קאצק און שארף · Katzk Un Sharf — וירא (2026-10-26)

✦ ❖ ✦ בס״ד
קאצק און שארף ◆ ◆ ◆
תשפ״ז | פרשת וירא
וזהו דומה למה שראיתי מהברית מנוחה אחד מתלמידי וירא אליו ה' באלני ממרא (י"ח א')
הרמב"ן -דכתיב אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם ,ואם וכתב רש"י -באלוני ממרא הוא שנתן לו עצה על המילה
ראשונים כבני אדם אנו כחמורים -זהו דוקא בזמניהם אבל לפיכך נגלה עליו בחלקו עכ"ל ,אמר הרה"ק מווארקא
בזמנינו בהנסיונות שיש בזמנינו אנו גדולים מהראשונים וזהו זיע"א "זעטץ יודען ווי ווייט א ערליכער מאן קען זיך
כיסוד הנ"ל שהקב"ה רוצה שבתוך הנסיון שיש לנו בזה פארדינן" דבשביל שנתן לו עצה טובה נגלה ה' בחלקו .ודו"ק
נתגדל להש"י היטב כי עמוק הוא.
ויען אברהם ויאמר וגו' ואנכי עפר ואפר (יח כז) והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו (י"ח ח')
הרבי מפרשיסחא זיע"א אמר שכל אחד ואחד צריך להיות וכתב רש"י -ויאכלו -נראו כמי שאכלו מכאן שלא ישנה אדם
לו שתי "קעשעניס"( )pocketsלהשתמש בו בעת צרכו- מן המנהג ,אמר הרה"ק מגאסטינין זי"ע בזה"ל" -אין
בקעשינע א -בשבילי נברא העולם ,ובקעשינע השני אני עפר קאצק האט מען מער מחמיר גיוועזען אויף א מנהג ווי אויף א
ואפר ,אלא שהרבה טועין ומשתמשין בהיפך ממה שצריכין דין" .ודו"ק.
להשתמש .ודו"ק היטב כי עמוק הוא.
אולי יש חמשים צדיקים בתוך העיר האף תספה וגו' (י"ח כ"ד)
אולי יחסרון חמשים הצדיקים חמשה התשחית בחמשה
כתב הארץ צבי(בפרשת בהעלותך) שהקב"ה לא צריך
את־כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים
וחמשה (יח כח) צדיקים שיושבים בביה"מ כל היום והם צדיקים רק הקב"ה
אמר האמרי חיים -חמשה הם אותיות שמחה ואברהם שאל צריך צדיקים שהם בתוך העיר-דיג'ע צדיקים שעוסקים
להקב"ה שאם חסר חמשים הצדיקים חמשה דהיינו השמחה בפרנסה עם אנשים ואוכלים ושותים וכו' ואעפ"כ הם צדיקים
התשחית מחמת זה את כל העיר ואמר לו הקב"ה לא אשחית זה רוצה הקב"ה וזה כתיב כאן אולי יש חמשים צדיקים
אם אמצא שם ארבעים צדיקים אבל וחמשה דהיינו עם מאיזה מין צדיקים בתוך העיר מיני צדיקים ,וזהו כמה שכתב
השמחה ,ורואין מזה כמה גדול כח של שמחה שארבעים הרה"ק מקאצק בפרשת משפטים על הפסוק ואנשי קודש
צדיקים עם שמחה הם יותר מחמשים בלי שמחה. תהיון לי וכתב שם וז"ל "מענטשליך הייליג זאלט ענטץ זיין"
ופשט הוא כנ"ל שהקב"ה רוצה שאע"פ שאתה עוסק עם
וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם אנשים כל היום אבל הייליג זאלטס עטץ נאך זיין והקב"ה לא
על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע
(כ"א יד) צריך שאנו יהא כמלאכים שיש לו די ויותר רק רוצה
מענטשין זאלן זיך אויסארביטין ונעשה צדיקים ,וזהו כמה
ובפרש"י -ותלך ותתע -חזרה לגלולי בית אביה(היינו ע"ז)
שאמרנו בפרשת נח דכתיב שם נח איש צדיק דהיינו אע"פ
צ"ע שהאיך יודע רש"י זה שחזרה לע"ז ,ואמר הרבי מקאצק
שהיה איש והיה שייכות להעולם אעפ"כ היה צדיק.
זי"ע -א יוד ווערט קיינמאל נישט פארלוירן ווייל ער האט
מי שרוצה לקבל הגליון או לשאר דברים יפנה למכוןkotzkandsharf@gmail.com :
דרך דביקותו כמו בשאר פעמים -וזהו מה שאמר הרה"ק דאך אמונה בהקב"ה און אויב שטייט ותתע -אלא מאי ער
מקאצק שלא היה נסיון של יצחק רק אברהם דהיינו שלא האט פארבלאנזירט לע"ז.
