לב המועדים · Lev Hamoadim — וירא (2026-10-26)

+לב המועדי+ם
עלון חודשי בענייני הלכה ומנהגים ,מתוך סדרת הספרים "לב המועדים"
גיליון קצ"ה הלכות והליכות בעניין 'ביקור חולים'
ויש אומרים :שמצוה לבקר חולה גם שאינו זקוק לעזרה מאחרים (דרש משה אלי רפאני וארפא אל יחרה אפך ,ואספה.
לרבי משה פיינשטיין ריש פרשת וירא).
סמי ומרקחי לך בין טוב בין רע ,ובין חזק ובין רפה.
הטעם בביקור חולים אתה אשר תבחר ולא אנו ,על דעתך ,הרע והיפה.
תפילה :שמתוך כך יבקש עליו רחמים ונמצא כאילו מחיה אותו (ערוה"ש שלה לא על רפואתי אני נסמך רק אל רפואתך אני צופה.
ג) ,ויש אומרים :שהמבקר ואינו מתפלל אין זה מצוות ביקור חולים (רמ"א יור"ד (תפלה לחולה מר' יהודה הלוי)
שלה ד).
לבקש שלא יחלה
טעם אחר :לדאוג לצרכי החולה שכיון שנמצא אצלו רואה אם צריך עזרה באיזה
לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה ,והטעם :שאם חלה אומרים לו הבא זכות
דבר ,ועושה למענו ודואג שיהיו סביבו (לבוש שלה א) ,כדמוכח בגמ' נדרים (מ,
ותפטר (שבת לב ,א ,טור שלה א).
א) מעשה בתלמיד אחד מתלמידי רבי עקיבא שחלה ,לא באו החכמים אליו
לבקרו ,ונכנס רבי עקיבא לבקרו ועל ידי כך שכיבד וריבץ לפניו הבריא אמר לו חסד שיש מחלה
התלמיד רבי החייתני ,יצא רבי עקיבא ודרש כל מי שאינו מבקר חולים כאילו חסד עשה הקב"ה עם בני אדם שיש חולי ,ולא ,היה אדם הולך בשוק והגיע
שופך דמים ,ופירש הרא"ש (שם) שרבי עקיבא ציווה לכבד ולרבץ לפני החולה זמנו ליפטר מהעולם והיה נפטר בפתאומיות ,ויעקב בקש זאת מאת הקב"ה
כי הנכנס לבקר את החולה מפקח כל צרכיו ומחיהו מבואר מדבריו שמטרת שיהיה חולי תחילה ועל זה נאמר (בראשית מח א) "ויאמר ליוסף הנה אביך
המצוה להביא לחולה אוכל שתיה ותרופות וכל מה שצריך. חולה".
טעם אחר :נחת רוח לחולה :לפי שהביקור משמח את נפש החולה כי רואה במעלת החולי שיכול לשוב בתשובה לפני פטירתו ולצוות את בני ביתו לפני
שהוא חשוב בעיני הבריות ,והשמחה היא סיבה גדולה להקל את חוליו מעליו מותו.
וכשלא מבקרים אותו הוא שרוי בעצבות כי הוא חושב שהוא בזוי בעיני מכריו
וזה גורם שיכביד חוליו (עוללות אפרים חלק רביעי עמוד ד רכח).
ביקור חולים
טעם אחר :דרשו חכמים את הפסוק (דברים יג ה) "אחרי ה' אלוהיכם תלכו" שיש
אדם שחלה מצוה על כל אדם לבקרו
חובה לילך אחר מידותיו של הקב"ה ,מה הוא מבקר חולים אף אתה מבקר
חולים ,ומצאנו שהקב"ה מבקר חולים שבא לבקר את אברהם אבינו דכתיב ומנין ,מצינו שהקב"ה מבקר חולים כמו שדרשו בגמרא בסוטה (יד ,א) על
(בראשית יח א) "וירא אליו ה' באלוני ממרא". הפסוק (בראשית יח א) "וירא אליו ה' באלוני ממרא" מלמד שבא הקב"ה לבקר
את החולה [שאברהם אבינו היה חולה מחמת המילה] ומצוה לדורות ,לבקר
מצות ביקור חולים חולים וסמכו על הפסוק (בראשית יח ד) "והודעתה להם את הדרך אשר ילכו
בה" (ב"מ ל ,א).
