gilyoines.com חזרה לאתר · Back to the site

המעיין · Hame'ayen — וירא (2026-10-26)

מוציא לאור: המעיין · Hame'ayen

שבוע: וירא (2026-10-26)

המעיין · Hame'ayen — וירא (2026-10-26)

פתח את ה-PDF הורדה

‫המעיין‬ ‫יה"ר מלפניך ה'‬ ‫נותן התורה ית"ש‬ ‫שלא יבש המעיין‬ ‫ולא יקצץ האילן‬ ‫פרי עץ חיים וקיים‬ ‫אמן‬ ‫חתם סופר ה ב ה י ר לכל נפש‬ ‫גליון כ"ג | ערש"ק וירא | תשפ"ז לפ"ק‬ ‫דולה ומשקה‬ ‫ממעיינו הנובע של‬ ‫מרן החתם‬ ‫סופר זי"ע‬ ‫ָָמ ֹ ָָׁשל ְְל ְְב ֵֵאר ֲֲעמ ּּו ָָק ֹה ְְמ ֵֵל ָָאה‬ ‫ֹ‬ ‫ין‬ ‫ִנִ‬ ‫ְנְ‬‫צֹו‬ ‫יָה‬ ‫ָ‬ ‫יֶמ‬ ‫ֶ‬ ‫יֶמ ָָּנ� ה‪ָָּ .‬ב� א ֶֶא ָָחד‬ ‫יָמה‬ ‫יָחה‪,‬‬ ‫יָח �ה ִִּב� ְְמ ִִׁש ָ‬ ‫ֵמ‬ ‫ֵ‬ ‫ּו‬ ‫ֹ‬ ‫�‬ ‫צֹוֵנֵ ן‪ְ ,‬וְ ָָהי ּ‬ ‫ְוְ ָיָ � ִִפין‪ְ ֹ ,‬וְ ֹלא ָָהְיְ ָָתה ְְּב� ִִר ָָּי� ה ְיְ כֹו ָָלה‬ ‫ִִל ְ �ְׁש ּּתֹות ֵֵה ֶ‬ ‫ְוְ ָָק ַַׁשר ֶֶח ֶֶב �ל ְְּב� ֶֶח ֶֶבל‪ְ ,‬וְ �ִנִ ָ‬ ‫יָמה‪ְְ ,‬מ ִִׁש ָ‬ ‫יֶמ ָָּנ� ה ְוְ ָָׁש ָָתה‪ִִֹ .‬ה ְְת ִִחיל ּּו‬ ‫יֶמ ָָּנ� ה ְוְ ׁשֹׁו ִִתין‬ ‫(מד"ר ר"פ ויגש)‬ ‫ְְּב� ִנִ ָ‬ ‫ְוְ ָָד ָָֹלה ֵ ֵֹה ֶ‬ ‫ַַהֹּכ� ל ּּדֹו ִִלין ֵֵה ֶ‬ ‫בנשיאות מורינו הרב שליט"א‬ ‫שע"י קהל חשב סופר פרעשבורג ‪ -‬לונדון יצ"ו‬ ‫יו"ל ע"י מכון בית סופרים‬ ‫באר הסופר‬ ‫לשון קדשו של מרן זי"ע ולצידו ביאור המשולב‬ ‫ְׁש� ׁ‬ ‫ֹ‬ ‫�‬ ‫ֹ‬ ‫וימהר אברהם האהלה וגו’ לושי ועשי עגות‪ .‬ר”ל את תפרישי חלה כמחז”ל על פסוק עשי לי משם‬ ‫ַוַ ְיְ ַַמ ֵֵהר ַַא ְְב ָָר ָָהם ָָהֹא ֱֱהָלָ ה ֶֶאל ָָׂש ָָרה ַוַ �ֹּי ֶ‬ ‫אֶמר ַַמ ֲֲה ִִרי ְ לׁש‬ ‫ֹ‬ ‫�‬ ‫ֹ ּ�‬ ‫ֹ‬ ‫ְְס ִִאים ֶֶק ַַמח ֹסֶלֶ ת (ְוְ גֹו’) לּו ִִׁשי ַוַ ֲֲע ִִׂשי ֻֻעגֹות (יח‪ ,‬ו)‪.‬‬ ‫עוגה קטנה בראשונה‪ ,‬כי אחר שנימול ונתגייר נתחייב בחלה מן הדין משא”כ קודם לכן‪:‬‬ ‫ֹ‬ ‫[פק”ח]‬ ‫יש לבאר‪ ,‬דהפסוק ָָר ָָצה לֹו ַַמר‪ ,‬שבמה שאמר‬ ‫אברהם אבינו לשרה ‘עשי עוגות’‪ ,‬נתכוין לומר לה‬ ‫� ִּנ� ּ ֹ‬ ‫�‬ ‫יּמֹול‪ ,‬שהרי מיירי‬ ‫הפרשת חלה‪ ,‬זהו ִּכ�ִ י ַַא ַַחר ֶֶׁש ִ‬ ‫ואמרו חז”ל דמה שאמר ‘בראשונה’‪ ,‬היינו כיון‬ ‫יִׁשי ַַח ָָּל� ה א‪ ,‬לקיים מצות הפרשת חלה ב‪.‬‬ ‫ַַאְּת�ְ ַּת�ַ ְפְ ִִר ִ‬ ‫כאן בפרשה שהיה ביום השלישי למילתו‪ְ ,‬וְ ִנִ ְְת ַַּג� ֵֵּי� יר‬ ‫שאליהו הנביא היה כהן‪ ,‬היה רוצה ליטול חלה‬ ‫ומנין דמיירי כאן לענין מצות הפרשת חלה‪ ,‬יש‬ ‫ה‪ ,‬על כן רק עתה ִנִ ְְת ַַח ֵֵּי� יב ְְּב� ַַח ָָּל� ה ִִמן ַַה ִִּד� ין‪ ,‬מצד‬ ‫תחילה‪ .‬הרי ד’עשי עוגה קטנה’ מיירי במצות‬ ‫ַַעל ָּפ� ָ ס ּּוק (מלכים א’ יז‪,‬‬ ‫ג‬ ‫לומר שהוא �ְְּכ ַַמ ֲֲא ַַמר ֲֲחַזַ ”ל‬ ‫ֹ‬ ‫�‬ ‫הפרשת חלה‪ ,‬וכמו כן ‘עשי עוגות’ מיירי במצות‬ ‫היותו ישראל מחויב במצוות‪ַַ ,‬מה ֶֶׁש ֵֵאין ֵּכ�ֵ ן קֹו ֶֶדם‬ ‫יג) המדובר באליהו הנביא שבימי הרעב הלך‬ ‫�‬ ‫ו‬ ‫ָלָ ֵכֵ ן‪ ,‬הגם שקיים כל התורה עד שלא ניתנה ‪ ,‬מכל‬ ‫הפרשת חלה ד‪.