המעיין · Hame'ayen — וירא (2026-10-26)

המעיין יה"ר מלפניך ה'
נותן התורה ית"ש
שלא יבש המעיין
ולא יקצץ האילן
פרי עץ חיים וקיים
אמן
חתם סופר ה ב ה י ר לכל נפש
גליון כ"ג | ערש"ק וירא | תשפ"ז לפ"ק
דולה ומשקה
ממעיינו הנובע של
מרן החתם
סופר זי"ע
ָָמ ֹ ָָׁשל ְְל ְְב ֵֵאר ֲֲעמ ּּו ָָק ֹה ְְמ ֵֵל ָָאה
ֹ ין ִנִ ְנְצֹו יָה
ָ יֶמ
ֶ
יֶמ ָָּנ� הָָּ .ב� א ֶֶא ָָחד
יָמה
יָחה, יָח �ה ִִּב� ְְמ ִִׁש ָ
ֵמ
ֵ ּו
ֹ
�
צֹוֵנֵ ןְ ,וְ ָָהי ּ
ְוְ ָיָ � ִִפיןְ ֹ ,וְ ֹלא ָָהְיְ ָָתה ְְּב� ִִר ָָּי� ה ְיְ כֹו ָָלה
ִִל ְ �ְׁש ּּתֹות ֵֵה ֶ
ְוְ ָָק ַַׁשר ֶֶח ֶֶב �ל ְְּב� ֶֶח ֶֶבלְ ,וְ �ִנִ ָ
יָמהְְ ,מ ִִׁש ָ
יֶמ ָָּנ� ה ְוְ ָָׁש ָָתהִִֹ .ה ְְת ִִחיל ּּו
יֶמ ָָּנ� ה ְוְ ׁשֹׁו ִִתין
(מד"ר ר"פ ויגש)
ְְּב� ִנִ ָ
ְוְ ָָד ָָֹלה ֵ ֵֹה ֶ
ַַהֹּכ� ל ּּדֹו ִִלין ֵֵה ֶ
בנשיאות מורינו הרב שליט"א שע"י קהל חשב סופר פרעשבורג -לונדון יצ"ו יו"ל ע"י מכון בית סופרים
באר הסופר
לשון קדשו של מרן זי"ע ולצידו ביאור המשולב
ְׁש� ׁ ֹ � ֹ
וימהר אברהם האהלה וגו’ לושי ועשי עגות .ר”ל את תפרישי חלה כמחז”ל על פסוק עשי לי משם ַוַ ְיְ ַַמ ֵֵהר ַַא ְְב ָָר ָָהם ָָהֹא ֱֱהָלָ ה ֶֶאל ָָׂש ָָרה ַוַ �ֹּי ֶ
אֶמר ַַמ ֲֲה ִִרי ְ לׁש
ֹ � ֹ ּ� ֹ
ְְס ִִאים ֶֶק ַַמח ֹסֶלֶ ת (ְוְ גֹו’) לּו ִִׁשי ַוַ ֲֲע ִִׂשי ֻֻעגֹות (יח ,ו).
עוגה קטנה בראשונה ,כי אחר שנימול ונתגייר נתחייב בחלה מן הדין משא”כ קודם לכן: ֹ
[פק”ח] יש לבאר ,דהפסוק ָָר ָָצה לֹו ַַמר ,שבמה שאמר
אברהם אבינו לשרה ‘עשי עוגות’ ,נתכוין לומר לה
� ִּנ� ּ ֹ �
יּמֹול ,שהרי מיירי הפרשת חלה ,זהו ִּכ�ִ י ַַא ַַחר ֶֶׁש ִ ואמרו חז”ל דמה שאמר ‘בראשונה’ ,היינו כיון יִׁשי ַַח ָָּל� ה א ,לקיים מצות הפרשת חלה ב. ַַאְּת�ְ ַּת�ַ ְפְ ִִר ִ
כאן בפרשה שהיה ביום השלישי למילתוְ ,וְ ִנִ ְְת ַַּג� ֵֵּי� יר שאליהו הנביא היה כהן ,היה רוצה ליטול חלה ומנין דמיירי כאן לענין מצות הפרשת חלה ,יש
ה ,על כן רק עתה ִנִ ְְת ַַח ֵֵּי� יב ְְּב� ַַח ָָּל� ה ִִמן ַַה ִִּד� ין ,מצד תחילה .הרי ד’עשי עוגה קטנה’ מיירי במצות ַַעל ָּפ� ָ ס ּּוק (מלכים א’ יז,
ג
לומר שהוא �ְְּכ ַַמ ֲֲא ַַמר ֲֲחַזַ ”ל
ֹ � הפרשת חלה ,וכמו כן ‘עשי עוגות’ מיירי במצות
היותו ישראל מחויב במצוותַַ ,מה ֶֶׁש ֵֵאין ֵּכ�ֵ ן קֹו ֶֶדם יג) המדובר באליהו הנביא שבימי הרעב הלך
�
ו
ָלָ ֵכֵ ן ,הגם שקיים כל התורה עד שלא ניתנה ,מכל הפרשת חלה ד. לאשה הצרפית ואמר לה ֲ‘ֲע ִִׂשי ִלִ י ִִמ � � ָָּׁשם ּ
עּוָגָ ה ְְק ַַט ָ �ָּנה
ֹ � ֹ ֹ
מקום לא היה מחויב בזה. ומאי טעמא דייקא עתה דיבר אברהם אבינו מענין אְת ִלִ י ְוְ ָלָ ְְך ְוְ ִלִ ְְבֵנֵ ְְך �ַַּת ֲֲע ִִׂשי ָ �ָּב ַַא ֲֲחֹרוָנָ ה’.