אף על פי שמצות ביקור חולים כלולה במצוות חסד נצטווינו במיוחד על מצווה
זו והיא נקראת מצווה גדולה (טור יור"ד שלה א). ביקור חולים מדאורייתא או מדרבנן
ביקור חולים :היא מצוה בגוף ובנפש ובממון ,גוף שיתעסק בגופו בהשתדלות יש אומרים :שביקור חולים מדאורייתא (הבה"ג עשין לו ,יראים ריט כ ,סמ"ג עשין מז,
לצורך החולה ,ובנפש ישפוך נפשו כדי להתפלל עליו ,בממון לראות אם יש רבינו יונה ברכות פרק ג) ,ויש אומרים :שביקור חולים הוא מצוה מדרבנן (רמב"ם
לחולה ממון כל צרכו ואם אין לו להשתדל עבורו ,כי צרכי החולה מרובים (קיצור הלכות אבל פרק יד הלכה א ספר המצוות שורש א) ,וסמך לדבר :מהפסוק (שמות יח כ)
של"ה עניני גמילות חסד עמוד רנו). "והודעתה להם את הדרך".
ביקור חולים :ביקור מלשון יבקר דהיינו שיבקר מה שדרוש לחולה (מעבר יבוק ולכו"ע יש בזה קיום מצוה כללית מדאוריתא של "ואהבת לרעך כמוך" ומצות
מב ,הג"ר יצחק הוטנר פחד יצחק אגרות וכתבים לג). גמילות חסדים (עיין רמב"ם פרק יד מהלכות אבל).
שכר של המבקר חולה מהו חולה
ביקור חולים היא מהמצוות שעליהם נאמר שאוכל פירותיהם בעולם הזה חולה שנאמר בו ביקור חולים ,מי שאינו יכול לטפל בעצמו ונצטרך מחמת
והקרן קיימת לעולם הבא (משנה פאה א א ,אלו דברים שאין להם שיעור). חוליו עזרה בדברים הנצרכים אליו כתלמידו של רבי עקיבא שלא יכל לכבד
ולרבץ [לטאטא] את הבית בעצמו (נדרים מ ,א)
ניצול מדינה של גיהנם :אמר רב כל המבקר את החולה ניצול מדינה של גהינם,
שנאמר (תהילים מא ב) "אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה" ' ואין דל אלא חולה שיש לו מיחוש שאינו צריך לאדם שיעזור לו ,אינו נחשב לחולה שמצוה
חולה ואין רעה אלא גהינם (נדרים מ ,א). לבקרו (זרע חיים סימן כ).
ראייה לדבר :מביקורו של הקב"ה את אברהם אבינו ביום השלישי למילתו
כל המבקר את החולה נוטל אחד משישים דווקא ,לפי שאז הוא היה חולה בכל גופו [שביום הראשון יש רק חולשת האבר
ביאור :אין הכוונה שיקח אחד מס' מן החולי להיות נדבק בזה המבקר דזה עצמו] מוכח שבחולי של אבר אחד אין מצות ביקור חולים (הגדה של פסח משאת
אי אפשר בטבע ,ועוד מצות ביקור חולים מצוה יקרה שהיא אחד מהדברים המלך לרבי שמעון משה דיסקין בד"ה דלתיו דפקת כחום היום המופיע בקטע ובכן ואמרת
שאדם אוכל פרותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעוה"ב ואיך יתכן שיהיה לו זבח פסח).
העלון נכתב כהוקרה למפעל החסד "חברים לנתינה – נתינה מכל הלב" אשר פועל רבות לרווחת החולים ובני משפחתם.
1
שיעור ביקור חולים היזק מזה ,הביאור בזה שמחמת שהוא בן גילו מגיע לו צער לנפשו אחד מס'
ביקור חולים אין לה שיעור ואפילו מאה פעמים ביום (נדרים לט ,ב) ,מכך שצריך מצערו של חולה ואז ע"י הצער הזה המגיע לנפש המבקר ,יסלקו מן החולה
לבקר אפילו מאה פעמים ביום מוכח שהביקור אינו ארוך שהרי אין מספיק זמן אחד מס' מהחולי שבו על דרך עישורייתא דבי רבי (נדרים לט ,ב) ,כי הצער
ביום אחד לבקר ביקורים ארוכים (עובדות והנהגות לבית בריסק חלק א עמוד מד). שיגיע לאחרים יש בו יותר כח להגן ולכפר (בן יהוידע נדרים מ ,א ד"ה והא).
יש המבארים דברי הגמ' (ב"מ ל ,א) "ילכו זה ביקור חולים" שמשמע שהמבקר כל מי שאין מבקר חולים כאילו שופך דמים וכל המבקר את החולה גורם לו
צריך לדעת מתי הגיעה השעה ללכת ולא להכביד על החולה יותר מידי כי צריך שיחיה ,וכל שאינו מבקר את החולה גורם לו שימות (נדרים לט ,ב ,מ ,א).
