דרכי צדק · Darchei Tzedek — וירא (2026-10-26)

בעזהשי"ת
דרכי ˆד˜
דא"ח מכ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א
דרכי אמונה
דא"ח מכ"ק אדמו"ר שליט"א
פרשת
וירא
תשפ"ז
א
גיליון דרכי צדק
יו"ל ע"י מערכת
מכון דרכי צדק
להוצאת דא"ח
מכ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א גיליון זה הונצח
מפוריסוב לעילוי נשמת
פעיה"ק ירושלים תובב"א הרב שלמה בן הרב גדליה ז"ל
נלב"ע מוצאי יו"כ תשפ"ו
©
נתנדב ע"י בני המשפחה
כל הזכויות שמורות
ואין להעתיקו בשום אופן
********** לעדכון שמחות למדור
להערות והארות שהשמחה במעונם
054-8458846 וכן לתרומות והנצחות לבעלי
A026508288@GMAIL.COM
שמחה ויא"צ וכד'
ניתן לפנות למספר 0548458846
***************
קול מערכת "דרכי צדק"
לעילוי נשמת
02-5401454
שר בית הזוהר הגאון הצדיק
*************** חכם משה שלום מעודה
לע"נ ר' משה בן דן מאלר ז"ל זכר צדיק וקדוש לברכה
שנסתלק לבית עולמו לאחר יסורים קשים
ומרים שקבלם באהבה רבה ובשמחה
ביום שב"ק
לסדר "ויקרבו ימי ישראל למות"
פר' ויגש ד' טבת תשפ"ה
ב
ˆד˜ דרכי
˙וכן הענינים
דא"ח כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א............................ה'
פניני דרכי צדק.........................................................ז'
מדור עצותיך אמונה.................................................ט'
מדור מאורות צדק....................................................י'
מדור סגולות צדק...................................................י"א
מדור משלי דרכי צדק.............................................י"ב
מדור השו"ת.........................................................י"ב
מדור יומא דהילולא................................................י"ד
דרכי אמונה-דא"ח כ"ק אדמו"ר שליט"א.................ט"ז
%דבר המערכת%
בספה"ק שם משמואל פר' וירא_פר' ח'( מבאר הענין שלעומת שישראל מתאמצין בששת ימי המעשה
לדחות מהם כחות רעות של שלש קליפות הטמאות לגמרי שמושכין להעבירות ,לעומתם זוכין למצות
שבת ,כמו שזכה אברהם בשביל זה למצות מילה ,כי ברית מילה וברית שבת הם בסגנון אחד ,אלא שברית
מילה הוא ברית המעור ,ושבת הוא ברית הלשון שהם מכוונין ,וזהו שלא יהא דבורך של שבת כדיבורך של
חול ,וכמ"ש מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לד' ולזמר לשמך עליון להגיד בבוקר חסדך וגו' הנה הזכיר
בכתוב שלשה דברים ,להודות לזמר ,להגיד ,דמול זה שלא הי' נמשכין לשלש קליפות הטמאות ,זוכין
לשלשה אלו בשבת ,כמו שזכה אאע"ה בשביל זה לשלשה מצות שבברית המעור ,כן זוכין ישראל לשלשה
אלו שבברית הלשון ,כמו שזכה אברהם ,בשביל זה לשלשה המלאכים ,כן זוכין ישראל בשבת למלאכים
המלוין את האדם ,שעליהם אנו אומרים שלום עליכם קודם הקידוש ,וכמו שכבר אמרנו בזה ,וכמו שזכה
אאע"ה בזכות הקידוש במותר לו ומחמת קיום בכל דרכיך דעהו למראה השכינה ,כן ישראל לעומת
הקידוש במותר להם ,זוכין בשבת להארה אלקית ועונג שבת ,וכמו שאנו אומרים בקבלת שבת התעוררי
נגלה ,ובעונג שבת הכל במדה ובמשקל כמסת הקידוש התעוררי וגו' עורי עורי שיר דברי וכבוד ה' עליך ג
בדבר הרשות ,שזה דבר שאין לו שיעור הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו.
בעזהשי"ת
גליון זה לפרשת "וירא"
נתנדב והונצח
ע"י
החפץ בעילום שמו
לעילוי ולטו"נ
הרה"ק ר' גדליהו משה זיע"א
בן
הרה"ק ר' שלמה זיע"א
מזויעהל
ˆד˜ דרכי
זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חייתני
דא"ח מכ"˜ אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א
דא"ח בסעודתא דחקל תפוחין קדישין פרשת וירא
ליל שב"ק י"ח מרחשוון תשע"ז-ארה"ב נ.י.
להתגבר על יצרו )כמאחז"ל בגמ' קידושין האדם צריך להכיר ולדעת בבירור שאין לו
פא ,א(. מאומה ,וכי כל מה שיש לו – מֵא ֵת
צריך שהחשבון של האדם )חשבון הנפש( ה' ה ָיְתָה זאֹּת )תהלים קיח ,כג( ,השי"ת הוא
יהיה אמיתי ,ולא בשקר יסודו ,או אז, החונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה ,ואילו
כשיכיר שפלות עצמו יזכה לעוד ועוד האדם מצד עצמו אין לו כלום ,ואלמלא
סייעתא דשמיא ולהשראת השכינה ,כמ"ש הקב"ה עוזרו אינו יכול להתגבר על יצרו
)ישעיה נז ,טו( "אֶש ְכוֹן ו ְא ֶת ַדכ ָא ושְפ ַל רוח ַ". הרע .אסור לאדם לרמות את עצמו ולחשוב
כוונת הכתוב היא לאותם אנשים אשר חיים שכבר פעל ועשה משהו ,אלא הוא נדרש
על פי ה'אמת' ואינם מרמים את עצמם ,ורמז להכיר ולדעת בבירור הגמור שאין לו מאומה.