ָָב ִִראׁשֹׁוָנָ ה ְוְ הֹו ֵֵצ ְ
מי+לואי הסופר
מילואים והשלמות מענין לענין כדרכה של תורה
משולחנו של מורינו הרב שליט"א
והיו חולקים זה עם זה ואמרו מהיכן אליהו בא ,זה אומר מזרעה של רחל וזה אומר א .יש לעיי’ הלא איתא דאאע”ה הכין להם מצות כי פסח היה ,ולכאו’ הלא איתא
מזרעה של לאה ,עד שהן חולקין זה עם זה באתי אליהן ועמדתי לפניהן ואמרתי בשו”ע (סימן תנו ס”א) שאין לשין לפסח עיסה גדולה משיעור חלה ,וכאן עשה ג’ סאין
להן רבותי אין אני בא אלא מזרעה של רחל ואמרו לי תן סימן לדבריך אמרתי קמח שהוא הרבה יותר משיעור חלה .ושמא י”ל כדברי הרמב”ן כאן ש’הוציאה מכל
להן ולא כתיב ביוחסין של שבט בנימין (ד”ה א ח) ויערשיה ואליה וזכרי בני ירוחם. השלש סאין סלת נקיה מעט’ ,וא”כ היה כשיעור חלה .ועוד י”ל ע”ד שכתב בפנים יפות
ואמרו לי ולא כהן אתה ולא כך אמרת לאשה האלמנה ‘אך עשי לי משם עוגה קטנה כאן (ד”ה ויקח) בשם דודו הגאון מו”ה נחום הלוי ,שלפי מה שאחז”ל (רש”י לקמן יט ,ג) גבי
בראשונה והוצאת לי ולך ולבנך תעשי באחרונה’ אמרתי להן אותו תינוק בן יוסף היה לוט שאפה מצות שהיה ליל פסח ,א”כ המלאכים היו אצל אברהם בערב פסח וכחום
ורמז רמזתי לעולם שאני יורד תחלה לבבל ואח”כ יבא בן דוד ,ע”כ .ועל זה כתבו היום הינו ארבע שעות ,א”כ היה אפשר לומר שבתחילה סבר שערביים הם ,כדקיי”ל
תוס’ ‘אמרו לו לא כך אמרת לאותה אלמנה עשי לי משם עוגה קטנה וכו’ ,ולא כהן (פסחים יא ע”ב) בשעה ה’ מותר בהנאה להאכיל לנכרים ,והמלאכים לא רצו לאכול אחר
אתה ,פי’ לפי שכהן הוא היה רוצה ליטול חלה תחילה’ ,ע”כ .הרי דתוס’ ביארו דברי ד’ שעות ,מפני שאסור לאכול לא חמץ ולא מצה וכו’ ,עיי”ש .וא”כ א”ש דהלישה לא
התנדב”א שמה שאמר לעשות לו בראשונה זהו בכדי לקיים מצות חלה. היה לשם מצות מצה א”כ הותר ללוש יותר משיעור חלה .ולפיכך י”ל מהרי שלש
סאים קמח שהוא שיעור גדול אבל הלישה והאפיה תהיה שיעור קטן כשיעור חלה
ד .יש לעיין קצת ,דלכאורה מדברי התוס’ משמע שעיקר הלימוד שאליהו רצה עגות ודו”ק.