‬‬ ‫לאשה הצרפית ואמר לה ֲ‘ֲע ִִׂשי ִלִ י ִִמ � � ָָּׁשם ּ‬ ‫עּוָגָ ה ְְק ַַט ָ �ָּנה‬ ‫ֹ‬ ‫�‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫מקום לא היה מחויב בזה‪.‬‬ ‫ומאי טעמא דייקא עתה דיבר אברהם אבינו מענין‬ ‫אְת ִלִ י ְוְ ָלָ ְְך ְוְ ִלִ ְְבֵנֵ ְְך �ַַּת ֲֲע ִִׂשי ָ �ָּב ַַא ֲֲחֹרוָנָ ה’‪.‬‬ ‫ָָב ִִראׁשֹׁוָנָ ה ְוְ הֹו ֵֵצ ְ‬ ‫מי‪+‬לואי הסופר‬ ‫מילואים והשלמות מענין לענין כדרכה של תורה‬ ‫משולחנו של מורינו הרב שליט"א‬ ‫והיו חולקים זה עם זה ואמרו מהיכן אליהו בא‪ ,‬זה אומר מזרעה של רחל וזה אומר‬ ‫א‪ .‬יש לעיי’ הלא איתא דאאע”ה הכין להם מצות כי פסח היה‪ ,‬ולכאו’ הלא איתא‬ ‫מזרעה של לאה‪ ,‬עד שהן חולקין זה עם זה באתי אליהן ועמדתי לפניהן ואמרתי‬ ‫בשו”ע (סימן תנו ס”א) שאין לשין לפסח עיסה גדולה משיעור חלה‪ ,‬וכאן עשה ג’ סאין‬ ‫להן רבותי אין אני בא אלא מזרעה של רחל ואמרו לי תן סימן לדבריך אמרתי‬ ‫קמח שהוא הרבה יותר משיעור חלה‪ .‬ושמא י”ל כדברי הרמב”ן כאן ש’הוציאה מכל‬ ‫להן ולא כתיב ביוחסין של שבט בנימין (ד”ה א ח) ויערשיה ואליה וזכרי בני ירוחם‪.‬‬ ‫השלש סאין סלת נקיה מעט’‪ ,‬וא”כ היה כשיעור חלה‪ .‬ועוד י”ל ע”ד שכתב בפנים יפות‬ ‫ואמרו לי ולא כהן אתה ולא כך אמרת לאשה האלמנה ‘אך עשי לי משם עוגה קטנה‬ ‫כאן (ד”ה ויקח) בשם דודו הגאון מו”ה נחום הלוי‪ ,‬שלפי מה שאחז”ל (רש”י לקמן יט‪ ,‬ג) גבי‬ ‫בראשונה והוצאת לי ולך ולבנך תעשי באחרונה’ אמרתי להן אותו תינוק בן יוסף היה‬ ‫לוט שאפה מצות שהיה ליל פסח‪ ,‬א”כ המלאכים היו אצל אברהם בערב פסח וכחום‬ ‫ורמז רמזתי לעולם שאני יורד תחלה לבבל ואח”כ יבא בן דוד‪ ,‬ע”כ‪ .‬ועל זה כתבו‬ ‫היום הינו ארבע שעות‪ ,‬א”כ היה אפשר לומר שבתחילה סבר שערביים הם‪ ,‬כדקיי”ל‬ ‫תוס’ ‘אמרו לו לא כך אמרת לאותה אלמנה עשי לי משם עוגה קטנה וכו’‪ ,‬ולא כהן‬ ‫(פסחים יא ע”ב) בשעה ה’ מותר בהנאה להאכיל לנכרים‪ ,‬והמלאכים לא רצו לאכול אחר‬ ‫אתה‪ ,‬פי’ לפי שכהן הוא היה רוצה ליטול חלה תחילה’‪ ,‬ע”כ‪ .‬הרי דתוס’ ביארו דברי‬ ‫ד’ שעות‪ ,‬מפני שאסור לאכול לא חמץ ולא מצה וכו’‪ ,‬עיי”ש‪ .‬וא”כ א”ש דהלישה לא‬ ‫התנדב”א שמה שאמר לעשות לו בראשונה זהו בכדי לקיים מצות חלה‪.‬‬ ‫היה לשם מצות מצה א”כ הותר ללוש יותר משיעור חלה‪ .‬ולפיכך י”ל מהרי שלש‬ ‫סאים קמח שהוא שיעור גדול אבל הלישה והאפיה תהיה שיעור קטן כשיעור חלה‬ ‫ד‪ .‬יש לעיין קצת‪ ,‬דלכאורה מדברי התוס’ משמע שעיקר הלימוד שאליהו רצה‬ ‫עגות ודו”ק‪.‬‬ ‫להפריש חלה הוא מתיבת ‘בראשונה’‪ ,‬וכאן לא כתיב זה‪.