gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

דרכי צדק · Darchei Tzedek — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: דרכי צדק · Darchei Tzedek

שבוע: וירא (2026-10-26)

דרכי צדק · Darchei Tzedek — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫בעזהשי"ת‬ ‫דרכי ˆד˜‬ ‫דא"ח מכ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‬ ‫דרכי אמונה‬ ‫דא"ח מכ"ק אדמו"ר שליט"א‬ ‫פרשת‬ ‫וירא‬ ‫תשפ"ז‬ ‫א‬ ‫גיליון דרכי צדק‬ ‫יו"ל ע"י מערכת‬ ‫מכון דרכי צדק‬ ‫להוצאת דא"ח‬ ‫מכ"ק מרן אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‬ ‫גיליון זה הונצח‬ ‫מפוריסוב‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫פעיה"ק ירושלים תובב"א‬ ‫הרב שלמה בן הרב גדליה ז"ל‬ ‫נלב"ע מוצאי יו"כ תשפ"ו‬ ‫©‬ ‫נתנדב ע"י בני המשפחה‬ ‫כל הזכויות שמורות‬ ‫ואין להעתיקו בשום אופן‬ ‫**********‬ ‫לעדכון שמחות למדור‬ ‫להערות והארות‬ ‫שהשמחה במעונם‬ ‫‪054-8458846‬‬ ‫וכן לתרומות והנצחות לבעלי‬ ‫‪A026508288@GMAIL.COM‬‬ ‫שמחה ויא"צ וכד'‬ ‫ניתן לפנות למספר ‪0548458846‬‬ ‫***************‬ ‫קול מערכת "דרכי צדק"‬ ‫לעילוי נשמת‬ ‫‪02-5401454‬‬ ‫שר בית הזוהר הגאון הצדיק‬ ‫***************‬ ‫חכם משה שלום מעודה‬ ‫לע"נ ר' משה בן דן מאלר ז"ל‬ ‫זכר צדיק וקדוש לברכה‬ ‫שנסתלק לבית עולמו לאחר יסורים קשים‬ ‫ומרים שקבלם באהבה רבה ובשמחה‬ ‫ביום שב"ק‬ ‫לסדר "ויקרבו ימי ישראל למות"‬ ‫פר' ויגש ד' טבת תשפ"ה‬ ‫ב‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫˙וכן הענינים‬ ‫דא"ח כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‪............................‬ה'‬ ‫פניני דרכי צדק‪.........................................................‬ז'‬ ‫מדור עצותיך אמונה‪.................................................‬ט'‬ ‫מדור מאורות צדק‪....................................................‬י'‬ ‫מדור סגולות צדק‪...................................................‬י"א‬ ‫מדור משלי דרכי צדק‪.............................................‬י"ב‬ ‫מדור השו"ת‪.........................................................‬י"ב‬ ‫מדור יומא דהילולא‪................................................‬י"ד‬ ‫דרכי אמונה‪-‬דא"ח כ"ק אדמו"ר שליט"א‪.................‬ט"ז‬ ‫‪%‬דבר המערכת‪%‬‬ ‫בספה"ק שם משמואל פר' וירא_פר' ח'( מבאר הענין שלעומת שישראל מתאמצין בששת ימי המעשה‬ ‫לדחות מהם כחות רעות של שלש קליפות הטמאות לגמרי שמושכין להעבירות‪ ,‬לעומתם זוכין למצות‬ ‫שבת‪ ,‬כמו שזכה אברהם בשביל זה למצות מילה‪ ,‬כי ברית מילה וברית שבת הם בסגנון אחד‪ ,‬אלא שברית‬ ‫מילה הוא ברית המעור‪ ,‬ושבת הוא ברית הלשון שהם מכוונין‪ ,‬וזהו שלא יהא דבורך של שבת כדיבורך של‬ ‫חול‪ ,‬וכמ"ש מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לד' ולזמר לשמך עליון להגיד בבוקר חסדך וגו' הנה הזכיר‬ ‫בכתוב שלשה דברים‪ ,‬להודות לזמר‪ ,‬להגיד‪ ,‬דמול זה שלא הי' נמשכין לשלש קליפות הטמאות‪ ,‬זוכין‬ ‫לשלשה אלו בשבת‪ ,‬כמו שזכה אאע"ה בשביל זה לשלשה מצות שבברית המעור‪ ,‬כן זוכין ישראל לשלשה‬ ‫אלו שבברית הלשון‪ ,‬כמו שזכה אברהם‪ ,‬בשביל זה לשלשה המלאכים‪ ,‬כן זוכין ישראל בשבת למלאכים‬ ‫המלוין את האדם‪ ,‬שעליהם אנו אומרים שלום עליכם קודם הקידוש‪ ,‬וכמו שכבר אמרנו בזה‪ ,‬וכמו שזכה‬ ‫אאע"ה בזכות הקידוש במותר לו ומחמת קיום בכל דרכיך דעהו למראה השכינה‪ ,‬כן ישראל לעומת‬ ‫הקידוש במותר להם‪ ,‬זוכין בשבת להארה אלקית ועונג שבת‪ ,‬וכמו שאנו אומרים בקבלת שבת התעוררי‬ ‫נגלה‪ ,‬ובעונג שבת הכל במדה ובמשקל כמסת הקידוש‬ ‫התעוררי וגו' עורי עורי שיר דברי וכבוד ה' עליך ג‬ ‫בדבר הרשות‪ ,‬שזה דבר שאין לו שיעור הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו‪.‬‬ ‫בעזהשי"ת‬ ‫גליון זה לפרשת "וירא"‬ ‫נתנדב והונצח‬ ‫ע"י‬ ‫החפץ בעילום שמו‬ ‫לעילוי ולטו"נ‬ ‫הרה"ק ר' גדליהו משה זיע"א‬ ‫בן‬ ‫הרה"ק ר' שלמה זיע"א‬ ‫מזויעהל‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חייתני‬ ‫דא"ח מכ"˜ אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א‬ ‫דא"ח בסעודתא דחקל תפוחין קדישין פרשת וירא‬ ‫ליל שב"ק י"ח מרחשוון תשע"ז‪-‬ארה"ב נ‪.‬י‪.‬‬ ‫להתגבר על יצרו )כמאחז"ל בגמ' קידושין‬ ‫האדם צריך להכיר ולדעת בבירור שאין לו‬ ‫פא‪ ,‬א(‪.‬‬ ‫מאומה‪ ,‬וכי כל מה שיש לו – מֵא ֵת‬ ‫צריך שהחשבון של האדם )חשבון הנפש(‬ ‫ה' ה ָיְתָה זאֹּת )תהלים קיח‪ ,‬כג(‪ ,‬השי"ת הוא‬ ‫יהיה אמיתי‪ ,‬ולא בשקר יסודו‪ ,‬או אז‪,‬‬ ‫החונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה‪ ,‬ואילו‬ ‫כשיכיר שפלות עצמו יזכה לעוד ועוד‬ ‫האדם מצד עצמו אין לו כלום‪ ,‬ואלמלא‬ ‫סייעתא דשמיא ולהשראת השכינה‪ ,‬כמ"ש‬ ‫הקב"ה עוזרו אינו יכול להתגבר על יצרו‬ ‫)ישעיה נז‪ ,‬טו( "אֶש ְכוֹן ו ְא ֶת ַדכ ָא ושְפ ַל רוח ַ"‪.