לדבר שנא' )ויקרא כה ,יז( "ו ְלא ּ ֹ תוֹ ּנו אִיש ב'פרי הארץ' מבואר שאפילו אדם שאיננו
א ֶת ֲעמִיתוֹ ּ" ,שדרש הרה"ק 'השרף' מקאצק עובר שום עבירה בפועל ,גם הוא
זי"ע מאחר שאלפי"ן ועייני"ן שבתורה צריך להכיר שבפנימיותו הוא עדיין לא עקר
מתחלפין ,רמז יש כאן שלא ירמה האדם את את הרע שיש בו ,שהרי "יצר לב האדם רע
'אמיתו' ,היינו את האמת שלו עצמו. מנעוריו" )בראשית ח ,כא( ו"לפתח חטאת
עה"פ הנ"ל ,הרה"ק בעל ה'תניא' זי"ע רובץ" )שם ד ,ז( .כל ימיו של האדם הוא
מבאר ,שאין לפרש "אֶש ְכוֹן ו ְא ֶת ַדכ ָא נמצא במלחמה תמידית כנגד יצרו הרע ,והוא
ושְפ ַל רוח ַ" רק על הרחוקים מתורה ומצוות. שאחז"ל 'לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר
לא רק עליהם נאמר מקרא זה ,כי אם גם על הרע' )ברכות ד ,א( ,וזה הוא התיקון שלו,
יהודים יראי שמים עובדי ה' ,אשר עדיין לא אשר לשמו ירדה נשמתו לעולם הזה ,ואולם
עקרו את הרע שיש בהם ,שעדיין לא הפכו גם בשעה שהוא מתגבר על יצרו הרע עליו
את הרע לטוב ועודם נמצאים בקשרי להכיר שהיתה זו סייעתא דשמיא ,מאת ה'
המלחמה ,מלחמת הי צר .הדרך היא להכיר היתה זאת ,ואילו הוא מצד עצמו אינו יכול
ה
ˆד˜ דרכי
כי מנגעי 'עצמו' הוא רואה אותם .על כל שפלות עצמו ,ולדעת ידוע היטב שכאשר
פנים ,מתוך ההתבוננות הזו יוכל כל אדם כבר הבין משהו והשיג משהו בתורה
לעשות חשבון נפש ,לברר לעצמו היכן הוא ובעבודת השי"ת ,אין זה משלו .גם אם השיג
אוחז בעולמו. עניינים עמוקים של חסידות ותורת הנסתר
באבות שנינו )פ"ג מ"ט( כל שחכמתו וכדו' ,שלא "יאחז מעצמו" ושלא ייקח לעצמו
מרובה ממעשיו .ובאמת אין זה "כתר" מכל מה שיש לו ,שהרי מן שמיא זיכו
עניין של מה בכך כאשר חכמתו מרובה אותו ,ואינו אלא כאדם שקיבל בהשאלה כלי
ממעשיו ,ויש להתפלל ולבקש מהשי"ת על מחברו :היש לו במה להתגאות? והרי יודע
הדבר הזה ,כדרך שאחז"ל )תנדב"א רבה הוא שהכלי אינו שלו .אין מקום לקחת
כה( שיאמר :מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי 'כתרים' .הלוקח לעצמו הריהו גנב .כאן ,הכל
אברהם יצחק ויעקב. הוא עבודה של תיקונים :תיקון הנפש ,זיכוך
הרי האבות הק' ע"ה היו 'מרכבה' לשכינה המידות .יש הנמשכים ללימוד נגלה ,מצד
הק' ,ואף לרגע אחד לא פסקו עצם טבעם וברייתם ,ויש שנמשכים ללימוד
מדביקותם בהשי"ת ,היו בטלים כל כולם תורת הנסתר והקבלה ,הרי זה על פי שורש
לרצונו יתברך ולייחוד השי"ת ,כמבואר נשמתם ותיקונה ,אולם אין כאן מאומה במה
בדברי הרה"ק בעל ה'תניא' זי"ע .על כן צריך להתגאות ,אין שום גדולה לאדם ,אלא רק
כל אדם לומר 'מתי יגיעו מעשי למעשי תיקוני נפש יש כאן .זאת צריך האדם לדעת,
אבותי' ,ולהתאמץ להגיע לבחינה כלשהי ולהכיר היטב את פנימיותו ,להתבונן להיכן
ממעשיהם ,שהאבות הק' ע"ה ולאחריהם הנטיות שלו ומה הם החשבונות שלו.
משה רבנו ע"ה וכל הנביאים אחריו היו כל בספה"ק 'נועם אלימלך' מביא הרה"ק הרבי
ימיהם בדביקות גמורה בהשי"ת בבחינה רבי אלימלך זי"ע משמו של
גבוהה ביותר .ואמנם יש בזה דרגות רבות. הבעש"ט הק' זי"ע ,וכן מובא גם בספה"ק
אכן כאשר האדם יכיר בכך היטב ,עד כמה 'תולדות יעקב יוסף' משמו ,על יסוד דברי
הוא רחוק מכל אותן מדרגות גבוהות ועד התנא )נגעים פ"ב מ"ה( 'כל הנגעים אדם
כמה רחוק הוא מן הדביקות הגמורה רואה ,חוץ מנגעי עצמו' ,היינו שהצדיק
בהשי"ת ,או אז יכיר נגעי עצמו ולא יחזיק את הנמצא בקדושה אינו רואה חסרונות ונגעים
עצמו גדול משום אדם ,אדרבה יכיר שהוא בזולתו אלא בעצמו בלבד .ומי שרואה נגעים
הפחות שבכולם )וכמ"ש ב'אגרת הרמב"ן' וחסרונות בזולתו יש לו לדעת כי מנגעי עצמו
שיש לו לראות שבכל אדם יש מעלות אשר הם .והיינו שאת הנגעים שרואה 'חוץ' ,יידע
ו
ˆד˜ דרכי
הגם שהוא מכיר את שפלותו ודלותו עד כמה אין בו( .כיון שכך ,כיצד יוכל להיות בשמחה?
ריק הוא מכל ,עכ"ז בההיא שעתא שהוא והלא לכאו' בראותו את שפלות עצמו עלול
זוכה לעסוק בתורת השי"ת ובמצוותיו ית' יש האדם להתייאש ולהתעצב .על כך מבאר
לו לשמוח עד מאוד ,כאותו בן המלך שזכה הרה"ק בעל ה'תניא' זי"ע שהדרך להגיע אל
לצאת לשעה קלה מבית האסורים .בכל רגע השמחה היא כמשל לאותו בן המלך
ורגע בו אנו זוכים לקיים מצוה ,לעשות שהושלך לבית האסורים לתקופה ממושכת,
מעשה טוב כלשהו ,הרי אנו כמי שהשתחרר אולם בכל יום ויום היו מניחים לו לטייל זמן
מבית הכלא .ולא שנשתנתה ה'מציאות' מה בחוץ .בההיא שעתא שהוא מטייל מחוץ
שלנו ,הרי פשוט שנשארנו גם אז כפי שהיינו לכלא הריהו בשמחה רבה .הנמשל :היהודי
קודם ,אלא שלשעה קלה יצאנו מתחת הזה אשר עוסק בתורה ובמצוות ומתפלל
שליטת הסט"א והרי זו שמחה עצומה .יהי כדבעי ,בההיא שעתא הרי הוא יוצא מתחת
רצון שהשי"ת יעזור ונזכה להכיר את האמת רשות הסט"א ומשליטתם ,על כן יש לו
שלנו ,ונזכה שיתהפך בנו הכל לטובה. לשמוח ביותר .הגם שיודע הוא מך ערכו,
פניני דרכי צדק
על פרשתן
הרה''ק מרוז'ין זיע''א פירש עה''פ וירא אליו ה' באלוני ממרא ,ממר''א בגימטריא אפ''ר על דרך
הכתוב ואנוכי עפר ואפר .שהשי''ת מתגלה במקום שהאדם אפר אצל עצמו ושפל בעצמו.