‬‬ ‫ויש להעיר עוד ע”פ מ”ש בשפתי חכמים להלן (יט‪ ,‬ג) לענין דגבי לוט כתיב שאפה‬ ‫ה‪ .‬עיי’ גמ’ חגיגה (ג ע”א) אברהם שהיה תחילה לגרים‪ ,‬וכתבו שם תוס’ (ד”ה תחילה)‪,‬‬ ‫‘מצות’ ופירש רש”י פסח היה והקשה השפתי חכמים דבאברהם ג”כ היה פסח ומדוע‬ ‫שנצטווה על המילה טפי מכל אותם שלפניו‪ .‬וכן מבואר ברמב”ן פר’ אמור (ויקרא כד‪,‬‬ ‫כתיב לושי ועשי עגות ותירץ ‘דאברהם צוה שתעשה מצה עשירה’‪ .‬ובהא דמצה‬ ‫י) ‘כי מעת שבא אברהם בברית [היינו ברית מילה] היו ישראל ובגוים לא יתחשבו’‪,‬‬ ‫עשירה‪ ,‬דעת הראש ז”ל בפיה”מ חלה פ”ת מ”ה וכן בהל’ חלה מירושלמי דעיסה במי‬ ‫ע”כ‪ .‬הרי דע”י מצות מילה נתגייר אאע”ה‪ .‬ועיין במהרש”א (יבמות ק ע”ב) דמה שקיים‬ ‫פירות פטורה מחלה‪ ,‬ועיי’ שו”ע יור”ד שכ”ט ס”ט ובש”ך שם שיפריש בלא ברכה‪ ,‬וצ”ל‬ ‫אאע”ה כל התורה היה רק אחר שנימול‪ .‬ועיי’ מדרש תנחומא (לך ו) שאאע”ה נתגייר‬ ‫דמרן ז”ל אזיל בדעת הבבלי והשו”ע‪ ,‬שמצה עשירה חייבת בחלה‪ ,‬וא”ש שהיתה מצה‬ ‫קודם שמל עצמו‪ ,‬וברא”ש עה”ת איתא דכשנשא אאע”ה את הגר כבר היה גר‪ ,‬וכן‬ ‫עשירה כי היה ערב פסח‪ ,‬ואסור לאכול מצות רק מצה עשירה לפני שעה עשירית‪,‬‬ ‫משמע מרש”י (לעיל יב‪ ,‬ה) אברהם מגייר את האנשים‪ .‬ואגב‪ ,‬לדברי מרן זי”ע שאאע”ה‬ ‫ואפשר דלכן אמר אברהם ‘מהרי’ לפני שעה עשירית‪ .‬גם א”ש מה שהמן היה כלשד‬ ‫נתגייר במילתו‪ ,‬מיושב מה שהקשו האחרונים על המדרש שאאע”ה חשש לעזוב בית‬ ‫השמן וטעמו כצפיחית בדבש והלא כתיב הנני ממטיר לכם ‘לחם’ מן השמים‪ ,‬אלא‬ ‫אביו מפני ביטול מצות כיבוד אב והקב”ה פטרו מזה‪ ,‬ולהנ”ל א”ש‪ .‬וכן י”ל במה‬ ‫מכיון שאמרו חז”ל דבשכר שאמר אברהם ואקחה פת לחם זכו למן‪ ,‬ומכיון שאברהם‬ ‫שאמר אאע”ה על שרה (להלן כ‪ ,‬יב) ‘וגם אמנה בת אבי הוא’‪ ,‬שהרי נתגיירו וגר‬ ‫נתן למלאכים מצה עשירה כן המן היה ג”כ מתוק‪.‬‬ ‫שנתגייר כקטן שנולד דמי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אולי י”ל דכוונת מרן זי”ע ליישב בזה גם מה שדקדקו המפרשים (עיין אלשיך) מה‬ ‫עוד יש לעיי’ בגדר גירות אברהם ושרה האם זה גירות יחיד והוי כקטן שנולד‪ ,‬א”ד‬ ‫שאמר אברהם ‘לושי’ ועשי עוגות‪ ,‬דהאם בא ללמדה סדר עשיית הפת‪ .‬ולפי זה א”ש‪,‬‬ ‫דהוי גירות של כלל ישראל‪ ,‬ועיי’ פרשת דרכים דרוש א’‪ ,‬ועיין גור אריה למהר”ל‬ ‫דבא לומר לה על חיוב חלה‪ ,‬וזה שייך בעיקר בעוד שהעיסה נילושה‪ ,‬קודם האפיה‪.‬‬ ‫(להלן מו‪ ,‬י) שדן אי נאמר באבות גר שנגייר כקטן שנולד וכו’‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מקור הדבר מתוס’ במסכת בבא מציעא (קיד ע”א ד”ה מהו) שהביאו מתנא דבי אליהו‬ ‫ו‪ .‬כדאיתא יומא כח ע”ב‪.