‬‬ ‫הרע‪ .‬אסור לאדם לרמות את עצמו ולחשוב‬ ‫כוונת הכתוב היא לאותם אנשים אשר חיים‬ ‫שכבר פעל ועשה משהו‪ ,‬אלא הוא נדרש‬ ‫על פי ה'אמת' ואינם מרמים את עצמם‪ ,‬ורמז‬ ‫להכיר ולדעת בבירור הגמור שאין לו מאומה‪.‬‬ ‫לדבר שנא' )ויקרא כה‪ ,‬יז( "ו ְלא ּ ֹ תוֹ ּנו אִיש‬ ‫ב'פרי הארץ' מבואר שאפילו אדם שאיננו‬ ‫א ֶת ֲעמִיתוֹ ּ"‪ ,‬שדרש הרה"ק 'השרף' מקאצק‬ ‫עובר שום עבירה בפועל‪ ,‬גם הוא‬ ‫זי"ע מאחר שאלפי"ן ועייני"ן שבתורה‬ ‫צריך להכיר שבפנימיותו הוא עדיין לא עקר‬ ‫מתחלפין‪ ,‬רמז יש כאן שלא ירמה האדם את‬ ‫את הרע שיש בו‪ ,‬שהרי "יצר לב האדם רע‬ ‫'אמיתו'‪ ,‬היינו את האמת שלו עצמו‪.‬‬ ‫מנעוריו" )בראשית ח‪ ,‬כא( ו"לפתח חטאת‬ ‫עה"פ הנ"ל‪ ,‬הרה"ק בעל ה'תניא' זי"ע‬ ‫רובץ" )שם ד‪ ,‬ז(‪ .‬כל ימיו של האדם הוא‬ ‫מבאר‪ ,‬שאין לפרש "אֶש ְכוֹן ו ְא ֶת ַדכ ָא‬ ‫נמצא במלחמה תמידית כנגד יצרו הרע‪ ,‬והוא‬ ‫ושְפ ַל רוח ַ" רק על הרחוקים מתורה ומצוות‪.‬‬ ‫שאחז"ל 'לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר‬ ‫לא רק עליהם נאמר מקרא זה‪ ,‬כי אם גם על‬ ‫הרע' )ברכות ד‪ ,‬א(‪ ,‬וזה הוא התיקון שלו‪,‬‬ ‫יהודים יראי שמים עובדי ה'‪ ,‬אשר עדיין לא‬ ‫אשר לשמו ירדה נשמתו לעולם הזה‪ ,‬ואולם‬ ‫עקרו את הרע שיש בהם‪ ,‬שעדיין לא הפכו‬ ‫גם בשעה שהוא מתגבר על יצרו הרע עליו‬ ‫את הרע לטוב ועודם נמצאים בקשרי‬ ‫להכיר שהיתה זו סייעתא דשמיא‪ ,‬מאת ה'‬ ‫המלחמה‪ ,‬מלחמת הי צר‪ .‬הדרך היא להכיר‬ ‫היתה זאת‪ ,‬ואילו הוא מצד עצמו אינו יכול‬ ‫ה‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫כי מנגעי 'עצמו' הוא רואה אותם‪ .‬על כל‬ ‫שפלות עצמו‪ ,‬ולדעת ידוע היטב שכאשר‬ ‫פנים‪ ,‬מתוך ההתבוננות הזו יוכל כל אדם‬ ‫כבר הבין משהו והשיג משהו בתורה‬ ‫לעשות חשבון נפש‪ ,‬לברר לעצמו היכן הוא‬ ‫ובעבודת השי"ת‪ ,‬אין זה משלו‪ .‬גם אם השיג‬ ‫אוחז בעולמו‪.‬‬ ‫עניינים עמוקים של חסידות ותורת הנסתר‬ ‫באבות שנינו )פ"ג מ"ט( כל שחכמתו‬ ‫וכדו'‪ ,‬שלא "יאחז מעצמו" ושלא ייקח לעצמו‬ ‫מרובה ממעשיו‪ .‬ובאמת אין זה‬ ‫"כתר" מכל מה שיש לו‪ ,‬שהרי מן שמיא זיכו‬ ‫עניין של מה בכך כאשר חכמתו מרובה‬ ‫אותו‪ ,‬ואינו אלא כאדם שקיבל בהשאלה כלי‬ ‫ממעשיו‪ ,‬ויש להתפלל ולבקש מהשי"ת על‬ ‫מחברו‪ :‬היש לו במה להתגאות? והרי יודע‬ ‫הדבר הזה‪ ,‬כדרך שאחז"ל )תנדב"א רבה‬ ‫הוא שהכלי אינו שלו‪ .‬אין מקום לקחת‬ ‫כה( שיאמר‪ :‬מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי‬ ‫'כתרים'‪ .‬הלוקח לעצמו הריהו גנב‪ .‬כאן‪ ,‬הכל‬ ‫אברהם יצחק ויעקב‪.‬‬ ‫הוא עבודה של תיקונים‪ :‬תיקון הנפש‪ ,‬זיכוך‬ ‫הרי האבות הק' ע"ה היו 'מרכבה' לשכינה‬ ‫המידות‪ .‬יש הנמשכים ללימוד נגלה‪ ,‬מצד‬ ‫הק'‪ ,‬ואף לרגע אחד לא פסקו‬ ‫עצם טבעם וברייתם‪ ,‬ויש שנמשכים ללימוד‬ ‫מדביקותם בהשי"ת‪ ,‬היו בטלים כל כולם‬ ‫תורת הנסתר והקבלה‪ ,‬הרי זה על פי שורש‬ ‫לרצונו יתברך ולייחוד השי"ת‪ ,‬כמבואר‬ ‫נשמתם ותיקונה‪ ,‬אולם אין כאן מאומה במה‬ ‫בדברי הרה"ק בעל ה'תניא' זי"ע‪ .‬על כן צריך‬ ‫להתגאות‪ ,‬אין שום גדולה לאדם‪ ,‬אלא רק‬ ‫כל אדם לומר 'מתי יגיעו מעשי למעשי‬ ‫תיקוני נפש יש כאן‪ .‬זאת צריך האדם לדעת‪,‬‬ ‫אבותי'‪ ,‬ולהתאמץ להגיע לבחינה כלשהי‬ ‫ולהכיר היטב את פנימיותו‪ ,‬להתבונן להיכן‬ ‫ממעשיהם‪ ,‬שהאבות הק' ע"ה ולאחריהם‬ ‫הנטיות שלו ומה הם החשבונות שלו‪.‬‬ ‫משה רבנו ע"ה וכל הנביאים אחריו היו כל‬ ‫בספה"ק 'נועם אלימלך' מביא הרה"ק הרבי‬ ‫ימיהם בדביקות גמורה בהשי"ת בבחינה‬ ‫רבי אלימלך זי"ע משמו של‬ ‫גבוהה ביותר‪ .‬ואמנם יש בזה דרגות רבות‪.‬‬ ‫הבעש"ט הק' זי"ע‪ ,‬וכן מובא גם בספה"ק‬ ‫אכן כאשר האדם יכיר בכך היטב‪ ,‬עד כמה‬ ‫'תולדות יעקב יוסף' משמו‪ ,‬על יסוד דברי‬ ‫הוא רחוק מכל אותן מדרגות גבוהות ועד‬ ‫התנא )נגעים פ"ב מ"ה( 'כל הנגעים אדם‬ ‫כמה רחוק הוא מן הדביקות הגמורה‬ ‫רואה‪ ,‬חוץ מנגעי עצמו'‪ ,‬היינו שהצדיק‬ ‫בהשי"ת‪ ,‬או אז יכיר נגעי עצמו ולא יחזיק את‬ ‫הנמצא בקדושה אינו רואה חסרונות ונגעים‬ ‫עצמו גדול משום אדם‪ ,‬אדרבה יכיר שהוא‬ ‫בזולתו אלא בעצמו בלבד‪ .‬ומי שרואה נגעים‬ ‫הפחות שבכולם )וכמ"ש ב'אגרת הרמב"ן'‬ ‫וחסרונות בזולתו יש לו לדעת כי מנגעי עצמו‬ ‫שיש לו לראות שבכל אדם יש מעלות אשר‬ ‫הם‪ .‬והיינו שאת הנגעים שרואה 'חוץ'‪ ,‬יידע‬ ‫ו‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫הגם שהוא מכיר את שפלותו ודלותו עד כמה‬ ‫אין בו(‪ .‬כיון שכך‪ ,‬כיצד יוכל להיות בשמחה?‬ ‫ריק הוא מכל‪ ,‬עכ"ז בההיא שעתא שהוא‬ ‫והלא לכאו' בראותו את שפלות עצמו עלול‬ ‫זוכה לעסוק בתורת השי"ת ובמצוותיו ית' יש‬ ‫האדם להתייאש ולהתעצב‪ .