לעשות נחת רוח לחולה ושהוא ירגיש נעים מהביקור (הג"ר שמחה זיסל ברוידא
זצ"ל נסיך ממלכת התורה עמוד .)369 דיני הביקור
מתי הולכים לבקר חולה
ביקור חולים בשבת מעיקר הדין חולה מיד כשיחלה צריך לבקרו ,אלא ממידת דרך ארץ בחולה
מבקרים חולים בשבת ,ומכיון שבשבת אין אומרים תחינות ובקשות (שו"ע שלה שאינו מפורסם שקרובים וחברים נכנסים מיד ,רחוקים יבוא לבקרו רק לאחר
ו) לכן אומרים "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא" (שבת יב ,א) ,ביאור שבת ג' ימים ,והטעם :כדי שלא יצא שם חולה עליו ומזלו יחלש ,אבל קרובים נכנסים
היא מלזעוק – שבת אי אפשר לזעוק ולהתפלל וכאילו זעקנו והתפללנו עליו מיד לפי שרגילים בדבר אין חשש כל כך (ט"ז שלה א) ,ואם קפץ עליו החולי אלו
ורפואתו קרובה לבא ויש מוסיפים "ורחמיו מרובים ושבתו בשלום" (ב"ח יור"ד ואלו נכנסים מיד (שו"ע שלה א).
שלה ו) ולמעשה לא נהגו להוסיף את זה (רמ"א או"ח שלה ו).
ואם אין מי שיטפל בו בג' ימים ראשונים או שצריך שיטפלו בו נכנסים מיד
שכינה למעלה מראשותיו (ד"ס שלה ה).
אמר רבין אמר רב ,מניין שהשכינה שרויה למעלה ממיטתו של חולה שנאמר בגדים מיוחדים
(תהילים מא ,ד) "ה' יסעדנו על ערש דוי" (נדרים מ ,א).
יש אומרים :שההולך לבקר את החולה ילך עם בגדים כשהוא לבוש כמו שהולך
הטעם :שמירה מצד הקב"ה ,לפי שהחולה יוצא מטבע הרגיל ,שטבע האדם לבית הכנסת ,והטעם :משום שהשכינה שורה מראשותיו של חולה (שבט יהודה
להיות בריא ,ועכשיו שנשתנה טבעו זקוק לשמירה יתירה ,למידת רחמים שלה דין ג ,קיצור של"ה עניני גמילות חסד עמוד רנו).
למעלה מהרגילות כדי לשומרו ולסעדו ,והשכינה שלמעלה מראשותיו -
רוחניות זו היא המחייה אותו (מהר"ל נצח ישראל פרק י ,שפתי חיים מועדים ג עמוד כניסה וישיבה לחולה
שעז). כניסה :שנכנס לחולה יכנס בשמחה ,והטעם :כי ליבו ועינו של החולה אל
טעם אחר :קירבה של האדם לקב"ה ,כשאדם נמצא במצב בריאות טובה אין הנכנסים (צוואת רבי אליעזר הגדול כב).
ההוא חש את אפסיותו ,וככל שאדם מרגיש עצמו שפל חש יותר קרבת ה', ישיבה ליד החולה
החולה מצד עצמו הרי הוא שבור ועצוב ,לאור מצבו הוא חש ביתר שאת את המבקר את החולה לא ישב מראשותיו ,והטעם :לפי ששכינה שם כדאמרינן
אפסיותו ועד כמה הוא זקוק לרחמי שמים ,לכן הוא זוכה שהשכינה למעלה שכינה נמצאת מעל מראשותיו של חולה ,ולא ישב ליד רגליו ,לפי שמלאך
מראשותיו כדברי הפסוק (ישעיה נז טו) "אשכון את דכא ושפל רוח" בעת הזו המוות שם (זוהר פנחס רלד ב) .ואם זה צורך החולה מותר לשבת שם (גשר החיים
הוא חש ביתר שאת את קרבת ה' (שם). מצות ביקור חולים א ה).
תפילה על החולה לבקר כשאין איש
יש אומרים :שהמבקר ואינו מתפלל לא יצא ידי חובת מצות ביקור חולים ישנם חולים שהבדידות קשה להם ולכן ידקדק המבקר ללכת אל החולה
ומזה נהגו לומר לחולה "המקום ישלח לך רפואה שלמה" ובזה יוצא ידי חובת בשעה שאין איש עימו ,והטעם :לפי שעל ידי הבדידות נפש החולה ,מרה עליו,
התפילה (יוסף אומץ לחיד"א ערך ביקור חולים עמוד שכג) ,ויאמר "בתוך שאר חולי ויכול לבוא לידי טירוף הדעת ,ועל ידי הדיבור ישכח דאגתו וצערו (ספר חסידים
ישראל" (פלא יועץ ערך חולה) ,והטעם :לפי שהכולל עצמו עם רבים תפילתו פרק ד אות מז).
נשמעת בזכותן של רבים (עיין שבת יב ,ב רש"י שם בתוך חולי).