והיינו ,שהאדם צריך להיות בטל ומבוטל אצל עצמו כעפר ואפר ,ורק כשהאדם הוא בבחינת
'אפר' יוכל לזכות לגילוי הקדושה .וזהו שאמר אברהם אע"ה )יח ,כז( "ואנכי עפר ואפר",
זה סוד הגילוי שזכה לו אאע"ה ,שהיה בטל אצל עצמו בבחי' אפר.
וידוע מאמר הצדיקים שאדם אחד אומר על עצמו :אני כלום ]גארנישט[ וחברו אומר :ואילו
אני כלום של כלום ]גאר גארנישט[ .ממר"א היה בחינת 'אפר' ,ואילו אברהם אע"ה היה
בחינת "עפר ואפר".
)ליל י''ח חשוון ה' וירא תשפ''ד(
*
ז
ˆד˜ דרכי
עה"פ ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל )יח ,ט( .הרה"ק רבי יצחק'ל דראהביטש'ער
זצוק"ל היה דרכו שלא לומר תורה ,ולרוב השתוקקות מאנשיו לשמוע לקח מפיו הק'
התחבאו פעם אחת בפר' וירא שנים מהחסידים בביתו תחת התנור קודם שבא ללמוד הפרשה
עם בנו מרן הרה"ק הרבי ר' מיכלי זצוק"ל מזלאטשוב כדי לשמוע עכ"פ האיך הוא לומד עם בנו
זיע"א ,וכשהגיע לפסוק ויאמרו אליו איה שרה אשתך וגו' ביאר הכוונה בזה ,דהנה המלאכים
שמעו במרום רעש גדול ע"ד חשיבות ומדרגת אברהם אבינו ע"ה להיות גם רגל מהמרכבה ,ועל
כן עתה כשהיו בביתו ולא ראו מאומה כי מאד הסתיר דרכיו ומעשיו ,שאלו אותו על שרה אשתו
איה היא ,כי אולי על ידה יוכלו להוודע ממעשיו הנפלאים ,והשיב אאע"ה להם הנה באהל ופי'
רש"י צנועה היא ,היינו שגם ממנה לא תדעו כלום בל"א אמר :ס'וועט פון איהר אויך א-פייג
דערגיין.
*
עה"פ ויבואו שני המלאכים סדומה )בראשית יט ,א( ,שאל הרה"ק רבי לייב שרה'ס זי"ע למה
לאברהם אע"ה נדמה כאנשים ,וללוט נדמו כמלאכים .וביאר ,שאברהם אע"ה היה מכניס
אורחים ,ואפילו אנשים פשוטים היה ג"כ מכבד אותם ,על כן לא היו צריכים לידמות לו כמלאכים.
אבל לוט לא היה מכניס אורחים פשוטים ,ע"כ נדמו לו כמלאכים.
*
כתיב בעקידת יצחק "והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו" .מבאר ה'ישמח ישראל' בפר' וירא
בשם הרה"ק ר' מענדלי מווארקי זי"ע מהו 'איל אחר' והלא היה לו לומר 'והנה איל' מהו
'אחר' ,אלא הוא לקח "איל אחר" .והסביר שאאע"ה הגיע לדרגה כה נשגבה להפשיט את עצמו
עד שיצחק בנו ,שאותו הלך לעקוד ,לא היה אצלו אלא כמו 'איל' .אולם הקב"ה אמר לו "אל
תשלח ידך אל הנער" ,ועל כן כתיב "והנה איל אחר".
*
מובא בספ' הק' פרי הארץ פרשת וירא שהשי''ת שולח לכל בן אדם את תיקוני הנפש שלו,
לאחד ייסורין ולאחר שפע שיפזרם לאחרים ,שלכל אחד נותן נסיונות וחשב' שמים ואין
אדם יודע כבשי דרחמנא .ואפי' אדם כשר אסור לו להרהר ועין הרע באה מהקנאה.
)ליל שבת ד' אלול תשע"ז(
ח
ˆד˜ דרכי
מדור עצותיך אמונה
איתא בזוה"ק שהמצוות הן עצות ,כלו' תרי"ג המצוות הן תרי"ג עיטין ]עצות[ כיצד
להמשיך קדושתו יתברך ,והן עצות לאדם להתקרב אל הקב"ה ולהיטיב את מדותיו.
)ליל ששי פר' אחרי וקדושים תשע"ח וכן בדא"ח רעוא דרעוין פר' בשלח שבת שירה ט"ו בשבט תשס"ז(
אאע"ה הרגיש שהוא לגמרי בחוץ ,שהוא עודנו 'פתח האוהל'
הרה"ק ה'יושר דברי אמת' זיע"א מבאר )באות כ"ב( שכך הוא בלימוד התוה"ק ,מי שלומד
תורה כדבעי ,צריך להגיע להכרה בקב"ה .מה נקרא 'הכרה' ,לפעמים פוגש אדם מישהו
– ולאחר מכן הם נפרדים ,חולף זמן מה ,והוא שוכח אפילו איך אותו אדם נראה ,לפי שאיננו
זוכרהו .משא"כ כשהוא פוגש אדם פעמים רבות ,הריהו זוכר אותו :זו נקראת 'הכרה' .כך ,מבאר
ה'חובות הלבבות' ,לפעמים חושב אדם על הקב"ה רגע ,אך שוכח לאחר מכן .זאת איננה 'הכרה'
בהשי"ת .אדם צריך לחשוב הרבה על הקב"ה ,בכדי שתהיה לו 'הכרה' בהשי"ת .וזהו "וירא אליו
ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האהל" – אאע"ה הרגיש שהוא לגמרי בחוץ ,שהוא עודנו
'פתח האוהל' .אדם צריך לחשוב הרבה על הקב"ה עד אשר תהא לו הכרה ושייכות להשי"ת.
הרה"ק בעל ה'תניא' זי"ע כ' עצה בענין זה ]עי' 'תניא' פרקים מ"א ומ"ב[.
העצה האחת היא ,שהאדם צריך לחשוב כי "מלא כל הארץ כבודו" ,מלא כל הארץ כבודו ממש,
השי"ת מלא את השמים והארץ ממש ,ומלא העליונים והתחתונים ממש – כך לשונו
של הרה"ק בעל ה'תניא'.