‬על כך מבאר‬ ‫לו לשמוח עד מאוד‪ ,‬כאותו בן המלך שזכה‬ ‫הרה"ק בעל ה'תניא' זי"ע שהדרך להגיע אל‬ ‫לצאת לשעה קלה מבית האסורים‪ .‬בכל רגע‬ ‫השמחה היא כמשל לאותו בן המלך‬ ‫ורגע בו אנו זוכים לקיים מצוה‪ ,‬לעשות‬ ‫שהושלך לבית האסורים לתקופה ממושכת‪,‬‬ ‫מעשה טוב כלשהו‪ ,‬הרי אנו כמי שהשתחרר‬ ‫אולם בכל יום ויום היו מניחים לו לטייל זמן‬ ‫מבית הכלא‪ .‬ולא שנשתנתה ה'מציאות'‬ ‫מה בחוץ‪ .‬בההיא שעתא שהוא מטייל מחוץ‬ ‫שלנו‪ ,‬הרי פשוט שנשארנו גם אז כפי שהיינו‬ ‫לכלא הריהו בשמחה רבה‪ .‬הנמשל‪ :‬היהודי‬ ‫קודם‪ ,‬אלא שלשעה קלה יצאנו מתחת‬ ‫הזה אשר עוסק בתורה ובמצוות ומתפלל‬ ‫שליטת הסט"א והרי זו שמחה עצומה‪ .‬יהי‬ ‫כדבעי‪ ,‬בההיא שעתא הרי הוא יוצא מתחת‬ ‫רצון שהשי"ת יעזור ונזכה להכיר את האמת‬ ‫רשות הסט"א ומשליטתם‪ ,‬על כן יש לו‬ ‫שלנו‪ ,‬ונזכה שיתהפך בנו הכל לטובה‪.‬‬ ‫לשמוח ביותר‪ .‬הגם שיודע הוא מך ערכו‪,‬‬ ‫פניני דרכי צדק‬ ‫על פרשתן‬ ‫הרה''ק מרוז'ין זיע''א פירש עה''פ וירא אליו ה' באלוני ממרא‪ ,‬ממר''א בגימטריא אפ''ר על דרך‬ ‫הכתוב ואנוכי עפר ואפר‪ .‬שהשי''ת מתגלה במקום שהאדם אפר אצל עצמו ושפל בעצמו‪.‬‬ ‫והיינו‪ ,‬שהאדם צריך להיות בטל ומבוטל אצל עצמו כעפר ואפר‪ ,‬ורק כשהאדם הוא בבחינת‬ ‫'אפר' יוכל לזכות לגילוי הקדושה‪ .‬וזהו שאמר אברהם אע"ה )יח‪ ,‬כז( "ואנכי עפר ואפר"‪,‬‬ ‫זה סוד הגילוי שזכה לו אאע"ה‪ ,‬שהיה בטל אצל עצמו בבחי' אפר‪.‬‬ ‫וידוע מאמר הצדיקים שאדם אחד אומר על עצמו ‪ :‬אני כלום ]גארנישט[ וחברו אומר ‪ :‬ואילו‬ ‫אני כלום של כלום ]גאר גארנישט[‪ .‬ממר"א היה בחינת 'אפר'‪ ,‬ואילו אברהם אע"ה היה‬ ‫בחינת "עפר ואפר"‪.‬‬ ‫)ליל י''ח חשוון ה' וירא תשפ''ד(‬ ‫*‬ ‫ז‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫עה"פ ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל )יח‪ ,‬ט(‪ .‬הרה"ק רבי יצחק'ל דראהביטש'ער‬ ‫זצוק"ל היה דרכו שלא לומר תורה‪ ,‬ולרוב השתוקקות מאנשיו לשמוע לקח מפיו הק'‬ ‫התחבאו פעם אחת בפר' וירא שנים מהחסידים בביתו תחת התנור קודם שבא ללמוד הפרשה‬ ‫עם בנו מרן הרה"ק הרבי ר' מיכלי זצוק"ל מזלאטשוב כדי לשמוע עכ"פ האיך הוא לומד עם בנו‬ ‫זיע"א‪ ,‬וכשהגיע לפסוק ויאמרו אליו איה שרה אשתך וגו' ביאר הכוונה בזה‪ ,‬דהנה המלאכים‬ ‫שמעו במרום רעש גדול ע"ד חשיבות ומדרגת אברהם אבינו ע"ה להיות גם רגל מהמרכבה‪ ,‬ועל‬ ‫כן עתה כשהיו בביתו ולא ראו מאומה כי מאד הסתיר דרכיו ומעשיו‪ ,‬שאלו אותו על שרה אשתו‬ ‫איה היא‪ ,‬כי אולי על ידה יוכלו להוודע ממעשיו הנפלאים‪ ,‬והשיב אאע"ה להם הנה באהל ופי'‬ ‫רש"י צנועה היא‪ ,‬היינו שגם ממנה לא תדעו כלום בל"א אמר‪ :‬ס'וועט פון איהר אויך א‪-‬פייג‬ ‫דערגיין‪.‬‬ ‫*‬ ‫עה"פ ויבואו שני המלאכים סדומה )בראשית יט‪ ,‬א(‪ ,‬שאל הרה"ק רבי לייב שרה'ס זי"ע למה‬ ‫לאברהם אע"ה נדמה כאנשים‪ ,‬וללוט נדמו כמלאכים‪ .‬וביאר‪ ,‬שאברהם אע"ה היה מכניס‬ ‫אורחים‪ ,‬ואפילו אנשים פשוטים היה ג"כ מכבד אותם‪ ,‬על כן לא היו צריכים לידמות לו כמלאכים‪.‬‬ ‫אבל לוט לא היה מכניס אורחים פשוטים‪ ,‬ע"כ נדמו לו כמלאכים‪.‬‬ ‫*‬ ‫כתיב בעקידת יצחק "והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו"‪ .‬מבאר ה'ישמח ישראל' בפר' וירא‬ ‫בשם הרה"ק ר' מענדלי מווארקי זי"ע מהו 'איל אחר' והלא היה לו לומר 'והנה איל' מהו‬ ‫'אחר'‪ ,‬אלא הוא לקח "איל אחר"‪ .‬והסביר שאאע"ה הגיע לדרגה כה נשגבה להפשיט את עצמו‬ ‫עד שיצחק בנו‪ ,‬שאותו הלך לעקוד‪ ,‬לא היה אצלו אלא כמו 'איל'‪ .‬אולם הקב"ה אמר לו "אל‬ ‫תשלח ידך אל הנער"‪ ,‬ועל כן כתיב "והנה איל אחר"‪.‬‬ ‫*‬ ‫מובא בספ' הק' פרי הארץ פרשת וירא שהשי''ת שולח לכל בן אדם את תיקוני הנפש שלו‪,‬‬ ‫לאחד ייסורין ולאחר שפע שיפזרם לאחרים‪ ,‬שלכל אחד נותן נסיונות וחשב' שמים ואין‬ ‫אדם יודע כבשי דרחמנא‪ .‬ואפי' אדם כשר אסור לו להרהר ועין הרע באה מהקנאה‪.‬‬ ‫)ליל שבת ד' אלול תשע"ז(‬ ‫ח‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫מדור עצותיך אמונה‬ ‫איתא בזוה"ק שהמצוות הן עצות‪ ,‬כלו' תרי"ג המצוות הן תרי"ג עיטין ]עצות[ כיצד‬ ‫להמשיך קדושתו יתברך‪ ,‬והן עצות לאדם להתקרב אל הקב"ה ולהיטיב את מדותיו‪.‬‬ ‫)ליל ששי פר' אחרי וקדושים תשע"ח וכן בדא"ח רעוא דרעוין פר' בשלח שבת שירה ט"ו בשבט תשס"ז(‬ ‫אאע"ה הרגיש שהוא לגמרי בחוץ‪ ,‬שהוא עודנו 'פתח האוהל'‬ ‫הרה"ק ה'יושר דברי אמת' זיע"א מבאר )באות כ"ב( שכך הוא בלימוד התוה"ק‪ ,‬מי שלומד‬ ‫תורה כדבעי‪ ,‬צריך להגיע להכרה בקב"ה‪ .‬מה נקרא 'הכרה'‪ ,‬לפעמים פוגש אדם מישהו‬ ‫– ולאחר מכן הם נפרדים‪ ,‬חולף זמן מה‪ ,‬והוא שוכח אפילו איך אותו אדם נראה‪ ,‬לפי שאיננו‬ ‫זוכרהו‪ .‬משא"כ כשהוא פוגש אדם פעמים רבות‪ ,‬הריהו זוכר אותו ‪ :‬זו נקראת 'הכרה'‪ .