להפריש חלה הוא מתיבת ‘בראשונה’ ,וכאן לא כתיב זה.
ויש להעיר עוד ע”פ מ”ש בשפתי חכמים להלן (יט ,ג) לענין דגבי לוט כתיב שאפה
ה .עיי’ גמ’ חגיגה (ג ע”א) אברהם שהיה תחילה לגרים ,וכתבו שם תוס’ (ד”ה תחילה), ‘מצות’ ופירש רש”י פסח היה והקשה השפתי חכמים דבאברהם ג”כ היה פסח ומדוע
שנצטווה על המילה טפי מכל אותם שלפניו .וכן מבואר ברמב”ן פר’ אמור (ויקרא כד, כתיב לושי ועשי עגות ותירץ ‘דאברהם צוה שתעשה מצה עשירה’ .ובהא דמצה
י) ‘כי מעת שבא אברהם בברית [היינו ברית מילה] היו ישראל ובגוים לא יתחשבו’, עשירה ,דעת הראש ז”ל בפיה”מ חלה פ”ת מ”ה וכן בהל’ חלה מירושלמי דעיסה במי
ע”כ .הרי דע”י מצות מילה נתגייר אאע”ה .ועיין במהרש”א (יבמות ק ע”ב) דמה שקיים פירות פטורה מחלה ,ועיי’ שו”ע יור”ד שכ”ט ס”ט ובש”ך שם שיפריש בלא ברכה ,וצ”ל
אאע”ה כל התורה היה רק אחר שנימול .ועיי’ מדרש תנחומא (לך ו) שאאע”ה נתגייר דמרן ז”ל אזיל בדעת הבבלי והשו”ע ,שמצה עשירה חייבת בחלה ,וא”ש שהיתה מצה
קודם שמל עצמו ,וברא”ש עה”ת איתא דכשנשא אאע”ה את הגר כבר היה גר ,וכן עשירה כי היה ערב פסח ,ואסור לאכול מצות רק מצה עשירה לפני שעה עשירית,
משמע מרש”י (לעיל יב ,ה) אברהם מגייר את האנשים .ואגב ,לדברי מרן זי”ע שאאע”ה ואפשר דלכן אמר אברהם ‘מהרי’ לפני שעה עשירית .גם א”ש מה שהמן היה כלשד
נתגייר במילתו ,מיושב מה שהקשו האחרונים על המדרש שאאע”ה חשש לעזוב בית השמן וטעמו כצפיחית בדבש והלא כתיב הנני ממטיר לכם ‘לחם’ מן השמים ,אלא
אביו מפני ביטול מצות כיבוד אב והקב”ה פטרו מזה ,ולהנ”ל א”ש .וכן י”ל במה מכיון שאמרו חז”ל דבשכר שאמר אברהם ואקחה פת לחם זכו למן ,ומכיון שאברהם
שאמר אאע”ה על שרה (להלן כ ,יב) ‘וגם אמנה בת אבי הוא’ ,שהרי נתגיירו וגר נתן למלאכים מצה עשירה כן המן היה ג”כ מתוק.
שנתגייר כקטן שנולד דמי. ב .אולי י”ל דכוונת מרן זי”ע ליישב בזה גם מה שדקדקו המפרשים (עיין אלשיך) מה
עוד יש לעיי’ בגדר גירות אברהם ושרה האם זה גירות יחיד והוי כקטן שנולד ,א”ד שאמר אברהם ‘לושי’ ועשי עוגות ,דהאם בא ללמדה סדר עשיית הפת .ולפי זה א”ש,
דהוי גירות של כלל ישראל ,ועיי’ פרשת דרכים דרוש א’ ,ועיין גור אריה למהר”ל דבא לומר לה על חיוב חלה ,וזה שייך בעיקר בעוד שהעיסה נילושה ,קודם האפיה.