עצה נוספת :האדם צריך לחשוב שהקב"ה מתבונן ומביט עליו איך הוא מקיים את המצוות,
באיזו מחשבה הוא מקיימן ,באיזו כוונת הלב הוא מקיים את המצוה ,והיאך הוא ניגש אל
המצוה .והנה ,מובא כי העצה היא לחשוב כי כל נשימה של האדם היא 'בנין' שלם – וזהו "כל
הנשמה תהלל י"ה" ,על כל נשימה ונשימה .אמר הרה"צ ר' אלי' ראטה זצ"ל בשם הרה"ק רבי
שלמה מזוועהיל זי"ע כי משך נשימה הוא שתי דקות .ומובא במאמר 'כל הנשמה תהלל י"ה'
להרה"ק רבי אהרן משה מבראד זי"ע ]בסידור 'טהרת ה'[ כי כל נשימה של האדם עולה למעלה,
ובאותה נשימה נרשמים כל ההבלים שמוציא האדם באותה נשימה ,בנשימה ההיא רשום כל מה
שהאדם עשה במחשבה ,בדיבור ובמעשה ,ודנים אותו בשמים על כל נשימה ונשימה .על כן,
ט
ˆד˜ דרכי
החפץ להתחיל בעבודה זו ינסה תחילה נשימה אחת בצירוף ]ברצף[ לחשוב כל אותה נשימה
ענין "כל הנשמה תהלל י"ה" ,למשך שתי דקות ,וכך תהיה לו התחלה של רשימו.
מכל מדה בה נפגש האדם ,צריך שיתעורר לה' :כשיש לו פחד כלשהו ,עליו להתעורר מכך שזו
סיבה לפחד ה' .כשיש לו אהבה ,עליו להתעורר שזו סיבה לאהבת ה' .לכל אדם יש מה
לפחוד מבורא עולם ,ויש לו מה לאהוב אותו ,בראותו את גודל החסדים הרבים שהשי"ת עושה
עמו ,עליו לאהוב אותו ולהודות לו על כל החסד אשר עשה עמו ' :ועל ניסיך שבכל יום עמנו
ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת' .הכל – חסד ה' .האדם צריך לפרט לעצמו את החסדים
שהקב"ה עמו .זה מביאו לאהבת ד' .פעמים מרגיש האדם שמתעוררת בו מדת הכעס – עליו
להפוך אותה לקנאת ד' על עצמו :יפשפש במעשיו האם הוא מתנהג כראוי ,האם הוא מנצל את
הזמן כראוי – ולדעת שהכעס אינו אלא 'קריאה' מהקב"ה אליו' ,סיבה' כדי שיתעורר לעבודתו
ית' .פעמים ,מתלוננים אנשים שהם מרגישים בדידות ,ואינם יודעים פשר הדבר .זה קורה לאנשים
רבים .גם זו היא קריאה מהקב"ה :מי שנמצא עם הקב"ה ,לעולם אינו מרגיש בדידות .כשאדם
חי עם הקב"ה ,אין בדידות ,צריך אפוא להתעורר מכל דבר ,להתקשר לה' ולהתקרב אליו.
בספה"ק 'יושר דברי אמת' מובא דבר נפלא :פעמים מרגיש האדם את עצמו רחוק מהשי"ת –
אולם אין דבר כזה .והלא הקב"ה מחייהו בכל רגע ,אם כן הקב"ה נמצא איתו – אין הקב"ה
רחוק ממנו .הוא מתרחק ,בדמיון שלו .על כן צריך אדם לעזוב את הדמיון שלו ,ומיד הוא נמצא
עם ה'.
מדור מאורות צדק
עובדו˙ ˘כ"˜ מרן אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א
סיפר ˘היה בדידיה
בכוח האמונה ממשיכים ישועות למעלה מדרך הטבע
מעשה היה באדם אחד שאשתו ירדה מדעתה ,רח"ל ,והיתה מתרוצצת כמשוגעת ברחובות
העיר וביישה את בעלה ואת המשפחה בבזיונות גדולים ,באו אליו חבריו והפצירו בו
שיגרשנה ,שהרי הבושות הללו יפריעו לו לחתן את ילדיו ולשדכם בשידוכים מכובדים והגונים.
י
ˆד˜ דרכי
ואולם הבעל הגיע אלי לדעת המעשה אשר יעשה ,יעצתי לו שישיב להם שאין בדעתו לגרשה,
מאחר שזהו הזיווג שלו שזימן לו הקב"ה ,משמע שאיתה הוא צריך לחיות ועליו לקבל את הגזירה
הזו ולא לגרשה .ושיעמוד איתן בכך ,והשי"ת יהיה בעזרו ,ואכן לאחר שעמד איתן בדעתו במשך
זמן מה ,הנה הרגישה האשה שהכל מתנגדים לה ורק בעלה נוהג בה בדרך רכות כמי שאוחז
ממנה ,ומתוך כך נתרכך ליבה והחלה מעט מעט לחזור לדעתה ולשפיותה ,וסופה שנרפאה כליל
ממחלתה הנפשית וחזרה להיות כאחד האדם.
בספה"ק 'חובות הלבבות' מבואר עניין 'ברית כרותה לשפתיים' )מו"ק יח ,א( ,שכל דיבור
שהאדם מוציא מפיו בשפתיו כך הריהו גוזר לעצמו לטב או ח"ו למוטב ,וכאשר יהודי
מאמין שהכל מעשה ה' המה ,בלתי לבדו ית' ,כך הן ההשפעות לאדם .יהי רצון שכל אחד יקבל
על עצמו להיות מהמאמינים באמונה שלמה בבורא ית' ,אשר הוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל
המעשים ,ומכאן ואילך נהיה אף אנו מהמאמינים בו ית' באמונה שלימה ויהי רצון שיושפעו עלינו
כל צינורות השפע דלמעלה אכיה"ר.
)צפרא דשבתא פר' ויקרא זכור תשע"ו(
מדור סגולות צדק
ע"י הביטול להשי"ת מסוגל לפעול כל הישועות
כאשר אדם מבטל את עצמו אליו ית' ,מסוגל בכוחו לפעול את כל הישועות ,ברוחניות
ובגשמיות .אכן האדם צריך לדעת שאין בכוחו לפעול מאומה ,ושהוא בעצמו כלום ,אם
לא שהשי"ת עוזרו.
