬א) כד מפקין ס"ת בציבורא למקרא ביה‪ ,‬מתפתחאן תרעי שמיא‬ ‫כל מה שנדחק לבקש עבור זולתו (הגרשז"א הליכות שלמה תפילה פרק שמיני ארחות‬ ‫דרחמין ומועררין את האהבה לעילא" וכן כתב המטה אפרים (ריט מז) שזמן‬ ‫הלכה ‪.)60‬‬ ‫הוצאת הס"ת הוא עת רצון לשפוך תחנונים‪.‬‬ ‫להזכיר ג' תפילות ביום‬ ‫ברכת המזון‬ ‫יש אומרים‪ :‬שראוי להזכיר שמות החולים ולהתפלל עליהם בכל ג' תפילות‬ ‫יכול להזכיר ולבקש רחמים על החולה בהרחמן שאומרים אחר ברכת המזון‬ ‫היום (יסוד ושורש העבודה שער א פרק ה)‪.‬‬ ‫(עיין שו"ת תורה לשמה או"ח סי' נא)‪.‬‬ ‫ויש אומרים‪ :‬שאין כדאי להתפלל על החולה ושאר בקשות בכל ג' תפילות‬ ‫שביום‪ ,‬והטעם‪ :‬משום שהוי כמו נדר‪ ,‬וגם נראה כמתעקש ח"ו (הגרשז"א הליכות‬ ‫ברכת "אשר יצר"‬ ‫שלמה תפילה פרק שמיני ארחות הלכה ‪ ,)60‬טעם אחר‪ :‬לפי שזה נראה כמו שהיתה‬ ‫כשאומר בברכת אשר יצר "רופא כל בשר" יכווין לשם החולה ורפואתו (ספר‬ ‫קבועה מחז"ל ובודאי שצריך לעשות היכר מה החובה ומה הרשות (בעל האדר"ת‬ ‫שועתי אליך פרק ה בשם ספר נחמו עמי בשם אביו הגר"ח נאה ששמע מהרה"ח ר' משה‬ ‫הובא בהליכות שלמה שם)‪ ,‬טעם אחר‪ :‬שמתוך שרגיל בתפילה זו תמיד‪ ,‬לא יכוון‬ ‫מרדכי חייקין שקבלה בידו מאביו חורגו הגאון ר' שמעון מנשה זצ"ל ראב"ד חברון)‪.‬‬ ‫בה כדבעי (אור לציון חלק ב פרק ז לג)‪.‬‬ ‫כשמזכיר שבחו של מקום שהוא מרפא חולים‬ ‫להרבות בתפילה‬ ‫בכל מקום שמזכיר בתפילתו שהוא יתברך מרפא חולים כגון בברכת יוצר‬ ‫יש אומרים‪ :‬שאין ראוי להרבות בתפילה על דבר אחד יום אחר יום זמן רב‪,‬‬ ‫אור כשאומר "בורא רפואות" ובשמו"ע בברכת "אתה גבור" כשאומר "ורופא‬ ‫והטעם‪ :‬מפני שנעשה כקביעות ואין תפילתו תחנונים אלא יפסיק לזמן מה‬ ‫חולים" וכן בחתימת ברכת רפאנו יתן שבח והודיה על רפואת החולים וזה‬ ‫ואחר כך אם ירגיש צורך ורצון יחדש תפילתו (הגרשז"א שם בעל האדר"ת נדפס‬ ‫סגולה לרפואה‬ ‫בקובץ שיח התפילה עמוד קמו)‪.‬‬ ‫והטעם‪ :‬משום כשאדם משבח את הבורא שהוא רופא חולים‪ ,‬כל המלאכים‬ ‫עונים אמן ומסכימים לזה השבח‪ ...‬ואם כן שוב לא יקטרגו המלאכים‪ ,‬דהוה‬ ‫מי שברך לחולה‬ ‫חס ושלום כנוגע בכבוד המלך ובשבחו‪ ,‬כאשר ירצו חס ושלום למנוע הרפואה‪,‬‬ ‫נהגו לעשות "מי שברך" בשעת קריאת התורה (שו"ע שלה י)‪ ,‬והטעם‪ :‬שאז‬ ‫אשר על זה שבחוהו שהוא רופא חולים (בני יששכר מאמרי תשרי מאמר ב אות ו)‪.‬‬ ‫הרחמים מתעוררים (ערוה"ש שלה יב)‪.