‬‬ ‫רבה (פרק יח) דאיתא שם‪ ,‬פעם אחת היו רבותינו ושאר חכמים יושבין בבית המדרש‬ ‫מעיין המתגבר‬ ‫תגובות והערות מהוספות הלומדים‬ ‫נותן לו עד שישאל ממנו ית’ וכו’‪ ,‬ואמרי’ בחולין ס’ ע”ב רב אסי רמי כתיב ביום שלישי‬ ‫הערות על גליון שבוע שעבר ‪ -‬פר’ לך לך‬ ‫‘ותוצא הארץ דשא’ וכתיב במעלי שבתא ‘כל שיח טרם יצמח’ אלא עמדו הצמחים בפתח‬ ‫מ”ש מרן זי”ע דגן ה’ היינו לעתיד לבוא לא יהיו צריכים תפילה למטר‪ ,‬ושם בהערות‬ ‫הקרקע עד שבא אדה”ר והתפלל וירדו גשמים ללמדך שהקב”ה מתאוה לתפלתן של‬ ‫הובא דלדעת רש”י גם בששת ימי בראשית היו צריכים תפילה‪ ,‬ולעומת זה הרמב”ן‬ ‫צדיקים וכו’‪ ,‬רבבה כצמח השדה של ששת ימי בראשית שלא צמחו בלא תפלתו של‬ ‫ס”ל דלא היו צריכים תפילה עד לאחר החטא‪ – .‬ועיי מש”כ מרן זי”ע בחי’ עה”ת פר’‬ ‫אדם הראשון‪ ,‬ע”כ‪ .‬הרי דגם בששת ימי בראשית קודם החטא היו צריכים לתפילה‪ ,‬וצ”ע‪.‬‬ ‫חיי שרה (במסורה רבבה) וזלה”ק‪ ,‬בידוע שהשבח לצדיק כשהקב”ה מתאוה לתפלתו ואינו‬ ‫באר הסופר‬ ‫לשון קדשו של מרן זי"ע ולצידו ביאור המשולב‬ ‫פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה וגו’‪ .‬כבר ישבתי פסוקים אלו הנדרשים על אמנו‬ ‫בפסוק (יח‪ ,‬ו) ‘ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת’‪,‬‬ ‫שרה וכעת אמרתי ע”ד מוסר לפני התלמידים קודם למוד הלו”ת דאחז”ל אשה עיניה צרה באורחים‬ ‫וברש”י בגמ’ בבא מציעא (פז ע”א) כתב ‘היא אמרה‬ ‫קמח והוא סולת’‪.‬‬ ‫וידוע כי הכנסת אורחים של אאע”ה הי’ בשני דברים א’ באכילה גופני’ ועליה יתפרש קמח סולת‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫יָה ָּפ� ָ ְְת ָָחה ְְב ָָחְכְ ָָמה ְוְ תֹו ַַרת ֶֶח ֶֶסד ַַעל ְלְ ׁשֹׁוָנָ ּה ְוְ גֹו’ (משלי‬ ‫ּ‬ ‫ִּפ� ִ ָ‬ ‫כפשוטו והשניה דבר ה’ זו הלכה שלמד דעת את אורחיו והנה מצינו שהקב”ה לא מסר פלפול התורה‬ ‫�‬ ‫לא‪ ,‬כו)‪ְְּ� .‬כ ָָבר ִיִ � ַַּׁש ְְבִּת�ִ י ְּפ� ְ ס ּּו ִִקים ֵֵא ּּל ּּו ַַה ִִּנ� ְְד ָָר ִִׁשים בדברי‬ ‫�‬ ‫אלא למרע”ה והוא נהג בה טובת עין ומסרה לישראל (נדרים לח ע”א) והנה רצה הקב”ה שימסור לישראל‬ ‫נּו ָָׂש ָָרה‪.‬‬ ‫�‬ ‫חז”ל א ַַעל ִִאֵּמ� ֵ ּ‬ ‫הלכה ברורה מנופה בשלוש עשרי נפה כמות שהיא מבלי שיצטרך לפלפל עד שיבוא אל האמת מילפותא‬ ‫מּו ָָסר ִלִ ְפְ ֵנֵ י‬ ‫ּ‬ ‫ְוְ ָכָ ֵֵעת ָָא ַַמ ְְרִּת�ִ י לבארם ַַעל ֶֶּד� ֶֶר�ְך‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫פלונית או מהיקש פלוני‪ ,‬אמנם מרע”ה רצה לזכות את ישראל גם במצוה ההיא כי רבה היא ועל ידיה‬ ‫ַַהַּת�ַ ְלְ ִִמ ִיִדים‪ ,‬קֹו ֶֶדם ִלִ ּּמ ּּוד ֲֲהָלָ ָכָ ה ְוְ ּּתֹוס’‪.