ומובא בספה"ק 'לשם שבו ואחלמה' )וכן מובא מהרה"ק הרבי רבי אלימלך זי"ע( שרק שכאשר
האדם מבטל עצמו אל הקב"ה ומאמין באמונה שלימה בבורא ית"ש ,מובטח הוא
שתפילותיו לא ישובו ריקם ובוודאי שיזכה להיוושע ברוחניות ובגשמיות ,וכן מובא מהרה"ק הרבי
רבי אלימלך זי"ע שההשפעה נמשכת בצינורות השפע ,ועל כן כל הצריכים ישועה והולכים לבקש
ברכות מצדיקים לזכות להיוושע בשידוך או בבני או במזוני רויחי וכדו' צריך לדעת שהדרך היא
להתבטל אליו ית'.
)ליל שב"ק פ' פקודי תשע"ו(
יא
ˆד˜ דרכי
מדור משלי דרכי צדק
מירשם להשגת השפעות טובות ברו"ג ע"י ביטול והכרה ברורה ביחוד ה'
המירשם הבא נחוץ לאנשים רבים" .מירשם דחוף" )א וויכטיגען רצעפט( :על מנת להשיג ולקבל
השפעות טובות ברוחניות ובגשמיות ,צריך האדם לא רק לבטל את עצמו ולהכיר
הכרה ברורה שהוא אינו כלום ושאינו יכול לפעול מאומה ,אלא צריך להגיע לשלימות ולהבין
שהעושה הוא הבורא ית' ,אשר הוא עשה ועושה ויעשה לכל המעשים ,ורק הוא ית' יכול ,הלא
קוב"ה ושכינתיה הוא ,ומבלעדי עזר ה' לא יוכל האדם לפעול מאומה ,וכמאמרם ז"ל 'אלמלא
הקב"ה עוזרו אינו יכול לו' ,וכל אשר עלה בידו לפעול ולעשות ולהצליח הרי זה מאיתו ית' ,אשר
הוא הנותן לך כח לעשות חיל .מירשם זה נחוץ לאנשים רבים ,ששוכחים כיום את הדבר ,ואם
יחזרו על כך שוב ושוב יועיל להם בעז"ה להצליח ברוחניות ובגשמיות.
)ליל שב"ק פ' פקודי תשע"ו(
מדור השו"ת
מלו˜ט מ˘יחו˙ ˜וד˘ ˙˘ובו˙ ל˘אלו˙ ˘נ˘אלו
לכ"˜ מרן אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א
ע"י התבטלות להשי"ת פועךים ישועות
}המשך מהמדורים הקודמים{
כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א פתח ואמר:
הבעייה היא שהאדם אינו רוצה להתבטל אליו ית' משום שכך נעים לו יותר )להישאר במצבו(
ורק לאחר שהוא שקוע בצרות עד צוואר הוא כבר מבין שאינו יכול לפעול בעצמו את
הישועה שלו ,או אז הוא מתחיל להתבטל אל הבורא ית'.
יב
ˆד˜ דרכי
שאל השואל:
הרי סוף כל סוף רואים אנשים שסובלים צרות וייסורים ומסכימים להתבטל אליו ית' ואעפ"כ
אינם זוכים להיוושע?
ענה כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א:
אין זו אמת ,כל מי שעדיין לא זכה להיוושע הרי זה משום שאינו מוכן להתבטל אליו ית' באמת.
והראייה ,כאשר יבוא מאן דהוא ויפגע בו ויאמר לו שהוא "אינו שווה מאומה" וכיו"ב דברים
של פגיעה ,הוא ייפגע מאוד ויכעס ,משמע שלא התחיל כלל בעבודת הביטול אליו ית'.
)*(
שוב שאל השואל:
והרי סוף כל סוף ,אדם שהוא תלמיד חכם באמת ועובד ד' ,אזי אדם כזה בראותו שיש לו נפילה
פה ושם ,עדיין יש לו "תמיכה" עצמית :הרי הוא מחבר ספרים ועובד ד' ויש לו במה לאחוז
מעצמו אם כן אפשר שייפול ולא יתבטל אליו ית' .משא"כ אדם פשוט כמוני ,שיודע מך נפשי
שאין לי כלום ,מדוע גם לי יש נפילות בעבודת ד'?
ענה כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א:
ראשית עליך לדעת שגם 'מחברי הספרים' אין זו תורה "שלהם" ,אלא ה' יתברך הוא החונן
לאדם דעת ונותן לאנוש בינה ,כי מפיו דעת ותבונה ,והוא המלמד תורה לעמו ישראל,
אין זאת כי אם ד' אחד ושמו אחד והכל שלו וממנו יתברך ,ואין האדם יכול להחזיק מעצמו
מאומה ,גם תלמידי החכמים הגדולים ביותר יודעים שהתורה שלהם איננה "שלהם" אלא משלו
ית' .ושנית ,כל אדם באשר הוא אדם ,גם האדם הפשוט ,כל חד לפום דרגא דיליה ,מחזיק מעצמו,
בכל מה שהוא עושה ועובד ,ועל כן מביאים לו מן השמים כשלונות ונפילות.
)ליל שב"ק פ' פקודי תשע"ו(
יג
ˆד˜ דרכי
מדור יומא דהילולא
מלו˜ט מ˘יחו˙ מלוה מלכה ו˘אר דברו˙ ˜וד˘
מכ"˜ אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א
הרה"ק רבי גדלי' משה מזוועהיל זיע"א
כ"ד מרחשוון תש"י
שמעתי מפי הרה"צ רבי אלי׳ ראטה זצ״ל ,שפעם בא יהודי אחד אל הרה"ק רבי גדלי׳
משה מזוועהיל זי״ע ורצה לתת לו פתקא )קוויטל( .דפק אותו יהודי על דלתו
של הרה״ק ,והרה״ק פתח לו את הדלת .ומכיון שלא הכיר את הרה"ק ,שאל היהודי
האם כאן גר הרבי ,נענה הרה"ק ואמר לו בוא ואראה לך את הרבי .ונטלו בידו
והוליכו לשכונת בית ישראל ,שם התגורר בימים ההם הרה"ק מסאטמאר זי״ע.
כשהגיעו לביתו ,אמר לו כאן גר הרבי.
*
עוד שמעתי מפי הרה"צ רבי אלי׳ ראטה זצ״ל ,שהרה"ק רבי גדלי׳ משה מזוועהיל
זי״ע היה בעל תוקע בבית מדרשו והסתובב בביהמ״ד לפני התקיעות -היה נראה
טרוד מאד ,ופנה לרבי אלי׳ בצד ושח לו אינני יודע בכלל אם מותר לי להיות בעל
תוקע -הלא גנב אנכי .הנה ,אני מקבל כסף מאנשים החושבים אותי לרבי -ובכלל
אינני רבי ,א״כ הריני גונב דעת הבריות .הכיצד מותר לגנב להיות בעל תוקע הרגיעו
רבי אלי׳ מה פתאום ,רבי ,הלא נותנים לך כסף בשביל שאתה ׳עני בן טובים׳.