(להלן מו ,י) שדן אי נאמר באבות גר שנגייר כקטן שנולד וכו’. ג .מקור הדבר מתוס’ במסכת בבא מציעא (קיד ע”א ד”ה מהו) שהביאו מתנא דבי אליהו
ו .כדאיתא יומא כח ע”ב. רבה (פרק יח) דאיתא שם ,פעם אחת היו רבותינו ושאר חכמים יושבין בבית המדרש
מעיין המתגבר
תגובות והערות מהוספות הלומדים
נותן לו עד שישאל ממנו ית’ וכו’ ,ואמרי’ בחולין ס’ ע”ב רב אסי רמי כתיב ביום שלישי הערות על גליון שבוע שעבר -פר’ לך לך
‘ותוצא הארץ דשא’ וכתיב במעלי שבתא ‘כל שיח טרם יצמח’ אלא עמדו הצמחים בפתח מ”ש מרן זי”ע דגן ה’ היינו לעתיד לבוא לא יהיו צריכים תפילה למטר ,ושם בהערות
הקרקע עד שבא אדה”ר והתפלל וירדו גשמים ללמדך שהקב”ה מתאוה לתפלתן של הובא דלדעת רש”י גם בששת ימי בראשית היו צריכים תפילה ,ולעומת זה הרמב”ן
צדיקים וכו’ ,רבבה כצמח השדה של ששת ימי בראשית שלא צמחו בלא תפלתו של ס”ל דלא היו צריכים תפילה עד לאחר החטא – .ועיי מש”כ מרן זי”ע בחי’ עה”ת פר’
אדם הראשון ,ע”כ .הרי דגם בששת ימי בראשית קודם החטא היו צריכים לתפילה ,וצ”ע. חיי שרה (במסורה רבבה) וזלה”ק ,בידוע שהשבח לצדיק כשהקב”ה מתאוה לתפלתו ואינו
באר הסופר
לשון קדשו של מרן זי"ע ולצידו ביאור המשולב
פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה וגו’ .כבר ישבתי פסוקים אלו הנדרשים על אמנו בפסוק (יח ,ו) ‘ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת’,
שרה וכעת אמרתי ע”ד מוסר לפני התלמידים קודם למוד הלו”ת דאחז”ל אשה עיניה צרה באורחים וברש”י בגמ’ בבא מציעא (פז ע”א) כתב ‘היא אמרה
קמח והוא סולת’.
וידוע כי הכנסת אורחים של אאע”ה הי’ בשני דברים א’ באכילה גופני’ ועליה יתפרש קמח סולת ֹ ֹ ֹ
יָה ָּפ� ָ ְְת ָָחה ְְב ָָחְכְ ָָמה ְוְ תֹו ַַרת ֶֶח ֶֶסד ַַעל ְלְ ׁשֹׁוָנָ ּה ְוְ גֹו’ (משלי
ּ ִּפ� ִ ָ
כפשוטו והשניה דבר ה’ זו הלכה שלמד דעת את אורחיו והנה מצינו שהקב”ה לא מסר פלפול התורה �
לא ,כו)ְְּ� .כ ָָבר ִיִ � ַַּׁש ְְבִּת�ִ י ְּפ� ְ ס ּּו ִִקים ֵֵא ּּל ּּו ַַה ִִּנ� ְְד ָָר ִִׁשים בדברי
�
אלא למרע”ה והוא נהג בה טובת עין ומסרה לישראל (נדרים לח ע”א) והנה רצה הקב”ה שימסור לישראל נּו ָָׂש ָָרה.
�
חז”ל א ַַעל ִִאֵּמ� ֵ ּ
הלכה ברורה מנופה בשלוש עשרי נפה כמות שהיא מבלי שיצטרך לפלפל עד שיבוא אל האמת מילפותא מּו ָָסר ִלִ ְפְ ֵנֵ י ּ ְוְ ָכָ ֵֵעת ָָא ַַמ ְְרִּת�ִ י לבארם ַַעל ֶֶּד� ֶֶר�ְך
ֹ ֹ
פלונית או מהיקש פלוני ,אמנם מרע”ה רצה לזכות את ישראל גם במצוה ההיא כי רבה היא ועל ידיה ַַהַּת�ַ ְלְ ִִמ ִיִדים ,קֹו ֶֶדם ִלִ ּּמ ּּוד ֲֲהָלָ ָכָ ה ְוְ ּּתֹוס’.
הולכים ממדרגה למדרגה ולא יעמוד במקום א’ ,אמנם מצד אחר נראה יותר טובה במה שרצה ה’ שלא רּו ֲֲחַזַ ”ל (ב”מ פז ע”א) והביאור הוא על פי מה ְְּד� ָָא ְְמ ּ
ֹ �
יומסר להם הפלפול רק הלכה ברורה כמות שהיא כדי שלא יתערב בה שקר ח”ו ע”י סברת אנושית, יָה ָָצ ָָרה ְְּב� אֹו ְְר ִִחים ,פי’ ,שאינה נוהגת כלפי ִִא � ָָּׁשה ֵֵעיֶנֶ ָ
האורחים ברוחב לב.