‬‬ ‫הולכים ממדרגה למדרגה ולא יעמוד במקום א’‪ ,‬אמנם מצד אחר נראה יותר טובה במה שרצה ה’ שלא‬ ‫רּו ֲֲחַזַ ”ל (ב”מ פז ע”א)‬ ‫והביאור הוא על פי מה ְְּד� ָָא ְְמ ּ‬ ‫ֹ‬ ‫�‬ ‫יומסר להם הפלפול רק הלכה ברורה כמות שהיא כדי שלא יתערב בה שקר ח”ו ע”י סברת אנושית‪,‬‬ ‫יָה ָָצ ָָרה ְְּב� אֹו ְְר ִִחים‪ ,‬פי’‪ ,‬שאינה נוהגת כלפי‬ ‫ִִא � ָָּׁשה ֵֵעיֶנֶ ָ‬ ‫האורחים ברוחב לב‪.‬‬ ‫וזה בעצמה הי’ פלפולו של אאע”ה עם שרה הגדולה בנבואה יותר ממנו‪ ,‬הוא אמר לתת לפניהם סלת‬ ‫�‬ ‫ֹ‬ ‫ְוְ ָיָ ד ּּו ַַע ב ִּכ�ִ י ַַהְכְ ָנָ ַַסת אֹו ְְר ִִחים ֶֶׁשל ַַא ְְב ָָר ָָהם ָָא ִִבינּו ע”ה‬ ‫ּ‬ ‫מנופה הסברא המחודשת ממנו מבלי שילמדם אופן העיון ואיך ידעו לחדש לבנות ולסתור ע”מ לבנות‪,‬‬ ‫ָָהָיָ ה ִִּב� ְְׁשֵנֵ י סוגי ְְּד� ָָב ִִרים‪ֶֶ ,‬א ָָחד‪ַַּ ,‬ב� ֲֲאִכִ יָלָ ה ּּג ּּוָפָ ִנִ ית‪ ,‬שנתן‬ ‫�‬ ‫אמנם היא אמרה קמח ינתן לפניהם וילמדם להוציא ממנו סולת נקיה וזה נראה ח”ו כצרת עין מאמנו‬ ‫יָה ִיִ ְְת ָ ֵֵר הפסוק‬ ‫ָּפ� ׁשׁ‬ ‫להם אכילה שתיה ולינה‪ְ ,‬וְ ָָעֶלֶ ָ‬ ‫שרה שלא להודיעם מיד הסברא נכונה אמנם הפסוק מפארה בזה ואמר צופיה הליכות ביתה שהיתה‬ ‫ׁשּׁוטֹו‪ ,‬שנתן להם לחם העשוי‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫כאן ֶ‘ֶק ַַמח סֹוֶלֶ ת’ ִּכ�ִ ְפְ ּ‬ ‫ְּׁש�‬ ‫צופה ומביט טוב יותר ללמוד להם הליכות להלך ממדרגה למדרגה‪ ,‬ולחם עצלות לא תאכל כי זהו לחם‬ ‫מקמח סולת‪ְ .‬וְ הסוג ַַה � ְ ִנִ ָ �ָּיה של הכנסת אורחים‬ ‫�‬ ‫ֹ‬ ‫היה‪ ,‬שנתן להם ְְּד� ַַבר ה’ זֹו ֲֲהָלָ ָכָ ה ג‪ ,‬והכוונה‪ֶֶׁ ,‬ש ִִּל� ֵּמ� ֵ ד‬ ‫עצלות לאמר ההלכה כמות שהיא בלי בירור כלל גם שהיא ברורה מכ”מ עצלות היא‪.‬‬ ‫ֹ‬ ‫ַַּד� ַַעת ֶֶאת אֹו ְְר ָָחיו‪ ,‬לידע ולהשכיל שיש בורא לעולם‬ ‫[דרשות ח”ב דף ת”ג ט”א ד”ה פתחה – פר’ וירא שנת תק”ס]‬ ‫ויש מנהיג לבירה‪.‬‬ ‫ֹ‬ ‫�‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫�‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ינּו (נדרים לח ע”א) ֶֶׁש ַַה ָָק ָָּב� ”ה ֹלא ָָמ ַַסר ִּפ� ִ ְלְ ּּפ ּּול‬ ‫ְוְ ִִה ֵֵּנ� ה ָָמ ִִצ ּ‬ ‫זה ְלְ הֹו ִִציא ִִמֶּמ� ֶ ּּנ ּּו סֹוֶלֶ ת ְנְ ִִק ָָּי� ה‪ ,‬ההלכה הברורה ז‪.‬‬ ‫ָָא ְְמָנָ ם ִִמ ַַּצ� ד ַַא ֵֵחר ִנִ ְְר ֶֶאה יֹו ֵֵתר טֹו ָָבה ַַּב� ֶּמ� ֶ ה ֶֶׁש ָָר ָָצה ה’‬ ‫ֹ‬ ‫� ֹ‬ ‫ַַה ּּתֹו ָָרה‪ ,‬היינו לדקדק ולפלפל בסברא ולעמוד על‬ ‫ֶֶׁשֹּל� א ּיּו ְְמ ַַסר ָלָ ֶֶהם ַַהִּפ� ִ ְלְ ּּפ ּּול‪ַַ ,‬רק ימסור להם ֲֲהָלָ ָכָ ה‬ ‫�‬ ‫ֹ‬ ‫ְוְ ֶזֶ ה שסברה שרה כן ִנִ ְְר ֶֶאה ַַח”ְוְ �ְְּכ ָָצ ַַרת ַַעִיִ ן ֵֵמ ִִאֵּמ� ֵ ּ‬ ‫נּו‬ ‫ֹ‬ ‫�‬ ‫�‬ ‫ֹ‬ ‫ינּו ע”ה‪ְ ,‬וְ ה ּּוא ָנָ ַַהג‬ ‫עומק הדברים‪ֶֶ ,‬א ָָּל� א ְלְ ֹמ ֶֶׁשה ַַר ֵֵּב� ּ‬ ‫ֹ‬ ‫� ֹ‬ ‫�‬ ‫רּו ָָרה �ְְּכמֹות ֶֶׁש ִִהיא‪ ,‬והטעם‪ְְּ� ,‬כ ֵֵדי ֶֶׁשֹּל� א ִיִ ְְת ָָע ֵֵרב ָָּב� ּּה‬ ‫ְְּב� ּ‬ ‫�‬ ‫ֹ‬ ‫יָעם ִִמ ָָּי� ד ַַה ְְּס� ָָב ָָרא‬ ‫ָָׂש ָָרה‪ ,‬במה שהיה דעתה ֶֶׁשֹּל� א ְלְ הֹו ִִד ָ‬ ‫ֹ�‬ ‫�‬ ‫ָָּב� ּּה טֹו ַַבת ַַעִיִ ן ּּו ְְמ ָָס ָָר ּּה ְלְ ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל ד‪.