כששמע הרה"ק כך פתח לרווחה את עיניו ואמר האמנם כך בשביל זה נותנים לי
כסף אם כך ,אמת הדבר הלא אבי זי״ע היה צדיק ,וא״כ ראוי אני להיקרא בן טובים,
ואף עני הנני בוודאי -א״כ ניחמתני ,כעת יודע אני שכבר אינני ׳גנב׳ -ושמח שמחה
מרובה וניגש לתקיעות ואז נרגע הרה"ק ,והרגיש שהוא מסוגל ללכת כבר לתקיעות.
יד
ˆד˜ דרכי
*
הרה״צ רבי אלי׳ ראטה זצ״ל סיפר לי שהלך פעם עם רבו ,הרה״ק רבי שלמ׳קה
מזוועהיל זי״ע ועם הרה״ק רבי גדלי׳ה משה זי״ע לבקר אצל הרה״ק
מהוסיאטין זי״ע .ישב רבי שלמ׳קה מול הרה"ק רבי ישראל מהוסיאטין ,זה מול זה,
במשך כרבע שעה ,ולא אמרו מלה איש לרעהו .לאחר מכן ,קם הרה"ק מזוועהיל,
אמר שלום ,והלך לו .בדרך ,שאל הרה"ק מזוועהיל את בנו הרה"ק רבי גדלי׳ה משה
האם ראית כיצד הוא ״רותח״ ]כיורה רותחת[ נענה רבי גדלי׳ה משה אני לא ראיתי
-אתה ראית.
*
קודם שנסתלק הרה"ק רבי גדליה משה מזוועהיל זי"ע אמר שאיננו מתיירא מיום
המיתה זולת דבר אחד שהוא חושש :שמא ציער אי-פעם יהודי .בסמוך
לפטירתו ממש ,ביקש מהנוכחים לצאת ,והסביר" :משום שאבי )ה"ה הרה"ק רבי
שלמה מזוועהיל זי"ע( נמצא כאן ,ורוצה לומר לי דבר-מה".
*
כל אימת שהיה לו יאהרצייט של אחד מקרוביו ,היה הרה"ק הנ"ל עובר לפני העמוד.
מנהגו היה להתפלל מילה במילה ,במתינות .באחת הפעמים שמעוהו שלאחר
'שמונה עשרה' החל לומר את מילות התפילה במהירות רבה .לאחר התפילה ,שאל
אותו הרה"צ רבי אלי' ראטה זצ"ל :מה קרה הפעם ,שהרבי החל לומר "במרוצה"
לאחר שמונה עשרה? נענה הרה"ק ואמר לו :שמעתי שני ילדים מדברים ביניהם,
שהם עמדו בסמוך אליו ,והאחד אמר לחברו" :הרבי "מושך" את התפילה ,ואני רעב"
כיון שכך ,התחלתי למהר.
טו
לא מוגה
ˆד˜
אמונה דרכי
דרכי אמונה
דא"ח מכ"˜ מרן אדמו"ר ˘ליט"א
דא"ח בסעודתא דחקל תפוחין קדישין פרשת לך לך
ליל שב"ק י"ג מרחשוון תשפ"ז
ב"ה] .ג[ ואחר כל זאת צריך לבוא למדריגה בפרשתן עה"פ ויאמר ה' אל אברם לך לך
ג' שהיא התפארות ,כמו שמבואר לעיל וכו' .יש הרבה לעמוד בזה וללמוד
בפרשת נח ,שכל מעשיו יהיו יפים ומפוארים, מכך דרכי עבודת השי"ת ואכן הרר"א זיע"א
כמו שאמר התנא "כל שהיא תפארת כו' מבאר שנ"ל דהנה צריך האדם לעבוד הבורא
ותפארת לו מן האדם". ב"ה בשלש מדריגות זו אחר זו ,דהיינו] :א[
וזה הוא רמז "לך לך מארצך" ,רמז למדריגה מתחילה צריך לשבר כח התאווה המוטבע
ראשונה שהיא התאוות הארציות באדם מדרך הטבע כגון אכילה ושתיה
הגשמיות שהוא מוטבע בהחומר וצריך וכיוצא בהם שיהא אכילתו בקדושה
לצאת ממנה" ,וממולדתך" רמז למדריגה ב' ובטהרה ,ועל ידי זה הוא משבר כח 'אלקים
שהם המידות הגרועות הנולדים עם האדם, אחרים' ד'אלקים' גימטריה 'הטבע' ,ואחר
"ומבית אביך" רמז למדריגה ג' ,דהנה עיקר שמשבר כח אלקים אחרים ,זוכה לבוא
התפארות השפלות באים לאדם ע"י שהוא למדריגת יראה שהוא אלקים חיים] ,ב[ .צריך
מתגאה ומתפאר באבותיו שהוא בן גדולים, האדם לשבר המידות השפלות שבו שהם
וצריך לצאת מהמידה הגרועה הזאת אצלו בתולדה מיום צאתו מרחם אמו ,יש בני
להתפארות אחרת הטוב בעיני ה' ואדם כנ"ל, אדם שמידותיהם יותר גרועים משאר בני
"אל הארץ אשר אראך" רמז לארץ עליונה. אדם במידה זו ,דהיינו למשל מדת כעס
וזהו "השתחוו לה' בהדרת קודש" ,פירוש וכדומה ,ששאר מידותיו גרועים מחבירו
להדר ולפאר בתפארת את הקדושה שהיא בתולדה ,ואחר שמשבר כח המידות השפלות
מדריגת התפארת. והגרועות הוא זוכה לבוא לאהבת הבורא
טז
אמונה דרכי
ככלה האהובה לארוס שלה" ,דבש וחלב וזהו "נופת תטופנה שפתותיך כלה כו'" ,רמז
תחת לשונך" רמז למדריגה ג' ,שכל מעשיו ג"כ לשלש מדריגות הנ"ל" ,נופת
הם כדבש ומפוארים לכל אדם. תטופנה" רמז למדריגת יראה' ,נוטפות מור'
ועלינו להתחזק להתמיד בזה ולהשתדל ודרשו חז"ל 'אל תקרי מור' וכו' ,ו"שפתותיך
להגביר מעש"ט ברוחניות שזהו תפארתינו. כלה" רמז למדריגת אהבה,
פניני דרכי אמונה
על פרשתן
בפרשתן מובא פרשת העקידה ,וכתיב ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעולה ,ויאמר
אברהם אלו' יראה לו השר לעולה בני וכבר דקדק הזוה"ק )ח"א דף קי"ט ,ע"ב( הכא
אית לאסתכלא ,והאלו' נסה את אברהם ,את יצחק מבעי ליה דהא יצחק בר תלתא ושבע שנים
היה וכו' ,מאי טעמא והאלו' נסה את אברהם )שם( ולא כתוב נסה את יצחק ,עכ"ל ]וע"ע זוה"ק
ח"א דף ר"ל ,ע"ב .וע"ע אבן עזרא פסוק ה' וע"ע עקידת יצחק שער כ"א שאלה י' ,אברבנאל
שאלה י"ג אלשיך שאלה ד' [.ומפרש הרבי ר' אלימלך מליזענסק זיע"א )פרשתן ד"ה ויאמר הנה(
דהנה באמת אברהם ויצחק ידעו שלא היתה דעת הקב"ה לשחטו .דהרי לכאו' אינו מובן איך זה
שאברהם ויצחק ידעו בבטחונם שישובו שניהם כמו שכתוב )בראשית כ"ב ,ה'( ונשתחוה ונשובה
אליכם ופירש"י ונשובה נתנבא שישובו שניהם )וע"ע תנחומא כ"ג שה"ש זוטא א' ,א'( ועכ"ז
הלכו במסירות נפש לעקידה שצריך ביאור גדול ועד שהרי הקב"ה אמר לו הרבה את זרעך וכו'
וכאן אמר לו בנך יחידך אשר אהבת והיינו אשר ממנו תצא זרעך וגם איך האמין כזאת שהשי"ת
ישלחו לשחוט את בנו על העקידה.