‬כך‪ ,‬מבאר‬ ‫ה'חובות הלבבות'‪ ,‬לפעמים חושב אדם על הקב"ה רגע‪ ,‬אך שוכח לאחר מכן‪ .‬זאת איננה 'הכרה'‬ ‫בהשי"ת‪ .‬אדם צריך לחשוב הרבה על הקב"ה‪ ,‬בכדי שתהיה לו 'הכרה' בהשי"ת‪ .‬וזהו "וירא אליו‬ ‫ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האהל" – אאע"ה הרגיש שהוא לגמרי בחוץ‪ ,‬שהוא עודנו‬ ‫'פתח האוהל'‪ .‬אדם צריך לחשוב הרבה על הקב"ה עד אשר תהא לו הכרה ושייכות להשי"ת‪.‬‬ ‫הרה"ק בעל ה'תניא' זי"ע כ' עצה בענין זה ]עי' 'תניא' פרקים מ"א ומ"ב[‪.‬‬ ‫העצה האחת היא‪ ,‬שהאדם צריך לחשוב כי "מלא כל הארץ כבודו"‪ ,‬מלא כל הארץ כבודו ממש‪,‬‬ ‫השי"ת מלא את השמים והארץ ממש‪ ,‬ומלא העליונים והתחתונים ממש – כך לשונו‬ ‫של הרה"ק בעל ה'תניא'‪.‬‬ ‫עצה נוספת ‪ :‬האדם צריך לחשוב שהקב"ה מתבונן ומביט עליו איך הוא מקיים את המצוות‪,‬‬ ‫באיזו מחשבה הוא מקיימן‪ ,‬באיזו כוונת הלב הוא מקיים את המצוה‪ ,‬והיאך הוא ניגש אל‬ ‫המצוה‪ .‬והנה‪ ,‬מובא כי העצה היא לחשוב כי כל נשימה של האדם היא 'בנין' שלם – וזהו "כל‬ ‫הנשמה תהלל י"ה"‪ ,‬על כל נשימה ונשימה‪ .‬אמר הרה"צ ר' אלי' ראטה זצ"ל בשם הרה"ק רבי‬ ‫שלמה מזוועהיל זי"ע כי משך נשימה הוא שתי דקות‪ .‬ומובא במאמר 'כל הנשמה תהלל י"ה'‬ ‫להרה"ק רבי אהרן משה מבראד זי"ע ]בסידור 'טהרת ה'[ כי כל נשימה של האדם עולה למעלה‪,‬‬ ‫ובאותה נשימה נרשמים כל ההבלים שמוציא האדם באותה נשימה‪ ,‬בנשימה ההיא רשום כל מה‬ ‫שהאדם עשה במחשבה‪ ,‬בדיבור ובמעשה‪ ,‬ודנים אותו בשמים על כל נשימה ונשימה‪ .‬על כן‪,‬‬ ‫ט‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫החפץ להתחיל בעבודה זו ינסה תחילה נשימה אחת בצירוף ]ברצף[ לחשוב כל אותה נשימה‬ ‫ענין "כל הנשמה תהלל י"ה"‪ ,‬למשך שתי דקות‪ ,‬וכך תהיה לו התחלה של רשימו‪.‬‬ ‫מכל מדה בה נפגש האדם‪ ,‬צריך שיתעורר לה' ‪ :‬כשיש לו פחד כלשהו‪ ,‬עליו להתעורר מכך שזו‬ ‫סיבה לפחד ה'‪ .‬כשיש לו אהבה‪ ,‬עליו להתעורר שזו סיבה לאהבת ה'‪ .‬לכל אדם יש מה‬ ‫לפחוד מבורא עולם‪ ,‬ויש לו מה לאהוב אותו‪ ,‬בראותו את גודל החסדים הרבים שהשי"ת עושה‬ ‫עמו‪ ,‬עליו לאהוב אותו ולהודות לו על כל החסד אשר עשה עמו ‪' :‬ועל ניסיך שבכל יום עמנו‬ ‫ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת'‪ .‬הכל – חסד ה'‪ .‬האדם צריך לפרט לעצמו את החסדים‬ ‫שהקב"ה עמו‪ .‬זה מביאו לאהבת ד'‪ .‬פעמים מרגיש האדם שמתעוררת בו מדת הכעס – עליו‬ ‫להפוך אותה לקנאת ד' על עצמו‪ :‬יפשפש במעשיו האם הוא מתנהג כראוי‪ ,‬האם הוא מנצל את‬ ‫הזמן כראוי – ולדעת שהכעס אינו אלא 'קריאה' מהקב"ה אליו‪' ,‬סיבה' כדי שיתעורר לעבודתו‬ ‫ית'‪ .‬פעמים‪ ,‬מתלוננים אנשים שהם מרגישים בדידות‪ ,‬ואינם יודעים פשר הדבר‪ .‬זה קורה לאנשים‬ ‫רבים‪ .‬גם זו היא קריאה מהקב"ה ‪ :‬מי שנמצא עם הקב"ה‪ ,‬לעולם אינו מרגיש בדידות‪ .‬כשאדם‬ ‫חי עם הקב"ה‪ ,‬אין בדידות‪ ,‬צריך אפוא להתעורר מכל דבר‪ ,‬להתקשר לה' ולהתקרב אליו‪.‬‬ ‫בספה"ק 'יושר דברי אמת' מובא דבר נפלא‪ :‬פעמים מרגיש האדם את עצמו רחוק מהשי"ת –‬ ‫אולם אין דבר כזה‪ .‬והלא הקב"ה מחייהו בכל רגע‪ ,‬אם כן הקב"ה נמצא איתו – אין הקב"ה‬ ‫רחוק ממנו‪ .‬הוא מתרחק‪ ,‬בדמיון שלו‪ .‬על כן צריך אדם לעזוב את הדמיון שלו‪ ,‬ומיד הוא נמצא‬ ‫עם ה'‪.‬‬ ‫מדור מאורות צדק‬ ‫עובדו˙ ˘כ"˜ מרן אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א‬ ‫סיפר ˘היה בדידיה‬ ‫בכוח האמונה ממשיכים ישועות למעלה מדרך הטבע‬ ‫מעשה היה באדם אחד שאשתו ירדה מדעתה‪ ,‬רח"ל‪ ,‬והיתה מתרוצצת כמשוגעת ברחובות‬ ‫העיר וביישה את בעלה ואת המשפחה בבזיונות גדולים‪ ,‬באו אליו חבריו והפצירו בו‬ ‫שיגרשנה‪ ,‬שהרי הבושות הללו יפריעו לו לחתן את ילדיו ולשדכם בשידוכים מכובדים והגונים‪.‬‬ ‫י‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫ואולם הבעל הגיע אלי לדעת המעשה אשר יעשה‪ ,‬יעצתי לו שישיב להם שאין בדעתו לגרשה‪,‬‬ ‫מאחר שזהו הזיווג שלו שזימן לו הקב"ה‪ ,‬משמע שאיתה הוא צריך לחיות ועליו לקבל את הגזירה‬ ‫הזו ולא לגרשה‪ .‬ושיעמוד איתן בכך‪ ,‬והשי"ת יהיה בעזרו‪ ,‬ואכן לאחר שעמד איתן בדעתו במשך‬ ‫זמן מה‪ ,‬הנה הרגישה האשה שהכל מתנגדים לה ורק בעלה נוהג בה בדרך רכות כמי שאוחז‬ ‫ממנה‪ ,‬ומתוך כך נתרכך ליבה והחלה מעט מעט לחזור לדעתה ולשפיותה‪ ,‬וסופה שנרפאה כליל‬ ‫ממחלתה הנפשית וחזרה להיות כאחד האדם‪.‬‬ ‫בספה"ק 'חובות הלבבות' מבואר עניין 'ברית כרותה לשפתיים' )מו"ק יח‪ ,‬א(‪ ,‬שכל דיבור‬ ‫שהאדם מוציא מפיו בשפתיו כך הריהו גוזר לעצמו לטב או ח"ו למוטב‪ ,‬וכאשר יהודי‬ ‫מאמין שהכל מעשה ה' המה‪ ,‬בלתי לבדו ית'‪ ,‬כך הן ההשפעות לאדם‪ .