‬‬ ‫ֹ‬ ‫[בתורה] ֶֶׁש ֶֶקר ַַח”ְוְ ַַעל ְיְ ֵֵדי ְְס ָָב ַַרת ֱֱאנֹו ִִׁשית‪ ,‬שעלול‬ ‫ְנְ כֹוָנָ ה‪ ,‬אלא ללמדם לעיין ולפלפל עד שמעצמם‬ ‫ְוְ ִִה ֵֵּנ� ה יש לומר הטעם שלא נתנה הקב”ה לישראל‪,‬‬ ‫להיות אם יפלפלו בה בני אדם‪.‬‬ ‫ֹ‬ ‫�‬ ‫יבררו ההלכה הנכונה‪.‬‬ ‫שָר ָָצה ַַה ָָק ָָּב� ”ה ֶֶׁש ִִּי� ְְמסֹור משה רבינו‬ ‫הוא מחמת ָ‬ ‫ְוְ ֶזֶ ה ְְּב� ַַע ְְצ ָָמ ּּה [אם כדאי למסור פלפול התורה‬ ‫ה‬ ‫�‬ ‫ּ ֶּפ� ְּב� � ֹ ׁשׁ‬ ‫�‬ ‫ָָא ְְמָנָ ם ַַהָּפ� ָ ס ּּוק ְְמָפָ ֲֲא ָָר ּּה ומשבחה ָָּב� ֶזֶ ה‪ְ ,‬וְ ָָא ַַמר עליה‬ ‫ֹ‬ ‫לישראל‪ ,‬אם לאו] ָָהָיָ ה ִּפ� ִ ְלְ ּּפ ּּולֹו � ֶֶׁשל ַַא ְְב ָָר ָָהם ָָא ִִב ּ‬ ‫רּו ָָרה‪ְְ ,‬מנּו ֶ ה ְ ָָׁשלֹו ֶֶע ְְׂש ֵֵרי ָנָ ָפָ ה‬ ‫ְלְ ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל‪ֲֲ ,‬הָלָ ָכָ ה ְְּב� ּ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ינּו‬ ‫ְ‬ ‫ִּי�‬ ‫ְּב� �‬ ‫� ֹ �‬ ‫יָת ּּה’‪ ,‬נקט לשון ‘צופיה’‪ ,‬היינו‬ ‫‘צֹוִפִ ָָּי� ה ֲֲהִלִ יכֹות ֵֵּב� ָ‬ ‫ֶּמ� ּ ּ ו‬ ‫בּו ָָאה יֹו ֵֵתר ִִמ ֶ ּנּו ‪ ,‬שהוא‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫�‬ ‫ע”ה ִִעם ָָׂש ָָרה ַַה ְְּג� דֹוָלָ ה ִִּב� ְנְ ּ‬ ‫ֵּפ�‬ ‫ְְּכמֹות ֶֶׁש ִִהיא‪ִִ ,‬מ ְ ִלִ י ֶֶׁש ִ ְְצ ָָט ֵֵרְך ְלְ ַפַ ְלְ ֵ ל ולברר ההלכה‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֶֶׁש ָָהְיְ ָָתה ‘צֹוָפָ ה’ ּּו ַַמ ִִּב� יט מראשית אחרית‪ ,‬אשר טֹוב‬ ‫ֹ‬ ‫�‬ ‫ּ‬ ‫פּו ָָתא‬ ‫לאמיתה ַַעד � ֶֶׁש ָָּי� בֹוא האדם ֶֶאל ָָה ֱֱא ֶֶמת ִִמ ַַּי� ְלְ ּ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫אמר סולת והיא אמרה קמח‪ .‬והויכוח היה שהּוא‬ ‫יֵּק� ׁשׁ‬ ‫א�ֹו‬ ‫ְּפ� ֹ‬ ‫יֹו ֵֵתר ִלִ ְלְ מֹוד ָלָ ֶֶהם ֲ‘ֲהִלִ יכֹות’‪ ,‬היינו אופן לימוד‬ ‫ֹ‬ ‫[שמדמה‬ ‫ֵֵמ ֶֶה ֵ‬ ‫[לימוד ודרשה] ְ לֹוִנִ ית‪,‬‬ ‫נּוָּפ� ָ ה‪ ,‬היינו ַַה ְְּס� ָָב ָָרא‬ ‫יֶהם ֹסֶלֶ ת ְְמ ּ‬ ‫ָָא ַַמר ָלָ ֵֵתת ִלִ ְפְ ֵנֵ ֶ‬ ‫ֹ‬ ‫שיביאם ְלְ ַַה ֵֵּל� ְְך ִִמַּמ� ַ ְְד ֵֵרָגָ ה ְלְ ַַמ ְְד ֵֵרָגָ ה‪ ,‬על ידי פלפול‬ ‫�‬ ‫מילתא למילתא] ְּפ� ְ לֹוִנִ י‪.