זהירות בביקור חולים
לשון התפילה יש ליזהר כשהולך לבקר חולים שלא יהיה המבקר למשא ולטורח על החולה,
כשמבקש לפני החולה :יבקש בכל לשון שרוצה ,ואין צריך להזכיר שמו (משנ"ב שלפעמים קשה לו לדבר ומפני כבוד המבקר הוא מרבה לדבר ,ולכן צריך
הלכות תפילה קטז ס"ק ג) ,והטעם :משום ששכינה נמצא מראשותיו של החולה להיות זהירות יתירה בדבר זה (ערוה"ש שלה ד).
ואין המתפלל צריך שיזדקקו לו מלאכי השרת לקבל תפילתו (ש"ך שלה ג).
לדבר עם החולה ולשמחו
ראייה לדבר :מתפילת משה רבינו (ברכות לד ,א) שהתפלל על מרים הנביאה, ממצות ביקור חולים הוא לדבר עם החולה לשמחו ולהסיח דעתו מהצער
אמר "אל נא רפא נא לה" בלא הזכרת שמה ,משום שהתפלל לפניה (חת"ס
ולספר לו סיפורים משמחים שירחיבו את נפשו ואת ליבו ולחדש לו חידושים
נדרים מ ,א ד"ה ואהבת). שיסיחו את דעתו ויצחק מהם הוא וכל חבורתו (ספר הנהגת הבריאות לרמב"ם
יש אומרים :שלטעם זה מעלה גדולה להזכיר שאר חולים בשעה שמתפללים שער השני אות יט).
ליד המיטה (שו"ת ציץ אליעזר ח"ה רמת רחל סימן יג).
צורת התפילה :תהא תפילתו בקצרה ובלחישה (גשר החיים פרק א סעיף ג). לעמוד בפני המבקר
אין החולה צריך לעמוד מפני המבקרו אפילו נכנס נשיא ישראל (מעו"ק כז ב,
תפילה על החולה רמ"א יור"ד שעו א) ,והוא הדין שאין צריך לעמוד בפני רבו אביו או אמו (גשר
טוב להתפלל עליו בג' פסוקים (דברים ז טו) "והסיר ה' ממך כל חולי וכו' "( ,שמות החיים פרק כ ה ט).
טו כו) "ויאמר אם שמוע תשמע ...כל המחלה אשר שמתי ...כי אני ה' רופאך", והטעם :אין זה קימה של הידור והגמרא (קידושין לב ,ב) אומרת "תקום והדרת"
(ישעיה נז יט) "בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו". לא אמרתי קימה אלא במקום שיש הידור ,ומה הידור יש בקימת חולה המוטל
ויש אומרים :שיתפלל פסוקים אלו (תהילים צא ט) "לא תאנה אליך רעה" ...כי על ערש דוי (שו"ת שבות יעקב ח"א כו).
מלאכיו יצווה לך לשמרך"( ...ירמיה יז יד) וכן "רפאני ה' וארפא הושיעני כו' (גשר טעם אחר :מפני שהחולה טרוד בצערו ,טעם אחר :מחשש שמא יאמר המבקר
החיים מצות ביקור חולים פרק א סעיף ג -א). לחולה שב ,ואמרינן בגמרא (מועד קטן כז ,ב) לכל אומרים שבו חוץ מאבל וחולה
כשמבקש שלא בפניו :יבקש בלשון הקודש ,והטעם :משום שלפניו הרי מבקש (יפה ללב ח"ג יור"ד שעו) ,והטעם :משום שנראה כאומר לו שב בחולי שלך ויש
כביכול לפני הקב"ה ששכינה שורה מראשותיו של חולה ואין צריך שמלאכי בזה משום פתיחת פה לשטן (מועד קטן כז ,ב).
השרת יעבירו את התפילה לפני הקב"ה ולכן יכול לבקש בכל לשון שרוצה כשהחולה רוצה להדר ,ינוע מעט ויראה בכך שרצה לעמוד (גשר החיים פרק כ ה
לפי שהקב"ה שומע תפילת כל פה ,אבל שלא בפניו שצריך לסיוע של מלאכי ט על פי ספר זכרון שי בשם תשובה מאהבה).
2
ברכת המזון לבקש עבור החולה (חפץ חיים על התורה פרשת כי תבוא) ,ובטעם השרת ומלאכי השרת אינם מבינים אלא לשון הקודש לכן יתפלל בלשון
הדבר :מכיון שבשעת עשיית המצוה התפלה יותר נשמעת (רבינו בחיי שמות יט הקודש (לבוש שלה ה).
ג ד"ה כה תאמר).