‬יהי רצון שכל אחד יקבל‬ ‫על עצמו להיות מהמאמינים באמונה שלמה בבורא ית'‪ ,‬אשר הוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל‬ ‫המעשים‪ ,‬ומכאן ואילך נהיה אף אנו מהמאמינים בו ית' באמונה שלימה ויהי רצון שיושפעו עלינו‬ ‫כל צינורות השפע דלמעלה אכיה"ר‪.‬‬ ‫)צפרא דשבתא פר' ויקרא זכור תשע"ו(‬ ‫מדור סגולות צדק‬ ‫ע"י הביטול להשי"ת מסוגל לפעול כל הישועות‬ ‫כאשר אדם מבטל את עצמו אליו ית'‪ ,‬מסוגל בכוחו לפעול את כל הישועות‪ ,‬ברוחניות‬ ‫ובגשמיות‪ .‬אכן האדם צריך לדעת שאין בכוחו לפעול מאומה‪ ,‬ושהוא בעצמו כלום‪ ,‬אם‬ ‫לא שהשי"ת עוזרו‪.‬‬ ‫ומובא בספה"ק 'לשם שבו ואחלמה' )וכן מובא מהרה"ק הרבי רבי אלימלך זי"ע( שרק שכאשר‬ ‫האדם מבטל עצמו אל הקב"ה ומאמין באמונה שלימה בבורא ית"ש‪ ,‬מובטח הוא‬ ‫שתפילותיו לא ישובו ריקם ובוודאי שיזכה להיוושע ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬וכן מובא מהרה"ק הרבי‬ ‫רבי אלימלך זי"ע שההשפעה נמשכת בצינורות השפע‪ ,‬ועל כן כל הצריכים ישועה והולכים לבקש‬ ‫ברכות מצדיקים לזכות להיוושע בשידוך או בבני או במזוני רויחי וכדו' צריך לדעת שהדרך היא‬ ‫להתבטל אליו ית'‪.‬‬ ‫)ליל שב"ק פ' פקודי תשע"ו(‬ ‫יא‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫מדור משלי דרכי צדק‬ ‫מירשם להשגת השפעות טובות ברו"ג ע"י ביטול והכרה ברורה ביחוד ה'‬ ‫המירשם הבא נחוץ לאנשים רבים‪" .‬מירשם דחוף" )א וויכטיגען רצעפט(‪ :‬על מנת להשיג ולקבל‬ ‫השפעות טובות ברוחניות ובגשמיות‪ ,‬צריך האדם לא רק לבטל את עצמו ולהכיר‬ ‫הכרה ברורה שהוא אינו כלום ושאינו יכול לפעול מאומה‪ ,‬אלא צריך להגיע לשלימות ולהבין‬ ‫שהעושה הוא הבורא ית'‪ ,‬אשר הוא עשה ועושה ויעשה לכל המעשים‪ ,‬ורק הוא ית' יכול‪ ,‬הלא‬ ‫קוב"ה ושכינתיה הוא‪ ,‬ומבלעדי עזר ה' לא יוכל האדם לפעול מאומה‪ ,‬וכמאמרם ז"ל 'אלמלא‬ ‫הקב"ה עוזרו אינו יכול לו'‪ ,‬וכל אשר עלה בידו לפעול ולעשות ולהצליח הרי זה מאיתו ית'‪ ,‬אשר‬ ‫הוא הנותן לך כח לעשות חיל‪ .‬מירשם זה נחוץ לאנשים רבים‪ ,‬ששוכחים כיום את הדבר‪ ,‬ואם‬ ‫יחזרו על כך שוב ושוב יועיל להם בעז"ה להצליח ברוחניות ובגשמיות‪.‬‬ ‫)ליל שב"ק פ' פקודי תשע"ו(‬ ‫מדור השו"ת‬ ‫מלו˜ט מ˘יחו˙ ˜וד˘ ˙˘ובו˙ ל˘אלו˙ ˘נ˘אלו‬ ‫לכ"˜ מרן אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א‬ ‫ע"י התבטלות להשי"ת פועךים ישועות‬ ‫}המשך מהמדורים הקודמים{‬ ‫כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א פתח ואמר‪:‬‬ ‫הבעייה היא שהאדם אינו רוצה להתבטל אליו ית' משום שכך נעים לו יותר )להישאר במצבו(‬ ‫ורק לאחר שהוא שקוע בצרות עד צוואר הוא כבר מבין שאינו יכול לפעול בעצמו את‬ ‫הישועה שלו‪ ,‬או אז הוא מתחיל להתבטל אל הבורא ית'‪.‬‬ ‫יב‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫שאל השואל‪:‬‬ ‫הרי סוף כל סוף רואים אנשים שסובלים צרות וייסורים ומסכימים להתבטל אליו ית' ואעפ"כ‬ ‫אינם זוכים להיוושע?‬ ‫ענה כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‪:‬‬ ‫אין זו אמת‪ ,‬כל מי שעדיין לא זכה להיוושע הרי זה משום שאינו מוכן להתבטל אליו ית' באמת‪.‬‬ ‫והראייה‪ ,‬כאשר יבוא מאן דהוא ויפגע בו ויאמר לו שהוא "אינו שווה מאומה" וכיו"ב דברים‬ ‫של פגיעה‪ ,‬הוא ייפגע מאוד ויכעס‪ ,‬משמע שלא התחיל כלל בעבודת הביטול אליו ית'‪.‬‬ ‫)*(‬ ‫שוב שאל השואל‪:‬‬ ‫והרי סוף כל סוף‪ ,‬אדם שהוא תלמיד חכם באמת ועובד ד'‪ ,‬אזי אדם כזה בראותו שיש לו נפילה‬ ‫פה ושם‪ ,‬עדיין יש לו "תמיכה" עצמית‪ :‬הרי הוא מחבר ספרים ועובד ד' ויש לו במה לאחוז‬ ‫מעצמו אם כן אפשר שייפול ולא יתבטל אליו ית'‪ .‬משא"כ אדם פשוט כמוני‪ ,‬שיודע מך נפשי‬ ‫שאין לי כלום‪ ,‬מדוע גם לי יש נפילות בעבודת ד'?‬ ‫ענה כ"ק אדמו"ר הקוה"ט זיע"א‪:‬‬ ‫ראשית עליך לדעת שגם 'מחברי הספרים' אין זו תורה "שלהם"‪ ,‬אלא ה' יתברך הוא החונן‬ ‫לאדם דעת ונותן לאנוש בינה‪ ,‬כי מפיו דעת ותבונה‪ ,‬והוא המלמד תורה לעמו ישראל‪,‬‬ ‫אין זאת כי אם ד' אחד ושמו אחד והכל שלו וממנו יתברך‪ ,‬ואין האדם יכול להחזיק מעצמו‬ ‫מאומה‪ ,‬גם תלמידי החכמים הגדולים ביותר יודעים שהתורה שלהם איננה "שלהם" אלא משלו‬ ‫ית'‪ .‬ושנית‪ ,‬כל אדם באשר הוא אדם‪ ,‬גם האדם הפשוט‪ ,‬כל חד לפום דרגא דיליה‪ ,‬מחזיק מעצמו‪,‬‬ ‫בכל מה שהוא עושה ועובד‪ ,‬ועל כן מביאים לו מן השמים כשלונות ונפילות‪.‬‬ ‫)ליל שב"ק פ' פקודי תשע"ו(‬ ‫יג‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫מדור יומא דהילולא‬ ‫מלו˜ט מ˘יחו˙ מלוה מלכה ו˘אר דברו˙ ˜וד˘‬ ‫מכ"˜ אדמו"ר ה˜וה"ט זיע"א‬ ‫הרה"ק רבי גדלי' משה מזוועהיל זיע"א‬ ‫כ"ד מרחשוון תש"י‬ ‫שמעתי מפי הרה"צ רבי אלי׳ ראטה זצ״ל‪ ,‬שפעם בא יהודי אחד אל הרה"ק רבי גדלי׳‬ ‫משה מזוועהיל זי״ע ורצה לתת לו פתקא )קוויטל(‪ .‬דפק אותו יהודי על דלתו‬ ‫של הרה״ק‪ ,‬והרה״ק פתח לו את הדלת‪ .