‬‬ ‫ֹ ֹ‬ ‫ַַהְּמ� ְ חּו ֶֶּּד� ֶֶׁשת היוצאת ִִמֶּמ� ֶ ּּנ ּּו [מהתורה] באופן ברור‪,‬‬ ‫ֹ�‬ ‫לּות ֹלא ֹתאֵכֵ ל’‪ִּ ,‬כ�ִ י ֶזֶ ה ּּו‬ ‫התורה‪ ,‬וממילא ‘ְוְ ֶלֶ ֶֶחם ַַע ְְצ ּ‬ ‫אֹוֶפֶ ן ָָה ִִע ּּי ּּון והפלפול‪ְ ,‬וְ ֵֵא ְ‬ ‫ֹ‬ ‫�‬ ‫� ֹ �‬ ‫ֹ‬ ‫יְך ֵיֵ ְְדעּוּ‬ ‫ְּמ�‬ ‫ְּי�‬ ‫ִִמ ְְּב� ִלִ י ֶֶׁש ְ ַלַ ְ ֵֵדם‬ ‫ָָא ְְמָנָ ם ֹמ ֶֶׁשה ַַר ֵֵּב� ינ�ּו ע”ה מסר לבני ישראל את‬ ‫‘ֶלֶ ֶֶחם ַַע ְְצ ּ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ׁשׁ‬ ‫�‬ ‫ֹ‬ ‫לּות’ ֵלֵ אֹמר לישראל ַַה ֲֲהָלָ ָכָ ה ְְּכמֹות ֶֶׁש ִִהיא‪,‬‬ ‫ְלְ ַַח ֵֵּד� דברים בתורה‪ִ ,‬לִ ְְבנֹות ְוְ ִלִ ְְס ּּתֹור ַַעל ְְמָנָ ת‬ ‫הפלפול‪ ,‬כי ָָר ָָצה ְלְ ַזַ ּּכֹות ֶֶאת ִיִ ְְׂש ָָר ֵֵאל ַַּג� ם ַַּב� ִּמ� ִ ְְצָוָ ה‬ ‫ַּג� �‬ ‫ֹ‬ ‫ירּור �ְְּכָלָ ל‪ ,‬דאמנם‪ ,‬ה ַ ם ֶֶׁש ִִהיא‬ ‫ְְּב� ִלִ י שיצטרכו ֵֵּב� ּ‬ ‫ִלִ ְְבנֹות בתורה‪ָָ ,‬א ְְמָנָ ם ִִהיא [שרה] ָָא ְְמ ָָרה ֶֶק ַַמח‪ ,‬היינו‬ ‫ַַה ִִהיא של פלפול התורה‪ִּ ,‬כ�ִ י ַַר ָָּב� ה וגדולה ִִהיא ענין‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫לּות ִִהיא אם אין מבררים‬ ‫רּו ָָרה‪ִִ ,‬מָּכ�ָ ל ָָמקֹום ַַע ְְצ ּ‬ ‫ְְּב� ּ‬ ‫יֶהם‬ ‫�‬ ‫כעין קמח שאינו מנופה כל צרכו‪ִ ,‬יִ ָָּנ ֵֵתן ִלִ ְפְ ֵנֵ ֶ‬ ‫יָה הֹוְלְ ִכִ ים ועולים ִִמַּמ� ַ ְְד ֵֵרָגָ ה‬ ‫פלפול התורה‪ְ ,‬וְ ַַעל ָיָ ֶֶד ָ‬ ‫ְּב� ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫אותה קודם ח‪.‬‬ ‫[לפני בני ישראל]‪ִ ,‬וִ יַלַ ְּמ� ְ ֵֵדם לעיין ולפלפל ועל ידי‬ ‫ְלְ ַַמ ְְד ֵֵרָגָ ה‪ְ ,‬וְ ֹלא ַיַ ֲֲעמֹוד האדם ְ ָָמקֹום ֶֶא ָָחד‪.‬‬ ‫מי‪+‬לואי הסופר‬ ‫מילואים והשלמות מענין לענין כדרכה של תורה‬ ‫משולחנו של מורינו הרב שליט"א‬ ‫מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה]‪ ,‬ורצ”ל דהיא מחזקת להיות באהלה של‬ ‫א‪ .‬עיי’ מדרש תנחומא פר’ חיי שרה (סימן ד) שדרשו הפסוק על שרה אמנו‪.‬‬ ‫תורה ע”י הפלפול‪.‬‬ ‫ב‪ .‬כמ”ש חז”ל (סוטה י ע”א) והובא ברש”י להלן (כא ‪,‬לג) עה”פ ‘ויטע אשל’‪ ,‬רב‬ ‫ולפי”ז אפשר לרמז עוד בפסוק במזמור ‘אשת חיל’ [האמור על שרה אמנו כדברי‬ ‫ושמואל חד אמר פרדס להביא ממנו פירות לאורחים בסעודה‪ .‬וחד אמר פונדק‬ ‫מרן זי”ע] ‘רבות בנות עשו חי”ל’‪ ,‬גימט’ מ”ח‪ ,‬רומז למ”ח קניני תורה [כמ”ש‬ ‫לאכסניא ובו כל מיני פירות וכו’‪‘ .‬ויקרא שם בשם ה’ אל עולם’‪ ,‬על ידי אותו‬ ‫הגר”א זצ”ל] ובזה ‘ואת’ שרה אמנו ‘עלית על כולנה’‪.‬‬ ‫אשל נקרא שמו של הקב”ה אלוה לכל העולם לאחר שאוכלים ושותים אמר להם‬ ‫ח‪ .‬יעויי’ מש”כ מרן זי”ע בדרשות (דף תג ט”ב משנת תקס”ח) כתיב ‘נופת תטופנה‬ ‫ברכו למי שאכלתם משלו סבורים אתם שמשלי אכלתם משל מי שאמר והיה‬ ‫שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך וריח שלמותיך כריח לבנון‪ ,‬לפרש‬ ‫העולם אכלתם‪.‬‬ ‫בקיצור‪ ,‬כי הת”ח הנקרא כלה כידוע יטופו שפתותיו הלכה ברורה בלי גמגום‬ ‫ג‪ .