עדיפות להתפלל לפני החולה
בשעה שהתינוק בוכה בברית עדיף להתפלל לפני החולה ,והטעם :לפי שאז לא צריך להזכיר שם החולה,
בשעת הברית בעת בכי התינוק הוא זמן שעולות התפילות ויתפלל אז על שאם מזכיר שם החולה בודקים בשמים אם הוא צדיק או לא (חת"ס נדרים מ,
החולה (הגהות הגר"א גוטמאכר מגרידיץ זצ"ל בגמ' שבת דף קל בשם עוללות אפרים א ד"ה ואהבת לרעך).
סי' תטו יעו"ש). טעם אחר :לפי שהשכינה למעלה מראשותיו של החולה (שבת יב ,ב) ,ולכן עדיף
לימוד תורה ליד מיטתו של החולה (אגרות משה יור"ד ח"א סימן רכג).
לימוד התורה מועיל לרפא חולים ,ולכן התורה נקראת רחמנא כי כל הרחמים
באים מכחה (תולדות יעקב עמוד קט). זמנים המועילים לתפילה על החולה
רפואה בזכות לימוד התוספות בתפילת שמו"ע
מעשה היה בט"ז שהיה עוסק ליישב קושית התוס' ובא אליו אשה ובכתה על בברכת רפאנו יזכיר את שם החולה (ע"ז ח ,א ,שו"ע קיט א).
בנה הוא חולה והשיב לה שהוא נותן את התירוץ הזה שתירץ קושיית התוס'
כשמזכיר בברכת רפאנו יתחיל את הברכה ,ורק אחרי שאמר חלק מהברכה
לבנה שבזכות זה יתרפא ותיכף נתרפא (מובא בספר חקל יצחק להגה"ק מספינקא
יכול להוסיף בקשתו הפרטית (רמ"א קיט א) ,והטעם :כיון שצריך לעשות עיקר
הי"ד ,וכעין זה מובא בגאון רבי אריה לייב צינץ זצ"ל הובא בסו"ס שו"ת מהרא"ל צינץ
ממטבע שטבען חכמים ובקשה שלו תהיה טפילה ולא להיפך (משנ"ב שם ס"ק ג).
בקונטרס תפארת אריה אות לח).
לשון יחיד :יאמר הבקשה בלשון יחיד (שו"ע שם) ,והטעם :כיון שאם יאמרנה
תפילה לרפואת החולה תוך כדי הקפת הבימה בלשון רבים יהיה נראה כמוסיף על המטבע שטבעו חכמים (משנ"ב שם ס"ק ט).
כשבית המקדש היה קיים היו מקיפים א העזרה ומתפללים על החולה (מסכת כוונה בשאר חלקי התפילה :לא ישים מעייניו בברכת רפאנו בלבד ,אלא ישית
שמחות פרק ו) ,ועכשיו שאין בית המקדש יש הנוהגים להקיף את הבימה לבו גם לשאר ענייני התפילה והברכות (ספר חסידים סימן קנח).
כדוגמת הקפת העזרה ,ומקיפים ז' פעמים ואומרים בכל הקפה פסוק אחד
מתפלת "אנא בכח" ואומרים "המשרה שכינתו בבית הזה ישלח רפואה שלמה בברכת שומע תפילה
לחולה" וטוב שיאמרו הפסוק (במדבר יב יג) "ויצעק משה אל ה' לאמר אל נא יש אומרים :שיכוון במחשבתו בברכת רפאנו ויתפלל עליו בפירוש בברכת
רפא נא לה" (שו"ת תורה לשמה סימן תקכ). שומע תפילה (ברכי יוסף קיט בשם מהר"י מולכו בתשובה שערי תשובה קטז א) אבל
הרבה חלקו בדבר (ברכי יוסף שם בסיום דבריו ואני שמעתי כתב וכן אני הצעיר נוהג) וכן
מעלת תפילת החולה ההלכה ,ומכל מקום אם לא הזכיר החולה ברפאנו יכול להזכיר בשומע תפילה.
יפה תפילתו של החולה על עצמו יותר מכל (בראשית רבה פרשה יט) ,והטעם :לפי
שנאמרת בלב נשבר ונדכה שהיא רצויה לפני הקב"ה. אחר יהיו לרצון
יש שנהגו :שלא להוסיף כלל בתוך שמו"ע אלא בסופו אחרי אמירת יהיו לרצון
להזכיר בתפילות (ספר שימושה של תורה חלק ב עמוד קלז ,עיין דרך שיחה פרשת עקב).