‬‬ ‫אחר עשית מצוה‬ ‫מי שברך אבותינו אברהם יצחק‬ ‫דבר גדול הוא להתפלל מיד אחר עשיית מצוה‪ ,‬משום שזכות המצוה מסייעת‬ ‫"אבותינו" הטעם שמוספים שאר שמות‪ ,‬משה ואהרון אחר שהזכירו אבותינו‬ ‫שהתפלה תתקב‪,‬ל משום כך אנו אומרים הרחמן אחרי ברכת המזון משום‬ ‫(ברכות טז‪ ,‬ב) והרי אין קוראים אבות אלא לשלשה‪.‬‬ ‫שזה עתה קיימנו מצוות ברכת המזון ואם כן מהראוי אחרי שמקיים מצות‬ ‫‪3‬‬ ‫רפואת הנפש ורפואת הגוף‬ ‫לפי שאבותינו הולך רק על מה שסמוך לו‪ ,‬דהיינו השלשה שנקראים אבות‪,‬‬ ‫הטעם שאנו מתפללים על החולה שתשלח מהרה וכו' "רפואת הנפש ורפואת‬ ‫ראייה לדבר שהרי כשמזכירים יעקב אמרינן ויעקב ואצל משה לא נאמר ומשה‪,‬‬ ‫הגוף" מה מקום לתפלה "רפואת הנפש"‬ ‫הרי שמתיבות משה ואילך אינו נמשך לתיבת אבותינו (שו"ע הגר"ז בהוספות סדר‬ ‫על פי מה שאמר ר' חייא בר אבא "אין החולה עומד מחליו עד שמוחלין לו‬ ‫המילה הערה ‪.)10‬‬ ‫על כל עוונותיו‪ ,‬שנאמר (תהלים קג) הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי"‬ ‫ויש שהשמיטו תיבת "אבותינו" (כל בו סימן קלט)‪.‬‬ ‫(נדרים מא‪ ,‬א) והיינו טעמא שאנו מתפללים בראשונה על "רפואת הנפש"‪,‬‬ ‫הטעם שבמי שברך לקהל שאומרים קודם מוסף מזכירים רק ג' אבות ובמי שברך‬ ‫לשפוך שיח ותפלה לפני מלך סולח‪ ,‬שיתרצה נא ויתפייס למחול לו על כל‬ ‫לחולה מוסיפים אף משה ואהרון וכו'‬ ‫עוונותיו‪ ,‬ממילא יתוקן נפשו‪ ,‬רוחו ונשמתו מכל סיג ופגם‪ .‬ועל ידי זה יושפע‬ ‫משום דלאפושי זכותא דיחיד מזכירים עוד צדיקים (שו"ע הגר"ז בהוספות סדר‬ ‫עליו שפע רב לחלץ מצרה נפשו‪ ,‬ומלך רופא נאמן ורחמן‪ ,‬ישלח את דברו‬ ‫המילה הערה ‪.)10‬‬ ‫לרפאותו "רפואת הגוף" לכל תחלואיו ומכאוביו‪ ,‬רפאות תהיה לבשרו ושקוי‬ ‫הטעם שלא מוזכר שמו של יוסף יחד עם שבעת הרועים שמזכירים‬ ‫לעצמותיו‪ ,‬ולא ישמע קול ענות חלושה (שו"ת הרב"ז חלק ג חושן משפט סימן סא)‪.‬‬ ‫לפי שיש לחוש אם יזכירו שמו של יוסף הצדיק שיתעורר קטרוג על החולה‬ ‫כשמברכים אשה חולה‬ ‫אם לא יהיה זהיר במידת היסוד ולכן לא מוזכר יוסף במי שברך (עיין ספר שמן‬ ‫מי שברך ‪ ...‬הטעם שלא מזכירים אימותינו במי שברך לנשים‪ ,‬כיון שרחל מתה‬ ‫רפואה עמוד תטז)‪.‬‬ ‫בלידת בנימין וזה מעורר קטרוג לכן לא הזכירו שאר האמהות (שו"ת רבבות‬ ‫אפרים ח"ה סימן רו בשם שו"ת משאת בנימין)‪.‬‬ ‫יברך וירפא את חולה פלוני‬ ‫יש המקפידים שלא לומר יברך את החולה פלוני‪ ,‬אלא יברך את פלוני‪ ,‬והטעם‪:‬‬ ‫לכל אבריה וגידיה‬ ‫על פי הגמרא בשבת (לב‪ ,‬א) "לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה שאם יחלה‬ ‫יש הנוהגים‪ :‬להשמיט תיבות רמ"ח אבריה‪ ,‬והטעם‪ :‬כיון שיש באשה אברים‬ ‫אומרים לו הבא זכות והפטר" וכיון שאומרים החולה הרי מקיימים ומודים‬ ‫נוספים על רמ"ח ולא מועיל התפילה על רפואת רמ"ח אבריה מאחר שיתכן‬ ‫שהוא בחזקת חולה וצריכים להביא זכות כדי שלא לעורר עליו קטרוג ויכול‬ ‫שרמ"ח אבריה בריאים ושלמים‪.