‬ומכיון שלא הכיר את הרה"ק‪ ,‬שאל היהודי‬ ‫האם כאן גר הרבי‪ ,‬נענה הרה"ק ואמר לו בוא ואראה לך את הרבי‪ .‬ונטלו בידו‬ ‫והוליכו לשכונת בית ישראל‪ ,‬שם התגורר בימים ההם הרה"ק מסאטמאר זי״ע‪.‬‬ ‫כשהגיעו לביתו‪ ,‬אמר לו כאן גר הרבי‪.‬‬ ‫*‬ ‫עוד שמעתי מפי הרה"צ רבי אלי׳ ראטה זצ״ל‪ ,‬שהרה"ק רבי גדלי׳ משה מזוועהיל‬ ‫זי״ע היה בעל תוקע בבית מדרשו והסתובב בביהמ״ד לפני התקיעות ‪ -‬היה נראה‬ ‫טרוד מאד‪ ,‬ופנה לרבי אלי׳ בצד ושח לו אינני יודע בכלל אם מותר לי להיות בעל‬ ‫תוקע ‪ -‬הלא גנב אנכי‪ .‬הנה‪ ,‬אני מקבל כסף מאנשים החושבים אותי לרבי ‪ -‬ובכלל‬ ‫אינני רבי‪ ,‬א״כ הריני גונב דעת הבריות‪ .‬הכיצד מותר לגנב להיות בעל תוקע הרגיעו‬ ‫רבי אלי׳ מה פתאום‪ ,‬רבי‪ ,‬הלא נותנים לך כסף בשביל שאתה ׳עני בן טובים׳‪.‬‬ ‫כששמע הרה"ק כך פתח לרווחה את עיניו ואמר האמנם כך בשביל זה נותנים לי‬ ‫כסף אם כך‪ ,‬אמת הדבר הלא אבי זי״ע היה צדיק‪ ,‬וא״כ ראוי אני להיקרא בן טובים‪,‬‬ ‫ואף עני הנני בוודאי ‪ -‬א״כ ניחמתני‪ ,‬כעת יודע אני שכבר אינני ׳גנב׳ ‪ -‬ושמח שמחה‬ ‫מרובה וניגש לתקיעות ואז נרגע הרה"ק‪ ,‬והרגיש שהוא מסוגל ללכת כבר לתקיעות‪.‬‬ ‫יד‬ ‫ˆד˜‬ ‫דרכי‬ ‫*‬ ‫הרה״צ רבי אלי׳ ראטה זצ״ל סיפר לי שהלך פעם עם רבו‪ ,‬הרה״ק רבי שלמ׳קה‬ ‫מזוועהיל זי״ע ועם הרה״ק רבי גדלי׳ה משה זי״ע לבקר אצל הרה״ק‬ ‫מהוסיאטין זי״ע‪ .‬ישב רבי שלמ׳קה מול הרה"ק רבי ישראל מהוסיאטין‪ ,‬זה מול זה‪,‬‬ ‫במשך כרבע שעה‪ ,‬ולא אמרו מלה איש לרעהו‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬קם הרה"ק מזוועהיל‪,‬‬ ‫אמר שלום‪ ,‬והלך לו‪ .‬בדרך‪ ,‬שאל הרה"ק מזוועהיל את בנו הרה"ק רבי גדלי׳ה משה‬ ‫האם ראית כיצד הוא ״רותח״ ]כיורה רותחת[ נענה רבי גדלי׳ה משה אני לא ראיתי‬ ‫‪ -‬אתה ראית‪.‬‬ ‫*‬ ‫קודם שנסתלק הרה"ק רבי גדליה משה מזוועהיל זי"ע אמר שאיננו מתיירא מיום‬ ‫המיתה זולת דבר אחד שהוא חושש‪ :‬שמא ציער אי‪-‬פעם יהודי‪ .‬בסמוך‬ ‫לפטירתו ממש‪ ,‬ביקש מהנוכחים לצאת‪ ,‬והסביר‪" :‬משום שאבי )ה"ה הרה"ק רבי‬ ‫שלמה מזוועהיל זי"ע( נמצא כאן‪ ,‬ורוצה לומר לי דבר‪-‬מה"‪.‬‬ ‫*‬ ‫כל אימת שהיה לו יאהרצייט של אחד מקרוביו‪ ,‬היה הרה"ק הנ"ל עובר לפני העמוד‪.‬‬ ‫מנהגו היה להתפלל מילה במילה‪ ,‬במתינות‪ .‬באחת הפעמים שמעוהו שלאחר‬ ‫'שמונה עשרה' החל לומר את מילות התפילה במהירות רבה‪ .‬לאחר התפילה‪ ,‬שאל‬ ‫אותו הרה"צ רבי אלי' ראטה זצ"ל‪ :‬מה קרה הפעם‪ ,‬שהרבי החל לומר "במרוצה"‬ ‫לאחר שמונה עשרה? נענה הרה"ק ואמר לו‪ :‬שמעתי שני ילדים מדברים ביניהם‪,‬‬ ‫שהם עמדו בסמוך אליו‪ ,‬והאחד אמר לחברו‪" :‬הרבי "מושך" את התפילה‪ ,‬ואני רעב"‬ ‫כיון שכך‪ ,‬התחלתי למהר‪.‬‬ ‫טו‬ ‫לא מוגה‬ ‫ˆד˜‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫דרכי אמונה‬ ‫דא"ח מכ"˜ מרן אדמו"ר ˘ליט"א‬ ‫דא"ח בסעודתא דחקל תפוחין קדישין פרשת לך לך‬ ‫ליל שב"ק י"ג מרחשוון תשפ"ז‬ ‫ב"ה‪] .‬ג[ ואחר כל זאת צריך לבוא למדריגה‬ ‫בפרשתן עה"פ ויאמר ה' אל אברם לך לך‬ ‫ג' שהיא התפארות‪ ,‬כמו שמבואר לעיל‬ ‫וכו'‪ .‬יש הרבה לעמוד בזה וללמוד‬ ‫בפרשת נח‪ ,‬שכל מעשיו יהיו יפים ומפוארים‪,‬‬ ‫מכך דרכי עבודת השי"ת ואכן הרר"א זיע"א‬ ‫כמו שאמר התנא "כל שהיא תפארת כו'‬ ‫מבאר שנ"ל דהנה צריך האדם לעבוד הבורא‬ ‫ותפארת לו מן האדם"‪.‬‬ ‫ב"ה בשלש מדריגות זו אחר זו‪ ,‬דהיינו‪] :‬א[‬ ‫וזה הוא רמז "לך לך מארצך"‪ ,‬רמז למדריגה‬ ‫מתחילה צריך לשבר כח התאווה המוטבע‬ ‫ראשונה שהיא התאוות הארציות‬ ‫באדם מדרך הטבע כגון אכילה ושתיה‬ ‫הגשמיות שהוא מוטבע בהחומר וצריך‬ ‫וכיוצא בהם שיהא אכילתו בקדושה‬ ‫לצאת ממנה‪" ,‬וממולדתך" רמז למדריגה ב'‬ ‫ובטהרה‪ ,‬ועל ידי זה הוא משבר כח 'אלקים‬ ‫שהם המידות הגרועות הנולדים עם האדם‪,‬‬ ‫אחרים' ד'אלקים' גימטריה 'הטבע'‪ ,‬ואחר‬ ‫"ומבית אביך" רמז למדריגה ג'‪ ,‬דהנה עיקר‬ ‫שמשבר כח אלקים אחרים‪ ,‬זוכה לבוא‬ ‫התפארות השפלות באים לאדם ע"י שהוא‬ ‫למדריגת יראה שהוא אלקים חיים‪] ,‬ב[‪ .‬צריך‬ ‫מתגאה ומתפאר באבותיו שהוא בן גדולים‪,‬‬ ‫האדם לשבר המידות השפלות שבו שהם‬ ‫וצריך לצאת מהמידה הגרועה הזאת‬ ‫אצלו בתולדה מיום צאתו מרחם אמו‪ ,‬יש בני‬ ‫להתפארות אחרת הטוב בעיני ה' ואדם כנ"ל‪,‬‬ ‫אדם שמידותיהם יותר גרועים משאר בני‬ ‫"אל הארץ אשר אראך" רמז לארץ עליונה‪.‬‬ ‫אדם במידה זו‪ ,‬דהיינו למשל מדת כעס‬ ‫וזהו "השתחוו לה' בהדרת קודש"‪ ,‬פירוש‬ ‫וכדומה‪ ,‬ששאר מידותיו גרועים מחבירו‬ ‫להדר ולפאר בתפארת את הקדושה שהיא‬ ‫בתולדה‪ ,‬ואחר שמשבר כח המידות השפלות‬ ‫מדריגת התפארת‪.‬‬ ‫והגרועות הוא זוכה לבוא לאהבת הבורא‬ ‫טז‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫ככלה האהובה לארוס שלה‪" ,‬דבש וחלב‬ ‫וזהו "נופת תטופנה שפתותיך כלה כו'"‪ ,‬רמז‬ ‫תחת לשונך" רמז למדריגה ג'‪ ,‬שכל מעשיו‬ ‫ג"כ לשלש מדריגות הנ"ל‪" ,‬נופת‬ ‫הם כדבש ומפוארים לכל אדם‪.