וזה בעצמה הי’ פלפולו של אאע”ה עם שרה הגדולה בנבואה יותר ממנו ,הוא אמר לתת לפניהם סלת � ֹ
ְוְ ָיָ ד ּּו ַַע ב ִּכ�ִ י ַַהְכְ ָנָ ַַסת אֹו ְְר ִִחים ֶֶׁשל ַַא ְְב ָָר ָָהם ָָא ִִבינּו ע”ה
ּ
מנופה הסברא המחודשת ממנו מבלי שילמדם אופן העיון ואיך ידעו לחדש לבנות ולסתור ע”מ לבנות, ָָהָיָ ה ִִּב� ְְׁשֵנֵ י סוגי ְְּד� ָָב ִִריםֶֶ ,א ָָחדַַּ ,ב� ֲֲאִכִ יָלָ ה ּּג ּּוָפָ ִנִ ית ,שנתן
�
אמנם היא אמרה קמח ינתן לפניהם וילמדם להוציא ממנו סולת נקיה וזה נראה ח”ו כצרת עין מאמנו יָה ִיִ ְְת ָ ֵֵר הפסוק
ָּפ� ׁשׁ
להם אכילה שתיה ולינהְ ,וְ ָָעֶלֶ ָ
שרה שלא להודיעם מיד הסברא נכונה אמנם הפסוק מפארה בזה ואמר צופיה הליכות ביתה שהיתה ׁשּׁוטֹו ,שנתן להם לחם העשוי
ֹ ֹ
כאן ֶ‘ֶק ַַמח סֹוֶלֶ ת’ ִּכ�ִ ְפְ ּ
ְּׁש�
צופה ומביט טוב יותר ללמוד להם הליכות להלך ממדרגה למדרגה ,ולחם עצלות לא תאכל כי זהו לחם מקמח סולתְ .וְ הסוג ַַה � ְ ִנִ ָ �ָּיה של הכנסת אורחים
� ֹ
היה ,שנתן להם ְְּד� ַַבר ה’ זֹו ֲֲהָלָ ָכָ ה ג ,והכוונהֶֶׁ ,ש ִִּל� ֵּמ� ֵ ד
עצלות לאמר ההלכה כמות שהיא בלי בירור כלל גם שהיא ברורה מכ”מ עצלות היא. ֹ
ַַּד� ַַעת ֶֶאת אֹו ְְר ָָחיו ,לידע ולהשכיל שיש בורא לעולם
[דרשות ח”ב דף ת”ג ט”א ד”ה פתחה – פר’ וירא שנת תק”ס] ויש מנהיג לבירה.
ֹ �
ֹ ֹ � ֹ ֹ ינּו (נדרים לח ע”א) ֶֶׁש ַַה ָָק ָָּב� ”ה ֹלא ָָמ ַַסר ִּפ� ִ ְלְ ּּפ ּּול ְוְ ִִה ֵֵּנ� ה ָָמ ִִצ ּ
זה ְלְ הֹו ִִציא ִִמֶּמ� ֶ ּּנ ּּו סֹוֶלֶ ת ְנְ ִִק ָָּי� ה ,ההלכה הברורה ז. ָָא ְְמָנָ ם ִִמ ַַּצ� ד ַַא ֵֵחר ִנִ ְְר ֶֶאה יֹו ֵֵתר טֹו ָָבה ַַּב� ֶּמ� ֶ ה ֶֶׁש ָָר ָָצה ה’ ֹ
� ֹ ַַה ּּתֹו ָָרה ,היינו לדקדק ולפלפל בסברא ולעמוד על
ֶֶׁשֹּל� א ּיּו ְְמ ַַסר ָלָ ֶֶהם ַַהִּפ� ִ ְלְ ּּפ ּּולַַ ,רק ימסור להם ֲֲהָלָ ָכָ ה � ֹ
ְוְ ֶזֶ ה שסברה שרה כן ִנִ ְְר ֶֶאה ַַח”ְוְ �ְְּכ ָָצ ַַרת ַַעִיִ ן ֵֵמ ִִאֵּמ� ֵ ּ
נּו ֹ � � ֹ ינּו ע”הְ ,וְ ה ּּוא ָנָ ַַהג עומק הדבריםֶֶ ,א ָָּל� א ְלְ ֹמ ֶֶׁשה ַַר ֵֵּב� ּ
ֹ � ֹ � רּו ָָרה �ְְּכמֹות ֶֶׁש ִִהיא ,והטעםְְּ� ,כ ֵֵדי ֶֶׁשֹּל� א ִיִ ְְת ָָע ֵֵרב ָָּב� ּּה ְְּב� ּ � ֹ
יָעם ִִמ ָָּי� ד ַַה ְְּס� ָָב ָָרא
ָָׂש ָָרה ,במה שהיה דעתה ֶֶׁשֹּל� א ְלְ הֹו ִִד ָ ֹ� � ָָּב� ּּה טֹו ַַבת ַַעִיִ ן ּּו ְְמ ָָס ָָר ּּה ְלְ ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל ד.