‬מליצת לשון חז”ל (שבת קלח ע”ב) ‘דבר ה’’ (עמוס ח‪ ,‬יב) זו הלכה‪.‬‬ ‫ותערובת שזהו בחי’ נופת שאין בו תערובת כלל‪ ,‬ואמנם יהיה מחודד ומשונן גם‬ ‫ד‪ .‬בגמ’ שם‪ :‬אמר רבי יוסי ברבי חנינא לא ניתנה תורה אלא למשה ולזרעו‬ ‫כן לא לבד לברר תערובות אחיזת הקליפות שהוא בחי’ חלב שיש בו תערובת‬ ‫שנאמר ‘כתב לך‪ ,‬פסל לך’‪ ,‬מה פסולתן שלך אף כתבן שלך‪ ,‬משה נהג בה טובת‬ ‫חמאה וגבינה ומי חלב‪ ,‬אלא עוד צריך שיודע לטהר השרץ בפלפולו וזה הוא‬ ‫עין ונתנה לישראל וכו’‪ ,‬מתיב רב חסדא ‘ואותי צוה ה’ בעת ההיא ללמד אתכם’‪,‬‬ ‫בחינת דבש המהפך כל הבא לתוכו לדבש‪ ,‬ואמר אעפ”י ששפתותיך תטופנה‬ ‫ואותי צוה ואני לכם וכו’‪ ,‬אלא פילפולא בעלמא‪ .‬ופי’ הר”ן‪ ,‬פלפולא בעלמא‪ ,‬נתן‬ ‫נופת ההלכות ברורות מ”מ לא תמנע מהלוך בעומק הפלפול והעיון המכונה‬ ‫לו למשה והוא נהג בו טובת עין לישראל‪ .‬ובפי’ הרא”ש‪ ,‬פלפולא‪ ,‬הבנה וחריפות‪.‬‬ ‫דבש וחלב‪ ,‬וידוע מספר הזוהר שממנו נעשה חלוקא דרבנן לעתיד לבוא‪ ,‬והענין‬ ‫ובשטמ”ק‪ ,‬שנתן בו דעת לדקדק ולפלפל בסברא לעמוד בעומק ההלכה‪.‬‬ ‫כי מה שהוא רק על דרך פלפול ואינו אמיתה של תורה אינו מתאחד ממש‬ ‫ה‪ .‬י”ג נפה מורה על ברירה חזקה‪ ,‬כמו שאמרו חז”ל (מנחות עו ע”ב) גבי קרבן‬ ‫עם הנשמה רק על דרך אור מקיף בבחינת חלוקא דרבנן וכתנות אור‪ ,‬וידוע‬ ‫העומר שהיה מנופה בי”ג נפה‪.‬‬ ‫כי היגיעה רבה בפלפולא דאורייתא מכפר עוונות ומסלק הפסולת יותר מן‬ ‫ו‪ .‬כדכתיב (להלן כא‪ ,‬יב) ‘כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה’‪ ,‬ופירש”י‪ ,‬למדנו‬ ‫הקרבנות‪ ,‬וע”כ אמר ע”ז וריח שלמותיך היינו חלוקא הנ”ל הוא כריח לבנון‬ ‫שהיה אברהם טפל לשרה בנביאות‪.‬‬ ‫שהוא תואר לבהמק”ד המלבין עוונותיהם של ישראל‪ ,‬עיי”ש‪ .‬וע”ע בדרשות (דף‬ ‫רנד ט”ד) דמה שאמר שהתורה שקולה נגד כל הקרבנות‪ ,‬היינו עיון התורה והעסק‬ ‫ז‪ .‬לפי דברי מרן זי”ע אפשר לבאר מאמר הכתוב‪‘ ,‬פיה פתחה’‪ ,‬היינו מה ששרה‬ ‫בה‪ ,‬לא האומר מקרא כפשוטו וכו’‪ .‬וע”ע בדרשות שבה”ג (דף רמד ט”ד) שכתב מרן‬ ‫אמרה ‘קמח’‪ ,‬היה ‘בחכמה’‪ ,‬בעבור חכמת התורה‪ ,‬שרצתה שבנ”י יתעלו בזה‪ ,‬אשר‬ ‫זי”ע‪ ,‬כי אין שמחה לפני הקב”ה כפלפולא‪ ,‬והקב”ה חדי בפלפולא ולא במבלי‬ ‫זהו ‘תורת חסד’‪ ,‬כי משה רבינו נהג בישראל טובת עין ונתן להם פלפול התורה‪.‬‬ ‫עולם‪ ,‬נמצא אלו בעלי הפלפול משמחים אלקים ואנשים וכו’‪ ,‬אמנם אין חפץ‬ ‫עוד ירמוז בזה מ”ש אאע”ה כששאלוהו ‘איה שרה אשתך’ והשיב ‘הנה באהל’‪,‬‬ ‫להקב”ה אלא בעוסקי בפלפול וכו’‪.‬‬ ‫היינו באהלה של תורה [ע”ד אדם כי ימות באהל‪ ,‬ודרשו חז”ל‪ ,‬אין התורה‬ ‫להערות והארות ולקבלת הגליון יש לפנות אל‪hamaayan@chasamsofer.org · )0044(7827642811 :‬‬