מותר להתפלל בברכת רפאנו גם על חולה שאינו ממשפחתו וקרוביו ולא
נחשב כצרכי רבים בעלמא ,והטעם :כיון שמזכיר בפירוש החולה (הגרשז"א פתיחת ארון הקודש
הליכות שלמה פרק שמיני טז). בשעה שפותחים את ארון הקודש להוצאת ספר תורה לקרוא בו הוא עת רצון
יש אומרים :שאין ראוי להתפלל על החולה בתוך התפילה אלא אם כן יש לו להתפלל ולבקש ,והטעם :לפי שאז נפתחים שערי רחמים והוא על פי הזוהר
קשר עימו ומרגיש בצערו ,והטעם :כי אין לבוא אל הקב"ה ללא סיבה וטצדקי (ויקרא ח ,א) כד מפקין ס"ת בציבורא למקרא ביה ,מתפתחאן תרעי שמיא
כל מה שנדחק לבקש עבור זולתו (הגרשז"א הליכות שלמה תפילה פרק שמיני ארחות דרחמין ומועררין את האהבה לעילא" וכן כתב המטה אפרים (ריט מז) שזמן
הלכה .)60 הוצאת הס"ת הוא עת רצון לשפוך תחנונים.
להזכיר ג' תפילות ביום ברכת המזון
יש אומרים :שראוי להזכיר שמות החולים ולהתפלל עליהם בכל ג' תפילות יכול להזכיר ולבקש רחמים על החולה בהרחמן שאומרים אחר ברכת המזון
היום (יסוד ושורש העבודה שער א פרק ה). (עיין שו"ת תורה לשמה או"ח סי' נא).
ויש אומרים :שאין כדאי להתפלל על החולה ושאר בקשות בכל ג' תפילות
שביום ,והטעם :משום שהוי כמו נדר ,וגם נראה כמתעקש ח"ו (הגרשז"א הליכות ברכת "אשר יצר"
שלמה תפילה פרק שמיני ארחות הלכה ,)60טעם אחר :לפי שזה נראה כמו שהיתה כשאומר בברכת אשר יצר "רופא כל בשר" יכווין לשם החולה ורפואתו (ספר
קבועה מחז"ל ובודאי שצריך לעשות היכר מה החובה ומה הרשות (בעל האדר"ת שועתי אליך פרק ה בשם ספר נחמו עמי בשם אביו הגר"ח נאה ששמע מהרה"ח ר' משה
הובא בהליכות שלמה שם) ,טעם אחר :שמתוך שרגיל בתפילה זו תמיד ,לא יכוון מרדכי חייקין שקבלה בידו מאביו חורגו הגאון ר' שמעון מנשה זצ"ל ראב"ד חברון).
בה כדבעי (אור לציון חלק ב פרק ז לג).
כשמזכיר שבחו של מקום שהוא מרפא חולים
להרבות בתפילה בכל מקום שמזכיר בתפילתו שהוא יתברך מרפא חולים כגון בברכת יוצר
יש אומרים :שאין ראוי להרבות בתפילה על דבר אחד יום אחר יום זמן רב, אור כשאומר "בורא רפואות" ובשמו"ע בברכת "אתה גבור" כשאומר "ורופא
והטעם :מפני שנעשה כקביעות ואין תפילתו תחנונים אלא יפסיק לזמן מה חולים" וכן בחתימת ברכת רפאנו יתן שבח והודיה על רפואת החולים וזה
ואחר כך אם ירגיש צורך ורצון יחדש תפילתו (הגרשז"א שם בעל האדר"ת נדפס סגולה לרפואה
בקובץ שיח התפילה עמוד קמו). והטעם :משום כשאדם משבח את הבורא שהוא רופא חולים ,כל המלאכים
עונים אמן ומסכימים לזה השבח ...ואם כן שוב לא יקטרגו המלאכים ,דהוה
מי שברך לחולה חס ושלום כנוגע בכבוד המלך ובשבחו ,כאשר ירצו חס ושלום למנוע הרפואה,
נהגו לעשות "מי שברך" בשעת קריאת התורה (שו"ע שלה י) ,והטעם :שאז אשר על זה שבחוהו שהוא רופא חולים (בני יששכר מאמרי תשרי מאמר ב אות ו).
הרחמים מתעוררים (ערוה"ש שלה יב).
אחר עשית מצוה
מי שברך אבותינו אברהם יצחק דבר גדול הוא להתפלל מיד אחר עשיית מצוה ,משום שזכות המצוה מסייעת
"אבותינו" הטעם שמוספים שאר שמות ,משה ואהרון אחר שהזכירו אבותינו שהתפלה תתקב,ל משום כך אנו אומרים הרחמן אחרי ברכת המזון משום
(ברכות טז ,ב) והרי אין קוראים אבות אלא לשלשה. שזה עתה קיימנו מצוות ברכת המזון ואם כן מהראוי אחרי שמקיים מצות
3
רפואת הנפש ורפואת הגוף לפי שאבותינו הולך רק על מה שסמוך לו ,דהיינו השלשה שנקראים אבות,
הטעם שאנו מתפללים על החולה שתשלח מהרה וכו' "רפואת הנפש ורפואת ראייה לדבר שהרי כשמזכירים יעקב אמרינן ויעקב ואצל משה לא נאמר ומשה,
הגוף" מה מקום לתפלה "רפואת הנפש" הרי שמתיבות משה ואילך אינו נמשך לתיבת אבותינו (שו"ע הגר"ז בהוספות סדר
על פי מה שאמר ר' חייא בר אבא "אין החולה עומד מחליו עד שמוחלין לו המילה הערה .)10
על כל עוונותיו ,שנאמר (תהלים קג) הסולח לכל עוניכי הרופא לכל תחלואיכי" ויש שהשמיטו תיבת "אבותינו" (כל בו סימן קלט).