ֹ [בתורה] ֶֶׁש ֶֶקר ַַח”ְוְ ַַעל ְיְ ֵֵדי ְְס ָָב ַַרת ֱֱאנֹו ִִׁשית ,שעלול
ְנְ כֹוָנָ ה ,אלא ללמדם לעיין ולפלפל עד שמעצמם ְוְ ִִה ֵֵּנ� ה יש לומר הטעם שלא נתנה הקב”ה לישראל,
להיות אם יפלפלו בה בני אדם. ֹ �
יבררו ההלכה הנכונה. שָר ָָצה ַַה ָָק ָָּב� ”ה ֶֶׁש ִִּי� ְְמסֹור משה רבינו הוא מחמת ָ
ְוְ ֶזֶ ה ְְּב� ַַע ְְצ ָָמ ּּה [אם כדאי למסור פלפול התורה ה � ּ ֶּפ� ְּב� � ֹ ׁשׁ �
ָָא ְְמָנָ ם ַַהָּפ� ָ ס ּּוק ְְמָפָ ֲֲא ָָר ּּה ומשבחה ָָּב� ֶזֶ הְ ,וְ ָָא ַַמר עליה ֹ
לישראל ,אם לאו] ָָהָיָ ה ִּפ� ִ ְלְ ּּפ ּּולֹו � ֶֶׁשל ַַא ְְב ָָר ָָהם ָָא ִִב ּ רּו ָָרהְְ ,מנּו ֶ ה ְ ָָׁשלֹו ֶֶע ְְׂש ֵֵרי ָנָ ָפָ ה ְלְ ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאלֲֲ ,הָלָ ָכָ ה ְְּב� ּ
ֹ ֹ ינּו ְ ִּי� ְּב� � � ֹ �
יָת ּּה’ ,נקט לשון ‘צופיה’ ,היינו ‘צֹוִפִ ָָּי� ה ֲֲהִלִ יכֹות ֵֵּב� ָ ֶּמ� ּ ּ ו
בּו ָָאה יֹו ֵֵתר ִִמ ֶ ּנּו ,שהוא
ֹ ֹ �
ע”ה ִִעם ָָׂש ָָרה ַַה ְְּג� דֹוָלָ ה ִִּב� ְנְ ּ
ֵּפ�
ְְּכמֹות ֶֶׁש ִִהיאִִ ,מ ְ ִלִ י ֶֶׁש ִ ְְצ ָָט ֵֵרְך ְלְ ַפַ ְלְ ֵ ל ולברר ההלכה
ֹ
ֹ
ֶֶׁש ָָהְיְ ָָתה ‘צֹוָפָ ה’ ּּו ַַמ ִִּב� יט מראשית אחרית ,אשר טֹוב
ֹ �
ּ פּו ָָתא לאמיתה ַַעד � ֶֶׁש ָָּי� בֹוא האדם ֶֶאל ָָה ֱֱא ֶֶמת ִִמ ַַּי� ְלְ ּ
ֹ ֹ ֹ אמר סולת והיא אמרה קמח .והויכוח היה שהּוא יֵּק� ׁשׁ א�ֹו ְּפ� ֹ
יֹו ֵֵתר ִלִ ְלְ מֹוד ָלָ ֶֶהם ֲ‘ֲהִלִ יכֹות’ ,היינו אופן לימוד ֹ [שמדמה ֵֵמ ֶֶה ֵ [לימוד ודרשה] ְ לֹוִנִ ית,
נּוָּפ� ָ ה ,היינו ַַה ְְּס� ָָב ָָרא יֶהם ֹסֶלֶ ת ְְמ ּ ָָא ַַמר ָלָ ֵֵתת ִלִ ְפְ ֵנֵ ֶ ֹ
שיביאם ְלְ ַַה ֵֵּל� ְְך ִִמַּמ� ַ ְְד ֵֵרָגָ ה ְלְ ַַמ ְְד ֵֵרָגָ ה ,על ידי פלפול � מילתא למילתא] ְּפ� ְ לֹוִנִ י.