‬‬ ‫תטופנה" רמז למדריגת יראה‪' ,‬נוטפות מור'‬ ‫ועלינו להתחזק להתמיד בזה ולהשתדל‬ ‫ודרשו חז"ל 'אל תקרי מור' וכו'‪ ,‬ו"שפתותיך‬ ‫להגביר מעש"ט ברוחניות שזהו תפארתינו‪.‬‬ ‫כלה" רמז למדריגת אהבה‪,‬‬ ‫פניני דרכי אמונה‬ ‫על פרשתן‬ ‫בפרשתן מובא פרשת העקידה‪ ,‬וכתיב ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעולה‪ ,‬ויאמר‬ ‫אברהם אלו' יראה לו השר לעולה בני וכבר דקדק הזוה"ק )ח"א דף קי"ט‪ ,‬ע"ב( הכא‬ ‫אית לאסתכלא‪ ,‬והאלו' נסה את אברהם‪ ,‬את יצחק מבעי ליה דהא יצחק בר תלתא ושבע שנים‬ ‫היה וכו'‪ ,‬מאי טעמא והאלו' נסה את אברהם )שם( ולא כתוב נסה את יצחק‪ ,‬עכ"ל ]וע"ע זוה"ק‬ ‫ח"א דף ר"ל‪ ,‬ע"ב‪ .‬וע"ע אבן עזרא פסוק ה' וע"ע עקידת יצחק שער כ"א שאלה י'‪ ,‬אברבנאל‬ ‫שאלה י"ג אלשיך שאלה ד'‪ [.‬ומפרש הרבי ר' אלימלך מליזענסק זיע"א )פרשתן ד"ה ויאמר הנה(‬ ‫דהנה באמת אברהם ויצחק ידעו שלא היתה דעת הקב"ה לשחטו‪ .‬דהרי לכאו' אינו מובן איך זה‬ ‫שאברהם ויצחק ידעו בבטחונם שישובו שניהם כמו שכתוב )בראשית כ"ב‪ ,‬ה'( ונשתחוה ונשובה‬ ‫אליכם ופירש"י ונשובה נתנבא שישובו שניהם )וע"ע תנחומא כ"ג שה"ש זוטא א'‪ ,‬א'( ועכ"ז‬ ‫הלכו במסירות נפש לעקידה שצריך ביאור גדול ועד שהרי הקב"ה אמר לו הרבה את זרעך וכו'‬ ‫וכאן אמר לו בנך יחידך אשר אהבת והיינו אשר ממנו תצא זרעך וגם איך האמין כזאת שהשי"ת‬ ‫ישלחו לשחוט את בנו על העקידה‪.‬‬ ‫אלא שאברהם אבינו ע"ה שהיה מדתו מדת חסד )זוה"ק ח"א דף קמ"ה‪ .‬רנ"ו‪ (:‬הלך בבטחונו‬ ‫שישובו שניהם כמו שכתוב )שם( ונשתחוה 'ונשובה' אליכם כנ"ל רק שאף על פי כן היו‬ ‫הולכים במסירת נפשם כאילו לשחוט אותו באמת‪.‬‬ ‫וזהו וירא את המקום מרחוק‪ ,‬פירוש 'המקום' רמז הגם שהיה רואה שיצא ממנו יעקב שנאמר בו‬ ‫)בראשית כ"ח‪ ,‬י"א( 'ויפגע במקום' וכדאיתא בזוה"ק )ח"א דף ק"כ‪ ,‬ע"א( וירא את המקום‬ ‫דא הוא יעקב‪ ,‬דכתיב ויקח מאבני המקום'‪ ,‬אסתכל אברהם 'ביום השלישי' דאיהו דרגא תליתאה‪,‬‬ ‫וחמה ליה ליעקב דזמין למיפך מניה 'מרחוק' כמה דאמרן‪ ,‬מרחוק ולא לזמן קרוב‪.‬‬ ‫יז‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫]וע"ע בצרור המור‪ :‬ביום השלישי 'וישא אברהם את עיניו'‪ ,‬זהו מראה שכינה‪ ,‬כמו 'וישא עיניו‬ ‫וירא' )יהושע ה'‪ ,‬י"ג( וכא"ע נתבשר ביעקב שהוא שלישי לאבות וזהו 'וירא את המקום‬ ‫מרחוק' הנאמר ביעקב 'ויפגע במקום'‪ .‬וע"ע באר משה פר' תולדות ד"ה במדרש וכו'[‪.‬‬ ‫והנה אעפ"כ שהיה רואה אאע"ה כל זה שיצא ממנו היה מרחיק מלבו המחשבה הזאת מחמת‬ ‫שהיה הולך בשלימותו‪ .‬וזה שאמר יצחק 'הנה האש והעצים' רצה לומר מטעם שעשית‬ ‫עבודתך וכונתך בשלימות כראוי לפי מדתך 'ואיה השה לעולה'‪ ,‬ר"ל היכן הוא השה שהיה ראוי‬ ‫להיות מוכן כבר‪' ,‬ויאמר אברהם אלו' ירא לו' וכו'‪ ,‬דהנה יצחק הלך במדתו מדת גבורה‪ ,‬והיה‬ ‫רוצה שיהיה אפרו צבור לעולם‪ ,‬ואמר לו אברהם אז 'יראך השה' כאשר יהיה 'לעולם בני'‪ ,‬ר"ל‬ ‫לפי מדתך שאתה הולך בגבורה לא יראה השה עד שתעלה על גבי המזבח לעולה אז יגמור‬ ‫מחשבותיך שיהיה אפרך צבור לעולם‪ ,‬וההכרח לעקוד אותך על גבי המזבח ותפשוט צוארך‪ .‬ולכן‬ ‫מיחס הכתוב העקידה לאאע"ה מחמת שהוא השיאו ליצחק שיעשה עבודתו בהתגברות גדול‬ ‫יותר ממה שהיה במחשבת יצחק מתחילה ועקידת יצחק ברחמים יזכור לנו אכי"ר‪.‬‬ ‫]חסר בין הדברים וחבל על דאבדין דאשתכחין[‬ ‫ולמדין כמה ביטול וכמה מסי"נ צריך כלפי שמיא וכלפי דיבור של השי"ת ואפילו שהאדם עובר‬ ‫מעברים קשים מנשוא אין לו ליהודי להתייאש משום דבר בין בעניני הגוף ובין בעניני‬ ‫הנפש כמבואר בספה"ק )ראה ספה"ק דברי סופרים להרה"ק ר' צדוק הכהן מלובלין סימן ט"ז(‬ ‫על הגמ' )ברכות דף י' סוף ע"א( אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל יתייאש – אל‬ ‫ימנע עצמו מן הרחמים‪.‬‬ ‫וכן בעניני הנפש אפי' נשתקע למקום שנשתקע וחטא בדבר שאמרו חז"ל )זוה"ק ח"א רי"ט‪(:‬‬ ‫שאיך תשובה מועלת חס ושלום או שתשובתו קשה או שרואה עצמו משתקע והולך בעניני‬ ‫עולם הזה‪ ,‬אל יתייאש בעצמו – לומר שלא יוכל לפרוש עוד‪ ,‬כי אין יאוש כלל אצל איש יהודי‬ ‫והשי"ת יכול לעזור בכל ענין לכל אחד‪.‬‬ ‫)ליל שב"ק פרשת וירא כ' חשון תשפ"ד(‬ ‫*‬ ‫דרך אמונה בחרתי ומשפטיך שויתי )תהילים‪ ,‬קי"ט( ‪) -‬אחר שירה וזמרה בפסוק הזה עם החדרת‬ ‫בחירת דרך האמונה בדביקות(‪ ,‬הדרך היחידה המביא את האדם אל הדביקות הראויה‬ ‫והעבודת השי"ת זהו רק בדרך אמונה בחרתי‪ ,‬והנה מצד אחד הוא אומר ויצר לב האדם רע‬ ‫מנעוריו‪ ,‬וחטאתי נגדי תמיד‪ ,‬אך טוב לי כי עניתי‪ ,‬למען אלמד חוקיך ‪ -‬חק זהו אמונה‪ ,‬וע"כ דרך‬ ‫אמונה בחרתי‪.