(נדרים מא ,א) והיינו טעמא שאנו מתפללים בראשונה על "רפואת הנפש", הטעם שבמי שברך לקהל שאומרים קודם מוסף מזכירים רק ג' אבות ובמי שברך
לשפוך שיח ותפלה לפני מלך סולח ,שיתרצה נא ויתפייס למחול לו על כל לחולה מוסיפים אף משה ואהרון וכו'
עוונותיו ,ממילא יתוקן נפשו ,רוחו ונשמתו מכל סיג ופגם .ועל ידי זה יושפע משום דלאפושי זכותא דיחיד מזכירים עוד צדיקים (שו"ע הגר"ז בהוספות סדר
עליו שפע רב לחלץ מצרה נפשו ,ומלך רופא נאמן ורחמן ,ישלח את דברו המילה הערה .)10
לרפאותו "רפואת הגוף" לכל תחלואיו ומכאוביו ,רפאות תהיה לבשרו ושקוי
הטעם שלא מוזכר שמו של יוסף יחד עם שבעת הרועים שמזכירים
לעצמותיו ,ולא ישמע קול ענות חלושה (שו"ת הרב"ז חלק ג חושן משפט סימן סא).
לפי שיש לחוש אם יזכירו שמו של יוסף הצדיק שיתעורר קטרוג על החולה
כשמברכים אשה חולה אם לא יהיה זהיר במידת היסוד ולכן לא מוזכר יוסף במי שברך (עיין ספר שמן
מי שברך ...הטעם שלא מזכירים אימותינו במי שברך לנשים ,כיון שרחל מתה רפואה עמוד תטז).
בלידת בנימין וזה מעורר קטרוג לכן לא הזכירו שאר האמהות (שו"ת רבבות
אפרים ח"ה סימן רו בשם שו"ת משאת בנימין). יברך וירפא את חולה פלוני
יש המקפידים שלא לומר יברך את החולה פלוני ,אלא יברך את פלוני ,והטעם:
לכל אבריה וגידיה על פי הגמרא בשבת (לב ,א) "לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה שאם יחלה
יש הנוהגים :להשמיט תיבות רמ"ח אבריה ,והטעם :כיון שיש באשה אברים אומרים לו הבא זכות והפטר" וכיון שאומרים החולה הרי מקיימים ומודים
נוספים על רמ"ח ולא מועיל התפילה על רפואת רמ"ח אבריה מאחר שיתכן שהוא בחזקת חולה וצריכים להביא זכות כדי שלא לעורר עליו קטרוג ויכול
שרמ"ח אבריה בריאים ושלמים. להזיק לחולה (הגאון ממונקאשט בספרו חמשה מאמרות מאמר נוסח תפילה אות יט,
ויש אומרים :רפואה לשלמה לכל אבריה וגידיה (אגרו"מ ח"ד סימן סז). ספר שאול בחיר ה' תולדותיו והנהגותיו של הצדיק רבי שאול בראך ז"ל דף קצ).
בתוך שאר חולי ישראל הזכרת שם האם
שמתפלל על חבריו יכלול אותו עם שאר חולי ישראל ,והטעם :שמתוך שכוללו כשמתפללים על חולה או על אדם בריא בשביל איזה דבר הצריך לו ,עדיף
עם אחרים תפילתו נשמעת יותר בזכות זה (לבוש שלה ו ,ש"ך שלד ד). להזכיר את שם אמו ולא של אביו (שבת סו ,ב).
מקור :אמר אביי אמרה לי אם כל מנייני כשמה דאימה (שבת סו ,ב).
התפילות לא הולכות ריקם
שמתפללים על חולה במחלה קשה אשר בדרך הטבע לא נראה סיכוי לרפואה, ביאר רש"י (שם ד"ה כל מנייני ,וד"ה בשמא) כל מנייני כל לחישות ..בשמה דאימא,
ולפעמים יש איזה הרגשה שהתפילות לא פעלו אין זה נכון שגם אם נגזרה פלוני בן פלונית.