ֹ ֹ ַַהְּמ� ְ חּו ֶֶּּד� ֶֶׁשת היוצאת ִִמֶּמ� ֶ ּּנ ּּו [מהתורה] באופן ברור, ֹ�
לּות ֹלא ֹתאֵכֵ ל’ִּ ,כ�ִ י ֶזֶ ה ּּו התורה ,וממילא ‘ְוְ ֶלֶ ֶֶחם ַַע ְְצ ּ אֹוֶפֶ ן ָָה ִִע ּּי ּּון והפלפולְ ,וְ ֵֵא ְ ֹ �
� ֹ � ֹ
יְך ֵיֵ ְְדעּוּ ְּמ� ְּי�
ִִמ ְְּב� ִלִ י ֶֶׁש ְ ַלַ ְ ֵֵדם ָָא ְְמָנָ ם ֹמ ֶֶׁשה ַַר ֵֵּב� ינ�ּו ע”ה מסר לבני ישראל את
‘ֶלֶ ֶֶחם ַַע ְְצ ּ ֹ ֹ ׁשׁ � ֹ
לּות’ ֵלֵ אֹמר לישראל ַַה ֲֲהָלָ ָכָ ה ְְּכמֹות ֶֶׁש ִִהיא, ְלְ ַַח ֵֵּד� דברים בתורהִ ,לִ ְְבנֹות ְוְ ִלִ ְְס ּּתֹור ַַעל ְְמָנָ ת הפלפול ,כי ָָר ָָצה ְלְ ַזַ ּּכֹות ֶֶאת ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל ַַּג� ם ַַּב� ִּמ� ִ ְְצָוָ ה
ַּג� � ֹ
ירּור �ְְּכָלָ ל ,דאמנם ,ה ַ ם ֶֶׁש ִִהיא ְְּב� ִלִ י שיצטרכו ֵֵּב� ּ ִלִ ְְבנֹות בתורהָָ ,א ְְמָנָ ם ִִהיא [שרה] ָָא ְְמ ָָרה ֶֶק ַַמח ,היינו ַַה ִִהיא של פלפול התורהִּ ,כ�ִ י ַַר ָָּב� ה וגדולה ִִהיא ענין
ֹ ֹ
לּות ִִהיא אם אין מבררים רּו ָָרהִִ ,מָּכ�ָ ל ָָמקֹום ַַע ְְצ ּ ְְּב� ּ יֶהם �
כעין קמח שאינו מנופה כל צרכוִ ,יִ ָָּנ ֵֵתן ִלִ ְפְ ֵנֵ ֶ יָה הֹוְלְ ִכִ ים ועולים ִִמַּמ� ַ ְְד ֵֵרָגָ ה פלפול התורהְ ,וְ ַַעל ָיָ ֶֶד ָ
ְּב� ֹ ֹ ֹ
אותה קודם ח. [לפני בני ישראל]ִ ,וִ יַלַ ְּמ� ְ ֵֵדם לעיין ולפלפל ועל ידי ְלְ ַַמ ְְד ֵֵרָגָ הְ ,וְ ֹלא ַיַ ֲֲעמֹוד האדם ְ ָָמקֹום ֶֶא ָָחד.
מי+לואי הסופר
מילואים והשלמות מענין לענין כדרכה של תורה
משולחנו של מורינו הרב שליט"א
מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה] ,ורצ”ל דהיא מחזקת להיות באהלה של א .עיי’ מדרש תנחומא פר’ חיי שרה (סימן ד) שדרשו הפסוק על שרה אמנו.
תורה ע”י הפלפול. ב .כמ”ש חז”ל (סוטה י ע”א) והובא ברש”י להלן (כא ,לג) עה”פ ‘ויטע אשל’ ,רב
ולפי”ז אפשר לרמז עוד בפסוק במזמור ‘אשת חיל’ [האמור על שרה אמנו כדברי ושמואל חד אמר פרדס להביא ממנו פירות לאורחים בסעודה .וחד אמר פונדק
מרן זי”ע] ‘רבות בנות עשו חי”ל’ ,גימט’ מ”ח ,רומז למ”ח קניני תורה [כמ”ש לאכסניא ובו כל מיני פירות וכו’‘ .ויקרא שם בשם ה’ אל עולם’ ,על ידי אותו
הגר”א זצ”ל] ובזה ‘ואת’ שרה אמנו ‘עלית על כולנה’. אשל נקרא שמו של הקב”ה אלוה לכל העולם לאחר שאוכלים ושותים אמר להם
ח .יעויי’ מש”כ מרן זי”ע בדרשות (דף תג ט”ב משנת תקס”ח) כתיב ‘נופת תטופנה ברכו למי שאכלתם משלו סבורים אתם שמשלי אכלתם משל מי שאמר והיה
שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך וריח שלמותיך כריח לבנון ,לפרש העולם אכלתם.