‬‬ ‫להזיק לחולה (הגאון ממונקאשט בספרו חמשה מאמרות מאמר נוסח תפילה אות יט‪,‬‬ ‫ויש אומרים‪ :‬רפואה לשלמה לכל אבריה וגידיה (אגרו"מ ח"ד סימן סז)‪.‬‬ ‫ספר שאול בחיר ה' תולדותיו והנהגותיו של הצדיק רבי שאול בראך ז"ל דף קצ)‪.‬‬ ‫בתוך שאר חולי ישראל‬ ‫הזכרת שם האם‬ ‫שמתפלל על חבריו יכלול אותו עם שאר חולי ישראל‪ ,‬והטעם‪ :‬שמתוך שכוללו‬ ‫כשמתפללים על חולה או על אדם בריא בשביל איזה דבר הצריך לו‪ ,‬עדיף‬ ‫עם אחרים תפילתו נשמעת יותר בזכות זה (לבוש שלה ו‪ ,‬ש"ך שלד ד)‪.‬‬ ‫להזכיר את שם אמו ולא של אביו (שבת סו‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫מקור‪ :‬אמר אביי אמרה לי אם כל מנייני כשמה דאימה (שבת סו‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫התפילות לא הולכות ריקם‬ ‫שמתפללים על חולה במחלה קשה אשר בדרך הטבע לא נראה סיכוי לרפואה‪,‬‬ ‫ביאר רש"י (שם ד"ה כל מנייני‪ ,‬וד"ה בשמא) כל מנייני כל לחישות‪ ..‬בשמה דאימא‪,‬‬ ‫ולפעמים יש איזה הרגשה שהתפילות לא פעלו אין זה נכון שגם אם נגזרה‬ ‫פלוני בן פלונית‪.‬‬ ‫הגזרה התפילה מועילה להקל על יסורי החולה‪ ,‬וכן הרבה פעמים התפילה‬ ‫הטעם‪ :‬לפי שאין על האשה קטרוגים הרבה כמו על האיש לפי שפטורה‬ ‫מועילה להאריך את חייו‪ ,‬ואין בכוחנו להעריך כלל ערך של כל רגע ורגע‪ ,‬ועוד‬ ‫ממצות עשה שהזמן גרמא ומלימוד תורה ואין לה עון של ביטול תורה (שו"ת‬ ‫אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מן הרחמים וכבר‬ ‫תורה לשמה סימן שצט‪ ,‬בן יהוידע ברכות לד‪ ,‬א)‪.‬‬ ‫שמענו הרבה מקרים שנתרפאו בחסדי שמים‪.‬‬ ‫טעם אחר‪ :‬שאמו יותר ודאית מאביו (שו"ת תורה לשמה סימן שצט)‪.‬‬ ‫ועוד גם אם התפילות לא פעלו ביחס לחולה מכל מקום התפילות עוזרות‬ ‫כשלא ידוע שם האם של החולה ניתן להזכירו בתפילות בשם אביו (ארחות רבינו‬ ‫להוסיף לו זכויות משום שעל ידו נגרם שיהודים יתפללו ויעוררו רחמי שמים‬ ‫מהדורא חדשה ד תפלה על חולים ב)‪.‬‬ ‫ועל ידי זה נוסף לו זכויות לעולם הבא ולפעמים זכויות אלו עוזרות לו להציל‬ ‫את צאצאיו הבאים מכל מני מרעין בישין‪ ,‬ועוד מלבד כל זה ודאי עזרו התפלות‬ ‫תפלת הורים על ילדיהם‬ ‫בשעתם לפעול הרבה ישועות לכלל ולפרט ולעתיד לבוא יתגלה לנו הכל כמה‬ ‫כשאמא מתפללת על ילדיה תאמר רק את השם של בנה או ביתה ולא תזכיר‬ ‫טובות וישועות נגרמו על ידי כל תפלה ותפלה של כל אחד ואחד (ספר תולדות‬ ‫בן (ספר אשי ישראל פרק כג הערה קפט בשם הגרח"ק ז"ל)‪.