הגזרה התפילה מועילה להקל על יסורי החולה ,וכן הרבה פעמים התפילה הטעם :לפי שאין על האשה קטרוגים הרבה כמו על האיש לפי שפטורה
מועילה להאריך את חייו ,ואין בכוחנו להעריך כלל ערך של כל רגע ורגע ,ועוד ממצות עשה שהזמן גרמא ומלימוד תורה ואין לה עון של ביטול תורה (שו"ת
אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מן הרחמים וכבר תורה לשמה סימן שצט ,בן יהוידע ברכות לד ,א).
שמענו הרבה מקרים שנתרפאו בחסדי שמים. טעם אחר :שאמו יותר ודאית מאביו (שו"ת תורה לשמה סימן שצט).
ועוד גם אם התפילות לא פעלו ביחס לחולה מכל מקום התפילות עוזרות כשלא ידוע שם האם של החולה ניתן להזכירו בתפילות בשם אביו (ארחות רבינו
להוסיף לו זכויות משום שעל ידו נגרם שיהודים יתפללו ויעוררו רחמי שמים מהדורא חדשה ד תפלה על חולים ב).
ועל ידי זה נוסף לו זכויות לעולם הבא ולפעמים זכויות אלו עוזרות לו להציל
את צאצאיו הבאים מכל מני מרעין בישין ,ועוד מלבד כל זה ודאי עזרו התפלות תפלת הורים על ילדיהם
בשעתם לפעול הרבה ישועות לכלל ולפרט ולעתיד לבוא יתגלה לנו הכל כמה כשאמא מתפללת על ילדיה תאמר רק את השם של בנה או ביתה ולא תזכיר
טובות וישועות נגרמו על ידי כל תפלה ותפלה של כל אחד ואחד (ספר תולדות בן (ספר אשי ישראל פרק כג הערה קפט בשם הגרח"ק ז"ל).
יעקב עמוד קיח בשם מרן הקהילות יעקב). כשאב מתפלל על ילדיו יאמר בן פלונית (ספר מצות ביקור חולים פרק כז יב).
סגולות לרפואה תפלה על הורים או על רבו
צדקה שמתפלל על הוריו או רבו ,לא יזכיר בתואר כבוד ,כגון רפא נא לאדוני אבי ,או
צדקה תציל ממות ולכן מי שחולה יחלק צדקה לפי ערכו (ערוה"ש שלה ו), לרבי ...אלא יאמר רפא נא לאבי פלוני או לרבי פלוני בן פלונית ,והטעם :לפי
והטעם :משום שתשובה ותפילה וצדקה מעבירין רוע הגזרה (דרכי משה שלה ב). שאין גבהות לפני המקום (חיד"א בברכי יוסף סימן שלה שיורי ברכה אות ד בשם מעבר
יבק מאמר שפתי צדק פרק ח).
ילך אצל חכם
יש מי שאומר שמי שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ,שיבקש עליו רפואה שלמה מן השמים
רחמים (בב"ב קטז א ,רמ"א שלה י). הטעם שמזכירים בתפילה על החולה מן השמים והא פשיטא הוא שהכל משמים
סגולה לחולה שיבריא שיקבל על עצמו מידת חסידות בדבר מסוים לעשותו, ביאור הענין על פי הגמרא (חגיגה יב ,א) מאי שמים מלמד שהביא הקב"ה אש
ובזכות זה יתרפא (בן יהוידע ערכין טז ,א ד"ה אמרו). ומים ועשה מהם רקיע ,ביאור למרות שהם כוחות מנוגדים ,וגוף האדם מיוסד
מד' יסודות ,אש ,רוח ,מים ,ועפר ושכל אחד עומד במידה קצובה אז הגוף
שינוי שם לחולה בריא אבל כשאחד מתגבר על חבריו ובא בגבולו ,אז יהיה האדם חולה ,ולכן
יש מצבים שמשנים לחולה את השם או מוסיפים לו שם ,והטעם :מפני ששינוי מבקשים מהקב"ה שישלח לו ה' רפואה שלמה מן השמים ,מסגולת בריאת
השם קורע גזר דינו של האדם ,והביאור :לפי שעל ידי שינוי שם ,נחשב כאדם השמים ,שמהם נעשה שלום בין היסודות בין אש ומים וכן יעשו יסודי הגוף
אחר ואין הגזרה נגזרה על האדם הזה (לבוש שלה י) ,וכשמוספים לו מתפללים של האדם שלום ביניהם ולא ידחוק זה את זה וממילא ישוב לאיתנו ולשמות
תהילים במנין של עשרה אנשים ,ואומרים היהי רצון וי"ג מידות של רחמים, בריאותו (ברוך שאמר לבעל התורת תמימה עמוד קסה).
ויהי רצון של הוספת שם כמו שמובא בספרי התהילים (גשר החיים מצוות ביקור
חולים פרק א ג -ד).
להערות ,תרומות והנצחות :י .לב ,ראב"ד | 052-7668608 ,5לקבלת העלון במיילlev17382@gmail.com :
4