נטלו מיצחק המדריגות רק מאברהם.
ויהי אחר הדברים האלה והאלקים נסה את אברהם (כב א')
ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחק למה לא נחשבת העקידה נסיון ליצחק ורק נקרא נסיון של
(כב ד')
אברהם ונכלל בעשרה נסיונות? ושמעתי פשט -משום "עס
אמר הרבי מקאצק זי"ע כי עיקר ניסיון העקידה הוא מה איז גרינגער צו שטארבן על קידוש ה' ווי צו לעבן על קידוש
שלא השתנה הדבר במשך שלשה ימים כמו שנאמר ביום ה'".
השלישי וגו' -כי התלהבות פתאומית אינה כל כך קשה אף
והרבי מקאצק אמר בקצרה בזה"ל" -מפני שלא כתיב
לעשות דבר גדול וקשה ,אבל להיות על מצב אחד משך ג'
והאלקים נסה את יצחק רק את אברהם" עכ"ל ,והפירוש לזה
ימים בלי שום קרירות זהו הניסיון גדולה של העקידה.
אומרים שאם מנסים לאדם מן השמים אזי נוטלין ממנו את
וישב אברהם אל נעריו ויקמו וילכו יחדו אל באר שבע (כב יט) כל המדרגות א"כ לאברהם היה מנסים שנטלו ממנו כל
אמר ר' שמחה בונם מאוטבוצק זי"ע דמלמד לנו הפסוק המדרגות אבל מיצחק אבינו לא נטלו המדרגות ולא היה כ"כ
רבותא שלא נתפעלו אברהם ויצחק לבוא גדולה בלבבם נסיון לו ומשו"ז נקרא זה הנסיון של אברהם,
שהם כבשו את יצרם ויתגאה בלבבם לומר שהם בעסער מכל וכלשון השם משמואל "אברהם בעודו במדריגתו בתכלית
אדם ,אלא וילכו יחדיו עם הנערים שלא ידעו מאומה מן הדביקות לא הי' שום נסיון נחשב אצלו לנסיון שהכל מאפס
הנעשה ולא התגאה עליהם. ותוהו נחשב לו לעומת עריבת מתיקת הדביקות אלא שאז
בעת הנסיון נלקח ממנו המדריגות",
כתב השל"ה (בספר דרך חיים סוף פרשת וירא)
ובעבודת ישראל כתב שארפער -ונ"ל דהנ' בשעת הנסיון
וז"ל -העקידה ילמוד אדם מוסר שימסור נפשו על קדושת
כשמנס' הקב"ה את האדם בדבר מסתמא בזו הרגע כביכול
הש"י ,ומכל שכן שימסור אבר מאבריו או שבירת איזה
מסתיר קדושתו וממעט השגת האדם אשר היה לו מקדם כי
תאוה ,כגון לעמוד בהשכמה לתורה ולתפלה ,או
לולי האדם יהיה ברור וצלול בשעת הנסיון כמקדם לא היה
לשבור שאר תענוגים ,וכן שיחה בטלה וכיוצא בזה,
הנסיון נחשב לכלום ובוודאי אין תימ' מי שיודע שעומד
יבטל רצונו מפני רצון המקום ,עוד יחשוב האדם באם
לפני מלך גדול ונורא שלא ימרוד בו ,אמנם ענין הנסיון
באה לידו איזה עבירה או איזה מצוה ,יחשוב אולי הש"י
הוא שמסתלק בהירות האדם והרי הוא בא לידי נסיון-
מנסה אותי עתה אם אעבור ,או אקיים כדרך שנסה את
ואם כובש יצרו באמנותו ומתחזק לשוב לבוראו אז הוא
אברהם אבינו ,ובודאי אלו ידע האדם שהקב"ה מנסה
נקרא עומד בנסיון .ולפי"ז מסתמא כאשר האלהים נסה את
אותו עתה ,היה נזהר מאוד .על כן יחשוב האדם תמיד
אברהם בדבר העקיד' אחר שאמר לו קח נא את בנך מסתמא
בבוא איזה ענין לידו ,כי כן הוא מדתו של הקב"ה שולח
נסתלק ממנו בהירתו ודביקותו לנסות אותו אם יעמוד
איזה ענין לאדם כדי לנסותו .ואשרי אדם שה' אלהיו
בצדקתו כנ"ל .ואפשר שזה כוונת הפסוק וירא את המקום
תמיד במחשבתו
מרחוק כי הקב"ה נקרא מקום שהוא מקומו של עולם .נראה
לו כאילו הוא מרחוק ולא יכול אברהם אבינו ע"ה להשיג
שבת שלום ומבורך · א גוט שבת
מי שרוצה לקבל הגליון או לשאר דברים יפנה למכוןkotzkandsharf@gmail.com :