בקיצור ,כי הת”ח הנקרא כלה כידוע יטופו שפתותיו הלכה ברורה בלי גמגום ג .מליצת לשון חז”ל (שבת קלח ע”ב) ‘דבר ה’’ (עמוס ח ,יב) זו הלכה.
ותערובת שזהו בחי’ נופת שאין בו תערובת כלל ,ואמנם יהיה מחודד ומשונן גם ד .בגמ’ שם :אמר רבי יוסי ברבי חנינא לא ניתנה תורה אלא למשה ולזרעו
כן לא לבד לברר תערובות אחיזת הקליפות שהוא בחי’ חלב שיש בו תערובת שנאמר ‘כתב לך ,פסל לך’ ,מה פסולתן שלך אף כתבן שלך ,משה נהג בה טובת
חמאה וגבינה ומי חלב ,אלא עוד צריך שיודע לטהר השרץ בפלפולו וזה הוא עין ונתנה לישראל וכו’ ,מתיב רב חסדא ‘ואותי צוה ה’ בעת ההיא ללמד אתכם’,
בחינת דבש המהפך כל הבא לתוכו לדבש ,ואמר אעפ”י ששפתותיך תטופנה ואותי צוה ואני לכם וכו’ ,אלא פילפולא בעלמא .ופי’ הר”ן ,פלפולא בעלמא ,נתן
נופת ההלכות ברורות מ”מ לא תמנע מהלוך בעומק הפלפול והעיון המכונה לו למשה והוא נהג בו טובת עין לישראל .ובפי’ הרא”ש ,פלפולא ,הבנה וחריפות.
דבש וחלב ,וידוע מספר הזוהר שממנו נעשה חלוקא דרבנן לעתיד לבוא ,והענין ובשטמ”ק ,שנתן בו דעת לדקדק ולפלפל בסברא לעמוד בעומק ההלכה.
כי מה שהוא רק על דרך פלפול ואינו אמיתה של תורה אינו מתאחד ממש ה .י”ג נפה מורה על ברירה חזקה ,כמו שאמרו חז”ל (מנחות עו ע”ב) גבי קרבן
עם הנשמה רק על דרך אור מקיף בבחינת חלוקא דרבנן וכתנות אור ,וידוע העומר שהיה מנופה בי”ג נפה.
כי היגיעה רבה בפלפולא דאורייתא מכפר עוונות ומסלק הפסולת יותר מן
ו .כדכתיב (להלן כא ,יב) ‘כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה’ ,ופירש”י ,למדנו
הקרבנות ,וע”כ אמר ע”ז וריח שלמותיך היינו חלוקא הנ”ל הוא כריח לבנון
שהיה אברהם טפל לשרה בנביאות.
שהוא תואר לבהמק”ד המלבין עוונותיהם של ישראל ,עיי”ש .וע”ע בדרשות (דף
רנד ט”ד) דמה שאמר שהתורה שקולה נגד כל הקרבנות ,היינו עיון התורה והעסק ז .לפי דברי מרן זי”ע אפשר לבאר מאמר הכתוב‘ ,פיה פתחה’ ,היינו מה ששרה
בה ,לא האומר מקרא כפשוטו וכו’ .וע”ע בדרשות שבה”ג (דף רמד ט”ד) שכתב מרן אמרה ‘קמח’ ,היה ‘בחכמה’ ,בעבור חכמת התורה ,שרצתה שבנ”י יתעלו בזה ,אשר
זי”ע ,כי אין שמחה לפני הקב”ה כפלפולא ,והקב”ה חדי בפלפולא ולא במבלי זהו ‘תורת חסד’ ,כי משה רבינו נהג בישראל טובת עין ונתן להם פלפול התורה.
עולם ,נמצא אלו בעלי הפלפול משמחים אלקים ואנשים וכו’ ,אמנם אין חפץ עוד ירמוז בזה מ”ש אאע”ה כששאלוהו ‘איה שרה אשתך’ והשיב ‘הנה באהל’,
להקב”ה אלא בעוסקי בפלפול וכו’. היינו באהלה של תורה [ע”ד אדם כי ימות באהל ,ודרשו חז”ל ,אין התורה
להערות והארות ולקבלת הגליון יש לפנות אלhamaayan@chasamsofer.org · )0044(7827642811 :