‬‬ ‫יעקב עמוד קיח בשם מרן הקהילות יעקב)‪.‬‬ ‫כשאב מתפלל על ילדיו יאמר בן פלונית (ספר מצות ביקור חולים פרק כז יב)‪.‬‬ ‫סגולות לרפואה‬ ‫תפלה על הורים או על רבו‬ ‫צדקה‬ ‫שמתפלל על הוריו או רבו‪ ,‬לא יזכיר בתואר כבוד‪ ,‬כגון רפא נא לאדוני אבי‪ ,‬או‬ ‫צדקה תציל ממות ולכן מי שחולה יחלק צדקה לפי ערכו (ערוה"ש שלה ו)‪,‬‬ ‫לרבי ‪ ...‬אלא יאמר רפא נא לאבי פלוני או לרבי פלוני בן פלונית‪ ,‬והטעם‪ :‬לפי‬ ‫והטעם‪ :‬משום שתשובה ותפילה וצדקה מעבירין רוע הגזרה (דרכי משה שלה ב)‪.‬‬ ‫שאין גבהות לפני המקום (חיד"א בברכי יוסף סימן שלה שיורי ברכה אות ד בשם מעבר‬ ‫יבק מאמר שפתי צדק פרק ח)‪.‬‬ ‫ילך אצל חכם‬ ‫יש מי שאומר שמי שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם‪ ,‬שיבקש עליו‬ ‫רפואה שלמה מן השמים‬ ‫רחמים (בב"ב קטז א‪ ,‬רמ"א שלה י)‪.‬‬ ‫הטעם שמזכירים בתפילה על החולה מן השמים והא פשיטא הוא שהכל משמים‬ ‫סגולה לחולה שיבריא שיקבל על עצמו מידת חסידות בדבר מסוים לעשותו‪,‬‬ ‫ביאור הענין על פי הגמרא (חגיגה יב‪ ,‬א) מאי שמים מלמד שהביא הקב"ה אש‬ ‫ובזכות זה יתרפא (בן יהוידע ערכין טז‪ ,‬א ד"ה אמרו)‪.‬‬ ‫ומים ועשה מהם רקיע‪ ,‬ביאור למרות שהם כוחות מנוגדים‪ ,‬וגוף האדם מיוסד‬ ‫מד' יסודות‪ ,‬אש‪ ,‬רוח‪ ,‬מים‪ ,‬ועפר ושכל אחד עומד במידה קצובה אז הגוף‬ ‫שינוי שם לחולה‬ ‫בריא אבל כשאחד מתגבר על חבריו ובא בגבולו‪ ,‬אז יהיה האדם חולה‪ ,‬ולכן‬ ‫יש מצבים שמשנים לחולה את השם או מוסיפים לו שם‪ ,‬והטעם‪ :‬מפני ששינוי‬ ‫מבקשים מהקב"ה שישלח לו ה' רפואה שלמה מן השמים‪ ,‬מסגולת בריאת‬ ‫השם קורע גזר דינו של האדם‪ ,‬והביאור‪ :‬לפי שעל ידי שינוי שם‪ ,‬נחשב כאדם‬ ‫השמים‪ ,‬שמהם נעשה שלום בין היסודות בין אש ומים וכן יעשו יסודי הגוף‬ ‫אחר ואין הגזרה נגזרה על האדם הזה (לבוש שלה י)‪ ,‬וכשמוספים לו מתפללים‬ ‫של האדם שלום ביניהם ולא ידחוק זה את זה וממילא ישוב לאיתנו ולשמות‬ ‫תהילים במנין של עשרה אנשים‪ ,‬ואומרים היהי רצון וי"ג מידות של רחמים‪,‬‬ ‫בריאותו (ברוך שאמר לבעל התורת תמימה עמוד קסה)‪.‬‬ ‫ויהי רצון של הוספת שם כמו שמובא בספרי התהילים (גשר החיים מצוות ביקור‬ ‫חולים פרק א ג ‪ -‬ד)‪.‬‬ ‫להערות‪ ,‬תרומות והנצחות‪ :‬י‪ .‬לב‪ ,‬ראב"ד ‪ | 052-7668608 ,5‬לקבלת העלון במייל‪lev17382@gmail.com :‬‬ ‫‪4‬‬