‬‬ ‫יח‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫בפרי הארץ בפרשתן )פר' וירא( מאריך מאוד בענין העקידת יצחק ויש לעיין שם וללמוד היטיב‪,‬‬ ‫אך צריך להבין ולדקדק בענין של בשר וחלב שהיה שם ביום שלישי למילתו כשהגיעו‬ ‫השלושה מלאכים לבקרו להיות אורחיו ויתן להם חמאה ולשונות של בשר‪.‬‬ ‫אלא נראה לי לומר פשוט פשט דהרי מתחילה נתן להם חמאה‪ ,‬ולאחר מכן נתן להם הלשון של‬ ‫הבשר שזה אי אפשר לצלות על האש כשאר בשרים אלא צריך לעשנו או לבשלו לכה"פ‬ ‫ארבע שעות כידוע והנה החמאה צריך לחכות ע"פ המחמירים כדאיתא מהבן איש חי שיש‬ ‫לחכות ולהמתין לכה"פ שלושה שעות‪ ,‬ומכ"מ לא היה כאן חשש של בשר וחלב‪.‬‬ ‫דהנה באריז"ל האריך בענין זה באריכות גדולה ובהבא"ח ובספרי החסידות דהרי היו הם מלאכים‬ ‫ולא הצריכו לקיים התוה"ק‪ ,‬אך זה ברור שאאע"ה קיים את כל התורה כולה ואין לומר‬ ‫שנתן בשר וחלב בשו"א‪ ,‬דהרי הקב"ה הקדים את התורה לבריאת העולם אלפיים שנה וברא את‬ ‫אאע"ה‪ ,‬הראשון שיקיים את התוה"ק‪ ,‬והתחיל בזה שנתן לאכול לכל בני העולם בכדי לפרסם‬ ‫אמונתו בעולמו ותלכו לחיים ולשלום‪.‬‬ ‫)ליל שישי פרשת וירא ט"ז מרחשון תש"פ ‪ -‬לוד(‬ ‫*‬ ‫על מה שדיברו לפני זה על דרך אמונה בחרתי זהו הדרך היחידה שצריך לחיות את זה ויש הרבה‬ ‫דרכים אך זהו הדרך היחידה שאפשר לשמוע אל דבר ה' ולקיימו‪ ,‬דהנה כתיב בפרשתן‬ ‫בהעקידה שכל הברכות באו אל אאע"ה עקב אשר שמעת בקולי )כ"ג‪ ,‬א'( ומובא בספר אהבת‬ ‫שלום )שהיום היוד"ק( שזהו מאה"כ )תהילים י"ט‪ ,‬י"ב( בשמרם עק"ב ר"ב פי' ע"י בחי' עקב‬ ‫בחי' שפלות על דרך הכתוב )משלי כ"ב‪ ,‬ד'( עקב ענוה זוכה לרב טוב הצפון והגנוז כדכתיב‬ ‫)תהילים ל"א‪ ,‬כ'( מה רב טובך אשר צפנת ליראך פי' ע"י בחי' מה ‪ -‬ונחנו מה בחי' שפלות יזכה‬ ‫לטוב הצפון‪ ,‬והנה אאע"ה ע"י בחי' שפלות בחי' עקב שהיתה בו כדכתיב ג"כ )להלן כ"ו‪ ,‬ה'(‬ ‫עקב אשר שמע אברהם בקולי זכה לכל זה‪ .‬והנה אמונה זהו רק בשפלות דעקב ענוה אז יראת‬ ‫ה' דמתחילה צריך שפלות ואז אפשר להתבטל לבורא יתב"ש ולהאמין באמונה שלימה‪.‬‬ ‫)אור לי"ז מרחשון תש"פ ‪ -‬לאנדאן על הטלפון(‬ ‫*‬ ‫בעינין בריתו של אברהם אבינו ע"ה‬ ‫בברית מילה מוכרח הטפת דם דבלאו הכי לא יצא יד"ח המצוה וכן מי שנולד מהול מחויב‬ ‫בהטפת דם ברית‪ ,‬הרי שיידישקייט מצריך "דם" ‪-‬בלוט‪ ,‬שהרי הדם הוא הנפש והנה אף‬ ‫לבעלי חיים יש נפש שזהו שאומרים )בברכת בורא נפשות( להחיות בהם נפש כל חי אלא שליהודי‬ ‫יט‬ ‫אמונה‬ ‫דרכי‬ ‫יש נפש עילאית שהיא נפש האלוקית שעולה וגבוה על נפש הבהמית‪ ,‬ובהכנסו למדריגת נפש‬ ‫העילאית עבודתו להגיע לנר"ן כמבור מהרמ"ק )פרדס רימונים בתחילה( שהרי יש נפש רוח‬ ‫נשמה ונפש היא למטה במלכות דעשיה אך צרור ומקושר ברוח ובנשמה אך מתחילין העבודה‬ ‫בנפש בכדי להגיע למדריגת נפש העילאית עד למדריגת הנשמה לאחמ"כ‪ ,‬וכדאיתא בזוהר‬ ‫הקדוש בפרשתן )חלק ג דף נה‪ ,‬א( אמר רבי אלעזר‪ ,‬כתיב )ש"א כה כט( והיתה נפש אדני צרורה‬ ‫בצרור החיים‪ ,‬נפש אדני סתם‪ ,‬כמה דאת אמר‪) ,‬תהלים כד ד( אשר לא נשא לשוא נפשי‪ ,‬הא‬ ‫עידנא בצפרא לאתקשרא כנסת ישראל ולאתחברא בבעלה‪ ,‬זכאין אינון צדיקייא דמשתדלין‬ ‫באורייתא בליליא‪ ,‬ואתאן לאתקשרא ביה בקודשא בריך הוא ובכנסת ישראל‪ ,‬עלייהו כתיב‪,‬‬ ‫)משלי כג כה( ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך‪ .‬אמר רבי אלעזר‪ ,‬כתיב )ויקרא טו לא( והזרתם‬ ‫את בני ישראל מטומאתם וגו'‪ ,‬בטמאם את משכני אשר בתוכם‪ ,‬והזרתם‪ ,‬כהאי זר דאיהו זר‬ ‫מכלהו‪ ,‬ולא אתחבר במה דליתיה דיליה‪.‬‬ ‫)יום ה' אחרי‪-‬קדושים י' אייר תשפ"ה(‬ ‫כ‬ ‫בס"ד‬ ‫ברכת מזל טוב‬ ‫לאנ"ש שיחי'‬ ‫˘ה˘מחה במעונם‬ ‫פרשת וירא תשפ"ז‬ ‫כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א‬ ‫לרגל שמחת פדיון הבן לנכדו למז"ט‬ ‫אצל בנו‬ ‫הרה"צ ר' בנימין רבינוביץ שליט"א‬ ‫לרגל שמחת פדיון הבן לבנו בכורו למז"ט‬ ‫הרה"צ ר' חיים פינטער מביקאווסק שליט"א‬ ‫לרגל הולדת הבת למז"ט‬ ‫הרה"ח ר' אבא חזן שליט"א‬ ‫לרגל הולדת הנכד למז"ט‬ ‫אצל בנו‬ ‫הרה"ח ר' שמעון חזן שליט"א‬ ‫לרגל הולדת הבן למז"ט‬ ‫הרה"ח ר' חיים מאיר פדר שליט"א‬ ‫לרגל הולדת הנכד למז"ט‬ ‫אצל בנו‬ ‫הרה"ח ר' מנחם מענדל פדר שליט"א‬ ‫לרגל הולדת הבן למז"ט‬ ‫מתוך בשבח והודיה להשי"ת‬ ‫על כל הטוב והחסד אשר גמל עמי מעודי‬ ‫עד היום הזה‬ ‫ובפרט בהולדת בני בכורי‬ ‫שמואל צבי אלימלך נ"י‬ ‫הננו להודיע ולהזמין בזה את כל‬ ‫מכירי וידידי ורעי‬ ‫לבוא ולקחת חבל בשמחת‬ ‫פדיון הבן‬ ‫שתתקיים ברצות ה ' בעזהשי"ת‬ ‫ביום ראשון פר' חיי שרה כ"א חשון תשפ"ז‬ ‫בבית מדרשו‬ ‫של כ"ק מרן אאמו"ר מפוריסוב שליט"א‬ ‫רח' רבי לוי יצחק מברדיטשוב ‪ 6‬ירושלים‬ ‫בשעה ‪ 1:30‬בצהריים‬ ‫ואקווה מאוד לראותכם משתתפים בשמחתי‬ ‫ובעזהשי"ת בשמחתכם ישמח לבי גם אני‬ ‫ידידכם‬ ‫בנימין רבינוביץ‬ ‫בן כ"ק אאמו"ר מפוריסוב שליט"א‬ ‫חתן הרה"צ ר' חיים מרדכי געשטעטנער שליט"א‬