אלא שאברהם אבינו ע"ה שהיה מדתו מדת חסד )זוה"ק ח"א דף קמ"ה .רנ"ו (:הלך בבטחונו
שישובו שניהם כמו שכתוב )שם( ונשתחוה 'ונשובה' אליכם כנ"ל רק שאף על פי כן היו
הולכים במסירת נפשם כאילו לשחוט אותו באמת.
וזהו וירא את המקום מרחוק ,פירוש 'המקום' רמז הגם שהיה רואה שיצא ממנו יעקב שנאמר בו
)בראשית כ"ח ,י"א( 'ויפגע במקום' וכדאיתא בזוה"ק )ח"א דף ק"כ ,ע"א( וירא את המקום
דא הוא יעקב ,דכתיב ויקח מאבני המקום' ,אסתכל אברהם 'ביום השלישי' דאיהו דרגא תליתאה,
וחמה ליה ליעקב דזמין למיפך מניה 'מרחוק' כמה דאמרן ,מרחוק ולא לזמן קרוב.
יז
אמונה דרכי
]וע"ע בצרור המור :ביום השלישי 'וישא אברהם את עיניו' ,זהו מראה שכינה ,כמו 'וישא עיניו
וירא' )יהושע ה' ,י"ג( וכא"ע נתבשר ביעקב שהוא שלישי לאבות וזהו 'וירא את המקום
מרחוק' הנאמר ביעקב 'ויפגע במקום' .וע"ע באר משה פר' תולדות ד"ה במדרש וכו'[.
והנה אעפ"כ שהיה רואה אאע"ה כל זה שיצא ממנו היה מרחיק מלבו המחשבה הזאת מחמת
שהיה הולך בשלימותו .וזה שאמר יצחק 'הנה האש והעצים' רצה לומר מטעם שעשית
עבודתך וכונתך בשלימות כראוי לפי מדתך 'ואיה השה לעולה' ,ר"ל היכן הוא השה שהיה ראוי
להיות מוכן כבר' ,ויאמר אברהם אלו' ירא לו' וכו' ,דהנה יצחק הלך במדתו מדת גבורה ,והיה
רוצה שיהיה אפרו צבור לעולם ,ואמר לו אברהם אז 'יראך השה' כאשר יהיה 'לעולם בני' ,ר"ל
לפי מדתך שאתה הולך בגבורה לא יראה השה עד שתעלה על גבי המזבח לעולה אז יגמור
מחשבותיך שיהיה אפרך צבור לעולם ,וההכרח לעקוד אותך על גבי המזבח ותפשוט צוארך .ולכן
מיחס הכתוב העקידה לאאע"ה מחמת שהוא השיאו ליצחק שיעשה עבודתו בהתגברות גדול
יותר ממה שהיה במחשבת יצחק מתחילה ועקידת יצחק ברחמים יזכור לנו אכי"ר.
]חסר בין הדברים וחבל על דאבדין דאשתכחין[
ולמדין כמה ביטול וכמה מסי"נ צריך כלפי שמיא וכלפי דיבור של השי"ת ואפילו שהאדם עובר
מעברים קשים מנשוא אין לו ליהודי להתייאש משום דבר בין בעניני הגוף ובין בעניני
הנפש כמבואר בספה"ק )ראה ספה"ק דברי סופרים להרה"ק ר' צדוק הכהן מלובלין סימן ט"ז(
על הגמ' )ברכות דף י' סוף ע"א( אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל יתייאש – אל
ימנע עצמו מן הרחמים.
וכן בעניני הנפש אפי' נשתקע למקום שנשתקע וחטא בדבר שאמרו חז"ל )זוה"ק ח"א רי"ט(:
שאיך תשובה מועלת חס ושלום או שתשובתו קשה או שרואה עצמו משתקע והולך בעניני
עולם הזה ,אל יתייאש בעצמו – לומר שלא יוכל לפרוש עוד ,כי אין יאוש כלל אצל איש יהודי
והשי"ת יכול לעזור בכל ענין לכל אחד.
)ליל שב"ק פרשת וירא כ' חשון תשפ"ד(
*
דרך אמונה בחרתי ומשפטיך שויתי )תהילים ,קי"ט( ) -אחר שירה וזמרה בפסוק הזה עם החדרת
בחירת דרך האמונה בדביקות( ,הדרך היחידה המביא את האדם אל הדביקות הראויה
והעבודת השי"ת זהו רק בדרך אמונה בחרתי ,והנה מצד אחד הוא אומר ויצר לב האדם רע
מנעוריו ,וחטאתי נגדי תמיד ,אך טוב לי כי עניתי ,למען אלמד חוקיך -חק זהו אמונה ,וע"כ דרך
אמונה בחרתי.
יח
אמונה דרכי
בפרי הארץ בפרשתן )פר' וירא( מאריך מאוד בענין העקידת יצחק ויש לעיין שם וללמוד היטיב,
אך צריך להבין ולדקדק בענין של בשר וחלב שהיה שם ביום שלישי למילתו כשהגיעו
השלושה מלאכים לבקרו להיות אורחיו ויתן להם חמאה ולשונות של בשר.
אלא נראה לי לומר פשוט פשט דהרי מתחילה נתן להם חמאה ,ולאחר מכן נתן להם הלשון של
הבשר שזה אי אפשר לצלות על האש כשאר בשרים אלא צריך לעשנו או לבשלו לכה"פ
ארבע שעות כידוע והנה החמאה צריך לחכות ע"פ המחמירים כדאיתא מהבן איש חי שיש
לחכות ולהמתין לכה"פ שלושה שעות ,ומכ"מ לא היה כאן חשש של בשר וחלב.
דהנה באריז"ל האריך בענין זה באריכות גדולה ובהבא"ח ובספרי החסידות דהרי היו הם מלאכים
ולא הצריכו לקיים התוה"ק ,אך זה ברור שאאע"ה קיים את כל התורה כולה ואין לומר
שנתן בשר וחלב בשו"א ,דהרי הקב"ה הקדים את התורה לבריאת העולם אלפיים שנה וברא את
אאע"ה ,הראשון שיקיים את התוה"ק ,והתחיל בזה שנתן לאכול לכל בני העולם בכדי לפרסם
אמונתו בעולמו ותלכו לחיים ולשלום.
)ליל שישי פרשת וירא ט"ז מרחשון תש"פ -לוד(
*
על מה שדיברו לפני זה על דרך אמונה בחרתי זהו הדרך היחידה שצריך לחיות את זה ויש הרבה
דרכים אך זהו הדרך היחידה שאפשר לשמוע אל דבר ה' ולקיימו ,דהנה כתיב בפרשתן
בהעקידה שכל הברכות באו אל אאע"ה עקב אשר שמעת בקולי )כ"ג ,א'( ומובא בספר אהבת
שלום )שהיום היוד"ק( שזהו מאה"כ )תהילים י"ט ,י"ב( בשמרם עק"ב ר"ב פי' ע"י בחי' עקב
בחי' שפלות על דרך הכתוב )משלי כ"ב ,ד'( עקב ענוה זוכה לרב טוב הצפון והגנוז כדכתיב
)תהילים ל"א ,כ'( מה רב טובך אשר צפנת ליראך פי' ע"י בחי' מה -ונחנו מה בחי' שפלות יזכה
לטוב הצפון ,והנה אאע"ה ע"י בחי' שפלות בחי' עקב שהיתה בו כדכתיב ג"כ )להלן כ"ו ,ה'(
עקב אשר שמע אברהם בקולי זכה לכל זה .והנה אמונה זהו רק בשפלות דעקב ענוה אז יראת
ה' דמתחילה צריך שפלות ואז אפשר להתבטל לבורא יתב"ש ולהאמין באמונה שלימה.
)אור לי"ז מרחשון תש"פ -לאנדאן על הטלפון(
*
בעינין בריתו של אברהם אבינו ע"ה
בברית מילה מוכרח הטפת דם דבלאו הכי לא יצא יד"ח המצוה וכן מי שנולד מהול מחויב
בהטפת דם ברית ,הרי שיידישקייט מצריך "דם" -בלוט ,שהרי הדם הוא הנפש והנה אף
לבעלי חיים יש נפש שזהו שאומרים )בברכת בורא נפשות( להחיות בהם נפש כל חי אלא שליהודי
יט
אמונה דרכי
יש נפש עילאית שהיא נפש האלוקית שעולה וגבוה על נפש הבהמית ,ובהכנסו למדריגת נפש
העילאית עבודתו להגיע לנר"ן כמבור מהרמ"ק )פרדס רימונים בתחילה( שהרי יש נפש רוח
נשמה ונפש היא למטה במלכות דעשיה אך צרור ומקושר ברוח ובנשמה אך מתחילין העבודה
בנפש בכדי להגיע למדריגת נפש העילאית עד למדריגת הנשמה לאחמ"כ ,וכדאיתא בזוהר
הקדוש בפרשתן )חלק ג דף נה ,א( אמר רבי אלעזר ,כתיב )ש"א כה כט( והיתה נפש אדני צרורה
בצרור החיים ,נפש אדני סתם ,כמה דאת אמר) ,תהלים כד ד( אשר לא נשא לשוא נפשי ,הא
עידנא בצפרא לאתקשרא כנסת ישראל ולאתחברא בבעלה ,זכאין אינון צדיקייא דמשתדלין
באורייתא בליליא ,ואתאן לאתקשרא ביה בקודשא בריך הוא ובכנסת ישראל ,עלייהו כתיב,
)משלי כג כה( ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך .אמר רבי אלעזר ,כתיב )ויקרא טו לא( והזרתם
את בני ישראל מטומאתם וגו' ,בטמאם את משכני אשר בתוכם ,והזרתם ,כהאי זר דאיהו זר
מכלהו ,ולא אתחבר במה דליתיה דיליה.
)יום ה' אחרי-קדושים י' אייר תשפ"ה(
כ
בס"ד
ברכת מזל טוב
לאנ"ש שיחי'
˘ה˘מחה במעונם
פרשת וירא תשפ"ז
כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א
לרגל שמחת פדיון הבן לנכדו למז"ט
אצל בנו
הרה"צ ר' בנימין רבינוביץ שליט"א
לרגל שמחת פדיון הבן לבנו בכורו למז"ט
הרה"צ ר' חיים פינטער מביקאווסק שליט"א
לרגל הולדת הבת למז"ט
הרה"ח ר' אבא חזן שליט"א
לרגל הולדת הנכד למז"ט
אצל בנו
הרה"ח ר' שמעון חזן שליט"א
לרגל הולדת הבן למז"ט
הרה"ח ר' חיים מאיר פדר שליט"א
לרגל הולדת הנכד למז"ט
אצל בנו
הרה"ח ר' מנחם מענדל פדר שליט"א
לרגל הולדת הבן למז"ט
מתוך בשבח והודיה להשי"ת
על כל הטוב והחסד אשר גמל עמי מעודי
עד היום הזה
ובפרט בהולדת בני בכורי
שמואל צבי אלימלך נ"י
הננו להודיע ולהזמין בזה את כל
מכירי וידידי ורעי
לבוא ולקחת חבל בשמחת
פדיון הבן
שתתקיים ברצות ה ' בעזהשי"ת
ביום ראשון פר' חיי שרה כ"א חשון תשפ"ז
בבית מדרשו
של כ"ק מרן אאמו"ר מפוריסוב שליט"א
רח' רבי לוי יצחק מברדיטשוב 6ירושלים
בשעה 1:30בצהריים
ואקווה מאוד לראותכם משתתפים בשמחתי
ובעזהשי"ת בשמחתכם ישמח לבי גם אני
ידידכם
בנימין רבינוביץ
בן כ"ק אאמו"ר מפוריסוב שליט"א
חתן הרה"צ ר' חיים מרדכי געשטעטנער שליט"א
